אפילפסיה ואוטיזם על רקע גנטי: אפשר לאבחן בהריון!

אוטיזם ואפילפסיה על רקע גנטי

אוטיזם ואפילפסיה הן שתי הפרעות נפוצות, עם שכיחות באוכלוסייה של כ-1.5% ויותר לכל אחת, שכיחות שרק עולה עם השנים בשל שיפור ביכולת האבחון הגנטי של מצבים אלו.

הפרעות בספקטרום האוטיסטי, אוטיזם, טומנות בחובן מספר תסמינים נפוצים ובין השאר חוסר רצון ליצור אינטראקציות חברתיות, בעיות בתקשורת והתנהגות או חשיבה חזרתיות. ידוע כי אוטיזם נגרם בשל פגיעה נוירולוגית בקשרים התוך מוחיים ונכון למועד כתיבת שורות אלו ניתן לקבוע כי ב-1 מכל 6 או 7 מקרים, האוטיזם נובע מרקע גנטי מוכר.

לפי מחקרים אחרונים, בלמעלה מ-35% מכלל מקרי האוטיזם ניתן למצוא מוטציות ספציפיות בגנים מוכרים אשר גורמות להפרעות כרומוזומליות משמעותיות ולהתפתחות ההפרעות האוטיסטי ולמעשה, נכון להיום מוכרים מאות גנים שונים שפגיעה בהם עלולה להוביל לאבחון אוטיזם.

למעשה, הסיבה מרכזית לעלייה בשיעור האבחנה של אוטיזם היא ההתקדמות המשמעותית שנעשתה בתחום האבחון הגנטי, שמאפשר היום אבחון מוקדם של אוטיזם, כבר במהלך ההריון, באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי.

אפילפסיה היא מחלה שעלולה לפגוע בכל גיל וגיל, אך במקרים רבים היא מופיעה מגיל צעיר, לעיתים כבר מהינקות. המחלה עלולה לפגוע באופן משמעותי באיכות החיים בגלל התקפי פרכוס, ליקויים קוגניטיביים והשפעות שליליות של שימוש בתרופות.

גם אפילפסיה אינה נגרמת מגורם בודד, אך ידוע כי היא מחלה בעלת נטייה גנטית חזקה. עם הזמן מתגלים יותר ויותר גנים המקושרים לאפילפסיה ובחלק ניכר מהמקרים, ניתן לאבחן את הפגיעה הגנטית שגורמת לאפילפסיה באמצעות בדיקות גנטיות של העובר, בחודשי ההריון הראשונים.

גם אוטיזם וגם אפילפסיה: ב-1 מכל 3 או 4 מקרים!

האחוז באוכלוסייה של אנשים הסובלים הן מאוטיזם והן מאפילפסיה לא ברור, בין השאר מאחר שלאורך השנים משתנות ההגדרות של אוטיזם ואפילפסיה. אף על פי כן, ידוע שיותר מ-35% מהאנשים שלוקים באוטיזם סובלים גם מאפילפסיה כמחלה נלווית, ונתון זה מוכיח כי קיים קשר הדוק בין שתי התסמונות.

ישנן שתי נקודות שיא בהתפרצות אפילפסיה בקרב אנשים על הספקטרום האוטיסטי, האחת בינקות והשניה בגיל ההתבגרות. כאשר בנוסף לאוטיזם קיים פיגור שכלי, שיעור האוטיזם בחולי אפילפסיה אף גבוה יותר.

תסמונת דרווה כמו גם תסמונת לנדאו קלפנר הנן דוגמה לתסמונות המערבות את שני המצבים.

תסמונת דרווה מופיעה בסביבות גיל 2-4 וגורמת לאפילפסיה חמורה ואוטיזם בעוד שתסמונת לנדאו קלפנר מופיעה לראשונה בגילאים 3-6, ומתבטאת באיבוד הדרגתי של היכולת לדבר או להבין שפה, בצורה שמזכירה תסמינים אוטיסטיים. כמו כן, אנשים עם התסמונת סובלים מפרכוסים אפילפטיים בעיקר בשעות הלילה.

כיום לא ברור האם אפילפסיה היא זו שגורמת לאוטיזם או שמא האוטיזם הוא זה שגורם לאפילפסיה ולמעשה, סביר להניח כי שני המצבים נגרמים כתוצאה מגורם אחר - גנטי ככל הנראה.

אמנם הגורם לתסמונת לנדאו קלפנר לא ברור, אך התסמונת מעלה את הסברה שאובדן כישורים, כפי שמתרחש באוטיזם, הוא זה שעלול לגרום להופעת אפילפסיה.

למרות שלא ידוע על מנגנון חד משמעי המקשר בין אוטיזם לאפילפסיה, ברור ששילוב של גורמים ביולוגיים-גנטיים ושל גורמים סביבתיים אחראי לקשר החזק בין שני המצבים.

הפרעות נפשיות שונות כגון ADHD, הפרעות חרדה והפרעות שינה קיימות גם הן בשכיחות מוגברת באוכלוסיות אלה, עובדה המאפשרת הבנה טובה יותר של המנגנונים הביולוגיים העומדים מאחורי ההפרעות. הבנה יותר עמוקה של המנגנון המקשר בין שני המצבים יכולה לאפשר טיפול וניבוי טוב יותר שלהם, עד כדי מניעת התחלואה.

אבחון גנטי מוקדם של אפילפסיה ואוטיזם

עד כה אותרו מעל 434 גנים המעורבים בהתפתחות אוטיזם ואפילפסיה. ידוע גם כי ככל שהפגיעה הקוגניטיבית חמורה יותר, כך עולה הסיכוי לתחלואה משולבת של אפילפסיה ואוטיזם.

דוגמה לתסמונת המשלבת את השניים היא טוברוס סקלרוזיס ובעברית: טרשת גבשושית. מדובר בתסמונת גנטית עם שכיחות 1 ל-6,000-10,000 איש, כאשר בכשני שליש מהמקרים אין היסטוריה של המחלה במשפחה, ובשאר המקרים המחלה עוברת באופן תורשתי.

התסמונת לא רק גורמת לאוטיזם ולאפילפסיה, אלא מתבטאת בפגיעה בכל מערכות הגוף. המאפיין העיקרי שלה הוא הופעת גידולים שפירים ברחבי הגוף, אשר עלולים לפגוע במוח, בכליות, בלב, בעור ובאיברים נוספים.

חומרת התסמינים יכולה להשתנות בין אדם לאדם. עד כ-90% מהאנשים עם טוברוס סקלרוזיס סובלים מאפילפסיה, וכ-50% נמצאים בספקטרום האוטיסטי. ADHD ופיגור שכלי גם הם קיימים בשכיחות גבוהה.

רוב המקרים של התסמונת נגרמים בשל מוטציות בגנים ספציפיים (TSC1 ו-TSC2). עובדה זו לא רק מוכיחה כי קיים קשר גנטי בין אוטיזם לאפילפסיה, אלא גם מאפשרת לאבחן את התסמונת עוד בהריון באמצעות בדיקת מי שפיר או סיסי שליה וביצוע אנליזה באמצעות צ'יפ גנטי.

הבדיקה המובילה כיום לאבחון גנטי במהלך ההריון היא כאמור בדיקת הצ'יפ הגנטי, שמאפשרת לאבחן ביעילות רבה מוטציות בגנים שגורמות לתסמונות גנטיות.

מחקרים מראים שבאמצעות שיטה זו ניתן לאתר בין 15-20% מהמקרים עם אוטיזם או מוגבלות שכלית מסיבה לא ידועה, שיעור גבוה מאוד אשר הופך אבחנה מוקדמת של אוטיזם למציאותית.

במקרים מסויימים, כמו גם בטוברוס סקלרוזיס, יתכן שבדיקת צ'יפ גנטי לא מספיקה ונדרשת בדיקה נוספת שמאפשרת לזהות מוטציות נוספות.

בדיקה זו נקראת בדיקת אקסום ועל אף כי מדובר בבדיקה יקרה יותר המבוצעת באופן פרטי, מספר עולה של עדויות מצביע על היעילות הרבה של הבדיקה באבחון של תסמונות גנטיות, ולכן יותר ויותר רופאים ממליצים על ביצועה.

תסמונות אחרות שמתבטאות באוטיזם ובאפילפסיה הן תסמונת פראדר-ווילי ותסמונת אנגלמן.

התסמונות נגרמות בשל מוטציות דה-נובו, שהנן מוטציות חדשות שלא עוברות בתורשה, באיזור גנטי משותף, אך מדובר בשתי תסמונות שונות.

תינוקות עם תסמונת פראדר-ווילי סובלים בשנים הראשונות לחיים מעיכוב בגדילה ומהיפוטוניה, אך בהמשך תסמינים אלה מתאזנים ומתחלפים בהשמנה חולנית עם סוכרת וכן עיכוב התפתחותי, פגיעה קוגניטיבית והפרעות התנהגות נוספות.

לעומת זאת, תסמונת אנגלמן מתחילה להתבטא בדרך כלל כבר בגיל 6-12 חודשים, כאשר ילדים הלוקים בתסמונת הם ילדים שמחים וצוחקים ובעלי סף ריגוש נמוך. תסמינים נוספים המזוהים עם התסמונות הם שיתוק מוחין, פגיעה ביכולת הדיבור ופגיעה קוגניטיבית.

דוגמה נוספת היא תסמונת X שביר. התסמונת פוגעת הן בגברים והן בנשים, אך בנשים לרוב הפגיעה מתבטאת בפיגור שכלי קל. מדובר בתסמונת די שכיחה – אחד מכל 4000 גברים ואחת מכל 8000 נשים לוקים בתסמונת.

התסמין הבולט בקרב אנשים עם התסמונת הוא מוגבלות שכלית-התפתחותית, שמתבטאת לראשונה בעיכוב בביצוע פעולות כמו ישיבה, עמידה ודיבור וכן בהפרעות התנהגותיות, כמו חוסר יצירת קשר עין ובכי רב.

בהמשך מתפתחים קושי בלמידת מיומנויות חדשות, הפרעות חרדה, הפרעת קשב, הפרעות בספקטרום האוטיסטי ואפילפסיה. על אף שמדובר בתסמונת תורשתית, העברה לעובר אינה מובטחת ולכן יש לבצע אבחון טרום השרשתי או בדיקת סיסי שליה / מי שפיר ולאחריה בדיקה גנטית על מנת לוודא שהתינוק לא יחלה במחלה.

קיימות עוד דוגמאות רבות של תסמונות גנטיות המשלבות אפילפסיה ואוטיזם, כגון תסמונת חסר פרוקסימלי של 18q, תסמונת הכפלה של 7q11.23 ותסמונת חסר של 16p11.2. תסמונות אלה ועוד רבות אחרות ניתנות לאבחון באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי בהריון.

הרופא חייב להסביר לכם בהריון!

לאור העובדות הנ"ל חשוב שכל רופא נשים יסביר להורים, כבר בתחילתו של כל מעקב הריון, על חשיבותן הרבה של הבדיקות הגנטיות הזמינות עבורם בהריון, בדיקות שבאמצעותם ניתן לאבחן פגיעות גנטיות משמעותיות ובין השאר גם פגיעות גנטיות שאינן תורשתיות, וגורמות להופעת אפילפסיה ואוטיזם.

זכותם של ההורים להכיר את העובדות ולדעת כי באמצעות בדיקת מי שפיר לצ'יפ גנטי ניתן לאבחן פגיעה גנטית משמעותית בעובר ב-1 מכל 110 הריונות "בריאים" ו"תקינים" לחלוטין, הריונות שבהם אין לכאורה כל סיבה להפנות את האם ההריונית לבדיקת מי שפיר.

חשוב שההורים ישמעו מהרופא הסבר מפורט על בדיקת הצ'יפ הגנטי וחשוב שהרופא יסביר כי הסיכון הכרוך בבדיקה [מי שפיר] נמוך באופן משמעותי מהסיכון לפגיעה גנטית בעובר. ההורים חייבים להכיר את העובדות על מנת לקבל החלטות קריטיות לגבי ניהול ההריון, בצורה מושכלת ובמידע מלא.

רופא שאינו מסביר להורים אודות חשיבותן הרבה של הבדיקות הגנטיות הזמינות עבורם במהלך ההריון מתרשל בביצוע תפקידו. במקרה של אבחון ילד/ה עם אוטיזם ואפילפסיה לאחר הלידה ואם יתברר כי תופעות אלו נובעות ממקור גנטי, ניתן יהיה לבסס עילה להגשת תביעת פיצויים בסכומי עתק כנגד רופא הנשים וקופת החולים.

במקרה של אבחון ילד/ה עם אפילפסיה ואוטיזם מומלץ לפנות לאבחון גנטי שגרתי של הילד/ה, באמצעות אותה בדיקת צ'יפ גנטי אגב, ובמקביל לפנות לקבלת ייעוץ משפטי באמצעות עורך דין מיומן המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית בדגש על גנטיקה.

משרדנו מייצג מאות משפחות, הורים לילדים הסובלים מאפילפסיה ואוטיזם, במקרים שבהם לא ניתן להורים הסבר על הבדיקות הגנטיות בהריון ובכך נשללה מהם לצמיתות הזכות לבחור ולקבל החלטות חשובות לגבי ניהול ההריון, בשל רשלנות רפואית מצדו של רופא הנשים שליווה אותם בהריון.

צוות עורכי הדין במשרד עומד לרשותך בכל שאלה ולצורך הערכת סיכויי התביעה במקרה האישי-משפחתי שלך.

קריאה נוספת: מה גורם למה, אוטיזם לאפילפסיה או להפך?