תביעות רשלנות רפואית בעקבות שיתוק מוחין

ישנם מקרים שבהם ניתן היה לצפות ולמנוע לידת עובר הסובל משיתוק מוחין. תביעת רשלנות רפואית בעקבות שיתוק מוחין או C.P איננה מוגשת בכל מקרה, כי אם במקרים בהם קיים חשד כי הצוות הרפואי המטפל התנהל באופן שהביא לידי התקיימותן של נסיבות בעייתיות ואילולא התנהלותו הרשלנית של הצוות הרפואי – לא היה מגיע המצב לכדי לידת ילד הסובל משיתוק מוחין.

הרפואה המודרנית מספקת לאנשי הצוות הרפואי כלים רבים לאבחון פגמים גנטיים, בעיות התפתחות של העובר לאורך חודשי ההריון, כמו גם כלים רפואיים שנועדו להבטיח הליך לידה תקין ובטוח, ממש בתוך חדר הלידה.

משרדו של עורך הדין עופר סולר טיפל ומטפל במקרים לא מעטים, שבהם הוכחה התרשלות של רופאים שהובילה ללידת ילד בעל פגיעה קשה ביותר ובלתי הפיכה, בגלל שיתוק מוחין וכתוצאה מהשפעותיו על הילד ועל בני משפחתו לאורך חייהם.

בסקירה המפורטת שלפניך מסביר עורך הדין עופר סולר אודות משמעות הפגיעה בשל שיתוק מוחין, הדרכים למניעת התופעה ועל מקרים מצערים של רשלנות רפואית חמורה לאורך חודשי ההריון ובזמן הלידה, רשלנות שגרמה ללידת ילד הסובל משיתוק מוחין ונכות קשה.

לדעת יותר על שיתוק מוחין

אחד מכל 500 ילדים בישראל לוקה בשיתוק מוחין (Cerebral Palsy). מצב רפואי שיכול להיגרם מסיבות רבות ולהשפיע משמעותית על מסלול החיים של המשפחה כולה.

בעשורים האחרונים הצליחה הרפואה להפחית את שכיחות ה-CP בקרב קבוצות סיכון. זאת, באמצעות מתן דגש מיוחד לאיתור גורמי סיכון, צמצום שלהם וטיפול תומך בהקדם האפשרי.

שיתוק מוחין (cerebral palsy או CP) הוא מושג כללי לקבוצת הפרעות תנועתיות בילדים ובמבוגרים שמקורן בפגיעה מוחית מוקדמת - בזמן ההריון, סביב הלידה או בתחילת החיים.

מידת החומרה של שיתוק המוחין משתנה מאוד בין ילד לילד וקשה לחזות אותה מראש אך לעיתים קרובות CP תקשה על הליכה, דיבור, כתיבה ותפקודים יומיומיים אחרים.

שכיחות באוכלוסיה בישראל

שיתוק מוחין הוא ההפרעה המוטורית השכיחה ביותר אצל ילדים עם 1.5-4.5 מקרים לכל 1000 לידות.

שכיחות ה-CP היתה במגמת עליה שנים רבות במדינות מערביות, ביניהן גם ישראל. העליה הופיעה יחד עם העליה בשכיחות לידות מוקדמות ועליה בהישרדות של פגים שנולדים במשקל נמוך במיוחד - שני גורמי סיכון משמעותיים להתפתחות שיתוק מוחין.

בשנים האחרונות היכולת לחזות את הגורמי סיכון למצב ולצמצם אותם השתפרה משמעותית. דבר זה סייע בהפחתת שכיחות המחלה בפגים בצורה מדהימה, מ-155 מקרים של CP ל-1000 לידות חי עד למספר של 16 ל-1000 לידות חי.

נתון זה מעיד ששיתוק מוחין הוא מצב שניתן למנוע לעיתים קרובות, במיוחד באמצעות טיפול מהיר ונאות במקרים של סיבוכים בלידה.

האם כל הילדים עם שיתוק מוחין נתקלים בקשיים דומים?

שיתוק מוחין הוא מצב שמתבטא באופן שונה בין אדם לאדם ועל כן חומרת התופעה והטיפול בה יהיו שונים גם הם.

CP נוהג להתבטא באחת מהצורות הבאות: נוקשות השרירים (ספסטיות), הופעת תנועות לא רצוניות (דיסקינזיה) או הפרעות בשיווי המשקל ובקואורדינציה (אטקסיה).

הסוג השכיח ביותר הוא שיתוק מוחין ספסטי שמופיע ב-80% מהילדים עם CP. בסוג זה, נפוץ לראות כיווץ מוגבר של מספר שרירים וקושי בהרפייתם, דבר שמקשה על ביצוע תנועות עדינות או מורכבות.

מה הם הגורמים ל-CP?

מצבים רבים יכולים להוביל לשיתוק מוחין. נהוג לחלק אותם ל-3 קבוצות: גורמים הנובעים בשל סיבוכים בהריון, סיבוכים סביב הלידה ואירועים בתחילת החיים. חשוב לציין שבחלק ממקרי שיתוק המוחין אי אפשר לזהות את הסיבה להתפתחות המצב.

מרבית המקרים של CP, כ- 85% מהם, נגרמים בעקבות סיבוכים בזמן ההריון או סביב הלידה שגורמים לשיתוק מוחין מולד.

הגורם השכיח ביותר ל-CP הוא פגות (78% מהמקרים) וסיבוכים שונים שנגרמים בעקבותיה.

גורמי סיכון שכיחים נוספים ל-CP סביב ההיריון והלידה כוללים:

• האטה בגדילה התוך-רחמית (34%) עקב בעיות כלי דם, מחלות שונות וחוסרים תזונתיים
• זיהומים תוך-רחמיים (28%) כגון וירוסים מסוג CMV, VZV או זיקה. גם זיהומים חיידקיים יכולים להגביר את הסיכון לשיתוק מוחין
• דימום סביב הלידה (27%) במיוחד דימום תוך-מוחי, המקושר למועד לידה מוקדם יותר
• מחלת שליה חמורה (21%) שיכולה להגביל את התפתחות העובר
• הריון מרובה עוברים (20%) יכול גם הוא להגביר את הסיכון לשיתוק מוחין עקב סיכוי מוגבר לפגות, משקל לידה נמוך, סיבוכים של חבל הטבור ומבנה לא תקין של כלי דם

שיתוק מוחין נרכש, שלא מתרחש סביב ההריון או הלידה, הוא נדיר יותר ומופיע רק ב-15% מהמקרים. מצב זה נגרם כתוצאה מפגיעה בגיל הינקות ובילדות המוקדמת, לרב בעקבות חבלת ראש או מצבים בהם אספקת החמצן למוח נפגעת כמו מחלת חום, זיהום, טביעה או חנק.

האם ניתן למנוע שיתוק מוחין מולד?

מקרים רבים של שיתוק מוחין ניתנים למניעה או לשיפור באמצעות איתור מוקדם של גורמי סיכון, טיפול בהם וטיפול תומך בהקדם באפשרי. הוכחה ליעילות צעדים אלה היא ההפחתה המשמעותית של שכיחות שיתוק המוחין בלידות פג בעשורים האחרונים.

הדרך למניעת שיתוק מוחין ושיפור תסמיניו עוברת בשלוש תחנות:

איתור וזיהוי גורמי סיכון ל-CP - יש להעריך את הימצאותם של גורמי הסיכון לשיתוק מוחין אצל האם והעובר ובהם סיכוי גבוה לפגות, האטה בגדילה התוך-רחמית, זיהומים תוך-רחמיים, מחלות שליה חמורות וגורמי סיכון אחרים.

הערכת גורמי סיכון אלה מתבצעת לרוב כחלק שיגרתי של מעקב ההריון הרגיל באמצעות בדיקות דם, מוניטור עוברי ובדיקות אולטרסאונד לאורך חודשי ההריון.

עם זאת, חשוב לציין שמעקב הריון, גם אם מתבצע באופן תקין, לא יכול לאתר את כל גורמי הסיכון לשיתוק מוחין.

שליטה בגורמי הסיכון והפחתת השפעתם האפשרית - לאחר שהוערכו גורמי הסיכון לשיתוק מוחין יש לצמצם את השפעתם האפשרית. צעד זה נעשה עבור כל גורם סיכון בנפרד.

כך למשל, יש להפחית את הסיכון ללידה מוקדמת. במקרים מסוימים נהוג לתת לאם Magnesium Sulfate, חומר שיכול לצמצם את הסיכון לשיתוק מוחין בתינוק במקרה של לידה מוקדמת בלתי-נמנעת.

טיפול לאחר הלידה - במקרה של חשש ל-CP יש מספר עקרונות שיכולים להקל על התסמינים ארוכי הטווח של המצב. טיפול זה כולל הקפדה על פעולת נשימה תקינה של התינוק, הקפדה על הספקת הדם למוח וטיפול במצבים שיכולים לגרום ל-CP כגון זיהום מוחי.

קיימות גם עדויות מחקריות שהורדה מבוקרת של חום הגוף של התינוק במסגרת רפואית מבוקרת יכולה לשפר את התפקוד המוטורי שלו לטווח הארוך. שיטה זו נקראת היפותרמיה טיפולית.

רוב מקרי ה-CP מלווים בהפרעות נוספות

כדי לענות על שאלה זו חשוב להעריך את היקף הפגיעה המוטורית. מדובר במשימה לא פשוטה כלל שכן הביטוי של המחלה עשוי להשתנות במהלך החיים יחד עם התפתחות מערכת העצבים. לכן קשה לחזות במרבית המקרים את רמת התפקוד הסופית של הילדים בגילאים מוקדמים.

קרוב ל-60% מהילדים עם שיתוק מוחין סובלים מהפרעה נוירולוגית או התפתחותית נוספת, השכיחה שבהן היא אפילפסיה (המופיעה ב-40% מהילדים עם CP). הפרעות נוספות כוללות הפרעות תחושתיות, מוגבלות שכלית, קשיי תקשורת והתנהגות וסיבוכים אורתופדיים.

חשוב לדעת שתוחלת החיים של ילדים עם שיתוק מוחין עם פגיעה מוטורית קלה דומה לשאר האוכלוסיה וגם בפגיעות קשות יותר יש מקום לאופטימיות. לאחרונה חל שיפור של כשבע שנים בתוחלת החיים של סובלים מ-CP קשה הודות לכלים רפואיים מתקדמים שלא היו קיימים בעבר.

רוב הילדים הלוקים בשיתוק מוחין מגיעים לעצמאות

הסיכוי להגיע לעצמאות תפקודית תלוי במידה רבה באזור הפגוע ובחומרת הפגיעה. עם זאת, יותר מחצי מהילדים עם שיתוק מוחין (58.2%) הולכים בצורה עצמאית לגמרי.

גורמי ניבוי שמעידים על מהלך התפתחותי טוב יותר כוללים יכולת של הילד לזחול עד גיל 30 חודשים ולהתיישב בעצמו עד גיל שנתיים.

איכות חיים היא מדד חשוב מאד שמתבסס על התחושות של האדם כלפי עצמו. איכות החיים של ילדים עם CP אמנם משתנה בהתאם לחומרת הפגיעה, אולם מחקר שבוצע בקרב ילדים בני 8-12 מצא שרובם מדווחים על איכות חיים דומה לבני גילם שאינם לוקים ב-CP.

עמוד התווך המרכזי בחייו של ילד עם שיתוק מוחין הוא מעטפת תמיכה יציבה של עזרה רפואית, לימודית ורגשית שיכולות לשפר מאוד את רמת תפקודו.

העמדה של מסגרת זו דורשת לעיתים הרתמות של כל בני המשפחה, באופן רציף ולאורך שנים ארוכות.

עובדה זו הביאה להקמתן של מסגרות ממשלתיות ואזרחיות שמסייעות למשפחות שמתמודדות עם CP, לרבות בדמות קצבאות, מימון מכשירים שונים במסגרת סל הבריאות וזכויות כלכליות שונות.

הגשת תביעה בעילת רשלנות רפואית

מכיוון שהתינוק הנולד הנו קטין ויתרה מכך, סובל מ-CP אשר במקרים הקשים מונע ממנו את יכולת התפקוד, הרי שהוריו של התינוק, המשמשים כאפוטרופוסים החוקיים שלו לפי חוק האפוטרופסות, הם שיגישו תביעת רשלנות רפואית בעקבות נזקיו של שיתוק המוחין בשמו.

הדבר אפשרי עד הגיע הילד לגיל 25 אשר בו תחול התיישנות על המקרה, זאת אומרת 7 שנים לאחר שהילד הפך לבגיר.

כבכל מקרה אחר של חשש מפני רשלנות בטיפול רפואי, הרי שיש צורך בפניה אל עורך דין המתמחה בתחום וקבלת חוות דעת מוסמכת של רופא מומחה בתחום הרלוונטי.

עורך הדין הוא שיפנה את בני המשפחה אל המומחה הרפואי המתאים ביותר. זה האחרון יבדוק את הנפגע ואת מהלך הטיפול בו, בין השאר בהסתמך על התיק הרפואי. לאחר בדיקה יעלה על הכתב את ממצאיו והערכותיו לגבי אומדן והיקף הנזק שנגרם לתינוק.