תסמונת רגל קלוטה או רגל סוסנית

עילות לתביעת רשלנות רפואית בעקבות רגל קלוטה

כאמור, Club Foot הנה תסמונת אותה ניתן לאבחן ולגלות באמצעות בדיקות גנטיות מקדימות כאשר העובר מצוי בקבוצת סיכון ולכל הפחות, כבר בשלב ההריון.

לאור עובדות אלה, מאחריותו המלאה של הרופא המטפל / גניקולוג המבצע מעקב אחר שלבי ההריון להפנות את האם לביצוע בדיקות גנטיות.

כמו כן, עליו להקפיד על ביצוע בדיקות לאורך חודשי ההריון במטרה לאתר ולאבחן את התסמונת לפי קצב התפתחות העובר, בין עם באמצעות סקירת מערכות ובין אם באמצעות בדיקת אולטרסאונד.

בנוסף, כאשר מדובר בהריון עם תאומים או מספר עוברים רב יותר, הרי בהעוברים נמצאים בקבוצת סיכון ויש לתת על כך את הדעת לאורך מעקב ההריון כמובן.

לאורך השנים האחרונות, משרדנו טיפל ומטפל בכמה וכמה תביעות רשלנות רפואית שהוגשו על ידי הורים לילדים שנולדו כשהם סובלים מהתסמנות, ובעקבות אי אבחון מוקדם על ידי הרופאים, עוד במהלך ההריון.

לאור המידע הרב, סטטיסטיקה ומחקרים שפורסמו, מצופה מכל רופא המצבע מעקב הריון להיות ער לנתונים שעולים בפניו עוד מהשלב הטרום הריוני, לאורך התפחתות העובר ובבדיקות מעקב ההריון.

התעלמות מגורמי סיכון ואי אבחון התסמנות בבדיקות סקר מערכות ו/או אולטרסאונד עלולים להוות עילה בנזיקין כנגד הרופא המטפל.

דוגמאות לתביעות רשלנות רפואית

בהליך ת"א 3574-03/10 מ' ר', נ' ר', י' ר' נ' שירותי בריאות כללית ואחרים, הוגשה תביעה נגד בית החולים והרופא המטפל ע"י הוריו של פעוט שנולד כשהוא סובל מרגל קלוטה.

הטענה העיקרית בתביעה היתה לאבחון שגוי בשלב ההריון. הפעוט נולד עם רגל סוסנית ועם תסמונות נוספות לרבות פגיעה בכליות ועוד.

לא בוצעה בדיקת אולטרסאונד ובית החולים "העמק" אף ביצע תיעוד לקוי ביותר של הליך הטיפול באם במהלך הריונה ובעת הלידה.

בית המשפט קיבל את תביעת ההורים והפעוט בטענה של הולדה בעוולה, כלומר טוב מותי מחיי.

בית המשפט קבע כי הוכח שהרופא המטפל לא ערך בדיקה ביומטרית בנסיבות הללו על אף שהיה עליו לעשות כן, ולכן התרשל וכך גם בית החולים.

ההורים, בשם בנם הפעוט, זכו בתביעה ונפסקו לזכותם פיצויים בסכום כולל של ארבעה מיליון שקלים.

במסגרת הליך ת"א 21516-11/09 ג'אזי חוג'יראת נ' מדינת ישראל, הוגשה תביעה ע"י התובע נגד המדינה שאחראית על טיפת החלב בו טופל.

התובע נולד כשהוא סובל מתסמונת רגל סוסנית. מעבר לכך, אמו נכנסה להריון לצרות שבגופה הותקן התקן תוך רחמי שלכאורה אמור למנוע הריון.

בכתב התביעה טען כי על אף זאת היא נכנסה להריון מה שאמור להיות הריון בר סיכון לפי הספרות הרפואית ככלל. עם זאת טען התובע כי אמו לא הופנתה לבדיקת מומים כדי לשלול מום ואף לא לבדיקת אולטרסאונד וכתוצאה מכך לא אובחנה התסמונת עמה נולד.

בית המשפט דחה את תביעתו על שני ראשיה. כלומר, תחילה הוא קבע כי בתקופת היוולדו לא הייתה פרקטיקה רפואית נהוגה לפיה קיומו של התקן תוך רחמי אמור לגרום לאחות בטיפת חלב בהכרח לשלוח את האם לבדיקת מומים, על כן האחות והמדינה בעצם לא התרשלו.

בנוסף, בית המשפט קבע כי העובדה שמדובר בתסמונת של רגל קלוטה, אינה עילה לתביעה מכוח העוולה של "טוב מותי מחי" שמשמעותה היא כי עדיף היה שאדם לא יוולד. בית המשפט קבע כי מדובר אומנם במום אך התובע חיי חיים מלאים ומאושרים.

רוצה לקבל ייעוץ אישי?

כאמור, משרדנו טיפל ומטפל לאורך השנים בתביעות רשלנות רפואית שהוגשו על ידי הורים ועל ידי מתבגרים הסובלים מתסמונת Club Foot, שלא אובחנה כראוי עוד בטרם ההריון ובמהלכו.

אם נולד במשפחה ילד הסובל מהתסמונת, משרדנו עומד לרשותך ועורך דין עופר סולר ישמח להפגש איתך, לבדוק את התיק הרפואי והתנהלות הצוות שטיפל באם לפני ההריון, ולאורך תשעת החודשים שקדמו ללידה.

לאחר בחינת הנסיבות שהובילו ללידה, ולאחר ייעוץ משפטי פרטני ניתן יהיה לקבל החלטה מושכלת לגבי טיפול משפטי בעניין.

לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י: 072-334-0001