הקטנת הסיכון הכרוך בניתוח פלסטי

מרפאות פרטיות שינו יעוד והגדרה מקצועית. התורים ארוכים וקצב הניתוחים עולה. אל תוך המיקס הזה נשאבים בני אדם ולא חיות מעבדה. כאשר עובדים בלחץ ולא צוברים מומחיות נאותה וראויה יש תקלות ונזקים גופניים שלעיתים בלתי הפיכים.

הגורם המזיק הוא בדרך כלל הצוות הרפואי שמתרשל בתפקידו. הוא המומחה, הוא המנתח  ועליו מוטלת האחריות וחובת הזהירות, כפי שהוגדרו ונקבעו בחוק זכויות החולה ובפקודת הנזיקין.

המנותח שרוצה להיראות צעיר ורענן שבוי בידיו של המנתח. יחד עם זאת, אין המדובר בתינוק שנשבה אלא בדרך כלל באנשים בוגרים שניתן לצפות מהם לנהל סיכונים מחושבים, לבדוק את הזכויות שלהם, לאסוף כל מידע מקדים שיש בו לתרום לקבלת החלטה מושכלת ואחראית.

הבעיה היא, שלא תמיד זה קורה. הלהט וההתלהבות מתוצאות הניתוח הפלסטי מסנוורות עיני חכמים ומרדימות את מי שהחזיק מעצמו ערני קודם לכן.

הדרך להקטין את הסיכון שבניתוח

בכל ניתוח יש סיכון לפגיעה ונזק ברמות שונות. אם אפשר להקטין את הנזק הפוטנציאלי למה לא ללכת על זה. ההליכה לא קשה והמסלול לא רצוף מכשולים בלתי עבירים.

על המסלול הזה צועדים זה לצד זה, הרופא המנתח והמטופל המנותח.

לכל אחד מהם תפקיד בסיטואציה שזימנה אותם למפגש משותף. הרופא והמטופל לא צריכים להמציא את הגלגל מחדש. הכול כתוב וידוע.

המחוקק והרשות השופטת יצקו את התשתית הרלבנטית לנסיבות אלו. נקבעו כללים וחוקים.

נפסקו הלכות משפטיות שהגדירו מהי רשלנות רפואית ומהם זכויותיו של החולה.

סעיף  35 לפקודת הנזיקין בוחן את חובת הזהירות, הפרתה וגרימת הנזק תוך בדיקת הקשר הסיבתי שבין הפרת החובה להיות זהיר לבין הנזק שנגרם.

החובה חלה גם על ובעיקר רופאים.

סעיף 35 לפקודה קובע בזו הלשון:

"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".

חובת הזהירות לפי הפסיקה נבחנת בשני אופנים, המושגית והקונקרטית. ביחסים שבין רופא למטופל קיימת חובת זהירות מושגית כפי שעולה גם מתיק ע"א 9656/03 ברטה מרציאנו נ' ד"ר זינגר שם נקבע כי נפטרה ממחלת הסרטן שאובחנה מאוחר דבר שיכל להימנע אילו נשלחה על ידי הרופא לביצוע בדיקת קולונוסקופיה.

לעניין חובת הזהירות הקונקרטית יש לבחון את השאלה האם רופא סביר יכול היה לצפות בנסיבות המיוחדות של הניתוח והטיפול את התרחשות הנזק.

הגישה הרווחת היא שככל שהנזק הנגרם חמור יותר לעומת טיפול שאינו מסובך יחסית, יש בכך להצביע על רשלנות רפואית. ובנוסף לכך, ככל שרמת הסיכון לבריאותו או לחייו של החולה עולה כך נדרשת מהרופא רמת זהירות הרבה יותר גבוהה, המחייבת בדיקות מקיפות ורציניות, השגחה מתמדת, מעקב אחר התפתחות הטיפול ותופעות לוואי.

הוראות החוק וההלכות הפסוקות ידועות לרופאים. אי הידיעה אינה פוטרת אותם מאחריות למקרה של רשלנות רפואית. גם מי שהחליט לעבור ניתוח ואינו מודע לזכויותיו נדרש לגלות אחריות כלפי עצמו ובני משפחתו ולהקפיד על מימוש זכויותיו עוד בטרם בוצע הניתוח. המידע זמין ונגיש ביותר.

כל שנדרש הוא לפעול לפי הכללים וההנחיות. אין בהם להבטיח לא לרופא ולא למטופל שכל ניתוח יעבור חלק עם תוצאות חיוביות.

עם זאת, אפשר בהחלט להקטין את הסיכוי לפגיעה עקב רשלנות הרפואית בניתוח פלסטי אם המנותח, הרופאים והמוסדות הרפואיים יפעלו לפי המתכון המוצע להלן:

• ניתוחים פלסטיים יבוצעו על ידי רופאים מומחים בכירוגיה פלסטית.
• רופא אף אוזן גרון שהתמחה גם בביצוע ניתוחים פלסטיים יוכל לנתח אף ארוך ועקום, אוזן גדולה ולא צמודה לראש. רופא עיניים יורשה לנתח עפעפיים שצנחו עם השנים.
• מי שהחליט לבצע ניתוח פלסטי מומלץ כמו בכל תחום להיוועץ עם יותר ממומחה אחד, לקבל המלצות מלקוחות לשעבר ולאסוף כמה שיותר מידע לפני ההחלטה על הניתוח.
• הגעתם לרופא מומלץ תוודאו שהוא בעל שהוא בעל תעודת מומחה בכירורגיה פלסטית וכמה ניסיון מוכח הוא צבר במהלך השנים.
• הוזמנת למרכז רפואי שם אמור להתבצע הניתוח, יש לאסוף כל מידע כללי אודות הרקע של המרכז, מה הדיווחים לגביו, האם הרופאים היו מעורבים במקרה רשלנות, האם המרכז נתבע בעבר על ידי מטופלים, מה רמת השירות, המכשור והמיומנות של הצוות.
• לפני ביצוע הניתוח תעמדו על זכותכם לדעת מיהו הרופא. תקפידו לבצע בדיקות מקדימות זמן סביר לפני הניתוח ולא באותו יום שנקבע לניתוח.

* חשוב מאד להיפגש עם הרופא המנתח לפני הניתוח. במהלך הפגישות לבקש הסבר מפורט על הניתוח, סיכונים, סיבוכים ותופעות לוואי העלולים להתרחש.

• אין להסתפק בהסברים בעל פה. לדרוש דפי הסבר על הניתוח ותוצאותיו. לבקש זמן נוסף לעיין בהם ביסודיות, להתייעץ עם בני המשפחה ומכרים קרובים.
• על המטופל לחתום על טופס הסכמה לניתוח. החתימה תבוצע לא ביום הניתוח אלא ימים לפני וזאת לאחר שהמטופל קיבל את כל ההסברים אודות הניתוח ותוצאות החיוביות והשליליות.
• כדאי מאד לבקש חוות דעת נוספת. הביטוחים המשלימים של קופות החולים משתתפים בהחזר ההוצאה הכרוכה. גם ללא ההשתתפות, דעה מקצועית נוספת עשויה לתרום לקבלת החלטה מודעת ואחראית.
• העצות הללו למטופל ידועות כמובן גם לרופאים. הם גם מודעים הרבה יותר מהמטופלים שלהם לכללי ההתנהגות הנדרשים מהם כדי למנוע או לפחות להקטין נזקים שנגרמים מרשלנות רפואית. במידה והם לא פועלים כך הם עלולים למצוא עצמם כנתבעים על ידי החולים והפסיקות של בתי המשפט כנגדם עלולים להכתים אותם מבחינה אישית ומקצועית ולהסב להם נזק מהותי.

די לנו, אם המטופלים וגם הצוות הרפואי יקפידו על קיום ההוראות וההנחיות כפי שעולות מפסק הדין ת.א. 22453/07 מחאמיד נ' בית החולים העמק בעפולה כפי שפסק בית משפט השלום בחיפה כדי לתרום להפחתה בתופעת הרשלנות הרפואית.

לפי בית המשפט, החתמת המטופל, סמוך לפני תחילת הטיפול עצמו, משהושלמו ההכנות לטיפול, הן מצד הרופאים והן מצד המטופל, כשהוא מצוי כבר בשלב בו קיימת מצידו השלמה פיזית ונפשית עם הטיפול, היא חסרת נפקות. זהו מצב בו החולה ניצב חסר אונים כשהוא מעבר לנקודת האל-חזור.

זכותו של המטופל  לקבל מלוא המידע הרלוונטי אודות הטיפול הרפואי הנדרש טרם יגבש עמדתו באם להסכים לביצועו, אם לאו. "בהעדר מידע כאמור" קובע בית המשפט "הסכמת החולה לביצוע הטיפול לא תיחשב כהסכמה מדעת. המבחן למידע שחובה למסור למטופל אינו אפוא הנוהג המקובל בקרב הרופאים אלא צרכיו של המטופל למידע כדי להחליט אם לקבל את הצעת רופאו.

צרכים אלה נקבעים על פי קנה מידה אובייקטיבי. על הרופא מוטל למסור למטופל את כל האינפורמציה שאדם סביר היה נדרש לה כדי לגבש החלטה אם להסכים לטיפול המוצע. כאשר מדובר בטיפול אלקטיבי המיועד לשיפור רמת חיים, היקף חובת הגילוי הנדרשת מהרופא המטפל עולה על ההיקף הנדרש בניתוח חיוני ומציל חיים".

בשולי פסק הדין קובע בית המשפט שגם אם הוכח שהרופאים לא התרשלו בביצוע הניתוח והחלטתם היתה נכונה לבצע אותו למרות הנזק הספציפי שנגרם בעקבותיו אזי, הפרת חובת הגילוי המוטלת על הרופא כלפי מטופל מהווה התרשלות וכן עוולת תקיפה בהתאם לסעיף 23(א) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) ובגין כך המטופל עשוי לזכות בפיצוי בגין נזקיו בעקבות הטיפול הרפואי.