כל מה שאת צריכה לדעת על חיידק GBS בהריון ובלידה

בהריון? חיידק ה-GBS עלול להדביק את היילוד!

נשים בזמן הריון הנושאות חיידק זה עלולות להדביק בו את היילוד, אם כי בשכיחות נמוכה מאד, פחות מאחוז אחד.

הדבקת היילוד מתרחשת לרוב במהלך לידה נרתיקית קרי, לידה שמתבצעת דרך תעלת הלידה, או בזמן ירידת מים בהעברה אנכית מהאם הנשאית. במקרים נדירים יותר האם הנשאית עלולה עלול להדביק גם את העובר במהלך ההריון, עוד לפני הלידה וזאת דרך מחזור הדם לשליה ודרך קרומי השליה, גם אם הם שלמים.

כאשר מדובר על ניתוח קיסרי אשר התרחש לפני שהיולדת החלה כבר בלידה פעילה דרך תעלת הלידה, לא קיים סיכון ההדבקה.

מתי הידבקות בחיידק ה-GBS עלולה לסכן את הרך הנולד?

ברוב במקרים היילוד שנדבק בחיידק יהפוך לנשא בלבד של החיידק, מבלי שהוא יחלה בפועל עקב ההידבקות.

כיום עדיין לא ידוע בוודאות מהם הגורמים אשר קובעים האם היילוד יהיה נשא בלבד של החיידק או שהוא יחלה בפועל, אולם כפי הנראה המדובר במידת האלימות של החיידק, משך הזמן שבו היילוד היה חשוף לחיידק, כמות החיידקים בהם נדבק היילוד, רמת הנוגדנים של האם לחיידק ומעברם ליילוד ורמת חוזקה של מערכת החיסון של היילוד.

כך לדגומא, לשאלה האם המדובר ביילוד פג או יילוד בשל יש חשיבות גדולה, שכן פגים חשופים הרבה יותר להדבקות בחיידקים ומחלות זיהומיות מסיבות ברורות.

במידה והילד יחלה בפועל עקב הידבקותו בחיידק, מצבו עלול להיות מסוכן מאד, מאחר והוא עלול ללקות בזיהום ספסיס, דלקת קרום המוח, דלקת ריאות, לסבול מבעיות התפתחותיות, בעיות נוירולוגיות ובמקרים קיצוניים אף חלילה, למוות.

למעשה, החל משנות ה-90 של המאה ה-20 החיידק נחשב לגורם שאחראי למירב הזיהומים שמתרחשים אצל יילודים בגילאים של עד שבוע ימים, כאשר רוב הזיהומים מאובחנים כבר ביממה הראשונה לחייהם של היילודים.

לפי נתונים מארה"ב נכון לשנת 2016, קיימים בכ-1600 ילודים חולים בשנה, מתוכם 80 מקרי מוות, ועד 20% לקו בנכות התפתחותית ונזק קבוע לראיה ולשמיעה.

כיצד ומתי מתבצעת בדיקה לגילוי GBS?

הבדיקה הפשוטה מתבצעת באמצעות לקיחת תרבית מפי הטבעת ומהנרתיק של האשה ההרה, במרכזי קופות החולים ברחבי הארץ. לעיתים ניתן לזהות את הימצאות החיידק גם באמצעות תרבית שתן.

תוצאות הבדיקה מתקבלות תוך מספר ימים והן רלוונטיות עד ל-5 שבועות מזמן ביצועה.

בדיקת ה-GBS מתבצעת במהלך השבועות 35–37 להריון. אין טעם לקחת לפני כן את התרבית, בשלבים מוקדמים יותר של ההריון, מכיוון שנשאות של החיידק עשויה להופיע ולהיעלם מספר פעמים במהלך ההריון, כך שגם אם הוא יחוסל בשלב מוקדם, הוא עלול להופיע שוב בהמשך.

באילו נסיבות נערכת הבדיקה בישראל?

בעוד שבארה"ב בדיקת לגילוי GBS מתבצעת כדבר שבשגרה אצל כל אשה הרה, בארץ היא איננה נכללת במסגרת הבדיקות השגרתיות שעל כל אשה הרה לעבור בהתאם להנחיות משרד הבריאות וזאת עקב שיעור התחלואה הנמוך יחסית בארץ על רקע הידבקות בחיידק זה.

יחד עם זאת, משרד הבריאות מאפשר לבצע את הבדיקה לכל אישה שמעוניינת בה. לפיכך, מי שמעוניינת לעבור בדיקת GBS, צריכה לבקש באופן יזום הפניה לביצועה מהרופא שמטפל בה, אם כי יש להיות מודעים לכך שרוב הרופאים אינם ממהרים לתת אותה לכל אשה, אלא לנשים בעלות גורמי סיכון בלבד.

גורמי הסיכון כוללים:

• נשים שכבר ילדו בלידה קודמת יילוד שלקה בזיהום עקב חיידק GBS
• נשים שבמהלך ההריון לקו בדלקת בדרכי השתן עקב חיידק GBS
• פקיעת קרומים לפני שבוע 37
• צירים לפני שבוע 37 הגורמים לשינויים ברורים בצוואר הרחם
• חום של האם מעל 38 מעלות
• ירידת מים מעל 18 שעות עד ללידה

יצויין כי נשים בעלות גורם סיכון מטופלות בכל מקרה באמצעות מתן אנטיביוטיקה וזאת ללא תלות בתוצאות התרבית.

חשוב: בקשי מרופא הנשים, האחראי על מעקב ההריון שלך, לבצע את הבדיקה ועמדי על זכותך גם אם הרופא אינו "נלהב" להפנותך לבדיקה.

כיצד מטפלים בנשים הרות שנושאות חיידק GBS?

הטיפול המקובל בנשים הרות שנושאות את חיידק ה-GBS הנו מתן טיפול אנטיביוטי לאשה ההרה לפני הלידה, וזאת על מנת לחסל מבעוד מועד את החיידק ובכך למנוע את הדבקת היילוד בחיידק בזמן הלידה.

לשם כך יש לתת לאם אנטיביוטיקה תוך ורידית לפחות 4 שעות טרם הלידה, שכן צריכות לעבור לפחות 4 ארבע שעות לפחות מרגע ההזרקה ועד ללידה על מנת שהטיפול יהיה אפקטיבי.

אם הלידה התרחשה לפני שכבר חלפו 4 ממועד מתן האנטיביוטיקה לאם, יקבל גם היילוד את אותו הטיפול. אין להסתפק במתן אנטיביוטיקה בכדורים, מאחר והם אינם מספיקים לחיסול החיידק.

סוג האנטיביוטיקה הנו ממשפחת הפניצילין, אם כי קיימות חלופות עבור נשים שאלרגיות לתרופה זו או עבור חיידקי GBS שעמידים בפניה.

כאמור, סיכון ההידבקות של היילוד בזמן הלידה הנו קטן מאד, פחות מ-1%, אולם מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי אף מוריד סיכון זה לכ־0.2%-0.1 בלבד.

כלומר, מדובר בטיפול יעיל למדי, אם כי יש לזכור שהוא עשוי למנוע התפתחות זיהום מוקדם אצל היילוד בתוך כשבוע מלידתו, אך לא זיהומים שנוצרו לאחר מכן.

עוד יש לזכור כי נשאות של חיידק GBS אינה מונעת לידה טבעית, אינה מונעת קבלת אפידורל וכן אינה מונעת הנקה של התינוק.

תביעת רשלנות רפואית בשל הדבקות העובר בחיידק GBS

במסגרת הליך ת"א 710/01 מוחמד אבו שארב אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, נדון תיק תביעת רשלנות רפואית שעסק בלידת תינוק פג בבית החולים הלל יפה בחדרה במהלך שנת 1991, במשקל 1,450 גרם, בשבוע ה-31 להריון אמו.

בגיל שנה וחודש, נערכו לתינוק בדיקות עקב איחור בהתפתחותו, מהן עלה כי הוא לקה בשיתוק מוחין קשה מסוג Spastic Diplegia.

הוריו של התינוק טענו כי הוא לקה בשיתוק המוחין עקב התרשלות הצוות הרפואי במסגרת הטיפול הרפואי שניתן לאם התינוק במהלך תקופת ההריון.

אמו של התינוק אושפזה בבית החולים פעמיים במהלך הריונה: בשבוע ה-28 ובשבוע ה-30. באשפוזה הראשון היא אושפזה במשך 3 ימים, במהלכם התגלה אצלה חשש לריבוי מי שפיר.

באשפוזה השני היא אושפזה למשך יום אחד בלבד, במהלכו נמצאה אצלה ירידה בפעילות הרחמית. בתום אשפוזה השני האם שוחררה לביתה, אך כבר למחרת היא חזרה אליו לצורך לידת בנה.

המומחה הרפואי מטעם ההורים טען בחוות דעתו כי היה מקום לסווג את האם במהלך המעקב אחר הריונה כשייכת לקבוצת הריון בסיכון גבוה ללידה מוקדמת, וזאת לאור שלוש ההפלות שהיא עברה בעבר וריבוי מי השפיר שנמצאו בהריונה עם התינוק.

בהתאם לכך, היה על הצוות הרפואי לא לשחרר את האם לביתה, אלא לתת לה טיפול מניעתי למניעת סיבוכי פגות אפשריים עקב לידה מוקדמת, ובין היתר ליטול תרביות מהנרתיק שלה לזיהוי גורמי זיהום הידועים כעלולים לגרום לפקיעה מוקדמת של קרומים ובכלל זה חיידק ה-GBS.

לעומת זאת, המומחה הרפואי מטעם בית החולים טען כי לא היה כל מקום ליטול דגימה מהנרתיק של האם לשם זיהוי מזהמים ידועים, לרבות לצורך אבחון חיידק GBS, שכן בשנת 1991 לא היה מקובל לקחת תרבית מן הנרתיק כבדיקת סקר למניעת לידה מוקדמת או לטיפול באנטיביוטיקה וכך גם לא מקובל כיום.

בנוסף, מתן אנטיביוטיקה כנגד חיידק GBS מיועד למניעת זיהום בזמן שהעובר עובר בתעלת הלידה ולא כדי למנוע לידה מוקדמת אפשרית שלו.

מומחה רפואי נוסף שהעיד מטעם בית החולים טען בחוות דעתו כי 10%-5% מכלל הפגים שנולדים במשקל נמוך מ- 1,500 גרם עלולים לפתח שיתוק מוחין בדרגות חומרה שונות וכי קיימת קבוצה לא מבוטלת של פגים שמהלך אשפוזם היה תקין לחלוטין והם בכל זאת יפתחו נזק מוחי עקב חוסר בשלות של אזורי מוח שונים, הנפגעים בשל הספקת דם לקויה, שטרם בשלה.

עוד ציין אותו מומחה רפואי בחוות דעתו כי דווקא היה חשד שהאם לקתה בזיהום מחיידק GBS במי השפיר ועל כן היא טופלה באנטיביוטיקה, וזאת על מנת להגן עליה ועל התינוק. יחד עם זאת, הוא גם הוסיף וקבע כי סביר להניח שהנזק לעובר הופיע עוד לפני שהוחל הטיפול האנטיביוטי.

בפסק דינו, קבע בית המשפט כי בעת קבלת האם בחדר הלידה ניתנה הוראה לבצע לה מספר בדיקות, לרבות משטח מצוואר הרחם ובדיקת CRP. תוצאת התרבית מצוואר הרחם היתה כי קיים חיידק GBS.

המצאות חיידק ה-GBS בתרבית הווגינאלית תומכת באפשרות של זיהום שגרם לנזק בחומר הלבן של המוח, אולם מכיוון שהתרבית נלקחה סמוך לאחר קבלת האם בחדר הלידה, אזי קיימת הסתברות לפיה זיהום זה כבר היה קיים בעת שהגיעה לחדר הלידה.

בסופו של דבר החליט בית המשפט לדחות את התביעה, בין היתר בהסתמך על הקביעות לפיה קיימת הסתברות שהאם לקתה בזיהום עוד לפני שהתקבלה בחדר הלידה וכי אחוז מסוים של פגים עלולים לפתח שיתוק מוחין מבלי שהרפואה מסוגלת להסביר זאת.

קראו עוד: על מקרים של סיבוכים בלידה

חשוב לבדוק ויותר חשוב לטפל באם הנושאת את חיידק ה-GBS

לאורך השנים האחרונות טיפל עורך הדין עופר סולר במספר תביעות רשלנות רפואית שהוגשו בשל נזקים חמורים לעובר, שנולד לאם נשאית GBS ונדבק ממנה במהלך הלידה.

ישנם מקרים בהם אנשי הצוות הרפואי לא העניקו לאם הנשאית טיפול רפואי הולם, בהגיעה לבית החולים לפני הלידה ולמרות שבתיקה הרפואי נכתב במפורש כי החיידק אותר בבדיקות שעברה. ישנם מקרים שגם לאחר לידה תקינה, חלה לפתע הדרדרות במצבו של הרך הנולד וחולפות שעות ארוכות עד שהרופאים מאתרים את הזיהום בגופו ומעניקים לו טיפול ראוי.

בלא מעט מקרים בהם חל עיכוב במתן טיפול לעובר, נגרמים לעובר נזקים נוירולוגיים משמועתיים ביותר עד כדי שיתוק מוחין ולעיתים הזיהום מוביל לפטירתו של העובר שעות או ימים ספורים לאחר הלידה.

בכל מקרה של חשש מפני רשלנות רפואית או חוסר וודאות מצד ההורים, מומלץ בהחלט לפנות להתייעצות עם עורך דין ולבדוק את נסיבות מעקב ההריון, הבדיקות שנערכו לאם ההרה ונסיבות הלידה וההידבקות בחיידק ה-GBS.