מחלת עיניים גנטית אכרומטופסיה ACM

לדעת יותר על אכרומטופסיה

בתוך רשתית ישנו מרכז ראייה בשם מקולה, אשר מכיל שלושה סוגים של מדוכים, שהנם תאים מיוחדים שמשמשים לראיה בסביבה מוארת ומאפשרים להבחין בין הצבעים השונים.

במידה והמדוכים מתפקדים באופן תקין, ניתן להבחין בין צבעים ולראות פרטים עדינים. אולם, מי שלקה בכרומטופסיה יסבול מאי תפקוד של המדוכים.

חשוב להבדיל בין עיוורון הצבעים הטוטאלי, שמאפיין את מחלת האכרומטופסיה ואשר מתבטא בחוסר יכולת מוחלט להבחין בין צבעים השונים, לבין עיוורון הצבעים הרגיל, אשר גורם לחוסר יכולת להבחין רק בין צבע אדום לצבע ירוק, והנו גם מצב נפוץ הרבה יותר, בהיותו מופיע אצל 8% מהזכרים.

אבחון המחלה נעשה על ידי רופא העיניים. תסמיניה הראשוניים מתבטאים ברגישות לאור וכבדות ראייה. יש לקחת בחשבון שבדיקת הרשתית יכולה להיות תקינה, אולם בדיקות נוספות יכולות לגלות קושי באבחנה בין צבעים.

שיטת אבחון מקובלת למחלה הנה בדיקת ERG, אשר רושמת את התגובות החשמליות ברשתית.

למרבה הצער, המחלה נחשבת כיום למחלה חשוכת מרפא, כך שעדיין לא ניתן לטפל בה. עם זאת, ניתן להקל על תסמיניה באמצעות הרכבת משקפיים עם מרשם מדוייק ועדשות אדומות, שיכולות להפחית מעט את הרגישות לאור ועל ידי כך לשפר מעט את תפקודי הראייה.

בנוסף, ניתן להרכיב גם משקפי מגן מעל למשקפיים הרגילים, כדי לספק לעיניים הגנה גם מפני המגיע אליהן מהצדדים.

במי התסמונת פוגעת?

מחלת אכרומטופסיה מופיעה בשכיחות של אדם אחד לכל 30,000 בני אדם, אם כי היקף השכיחות שלה משתנה באיזורים שונים בעולם. בארץ היא נפוצה יותר בקרב בני עדות המזרח, אולם לא ידוע עדיין באיזו שכיחות. 

עם זאת חשוב להבין שמדובר בתסמונת אוטוזומאלית רצסיבית, כך שדרושה נשאות כפולה של הגן הפגום, של שני ההורים, לצורך לידת ילד שלוקה בתסמונת.

במקרה של נשאות כפולה יש סיכון של 50% ללידת ילד שרק נושא את הגן הפגום, ו-25% ללידת ילד שלוקה במחלה בפועל.

אבחון התסמונת - מוטציה בגן CNGA3

האבחון של מחלת אכרומטופסיה יכול להתבצע לפני הכניסה להריון, במהלך ההריון ולאחר הלידה.

בדיקת האבחון של מחלת אכרומטופסיה מתבצעת באמצעות בדיקת דם שניטלת מבני הזוג. לצורך זה, יש לבדוק בתחילה רק את אחד מבני הזוג. במידה והוא נמצא בעל גן CNGA3 תקין, אין צורך לבדוק את בן הזוג השני. רק במידה ובן הזוג הראשון נמצא כבעל גן פגום, יש מקום לבדוק גם את בן הזוג השני.

במידה והתגלה ששני בני הזוג הנם נשאים של הגן הפגום וזאת עוד לפני הכניסה להריון, מומלץ להם לגשת לייעוץ גנטי ולשקול לעבור אבחון לפני הליך השרשה PGD, שבמסגרתו מבוצעת הפריה מלאכותית מחוץ לרחם, לצורך בחירת עובר בריא ללא המוטציה לפני השרשתו ברחם.

אולם, במידה והתגלה ששני בני הזוג הינם נשאים של הגן הפגום רק במהלך ההריון, או במידה והתקבלו ממצאים בעיתיים בבדיקות הגנטיות שנערכו במהלך ההריון, יש לבצע את הבדיקה הגנטית גם בעובר עצמו, על מנת לברר האם הוא לוקה במחלה וזאת באמצעות בדיקת מי שפיר / סיסי שליה.

נכון למרץ 2019 הבדיקה לאבחון מחלה זו אינה נמצאת בסל הבריאות הממלכתי ועל כן יש לבצעה באופן פרטי.

האחריות לביצוע בדיקה לאבחון אכרומטופסיה ומקרי רשלנות רפואית

נתחיל ונסביר כי לרופאים המלווים את ההורים בקופת החולים, לפני ההריון וכן לרופא המלווה את האם במסגרת מעקב ההריון השגרתי, אחריות מלאה לאבחון האפשרות כי העובר נושא את הגן הפגום הגורם למחלת ACM.

אי אבחון מוקדם ואי ידוע של ההורים לגבי האפשרות ללידת ילד חולה, עשויים להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית בכל מקרה של לידת ילד/ה חולה.

האחריות להפניה לייעוץ גנטי חלה על הרופא שמטפל באם או בהורים לעתיד, בדרך כלל במסגרת קופת חולים כאמור. מטבע הדברים, הפניה זו מומלצת במיוחד במקרים של קיום מחלה גנטית אצל בני הזוג או במשפחתם וכן כאשר מתקבלות תוצאות בלתי תקינות של בדיקות גנטיות.

אי הפניה של הזוגות לביצוע בדיקות גנטיות שרלוונטיות להם, במיוחד כאשר קיים חשד לכאורה לקיומה של בעיה גנטית, עלול להוות עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית במקרה של לידת ילד חולה ב-ACM.

במסגרת הליך ע"א 4960/04 סידי נ' קופת חולים כללית נקבע כי על הרופא המטפל מוטלת החובה ליידע את המטופלת על בדיקות גנטיות שרלוונטיות לה ואשר נערכות במסגרת הרפואה הציבורית, או במסגרת הרפואה הפרטית ואף מעבר לים.

לפיכך, על הרופא לידע את ההורים לגבי האפשרות לבצע את הבדיקה לאבחון המחלה חשוכת המרפא, הגם שהבדיקה אינה כלולה בסך הבריאות.

בכל מקרה של לידת ילד או ילדה הסובלים ממחלת אכרומטופסיה, יש לפנות להתייעצות עם עורך דין המתמחה בתחום ולבדוק את הנסיבות שהובילו להריון, מהלך ההריון והתנהלות אנשי הצוות הרפואי שליוו את ההורים לפני ובמהלך ההריון.

עוד בנושא: מבחן הקשר הסיבתי בתביעת רשלנות רפואית