אוטיזם והפרעות נפשיות בשל פגיעה גנטית: חשוב לדעת!

גנטיקה של אוטיזם והפרעות נפשיות

הפרעה בספקטרום האוטיסטי, או בקיצור אוטיזם, היא תסמונת נוירולוגית התפתחותית שמאופיינת בפגיעה בתקשורת והתנהגות רפטטיבית.

שכיחות התסמונת באוכלוסייה היא 1-2%, והיא נפוצה יותר בקרב בנים. סימנים שמכווינים לילד שנמצא בספקטרום האוטיסטי הם היעדר שמירה על קשר עין, מציאת תחומי עניין מאוד מסויימים וחריגים כגון סידור צעצועים בשורה, קושי ביצירת קשרים עם הסביבה ולעיתים פגיעה בשפה.

בפרספקטיבה ארוכת טווח, אותם גורמים שפוגעים לפגיעה בתפקוד עשויים להתרחב לבעיות התנהגות ולבעיות רגשיות. לאנשים בספקטרום האוטיסטי יש סיכוי גבוה יותר משאר האוכלוסייה לפגיעה נפשית נוספת, כאשר ההערכות מדברות שכמעט ל-70% מהאנשים עם אוטיזם יש הפרעה נפשית נוספת ול-40% מהמאובחנים על הספקטרום האוטיסטי יש שתי הפרעות פסיכיאטריות ומעלה.

מאפיינים אלה הופכים את האוטיזם לתסמונת ארוכת טווח ולכזו עם השפעה משמעותית גם על המשפחות של אנשים עם התסמונת.

בין ההפרעות הנפשיות הנפוצות בקרב אנשים עם אוטיזם כלולות הפרעת קשב וריכוז (שכיחות של עד 65%), סכיזופרניה (עד 67%), הפרעות חרדה (עד 50%), הפרעות שליטה בדחפים (עד 48%), הפרעת התנהגות טורדנית-כפייתית (עד 22%) ודיכאון (עד 47%).

כיום ברור שאוטיזם היא תסמונת מורכבת עם מרכיב גנטי, אך היא מושפעת גם מגורמים סביבתיים. על אף הקשר ההדוק בין אוטיזם למחלות נפשיות, במרבית המקרים לא ידועה הסיבה הגנטית שגורמת לכל אחת מההפרעות לא ברורה.

יחד עם זאת, ידוע בוודאות שהנטייה לאוטיזם מועברת בתורשה, שכן להורים לילד עם אוטיזם יש סיכוי של 2-18% להביא לעולם ילד נוסף עם אוטיזם והסיכוי לאוטיזם בתאומים זהים הוא למעלה מ-70%. אולם, בכמחצית מהמקרים אוטיזם לא עובר בתורשה ויכול לנבוע בשל מוטציה דה נובו, שהנה מוטציה חדשה / טריה שלא עוברת בתורשה מההורים.

בחלק מהמקרים מוטציות אלה גורמות לתסמונות גנטיות שמתבטאות באוטיזם, הפרעות נפשיות, מוגבלות שכלית-התפתחותית (פיגור שכלי על רקע גנטי) ומומים מורכבים אחרים. התמונה דומה גם עבור מחלות נפש – ידוע כי קיים קשר גנטי ותורשתי המעלה את הסיכוי לחלות במחלת נפש, אך במרבית המקרים הגורם הגנטי לא מזוהה ואם הוא כן הוא לרוב בא כחלק מתסמונת גנטית ידועה.

לפי הערכות עדכניות 15%-20% מכלל מקרי האוטיזם נובעים מרקע גנטי וכאשר לאוטיזם נלוות הפרעות נפשיות, ניתן לקבוע כי הסיכוי שהפגיעה נובעת מסיבה גנטית גבוה משמעותית.

תסמונות גנטיות המשלבות אוטיזם והפרעות נפשיות

לפניך הסבר אודות מספר תסמונות גנטיות, הפחות נדירות מבין שלל התסמונות הגנטיות המוכרות, שגורמות להופעת אוטיזם והפרעות נפשיות.

תסמונת די-ג'ורג'

תסמונת די-ג'ורג' המוכרת בשם תסמונת חסר 22q11, היא תסמונת יחסית נפוצה באוכלוסייה, המשפיעה על 1 מתוך 4,000 אנשים.

מדובר בתסמונת מאוד מגוונת בתסמיניה, כאשר היא יכולה להתבטא רק בתסמינים קלים כגון לקות למידה ובתצורתה הקשה יותר גם באוטיזם, הפרעות נפשיות ועד כדי מוגבלות שכלית-התפתחותית ומומים קשים שעלולים לגרום למוות בגיל צעיר.

לילדים עם תסמונת די-ג'ורג' יש תווי פנים אופייניים והם לרוב סובלים מחך שסוע, מומי לב, פגיעה קוגניטיבית ופגיעה במערכת החיסון. התסמינים עשויים להתבטא באוטיזם המשולב בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD), הפרעה דו-קוטבית, דיכאון וסכיזופרניה.

גם תסמונת הכפלת 22q11 הנגרמת ממוטציה גנטית באותו איזור שפוגעת בתסמונת די-ג'ורג' מהווה גורם סיכון לסכיזופרניה ולבעיות פסיכיאטריות נוספות. מאחר שבמרבית המקרים שתי התסמונות נגרמות בשל מוטציה דה נובו הן ניתנות לאבחון רק במהלך ההריון באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי של מי השפיר.

תסמונות חסר והכפלת 16p11.2

החלק הארי של התסמונות הנוירולוגיות-גנטיות שלא עוברות בתורשה נגרם מחסרים והכפלות של איזורים גנטיים, שעלולים לגרום לפגיעה בתפקוד של גנים, וכפועל יוצא לפגיעה בהתפתחות המוח. תסמונת חסר 16p11.2 ותסמונת הכפלת 16p11.2 נגרמות כתוצאה של מחיקה או הכפלה של איזור גנטי על גבי כרומוזום 16.

שתי התסמונות גורמות למוגבלות שכלית התפתחותית, אשר בין השאר מתבטאת בפגיעה בכישורי השפה. מאפיין נוסף הוא הופעת פרכוסים. אנשים עם אחת מתסמונות אלו הם בעלי סיכוי מוגבר להימצא על הספקטרום האוטיסטי.

הפרעות נפשיות גם הן באות כחלק מהתסמונות, בעיקר של ADHD, חרדה, הפרעות מצב רוח ו-ODD. אנשים עם תסמונת הכפלת 16p11.2 ספציפית הם גם בעלי סיכוי מוגבר לחלות בסכיזופרניה. מחקרים הוכיחו שכ-0.75% מהאנשים עם אוטיזם הם בעלי אחת משתי תסמונות אלה.

תסמונת וויליאמס ותסמונת הכפלת 7q11.23

בניגוד לאנשים עם אוטיזם, אנשים עם תסמונת ווליאמס נחשבים ככאלה החותרים בצורה לפעמים מוגזמת אחר אינטרקציות חברתיות, ואכן תסמונת וויליאמס לא נכללת תחת המטריה של הפרעות בספקטרום האוטיסטי.

יחד עם זאת, קיימים מאפיינים משותפים בין אוטיזם לתסמונת וויליאמס, למשל בפגיעה ברכישת מיומנויות שפה, ולכן האבחנה בין שתי התסמונות עשויה לבלבל.

בנוסף, פגיעה אחרת אך באותו איזור גנטי הפגוע בתסמונת וויליאמס גורמת לתסמונת הכפלת 7q11.23 המתאפיינת בצורה ברורה בסממנים אוטיסטיים. אנשים עם שתי התסמונות סובלים ממוגבלות שכלית-התפתחותית, תווי פנים ייחודיים, מומי לב והפרעות נפשיות.

60-90% מהאנשים עם תסמונת וויליאמס סובלים מהפרעות חרדה ופוביות והפרעות נוספות הן ADHD ו-OCD. באנשים עם תסמונת הכפלת 7q11.23 נפוץ שיהיה ADHD, הפרעת התנגדות (ODD) והתנהגות אגרסיבית.

תסמונת DYRK1A

תסמונת DYRK1A נובעת מפגיעה בגן DYRK1A. לפחות 11 מוטציות בגן הספציפי זוהו ככאלה הגורמות לאוטיזם, לרוב בשילוב תסמינים נוספים. מאחר שהמוטציות הפוגעות בגן עשויות להיות קטנות באופן יחסי, הרגישות של שיטת הצ'יפ הגנטי לאבחון התסמונת במהלך ההריון מוגבלת ולכן בדיקת ריצוף אקסום תהיה מתאימה יותר.

פגיעה בגן גורמת לפגיעה בתהליכי בנייה של תאי עצב במוח ולכן תביא לפגיעה נוירולוגית, פגיעה קוגניטיבית ותסמינים התנהגותיים.

ליותר מ-50% מהאנשים יהיה אוטיזם והפרעות נפשיות ובייחוד הפרעות חרדה הם גם כן מאפיינים בולטים של התסמונת. תסמינים נוספים הם מוגבלות שכלית התפתחותית, פגיעה בשפה, מיקרוצפליה, אפילפסיה, היפוטוניה, הפרעות הליכה והפרעות בהזנה.

גן DYRK1A היא דוגמה קלאסית לקשר הגנטי בין אוטיזם להפרעות נפשיות וכמוהו קיימים עוד גנים רבים שפגיעה בהם יכולה להביא לשילוב של שני המצבים.

האפשרות לאבחון מוקדם: כבר במהלך ההריון

מאחר שבמרבית המקרים תסמונות נוירולוגיות-התפתחותיות נובעות ממוטציות דה-נובו ומחסרים גנומיים גדולים יחסית, שיטת הצ'יפ הגנטי היא השיטה הטובה ביותר לאבחון שלהן, כבר במהלך ההריון.

מחקרים עדכניים הוכיחו כי בדיקת CMA יודעת לאבחן בשלבי ההריון הראשונים מוטציות גנטיות שגורמות לאוטיזם בלפחות 15% עד 20% מכלל מקרי האוטיזם ומכאן חשיבותה הרבה. ניתן לקרוא על אבחון מאות מוטציות גנטיות שגורמות לאוטיזם בבדיקת צ'יפ גנטי כאן

השיטה יחסית פשוטה לביצוע ונערכת לאחר ביצוע ניקור מי שפיר או בדיקת סיסי שליה במהלך ההריון.

לצערנו הרב ובשל מחדל חמור, בדיקת מי שפיר לצ'יפ גנטי נמצאת בסל הבריאות רק עבור נשים מעל גיל 34 או בהינתן גורמי סיכון מסויימים, אך אנו חוזרים ומדגישים כי הבדיקה מומלצת לכל אשה, גם בהריונות המוגדרים כ"תקינים" ועל רופא הנשים המלווה את ההריון להסביר על כך להורים בכל מקרה.

רופא הנשים בקופת החולים או במסגרת פרטית, חייב להסביר להורים כבר בתחילתו של מעקב ההריון על חשיבותן של הבדיקות הגנטיות [צ'יפ גנטי, NIPT ובדיקת אקסום] על מנת שההורים יוכלו לקבל החלטה מושכלת בשאלה האם לבצע את הבדיקות או להימנע מהן, כאשר העובדות והנתונים אליהם התייחסנו בסקירה זאת הובאו לידיעתם.

הרופא לא הסביר? הרופא התרשל!

אם יתברר לאחר האבחון של הילד/ה עם אוטיזם והפרעות נפשיות, כי רופא הנשים שליווה את מעקב ההריון לא הסביר להורים על האפשרות לעבור בדיקות גנטיות כאמור, תקום להורים הזכות המלאה להגיש תביעת פיצויים בסכומי עתק, בשל רשלנות רפואית.

רופא נשים שלא מסביר להורים אודות חשיבותן של הבדיקות הגנטיות, בכל הריון ללא יוצא מן הכלל, מתרשל בביצוע תפקידו ולמעשה שולל מההורים את הזכות הבסיסית לקבל החלטה מושכלת וחשובה לגבי ניהול ההריון. רופא כזה וקופת החולים המעסיק האותו, עלולים למצוא את עצמם נתבעים בעילת רשלנות רפואית.

לאורך השנים האחרונות פנו למשרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית אלפי הורים לילדים על הספקטרום האוטיסטי, כאשר במאות מקרים המטופלים במשרד אף הוגשו תביעות פיצויים בשל רשלנות רפואית חמורה. צוות עורכי הדין במשרד עומד לרשותך בכל שאלה בעניין ולצורך הערכת המקרה האישי-משפחתי שלך.

קריאה נוספת: בדיקת NIPT אינה מהווה תחליף לבדיקת צ'יפ גנטי בהריון!