היפרדות שליה מתרחשת באחוז אחד בלבד מסך ההריונות, אולם היא עלולה לגרום במקרים חמורים למות העוברים עקב היעדר אספקת דם וחמצן, וזאת בהיקף של 40%-20% מהמקרים. הסיכון לאם נמוך יותר והוא יכול לנבוע מהדימום, שעלול לגרום במקרים חמורים להפרעה באספקת הדם ואף למוות.
חשוב להבין כי היפרדות שליה הנה אחד המצבים הדרמטיים והמפחידים בהריון. זהו מצב שיכול לסכן את חייהם ובריאותם של האם והעובר ומתרחש באחד מכל מאה הריונות, על אף שברוב המקרים עובר בשלום.
מבחינה רפואית היפרדות שליה (abruption או abruptio placentae) הנה מצב בו נוצר נתק בין השליה או של חלק ממנה ובין דופן הרחם לפני לידת העובר, דבר המביא לירידה באספקת החמצן וחומרי התזונה האחרים החיוניים לעובר ומועברים מדם האם דרך השליה.
מצב זה הוא סיבה משמעותית לתחלואה באם וביילוד ועלולה להביא כאמור למותו של העובר, בפרט כאשר ההיפרדות מתרחשת בשבועות מוקדמים.
התפתחות ההיפרדות עלולה להיות חריפה, פתאומית ודרמטית או כרונית, ממושכת ובעלת השפעה שולית בלבד על התפתחות ההריון.
בגלל הפוטנציאל המשמעותי של היפרדות שליה, נעשים היום מאמצים כבירים בעולם המיילדות והגינקולוגיה במטרה לזהות ולמנוע את התפתחות מצב זה וסיבוכיו.
אוכלוסיה בסיכון, תסמינים, אבחון וסיבוכים
כאשר מתפתחת היפרדות שליה באופן מהיר ונרחב, התסמין העיקרי והנפוץ הוא תחילת דמם נרתיקי תוך זמן קצר, יחד עם כאבי בטן או גב והתכווצויות רחמיות. בדרך כלל ניתן אף להרגיש את הרחם המכווץ והרגיש למגע דרך דופן הבטן.
ההתכווצויות הרחמיות הן לרוב חלשות ביחס לצירים ומהירות מהם, אך ישנם מקרים בהם יורגשו צירים של ממש ולעתים ההיפרדות מובילה ללידה.
הדימום הנרתיקי יכול להיות קל ולעתים לא מורגש או להגיע לכדי דימום מסכן חיים. הקשר בין מידת הדימום ובין מידת ההיפרדות כמעט ואינו קיים ולכן לא משמש להערכת חומרתה.
המדדים הקליניים שכן עוזרים בהבנת חומרת המצב הם מידת כאבי הבטן, לחץ הדם האימהי ושינויים בקצב הלב העוברי, שמסוגלים לזהות כאשר העובר או האם בסכנה וזקוקים להתערבות.
אבחנה המבוססת על תסמינים אך נעזרת באולטרסאונד
בעוד בהריונות בהם מתפתחת היפרדות חריפה התסמינים יכולים להתפתח גם הם בחריפות, כאשר מדובר בהיפרדות כרונית שמתקדמת לאט התסמינים יכולים להיות קלים יותר וממושכים, דוגמת דימום נרתיקי קל המופיע לסירוגין. על כן, האבחנה לעיתים אינה פשוטה.
האבחנה של היפרדות מבוססת על המאפיינים הקליניים של האם ושל העובר, אך מידע מאמצעי הדמיה, בפרט תוצאות בדיקת אולטרסאונד, יכול להוות כלי חשוב נוסף שעוזר לקבוע או לשלול את האבחנה.
בחלק מהמקרים נעשית בדיקה פתולוגית לשליה לאחר הלידה במטרה לזהות שינויים נוספים האופייניים להיפרדות שליה ויכולים לעזור בקביעת האבחנה.
בהקשר זה חשוב לציין שהמעקב השגרתי התדיר שמבוצע במדינת ישראל אחר הריונות הוא כלי משמעותי בזיהוי מוקדם של היפרדות שליה, לעתים אף בשלבים בהם אין תסמינים.
כיצד יודעים מי בסיכון, או עוד סיבה לא לעשן בהריון!
חלק מההתמודדות ומהניסיון למנוע את ההשלכות של היפרדות שליה הוא זיהוי אותן נשים שבהריונן עולה הסיכון להיפרדות, על מנת להצליח לעקוב אחר הריונן ולזהות החמרה במצב לפני שזה נעשה בלתי הפיך.
גורם הסיכון המשמעותי ביותר להיפרדות שליה הוא אירוע של היפרדות בהריון קודם, שמעלה את הסיכון להיפרדות בהריון קיים פי עשר עד חמישה עשר.
עוד גורמי סיכון חשובים הם לחץ דם גבוה כרונית ועיוותים במבנה הרחם. לעיתים גם ניסיונות טיפוליים להורדת לחץ הדם במהלך ההריון אינם מספיקים להפחתת הסיכון להיפרדות.
ישנם גורמי סיכון רבים נוספים המשפיעים במידה קלה עד בינונית על הסיכון להיפרדות שליה כמו אסתמה האם, מומים בעובר, היסטוריה של ניתוחים קיסריים, טיפולי פוריות ועוד אחרים.
שני גורמים משמעותיים ומסוכנים אותם ניתן לשנות במהלך ההריון הם עישון ושימוש בסמים ממריצים כמו קוקאין.
כך למעשה, אחת מכל עשר נשים שהשתמשו בקוקאין במהלך ההריון חוותה היפרדות שליה ועישון מעלה את הסיכון להיפרדות פי שניים וחצי ביחס לנשים לא מעשנות ואף מוגבר עוד במידה ואותן נשים סובלות מלחץ דם גבוה.
מה הן הסכנות הגלומות באירוע היפרדות שליה?
עבור האם חומרת ההשלכות האפשריות של היפרדות שליה קשורה בעיקר למידת ההיפרדות, בעוד חומרתן כלפי העובר מושפעת הן ממידת ההיפרדות והן מגיל ההריון בו תתפתח לידה, טבעית או מושרית, כתוצאה מההיפרדות.
הסכנות המשמעותיות לאם כוללות פניה לניתוח קיסרי דחוף אך גם אובדן דם מאסיבי והתפתחות של הפרעה חמורה במערכת הקרישה בדם בשל מיצוי יכולותיה (DIC), מצב שיכול להצריך עירויי דם ויכול להוביל לפגיעה רב מערכתית בגוף.
בהסתכלות על העובר, היפרדות כרונית עלולה לגרום לחסר ממושך בחומרי תזונה ובחמצן הדרושים להתפתחותו וכך להביא להגבלה בגדילה התוך רחמית (IUGR).
היפרדות שליה קשה, חריפה או כרונית שגדלה והחמירה, יכולה לגרום לתחלואה משמעותית הנובעת מחסר קיצוני של חמצן כגון: משקל לידה נמוך, פגות, אי ספיקה של איברים שונים, פגיעה מוחית, פיגור שכלי ואף אובדן של ההריון.
הטיפול בהיפרדות שליה
כאשר אישה עם היפרדות שליה מגיעה לטיפול רפואי הערכתה על פי רוב תהיה מחמירה ויסודית, שכן היפרדות השליה ומצב האם עלולים להחמיר ולהידרדר תוך זמן קצר.
ניהול מהיר ונכון של נשים אלו יכול להפחית ואף למנוע חלק מההשלכות החמורות של מצב זה, על כן חשיבותו גבוהה.
הגישה הראשונית המקובלת ביחס לנשים אלו הוא ניטור צמוד של הדופק העוברי, הערכת אובדן הדם, לחץ הדם ותפקודי מערכת הקרישה האימהיים. במידת הצורך אף עשויים לשקול מתן מוצרי דם לייצוב מצבה.
הניהול המאוחר יותר של הריון המסוכן בעקבות היפרדות שליה תלוי במידת יציבותה הקלינית של האם ושאלת חיות העובר. מעקב דופק העובר עוזר להבין ולקבל את ההחלטה הנוגעת לפניה ללידה מזורזת או הפניה לניתוח קיסרי דחוף, כאשר החלטה כזאת לרוב תתקבל כאשר האם ו/או העובר במצב לא יציב.
במשרדנו מטופלות מספר תביעות שהוגשו בשל כשל חמור ורשלני בשלב זה, בו הרופאים התעכבו בהפנייה לניתוח קיסרי ובכך גרמו לנזק בלתי הפיך לעובר, מקום בו היו צריכים לפעול אחרת בשל תסמינים ברורים של היפרדות לידה קשה.
במידה והאם במצב טוב, שבוע ההריון צעיר יחסית ודופק העובר אינו מעיד על מצוקה ניתן במקרים רבים לשמור על ההריון עד גיל הריון מלא תוך טיפול בסטרואידים לעובר. ברוב המקרים הללו הרופאים יגדירו את ההריון כהריון בסיכון גבוה.
האם אפשר למנוע היפרדות בהריון הבא שלך?
לאחר היפרדות שליה אחד הנושאים המרכזיים איתם יש להתמודד הוא הסיכון לאירוע נוסף בעתיד והפחתתו.
בחלק מהמחקרים, בערך אחת מכל שמונה נשים שעברו היפרדות שליה יעברו אחת נוספת בהריון הבא ולאחר שני מקרי היפרדות סיכון זה מכפיל את עצמו ומשפיע על אחת מכל ארבע נשים בהריונות הבאים.
למרבה הצער, עד כה לא נמצאה התערבות שהוכחה כמפחיתה את הסיכון להיפרדות שליה נוספת, כולל טיפול מניעתי לדילול הדם.
בספרות המדעית הולכות ונצברות כיום עדויות על כך שהיפרדות שליה והפרעות אחרות של ההריון כמו רעלת, מעלות את הסיכון העתידי למחלות קרדיווסקולריות (מחלות של הלב ושל כלי הדם) בפרט סיכון מוגבר לאירועים מוחיים כמו שבץ ולאירועים לבביים כמו התקף לב.
מה הם הצעדים למניעת אירוע נוסף והשלכותיו?
בגלל אופיו של המצב המחמיר מהריון להריון, הריונות עתידיים של אישה שעברה היפרדות שליה נחשבים מראש כמועדים לפורענות ובחלק מבתי החולים בארץ ובעולם מתייחסים אליהם כהריונות בסיכון מוגבר, מה שמצריך מעקב הדוק יותר אחר לחץ הדם, תפקוד הכליות, סימני רעלת הריון ומצב העובר בבדיקת אולטרסאונד.
בהריונות עתידיים נשאלת גם שאלה בנוגע לשבוע הנכון לפנות בו ללידה, מתוך החשש שככל שיימשך ההריון כך יגבר הסיכון לעובר ולאם.
כאשר ההריון מתקדם ללא תסמינים המעידים על הפרעה בשליה או מצוקה עוברית, לרוב אין מניעה ליילד או לבצע ניתוח קיסרי בגיל הריון מלא (39-40 שבועות). כאשר בעבר היה הריון שהסתבך והסתיים במות העובר, לעיתים יומלץ ללדת באופן מתוכנן כבר בשבוע 37, בהתאם למצבה של האם ההריונית ולמצבו של העובר בהריון הנוכחי.
עם זאת, חשוב לציין שהמידע בנושא עוד מוגבל וההחלטות צריכות להילקח בשיקול דעת משותף של האישה עם הרופאים המטפלים.
האם יש מקום לדאגה?
היפרדות שליה הנה מצב נפוץ יחסית ובעל משמעות רבה עבור האם, העובר וההריונות העתידיים.
הזיהוי הנכון והטיפול המהיר במצב זה, שכולל בעיקר לידה דחופה אם העובר במצוקה, הנם חיוניים ומצילי חיים ומנגד, איחור באבחון היפרדות שליה ומתן טיפול רפואי הולם עלול להוות עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בכל אותם מקרים בהם נגרם נזק לעובר וליולדת.
חשוב להדגיש כי קיימת משמעות גבוהה במיוחד לתהליך מעקב ההריון במידה וקיים סיכון או חשד להיפרדות שליה אפשרית. כמו כן, צמצום גורמי הסיכון כמו הפסקת עישון ושמירה על לחץ דם תקין עוד לפני הכניסה להריון חשובים גם הם.
רוב מקרי ההיפרדות הם חלקיים ולעיתים קרובות אין כל פגיעה באם או בעובר ומאידך, לאורך השנים ייצג משרד סולר קפלינסקי תובעים במספר בתביעות פיצויים, בהם הוכחה רשלנות רפואית ברורה באבחון היפרדות השליה, מקרים שבהם נגרמו לעובר נזקים משמעותיים ביותר בשל האבחון השגוי והטיפול הרפואי המאוחר שניתן.
בכל מקרה של ספק לא צריך להיות לך ספק ומומלץ לפנות ולהתייעץ באופן אישי עם עורך דין.
מקרים של רשלנות רפואית באבחון וטיפול
כמו בכל טיפול רפואי, העילות לטענת רשלנות רפואית יכולות לבוא לידי ביטוי בשלל צורות ולכל אורך הטיפול באם ובעובר, החל מאופן אבחון היפרדות השליה ועד לאופן הטיפול בכל מקרה לגופו ולפי מצב ההריון ומצבה הבריאותי של האם.
הרשלנות רפואית בכל הקשור לאבחון יכולה להתבטא, בין היתר, בהיעדר אבחון בכלל, אבחון מאוחר מדי או אבחון שגוי.
כמו כן, אי לקיחת אנמנזה מפורטת מהאם הכוללת: גיל, היסטוריה מיילדותית, לדוגמא האם היתה כבר היפרדות שליה בהריון קודם, רקע בריאותי, כגון יתר לחץ דם, טרומבופיליה, ושרירני רחם, שמהווים גורמי סיכון להיפרדות שליה, עישון ושימוש בקוקאין.
אי בדיקת תסמינים או התעלמות מהם, כגון צירים והתכווצויות בתכיפות גבוהה, כאבים חזקים בבטן ובאזור הרחם בפרט, התקשות הבטן, דימום וגינאלי, רחם מוגדל ועוד.
הרשלנות רפואית בכל הקשור למתן הטיפול הנדרש במקרים אלה וביצוע ההליכים הרפואיים יכולה להתרחש עקב אי מתן טיפול מתאים או עקב השהיית הטיפול, אי הפניה לשמירת הריון, או באופן ביצוע זירוז הלידה, אופן ביצוע הניתוח הקיסרי, אי קבלת הסכמה מדעת כדין לניתוח הקיסרי ועוד.
דוגמא לתביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית
במסגרת הליך ע"א 9328-02 לאה מאיר נ' ד"ר דן לאור אשר התנהל בבית המשפט העליון, נדונה תביעת רשלנות רפואית של תובעת אשר הריונה הראשון הסתיים במות עוברה עקב היפרדות השליה.
תיק זה עסק במקרה רגיש במיוחד, מאחר והתובעת הצליחה להיכנס לאותו הריון רק לאחר 3 שנות טיפול בעקרות ממנה סבלה.
כאשר התובעת היתה בשבוע ה-31 להריונה, היא פנתה לחדר מיון יולדות בבית החולים הדסה לאחר שחשה ברע, והתלוננה על נפיחות בידיים ובפנים וכאבים.
יומיים לאחר שחרורה מבית החולים היא פנתה לרופא מרפאת קופת החולים שלה, והתלוננה בפניו על צירים, לחץ דם ונפיחות בכל הגוף.
הרופא ביצע בה ניטור עוברי וניטור רחמי בלבד ואמר לה להמתין לתוצאת בדיקת תרבית השתן שמסרה בבית החולים הדסה. עוד באותו היום התובעת אושפזה שוב בבית החולים, ונאלצה לעבור ניתוח קיסרי עקב מות העובר בשל היפרדות השליה.
בית המשפט העליון קבע שרופא המרפאה התרשל בכך שהוא לא ערך לתובעת את כל הבדיקות שהיו נחוצות לצורך אבחון היפרדות השליה בגופה. בדיקות אלו כוללות, בנוסף לניטור עוברי וניטור רחמי, גם בדיקת אולטרסאונד של ההריון, התייחסות לתלונות התובעת ובדיקת בטנה.
עוד קבע בית המשפט כי לו הרופא לא היה מתרשל כאמור, ניתן היה למנוע את מות העובר, ועל כן על הרופא לפצותה בגין הנזקים הנפשיים שנגרמו לה עקב כך.
מה אפשר לעשות?
צריך להבין ולזכור כי לא בכל מקרה של היפרדות שליה ונזקים אפשריים לעובר ולאם, המדובר על רשלנות רפואית. מצד שני, מקרים כאלה ניתנים לאבחון וטיפול ומן הראוי שאנשי הצוות הרפואי המלווים את ההריון ידעו לזהותם במועד והלהציע את הטיפול הראוי בכל מקרה לגופו.
על מנת לבדוק את המקרה שלך, ניתן וראוי לפנות להתייעצות אישית עם עורך דין מנוסה, במהלכה יבדק התיעוד שבתיק מעקב ההריון ויתקבלו חוות דעת של מומחים בתחום. רק לאחר בחינה מעמיקה של נסיבות המקרה שלך ניתן יהיה להסיק מסקנות ולהבין האם קיימת עילה להגשת תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית.
לעורך הדין עופר סולר ניסיון רב שנים בייצוג תובעים בתביעות פיצויים מורכבות בשל טיפול רשלני בהיפרדות שליה, במקרים קשים שבהם טעויות והתרשלות הובילו למות העובר ולפגיעה פיזית ונפשית עמוקה באם.
תשובות לשאלות נפוצות לאחר מקרה של היפרדות שליה
לאורך השנים טיפל משרד סולר קפלינסקי בתביעות רשלנות רפואית רבות, בשל נזקים שנגרמו לעובר וליולדת לאור רשלנות בטיפול הרפואי שניתן לאם ההריונית או איחור באבחון מקרה של היפרדות שליה.
לפניך תשובות והסברים מפורטים של עורכי הדין עופר סולר וארבל קפלינסקי לגבי מקרים שבהם קיים ספק לרשלנות רפואית.
רשלנות בהריון
רשלנות בלידה
ראשי נזק בתביעה
תחומי רפואה
