ראוי לציין, כי הבדיקה מומלצת גם לנשים, אשר חוסנו נגד נגיף HPV, היות והחיסון אפקטיבי לגבי ארבעה זנים של הנגיף בלבד ומכסה רק 70% ממקרי התפתחות סרטן צוואר הרחם.
חיסון הפפילומה (גרדסיל), שניתן היום בכיתה ח' הן לבנים והן לבנות אמור להכחיד את סרטן צוואר הרחם בעשורים הקרובים. עד אז סרטן צוואר הרחם עדיין נמצא איתנו ואיתו גם בדיקת ה-PAP ושכלוליה.
בסקירה שלפניך נסביר על החיסון, האבחון והטיפול בסרטן צוואר הרחם בישראל, נכון לשנת 2020. כמו כן, נסביר מה ניתן לעשות במקרה של אבחון שגוי או מאוחר של המחלה הארורה.
המאה ה-21 היא עידן רפואי מופלא. בדיקות סקר, ניתוחים זעירים ותרופות ביולוגיות מדויקות הן רק חלק מההתקדמויות הרפואיות האדירות של העשורים האחרונים.
אחד מההישגים הרפואיים של העידן הרפואי הנוכחי הוא היכולת לחסן מפני מזהמים שגורמים לסרטנים מסוימים, ובהם גם סרטני הפין, פי הטבעת, הלוע וצוואר הרחם. בכל גידולים סרטניים אלה משחק נגיף הפפילומה האנושי (HPV) תפקיד חשוב.
למעשה, כ-99% ממקרי סרטן צוואר הרחם ופי הטבעת נגרמים עקב זיהום מתמשך ב-HPV.
רובנו נידבק ב-HPV במהלך חיינו, אך מעטים יפתחו סרטן
מחקרים שנערכו בארצות הברית ובמדינות מערביות אחרות העלו שרוב האוכלוסייה הפעילה מינית ידבק באחד או יותר מ-40 סוגי נגיף הפפילומה במהלך חייו.
על אף שנמצא קשר בין מספר הפרטנרים המיניים לסיכון לזיהום ב-HPV, די במגע מיני בודד עם פרטנר בודד על מנת להידבק בו.
בזמן שחלק מהזנים של פפילומה נוטים לעשות קונדלומות (יבלות שפירות) באיברי המין, חלקם עלולים לגרום לגידול סרטניים באיברי המין ובהם סרטן צוואר הרחם, שנגרם על ידי נגיפי HPV ב-99% מהמקרים.
על פי האגודה למלחמה בסרטן, כ-200 נשים מאובחנות מדי שנה בישראל בסרטן צוואר הרחם. מדובר במספר נמוך ביחס לכלל נשאי הפפילומה באוכלוסייה, כך שלא כל מי שנשא של פפילומה יפתח בהכרח סרטן, אך בהחלט מספר גבוה, גבוה מדי, של מקרים.
החיסון צפוי לחסל את סרטן צוואר הרחם בעשורים הקרובים
בשנים האחרונות מומלץ לכל הבנים והבנות בישראל להתחסן בחיסון הפפילומה לפני תחילת הפעילות המינית, בגיל 13-14, כיתה ח'. החיסון מגן הן על בנים מפני סרטן הפין, פי הטבעת והלוע והן על בנות, מפני סרטנים אלו ובמיוחד מפני סרטן צוואר הרחם.
מי שלא התחסן בכיתה ח' יכול להתחסן עד גיל 26 במסגרת סל הבריאות ואף מאוחר יותר. חיסון הפפילומה הנוכחי, הגרדסיל 9, מגן מפני 9 זני פפילומה שגורמים לרוב תחלואת הקונדילומות וכמעט לכל תחלואת מחלות ממאירות אלה.
על אף שמומלץ להתחסן עוד לפני תחילת הפעילות המינית, על מנת למנוע הדבקה בנגיפי הפפילומה, יש חשיבות להתחסן גם אחרי תחילת הפעילות, שכן גם אם נחשפתם כבר לחלק מזני הפפילומה המסוכנים, יתכן שהנגיף ימנע מכם הדבקה עתידית באחרים.
למעשה, בארצות הברית, כניסתו של החיסון ושל תוכנית הסקר באמצעות בדיקות ה-Pap, כבר הביאה לירידה של 75% בהיארעות סרטן צוואר הרחם והתמותה ממנו.
גורמי סיכון לסרטן צוואר הרחם
כאמור, כמעט בכל המקרים ניתן לקשר סרטן צוואר הרחם לזיהום בווירוס הפפילומה. על כן, קיים קשר בין גורמי הסיכון לסרטן צוואר הרחם לבין גורמי הסיכון לוירוס הפפילומה.
לכן, נמצא שתחילת קיום יחסי ימין לפני גיל 21 מעלה את הסיכון לסרטן צוואר הרחם פי 1.5 בהשוואה להתחלה מאוחרת יותר של יחסי המין. כמו כן, נמצא שקיום יחסי מין עם שישה פרטנרים יכולה להכפיל פי 3 את הסיכון לסרטן.
כמו כן, דיכוי חיסוני (כמו במקרה של הדבקה באיידס) והיסטוריה של מחלות אחרות שמועברות במין (כמו הרפס גניטלי וקלמידיה) יכולות גם הן לעלות את הסיכון לסרטן צוואר הרחם שנגרם על ידי HPV.
גורמי סיכון אלה נכונים, כאמור, במקרים שבהם לא בוצע חיסון מלא.
במקרה של הדבקה שהביאה למחלה, מוערך שחולפות כ-15 שנים מההדבקה עד למחלה, אם כי חלון זמן זה שונה באופן משמעותי בין נשים שונות.
תסמינים שאמורים להדאיג אותך
לרוב, שלבים מוקדמים של סרטן צוואר הרחם אינם באים לידי ביטוי בתסמינים כלשהם. על כן, יש חשיבות רבה בביצוע בדיקות שגרתיות אצל רופא נשים ובהן בדיקת PAP, עליה נסביר בהרחבה מיד.
עם זאת, לעיתים סרטן צוואר הרחם מתייצג עם תסמינים אופיינים ובהם דימום וגינלי לא סדיר או כבד ודימום שמופיע אחרי קיום יחסי מין. כמו כן, על אף שזו תלונה נפוצה בתחום רפואת הנשים, לעיתים ניתן להבחין גם בהפרשה וגינלית לא דמית.
בשלבים מתקדמים של המחלה, יתכן והיא תופיע עם כאבי אגן או גב ותלונות של מערכת השתן והעיכול.
PAP ואבחון מוקדם של המחלה
בזכות בדיקות הסקר והמודעות הגבוהה יחסית לסרטן בקרב רופאות ומטופלות כאחת, סרטן צוואר הרחם מאובחן על פי רוב בשלב מוקדם, בו אפשרויות הטיפול יעילות במיוחד.
למעשה, כ-45% מהנשים מאובחנות בשלב שבו החלה מקומית, 36% בשלב שבו המחלה אזורית וכ-15% בשלב הגרורתי. ראו עוד נתונים עדכניים
אבחון של סרטן צוואר הרחם מתבצע בשילוב שיטות ובהן בדיקה גופנית אצל הרופא הגניקולוג ובדיקה ציטולוגית, הידועה כ-PAP smear או, משטח צוואר הרחם / 'פאפ'.
במהלך הבדיקה, רופא הנשים שלך דוגם מעט מתאי צוואר הרחם כך שמעבדה יכולה לבדוק את תקינותם ולאתר שלבים מוקדמים של שינויים סרטניים או טרום סרטניים.
בישראל, מתבצעת הבדיקה לרוב אחת לכ-3 שנים באופן שגרתי לכל הנשים החל מגיל 25 ועד 54, ללא קשר לתסמינים.
מחקרים רבים הראו שבדיקת ה-PAP מורידה את הסיכוי לחלות בסרטן צוואר הרחם ולמות ממנו ולמעשה, כ-75% מהנשים שחלו בסרטן זה לא ביצעו את הבדיקה. לאור זאת, לא ניתן להפריז בחשיבות ביצוע הבדיקה כל 3 שנים.
בדיקת DNA HPV וקולפוסקופיה
בשנים האחרונות מציעות חלק מקופות החולים את בדיקת ה-DNA HPV במקום ו/או בנוסף לבדיקת הפאפ. בדיקה זו בודקת נוכחות של נגיף הפפילומה האנושי, שהוא כזכור הגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם. בדיקת ה-DNA נחשבת לרוב אמינה ורגישה יותר מבדיקת ה-PAP.
במידה שבדיקת הפאפ לא תקינה ממשיכים לרוב לבדיקת קולפוסקופיה. גם בדיקה זו מבוצעת לרוב אצל רופא הנשים שלך ובמהלכה מסתכלים בסוג של מיקרוסקופ על צוואר הרחם.
במידה שזוהו אזורים חשודים ניתן לדגום אותם (ביופסיה) ולשלוח את התוצאות למעבדה. חשוב לדעת שלא כל תוצאה לא תקינה בהכרח מעידה על סרטן צוואר הרחם.
למעשה, לעיתים קרובות ניתן לאבחן כך נגעים טרום-סרטניים הקרויים CIN - Cervical Intra Epithelial Neoplasia ולטפל בנגעים אלה הרבה לפני שהם מתפתחים לסרטן.
טיפול בנגעים טרום-סרטניים של סרטן צוואר הרחם
נגע טרום-סרטני של צוואר הרחם (קרוי לעיתים קרובות CIN) מאובחן לרוב בהמשך לבדיקת ה-PAP באמצעות ביופסיה. חשוב לדעת שחלק מנגעים אלה יכולים להעלם באופן טבעי, אך חשוב לעקוב אחריהם ולטפל בהם במידת הצורך על מנת למנוע מהם מלהתקדם לגידול סרטני.
ההחלטה בין מעקב בלבד לבין טיפול להוצאת הנגע מתבצעת על בסיס ציון סכנה שניתן לנגעים על בסיס מאפיינים שונים בהם מבחינים במעבדה, הגיל שלך, האם את בהריון, וגורמים נוספים.
הציון נע לרוב בין CIN 1 (סיכון יחסית נמוך להתקדמות לסרטן) ל-CIN 2/3 (סיכון יחסית גבוה להתקדמות).
רופא הנשים שלך יוכל לקבוע אם לבצע מעקב פעיל אחר הנגעים (לרוב באמצעות בדיקות חוזרות בתדירות גבוהה עד להעלמות, אם מדובר בסיכון נמוך) או להפנות אותך לצריבה / הוצאה של הנגעים, על מנת למנוע מהם להתפתח למצב סרטני.
גם כאן, חשוב מאוד להקפיד על בירור מלא של הנגעים ולהפקיד על הבדיקות החוזרות ועל השלמת הטיפול על מנת להקטין את הסיכון להתפחות סרטן.
טיפול בסרטן צוואר הרחם בשלב מוקדם
כאמור, כ-40% מהנשים שחולות בסרטן צוואר הרחם יאובחנו בשלב מוקדם (שלב 1), בו הגידול קטן יחסית, לא חדר חלק גדול מהרחם ולא שלח גרורות.
קיימות דרכים רבות לטפל בגידול סרטני מוקדם של צוואר הרחם ובהן כריתות קטנות בשלבים מוקדמים במיוחד של המחלה, ניתוחים שונים וטיפולי הקרנות.
ההחלטה על התוכנית הטיפולית תלויה בגורמים רבים ובראשם גודל הגידול ומאפייניו, רצונך לשמר את האפשרות להביא ילדים ומצבך הגופני הכללי.
כמה מהניתוחים העיקריים לטיפול בשלב מוקדם של סרטן צוואר הרחם הם כריתת צוואר נרחבת (Radical Trachelectomy) (ניתוח שיכול לשמר את יכולתך להביא ילדים לעולם, בשלבים מוקדמים במיוחד של המחלה) וכריתת רחם נרחבת מעודכנת (Modified Radical Hysterectomy).
בהתאם למאפיינים של הגידול יתכן שיומלץ לך לבצע טיפולי הקרנה גם לאחר הניתוח.
טיפול בסרטן צוואר הרחם בשלב מתקדם
במקרים שבהם אובחנה המחלה בשלב מתקדם (כאשר הגידול התפשט באופן לאיברים אחרים) מתחילים לרוב טיפול משולב בכימותרפיה ובהקרנות.
ההקרנות מאפשרות להרוג באופן נקודתי את תאי הגידול בזמן שהכימותרפיה הורגת את תאי הגידול בסביבת האגן ובמקומות אחרים בגוף, אם התפשטו לשם. ההקרנה מתבצעת לעיתים קרובות באמצעות קרן חיצונית מדויקת או באמצעות חומר רדיואקטיבי מקומי שמוחדר לסביבת הגידול (ברכיתרפיה).
לרוב, לא מבצעים ניתוח לפני השלמת הטיפול בכימותרפיה והקרנה מכיוון שהמחלה מפושטת מדי מכדי שניתוח יוכל להביא להחלמתך.
עם זאת, טיפול משולב בכימותרפיה ובהקרנות יכול להיות יעיל במלחמה במחלה, במיוחד אם המחלה אובחנה בשלבים מוקדמים.
חיסון ובדיקות סקר מצילות חיים
כאמור, בשנים האחרונות פחות ופחות נשים מאובחנות בסרטן צוואר הרחם הודות לחיסון הפפילומה (הגורם המרכזי ל-99% ממקרי סרטן צוואר הרחם) ובדיקות הסקר התקופתיות אצל רופא הנשים.
כיום ניתן לבצע חיסון לנגיף הפפילומה כבר מכיתה ח' ועד גיל 26 במסגרת סל התרופות ומומלץ לבצע אותו, גם נשים וגם גברים, כמה שיותר מוקדם, עוד לפני תחילת הפעילות המינית. עם זאת, אם הינכם כבר פעילים מינית מומלץ להתחסן בכל מקרה.
גם אם התחסנתן לפני תחילת הפעילות המינית, אך במיוחד אם לא, חשוב לבצע בדיקות PAP או HPV DNA אצל רופא הנשים שלכן החל מגיל 25 ואחת לכל שלוש שנים, או בהתאם להמלצותיו.
בדיקות אלה יכולות לאתר נגעים טרום-סרטניים או סרטניים בצוואר הרחם ובאמצעות בדיקות תדירות או טיפול מקומי פשוט למנוע התקדמות של הנגעים לסרטן צוואר הרחם.
המחלה אובחנה באיחור? יכול להיות שזאת רשלנות רפואית!
עילת רשלנות רפואית עשויה לקום בגין אבחון מאוחר או שגוי של סרטן צוואר הרחם, שעה שהמחלה התפשטה ושלחה גרורות לאיברים שונים בגוף, גרמה להידרדרות במצבה הרפואי של החולה ולנזקים גופניים בלתי הפיכים.
בין המחדלים העולים כדי רשלנות רפואית:
אי לקיחת אנמנזה מקיפה ומפורטת אודות רקע תורשתי של התפתחות המחלה בקרב משפחת המטופלת או תסמינים מיוחדים של המטופלת בעבר, המצריכים מעקב.
חוסר התחקות אחר גורמי סיכון להתפתחות סרטן צוואר הרחם, בהם: קיום יחסי מין מגיל צעיר עם בני זוג מתחלפים לאורך השנים, הדבקות בנגיפים שונים על ידי בני הזוג, בעיקר מסוג Papilloma, המוכר כמחולל סרטן צוואר הרחם, עישון ועוד.
אי הפניית המטופלת לביצוע הבדיקות, הנדרשות לזיהוי נשים בסיכון, אשר ידועות כמפחיתות בשיעור ניכר את היקף מקרי הסרטן הפולשני:
Pap Smear - בדיקה גניקולוגית פשוטה וקצרה, הכוללת לקיחת דגימה ממשטח צוואר הרחם באמצעות מברשת עדינה ומאפשרת התחקות אחר שינויים טרום סרטניים. הבדיקה מומלצת לביצוע בשגרה עבור נשים, הנמנות על אחת מקבוצות הסיכון להתפתחות המחלה, אך גם אישה, שאינה בקבוצת סיכון, רשאית לבצע את הבדיקה לבקשתה. גילוי מצב טרום סרטני בבדיקה זו מצריך הפנייה לביצועם של בירורים מקיפים יותר, בהם:
קולפוסקופיה (colposcopy) - הדגמת צוואר הרחם באמצעות מכשיר, המוחדר לנרתיק ומאפשר לבחון שינויים ברקמת צוואר הרחם.
ביופסיה - הסרת חלק מהרקמה לצורך בדיקת ממאירותה, מתבצעת לרוב תחת הרדמה מקומית.
ביופסיית חרוט - הסרת רקמה בצורת חרוט מצוואר הרחם. בדיקה זו, המבוצעת לרוב תחת הרדמה כללית, מאפשרת התחקות אחר תאים סרטניים בעומק הרקמה.
חיתוך - עשיית שימוש במכשיר חד לצורך חיתוך חלק מהרקמה.
LEEP - שימוש בתיל אלקטרוני חם, לצורך הסרת חלק מהרקמה.
גרידה - גירוד הרקמה באמצעות מכשיר דמוי כפית.
לבד מחוסר הפנייה לביצוע הבדיקות הנדרשות עשויה לקום עילת רשלנות בגין אבחון שגוי של ממצאי הבדיקות, אשר הוביל להחמצת גילוי המחלה וחוסר טיפול מתאים בה.
כפי שציינו, טיפול בתאים טרום ממאירים בשלב מוקדם של המחלה הנו פשוט יותר ממתן טיפול בשלבים מאוחרים, מאפשר למנוע את התפשטות סרטן צוואר הרחם ולהתגבר על המחלה, בעוד שאיחור באבחון או אבחון שגוי עלולים להוביל להקטנה משמעותית בסיכויי ההחלמה ובמקרים חמורים אף לאובדן מוחלט של סיכויי ההחלמה מהסרטן הארור.
פני לסיוע ויעוץ משפטי ללא דיחוי!
במקרים שבהם מחלת סרטן צוואר הרחם התגלתה בגופך באיחור, בגלל טעויות של רופאים או עיכוב בביצוע בדיקות מתאימות, ראוי להקדים ולפנות לקבלת יעוץ משפטי באמצעות עורך דין מנוסה בתחום.
משרד סולר קפלינסקי מייצג נפגעות רשלנות רפואית ובני משפחתה, בתביעות פיצויים המוגשות כנגד רופאים, קופות החולים ובתי החולים בכל רחבי ישראל. אם את, אתה או מי מבני המשפחה נפגעתם כתוצאה של רשלנות רפואית או שקיים חשש לפגיעה כאמור, ניתן לפנות למשרדנו ולקבל יעוץ משפטי אישי - ללא תשלום וללא כל התחייבות מצידך.
תשובות לשאלות נפוצות
לאורך השנים פנו אלינו מאות נשים מודאגות, בשאלות לגבי אבחון המחלה ומקרים שבהם עלו חששות כי המחלה הארורה אובחנה באיחור ניכר, בשל רשלנות רפואית.
לפניך תשובות מפורטות של עורכי הדין ארבל קפלינסקי ועופר סולר בשאלות נפוצות של נשים מודאגות.
רשלנות בהריון
רשלנות בלידה
ראשי נזק בתביעה
תחומי רפואה
