חיסון נגד שעלת בהריון: כמה דברים שאת צריכה לדעת!

חשוב לציין לפני הכל כי לפי ארגון הבריאות העולמי מחלת השעלת נמנית על עשר המחלות הקטלניות בעולם. עד שנות ה-30 של המאה ה-20 מחלת השעלת גרמה לתחלואה של מיליוני ילדים בעולם, ואף היוותה גורם משמעותי בתמותת תינוקות.

ואולם מאז שהורכב חיסון למחלה, ירדו אחוזי התמותה ממנה בכלל מדינות העולם ובמיוחד בעולם המערבי. יחד עם זאת, ישנם עדיין מקרי מוות של תינוקות משעלת בעולם המערבי כולל בישראל.

מחלת השעלת עלולה להתפרץ בכל שכבות הגיל, אך היא מסוכנת במיוחד לתינוקות ובעיקר לתינוקות עד לגיל שנה וזאת בשל השיעור הגבוה של הסיבוכים הקשים שעלולים להיווצר בגינה, כגון דלקת ריאות, ירידה במשקל, התייבשות, פרכוסים, וכן דלקת מח חדה encephalitis, שאף עלולה לגרום לנכות או למוות.

למעשה, יותר משליש מהתינוקות המאושפזים בארץ מתחת לגיל שנה, מאושפזים בשל מחלה זו, חלקם ביחידות לטיפול נמרץ.

החיסון נגד מחלת השעלת

הדרך היעילה ביותר להימנע מתחלואה בשעלת הנה קבלת חיסון נגד מחלה זו. אין כיום בעולם תרכיב חיסון שמכיל חיסון נגד שעלת בלבד, ועל כן החיסון כנגד שעלת ניתן בשילוב עם חיסון נגד דיפטריה וטטנוס, מכונה DTaP.

חיסון זה מכיל מספר מרכיבים אנטיגניים מבודדים ומנוקים של חיידק השעלת ויתרונו מתבטא בגרימת שיעורים מופחתים של תופעות לוואי מאשר החיסון שמכיל חיידקים מומתים. כאשר החיסון ניתן כהלכה, נוצרת הגנה של 80-85% נגד שעלת, 95% נגד דיפטריה וכ-100% נגד טטנוס.

בארץ, החיסון המשולב נכלל בתוכנית חיסוני השגרה של גילאי הילדות, באופן לפיו הוא ניתן ב-6 מנות. 4 המנות הראשונות ניתנות לתינוק במהלך שנת חייו הראשונה, בגילאים חודשיים, ארבעה חודשים, שישה חודשים ו-12 חודשים.

שתי המנות האחרונות ניתנות בגילאי הילדות, בכיתות ב' ו-ח'. עם ההתקדמות בגיל יש ירידה ברמת הנוגדנים ועל כן יש לתת מנת דחף אחת ל-10 שנים.

לפיכך, החשש העיקרי מפני מחלת השעלת לגבי תינוקות הוא מפני תחלואה של תינוקות רכים במחלה לפני שהם קיבלו את החיסון, כלומר, לפני הגיעם לגיל חודשיים.

כמו כן יש לקחת בחשבון שהחסינות מפני המחלה איננה נוצרת באופן מיידי אצל התינוק ועם קבלת המנה הראשונה של החיסון, אלא היא מתפתחת בהדרגה, במהלך השנה הראשונה לחייו.

בנוסף, גם תינוק שמחוסן כנגד המחלה החל מגיל חודשיים, איננו מספיק לפתח נוגדנים נגדה עד לגיל חמישה-שישה‬ חודשים ועל כן הוא עלול להידבק בה בקלות גם במשך התקופה הזו.

לפיכך, מקובל לסבור כי הדרך היעילה ביותר למניעת התפרצות מחלת השעלת בקרב תינוקות, ובמיוחד לפני הגיעם לגיל חודשיים שבו ניתן להתחיל לחסן גם אותם, הנה באמצעות מתן חיסון לנשים ההרות כנגד המחלה.

מניעת התחלואה בשעלת בתינוק באמצעות חיסון אמו נגרמת באמצעות העברת נוגדנים נגד שעלת מן האם, דרך השליה, אל העובר במהלך ההריון.

בדרך זו יש ליילוד נוגדנים אימהיים כנגד חיידק השעלת שמלווים אותו בשבועות הראשונים לחייו, עד שהוא עצמו יוכל לקבל את חיסון השעלת.

בנוסף, חיסון האם מפני השעלת מונע את תחלואת התינוק בשעלת מאחר והוא מונע את תחלואת האם במחלה ועל ידי כך הוא מונע את הדבקתה במחלה את התינוק.

המצב בישראל: בשנים האחרונות חלה עליה בתחלואה!

למרות מתן החיסונים כנגד מחלת השעלת, על פי נתוני משרד הבריאות, עם השנים חלה בארץ עליה חדה במספר החולים במחלה בארץ. זאת כפי הנראה מאחר ותוקף החיסון במבוגרים מתפוגג עם השנים, ועל כן הם נדבקים במחלה ומפיצים אותה בקרב מי שעוד לא התחסן.

בין שנת 2006 ועד 2013 נפטרו בישראל 9 תינוקות משעלת. בשנת 2012 חלו בארץ בשעלת 322 תינוקות עד גיל שנה, נתון שמהווה עליה של 100% יחסית לשנת 2011.

בשנת 2014 לקו במחלה 1520 איש ואילו במהלך שנת 2015 לקו במחלה למעלה מ-4,300 איש, כאשר מרבית מקרי ההדבקה התרחשו באזורים חדרה והשרון, ירושלים, רמלה ונצרת.

ברוב המקרים, התינוקות שחלו במחלה נדבקו בה מהאם, למרות שרוב הנשים בארץ קיבלו את חיסון השעלת בילדותן.

הסיבה לכך הנה שתוקף החיסון יורד עם השנים גם אצל הנשים, כך שבגיל הפריון יש לאישה יש רק כמות מוגבלת של נוגדנים למחלה, כאשר רק חלק מהם עוברים לתינוק.

המלצת משרד הבריאות משנת 2012 לחסן נשים הרות כנגד מחלת השעלת

בעקבות התפרצות מגפת השעלת בארץ, הודיע משרד הבריאות בחודש אוקטובר 2012 על המלצתו לחסן את כל הנשים ההרות נגד שעלת.

סמוך לפרסום המלצה זו, התקבלה המלצה זהה מטעם ועדת החיסונים של ה-CDC, המרכז לבקרת מחלות בארה"ב וכן התפרסמה הודעת משרד הבריאות בבריטניה על הצגת תוכנית חיסונים לשעלת לנשים הרות, אף זאת בשל עלייה בתחלואה במחלת השעלת גם במדינות אלה.

בחודש ינואר 2015 גם הוכנס החיסון לנשים הרות נגד שעלת לסל הבריאות של קופות החולים, אם כי הוא כרוך בהשתתפות עצמית.

על פי הנחיות משרד הבריאות, התקופה המועדפת למתן החיסון לנשים הרות הנה במהלך השבועות 27–36 להריון. במידה והאשה לא קיבלה את החיסון בתקופה הנ"ל, יש לחסן אותה גם לאחר שבוע 36 להריון.

במידה והחיסון לא ניתן לאם כלל במהלך ההריון יש לחסן אותה בהקדם האפשרי לאחר הלידה ועד לחלוף 3 חודשים, כולל.

יודגש כי מומלץ לאשה ההרה לקבל את החיסון בכל הריון מחדש, גם אם היא כבר קיבלה אותו בהריונות קודמים שלה.

הסיבה לכך הנה שרמת הנוגדנים באם שחוסנה, כמו בכל מבוגר, יורדת באופן משמעותי תוך מספר חודשים מאז קבלת החיסון וזאת עד שהיא מגיעה לרמה שמספיקה אמנם כדי להגן על האם עצמה מפני שעלת למשך מספר שנים, אך היא אינה מספיקה כדי להגן על העובר משעלת בהריון הבא.

החיסון שניתן לנשים ההרות כנגד שעלת הנו אף הוא החיסון המשולב, שכולל חיסונים גם נגד דיפתריה וטטנוס, שכן וכפי שצויין לעיל, אין כיום בעולם חיסון כנגד שעלת בלבד.

על פי טענת משרד הבריאות, החיסון המשולב נבדק ונמצא יעיל ובטוח הן לנשים ההרות והן לעוברים. יחד עם זאת אין לתת את החיסון לנשים הרות עם רגישות ידועה לחיסון או לאחד ממרכיביו.

כמו כן, אסור לתת את החיסון לנשים הסובלות מבעיות בריאות כמו הופעת נפיחות כללית או קשיי נשימה.

תופעות הלוואי של החיסון מופיעות בקרב פחות מ-10% ממקבלי החיסון וזאת זמן קצר לאחר מתן החיסון, בדרך כלל תוך 24 שעות.

בדרך כלל מדובר בתופעות קלות וחולפות. כמו כן, לרוב מדובר בתופעות מקומיות בלבד, כגון אודם, כאבים ונפיחות באזור ההזרקה. אולם במקרים מסוימים יתכנו תופעות לוואי כלליות כגון בחילות, הקאות, חוסר תאבון, שלשולים וחום.

בכל מקרה של הופעת תופעות לוואי לאחר קבלת החיסון חשוב ללא דיחוי לקבלת טיפול רפואי.

טענות המתנגדים לחיסון נשים הרות כנגד שעלת

בצד ההמלצות של משרד הבריאות לחסן נשים הרות כנגד שעלת ישנם גם קולות אחרים, אשר מתנגדים למתן חיסון זה לנשים הרות, כשם שיש קולות שמתנגדים לחיסון התינוקות בעצמם.

לטענת המתנגדים, על פי מחקר שנעשה נמצא כי אצל תינוקות אשר אימותיהן התחסנו לשעלת בזמן ההריון היו רמות גבוהות יותר של נוגדנים בדם, בתקופה שבין לידתם לבין החיסון הראשון, מאשר אצל תינוקות אשר אימותיהן לא התחסנו כלל במהלך ההריון.

אולם, התגובה החיסונית של התינוקות בקבוצה שבה גם האם התחסנה במהלך ההריון ל-3 מנות היתה נמוכה יותר בהשוואה לתינוקות אשר אמם לא התחסנה במהלך ההריון, דבר המצביע על הפרעה מסוימת ביצירת התגובה החיסונית אצל תינוקות לאמהות אשר חוסנו במהלך ההריון.

לטענתם, המשמעות היא שתינוקות לאימהות שחוסנו במהלך ההריון מוגנים פחות מתינוקות לאימהות שלא חוסנו במהלך ההריון.

טענה נוספת של המתנגדים לחיסון הנשים ההרות נגד שעלת נוגעת למרכיבי החיסון, אשר כולל בין היתר גם אלומיניום. לטענתם, מדובר בחומר אשר ידוע כרעיל למערכת העצבים ואשר נמצא ככזה המעכב את התפתחות המוח בעוברים וביונקים.

אמנם השלייה משמשת כצובר של האלומיניום בחלק מהמקרים, אך אין היא מהווה חסם מוחלט ולכן העובר עדיין חשוף לכמויות מצטברות של אלומיניום.

מקרי רשלנות רפואית

נכון לחודש ינואר 2018 טרם הוגשה בישראל תביעת לפיצויים בעילת רשלנות רפואית, בשל פגיעות שנבוע ממתן חיסון נגד שעלת לנשים הרות.

מקרי רשלנות הרפואית הנובעים מהחיסון, יכולים להתבטא באותן דרכים בהן היא מתבטאת לגבי מתן חיסונים בכלל. לדוגמא, כאשר החיסון ניתן בניגוד להנחיות משרד הבריאות לפיו יש לתת אותו במהלך השבועות 27–36, או מבלי שנעשה בירור מוקדם עם האשה האם היא רגישה לאחד ממרכיבי החיסון.

כמו כן, במקרים של הופעות סיבוכים בשל החיסון או הדרדרות מצב הבריאותי של האם ההריונית ו/או העובר, חשוב לפנות בהקדם האפשרי לבדיקת רופא. כמובן שעל הרופא המטפל במקרה שכזה לטפל בתסמינים ולמנוע נזקים חמורים לאם או לעובר.

בכל מקרה של חשש מפני רשלנות רפואית לאחר קבלת חיסון לשעלת בהריון מומלץ לפנות להתייעצות אישית עם עורך דין.