פיגור שכלי קשה בעקבות רשלנות של רופאים

לידת תינוק הסובל מפיגור שכלי מקימה לעיתים עילה לתביעה בעוולת רשלנות רפואית בגין מעשה או מחדל, אשר ארעו במהלך ההריון או בלידה עצמה והובילו להתפתחות הלקות השכלית.

הגבול אשר עובר בין לידת תינוק בריא לבין הבאה לעולם של יילוד בעל פיגור שכלי הינו דק מדק, ודי בחוסר שימת לב במהלך מעקב הריון, פענוח שגוי של תוצאות הבדיקות, סיבוך בלידה או לקיחת החלטה מוטעית במהלכה, בכדי לגרום לנזק בלתי הפיך, אשר ילווה את היילוד לאורך כל חייו ויסב התמודדות פיזית קשה, צער וסבל לו ולבני משפחתו.

מאפיינים של פיגור שכלי

בלקות מסוג פיגור שכלי הנזק שנגרם למוח העובר גורם לו לתפקד באופן בלתי אופטימלי וחלקי בלבד. ברוב המקרים המצב מוביל להתפתחות שונה בקצב ובאיכות לעומת התפתחותו של ילד רגיל.

חומרת הנזק המוחי ומידת הליקוי בתפקוד הגופני והשכלי הינן בהתאם לשיעור הפגיעה המוחית ומשתנות בעוצמתן ודרגתן מנפגע אחד למשנהו.

בין התסמינים הבולטים אשר מאפיינים מצבי פיגור שכלי ושיתוק מוחין:

• חוסר תיאום בין איברים שונים בגוף כתוצאה מאי שליטה על השרירים
• שיתוק או קשיי הנעה של הגפיים
• בעיות יציבה ושיווי משקל
• התקפי אפילפסיה
• קשיים בהגייה, בדיבור ובהבנה
• בעיות נשימה
• עיוורון חלקי או מוחלט
• חירשות בדרגות משתנות

פיגור שכלי כתוצאה מרשלנות רפואית במעקב הריון

בין הגורמים אשר עשויים להביא להתפתחות פיגור שכלי אצל העובר במהלך תקופת ההריון, נמנים: מחלות שונות של האם לאורך ההריון, כגון אדמת או דלקת קרום המוח, אשר ניתן היה למונען במתן חיסון מקדים או לטפל באופן מתאים עם גילוי המחלה בשלבי ההריון; חוסר חמצן בדמה של האם במהלך ההריון ובעקבות כך התפתחות מצוקה עוברית חמורה אצל העובר; סיבוכים וקשרים בחבל הטבור או התנתקותו מהשליה; פגמים ובעיות מולדות במוח העובר, אשר לא אותרו במועדם וגרמו להתפתחות איטית ובלתי תקינה של מוחו.

אלה עשויים להיגרם בעקבות ניהול מעקב כושל ורשלני אחר התפתחות העובר בתקופת ההריון, אשר מתבטא במספר היבטים:

חוסר הפניה של האם או שני בני הזוג לביצוע בדיקות נדרשות - בשלב שטרם השגת ההריון או בראשיתו מומלץ להפנות את בני הזוג לביצוע בדיקות סקר גנטי, במטרה לאתר פוטנציאל נשאות של פגמים גנטיים אצל אחד ההורים, ביניהם פגמים, הקשורים בהתפתחות פיגור שכלי.

איתור לקות גנטית במסגרת הבדיקות המקדימות מצריך ביצוע מעקב הריון קפדני יותר והפניית האם לבדיקות יחודיות נוספות, כדי להבטיח את בריאותו והתפתחותו התקינה של העובר.

אי התחקות אחר היסטוריה רפואית בעייתית אצל האם או קרובי משפחתה מדרגה ראשונה - המלצה על ביצוע בדיקות מסוימות הופכת לחובה, החלה על הרופא, ככל שהמטופלת הינה בעלת עבר רפואי בעייתי או כאשר קיים רקע תורשתי של מחלות ולקויות גנטיות, הקשורות בפיגור שכלי במשפחתה.

אלה מציבים את העובר בקבוצת סיכון מוגברת ומחייבים נקיטת משנה זהירות. בירור רפואי בלתי מקיף, אשר הוביל לחוסר התחקות אחר ממצאים בעייתים בעבר האישי או המשפחתי של האם, מהווה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

פיענוח לקוי של תוצאות בדיקות רפואיות שביצעה האם טרם השגת ההריון או במהלכו - דוגמת בדיקות סקר גנטי ובדיקות הריון שגרתיות כמו אולטרסאונד, שקיפות עורפית, סקירת מערכות וכדומה.

רשלנות רפואית בעמידה על ממצאי הבדיקות עשויה להוביל לחוסר אבחון או לאבחון מאוחר של פיגור שכלי אצל העובר ובעקבות כך הימנעות ממתן יעוץ גנטי מתאים ואי הפניה לביצוע בירורים נדרשים נוספים דוגמת דיקור מי שפיר, כדי לאמת את קיום הלקות בוודאות יתרה. אלה מהווים סטיה מסטנדרט ההתנהגות המצופה מהרופא במסגרת מבחן הרופא הסביר ומצמיחים עילה לתביעתו בעוולת רשלנות רפואית.

הפרת חובת הגילוי לגבי קיום בדיקות מקיפות - כחלק מחובת הזהירות המוטלת על הרופא מכוח פקודת הנזיקין, חלה עליו חובה ליידע את המטופלת על קיום בדיקות מקיפות ומדוייקות מבדיקות ההריון השגרתיות, המאפשרות גילוי ספציפי ואמין יותר של מומים מולדים במוח העובר.

אי הצגת מלוא אפשרויות הבירור הרפואי הקיימות, תוך הותרת הבחירה אם לבצען אם לאו בידי ההורים, עשויה לבסס עילה לתביעת רשלנות רפואית.

חוסר במתן הסברים מספקים להורים אודות תוצאות בדיקות ההריון ומשמעותן - באופן, אשר מנע מהם לבחור בביצוע בדיקות נדרשות נוספות לצורך התחקות אחר פיגור שכלי אצל העובר או קבלת החלטה על הפסקת ההריון. במידה וממצאי הבדיקות הרפואיות, שמבצעת האם במהלך ההריון, מעידים על קיומו של מום מולד או לקות גנטית, אשר עשויים להוביל להתפתחות פיגור שכלי אצל העובר, על הרופא המטפל ליידע בכך את ההורים, להסביר להם על משמעות הממצא והשלכותיו ועל ההתמודדות הכרוכה בגידולו של ילד, הסובל מפיגור שכלי.

רשלנות בכל אחד מהיבטים אלה במהלך ההריון מצמיחה עילת תביעה נזיקית מיוחדת בעילה של הולדה בעוולה קרי, הולדת ילד, אשר צפוי לחיי סבל וכאב פיזי ונפשי לו ולבני משפחתו.

מערכת המשפט רואה בחומרה רבה הבאתו לעולם של ילד, אשר מוטב היה לולא נברא, ובהתאם לכך מייחסת אחריות רבה ומטילה פיצויים גבוהים על רופאים ואנשי סגל רפואי, אשר נמצאו אשמים בניהול מעקב הריון רשלני. 

פיגור שכלי כתוצאה מרשלנות רפואית במהלך הלידה

יש וההריון מתפתח באופן תקין ושגרתי, ממצאי הבדיקות פוענחו כראוי, נמצאו תקינים ואינם מעידים על חשד לקיום פיגור שכלי אצל העובר, אולם סיבוכים, שארעו במהלך הלידה ורשלנות, אשר התגלעה במהלכה, עשויים לגרום לנזקים חמורים ובלתי הפיכים במוחו של היילוד ולהוביל להתפתחות פיגור שכלי. 

בין הגורמים העיקריים לגרימת פיגור שכלי בשלב הלידה:

סיבוכים וליקויים בעקבות חוסר התקדמות הלידה בקצב הרצוי, לצד איחור והשתהות ביילוד העובר ומנגד - ילוד באופן מהיר או בשלב מוקדם מדי.

לידה טרם מועדה של תינוק פג, במשקל לידה נמוך.

זיהומים ורעלים אליהם נחשף העובר במהלך הלידה.

בחירה בשיטת לידה בלתי מתאימה לנסיבות, למשל, החלטה על המשך לידה רגילה שעה שנדרש ביצוע ניתוח קיסרי.

אופני לידה מיוחדים, דוגמת לידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים) מסיבות הקשורות באם או בעובר. ביצוען של לידות מסוגים אלה באופן רשלני עשוי להוביל לדימום תוך מוחי ולפגיעה בעצבי הפנים של היילוד, עד לגרימת שיתוק מוחין או פיגור שכלי.

לידה המלווה בטראומה לעובר, גורמת לחבלה בראשו ובעקבותיה להתפתחות פגיעה מוחית חמורה

עשיית שימוש במכשור בלתי מתאים או שימוש במכשור מתאים באופן בלתי מקצועי ומיומן תוך הפרת חובת הזהירות, החלה על הרופא וסטיה מסטנדרט ההתנהגות המצופה מרופא סביר.

חוסר השגחה אחר מכשירי ניטור עוברי טרם הלידה או במהלכה, אשר הצביעו על מצוקה עוברית  כמו כריכת חבל הטבור סביב העובר וגרימת חנק או אי אספקת חמצן למוח העובר במהלך הלידה.  

בהיבט זה קיימים שני סיבוכים אפשריים: היפוקסיה - מחסור חמצן בתאים ואספיקסיה - תשניק סב לידתי.

חוסר טיפול מתאים בוולד בסמוך לאחר סיום הלידה.

ציון אפגר נמוך, אשר קיבל העובר לאחר לידתו, עשוי להעיד בדיעבד על קיום מצוקה אצל הוולד ולהוות אינדיקציה ראשונית לגרימתו של פיגור שכלי במהלך ההריון או בלידה עצמה.

חשוב להתייעץ עם עורך דין ומומחה רפואי!

לאור מורכבתם של מקרי הפגיעה בעקבות פיגור שכלי קיימת חשיבות עליונה לקיים בחינה מדוקדקת של כל מקרה לגופו. משרד של עורך דין עופר סולר מטפל לאורך השנים בתביעות רשלנות רפואית רבות, שהוגשו על ידי בני המשפחה (אפוטרופוס אחראי) של נפגעי פיגור שכלי.

המדובר במקרים מורכבים ביותר הן מהבחינה הרפואית והן מהבחינה המשפטית, ולכן חשוב להקדים ולפנות לקבלת יעוץ משפטי הולם ומקצועי.

במקביל קיים צורך לקבל חוות דעת רפואית של מומחה בעל שם בתחום, שיבחן את השתלשלות האירועים הרפואיים שהובילו לכך שנולד ילד הסובל מפיגור שכלי וכל ההשלכות הנובעות ממצבו התפקודי ומגבלותיו.

אם מי מבני המשפחה נפגע בגלל פיגור שכלי ניתן לפנות למשרדנו להתייעצות מקיפה ומקצועית, עם עורך דין מנוסה, ללא כל התחייבות וללא תשלום.

קריאה נוספת: מוטציות דה נובו שעלולות לגרום לפיגור שכלי וניתן לאבחן בהריון