מקרים של איחור באבחון סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס מוכר כאחד מסוגי הסרטן השכיחים. סרטן זה נפוץ בעיקר אצל נשים וגברים מעל גיל חמישים, כאשר היכללות בקבוצות סיכון מסוימות מוכרת כגורם, המגביר את הסיכון לחלות במחלה. 

נוכח האמור, קיימת מודעות גבוהה לעריכת בירורים רפואיים לצורך אבחון מוקדם של סרטן המעי הגס, זאת במסגרת בדיקות סקר תקופתיות, אשר משרד הבריאות ממליץ על ביצוען לאוכלוסיה הרלוונטית.

כבכל סוג אחר של סרטן, גם בסרטן המעי הגס נודעת חשיבות מכרעת למועד גילוי המחלה - ככל שזו מאובחנת בהקדם גוברים הסיכויים לריפוי החולה, אך אבחון מאוחר עשוי להוביל להתפשטות המחלה בגוף, שליחת גרורות סרטניות לאיברים שונים והחמרה במצבו הבריאותי של החולה עד לכדי מוות.

הגשת תביעה בעילת רשלנות רפואית באבחון סרטן המעי הגס

רשלנות באבחון סרטן המעי הגס הינה תולדה של מעשים או מחדלים, העולים כדי הפרת חובת הזהירות, שחלה על הרופא כחלק מעיסוקו וחריגה מאמות המידה, המצופות ממנו במסגרת מבחן הרופא הסביר.

עילת התביעה עשויה להתגבש  נגד רופא משפחה שאליו פנה המטופל בתלונות על כאבים, גסטרואנטרולוג, אליו נשלח המטופל לביצוע בדיקות ובירור מקיף או אונקלוג, אשר נדרש לטיפול במחלה לאחר אבחונה. 

תביעת רשלנות רפואית בגין סרטן המעי הגס מתבססת על התקיימותן של מספר עילות, אשר הובילו להתפשטות המחלה בגוף ולגרימת נזקים בלתי הפיכים לחולה.

אבחון מאוחר - עקב התעלמות רופא המשפחה מתלונות המטופל על כאבי בטן, חוסר הפניה להיוועצות עם גסטרואנטרולוג מומחה וביצוע הבדיקות, הנדרשות לצורך איתור המחלה. מחדלים אלה עשויים להוביל  לגילוי המחלה בשלב מאוחר של התפשטותה, לעיתים שעה שהטיפול הרפואי אינו אפקטיבי עוד לריפויה.

חוסר אבחון גורמי סיכון להתפתחות המחלה - בהם: גיל מעל 50; אורח אכילה לא בריא של המטופל; היסטוריה של חולי תורשתי בסרטן המעי הגס בקרב משפחתו מדרגה ראשונה של המטופל או רקע אישי של החלמה ממחלת הסרטן לסוגיה. 

חוסר אבחון סימפטומים המאפיינים את המחלה - הרופא המטפל נדרש לגילוי עירנות לתסמינים גופניים ולתלונות של החולה, אשר מעוררים חשד לקיום המחלה, בהם: צואה דמית, שינוי בפעילות המעיים, תלונות על כאבי בטן מתמשכים, גזים והתכווצויות בבטן, אנמיה, הקאות ואיבוד משקל.

חוסר אבחון המחלה בדרכים המקובלות - בכדי להביא למניעה מוקדמת של המחלה קבע משרד הבריאות שורה של בדיקות סקר תקופתיות מומלצות לצורך אבחון המחלה במועד. בדיקות אלה  מיועדות למי שנמנה על אחת מקבוצות הסיכון ובמיוחד לבני חמישים ומעלה.

קולונוסקופיה - הבדיקה, המבטיחה את רמת הוודאות הגבוהה ביותר באבחון סרטן המעי הגס מבין כלל הבדיקות הקיימות, נהוג לבצעה בתדירות של אחת לעשור, מגיל 50. במהלך הבדיקה מוחדר למעי הנבדק סיב אופטי, שבקצהו מצלמה, המאפשר גילוי גידולים שפירים (פוליפים), שמצויים לאורך המעי ובחלחולת. במהלך ביצוע הבדיקה מסיר הרופא את הפוליפים בשלב הטרום סרטני, למניעת התפתחותם  לכדי גידול ממאיר. פוליפים, הנחשדים כסרטניים, נשלחים לביופסיה, לצורך עמידה על ממאירותם.

קיראו בהרחבה על: רשלנות רפואית בבדיקת קולונוסקופיה

בדיקת דם סמוי בצואה - בדיקת מעבדה, המאפשרת לאבחן כמות קטנה של דם בצואה, אשר עשויה ללמד על קיום פוליפים או גידולים ממאירים מדממים. הבדיקה מומלצת לביצוע בתדירות של פעם בשנה, החל מגיל 50 וממצאים מחשידים בה יובילו לביצוע בדיקת קולונוסקופיה.

חוקן בריום - בדיקה, המאפשרת להדגים את המעי באמצעות צילום רנטגן, לאחר החדרת חומר

ניגוד - בריום סולפאט. מומלצת לביצוע בתדירות של אחת לחמש שנים, החל מגיל 50.

קולונוסקופיה וירטואלית - מאפשרת להתחקות אחר פוליפים במעי הגס באמצעות הדמיית CT

אבחון שגוי של ממצאי הבדיקות - פירוש לקוי של תוצאות הבדיקות לעיל, אשר מוביל למסקנה המוטעית, כי פוליפ שהתגלה בבדיקות הוא שפיר, כאשר למעשה הינו ממאיר או חוסר איתור פוליפ קיים. מחדלים אלה עלולים להוביל להחמצת איתור סרטן המעי הגס, אי מתן טיפול נדרש במועד והחרפת המחלה.

קיראו בהרחבה על: סרקומה

פסקי דין בנושא איחור באבחון סרטן המעי הגס

ע"א 9656/03 עזבון המנוחה ברטה מרציאנו ז"ל נ' דר' זינגר יהורם ואח', עסק בערעור ובערעור שכנגד, אשר הוגשו לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 26.8.03.

במקרה זה נפטרה המנוחה, בת חמישים, אם לשני ילדים, כתוצאה ממחלת סרטן המעי הגס, אשר התפשטה בגופה ולא אובחנה במועד.

כשנה וחצי לפני שנפטרה התלוננה המנוחה בפני רופאת המשפחה שטיפלה בה בשירותי בריאות כללית על כאבים, אך הרופאה לא אבחנה כהלכה את מקורם. כארבעה חודשים טרם מותה, כאשר הגיעה המנוחה למיון בית החולים קפלן, הוחוור לה, כי היא סובלת מסרטן המעי הגס.

מאותה עת החלה המנוחה לעבור סדרה של טיפולים כימותרפיים, אשר לא היו אפקטיביים עוד, נוכח מידת התפשטותה של המחלה בשלב זה.

המשפחה טענה לרשלנות מצד הקופה באי הפניית המטופלת לביצוע בדיקת קולונוסקופיה, המקובלת לצורך אבחון מוקדם של סרטן המעי הגס. הקופה מצידה טענה, כי תלונותיה של המנוחה על כאבים בבטן העליונה לא הצריכו להפנותה לקולונוסקופיה - בדיקה, המבוצעת בתלונות על כאבים בבטן התחתונה וכי ביצוע הבדיקה לא היה מאפשר אבחון המחלה במקרה זה, באשר גודל הגידול היה קטן מדי לגילוי בבדיקה.

בית המשפט המחוזי דחה את טענות הקופה וקבע, כי היה על הרופאה לשקול אפשרות של קיום  סרטן המעי הגס אצל המנוחה וזאת נוכח העובדה, שהיא נמנתה על מספר קבוצות סיכון של מין, גיל מבוגר ומוצא אשכנזי, בו מופיעה המחלה בשכיחות רבה יותר.

בית המשפט קבע התרשלות של הקופה בגין חוסר הפניית המנוחה לבדיקת קולונוסקופיה, המבוצעת בשגרה כבדיקת סקר תקופתית ועלותה אינה יקרה וכן קבע, כי באי עריכת הבדיקה נגרם נזק ראייתי לאבחון הגידול.

עם זאת, קיבל בית המשפט את טענת הקופה לפיה, תוחלת החיים של המנוחה היתה עומדת על כשנה - שנתיים בלבד, גם במידה והמחלה היתה מאותרת במועד ולפיכך פסק למשפחה פיצויים בגובה של כ- 200,000 ש"ח עבור ראש נזק לא ממוני ודחה את התביעה לפיצויים עונשיים. 

בערעור לבית המשפט העליון אימץ השופט אליקים רובינשטיין את קביעות בית המשפט המחוזי לעניין רשלנות הקופה והרופאה ולגבי גובה הפיצויים וסירב להטיל על קופת החולים פיצויים עונשיים.

לטענתו, רופאי הקופה התרשלו אמנם בחוסר הפניה לבדיקה חשובה, הקולונוסקופיה, אך לא ניתן להצביע על כוונת זדון בהתנהגותם, המהווה עילה להטלת פיצויים עונשיים.

הביקורת, שנמתחה על פסק דין זה הינה בהיבט הגישה הסלחנית, אשר נוקטת בה מערכת המשפט כלפי הממסד הרפואי, ממנה משתמע כאילו החובה, המוטלת על רופאים הינה מוגבלת ותלוית נסיבות.

פסיקה כזו מעודדת תפיסה לפיה, הרשלנות כלפי אדם חולה, אשר חייו קצרים, הינה זולה וכי תשלום פיצויים נמוכים עדיף על פני הפניה לבדיקות יקרות, תפיסה שאינה תורמת להרתעת המערכת הרפואית, מובילה לחיסכון בעלויות ולהנמכת רף הזהירות.

בנוסף, נטען, כי הפסיקה פוגעת בחסרי ישע, בכך שהיא מעודדת אי גילוי מאמץ והשקעה שעה שסיכויי הישרדותו של המטופל נמוכים, זאת תוך הפרת עקרונות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לעניין ערך חיי אדם וקדושתם.

פסק דין נוסף הינו ת"א 1098/04 אדוארד צ'ירגייב נ' ד'ר אנטה פרוטס ואח', אשר נידון בבית המשפט המחוזי בתל אביב בשנה החולפת. במקרה זה דובר בטיפול רפואי מטעם קופת החולים מכבי, שניתן למנוחה, גב' זולפו צ'רגייב, אשר נפטרה בשנת 2003 ממחלת סרטן המעי הגס, כשהיא בת 31. לטענת משפחתה, אבחון מאוחר של המחלה הוביל למתן טיפול בלתי סביר ובעקבות כך לפטירת המנוחה.

בפסיקתו אישר בית המשפט הטלת פיצויים חלקיים על קופת החולים זאת באשר מצא, כי הקופה אכן התרשלה באי קיום נוהל תקין ביחס להעברת תוצאות בדיקת דם בקופת החןלים, חוסר מעקב אחר הגעת התוצאות ואי ניתוחן כהלכה, באופן שעשוי להשפיע על האבחנה ועל קביעת המשך הטיפול. אולם, בהתרשלות זו לא ראה בית המשפט סיבה לאבחון המאוחר של המחלה.

לכן, פסק לתובעים פיצויים כנגד סיכויי ההחלמה של המנוחה במועד בו אותרה מחלתה לעומת סיכויי ההחלמה בעת שפנתה לקבלת טיפול בפעם הראשונה - בהתאם למידת החמרת הסיכון למות.

בואו לדבר איתנו ב: פורום רשלנות רפואית

לקבלת סיוע אישי ודיסקרטי ליחצו: יעוץ לנפגעי רשלנות רפואית