רשלנות באבחון מום בלב של העובר

שכיחות היווצרות המומים בלב העובר עומדת על כ- 8:1,000 לידות ואילו שכיחות המומים המשמעותיים בלב עומדת על כ-16:1,000 לידות. כלומר המדובר בשכיחות גבוהה למדי. למעשה, מום מולד בלב אף נחשב למום המולד השכיח ביותר מקרב המומים המולדים.

חלק גדול של המומים הלבביים המולדים הנם מומים קלים יחסית, אשר אינם גורמים להפרעה של ממש בחיי היום יום. חלק אחר של המומים הללו יתחיל להתבטא ולהשפיע רק עם עליית הגיל של האדם שלוקה בהם וזאת לעתים מבלי שהוא יהיה בכלל מודע לקיומו של המום בלבו קודם לכן.

מאידך, חלק מהמומים הנם גם מומים משמעותיים ואף מסוכנים. מחצית מהמומים המשמעותיים יצריכו ביצוע הליך כירורגי בלבו של הילוד. לפי נתונים שפורסמו כ-8% מתמותת התינוקות נגרמת עקב מומים לבביים מולדים.

סוגים של מומים בלב העובר

קיימות דרכים שונות לסיווג המומים שבלב העובר. בין היתר מקובל לחלק מומים אלו לשלוש קבוצות עיקריות שונות בהתאם לפתולוגיה הפיזית שלהם.

מומי לב שמאופיינים בדלף מימין לשמאל - כגון טטרולוגיה ע"ש פאלוט. מכונים גם מומי לב כחלוניים. מבחינה פיזיולוגית, הלב מחולק לשני חלקים נפרדים. צד ימין של הלב מקבל מהמערכת הוורידית דם ורידי, שהנו דם עני בחמצן ומזרים אותו לריאות, שם הוא מתחמצן.

צד שמאל של הלב אחראי על החזרת דם עורקי, דם עשיר בחמצן, מהריאות דרך אבי העורקים אל יתר רקמות הגוף. כאשר יש מום לב כחלוני, חלק מהדם הוורידי עובר מצד ימין לצד שמאל ללא מעבר דרך הריאות, ועל כן דם ורידי מתערבב עם דם עורקי.

כתוצאה מכך, רקמות הגוף אינן מקבלות את הרמה הגבוהה הרגילה של החמצן בדם העורקי שהן רגילות ואמורות לקבל והחוסר בחמצן גורם להכחלה של העור. מכאן גם נובע שמם של מומים אלו.

מומי לב שמאופיינים בדלף משמאל לימין - מומים אלו גורמים לזרימת דם מצד שמאל של הלב לצד ימין שלו, ועקב כך לעומס על הריאות. לדוגמא, VSD שהנו מום הנוצר עקב חור במחיצה שבין החדרים.

זהו גם מום הלב השכיח ביותר ומופיע בכ-25% מכלל מומי הלב המולדים. ASD שהנו מום הנוצר עקב חור במחיצה שבין העליות. מהווה כ-10% מכלל מומי הלב המולדים.

PDA שהנו מום הנוצר נובע עקב חוסר סגירה תקינה של צינור בשם דוקטוס, אשר קיים במהלך החיים העובריים ומחבר בין עורק הריאה לאבי העורקים. לאחר הלידה צינור זה אמור להיסגר בתוך מספר ימים.

מום זה מהווה כ-5%-10% ממומי הלב המולדים וקיים בשכיחות גבוהה יותר אצל פגים.

מומי לב שמאופיינים בהפרעה חסימתית - כגון היצרות מסתם אבי העורקים, היצרות מסתם עורק הריאה או הצרת אבי העורקים.

סיבות עיקריות להיווצרות מומים לבביים בהתפתחות העובר

הסיבות להיווצרות מומים בלבם של העוברים אינן יודעות ברוב רובם של המקרים. יחד עם זאת, קיימים גורמים מסויימים לגביהם ידוע באופן כללי שהם עלולים ליצור מומים בלב כגון:

• פגות – כלומר, לידה בטרם עת
• הפרעות בגנים מסויימים
• תסמונות גנטיות עקב הפרעה כרומוזמאלית,כגון תסמונת דאון – כמחצית מהתינוקות שלוקים בתסמונת דאון לוקים גם במום לבבי, תסמונת טרנר, תסמונת מרפן ועוד
• הפרעות טרטוגניות, כלומר הפרעות שנוצרות עקב חשיפת האם במהלך ההריון לגורמים וחומרים מסוכנים שעלולים לפגוע בהתפתחות העובר, כגון תרופות מסויימות כמו ליתיום ותרופות נוגדות אפילפסיה, ריטאלין, אמפטמינים, אלכוהול, קרני רנטגן וכדומה
• מחלות מטבוליות של אמו של העובר, כגון סכרת ופנילקטונוריה
• זיהומים של אמו של העובר כגון אדמת, CMV ו-EBV

איך מאבחנים מומים לבביים בזמן ההריון?

ניתן לאבחן את המומים המולדים בלב העובר במסגרת בדיקות מעקב הריון, במהלך ההריון או לאחר הלידה.

אבחון במהלך ההריון

הודות להתקדמות הטכנולוגית, ניתן לאבחן חלק מהמומים בלב העובר כבר במהלך ההריון באמצעות מכשיר האולטראסאונד ההריוני, אשר מאפשר לבצע בדיקה מדוקדקת של מדורי הלב השונים של העובר וכן ללמוד על מדדים שונים אחרים שקשורים לפעילות הלב שלו.

יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שלא תמיד ניתן לזהות באמצעות מכשיר זה את כל המומים הלבביים המולדים, וזאת במיוחד כאשר מדובר במומים קטנים ונקודתיים. גילויים של אלו יצטרך לחכות עד לאחר הלידה.

כמו כן, במידה ומדובר במום אשר נוצר על רקע גנטי, ניתן לנסות לאתר אותו במהלך ההריון גם באמצעות אבחון גנטי. בהקשר זה חשוב לדעת כי הסיכוי לפגם לבבי בילד נוסף באותה המשפחה הנו גבוה יותר ביחס ליתר האוכלוסיה, ועומד על כ-2% עד 6%. לפיכך, במידה וכבר נולד במשפחה ילד עם מום לבבי, מומלץ מאד לבצע גם אבחון גנטי.

בכל מקרה, חשוב לבצע את האבחון מוקדם ככל האפשר. ככל שהמדובר במום לבבי חמור יותר, אשר יקשה מאד על חייו של התינוק או אף יסכן אותם, ניתן לשקול הפסקת הריון.

אבחון לאחר הלידה

אבחון המומים בלב העובר לאחר הלידה נעשה באמצעות צילום חזה, בדיקת א.ק.ג ובעיקר באמצעות מכשיר אולטראסאונד לבבי אשר מכונה גם אקו לב. מכשיר זה מאפשר לראות את המבנה האנטומי של הלב, להעריך את תפקודו ולבדוק את זרימת הדם במדוריו השונים.

במידה ויש צורך בהדמיות נוספות ומדוייקות יותר, ניתן להשתמש במכשירי CT ו-MRI, אשר מאפשרים לבנות מודלים תלת-מימדים של הלב ובאמצעותם להבין טוב יותר את המתרחש בלב של התינוק הפעוט.

הסימפטומים והאינדיקציות לקיומו של מום מולד בלב התינוק, ובמיוחד כאשר מדובר במום משמעותי, יתבטאו בקשיי נשימה, נשימה מהירה, קושי בזמן אכילה, הזעה בזמן אכילה ועלייה איטית במשקל. במידה והמדובר במום לב כחלוני, גוון העור של התינוק ייראה כחלחל.

בכ-50% מהמקרים הזיהוי של המום הלבבי המולד מתרחש כבר בשבוע הראשון לחייו של התינוק. עם זאת, יש לקחת בחשבון, כאמור, שלא כל המומים הלבביים המולדים יתבטאו בשנות חייו הראשונות של התינוק לאחר הלידה, אלא רק שנים רבות לאחר מכן.

מתי וכיצד ניתן לטפל במום לבבי?

בעוד שבעבר רק בעלי המומים הלבביים המולדים הקלים יחסית שרדו, כיום, שיטות הניתוח החדשניות מצילות את חייהם של רבים מהילדים שהנם גם בעלי המומים הקשים יחסית.

אצל חלקם, הניתוח בילדות יפתור לחלוטין את הבעיה, אולם חלק מהם יצטרכו בהמשך חייהם להיעזר בפתרונות נוספים, כגון ניתוח חוזר, צנתור, שימוש בקוצבי לב או תרופות.

הליך הצנתור בלב שימש בעבר בעיקר לצורכי אבחון ואולם עם התפתחות מכשירי האולטראסאונד, השימוש בהליך הצנתור בלב לצרכי אבחון הלך ופחת, ובמקביל הלך וגדל השימוש בו לצרכי טיפול וזאת כתחליף לביצוע ניתוח.

ניתן להשתמש בצינתור לצורך פתיחת / הרחבת מסתמים או מעברים צרים וכן להשתיל התקנים מיוחדים לצורך סגירת מעברים לא תקינים ועוד. להליך הצנתור ישנם יתרונות רבים בהשוואה לניתוח, אשר כוללים אשפוז קצר בהרבה, מניעת הכאבים והסיבוכים שעלולים להיגרם בבית החזה עקב הניתוח והיעדר צלקת.

כמו כן יש לקחת בחשבון שלא כל מומי הלב המולדים גם מצריכים טיפול בפועל. ישנם מומים קלים שמצריכים רק מעקב והדרכה בלבד.

מקרי רשלנות רפואית באבחון מום בלב

כפי שצויין לעיל, במקרים רבים ניתן לאבחן את המום הלבבי המולד וזאת במהלך ההריון או לאחר הלידה. ברם, למרבה הצער, גם במקרים אלו עלולה להתרחש רשלנות רפואית של הצוות הרפואי המטפל.

רשלנות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, כגון התעלמות מאינדיקציות וסימפטומים שאמורים לעורר חשד לקיומו של מום לבבי מולד, אי הפניה לביצוע בדיקות האבחון למרות שהן נדרשות, פיענוח שגוי של ממצאי הבדיקות שבוצעו במהלך ההריון, אי מתן המלצות רלוונטיות בהסתמך על ממצאי הבדיקות ועוד.

לרופאים שמלווים את ההריון, כל הריון, יש חובה להפנות את האם ההריונית לביצוע בדיקות שגרתיות ובמידת הצורך גם לבדיקות מקיפות יותר, כאשר עולה הסתברות ולו הקטנה ביותר למום לבבי.

התעלמות מתסמינים מוכרים ו/או טי מתן תשומת לב ראויה לסימני אזהרה עלולים להתפרש כרשלנות רפואית.

מעבר לכך, עלולה להתרחש רשלנות רפואית בכל הקשור לטיפול בילד שנולד עם מום בלבו. רשלנות זו יכולה להתבטא הן לגבי אופן הטיפול עצמו לדוגמא, ביצוע רשלני של הניתוח או אי מתן תרופות מתאימות, והן לגבי היעדר מעקב אחר מצב המטופל והדרכה רלוונטית שלו בהתחשב במצבו הרפואי של הפגם בלבו.

במסגרת הליך ת"א 1226/99 אביעד לוי נ' דר' מרדכי יניב אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי, הוגשה תביעת רשלנות רפואית בשל הימנעות הרופא המטפל מלהפנות לביצוע בדיקות לאבחון מומים במהלך ההריון, לאם שנולד  לילד שנולד לה ילד עם תסמונת דאון ומומים שונים, לרבות מומים לבביים.

בין היתר, נקבע כי הרופא הנתבע התרשל בכך שהוא לא שלח את האם לביצוע בדיקת אקו לב, וזאת למרות שהוא קיבל המלצה להפנותה לבדיקה זו מרופא אחר שביצע באם בדיקת אולטראסאונד במהלך ההריון, ושבה התגלה קושי בהדגמת מדורי הלב עקב הדגמה.

עוד נקבע כי אין מחלוקת שבדיקת אקו לב היתה מגלה את המום בלב העובר, ושבעקבותיה בוודאי היתה נעשית בדיקת מי שפיר שהיתה מגלה שהעובר לוקה בתסמונת דאון.

בהתאם לכך נקבע שהוכחה רשלנותו של הרופא הנתבע וכן הקשר הסיבתי שבין רשלנות זו לבין העובדה שהילד נולד כשהוא סובל מתסמונת דאון ומום בלב.

במקרים של לידת תינוק הסובל ממום לבבי כלשהו, ראוי לפנות ולהתייעץ עם עורך דין ובמידת הצורך גם עם מומחים רפואיים, על מנת להעריך האם במקרה שלך התרחשה רשלנות רפואית.

עורך הדין עופר סולר טיפל ומטפל בימים אלה במספר תביעות פיצויים מורכבות בשל לידת ילד עם מום קשה בלב, כזה שהרופאים היו צריכים לאבחן בלידה ולא עשו כן.

קריאה נוספת: מומי לב שנגרמים בשל מוטציות גנטיות דה נובו