סקירת מערכות בהריון ומקרי רשלנות רפואית

נשים בישראל זכאיות לבצע מגוון רחב של בדיקות אולטרסאונד במהלך ההריון, מה שמאפשר מעקב הריון סדיר ויסודי יותר מצד אחד, אך יכול לגרום גם לבלבול וללחץ.

אספנו עבורכם את עיקר המידע הרשמי של הגופים המקצועיים בנוגע לבדיקות סקר ואולטרסאונד (על-קול) בהריון נכון להיום.

מדינת ישראל מציעה לאזרחיה באמצעות קופות החולים את אחת התוכניות המקיפות בעולם למעקב הריון ובדיקות רפואיות בהריון.

הבדיקות, שחלקן הגדול מיועד לנשים ללא גורמי סיכון, כוללות סקירה גנטית, בדיקות מעבדה כגון העמסת סוכר, ביקורי רופא ורצף של בדיקות אולטרסאונד.

לעיתים, על מנת לוודא את מקור הבעיה הנצפית בעת סקירת מערכות יש לערוך בדיקות נוספות כגון בדיקת מי שפיר ו/או בדיקות דם אשר יאמתו או יפריחו את ממצאי הסקירה.

על מנת להסיר ספק, יש לדעת כי סקירת מערכות מגלה על פי רוב חלק ניכר מהמומים (אם קיימים כמובן) בעובר, אך ישנם מקרים בהם לא יתגלו מומים כמו עיוורון, אוטיזם ועוד, על פי רוב בגלל תנוחת העובר ברחם אמו ו/או מגבלות של מכשיר האולטרא סאונד וסיבות נוספות.

בכל מקרה, על הרופא (גניקולוג על פי רוב) מוטלת החובה לבצע את הבדיקה, לפענח ולאבחן את תוצאותיה ולהסבירן לנבדקת. במקרים לא מעטים ארעו מקרי רשלנות רפואית, אשר בגינם הוגשו תביעות פיצויים לבית המשפט.

האחריות המוטלת על הרופא הנה עצומה. כל טעות קטנה באבחון העובר עלולה לגרום לנזק עצום, הן לעובר והן להורים.

איך עובד אולטרסאונד ולמה הוא יעיל בהריון?

ב-50 השנים האחרונות בדיקות האולטרסאונד (Ultra-Sound הנכתבות בקיצור כ-US וכבדיקת על-קול בעברית תקנית) שינו באופן חסר תקדים את הרפואה בכלל, ואת רפואת הנשים בפרט.

בדיקות US פועלות על עיקרון פשוט מאוד. המכשיר משגר אל הגוף גלי קול בתדר שהאוזן האנושית לא מסוגלת לשמוע. גלי הקול פוגשים רקמות שונות בגוף וכל סוג רקמה סופגת או מחזירה חזרה למכשיר את גלי הקול, כתלות בתכונות הפיזיקליות המיוחדות לה.

כך למשל, עצם תחזיר חזרה למכשיר יותר גלי קול מאשר איבר מימי כמו שלפוחית שתן.

מחשב שנמצא בתוך מכשיר האולטרסאונד בונה תמונה על בסיס ההדים האלה שהוחזרו אליו. התמונה שהמחשב יוצר מוצגת על מסך והרופא יכול לפענח אותה ולזהות את המיקום, הגודל והמבנה של האיברים השונים.

תמונה זו יכולה לשמש את הרופא לאיתור מוקדם של פגמים או גורמי סיכון אחרים.

למה הגניקולוגיה התאהבה באולטרהסאונד?

למרות שרופאים במקצועות רפואיים רבים משתמשים באולטרסאונד, המכשיר מזוהה בעיקר עם הגניקולוגים, שמתייחסים אליו בתור "יד שלישית" וכמכשיר שהם לא יכולים להסתדר בלעדיו.

בניגוד לבדיקות הדמייה אחרות כגון רנטגן ו-CT, בדיקות אולטרסאונד אינן עושות שימוש בקרינה. לכן, בדיקות האולטרסאונד נחשבות בטוחות מאוד, במיוחד בעת מעקב הריון ובשלבי הריון מוקדמים בהם העובר רגיש יותר לקרינה.

בנוסף, בדיקת אולטרסאונד היא מהירה ולא פולשנית, כך שניתן לחזור עליה לעיתים קרובות ללא גרימת אי נוחות לאישה או הגברת הסיכון לתופעות לוואי כגון זיהומים.

שימו לב, על אף שאנחנו מכירים בעיקר את השימוש באולטרסאונד בגישה בטנית, על ידי הנחת המכשיר על הבטן, בשימוש גניקלוגי נפוץ מאוד השימוש גם באולטרסאונד נרתיקי, באמצעות החדרת מכשיר אולטרסאונד גלילי עטוף קונדום או כיסוי אחר אל איבר המין של האישה.

לשימוש באולטרסאונד ווגינאלי יש יתרונות וחסרונות לעומת שימוש באולטרסאונד דרך הבטן, גם אם הוא נועד להדגים דברים דומים.

חלק מהבדיקות נעשות רק במכשיר בטני או רק במכשיר ווגינאלי וחלק מהבדיקות נעשות עם שני המכשירים, זה לאחר זה.

כמה פעמים עושים אולטרסאונד בהריון? 4 בדיקות שגרה

משרד הבריאות והאיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה של ההסתדרות הרפואית בישראל ממליצים לכל אישה בהריון, גם ללא גורמי סיכון, לבצע 4 בדיקות אולטרסאונד במהלך ההריון.

בדיקה בשליש הראשון להריון

בשליש הראשון להריון, בין שבוע 6 ל-12. מומלצת וממומנת לכל הנשים. בדיקה זו חשובה מאוד ומטרתה לוודא שהעובר חי, שמיקומו תקין ואת גיל ההריון (מועד תחילת ההריון) שהנו נתון חשוב מאוד לניהול המשך ההריון.

בדיקת שקיפות עורפית

בין שבוע 11 ו-0 ימים לשבוע 13 ו-6 ימים. הבדיקה מומלצת על ידי האיגוד המקצועי וממומנת על ידי משרד הבריאות לכל הנשים.

מטרת הבדיקה להעריך את הסיכון לתסמונת דאון, ביחד עם בדיקות מעבדה הקרויה התבחין המשולש. הבדיקה מדגימה את הנוזל שמאחורי עורף העובר, במקרים רבים של תסמונת דאון יהיה עודף של נוזל במיקום זה.

סקירת מערכות

נקראת לפעמים גם סקירת מערכות מאוחרת. מומלצת בין שבועות 20 ל-23, אך מבוצעת בין שבוע 19 עד שבוע 24 (ולא מבוצעת לפני שבוע 19 ולא אחרי שבוע 25) לצורך אבחון מומים במערכות הגוף השונות בעובר.

הבדיקה מומלצת וממומנת לכל הנשים. ניתן לבצע בנוסף לסקירת מערכות זו גם סקירת מערכות מוקדמת או מקיפה.

בדיקה להערכת גודל בשליש השלישי

מבוצעת לאחר שבוע 27. מטרתה לסייע בגילוי עובר קטן או גדול בהתאם לגיל ההריון, לאתר מומים שונים וגורמים נוספים שיכולים להיות חשובים לקראת הלידה, כגון כמות מי השפיר.

הבדיקה מומלצת וממומנת לכל הנשים.

נהלי בדיקה ברורים

מכיוון שסקירת מערכות רגילה שנערכת במימון המדינה לנשים בשבועות 19 עד 24 היא נפוצה במיוחד, יש לביצועה נהלים ברורים של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה.

למרות שהבדיקה הוכחה כיעילה לגילוי מומים רבים במחקרים שונים, חשוב שתדעי שהבדיקה לא מסוגלת לאבחן את כל המומים המולדים.

בנשים מסוימות, הבדיקה יכולה להיות קשה במיוחד, כך שהסיכוי לאתר מומים יכול להיות נמוך עוד יותר.

חלק מהגורמים שיכולים לפגוע ביעילות הבדיקה כוללים התכווצויות של הרחם, דופן בטן מעובה או צלקות.

גם במקרים שבהם יש הריון תאומים או במנחי עובר מסויימים תיתכן פגיעה ביעילות הבדיקה. במקרים שבהם הרופא התקשה בביצוע הבדיקה מטעמים אלו או אחרים מצופה ממנו לציין זאת בסיכום הסקירה.

אך גם אם התנאים הטכניים היו מושלמים, לא תמיד ניתן לאתר מומים בבדיקות אלה. כך למשל, מחקרים שכללו 81 מרכזים ידועים באירופה הראו שמרכזים אלה הצליחו לגלות רק כ-10% מפגמים במחיצה הבין-חדרית (VSD) אחד ממומי הלב הנפוצים ביותר.

בנוסף, שימי לב שמומלץ לקבל עוד לפני הבדיקה הסבר על מטרתה, מהלכה ומגבלותיה. חלק מהרופאים יחתימו אותך על טופס הסכמה מדעת שמאשר שאלו אכן הוסברו לך לפני הבדיקה.

מה בודקים בסקירה?

סקירת מערכות מורכבת מדיווח של מדדים שונים שמסייעים להעריך את גודל העובר ומדיווח של איברים ומערכות שונות.

חלק גדול מהממצאים, גם אם לא תקינים, אינם מצביעים בהכרח על מום משמעותי שישפיע על מהלך ההריון, הלידה או מהלך חייו של הילד.

כמו כן, חלק מהממצאים משמשים כסמנים רכים, ממצאים אלה אינם מהווים אינדיקציה חד משמעית לפגיעה גנטית בעובר אך הם יכולים לרמוז על פגיעה כזו, ומחייבים את הרופא שלך להמליץ על בדיקות נוספות ומשלימות בהתאם.

המדדים שמסייעים להעריך את גודל והתפתחות העובר כוללים:

• קוטר של גולגולת העובר מרקה לרקה (נקרא BPD)
• היקף הראש (נקרא HC)
• היקף הבטן (AC)
• אורך של אחת מעצמות הירך (FL)

האברים והמערכות שנבדקים בסקירת המערכות:

גולגולת ומוח

צורת הגולגולת, חלק ממבני המוח (כגון המח הקטן שנקרא צרבלום) ואזור ניקוז נוזלי של המח שנקרא ציסטרנה מגנה.

לעיתים, בבדיקה זאת ניתן לאתר ציסטה בחדרי המח (Choroid Plexus Cyst), על אף שלממצא אין בהכרח משמעות שלילית, מומלץ לבצע אחריו בדיקת מערכות ממוקדת או מורחבת.

פנים

מבנה של ארובות העיניים והשפתיים.

חזה

קיומן של ריאות, 4 מדורים ללב (חדרי הלב) ויציאה של העורקים הגדולים מהלב.

בטן

קיומה של קיבה, כליות, כיס שתן וצורת הכניסה של חבל הטבור בבטן העובר. אחד הממצאים הנפוצים בבדיקה זו הוא אגני כליה מורחבים, ממצא שיכול לרמז על בעיה בדרכי השתן או על בעיה באיברים נוספים.

לצורך מעקב זה מבצעים בדיקות אולטרסאונד נוספות.

קראו על: טעות באבחון אקסטרופיה של שלפוחית השתן בהריון

קיומו ומבנהו של עמוד השדרה

ידיים ורגליים

קיומן של עצמות ידיים ורגליים וקיומן של כפות ידיים ורגליים. לא חייבים לראות אצבעות בשלב זה.

מספר כלי הדם בחבל הטבור

מצפים לראות שני עורקים ווריד אחד, אם כי ממצאים אחרים הם די שכיחים.

מיקום השיליה

מיקום השיליה בחלקים מסויימים של הרחם יכול לפגוע בלידה נרתיקית ולכן חשוב לקבוע את מיקום השיליה במהלך ההריון.

כמות מי השפיר

קיום דופק ותנועות של העובר

מדדים מיוחדים בהריון מרובה עוברים

מספר שקי ההריון, מיקום, מין כל עובר.

סקירה מוקדמת, מקיפה וממוקדת: לא לכל הנשים

בנוסף לסקירת המערכות המאוחרת שמבוצעת בין השבוע ה-19 לשבוע ה-24 קיימות שלוש בדיקות סקירת מערכות נוספות.

בדיקות אלה לא נכללות בבדיקות השגרה ורק לחלק מהנשים מומלץ לבצע אותן, אם בכלל.

נשים שאין סיבה רפואית שיבצעו את הבדיקות האלה יכולות לעשות אותן באופן פרטי, תוך השתתפות עצמית, בהתאם לכיסוי הביטוחי שלהן בקופות החולים.

סקירת מערכות מוקדמת

סקירת המערכות המוקדמת נועדה לאבחון מומים מוקדמים בהתפתחות העובר.

הבדיקה נערכת בין שבוע 14 לשבוע 16 והיא לא מחליפה את בדיקת השקיפות העורפית שמבוצעת בין שבוע 19 לשבוע 24, זאת מכיוון שחלק מהמומים מתפתחים רק אחרי הסקירה המוקדמת.

משרד הבריאות אינו מממן את הבדיקה המוקדמת עבור כל הנשים, אך קופות החולים יכולים להמיר את הבדיקה המאוחרת בבדיקה זו, לעיתים תוך השתתפות עצמית.

סקירת מערכות ממוקדת

סקירת מערכות ממוקדת מתבצעת לרוב בין שבוע 20 לשבוע 26, לאחר סקירת המערכות הרגילה.

בבדיקה זו מתמקד הרופא במדדים מסוימים שיכולים לתת מענה לשאלה רפואית ממוקדת שעלתה בבדיקות הקודמות.

הבדיקה לא אמורה לשלול מומים באיברים אחרים, שאינם קשורים למצב הספציפי שהבדיקה בודקת.

כך למשל, במידה שעלה חשד למום בלב בסקירת המערכות, תבוצע סקירת מערכות ממוקדת למערכת הלב וכלי הדם.

סקירת מערכות מקיפה

סקירה זו אינה בדיקה רשמית אך רופאים פרטיים רבים מציעים אותה תמורת תוספת תשלום.

מכיוון שזו בדיקה פרטית בעיקרה מאפייניה מעורפלים יותר משאר הבדיקות ומשתנים בין רופא לרופא.

עם זאת, רופאים שמציעים סקירת מערכות מקיפה עושים זאת לעיתים במקביל או במקום לסקירת המערכות המאוחרת.

סיכום הפן הרפואי

משרד הבריאות מממן לכל אישה מבוטחת ללא גורמי סיכון סקירת מערכות אחת שמסייעת להעריך את תקינותן של מערכות שונות בגוף העובר.

הבדיקה, שקרויה גם סקירת מערכות מאוחרת או סקירה רגילה נערכת בין שבוע 19 לשבוע 24.

הבדיקה הנפוצה, שמתבצעת באמצעות מכשיר אולטרסאונד מצטרפת ל-4 בדיקות אולטרסאונד אחרות שנערכות במהלך ההריון, זוכה גם לגרסאות אחרות. גרסה מוקדמת (בין שבוע 14 ל-16), ממוקדת (לאחר הבדיקה המאוחרת) או מקיפה (במקביל או לאחר הבדיקה המאוחרת).

על אף שהבדיקה נפוצה מאוד היא לא מושלמת, פגמים נפוצים מסויימים זוכים לאבחון רק באחוזים בודדים מהבדיקות.

במקרה של צלקות, תאומים, מנחים מסוימים, דופן בטן עבה או מאפיינים אחרים יתכן קושי נוסף.

במקרים אלה על הרופא לציין שקיים קושי בביצוע הבדיקה ושיעילותה היא נמוכה עוד יותר.

מקרים של רשלנות רפואית בביצוע הסקירה

להלן מספר מקרים בהם רצוי להתייעץ עם עורך דין ויתכן כי ניתן להגיש תביעה נגד הרופא בגין טיפול רשלני:

• אבחון מוטעה של תוצאות הבדיקה – הכוונה למקרים בהם ניתן היה לראות בבדיקה מום בעובר, אך הרופא לא זיהה זאת

• בדיקה רשלנית – במהלך בדיקת אולטרסאונד לא נסרק חלק מסויים של העובר ולכן לא ניתן היה לזהות את המום. לעניין זה, סקירת מערכות המוצעת על ידי הביטוח הרגיל של קופת החולים בדרך כלל פחות מקיפה מזאת המוענקת בביטוח המשלים. כשהדבר נעשה כהלכה, הרופא סורק מכף רגל ועד ראש את העובר, וכן את המערכות הפנימיות שלו, בעוד שהבדיקה המוצעת בביטוח הרגיל כוללת בעיקר את המערכות הפנימיות. לכן, עילת התביעה תתקיים שעה שהאיזור בו התגלה המום היה במסגרת הביטוח

• אי-דיווח על ממצאי הבדיקה ליולדת – על הרופא להביא לידיעת היולדת את ממצאי הבדיקה

• אי הבהרת תוצאות הבדיקה – למרבית הנשים הנבדקות אין מושג מה המשמעות המלאה של ממצא כזה או אחר. על הרופא מוטלת החובה להסביר ליולדת את משמעות תוצאות הבדיקה, השלכותיה והאפשרויות העומדות לפניה. הפרת חובה זו דינה כאילו לא נאמר ליולדת על המום

• רשלנות בביצוע הבדיקה – הבדיקה עצמה בטוחה מאד ואינה גורמת נזק ליולדת או לעובר, אך יש לוודא כי הבדיקה נעשת על ידי גורם מיומן המוסמך לכך

   

• אי הפניה לביצוע בדיקות משלימות - במקרה של ממצא חריג, כלשהו, על הרופא להפנות את האם ההריונית לביצוע בדיקות משלימות ונוספות על מנת לשלול מומים מולדים או פגמים בהתפתחות העובר

האם רופא חייב ליידע את היולדת בדבר בדיקות נוספות שהיא יכולה לעשות?

ישנם מקרים רבים בפסיקה בהם נשים אשר עברו סקירת מערכות במהלך ההריון, ילדו תינוק עם מום. בדיעבד, הסתבר כי סוג הבדיקה שעברו האימהות אינו יכול לזהות את סוג המום שעימו נולדו התינוקות.

ההורים טענו בבית המשפט כי על הרופא מוטלת החובה לגלות לנבדקת כי הבדיקה שהיא עוברת אינה מקיפה מספיק, וכי קיימות בדיקות נוספות העשויות לגלות מומים שלא ניתן לגלות בבדיקה הרגילה.

בית המשפט פסק כי כאשר יולדת עוברת סקירת מערכות שאינה מקיפה, על הרופא מוטלת חובה ליידע את היולדת בדבר טיפולים נוספים שהיא יכולה לעבור לשם גילוי מומים שאינם ניתנים לגילוי בבדיקה הרגילה, ופסק פיצויים מוגדלים להורים.

מקרים מהחיים: דוגמאות מתוך פסקי דין

לפניך מספר דוגמאות מתוך פסקי דין בתביעות רשלנות רפואית, בהן עלו לדיון בפני בית המשפט שאלות לגבי תוצאותיה של סקירת מערכות ואי אבחון מומים בבדיקה.

במסגרת הליך ע"א 9936/07 בן דוד נ' ד"ר אייל ענטבי אשר התנהל בפני בית המשפט העליון, נדונה תביעת רשלנות רפואית בגין אי מתן הסבר להורים אודות ממצאי בדיקת סקירת המערכות שנערכו באם ואי הפנייתם לייעוץ גנטי.

התיק עסק באם שנשאה הריון בסיכון, לאחר שבעקבות טיפולי הפריה נקלטו אצלה שלושה עוברים. במסגרת סקירת המערכות המורחבת שנערכה לגביה אבחן הרופא קיומה של נקודה היפראקוגנית בלב של אחד העוברים, אולם הוא אמר לאם כי מדובר בממצא חסר חשיבות.

לאחר הלידה, הסתבר כי מאותו עובר נולדה תינוקת אשר סובלת מתסמונת דאון. השופט הנדל קבע כי הרופא המטפל התרשל בכך שלא הסביר להורים את משמעות הממצא שנתגלה בבדיקת סקירת המערכות ובכך שלא הפנה אותם לבצע ייעוץ גנטי או לבדיקת אקו לב עובר.

עוד נקבע כי אין די בכך שהרופא יסתפק בהצגת השורה התחתונה בפני ההורים, אלא שעליו גם לנמק ולהסביר כיצד הגיע למסקנה זו וכי בנוסף, מחובתו גם לפרוש בפני ההורים את כל אפשרויות הבדיקה והטיפול הקיימות במצב הנתון, גם אם מבחינתו מדובר בממצא חסר משמעות ותו לא.

השופט ריבלין הוסיף וקבע כי הרופא אינו רשאי לשקלל עבור המטופל, ללא ידיעתו וללא שיתופו, את התועלות ואת הסיכונים של פרוצדורה רלוונטית, ולהחליט עבור המטופל כי הפרוצדורה אינה כדאית.

אמנם, לא ניתן להפריז בחשיבות הידע והניסיון הרפואיים ואלה באים לידי ביטוי באינספור דרכים במהלך הטיפול, וביניהן גם מתן ייעוץ והדרכה למטופל בדבר דרך הטיפול הרצויה. אלא שהבחירה בדרך הטיפול היא בסופו של דבר החלטתו של המטופל, אשר בריאותו, איכות חייו ולעיתים חייו ממש, הם המונחים על הכף.

יחד עם זאת, מאחר ולא הוכח קשר לא הוכח קשר סיבתי בין ההתרשלות באי הגילוי לבין הנזק בהתאם לכך נפסקו לאם פיצויים בגין הפגיעה באוטונומיה שלה בלבד וזאת בסכום גבוה יחסית של 250,000 ₪.

במסגרת הליך ת.א. 8208/06 סבגיאן נ' מכבי שירותי בריאות אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, נדונה תביעת רשלנות רפואית שעסקה בתינוק שנולד כשהוא סובל מחסר של צלע 12 משמאל, התפתחות לקויה של עצם הזרוע ואחת מעצמות האמה וחוסר של עצם אמה שנייה מום בעצמות ידו.

אמו של התינוק עברה בדיקת סקירת מערכות בסיסית בשבוע ה-16 להריונה, שחל באפריל 1999, וזאת במסגרת קופת חולים מכבי. ממצאי הסקירה קבעו כי הינה תקינה, אולם בהערות נרשם כי "בדיקה זו אינה שוללת באופן מוחלט מומים בעובר".

מהראיות שהוצגו בפני בית המשפט עלה שהסקירה הבסיסית כפי שנהגה אותה עת, 1999, אכן לא כללה בדיקה של עצמות הגפיים ואילו הסקירה המורחבת כללה בדיקה כזו, כך שאילו היא היתה נערכת, היה ניתן להבחין במומים מהם סבל התינוק.

לפיכך קבע בית המשפט כי רופאיה של מכבי התרשלו מאחר שהם לא ידעו את האם בדבר האפשרות לבצע בדיקת סקירת מערכות מורחבת זו, שבה ניתן היה לזהות את המומים, גם אם היא כרוכה בתשלום. זאת בהתאם לסעיף 13(ב)(4) לחוק זכויות החולה, אשר מחייב למסור למטופל גם מידע אודות "סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים".

זו גם היתה הפרקטיקה הרפואית הנוהגת לפי עדויותיהם של המומחים הרפואיים שהגישו חוות דעת רפואיות בתיק.

מכאן נובע שעל רופאי מכבי היתה מוטלת חובה ליידע את אם בדבר האפשרות לבצע סקירת מערכות מורחבת באופן פרטי ותמורת תשלום, וכי הם הפרו חובה זו, מאחר ולא הוכח שהם יידעו את האם על האפשרות לבצע סקירת מערכות מורחבת ועל ההבדלים בינה לסקירת מערכות בסיסית.

בסופו של דבר פסק בית המשפט לתובעים פיצויים בסך של 1,436,169 ₪.

במסגרת הליך ת.א. 834/02 פלוני נ' דר' דן אבידן אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, נדון תיק שעסק בלידת תינוק שנולד עם תסמונת גנטית בשם גולדנהר, אשר מתבטאת בסדרת מומים במבנה הגולגולת, המח והפנים.

גם במקרה זה קבע בית המשפט כי על הרופא הנתבע היה ליידע את המטופלת אודות האפשרות לבצע סקירת מערכות מורחבת באופן פרטי ובתשלום וזאת בהסתמך על ההלכה שנקבעה בהליך ע"א 4960/04 סידי נ' קופת חולים כללית.

יחד עם זאת, בית המשפט דחה את התביעה, בקובעו שגם אם האם הייתה מקבלת הסבר אודות האפשרות לבצע סקירת מערכות מורחבת, וגם אם היא היתה מבצעת אותה בפועל, ספק אם הסקירה המורחבת היתה מצליחה לאתר את המומים בפנים מהם סבל התינוק שנולד ולעורר חשד בדבר קיומה של התסמונת בה לקה.

כתוצאה מכך נקבע כי לא הוכח קיום קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שאירע ועל כן התביעה נדחתה.

בכל מקרה של ספק או שאלה נוספת, ניתן לפנות לשיחה התייעצות אישית עם עורך הדין עופר סולר, שהנו בעל ניסיון רב שנים בייצוג נפגעי רשלנות רפואית, ובכל הנוגע לאי ביצוע או פענוח לקוי של תוצאות סקירת המערכות.

עוד בנושא: בדיקות סקר גנטי לפני הריון