עברת ניתוח קשירת חצוצרות? הניתוח נכשל?

החצוצרות הן חלק ממערכת המין הנקבית ומקשרות בין חלל הרחם לבין השחלות.

זהו צינור חלול ושרירי שדופנו הפנימית מכוסה במבנים דמויי ריסים קטנטנים המתכווצים בצורה מתואמת על מנת להניע ביצית שהופרשה מהשחלה (בזמן ביוץ) אל כיוון חלל הרחם, בתקווה שבדרכה לשם תפגוש תאי זרע שמגיעים לחלל הרחם דרך הנרתיק בזמן קיום יחסי מין.

קשירת חצוצרות אינה משפיעה על המחזור ההורמונלי ועל הווסת ויכולה להיות מבוצעת כמעט בכל הזדמנות רצויה, במקביל לביצוע ניתוח קיסרי, במקביל לניתוח בטן אחר שאינו קשור להריון או באופן ייעודי.

מתי אפשר לפנות לקשירת חצוצרות? האם זה מתאים לכולן?

קיימת סיבה אחת בלבד לביצוע עיקור בכלל וקשירת חצוצרות בפרט והיא הרצון של האישה באמצעי קבוע למניעת הריון.

כמעט ואין מצבים רפואיים שמונעים את ביצוע הניתוח, התוויות נגד, אך דרוש שיקול דעת רפואי לפני ביצועו בכל הנוגע לסיכונים ובעיקר סיכוני הרדמה. כמו כן נדרש שיקול דעת לגבי הגישה שבה יתבצע ההליך, כאשר לחלק מהנשים תתאים גישה ניתוחית אחת על פני אחרת, לפרוסקופית (באמצעות מצלמה) או פתוחה.

ההחלטה בנוגע לדרך ביצוע הניתוח תתקבל לרוב לאחר דיון בין הרופא המנתח ובין המטופלת בנוגע להתאמה לניתוח לפרוסקופי או פתוח על פי מאפייניה הגופניים והרפואיים.

לפני קבלת החלטה כאמור יש לקחת בחשבון משתנים כגון:

• השמנת יתר קיצונית
• ניתוחי בטן בעבר
• מחלות דלקתיות של הבטן או האגן
• אנדומטריוזיס
• מצב רפואי משמעותי הרלוונטי בפניה לניתוח

חלופות אפשריות

למרות שאף אחד מהגורמים שהוזכרו מעלה אינם מונעים באופן מוחלט את הניתוח, במידה וחלקם קיימים והסיכון הניתוחי או ההרדמתי גבוה באופן יחסי והאישה אינה מיועדת לעבור ניתוח אחר, ניתן לחשוב על דרכים אחרות למניעת הריון.

במידה ובני זוג מעוניינים במניעה קבועה של הריון אך האישה אינה רוצה או יכולה לעבור קשירה של החצוצרות, ניתן לבצע חיתוך של צינור הזרע בזכר (Vasectomy), הליך יעיל ובטוח למניעת הריון, שביצועו גם פשוט מבחינה טכנית ורפואית, על אף שאינו נפוץ במדינת ישראל.

במידה והאפשרויות הניתוחיות אינן רצויות או אפשריות מבחינת בני הזוג המעוניינים להימנע מהריון, ניתן לפנות לאמצעי מניעה אחרים כמו התקן תוך רחמי, שתלי פרוגסטרון תת עוריים, גלולות או שימוש בקונדום, שהוא האמצעי היחיד למניעת הריון שגם מונע העברת מחלות מין.

כיצד מבוצע הניתוח?

כאשר מבוצע ניתוח אחר בבטן או באגן וקשירת החצוצרות היא הליך משני, הגישה והביצוע של הקשירה תעשה לרוב בהתאם לגישה הניתוחית שמבוצעת ממילא.

כאשר קשירת החצוצרות מבוצעת באופן ייעודי היא תעשה, ברוב המקרים, בצורה לפרוסקופית באמצעות החדרת מצלמה וציוד זעיר-פולשני לתוך חלל הבטן.

הניתוח הלפרוסקופי כולל כשניים או שלושה חתכים קטנים בבטן, דרכם מוכנסים מצלמה ומכשירים ייעודיים לביצוע ההליך.

החסימה הפיזית של החצוצרות יכולה להתבצע במספר דרכים ובאמצעות כמה כלים שונים שיפורטו מיד.

החסימה מבוצעת באזור העבה של החצוצרה המכונה אמפולה (Ampulla) ונמצא בחלקו האמצעי של הצינור ללא קשר לטכניקה באמצעותה חוסמים את החצוצרה, זאת על מנת למנוע פגיעה באיברים סמוכים (כמו השחלות) או יצירת חור בדופן הרחם .

האם להסתפק בקשירה או שמא להסיר את החצוצרות לגמרי?

השיטות הנפוצות לביצוע העיקור בנשים כוללות שימוש בצריבה חשמלית של החצוצרות, קשירה בחוט או שימוש במהדק מטיטניום. ביצוע של קשירה או הידוק חבק על גבי החצוצרה הומצא כבר בתחילת שנות השבעים והוא נחשב ניתוח בטוח ביותר.

בכל אחת מהגישות הללו, שיעור ההצלחה הוא גבוה מאד ונושק למאה אחוזים גם במעקב ארוך שנים. על כן נראה כי אין עדיפות לדרך מסוימת לחסימת החצוצרות והבחירה הטובה תהיה בגישה בה המנתח מנוסה ביותר או על בסיס שיקולים טכניים אחרים.

דרך נוספת אפשרית לביצוע הניתוח היא הסרה חלקית או מלאה של החצוצרות, על אף שזוהי אינה מקובלת במיוחד לאור היעילות והפשטות לביצוע של הגישות האחרות הקיימות.

למרות שמדובר בהליך מעט מורכב יותר ועם סיבוכים רבים יותר, מספר הנשים שבוחרות בהסרת החצוצרות כדרך לעיקור הולך ועולה ברחבי העולם.

כמה קשה ההתאוששות? האם יש לדאוג מדימומים?

קשירת חצוצרות נחשבת להליך יעיל ביותר והסיכוי להרות שוב לאחר הקשירה נמוך מאחוז אחד.

ההתאוששת מהניתוח לוקחת בדרך מספר ימים, בהם נפוצה תחושה של אי נעימות באגן ואף כאבים הדומים באופיים לכאבי מחזור. דימום נרתיקי קל שניתן לספיגה ולהפסקה באמצעות טמפון גם הוא נפוץ מאד.

הניתוח אינו אמור להשפיע על חיי המין והחשק המיני כלל וניתן על פי רוב לחזור לקיים יחסי מין ברגע שהאישה מרגישה בנוח. בחלק מהמקרים יומלץ על שימוש באמצעי מניעה נוספים בשבועות הראשונים, על מנת למנוע הפריה לפני היווצרות החסימה המלאה בחצוצרה.

יעילות ההליך הולכת ועולה עם העליה בגיל האישה המנותחת, בשל הירידה הטבעית בפוריות עם הגיל ומכיוון שלאישה המנותחת נותרות פחות שנים פוריות במהלכן המערכת יכולה "לאתגר" את יעילות החסימה בחצוצרות.

האם ניתן להתחרט?

ביטול של חסימת החצוצרות הוא במהותו תהליך מורכב יותר מאשר החסימה או הקשירה הראשונית, בעיקר משום שחסימת החצוצרות נועדה מלכתחילה להיות אמצעי בלתי הפיך וחלק מהטכניקות אכן בלתי הפיכות.

ההצלחה בשחרור החסימה בחצוצרות גבוהה יותר כאשר חסימתן נעשתה באמצעות קשר, חבק או טבעת שהודקו על גבי החצוצרה ויצרו לחץ מכאני על הצינור. כאשר החצוצרה עברה צריבה חשמלית או חיתוך סיכויי ההצלחה של התיקון נמוכים יותר.

בנוסף לגישה שנבחרה מלכתחילה, משפיעה מידת הפגיעה בתפקוד החצוצרה שהתפתחה אחרי החסימה. סיכויי ההצלחה של ביטול החסימה עולים ככל שחלק ניכר יותר מהחצוצרה נותר חיוני ומתפקד.

מה הם הסיכונים הקיימים בטווח הקרוב והרחוק, אם בכלל?

ככלל שיעור הסיבוכים בניתוחים אלו נמוך מאד ועומד על פחות מאחת מכל חמישים נשים שנותחו, כשעיקר הסיבוכים נובעים מסוגיות כלליות יותר הקשורות לתפעול וחיטוי הציוד הניתוחי.

כאשר נבחן שיעור הסיבוכים לאחר החרגה של סיבוכים כלליים אלו, שיעור הסיבוכים הנובע ישירות מההתערבות הניתוחית נמוך מאחוז אחד. בשום מחקר שבחן קשירה, חסימה או הסרה של חצוצרות לא תועד מקרה מוות כסיבוך מידי של הניתוח.

הסיבוכים העיקריים מסתכמים בדימום אפשרי, פגיעה בכלי דם או בצינור השתן שעוברים בסמוך לחצוצרות והצורך למעבר לניתוח פתוח בשל סיבוכים אלו באיבר סמוך לחצוצרות.

בטווח הארוך, הסיבוך המשמעותי ביותר בהקשר זה הוא הריון חוץ רחמי שיכול להתפתח בשל העיוות האנטומי שמבוצע בניתוח, כאשר הסיכון להתפתחותו נמוך מאחוז בודד.

האם כדאי לבצע את הניתוח?

קשירת חצוצרות היא דרך יעילה ונפוצה יחסית למניעת הריון קבועה שנשים רבות בוחרות לאחר סיום תוכנית הילודה שלהן.

את הניתוח ניתן לבצע בצורה ייעודית או לשלבו עם פרוצדורה ניתוחית אחרת של חלל הבטן, כאשר הפופולרית שבהן היא ניתוח קיסרי שבסופו מתבצעת הקשירה.

ההליך נחשב בטוח ויעיל מאד, עם שיעור סיבוכים נמוך, מתוכם שיעור הסיבוכים המסוכנים הוא כמעט וזניח.

אמנם מדובר בהליך מורכב יותר לביצוע, אך ביטול הקשירה היא אפשרית במידה ובני הזוג שוקלים להיכנס להריון נוסף. במידה ואין רצון לבצע קשירה של החצוצרות קיימים גם אמצעי מניעה אחרים ובטוחים, קבועים או זמניים.

ההתאוששות מהניתוח מהירה מאד והחזרה המלאה לשגרה יכולה להיות לרוב תוך ימים ספורים. במידה ואת שוקלת מניעת הריון קבועה, מומלץ להתייעץ עם רופא הנשים המלווה אותך בנוגע לשיטה המועדפת והתזמון המתאימים לך ולצרכייך.

רשלנות רפואית בניתוח קשירת חצוצרות: הריון בעוולה

עילת תביעה שמהותה התרשלות הרופאים בניתוח קשירת החצוצרות מכונה הריון בעוולה או בלעז wrongful conception. בתי המשפט דנו מספר פעמיים בעילה זו, וניתן לראות הבדלי גישות בין השופטים באשר לגובה הפיצוי שיש לפסוק בגינה. 

עם זאת, המגמה הניכרת היא פסיקת פיצוי בגין ילד שנולד בהריון בלתי רצוי.

וכך קבע נשיא בית המשפט העליון בדימוס כבוד השופט אהרון ברק באחת הפרשות: "זכותם של הורים היא לתכנן את משפחתם ובמסגרת זו מן הראוי הוא, שהרופא המטפל ינקוט כלפיהם אמצעי זהירות ראויים ויעמדם על הסיכונים הקשורים בהתעברות, בהריון, בהפלה ובלידה".

מקרים דומים שעלו מול בית המשפט

מקרה של תביעה בעילת הריון בעוולה אכן התעורר בתיק ת.א 733/94 שם משפחה ממעמד סוציו - אקונומי נמוך החליטה כי בעקבות המשאבים הרבים הכרוכים בגידול ילדים אין ברצונם להביא יותר ילדים לעולם.

בעקבות החלטה זו עברה האם ניתוח לקשירת חצוצרות, אך למרבה הפתעתה הרתה ונולדה לה בת בריאה.

מבלי להיכנס לפסק הדין המאלף של כבוד השופטת יהודית צור, החליט בית המשפט לפצות את ההורים בכ-500 ₪ לחודש לצורך גידול הילדה עד גיל 18 וכ-שליש מסכום זה בין גיל 18 לבין השחרור מצה"ל.

פסק דין נוסף ודומה (מקרה של מתן פיצויים בסכום גבוה) היינו ע"א 1323/96 שם במקרה כמעט זהה, נפסקו לתובע 70.000 ₪ פיצויים.

עם זאת, ניתן למצוא מקרים בהם בית המשפט לא ניאות לתת פיצוי כה משמעותי, למשל בתיק ת.א 1724/92 שם התובע הסתפק בכ-15.000 ₪ בלבד.

עברת ניתוח קשירת חצוצרות והניתוח כשל?

במקרה שבו עברת ניתוח קשירת חצוצרות במטרה שלא להכנס להריון, וחרף כך נכנסת להריון, יתכן כי המדובר ברשלנות רפואית. הפסיקה בישראל מכירה במצב של הריון בעוולה אשר מניב עמו זכות לפיצוי משמעותי כמפורט לעיל.

בכדי לבדוק אם אכן יש ממש בהגשת תביעה משפטית, חשוב לקבל יעוץ של עורך דין בעל נסיון בתביעות רשלנות רפואית. רק לאחר שתקבלי חוות דעת משפטית, בכפוף לעובדות המקרה הספציפי שלך, ניתן יהיה להעריך האם כדאי לפנות לערכאות שיפוטיות ולהגיש תביעת רשלנות רפואית.

קריאה נוספת: האמת על ניתוח TVT למניעת דליפת שתן