שיעור קצר בגנטיקה שלנו
בני אדם חולקים 99.9% מה-DNA כלומר רק 0.1% מהחומר התורשתי הוא מה שמבדיל אותנו אחד מהשני, מה שקובע את המין שלנו, איך אנחנו נראים ומה יהיה הגובה שלנו.
כל אחד ואחת הוא אדם ייחודי כתוצאה מקוד גנטי מעט שונה, למעט תאומים זהים שחולקים מטען גנטי זהה לצורך העניין.
לצורך השוואה, בני אדם וקופי שימפנזה, בעל החיים הקרוב ביותר לבני האדם מבחינה אבולוציונית, חולקים 97-99% מה-DNA. כלומר, מספיקים רק כ-3% של שינויים בדנ"א על מנת ששני יצורים יהיו בעלי חיים נפרדים לגמרי.
כפי שהבדלים מסויימים יובילו אדם אחד להיות גבוה ושני להיות נמוך, כך שינויים מסויימים בקוד הגנטי יכולים לגרום שאדם יחלה במחלה מסויימת והאחר לא, שכן הגנים שלנו לא רק אחראים לתכונות "רגילות" כמו גובה וצבע עיניים, אלא במקרים רבים גם גורמים למחלות בעקבות מוטציות בהם.
אחת מהמחלות הנפוצות ביותר הנגרמת כתוצאה משינויים גנטיים הנה מחלת הסרטן הארורה, על סוגיה השונים, אך בסקירה זו נתמקד במחלקה אחרת של מחלות גנטיות, כאלה המתבטאות בשינויים במוח ובעלות השלכות גורליות על ההתפתחות השכלית והמוטורית.
הכירו את הגן MECP2
אחד מהגנים הנחקרים ביותר שכל מוטציה בו יכולה לגרום למחלה הוא הגן MECP2. גן זה הוא קריטי לקיום תקין של תהליך השעתוק בתא.
בתהליך השעתוק ה-DNA שנמצא בגרעין התא הופך למולקולה בשם רנ"א (RNA), שהיא בתורה משמשת לייצור חלבוני התא. לכן, מוטציות ב-DNA עשויות לגרום לפגמים בחלבוני התא.
כל תא בגוף אחראי על יצור אלפי חלבונים ולפעמים פגם אפילו בחלבון אחד יכול לגרום לבעיות ולמחלות משמעותיות ביותר ולרוב גם חשוכות מרפא.
הגן MECP2 שוכן על כרומוזום X, שזהו כרומוזום המין הנקבי, ולייתר דיוק על הזרוע הארוכה של כרומוזום X באזור Xq28. נשים נושאות שני כרומוזומי X בתאי הגוף, בעוד שגברים נושאים כרומוזום X אחד וכרומוזום Y אחד.
במילים אחרות, עובר עם שני כרומוזומי X יתפתח להיות נקבה, בעוד שעובר עם כרומוזום X וכרומוזום Y יתפתח להיות זכר.
מאחר שהגן MECP2 הנו חיוני לתהליכים ביולוגיים בתא (בלעדיו לא ניתן לקיים חיים) לרוב גברים לא יישאו מוטציה בגן זה.
חשבו על זה כך, מאחר שלנקבה יש שני כרומוזומי X, יהיו לה שני עותקים של הגן, אחד על כל כרומוזום. במידה שאחד מהעותקים פגום, העותק השני יספק "גיבוי" מסויים ויווצר חלבון תקין, אך בכמות פחותה.
לעומת זאת, לזכר יש רק עותק אחד של הגן ולכן מוטציה בגן תביא לייצור חלבון לא תקין, מה שלא יאפשר לעובר לשרוד את ההריון. מוטציה כזו נקראת מוטציה לטאלית, כלומר קיומה תביא למוות, ולכן מלכתחילה לא יווצר עובר זכרי הנושא את המוטציה, ורק עובריות נקבות ישרדו, אך הן לרוב יסבלו מפגיעה משמעותית ביותר בשל המוטציה בעותק הפגום.
מוטציה מסוג זה היא מוטציה דומיננטית, כלומר מספיק עותק אחד לא תקין של הגן על מנת לגרום למחלה, וזאת בניגוד למצבים אחרים שרק מוטציות בשני עותקי הגן יביאו לביטוי המחלה, מה שמוכר בכינוי מוטציה רצסיבית.
מה יכול לקרות בגלל מוטציה של MECP2?
מוטציות בגן MECP2 יכולות לגרום לתסמונות מורכבות שונות בגברים ובנשים, כאשר הנפוצה בהן היא תסמונת רט. המוטציות הגורמות לתסמונת הן מוטציות שלרוב לא עוברות בצורה תורשתית אלא נוצרות בצורה ספונטנית ואקראית בעת יצירת תאי המין של ההורים.
כלומר, אמא לחולה בתסמונת רט לרוב לא תחלה בתסמונת בעצמה. מעניין לדעת שבעוד שהתסמונת פוגעת כמעט אך ורק בבנות, ברוב המכריע של המקרים מקור המוטציה הוא דווקא בתאי הזרע של האב.
המוטציות הן מוטציות אקראיות, De Novo, הנוצרות בעת תהליך יצירת תאי הזרע בשל תקלות בחלוקת התאים. במיעוט המקרים, מקור המוטציות הן בתאי הביצית של האם, או לחילופין מורשות על ידי אמא שנשאית של תסמונת רט, אך בעלת תסמינים מינוריים.
התסמינים של תסמונת רט מופיעים בגיל 6-18 חודשים בבנות. למעשה, עד לשלב הופעת הסימפטומים, ההתפתחות של התינוקות תראה תקינה לחלוטין, אך בשלב מסויים הן יתחילו לסבול מהפרעות בכישורי שפה ותקשורת, הפרעות למידה, בעיות קואורדינציה ועוד.
אחת מכל 10,000-15,000 בנות תסבול מתסמונת רט, מה שהופך אותה לאחת התסמונות הנפוצות ביותר שמערבות הפרעות שכליות והתנהגותיות, ומציב אותה כגורם מרכזי בהתפתחות אוטיזם.
סימני ההיכר של התסמונת הנם אובדן היכולת להתבטא באמצעות שפה, אובדן כישורים מוטוריים עדינים כגון פעולות באמצעות הידיים, בעיות הליכה ותנועות ידיים אופייניות, כגון מחיאת כפיים ולחיצת ידיים בצורה חוזרנית.
בנוסף, עם הופעת התסמינים תחל ירידה בגדילה של הראש והראש יישאר קטן למידות הגוף. סימפטומים פחות נפוצים כוללים בעיות נשימה, התקפים אפילפטיים, חולשת שרירים, עקמת, בעיות במערכת העיכול ובצפיפות העצם ועוד.
בעיות התנהגות הן סימפטום נפוץ של התסמונת, כאשר 20-50% מהסובלות מתסמונת רט יהיו בעלות מאפיינים על הספקטרום האוטיסטי. רבים מהתסמינים המתוארים הנם תסמינים אופייניים לאוטיזם, כמו למשל בעיות התנהגות ופעולות חוזרניות, אך כוללים גם תסמינים שלעיתים לא מאפיינים אוטיזם בצורה קלאסית.
יש לציין כי המנגנון מאחורי אוטיזם הוא מורכב ויכול לנבוע ממגוון של גורמים ומוטציות בגנים שונים. עם זאת, העובדה שתסמונת רט מאופיינת במאפיינים אוטיסטיים רבים גרמו לחוקרים להבין כי סיבה אפשרית לאוטיזם היא מוטציות בגן MECP2 ואכן נמצא שחלק מהנשים הסובלות מאוטיזם הן בעלות מוטציות באותו גן.
הקשר בין מוטציה של MECP2 לאוטיזם ולתסמונות נוספות
הקשר בין מוטציות בגן MECP2 לאוטיזם ולתסמינים נוספים המאפיינים את תסמונת רט הוא מעניין למדי ומסקרן את החוקרים שבודקים ועוסקים בנושא לאורך 10 השנים האחרונות בתדירות גבוהה.
מסתבר שלגן תפקיד חשוב בהיווצרות תקינה של סינפסות במוח. הסינפסות הן אזורים במוח המאפשרים לתאי עצב לתקשר ביניהם. כאשר תא עצב מסויים מקבל גירוי, הוא שולח אות חשמלי שעובר במורד התא ועובר לאלפי תאי עצב אחרים המקושרים אליו, בתיווך הסינפסות.
סינפסה היא בעצם החיבור בין שני תאי עצב. הסינפסות הן אלה שמאפשרות לנו לחשוב, לנוע, לכעוס ולשמוח, הן אלה שמאפשרות לנו לזכור אירועים ולעבד מידע. דבר זה מסביר מדוע מוטציות בגן, הגורמות לפגמים בהתפתחות תקינה של סינפסות, גורמות לסימפטומים של תסמונת רט, הכוללים בעיות שכליות, בעיות תנועה, בעיות התנהגות ותופעות על הספקטרום האוטיסטי.
בעוד שתסמונת רט היא התסמונת הנפוצה ביותר הנגרמת ממוטציות בגן MECP2, מוטציות מסויימות בגן יכולות לגרום לתסמונות נוספות, גם הן עם תסמינים נוירולוגיים.
אחת מהן היא תסמונת הכפלה של הגן MECP2. בתסמונת זו ישנה הכפלה של הגן, מה שגורם לביטוי ביתר של החלבון אליו הגן מקודד. מאפייני התסמונת הם מוגבלות שכלית התפתחותית והתקפים אפילפטיים.
בניגוד לתסמונת רט, גם זכרים יכולים לסבול מהתסמונת והתסמינים בקרב נקבות דווקא יהיו קלים יותר.
תסמונת נוספת הנגרמת ממוטציות בגן היא אנצפלופתיה חמורה של יילודים. המוטציות הגורמות לתסמונת זו גורמת דווקא לירידה בביטוי של הגן ולמחסור בחלבון אליו הוא מקודד, מה שגורם לפגמים נוירולוגיים.
התסמונת פוגעת כמעט אך ורק בזכרים ובעלת תסמינים הדומים לאלה של תסמונת רט. מוטציות אחרות בגן יכולות לגרום לתסמונת PPM-X, המאופיינת בבעיות שכליות, הפרעה דו-קוטבית ובעיות תנועה המאפיינות פרקינסון. גם תסמונת זו נפוצה יותר בגברים מאשר בנשים.
אבחון מוקדם: כבר בתחילת ההריון!
מאחר שבמרבית המקרים מוטציה גנטית של MECP2 לא עוברת בתורשת ונגרמת באופן אקראי לאחר הליך ההפריה, לא ניתן לאבחן אותה טרם הלידה באמצעות בדיקות סקר גנטי של ההורים.
לפיכך ולאור העובדה שכל מוטציה בגן MECP2 עלולה להוביל לפגיעה משמעותית ביותר בעובר, חלה על רופא הנשים המלווה את מעקב ההריון של כל אשה, ללא יוצא מן הכלל, להסביר וליידע לגבי החשיבות הרבה שבביצוע בדיקות גנטיות בכלל ובדיקת צ'יפ גנטי בפרט.
על רופא הנשים להסביר לאם ההריונית ולבן זוגה אודות החשיבות הקריטית שבבדיקת שבב גנטי, בשל האפשרות לאבחן באמצעות הבדיקה מוטציה גנטית משמעותית ב-1 מכל 100 הריונות "בריאים ושגרתיים" לכאורה.
כפי שציינו, ובניגוד להנחיות הרשלניות של משרד הבריאות, רופא הנשים חייב להסביר לכל אשה, בכל גיל וגם היא היא ובן זוגה בריאים לחלוטין, על חשיבותה של בדיקת מי השפיר לצ'יפ גנטי, שכן זה הדרך היחידה לאבחן כבר בשלב העוברי מוטציה גנטית של MECP2 וכן מאות מוטציות גנטיות משמעותיות אחרות - כאלה שאינן תורשתיות ואינן תלויות בגילה של האם ההריונית ברקע המשפחתי שלה או בתוצאות בדיקות מעקב ההריון השגרתיות שעברה במהלך הריונה.
במידה וההורים לעתיד ידעו ויבינו את משמעותן הרבה של הבדיקות הגנטיות כאמור, הם יוכלו לקבל החלטה מושכלת ובמידע מלא לגבי ביצוען של הבדיקות או הימנעות מהן. החלטה קריטית זאת, צריכה להתקבל רק בכפוף להסבר מפורט מצדו של הרופא המלווה את ההריון.
אם יוחלט לבצע בדיקת סיסי שליה / מי שפיר לצ'יפ גנטי ותוצאות הבדיקה יצביעו על מוטציה בגן MECP2, ההורים יופנו לייעוץ גנטי, שבמסגרתו יוסברו להן בפירוט ההשלכות האפשריות של המוטציה בגן זה והשלכותיה האפשריות על הילד או הילדה לאחר הלידה, כך שההורים יוכלו לקבל החלטה שקולה לגבי המשך ניהול ההריון.
המוטציה הגנטית אובחנה רק לאחר הלידה?
אם הילד/ה שלך אובחנ/ה עם מוטציה בגן MECP2 רק לאחר הלידה, בכל שלב שהוא, צריך לבחון את נסיבות מעקב ההריון ולהבין האם הרופא שליווה את ההריון הסביר אודות הבדיקות הגנטיות, שהיו עשויות לאבחן את המוטציה כבר בשלבי ההריון הראשוניים וכפי שתיארנו.
בכל אותם מקרים מצערים שבהם יתברר כי רופא הנשים לא הסביר במהלך מעקב ההריון אודות החשיבות הרבה של הבדיקות הגנטיות כאמור, וההורים לא ידעו כי ניתן לבצע בדיקת מי שפיר לצ'יפ גנטי לצורך העניין, ולאחר הלידה אובחנה מוטציה של MECP2, ניתן יהיה לבסס עילה להגשת תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית חמורה.
משרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית מייצג מאות משפחות בישראל, הורים לילדים שאובחנו רק לאחר הלידה עם שינויים כרומוזומליים שהובילו למוטציות גנטיות משמעותיות, בתביעות פיצויים שהוגשו בעילת רשלנות רפואית.
אם הילד/ה שלך לוקה במוטציה של MECP2 ניתן לפנות ולהתייעץ באופן אישי עם אחד מעורכי הדין במשרד, על מנת לקבל תשובות ברורות והסבר נוסף ככל שיידרש.
עורכי הדין עונים לשאלות של הורים
לאורך השנים טיפלנו במאות פניות של הורים לילדים, שאובחנו רק לאחר הלידה עם מוטציות גנטיות מגוונות, כאשר בחלק מכל אותם מקרים אובחנה פגיעה גנטית ב-MECP2.
לפניך תשובות מפורטות שניתנו על ידי עורכי הדין במשרד סולר קפלינסקי, לפניות של הורים מודאגים, שביקשו לבדוק ולהעריך באופן מקצועי את הטיפול והמעקב הרפואי שניתן לאורך חודשי ההריון ועד לאבחון המאוחר, שנעשה בשנים הראשונות שלאחר הלידה.
רשלנות בהריון
רשלנות בלידה
ראשי נזק בתביעה
תחומי רפואה
