הרופא אמר כי יש לך איידס בטעות?

מתן הודעה שגויה על איידס - האם מדובר במקרה רשלנות רפואית?

מחלת תסמונת הכשל החיסוני הנרכש Acquired Immune Deficiency Syndrome או בשפת היומיום איידס (להלן המחלה) היא אחת המחלות הקטלניות שפקדו את האדם בעת הנוכחית.

איידס היא מחלה מיוחדת במינה שכן בנוסף לתוצאות הקליניות הקשות של המחלה - עליהם אין צורך להכביר מילים, המחלה גם גורמת לתוצאות חברתיות קשות לנשא אשר עליהן בוצעו אינספור מחקרים ונדונו אלפי דיונים.

מכך, ניתן להבין מה קשה ונורא הוא הרגע, שבו אדם מתבשר כי לקה באיידס ומעתה והלאה חייו השתנו ללא היכר.

אך מהו הדין במקום בו אדם בריא, אשר איננו נשא איידס מתבשר באופן שגוי בידי בית החולים שהוא נושא את המחלה הקטלנית?

האם יש לפצותו בגין נזק נפשי שנוצר לו כתוצאה מההודעה הרשלנית?

פסק הדין המנחה לעניין זה ניתן על ידי בית המשפט בישראל בעניין ארוסי.

מקרה כזה בדיוק הונח בפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק אזרחי 376/88 בפני כבוד השופט (כתוארו אז) אליעזר ריבלין.

ומעשה שהיה – כך היה, התובע, תרם דם בבית החולים באופן שגרתי למדי.

לאחר מספר ימים, זומן להפתעתו לבית החולים ליחידה למחלות זיהומיות, שם התבשר לו לתדהמתו כי לאור בדיקות שנעשו בו, הוא אותר כנשא איידס.

לאחר זמן, נתברר כי הודעה זו שגויה ובדיקות אחרות העלו שאינו סובל מאיידס כלל ועיקר.

התובע בהסתמך על חוות דעת של פסיכיאטר תבע בגין נזק נפשי שלטענתו נגרם לו כתוצאה מטעות מצערת זו.

ראשית טען התובע כי מתן הודעה שגויה כאמור מהווה התרשלות של הרופאים כאשר כתוצאה ממנה נגרם לו נזק שהתבטא ראשית בהתעוררות חשש שמא אשתו מנהלת רומן ושנית בכך שכמעט הביאה למותו בהתאבדות בשל הבשורה המרה.

בנוסף טען התובע כי דרך מתן ההודעה על המחלה כשלעצמה הייתה רשלנית שכן היא בוצעה בידי אחות, וזאת בניגוד לנהלים הסבירים אשר דורשים מתן הודעה כאמור בידי רופא.

פסיקת בית המשפט

בית המשפט דחה את התביעה בקובעו כי הרופאים נהגו באופן סביר במתן ההודעה לחולה.

בית המשפט סמך ידיו על הפרקטיקה הנוהגת בבדיקות האיידס הקובעת כי בתחילה מבוצעת בדיקה שאינה מהימנה במאת האחוזים מסוג Eelisa ורק לאחריה מתבצעת הבדיקה המהימנה יותר מסוג  "WESTREN BOLT".

לאור פרקטיקה זו הכריע בית המשפט כי יש לאזן בין האינטרס של החברה, בכך שחולה האיידס ידע מיידית על מחלתו ולא ידביק אחרים, לבין מתן הודעה מהימנה לחולה והימנעות מנזק נפשי מיותר.

באיזון זה גרס בית המשפט יד האינטרס הראשון קרי מניעת ההדבקה - על העליונה.

על כן במקום שלרופאים היה יסוד סביר להאמין כי התובע אכן חולה באיידס על סמך בדיקת ה-EELISA והגם שטרם בוצעה הבדיקה המהימנה יותר מסוג WESTREN BOLT  - עצם מתן ההודעה בדבר המחלה הקטלנית – איננה רשלנות.

בית המשפט גם נדרש לטענה השנייה, וקבע כי שעל אף שהייתה חריגה מהפרקטיקה המקובלת בכך שהבשורה הקשה עברה למטופל בידי אחות ולא בידי רופא, אין בדברים אלו בלבד בכדי להקים קשר סיבתי בין הנזק לבין ההתרשלות.

וכך נאמר בפסק הדין:

"ההבחנה בין אמירה המשכילה להעביר לידיעת החולה, מידע קשה על מצבו, תוך כדי מאמץ להקל על רוחו, לבין אמירה החסרה אותו מאמץ נוגעת, אולי לאותו שוני שבין קהות חושים ובין רגישות אנושית...אלא שאין היא עולה, לפחות במקרה זה לאחריות שבדין".

האם בכל מקרה של מתן הודעה בדרך רשלנית התביעה תדחה לאור האמור לעיל?

אכן, פסק הדין המתואר מקשה את קבלת הפיצוי בגין הודעה רשלנית על איידס אך בוודאי אינו סותם את הגולל עליה.

שכן, יכול להתעורר מקרה שבו הודעה שגויה על איידס כן תהא רשלנית וכן תיחשב כמקימה זכות לפיצוי.

על כן, במקום בו אתם מרגישים כי בוצעה כלפיכם רשלנות רפואית אם בדרך מתן ההודעה, או שמא באבחון הלקוי כשלעצמו, מומלץ לגשת ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני רשלנות רפואית, לצורך הערכת סיכויי התביעה וגובה הפיצוי הצפוי להתקבל בעקבותייה.

לקבלת סיוע משפטי אישי ליחצו: יעוץ לנפגעי רשלנות רפואית