עיכוב בגדילה התוך רחמית IUGR מחייב מעקב הריון קפדני

מעטים הם הרגעים המרגשים בחיים המשתווים לזה של בדיקת האולטרסאונד הראשונה בה מונח המתמר ומשמיע את דפיקות הלב של העובר המתהווה.

מאז ועד הלידה עצמה צפויות עוד בדיקות אולטרסאונד במהלך ההריון, לרבות סקירת המערכות בטרימסטר השני. הבדיקות, שמתבצעות על ידי טכנאי מוסמך או רופא נשים, נועדו לספק לאם, כמו גם לרופא, מידע על תקינות ההריון.

אחד המדדים החשובים ביותר שנאמדים במהלך בדיקות אלו הוא משקל העובר המוערך (EFW). בעזרת חישובים המתבססים על היקף איברי העובר ואורכם של איברים אחרים ניתן לשער מהו המשקל של העובר. המשקל המוערך מושווה לעקומות כלליות כדי לראות באיזה אחוזון ממוקם העובר ביחס לעוברים אחרים בגילו.

עובר קטן או האטה מדאיגה?

ההגדרה של עיכוב בגדילה תוך רחמית (Intrauterine Growth Restriction, ובקיצור: IUGR) מתייחסת לכל עובר שמשקלו המוערך (EFW) נמצא באחוזון 10 ומטה. זאת בניגוד למונח קטן לגיל הלידה (SGA) שמתייחס לילוד שמשקלו באחוזון 10 ומטה במעמד הלידה.

הגדרות אלה עשויות לבלבל ואף להדאיג שלא לצורך. כ-70% מהעוברים שנמצאים באחוזון ה-10 הם פשוט קטנים לגילם.

תכונה זו נקראת גם גודל קונסטיטיוצונלי ומהווה ממצא נורמלי ותקין לחלוטין אצל עוברים רבים. לעיתים מדובר בעוברים להורים שהיו נמוכים או קטנים גם הם בהתפתחותם לאורך החיים.

ניתן להניח שמדובר בעובר קטן באופן תקין על ידי סדרת בדיקות עוקבות, המלמדות כי העובר מתפתח כהלכה בעודו נותר על אותה עקומת גדילה. בדיקות נוספות שמצביעות על התפתחות תקינות, כמו נפח מי השפיר וסקירת מערכות, יכולות להרגיע את ההורים.

יתר על כן, מצבים תקינים נוספים, כמו הריון עם תאומים, עלולים לגרום לגדילה מואטת של העוברים עקב ״חלוקת משאבים״ והגבלה במקום. לכן חשוב לא למהר באבחנה של עיכוב פתולוגי בגדילה התוך רחמית לפני ביצוע בדיקות מקיפות לאישושה.

עיכוב סימטרי מול לא-סימטרי

נהוג לחלק את העיכוב בגדילה לסימטרי מול לא סימטרי. עיכוב סימטרי המופיע ב-20% מהעוברים עם IUGR, כולל הקטנה פרופורציונלית של כל האיברים ובפרט של המוח. הוא לרב נגרם בגלל הפרעה מוקדמת לגדילת העובר, לדוגמה על רקע זיהום תוך רחמי בתחילת ההריון או הפרעה גנטית בעובר.

עיכוב לא סימטרי מופיע ב-80% מהמקרים. במצב זה לרב המוח מתפתח בצורה תקינה ונותר גדול בצורה לא פרופורציונלית ליתר איברי הגוף הקטנים.

עיכוב לא סימטרי לרוב נגרם בעקבות הפרעה מאוחרת יחסית בהתפתחות העובר בהריון, לעיתים כזו הקשורה לאספקת הדם השלייתית. הפגיעה באספקת הדם מובילה לכך שהעובר יעדיף להעביר את הדם שכן מגיע למוח וללב במקום ליתר האיברים.

שני המונחים הללו משמשים ככלי עזר בעת החיפוש אחר הגורם לעיכוב בגדילה התוך רחמית של העובר.

עם זאת חשוב לזכור כי הם אינם חד משמעיים ולא ניתן להסתמך עליהם כדי לקבוע את מידת הפגיעה בהתפתחות העובר ואם בכלל ישנה כזו.

גורמים אמהיים וגורמים עובריים

עיכוב בגדילה התוך רחמית יכול להופיע בכל שלב בהריון ועקבות שלל סיבות. נהוג לחלקן בכלליות, לסיבות שקשורות להפרעות אמהיות ולסיבות שנגרמות עקב שינויים בעובר.

השליה, שמהווה גורם חוצץ ובו בזמן מתווך בין האם לעובר, מהווה את האשם העיקרי בכמות לא מעטה מהמקרים של IUGR. סיבוכים רבים ושונים בשלמותהּ ובתפקודהּ יכולים לפגוע בהתפתחות התקינה של העובר.

הפרעות גנטיות אחראיות לכשליש ממקרי ה-IUGR. הנפוצה בין הפרעות אלו היא תסמונת דאון (טריזומיה 21), שהלוקים בה מאופיינים בקומה נמוכה לאורך חייהם. אולם הפרעות גנטיות רבות נוספות, שאת חלקן ניתן לאתר בבדיקות גנטיות במהלך ההריון, עשויות להוביל לתמונה דומה.

זיהומים תוך רחמיים הם הגורם ל-5-10% מעיכובי הגדילה התוך רחמית. מביניהם, הזיהום הנפוץ ביותר הוא של הנגיף הציטומגלו (CMV).

נטילת תרופות מסוימות במהלך ההריון, שימוש של האם באלכוהול ובסמים, עישון או תת-תזונה מקושרים כולם להאטה בגדילה התוך רחמית. יתר לחץ דם, בין אם כזה שהתפתח לפני ההריון ובין אם במהלכו, מגביל את אספקת הדם העוברית וגורם ל-IUGR בשכיחות גבוהה.

עם זאת גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבחינת האם הוא IUGR בהריון הקודם, שמגביר את הסיכון ל-IUGR נוסף פי 2 ופי 4 אחרי שני מקרים.

מניעה לצד טיפול: מהן האפשרויות הקיימות?

חלק נכבד מהסיבות שנמנו לעיל אינן ניתנות למניעה. לכן חשוב לצמצם עד כמה שאפשר את גורמי הסיכון הרלוונטיים ובכלל זאת: הפסקת עישון, הקפדה על תזונה עשירה, בדיקות לנשאות של זיהומים שונים ועוד.

לאחר אבחון של IUGR יש להמשיך בהערכה תכופה וקפדנית של התפתחות העובר. חשוב לשלול את קיומן של פגיעות מבניות באיברים שונים ובכלל זאת מומים בשלד העובר, יש לחפש עדויות לזיהום אפשרי ולנסות למצוא את הגורם לאבחנה.

מטרת המעקב ההדוק הוא לאבחן בזמן את אותם תינוקות שנמצאים בסכנה מוגברת לסיבוכים תוך רחמיים נוספים. אבחון מוקדם של עוברים אלו יכול לסייע בהתערבויות תוך רחמיות ובמקרים המתאימים, ללידה מוקדמת (premature labor) שתגן על העובר ועל אמו.

פיגור גדילה תוך רחמית מההריון ועד החיים הבוגרים

כיוון שמחלה אמהית יכולה להתבטא כעיכוב בגדילה התוך רחמית של עוברה, אמהות אלה מצויות בסיכון מוגבר למגוון סיבוכים בהריון ובפרט רעלת הריון ולידה מוקדמת.

העובר עצמו מצוי בסכנה מוגברת להיפוקסיה תוך רחמית. היפוקסיה היא מצב של היעדר אספקה נאותה של חמצן, כאשר ברחם אספקת החמצן הבלעדית של העובר מגיעה מאמו דרך השליה. מצב זה יכול לפגוע בהתפתחות איברי העובר ואף להוביל לנזק ממשי.

עוברים אלו נמצאים בסיכון מוגבר גם לסיבוכים במהלך הלידה. כיום על אף התקדמות משמעותית ביכולות האבחון והטיפול המוקדמים מדובר על סיכון המוגבר פי 1.5-2 בהשוואה לעוברים במשקל תקין.

בין סיבוכים אלו ניתן למנות שאיפת מקוניום (צואה עוברית), ציון אפגר נמוך, פרכוסים, הפרעות ברמות הסוכר והסידן, הפסקות נשימה ואי יציבות של חום הגוף.

מחקרים הראו שמרבית העוברים מפצים על המשקל הנמוך ב-6 החודשים הראשונים לחייהם.

עם זאת, חשוב לזכור שבדומה לנתונים רפואיים רבים אחרים, מדובר במחקרים שבוצעו על אוכלוסיות גדולות. בפועל גורמים רבים נוספים יכולים להשפיע על ילדך.

על כן מומלץ להתייעץ עם הרופא שמכיר היטב את מצבך הרפואי על משמעות הממצא של האטה ופיגור בגדילה הרחמית של העובר  ועל אפשרויות המניעה והטיפול הקיימות עבורך באופן אישי.

עורכי הדין שלנו עונים לשאלות

לאורך השנים טיפל משרד סולר קפלינסקי במאות תביעות פיצויים שהוגשו בשל רשלנות רפואית בהריון ובלידה, כאשר בחלק ניכר מכל אותן תביעות, בעת העיון בתיעוד הרפואי של היולדות, עלו סימנים לעיכוב בגדילת העובר ברחם.

כפי שציינו, המדובר על תופעה שכיחה יחסית וברוב המקרים שבהן מאובחן עיכוב בגדילת העובר לא צפויים סיכובים בהריון או בלידה והתינוק לא יסבול מבעיה כלשהי.

מאידך, בכל מקרה שבו מאובחנת בעיית גדילה של העובר, חשוב להקפיד הקפדה יתרה על בדיקות מעקב ההריון ותוצאותיהן ולהפנות את האם ההריונית לבדיקות נוספות, מעבר לאלה השגרתיות, בעת הצורך.

לפניך תשובות מפורטות והסברים של עורכי הדין עופר סולר וארבל קפלינסקי, בכל הנוגע לאבחון IUGR במהלך ההריון.