7 גנים שקשורים להתפתחות אוטיזם

7 גנים חדשים שקשורים לאוטיזם

המדובר על מחקר רחב היקף שפורסם בכתב העת היוקרתי PNAS, ובו השתתפו רופאים וחוקרים מכל העולם, ובמסגרתו נערכה בדיקת אקסום לילדים במשפחות שבהן ישנם שני ילדים או יותר שאובחנו עם אוטיזם.

במהלך המחקר, החוקרים הצליחו לזהות שבעה גנים משמעותיים הקשורים באופן ישיר להתפתחות האוטיזם.

הגנים שהוצגו מהווים חלק מהיסודות הביולוגיים הנדרשים לצורך התפתחות נוירולוגית תקינה של המוח ומשפיעים על העברת אותות עצביים ותקשורת בין-תאית.

הגילוי של שבעת הגנים מאפשר להתמקד יותר בהבנת המנגנונים המורכבים שמובילים להופעת הסימפטומים המגוונים של האוטיזם, כמו עיכוב בשפה, התנהגות חברתית ייחודית ועוד.

במשך שנים רבות, ידוע כי לאוטיזם יש רקע גנטי משמעותי, אך לצד זאת גם ברור כי עדיין לא הצלחנו לזהות את כל הגנים המעורבים בהתפתחות האוטיזם ויידרש לכך עוד זמן ומחקר מעמיק.

נכון לסוף שנת 2024 מוכרים מאות גנים שפגיעה בהם עלולה להוביל, בהסתברות גבוהה מאד, להתפתחות אוטיזם.

במסגרת המחקר, שנוהל על ידי חוקרים מאוניברסיטת UCLA בקליפורניה, עברו 4553 אנשים בדיקות אקסום, מ-1004 משפחות שבהן יש לפחות שני ילדים עם אוטיזם.

בעת ניתוח תוצאות הבדיקות זוהו כאמור 7 גנים הקשורים באופן ישיר להתפתחות האוטיזם:

• PLEKHA8
• PRR25
• FBXL13
• VPS54
• SLFN5
• SNCAIP
• TGM1

להלן הסבר מפורט אודות כל אחד מ-7 הגנים והקשר בין פגיעה אפשרית במבנה הגן לבין התפתחות אוטיזם בעובר.

PLEKHA8

PLEKHA8 הוא גן המבטא חלבון שממלא תפקיד חשוב בתפקוד התאים ובתהליכים תוך-תאיים, כמו העברת סיגנלים בין תאים.

פגיעה במבנה הגן הזה עלולה לשבש את האופן שבו התאים מתקשרים זה עם זה במוח, מה שעשוי להוביל להפרעה בהתפתחות המוח ולשינוי במבנה הרקמות.

במחקר נמצא קשר ברור בין מגוון סוגי פגיעות גנטיות בגן PLEKHA8 לעליה גבוהה בסבירות לאוטיזם.

לאורך השנים התפרסמו מספר מאמרים חשובים, שהוכיחו כי הפגיעה בגן PLEKHA8 הנה גורם להתפתחות מחלות נוירודגנרטיביות כמו אלצהיימר ומחלות ניווניות אחרות.

PRR25

הגן PRR25 מעורב בתהליכים ביולוגיים שקשורים להתפתחות רקמות שונות בגוף, כולל תפקודים שונים במוח.

פגיעות במבנה הגן הזה עלולות להשפיע על התפתחות רקמות נוירולוגיות במוח, והוכחו כקשורות במישרין להופעת תסמיני אוטיזם, בעקבות הפרעות בתפקוד התקין של הנוירונים במוח ובאופן שבו הם מתקשרים זה עם זה.

עוד ידוע כי שינויים מזעריים בגן PRR25 גורמים לפגיעה במערכת החיסונית ולהגברת הסיכון למחלות דלקתיות כרוניות ומחלות אוטואימוניות.

FBXL13

FBXL13 הוא גן השייך למשפחה רחבה יותר של גנים המעורבים בתהליכים ביוכימיים, כמו פירוק חלבונים לא נחוצים בתאים.

פגיעות מזעריות במבנה הגן FBXL13 עשויות ליגרום לחוסר איזון בתהליכים ביוכימיים חשובים במוח, דבר שעלול להוביל לשיבושים בהעברת אותות עצביים והתפתחות נוירולוגית לא תקינה, מה שמגביר מאד את הסיכון להתפתחות אוטיזם כבר בשלב העוברי.

מוטציות בגן זה עלולות להשפיע על האיזון הכימי במוח, ולהוביל לא רק להתפתחות אוטיזם, אלא גם להופעת אפילפסיה, שבה הפעילות העצבית אינה תקינה, מה שמוביל להתקפים.

עוד ידוע כי מוטציות בגן FBXL13 גורמות למחלות נוירודגנרטיביות כמו פרקינסון ואלצהיימר. מעבר לכך, פגיעה מזערית בגן עלולה גם להוביל להופעת גידולים סרטניים, כיוון שהוא מעורב בבקרת מחזור התא.

VPS54

VPS54 הוא גן המעורב במנגנון יחודי שתפקידו למיין ולהעביר חלבונים אל המקומות הנכונים בתוך התאים במוח.

פגיעה בגן VPS54 עשויה לגרום לשיבושים בתהליכים אלו, ולגרום להצטברות חלבונים באזורים לא נכונים בתאי המוח השונים.

שיבושים אלו עלולים להשפיע לרעה על התפתחות המוח ותפקודם התקין של התאים, ובכך להגדיל באופן משמעותי את הסיכון לאוטיזם. עוד הוכח כי פגיעה בגן VPS54 עלולה לגרום להתפתחות מחלות כמו ALS (מחלת לו גריג) שגורמת לאובדן תפקוד נוירונים מוטוריים.

SLFN5

הגן SLFN5 הוא חלק מקבוצה של גנים הקשורים להתפתחות מערכת החיסון.

עם זאת, גנים מסוימים ממשפחה זו מעורבים גם בהתפתחות נוירולוגית ובוויסות של תהליכים תוך-תאיים חשובים.

פגיעה בגן SLFN5 יכולה להשפיע על תהליכים נוירולוגיים חובים במוח, ומעלה באופן ניכר את הסבירות להופעת אוטיזם.

מספר רב של מחקרים בעבר גם הציגו נתונים ברורים שלפיהם לפגיעה בגן זה תפקיד משמעותי בהתפתחות מחלות סרטניות, במיוחד במקרים של סרטן ריאות ולוקמיה.

SNCAIP

הגן SNCAIP מקודד לחלבון שמעורב בוויסות של מערכת העצבים, ובפרט בפעילות חלבון אחר הנקרא סינוקלאין, הנמצא בכמות גדולה במוח האדם.

פגיעה בגן SNCAIP עלולה להוביל לשיבושים בפעילות סינוקלאין, מה שעלול לגרום להפרעות בתפקוד העצבי התקין, ולהשפיע על התפתחות מוחית תקינה בעובר.

המחקר הוכיח כי פגיעות מזעריות בגן SNCAIP קשורות במישרין להופעת אוטיזם.

אוטיזם ואפילפסיה נחשבות לעיתים קרובות לשתי תופעות נוירולוגיות הקשורות זו לזו, במיוחד כאשר קיימות מוטציות בגנים מסוימים, ממש כמו SNCAIP, המשותפים לשני המצבים.

מחקרים קודמים הוכיחו כי מוטציות בגן SNCAIP עשויות לגרום לשיבושים בהעברת אותות במערכת העצבים, שעלולות להוביל להתקפים אפילפטיים.

מעבר לכך, הגן ידוע גם בהקשר שלו להופעת מחלות כמו פרקינסון ודמנציה עם גופיפי לוי. מוטציות ב-SNCAIP יכולות לגרום להצטברות לא תקינה של חלבונים אלה, מה שמוביל לניוון עצבי.

TGM1

הגן TGM1 מעורב בתהליכים הקשורים לשימור מבנה החלבונים ותקינות תהליכים תאיים שונים במוח.

פגיעה במבנה הגן TGM1 עשויה לגרום לבעיות במבנה ותפקוד תאים שונים, כולל תאי המוח, ולשבש את ההתפתחות העצבית של העובר.

המחקר הציג נתונים ברורים לפיהם פגיעות ושינויים במבנה של הגן TGM1 מובילים לסיכון מוגבר להתפתחות אוטיזם.

ידוע עוד כי מוטציות בגן TGM1 עלולות להוביל להתפתחות מחלות עור מורכבות כמו איקתיוזיס, שהיא מחלת עור גנטית שגורמת להתקלפות עור מואצת. בנוסף, פגיעה בגן עשוי קשורה למגוון הפרעות במבנה ותפקוד של רקמות אחרות בגוף.

7 הגנים הללו משתתפים בתהליכים ביוכימיים ובתהליכים התפתחותיים חשובים של המוח.

המחקר הוכיח באופן ברור ועל סמך אלפי בדיקות אקסום, כי פגיעה במבנה של אחד או יותר מתוך 7 הגנים, עלולה לשבש את ההתפתחות הנורמלית של המוח, להוביל להפרעות בתקשורת בין-תאית ובסינפסות, ובכך להגדיל באופן ניכר את הסיכון להופעת אוטיזם ופגיעות משמעותיות אחרות בעובר.

בדיקות גנטיות בהריון: החובה והזכות לדעת!

אחת השאלות הכי נפוצות בגוגל היא "האם האוטיזם גנטי" והתשובה הקצרה, חיובית.

התשובה המפורטת היא כי ניתן לאבחן מאות רבות של פגיעות גנטיות מזעריות שגורמות לאוטיזם בעובר, כבר במהלך חודשי ההריון הראשונים, באמצעות בדיקות גנטיות בהריון ולאחר בדיקת מי שפיר או סיסי שליה.

המחקר הנ"ל, כמו מאות מחקרים לפני ורבים אחריו, מוכיחים כי חלק ניכר ממקרי האוטיזם נובעים בשל רקע גנטי מוכר, שניתן וצריך לאבחן באמצעות בדיקות גנטיות - כבר במהלך ההריון.

רופאי הנשים חייבים להסביר על כך להורים, על מנת לאפשר להם לקבל החלטה האם לבצע בדיקות גנטיות בהריון או להימנע מהן. ההורים חייבים לדעת שניתן לאבחן רקע גנטי שגורם לאוטיזם כבר בשלב העוברי, בחודשי ההריון הראשונים.

ללא המידע הזה, ההורים לא יוכלו לקבל החלטה מושכלת, שכן משמעותו של הידע אודות חשיבותן הרבה של הבדיקות הגנטיות רק הולכת ומתעצמת, ככל שהשנים עוברות והיקף הפגיעות הגנטיות המשמעותיות שניתן לאבחן במהלך ההריון רק עולה.

ההחלטה כי "אנחנו מוותרים על הבדיקות הגנטיות בהריון" עשוייה להשתנות, מתוך ידיעה שהבדיקות מסוגלות לאבחן את הגורמים לרוב מקרי האוטיזם, ועוד מאות פגיעות גנטיות משמעותיות אחרות, כבר בתחילת ההריון.

חלק ניכר מהפגיעות המשמעותיות בכל אחד מתוך שבעת הגנים הנ"ל, ניתן לאבחן בשלב העוברי באמצעות בדיקת אקסום.

למעשה, אותן בדיקות גנטיות יאבחנו פגיעה גנטית משמעותית ב-0.9% מסך ההריונות שמוגדרים על ידי הרופאים "בריאים" ו"תקינים" ומכאן חשיבותן הרבה, לכל אשה בכל הריון.

צוות המשרד עומד לרשותך בכל שאלה, גם באמצעות שיחה עם הנציגה הווירטואלית והנחמדה שלנו, שנמצאת בצד המסך.