נזקים חמורים בעקבות עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי

ניתוח קיסרי אלקטיבי או הפניה ניתוח חירום

הניתוח האלקטיבי הנו ניתוח מתוכנן, שנקבע מראש, בדרך כלל לשבוע ה-39. ניתוח זה נעשה מהסיבות הבאות:

• לידה קודמת בניתוח קיסרי
• קרע דרגה 4 בלידה קודמת
• ריבוי עוברים כאשר העובר המוביל אינו במצג ראש
• העובר נמצא במנח שמקשה או איננו מאפשר לידה נרתיקית, כגון מצג עכוז
• כישלון ניסיון להיפוך עובר
• עובר גדול – מעל 4.5 ק"ג באשה רגילה ומעל 4 ק"ג באשה עם סכרת הריון

ועוד...

ישנן גם סיבות ללא אינדיקציה רפואית, כגון בקשת יולדת להימנע מכאבי הלידה הנרתיקית או רצון ללדת בתאריך ספציפי.

ניתוח החירום הנו ניתוח בלתי מתוכנן, שמתבצע בשל נסיבות בלתי צפויות מראש. מדובר בנסיבות שמחייבות ניתוח קיסרי מלכתחילה, ללא כניסה כלל ללידה נרתיקית, או נסיבות שמחייבות הפניה לניתוח קיסרי, מלידה נרתיקית שהחלה ונקלעה לקשיים.

ניתוח זה נעשה על פי רוב מהסיבות הבאות:

• לידה מוקדמת
• חוסר התקדמות במהלך לידה נרתיקית
• לידה נרתיקית שהסתבכה מסיבות שונות, כגון כשלון לידה נרתיקית-מכשירנית באמצעות מלקחיים או ואקום
• שליית פתח - כאשר השיליה מכסה את פתח צוואר הרחם שדרכו התינוק אמור לעבור בלידה נרתיקית
• היפרדות שיליה – כאשר השיליה נפרדת מדופן הרחם לפני יציאת העובר מהרחם
• צניחת חבל הטבור - כאשר חבל הטבור מגיח מתעלת הלידה לפני התינוק
• מצוקה עוברית הנמדדת באמצעות מוניטור עוברי או בבדיקת אולטרה סאונד ומתגלה לפני כניסה לתהליך הלידה
• מצוקה עוברית שמתגלה במהלך הלידה הנרתיקית
• קרע ברחם
• הרפס פעיל בנרתיק
• היולדת תשושה מכדי להמשיך ולשתף פעולה במהלך לידה רגילה

ועוד...

כאשר הנסיבות מצביעות על צורך בביצוע דחוף של ניתוח קיסרי, חשוב מאד לא להתעלם מנסיבות אלו ולקבל בהקדם האפשרי את ההחלטה בדבר הפניית היולדת לביצוע ניתוח קיסרי, כמו גם לבצע אותו בפועל כמובן.

חשוב להבין כי כל עיכוב מיותר עלול לגרום לנזקים חמורים לעובר ו/או ליולדת, לרבות נזקים בלתי הפיכים לעובר כגון שיתוק מוחין ואף למקרי מוות מצערים.

עיכוב קריטי בביצוע הניתוח הקיסרי - דוגמאות מתוך פסקי דין

במסגרת הליך ת"א 431/92 פלונים נגד קופ"ח פלונית נדון מקרה של תינוק שנולד כשהוא סובל מפגיעה מוחית קשה.

התיק עסק ביולדת שהגיעה לבית החולים לאחר שמהלך ההריון שלה היה תקין. כשעה לאחר הגעתה הוחל בניטור העובר וזה הצביע כבר מתחילתו על מצוקה עוברית.

כעבור 10 דקות, כשהמצב לא השתפר, הזעיקה האחות רופא שבדק את היולדת והתרשם אף הוא שהעובר במצוקה ויש צורך בניתוח קיסרי.

למרות זאת, רק כעבור 25 דקות היולדת חתמה על הסכמתה לניתוח. כעבור עוד 18 דקות היא הורדמה, כעבור עוד 3 דקות הוחל בניתוח וכעבור 14 דקות התינוק הוצא מהרחם שלה.

התינוק נולד עם מקוניום סמיך וצהוב בכל גופו, ללא נשימות, ללא דופק וללא תנועות ועם ציון אפגר 0, אולם בעקבות מספר פעולות שנעשו בו ציון האפגר שלו עלה ל-8.

בדיקה נוירולוגית שנעשתה בתינוק היתה בלתי תקינה והחלו אצלו הפסקות נשימה שהצריכו אינטובציה וביצוע החייאה. כעבור שלוש שעות הועבר התינוק כשהוא מונשם לבית חולים שערי צדק, בצירוף אבחנה לפיה הוא סובל מתשניק קשה סביב הלידה וכי קיים חשד לנזק מוחי.

בית המשפט קבע כי רופא סביר בנסיבות העניין לא היה ממתין למעלה משעה מתחילת הניטור העוברי ועד להוצאת העובר בניתוח הקיסרי.

השופטים קבעו כי לפי העדויות עולה כי המוניטור הצביע על מצוקה עוברית משמעותית כבר בתחילת הרישום ומכאן היה ברור שהעובר נמצא כבר במצוקה במשך פרק זמן לא ידוע.

כמו כן, לחץ הדם של היולדת היה באותה עת 150/100 והפתיחה היתה של 2 ס"מ בלבד, כך שהיה ברור שלידה נרתיקית לא תארע בזמן הקרוב.

בנתונים אלה וכאשר המצב על פי רישום המוניטור לא משתפר במשך למעלה מרבע שעה והן האחות והן הרופא מתרשמים כבר בתחילה כי יש צורך בניתוח, מן הראוי היה להחליט מיד על ניתוח קיסרי ולבצעו תוך פחות משלושים דקות, כך שהתינוק היה צריך להיות מחוץ לרחם לפחות 20 דקות לפני שהוא הוצא ממנו בפועל.

לא היתה מחלוקת שהתינוק סבל מתשניק סב לידתי וכי הוא סובל משיתוק מוחי ויש לו נכות מלאה.

השאלה שהצריכה הכרעה היתה האם התשניק בלידה גרם או תרם לנזקו של התינוק או שמא מצבו לא היה שונה גם אילו היו מחלצים אותו מן הרחם מוקדם יותר.

בית המשפט קבע כי אמנם לא ניתן לקבוע מתי בדיוק אירע הנזק לתינוק וגם לא ניתן לקבוע בוודאות כי אילמלא סבל התינוק מהתארכות התשניק במהלך הלידה הוא היה נולד בריא.

יחד עם זאת נקבע שסביר מאוד להניח כי ככל שהוא היה מחולץ מן הרחם מוקדם יותר, מצבו היה טוב יותר ולכן העיכוב בניתוח ברגעים הקריטיים ביותר גרם או לפחות תרם לנזקו הבלתי הפיך.

במסגרת הליך תא 8005/06 ב. ר. נ' המרכז הרפואי ספיר - ביה"ח מאיר נדון מקרה של יולדת שהגיעה ללידה שניה, לאחר שהלידה הראשונה שלה כבר בוצעה באמצעות ניתוח קיסרי.

יחד עם זאת, היולדת בחרה לבצע את הלידה השניה שלה באמצעות לידה רגילה ולא באמצעות ניתוח קיסרי, כפי שמומלץ לעשות במקרה כזה.

ביצוע לידה נרתיקית רגילה לאחר ניתוח קיסרי כרוך בסיכונים וסיבוכים שונים שעלולים להופיע במהלך הלידה, שהעיקרי שבהם הוא קריעת הרחם באזור הצלקת הקודמת של הניתוח הקיסרי, דבר שעלול לסכן הן את היולדת, עד כדי אובדן הרחם שלה והן את העובר, עד כדי פגיעה בעובר או אף אובדנו.

למרבה הצער, במהלך ביצוע הלידה הרגילה, התרחשו קרע ברחם היולדת והיפרדות שיליה ועקב כך היא הועברה לביצוע ניתוח קיסרי, אם כי לא באופן מיידי.

כתוצאה מכך נגרמו לתינוקת שנולדה ליולדת נזקים חמורים, אשר התבטאו בפגיעה נוירולוגית קשה מאוד, ספסטיות גוברת ופיגור פסיכו-מוטורי. לאחר שנה של סבל רב, שבחלקה הגדול היתה התינוקת מאושפזת בבתי חולים, היא נפטרה.

היולדת טענה כי לפני הלידה היא התייעצה עם הרופאים שטיפלו בה לגבי אופן הלידה הרצוי לה בעקבות הניתוח הקיסרי שהיא כבר עברה בעבר, אך אלו לא הסבירו לה את הסיכונים הכרוכים בביצוע לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי.

בית המשפט שדן בתיק דחה טענה זו וקבע כי הרופאים הסבירו לה סיכונים אלו ולמרות זאת היולדת בחרה לבצע את הלידה השניה באמצעות לידה נרתיקית.

יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי ההחלטה להפנות את היולדת לניתוח קיסרי לאחר שהתרחש הקרע ברחם שלה התקבלה באיחור של 15 עד 27 דקות, וזאת לאור המכלול הכולל של הנתונים שהיו קיימים באותה עת: לידה הכרוכה בסיכון של קריעת רחם, לידה שאינה מתקדמת או מתקדמת בקצב איטי ואין סיכוי שתתרחש בזמן הקרוב והופעת האטות במוניטור העוברי.

עוד נקבע כי העיכוב בקבלת החלטה זו מהווה רשלנות רפואית וכי קיים קשר סיבתי בין רשלנות זו לנזקים שנגרמו לתינוקת. בהתאם לכך נפסקו להוריה של התינוקת שנפטרה פיצויים בסך של 1,140,890 ₪.

מקרה מוכר נוסף נדון בפרשת עדן מלול, בתביעה נגד בית החולים כרמל, אשר נדונה בבית המשפט העליון במסגרת ההליכים ע"א 7375/02 והליך דנ"א 4693/05, דנה אף היא במקרה של עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי.

תיק זה עסק בתינוקת שנולדה פגה עקב לידה מוקדמת שבוצעה במסגרת ניתוח קיסרי וכשהיא סובלת משיתוק מוחין ופיגור שכלי.

לא היה חולק כי ההריון של היולדת היה הריון בסיכון גבוה, בשל תפירת צוואר הרחם שלה במהלך ההריון וכן נוכח עברה המיילדותי, שכלל שתי לידות רגילות, שלוש הפלות טבעיות, שתי לידות מוקדמות וילד אחד שנפטר לאחר לידה מוקדמת.

היולדת התקבלה בבית החולים בשבוע ה-29, לאחר ירידת מים מוקדמת. בית המשפט קבע כי כל אלה היה בהם כדי להדליק נורות אזהרה ביחס למצבה, באופן אשר מחייב את היערכות בית החולים לביצוע מיידי של ניתוח קיסרי – דבר שלא נעשה בפועל.

כשעה ורבע לאחר הגעתה לבית החולים, החל אצל היולדת דימום נרתיקי, עקב היפרדות שיליה. מצב זה חייב ביצוע מיידי של ניתוח קיסרי. למרות זאת, היולדת הועברה לביצוע ניתוח זה כעבור כ-45 דקות, בשעה שהמומחים הרפואיים משני הצדדים הסכימו שבפרק זמן של כ-40 דקות, עלול להיגרם נזק לעובר.

בית המשפט קבע כי הניתוח בוצע בעיכוב קריטי של 45 דקות, מאחר שבפני הרופאים היו הנתונים הדרושים על מנת לצפות אפשרות של צורך בביצועו של ניתוח, דהיינו, העבר המיילדותי של היולדת וירידת המים המוקדמת בשבוע ה-29.

בנסיבות אלה, היה עליהם להיערך מראש לאפשרות שיהא צורך לבצע ביולדת ניתוח מיידי ומשנעשה הדבר רק כעבור 45 דקות, אזי המדובר על רשלנות רפואית חמורה.

יחד עם זאת, לא היה ברור האם רשלנות זו היא שגרמה לבעיות הרפואיות מהן סבלה התינוקת, או שהן נגרמו לה בשל עצם הפגות שלה עקב לידתה המוקדמת, דבר שאינו באחריות בית החולים.

בסופו של דבר קבע ביהמ"ש העליון במסגרת הליך הדיון הנוסף כי כאשר לא ניתן להוכיח שקיים קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק שנגרם ברמה של לפחות 51%, לא ניתן לקבל את התביעה.

נגרמו לך או לעובר נזקים בשל איחור בביצוע ניתוח קיסרי?

זה בדיוק הזמן לפנות להתייעצות אישית עם עורך דין מומחה לרשלנות רפואית, לבדוק את המקרה לעומק ולהעריך האם קיימת עילה להגשת תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית.

למשרדו של עורך הדין עופר סולר ניסיון משפטי עשיר, בייצוג בני משפחה / הורים לילדים שנפגעו בשל עיכובים מיותרים בהפנייה לניתוח קיסרי.

עורך הדין סולר עובד בשיתוף פעולה צמוד עם מיטב המומחים הרפואיים בישראל בתחום המיילדות, ומאפשרים גם לך לפנות ולקבל חוות דעת מקצועית ומפורטת באשר למקרה הלידה והנזקים שנגרמו.

לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי אישי!