רשלנות רפואית בביצוע דיקור מי שפיר או פענוח תוצאות בדיקת מי שפיר...

דיקור מי שפיר: למה את צריכה לצפות?

בשלב הראשוני של הבדיקה צופה הרופא באמצעות מכשיר אולטרסאונד בעובר, במי השפיר בהם הוא נתון ובשיליה, המחברת את העובר לרחם האם, זאת לצורך קביעת מיקום החדרת המחט.

בהמשך מחטא הרופא את בטנה של הנבדקת באופן יסודי, בכדי למנוע זיהום פוטנציאלי.

לאחר סימון מקום הדיקור (בד"כ היכן שיש ריבוי מים, באזור רגלי העובר) מוחדרת מחט ארוכה ודקה דרך דופן הבטן והרחם אל תוך שק מי השפיר. ההליך כולו מבוצע בהנחיית ובקרת אולטרסאונד, בכדי למנוע פגיעה של המחט בעובר.

בשלב הבא נשאבת כמות מסוימת מנוזל מי השפיר (בד"כ 30 - 20 סמ"ק) באמצעות המחט שהוחדרה ומועברת לבדיקת מעבדה, לצורך למידה על התכונות הגנטיות של העובר.

במעבדה מפתחים את התאים שנשאבו, גורמים להתרבותם ומבצעים בהם את הבדיקות הרלוונטיות. תהליך זה אורך זמן  ולכן תוצאותיה הסופיות של הבדיקה מתקבלות לאחר כשלושה שבועות.

במקרים מיוחדים, בהם נדרשות תוצאות מיידיות ואז מזרזים את קבלת התשובות בשיטות מעבדה מתקדמות, שעלותן גבוהה, דוגמת בדיקת " FISH" המאפשרת השגת תוצאות ראשוניות תוך יממה.

בדיקת מי שפיר מהווה כלי לאבחון מוקדם של מומים על רקע כרומוזומלי, אשר המרכזי בהם הוא תסמונת דאון ומשמשת לאיתור מגוון מחלות גנטיות, דוגמת סיסטיק פיברוזיס ותסמונת איקס שביר.

הבדיקות הגנטיות האפשריות באמצעות דגימת מי שפיר הנן:

• בדיקת קריוטיפ - שגרתית ומתבצעת בכל מקרה באמצעות דגימת מי השפיר של האם
• בדיקת צ'יפ גנטי - ניתן לבצעה באמצעות דגימת מי השפיר בהמלצה של רופא או באופן פרטי ביוזמת ההורים לעתיד
• בדיקת אקסום - הבדיקה המתקדמת ביותר (נכון לחודש ינואר 2019) שניתן לעשות בהמלצה של רופא או באופן פרטי וביוזמת ההורים

בכל מקרה, כשיש חשד או סיכוי לבעיה גנטית, חובתו של הרופא שאחראי על מעקב ההריון שלך להמליץ וליידע את ההורים לגבי הבדיקות הנ"ל.

עילות להגשת תביעת רשלנות רפואית לאחר בדיקת מי שפיר

עריכה של בדיקת מי שפיר במהלך ההריון עשויה להיות כרוכה במעשים ומחדלים, המהווים בסיס להגשת תביעת רשלנות רפואית. בין העילות המרכזיות, המשמשות בהגשת התביעה:

אי עמידה בדרישת השגת הסכמה מדעת של המטופלת לביצוע הבדיקה - חובה, המוטלת על הרופא מכוח חוק זכויות החולה. כחלק מכך נדרש הרופא להציג בפני המטופלת את הסיכונים והסיכויים, הכרוכים בביצוע הבדיקה, לצד חלופות טיפול אפשריות.

הסיכון המרכזי, הנלווה לבדיקה, שאינה מסובכת אך הינה פולשנית, הוא הפלה. סיכון, אשר שיעורו טרם נאמד באופן מדויק ומוערך בהסתברות של 1:250. הסיבה המרכזית להפלה הינה זיהום מי השפיר עקב עשיית שימוש במחט בלתי מחוטאת. הזיהום מתבטא בירידת מים, הופעת חום ודימומים ומזרז התפתחות צירים מוקדמים, המסתיימים לרוב בהפלה.

הצגת חלופות אחרות - פרט לביצוע בדיקת מי שפיר קיימים הליכים נוספים לצורך אבחון  מוקדם של לקויות גנטיות ותסמונת דאון אצל העובר ובהם: בדיקת שקיפות עורפית המאפשרת להתחקות באמצעות האולטרסאונד אחר סימנים לתסמונת דאון אצל העובר, דוגמת עורף מעובה.

סימנים מחשידים אחרים באולטרסאונד - נקודה בוהקת בלב העובר, עצם ירך קצרה, ציסטות במוח ועוד יובילו להמלצה על ביצוע בדיקת מי שפיר; בדיקת דם לחלבון עוברי - בדיקת סקר, המבוצעת בשליש השני להריון ומאפשרת לאתר כמחצית מההריונות של עוברים בעלי תסמונת דאון; בדיקת סיסי שליה - מבוצעת בשלב מוקדם יותר של ההריון, בין השבוע ה 10 ל 12.

יתרונה בכך, שהיא מאפשרת ביצוע גרידה במקרה של גילוי תסמונת דאון בעובר במקום לידה מוקדמת, הנהוגה במקרה של גילוי התסמונת בבדיקת מי שפיר.

אופציה נוספת הינה המבחן המשולב, אשר מאגד יחד מספר בדיקות, המנבאות באחוזי סבירות גבוהים קיום הריון עם תסמונת דאון. יתרונה של בדיקה זו בכך, שאינה כרוכה בסיכון לעומת דיקור מי שפיר. 

אי לקיחת אנמנזה לגבי קיום סיכון מוגבר להפלות אצל המטופלת - אצל חלק מהנשים בהריון קיים סיכון מוגבר להפלה, הנובע מנסיבות רפואיות, דוגמת: רחם דו קרני, היסטוריה של לידות מוקדמות ודימומים תכופים בתחילת ההריון. במקרים אחרים גובר הסיכון להתפתחות זיהום לאחר דיקור מי שפיר, על רקע זיהומים שהתפתחו אצל האישה בעבר ואשר ביצוע בדיקת מי שפיר מעורר אותם.

הפרת חובת הגילוי לגבי הבדיקה - חוסר עדכון המטופלת אודות האפשרות לבצע דיקור מי שפיר, המהווה בדיקה אמינה וודאית לאבחון מחלות ותסמונות גנטיות אצל העובר. חובת הגילוי לגבי הבדיקה ומתן הסבר לגבי מידת דיוקה נגזרות מתוך חובת הזהירות, שחלה על הרופא במסגרת עיסוקו.

חוסר הפניה לביצוע הבדיקה - ככלל, כל אישה בהריון המעוניינת בביצוע הבדיקה, יכולה לבקש זאת מרופא הנשים, אשר אצלו היא נמצאת במעקב הריון ולעבור את הבדיקה בסבסוד קופת החולים או באופן פרטי, בהתאם לזכאותה.

אולם, נסיבות רפואיות מסוימות מגבירות את הצורך בביצוע הבדיקה וזאת גם בהמלצת של משרד הבריאות. חוסר התחקות של הרופא המטפל אחר התקיימות נסיבות אלה, לצד עבר רפואי בעייתי והיסטוריה של קיום מחלות גנטיות במשפחה, אשר בעטיו לא הופנתה המטופלת לביצוע הבדיקה ועקב כך לא אובחנה במועד לקות גנטית אצל העובר, עשוי להוות עילה לרשלנות מצד הרופא.

קיראו בהרחבה על: הידרוצפלוס

בין הטעמים הרפואיים לביצוע הבדיקה:

גיל המטופלת - הבדיקה מומלצת  עבור נשים, אשר גילן מעל 35 היות ונמצא, כי הסיכוי של אישה ללדת תינוק, הסובל מהפרעות במספר הכרומוזומים ומתסמונת דאון גובר באופן משמעותי ככל שהאם מבוגרת יותר.

תוצאות גבוהות שהתקבלו בסקר ביוכימי שבוצע בשליש הראשון או השני להריון - כאשר ממצאי בדיקה זו לימדו על סיכון משוקלל, הגבוה מ 1:400 ללדת ילד בעל הפרעה כרומוזומלית או כאשר בשליש השני התגלה ערך גבוה מהנורמה של חלבון עוברי או ערך נמוך במידה קיצונית של אסטריול ובהתקיים אינדיקציות נוספות, מומלץ לבצע בדיקת מי שפיר, אף אם גיל המטופלת פחות מ 35.

ממצאים בלתי תקינים שאותרו בבדיקות אולטרסאונד רגילות ובבדיקות ייחודיות להריון אותן ביצעה המטופלת.

היסטוריה של סיבוכים בהריונות קודמים - כאשר בהריונות קודמים  סבל העובר מבעיה בכרומוזומים או מפגם בסגירת תעלת העצבים.

נשאות של ליקוי גנטי או פגם כרומוזומלי אצל אחד מבני הזוג - המתגלים בבדיקות הסקר הגנטי. במקרה זה מנותחות תוצאות בדיקת מי השפיר באופן מיוחד, תוך התחקות אחר הגן החשוד עצמו. בכל מקרה, בהמלצה על ביצוע דיקור מי שפיר מסיבה רפואית, חשוב לפנות לקבלת ייעוץ גנטי טרם הדיקור.

ביצוע הבדיקה באופן רשלני - עריכת הבדיקה בחוסר מיומנות, תוך גרימת זיהום לנבדקת או פגיעה בעובר, מהווה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית. יש הטוענים, כי וותק ונסיון בביצוע מעל למאה דיקורי מי שפיר, מפחית את הסיכון להפלות ומעלה את סיכויי הצלחת הבדיקה.

במקרה זה תידרש התובעת להוכיח, כי הבדיקה בוצעה תוך הפרת חובת הזהירות, שחלה על הרופא במסגרת תפקידו וסטייה מסטנדרט ההתנהגות, המצופה ממנו במסגרת מבחן הרופא הסביר.

אי מתן זריקת Anti-D טרם ביצוע בדיקת מי שפיר - נשים בעלות Rh שלילי וסקר נוגדנים שלילי בדמן נדרשות לקבל זריקה זו לפני הדיקור, היות ומדובר בפעולה פולשנית.

טעויות בפענוח תוצאות הבדיקה על ידי המעבדה או פענוח לקוי וחלקי - טעויות אלה מתבטאות באיתור פגמים כרומוזומליים, אשר הובילו לאבחון שגוי לפיו, העובר לוקה בתסמונת דאון או בלקות גנטית אחרת, על המשתמע מכך, שעה שהלכה למעשה דובר בתינוק בריא.

חוסר ביצוע מעקב אחר המטופלת בתום הבדיקה - לאחר הבדיקה נדרשת המטופלת למנוחה של כיממה בביתה. תופעות שכיחות הינן כאב מקומי וחולף באזור הדיקור וכן לחצים והתכווצויות קלות ברחם. אולם, אי שימת לב לסימנים, העשויים להצביע על התפתחות זיהום, עליהם דיווחה המטופלת לרופא, דוגמת: עלייה של החום, התכווצויות מלוות בכאב, דימום, תחושת צירים וירידת מים - עלולה להחיש הפלה ולהוות עילה לרשלנות רפואית.

רשלנות רפואית בביצוע בדיקת מי שפיר - פסקי דין

ע"א 398/99 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' לאה דיין עסק ברשלנות רפואית עקב פענוח שגוי ורשלני של ממצאי בדיקת מי שפיר, אשר הוביל להפסקת ההריון, כאשר העובר ברחם התובעת היה תקין ובריא.

במקרה זה עברה האם, אשר נכנסה להריון לאחר טיפולי פוריות ממושכים, בדיקת מי שפיר בחודש השישי להריונה. פענוח מוטעה של תוצאות הבדיקות לימד, כי מדובר בעובר זכר, הסובל מלקויות גנטיות ועשוי להיוולד חולה בתסמונת דאון ולפיכך קיים צורך בהפלה.

בדיעבד הסתבר, כי המידע, אשר הוביל למסקנה על ביצוע ההפלה, היה שגוי וכי לא בוצעו בדיקות נדרשות טרם עריכת ההפלה במטרה לוודא, כי הינה אכן הכרחית.

בהליך ההפלה ילדה האם תינוקת ממין נקבה, שלא ניכרו בה סימני לקות גנטית. התינוקת לא שרדה את הלידה המוקדמת ונפטרה. לו המשיכה התינוקת להתפתח ברחם, היתה נולדת במועד כשהיא בריאה ושלמה.

לאחר מספר שנות טיפולים נוספות הוברר לאישה, כי לא תוכל להרות שוב. בגין המחדל הרשלני חויבו שירותי בריאות כללית, אצלם בוצעה הבדיקה, לשלם לאם פיצוי כספי בסך של מעל מיליון ש"ח.