הפרעות נפשיות על רקע גנטי: חשוב ואפשר לאבחן בהריון!

גילוי הקשר הגנטי

בשנות ה-60 חוקר בשם הסטון ערך מחקר ובו בדק 47 ילדים שנשלחו לאימוץ ונולדו לאמהות שסבלו מסכיזופרניה. במחקר נמצא כי 11% מהילדים חלו בסכיזופרניה לאורך חייהם, בעוד שבקבוצת הביקורת אף ילד לא חלה.

עד אז הסברה הייתה שילדים לאמהות סכיזופרניות חולים במחלה בגלל התנהגות האם כלפי הילד, כלומר בעקבות השפעות סביבתיות, אך המחקר חתם את הגולל על כך שבסיס המחלה עומדים מאפיינים גנטיים, אם כי ברור שסיבות סביבתיות יכולות לתרום להתפתחות המחלה ומחלות נפשיות נוספות.

ואכן, במספר רב של מחלות נפשיות ניתן למצוא קשר תורשתי ברור, שכן הסיכוי לחלות במחלה נפשית כאשר קרוב משפחה נוסף חולה בה גבוה מהסיכוי באוכלוסיה הכללית וכן מחקרי תאומים הוכיחו את הטענה שמדובר במחלות תורשתיות.

הגנים שאחראיים למחלות נפשיות

עד היום אופיינו כבר מעל ל-300 הפרעות פסיכיאטריות שונות, כאשר הסיבות לחלקן ידועות בברור, כמו למשל תסמונת די-ג'ורג' או תסמונת ויליאמס, אך ברבות מהן רב הנסתר על הגלוי.

עם התפתחותן של שיטות אבחון גנטיות ומולקולריות מתקדמות, החלו הרופאים לאתר יותר ויותר גנים המקושרים למחלות נפשיות, אך ככל שיותר גנים כאלה נמצאים, מובנת גם המורכבות הבלתי נגמרת שבסיס אותן מחלות.

בעוד שלצבע עיניים יש גנים ספציפיים, במחלות פסיכיאטריות לרוב אין גן אחד המוכר למדע שקיומו או היעדרו נחוץ כדי שתפתח מחלה.

אחת מהדרכים להסביר כיצד מחלות נפשיות מתפתחות היא באופן הבא: המחלה נובעת ממוטציות בודדות נדירות, בעיקר מוטציות של חסר מזערי (microdeletion) או הכפלה מזערית (microduplication) בכרומוזומים, וגנים או איזורים גנומיים ספציפיים נפגעים.

חשוב לומר כי במקרים אלה לרוב המוטציה אינה עוברת בתורשה ומדובר במוטציה דה-נובו, כלומר מוטציה חדשה שנוצרה בעת התפתחות תא הזרע או הביצית, או בעת ההתפתחות העוברית המוקדמת.

בין המחלות במשפחה הזו ניתן למנות את תסמונת ויליאמס, שהלוקים בה יסבלו מבעיות התפתחותיות והתנהגותיות ונובעת ממחיקה בכרומוזום 7, ואת תסמונת די-ג'ורג',המאופיינת בסכיזופרניה, ונובעת ממחיקת מקטע בכרומוזום 22 ועוד.

הדרך הטובה והמדוייקת ביותר לאבחן מוטציות נדירות שגורמות להפרעות נפשיות ובכלל, הנה באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי בשיטות CGH או CMA, כאשר בדיקות אלו יודעות לאבחן מאות מוטציות חסר או הכפלה ובין השאר גם מוטציות שעלולות להוביל להתפרצות של מחלת נפש.

לאור העובדה שברוב המקרים של מוטציות הגורמות להפרעות נפשיות המדובר במוטציות "טריות" דה-נובו שלא יהיה ניתן לזהות במסגרת ייעוץ גנטי שגרתי, עולה חשיבותה של בדיקת סיסי השליה / ניקור מי שפיר לצ'יפ גנטי בכל הריון, ללא יוצא מן הכלל.

קיים מספר רב של תסמונות גנטיות נדירות שיכולות להתבטא עם תסמינים פסיכיאטריים, ועשויות לנבוע ממוטציות חסר או הכפלה, אשר ניתן לזהות בשיטת שבב גנטי, או ממוטציות נקודתיות יותר נדירות שאפשר לאבחן באמצעות בדיקת אקסום או NGS, ביניהם גם תסמונות יותר מוכרות כמו תסמונת דאון, תסמונת X שביר, תסמונת הנטינגטון ועוד.

בעוד שחלק ניכר מהן לא עוברות בתורשה וניתן לאבחן רק באמצעות בדיקות גנטיות במהלך ההריון, חלק מהן, כמו מחלת הנטינגטון, עוברות בתורשה וניתן לרוב לזהות עוד טרם הלידה. בכל מקרה יש לפנות למייעץ גנטי שייתן המלצות לפי המקרה הספציפי של הזוג.

על אף האמור לעיל, המחלות הנ"ל נדירות הרבה יותר מהשיעור באוכלוסיה של הפרעות נפשיות ולכן נדרשת דרך נוספת להסביר את ההתפתחות של מחלות נפשיות.

לכל אדם ישנה שונות (מוטציות) בגנים שמבדילים אותו מהשכן שלו ומקנים לו את התכונות הייחודיות לו. כאשר סוכמים ומשלבים את המוטציות בגנים יחד, הדבר יכול להעלות את הסיכון לפתח מחלות ובפרט מחלות נפשיות.

חשוב להדגיש כי אין משמעות הדבר שמוטציה מסויימת בודדת תגרום למחלה ואין הדבר אומר שאדם עם מספר מוטציות שידוע שקשורות למחלות נפשיות בהכרח יפתח מחלה.

אותם אנשים רק יהיו באסוציאציה לפתח מחלה, או במילים אחרות בעלי סיכון מוגבר לפתח מחלה. מחקרים שבודקים את הקשר בין שונות גנטית של אנשים לבין התפתחות מחלות נקראים מחקרי GWAS (genome-wide association study), שבהם נבדקות מיליוני מוטציות נקודתיות (SNPs) באנשים שונים, במטרה למצוא מוטציות מסויימות שקשורות למחלות מסויימות, או מעלות את הסיכון של אדם לפתח מחלה.

הבעייתיות במחקרים האלה נובעת מכך שנכון להיום הם מסבירים רק אחוזים בודדים מהסיבות למחלות הנפשיות.

מה ידוע על הקשר בין מוטציות גנטיות להפרעות נפשיות?

לפי מחקרים עדכניים יותר מ-7% ממקרי האוטיזם כוללים אחת משורה של מוטציות גנטיות מוכרות, כאלה שגורמות להפרעות כרומוזומליות משמעותיות.

כך למשל, כחלק מתסמונת רט, מוטציות בגנים MECP2 ו-CDKL5 יגרמו בסבירות גבוהה להופעה של תסמינים אוטיסטיים. ישנן מוטציות העוברות בתורשה שהקשר ביניהן לבין אוטיזם קיים אם כי בצורה פחות הדוקה, כפי שקורה בתסמונת X שביר.

באמצעות שיטת אקסום למשל, אפשר לאתר מוטציות בגנים SCN2A, KATNAL2 ו-CHD8, המעורבות בהתפתחות תסמינים אוטיסטיים.

עם זאת, מחקרים מראים כי אוטיזם היא תסמונת שבעיקרה פוליגנית, כלומר, ישנם מספר רב של גנים המעורבים בהתפתחות המחלה, ובחלק מהמקרים (בעיקר כאשר ההורים בגיל מבוגר) מדובר במוטציות דה-נובו, כלומר ההורים עצמם לא נושאים את המוטציות ולכן לא ניתן לאתר אותן בייעוץ גנטי לפני ההריון, אלא רק בבדיקות גנטיות במהלך ההריון.

במקרה של סיכזופרניה או הפרעה דו-קוטבית רב הנסתר על הגלוי במידה רבה עוד יותר, שכן לא נמצא עבורן גן ספציפי שעובר בתורשה מהורה לצאצא וגורם להפרעות האלה בצורה חד משמעית.

אז כיצד בכל זאת הגיוני שסכיזופרניה היא ב-80% מחלה תורשתית? לאורך הגנום קיימים אזורים בשם SV שאלה איזורים בלתי יציבים גנטית ולכן יכולים להיות בהם מחיקות או הכפלות של DNA, "היפוכים" של מקטעי DNA ועוד.

נמצא כי השכיחות של אותם מקטעים בלתי יציבים גבוהה יותר בקרב חולי סכיזופרניה וכן בחולים בהפרעה דו קוטבית. באופן מעניין, למרות שנמצאו למעלה מ-100 איזורים גנומיים שנמצאים באסוציאציה עם התפתחות סכיזופרניה, ולמרות שהבסיס התורשתי מאחורי המחלה כפי שנערך במחקרי תאומים הוא 80%, עדיין לא נמצא האקדח המעשן שגורם לסכיזופרניה, והלכה למעשה ניתן יהיה לאבחן רקע גנטי להפרעה הנפשית רק במיעוט המקרים.

גם דיכאון הוא מחלה עם בסיס גנטי חזק ונמצאו מספר גנים הקשורים למצב זה, אך גם כאן הרבה לא ידוע ודרוש עוד מחקר רב. ישנן השערות שביטוי המחלה נובע משינויים אפיגנטיים, כלומר שינויים שלא קשורים ברצף ה-DNA אלא בצורת הביטוי של הדנ"א.

אחת התאוריות שמנסות להסביר כיצד דיכאון נגרם טוענת כי קיים חוסר בנוירוטרנסמיטר בשם סרוטונין הפועל בסינפסות במוח.

התרופות שנמצאות בשימוש נרחב ביותר לטיפול בדיכאון אלה תרופות ממשפחת ה-SSRI (ביניהן פרוזאק המוכרת) המשמשות גם להפרעות חרדה והפרעות נוספות, ואפקטיבית מגבירות את ריכוז הסרוטונין בסינפסות, מה שנותן משנה תוקף לתיאוריה.

הגן SLC6A4 מקודד לחלבון המשמש כנשא של סרוטונין, ולכן עלתה השערה שמוטציות בגן זה יעלו את הסיכוי לפיתוח דיכאון. מחקרים הראו כי אכן ישנה קורלציה בין מוטציות מסויימות בגן להתפתחות דיכאון.

למרות פרסומם של מאות מחקרים מקיפים לאורך השינם האחרונות, אנחנו עדיין לא יודעים הרבה על הגורמים למחלות נפשיות, אך מחקרי GWAS ומחקרים נוספים מגלים כל העת גנים חדשים שמעלים את הסיכון לפתח אותן ונכון להיום, אין בכלל ספק כי ישנו קשר הדוק בין גנטיקה להתפתחות הפרעות נפשיות.

סביר מאד כי בעתיד יבצעו בדיקת ריצוף DNA לכל זוג שמתכנן להביא ילד לעולם, וזו תבשר לו באילו מחלות הצאצא עשוי לחלות במהלך החיים, אך כדי להגיע ליום הזה דרוש עוד מחקר רב.

בינתיים, מומלץ להורים לפנות ולקבל ייעוץ גנטי לפני ההריון בייחוד כשבמשפחה יש היסטוריה של מחלות נפשיות ומחלות גנטיות אחרות ובכל מקרה, לא לוותר על בדיקת סיסי שליה / ניקור מי שפיר לצ'יפ גנטי במהלך ההריון.

הילד/ה שלך אובחנ/ה עם הפרעה נפשית?

במקרה של אבחון ילד/ה כמי שלוקה בהפרעה נפשית כבר בגילאי הילדות, חשוב לבקש מהרופא בקופת החולים הפניה לייעוץ גנטי ומשם לבדיקת צ'יפ גנטי, על מנת לבדוק ולהבין האם ההפרעה הנפשית נובעת ממוטציה גנטית מוכרת, שגורמת להפרעות נפשיות.

באחד מכל 6 מקרים, סביר שבדיקת הצ'יפ הגנטי תאבחן מוטציה גנטית משמעותיות, המוכרת ככזו שעלולה להוביל להפרעה נפשית. במקרה כזה, חשוב לבדוק ולבחון האם רופא הנשים שליווה את ההריון הסביר כבר בתחילת ההריון על החשיבות הרבה שבביצוע בדיקות גנטיות.

בכל מקרה שבו יעלה מן התיעוד הרפואי כי רופא הנשים לא הסביר להורים, מכל סיבה שהיא, עד כמה חשובה בדיקת הצ'יפ הגנטי, ובמקרה שהילד/ה אובחנה עם מוטציה גנטית שגורמת להפרעות נפשיות חמורות, תקום להורים הזכות להגיש תביעת רשלנות רפואית בעילת הולדה בעוולה.

לצורך בירור המקרה שלך ובכל שאלה נוספת בנושא, ניתן לפנות לקבלת ייעוץ משפטי באמצעות לחיצה כאן.

עורכי הדין עונים לשאלות של הורים

לאורך השנים האחרונות טיפל משרד סולר קפלינסקי במאות מקרים של אבחון מוטציות גנטיות לאחר הלידה, מוטציות שגורמות לפגיעה רב מערכתית מורכבת ובין השאר להופעתן של הפרעות נפשיות אצל הילד/ה, כבר בגיל צעיר מאד.

לפניך הסברים מפורטים ותשובות שניתנו לפניות [אנונימיות] של הורים, שפנו לפגישה עם עורכי הדין שלנו או העלו את שאלותיהם במסגרת הפורום שאנו מנהלים באתר זה.