הגנטיקה של הכרומוזום השלישי בגודלו
המאה ה-20 היתה נקודת מפנה בחקר הביולוגיה והרפואה, כאשר לראשונה הצלחנו להבין מהם גנים ומה הקשר שלהם למולקולת ה-DNA. הבנו מדוע תכונות ומחלות מסויימות עוברות בתורשה במשפחה, בעוד שמחלות אחרות יכולות להופיע ללא רקע משפחתי.
הצלחנו לאפיין אינספור מוטציות שגורמות למחלות גנטיות ויתרה מכך, לזהות ולאבחן אותן מראש בזוגות שמתכננים להיכנס להריון או כבר בשלבי ההריון הראשוניים ובכך למנוע מחלות גנטיות קשות בתינוק.
ואולי הדבר המדהים מכל הוא שהיום הרופאים מצליחים לרפא מחלות גנטיות מסויימות באמצעות החלפה של מקטעי DNA פגומים במקטעים תקינים. מדובר בתחום שנמצא בחיתולים ויש לו משמעויות אתיות מרחיקות לכת, אך אין בכלל ספק כי העתיד טומן בחובו חדשנות רבה בתחום זה.
בעולם המערבי ובישראל בפרט, כמעט כל זוג שמתכנן להיכנס להריון מבצע בדיקות סקר גנטיות לפני ההריון. מאחר שישראל היא מדינה קטנה ורבים מאזרחיה מגיעים ממוצא משותף, ישנן מחלות גנטיות שנמצאות בשכיחות גבוהה יחסית באוכלוסיה.
למרבה המזל, כיום ניתן לאתר נשאות לגנים פגומים שגורמים למחלות תורשתיות כבר לפני ההריון. כמו כן, רוב המחלות הגנטיות הן נדירות ועוברות בצורת תורשה רצסיבית.
במצב זה, גם האב וגם האם צריכים להיות נשאים של גן פגום על מנת שהמחלה תבוא לידי ביטוי בצאצא. לכן, ברוב המקרים גם אם אחד ההורים נשא של מחלה, הילד נולד בריא לחלוטין.
כ-23 אלף גנים פרוסים על פני 23 זוגות כרומוזומים, שממוספרים מ-1 עד 22 לפי גודלם, כאשר הכרומוזום ה-23, שהוא כרומוזום המין, מסומן באות X או Y.
כרומוזום מספר 1 הוא הכרומוזום הגדול ביותר, עם כ-240 מיליון בסיסי DNA, בעוד שכרומוזום 22 הוא הקטן ביותר עם כ-40 מיליון בסיסי DNA. כרומוזום מספר 3 מכיל 200 מיליון בסיסי דנ"א ולא פחות מ-1900 גנים.
רוב רובם של הגנים הכרחי לצורך תפקוד תקין של הגוף ובמקרים מסויימים מוטציות גנטיות, חלקן תורשתיות וחלקן חדשות, עלולות לגרום למחלות גנטיות.
מחלות הנגרמות בשל פגיעה בכרומוזום 3
אחת המחלות היותר מוכרות שנגרמות ממוטציה בכרומוזום 3 היא תסמונת וון-היפל לינדאו, הידועה גם בשם אנגיואדמה צרבלו-רשתית משפחתית.
מדובר במחלה יחסית נדירה, עם שכיחות של 1 ל-36,000 איש, שמופיעה לראשונה בגיל 26 בממוצע. המחלה נגרמת ממוטציה בגן VHL.
גן זה הוא גן מדכא סרטן (tumor suppressor gene) כלומר הוא עוזר למנגנוני הבקרה התאיים למנוע מהתא לצאת מידי שליטה ולהשתכפל בצורה לא מבוקרת, מה שגורם ליצירת גידול סרטני.
לכן, כאשר הגן נפגע נוצרים גידולים וציסטות בצורה מפוזרת בגוף, כאשר חלק מהגידולים הנם גידולים סרטניים וחלק הנם שפירים. גידול אופייני למחלה נקרא המנגיובלסטומה, ולמרות שהוא גידול שפיר הוא יכול להיות מסוכן ולגרום לתסמינים קשים.
הגידול מופיע במוח ובחוט השדרה ויכול לגרום לכאבי ראש, הקאות, חולשה ואטקסיה או חוסר קואורדינציה של השרירים. גידולים מסוג זה גם יכולים להופיע בעיניים ולהביא עד כדי עיוורון. גידולים נוספים במחלה יכולים להופיע בלבלב ובכליות, ולהתפתח להיות סרטן בכליה.
גידול נוסף שבא עם התסמונת נקרא פאוכרומוציטומה, שהנו גידול בבלוטת האדרנל. מאחר שהתסמונת יכולה לגרום לסבל רב למי שלוקה בה, חשוב לאבחן אותה מוקדם ככל הניתן על מנת להימנע מסיבוכים.
מאחר שמדובר במחלה תורשתית ניתן לאתר אותה כבר בבדיקות סקר גנטיות לפני ההריון וכן באמצעות בדיקות גנטיות במהלך ההריון כדוגמאת בדיקת סיסי שליה או ניקור מי שפיר.
מחלה נוספת המקושרת לגידולים היא תסמונת לינץ', המכונה גם תסמונת HNPCC, ומתבטאת בשכיחות יתר של סרטן, בעיקר במעי הגס, ברחם ובשחלות בנשים וכן באיברים נוספים.
אנשים עם התסמונת בעלי סיכון של 80% לחלות בסרטן המעי הגס במהלך החיים וסיכון של 60% לחלות בסרטן הרחם. מאחר שהסרטן יכול להופיע כבר בגיל צעיר, מומלץ לאנשים עם התסמונת לבצע בדיקות סקר מגיל צעיר, זאת אומרת שיש לבצע קולנוסקופיה כל שנה-שנתיים ומעקב גניקולוגי בתדירות דומה.
לרוב סיפור משפחתי לממאירות בגיל צעיר של המעי או הרחם ידליק נורה אדומה ובמקרה זה רצוי לבדוק נשאות לתסמונת. התסמונת נובעת מפגם במנגנוני תיקון ה-DNA של התא ויכולה להיגרם ממוטציות מגנים שונים, ביניהם גן MLH1 שנמצא על כרומוזום 3 ואחראי לכ-40% מהמקרים.
מחלת וון-היפל לינדאו ולינץ' אלה תסמונות העוברות בתורשה. במחלות כאלה לרוב יש פגיעה בגן ספציפי כתוצאה ממוטציה נקודתית בגן או משינוי קטן יחסית באורך הגן, והמוטציה עוברת מדור לדור.
ישנן מחלות שלא עוברות בתורשה ונגרמות ממוטציות חדשות דה-נובו. מוטציות אלה מופיעות לראשונה בתא הביצית או הזרע של ההורים, או לחילופין בעת ההתפתחות העוברית המוקדמת.
במקרים רבים מדובר במוטציות שמתאפיינות בהכפלה או מחיקה של מקטעי DNA גדולים, מאות אלפי ואף מיליוני בסיסי דנ"א. כתוצאה מכך, מספר גנים עשויים להיפגע ועלולה להיגרם פגיעה רב מערכתית בגוף.
דוגמה לתסמונת הנגרמת ממוטציה כזו היא תסמונת חסר של הזרוע הקצרה של כרומוזום 3 או 3p deletion syndrome. התסמונת נגרמת ממחיקה של מקטע DNA, שיכול לנוע בין 150 אלף ל-11 מיליון בסיסי DNA ולחלוש על בין 4 ל-71 גנים.
בהתאם לגודל ולמיקום המוטציה, כך גם אופי ועוצמת התסמינים משתנים בין אדם לאדם. ילדים הלוקים בתסמונת סובלים ממוגבלות שכלית התפתחותית, עם עיכוב בדיבור ובהליכה.
חלקם סובלים מהפרעה טורדנית כפייתית (OCD) וחלקם נמצאים על הספקטרום האוטיסטי ולכן סובלים מבעיות בתקשורת ובקיום של אינטרקציה חברתית. המראה של הילדים גם עשוי להיות ייחודי, עם קומה נמוכה, ראש קטן, לסת קטנה, עפעפיים נפולות, מבנה אוזניים ואף חריג ועיניים מרוחקות זו מזו.
שתי תסמונות נוספות הנגרמות ממוטציות דה-נובו אלה תסמונת חסר מזערי ותסמונת הכפלה מזערית ב-3q29, שזהו איזור בזרוע הארוכה של כרומוזום 3.
מאחר שבשתי התסמונות אותו איזור נפגע, הן מתאפיינות בתסמינים דומים זה לזה. הילדים עם התסמונת לעתים חסרי תסמינים, אך במרבית המקרים הם סובלים מתופעות של עיכוב התפתחותי ומוגבלות שכלית. כמו כן, הם יכולים לסבול מאוטיזם וממגגוון הפרעות נפשיות כגון חרדה, הפרעה דו-קוטבית וסכיזופרניה.
חשוב להדגיש כי ניתן לאבחן מחיקה / הכפלה מזערית בזרוע הארוכה של כרומוזום 3 באזור 3q29 באמצעות בדיקת מי שפיר לצ'יפ גנטי בזמן ההריון.
תסמונות מוכרות ופגיעות אפשריות נוספות הקשורות בכרומוזום 3:
-
לוקמיה מיאלואידית חריפה - סרטן של שורת התאים המיאלודים, האחראית לייצור כדוריות הדם הלבנות
-
אלקפטונוריה - חסר מולד באנזים החיוני לפירוק חומצות האמינו טירוזין ופנילאלנין
-
אטרנספרינמיה - היעדר תורשתי של טרנספרין ופגיעה בתאי הדם האדומים
-
תסמונת ברוגדה - מחלה גנטית המאופיינת בתרשים א.ק.ג. לא תקין ורמת סיכון גבוהה למוות כתוצאה של הפרעת קצב קטלנית
-
המנגיומה מחילתית - גידול העשוי מסבך כלי דם שעשוי לסכן חיים
-
שארקו-מארי-טות - או אטרופיה שרירית פרונאלית היא מחלה גנטית שקשורה למערכת העצבים ההיקפית
-
קופרופורפיריה תורשתית - מחלה נדירה מאד שגורמת להתקפים נוירולוגיים חריפים וחולפים שעלולים אף לסכן חיים
-
תסמונת דנדי-וולקר - היא קבוצה נדירה של מומים מולדים בהתפתחות המוח. ניתן לקרוא עוד על התסמונת כאן
-
מחלת היילי-היילי - תסמונת גנטית שגורמת להופעת שלפוחיות על פני העור
-
תסמונת QT מוארך - הנה מחלה גנטית הגורמת לתופעות של אי-סדירות במערכת החשמלית של הלב
-
מיוטוניה דיסטרופית - מחלת ניוון שרירים תורשתית קשה ביותר, עליה ניתן לקרוא בהרחבה כאן
-
פורפיריה - מחלה כרונית בעלת התקפים, הנגרמים בשל שימוש בסוגי תרופות, חשיפה לשמש, שתיית אלכוהול, רעב או מפתוגנים
-
רטיניטיס פיגמנטוזה - הנה מחלת עיניים גנטית ניוונית של הרשתית הפוגעת קשות בשדה הראיה של החולה
-
תסמונת ורדנבורג - מחלה גנטית נדירה המאופיינת בחרשות, בעיות פיגמנטציה ושינויים במבנה הפנים
-
קסרודרמה פיגמנטוזום XP - הנה מחלה תורשתית רצסיבית שהחולים בה רגישים מאד לקרינת UV ונמצאים בסיכון מוגבר לסרטן העור
-
תסמונת סטיקלר - כינוי למכוון של הפרעות גנטיות נדירות בעלות הסתמנויות מגוונות ביותר
-
תסמונת דה מורסייה - מחלה גנטית נדירה שבה מופיעים ליקויים במבנה המוח ובין היתר עצבי ראיה לא מפותחים
ועוד עשרות מחלות ופגיעות גנטיות נוספות.
אפשר לאבחן את הפגיעה בכרומוזום כבר בהריון!
חלק ניכר מהפגיעות האפשריות במבנה של הכרומוזום השלישי בגודלו ניתנות לאבחון מוקדם באמצעות בדיקת סיסי שליה / ניקור מי שפיר לצ'יפ גנטי כבר בשלבים הראשונים של ההריון. אשה שתעבור את הבדיקה תוכל להבטיח לעצמה שקט נפשי במידת האפשר, ככל שהדבר נוגע לאבחון מוקדם של מאות ואלפי מוטציות גנטיות משמעותיות, ובין השאר כאלו הנגרמות בשל פגיעה בכרומוזום 3.
מתפקידו של רופא הנשים שמלווה כל אשה בהריון להסביר לפרטים וליידע אותה לגבי האפשרות לעבור בדיקת מי שפיר, הגם שהמדובר על אשה צעירה ובריאה, שהיא ובעלה עברו בדיקות סקר גנטי בלא כל ממצא משמעותי והגם שכל בדיקות מעקב ההריון השגרתיות שלה תקינות לחלוטין.
בדיקת מי שפיר לצ'יפ גנטי תאבחן בדיוק ניכר גם מוטציות חדשות De-Novo, שאינן תורשתיות ואינן קשורות לגיל האם בזמן ההריון, ובין השאר גם עשרות פגיעות שונות במבנה של כרומוזום 3 כפי שהסברנו באריכות. חשוב שכל אשה בהריון תכיר את העובדות ותקבל הסבר מפורט בנושא מהרופא שלה, על מנת שתוכל לקבל החלטה מושכלת וחשובה לגבי ניהול ההריון שלה.
אבחון הפגיעה בכרומוזום רק לאחר הלידה
בכל שנה נולדים בישראל מאות ילדים עם פגיעות גנטיות משמעותיות, הנובעות בשל שינויים כרומוזומליים שלא אובחנו בזמן ההריון, למרות שאת חלקם הגדול היה ניתן לאבחן כאמור, לו האם ההריונית היתה מופנה לביצוע בדיקות גנטיות.
ישנן שתי סיבות עיקריות למצבים קשים אלה. הסיבה הראשונה הנה שההורים שמעו מהרופא שליווה את מעקב ההריון את ההסבר על החשיבות הרבה שבביצוע בדיקות גנטיות, ובחרו שלא לבצע את הבדיקות בהתאם לצו מצפונם. הסיבה השניה הנה שההורים לא שמעו מהרופא המלווה את ההריון כל הסבר ולא ידעו שניתן לבצע בדיקות גנטיות כאמור.
במקרה השני, בו נולד ילד [או ילדה] שיאובחן עם פגיעה בכרומוזום 3 שגורמת לבעיות תפקודיות / בריאותיות משמעותיות, תקום להורים הזכות להגיש תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית, ולו בשל העובדה שהרופא שליווה את ההריון מנע מהם כל אפשרות לקבל החלטה מושכלת וקריטית לגבי ניהול ההריון, בכך שלא הסביר על הבדיקות הגנטיות שהיו זמינות עבורם כבר בתחילת ההריון.
משרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית מייצג מאות משפחות, הורים לילדים שבגופם אובחנה מוטציה גנטית משמעותית רק לאחר הלידה, בשל העובדה שהרופא "חסך" מהם את המידע החשוב אודות האפשרות לעבור בדיקות גנטיות בהריון.
אם זה המצב בו את/ה נמצא/ת, ניתן לפנות אלינו להתייעצות אישית עם עורך דין.
תשובות לשאלות: עורכי הדין שלנו עונים
לאורך השנים האחרונות פנו למשרדנו מאות הורים לילדים שאובחנו רק לאחר הלידה עם שינויים כרומוזומליים משמעותיים, בבשקה לבדוק ולהעריך האם באפשרותם להגיש תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית.
בחלק מהמקרים, השאלות והנושאים שעולים בשיחות עם ההורים דומים ומשותפים למשפחות רבות, ולכן בחרנו להציג באתר תשובות מפורטות כפי שניתנו לשאלות [אנוניומיות] של הורים, כפי שניתנו על ידי עורכי הדין שלנו, במקרים של פגיעות כרומוזומליות בכלל ובדגש על פגיעות במבנה של כרומוזום 3 בפרט.
רשלנות בהריון
רשלנות בלידה
ראשי נזק בתביעה
תחומי רפואה
