מוטציות ושינויים במבנה של הכרומוזום ה-7
לפניך סקירה של מספר מצבים רפואיים, מאלו שהנם פחות נדירים, הנובעים בשל פגיעה מוכרת במבנה של כרומוזום 7, כאשר חלקם תורשתיים וחלקם מתפתחים לראשונה בעובר כמוטציות "טריות" או De-Novo.
CF
כנראה שהמחלה המזוהה ביותר עם פגם בכרומוזום 7 היא סיסטיק פיברוזיס CF, כאשר בארץ אחד מכל 25 אשכנזים נושא את המוטציה שגורמת למחלה ואחד מכל 5000 ילודים חולה בה.
המחלה הנה מחלה תורשתית ועוברת באופן הורשה אוטוזומלי רצסיבי, כלומר אדם יכול להיות נשא בלי לחלות במחלה ועל מנת שילד יהיה חולה במחלה על שני ההורים להיות נשאים שלה.
המחלה נגרמת כתוצאה ממוטציה בגן CFTR. הגן מקודד לחלבון שמרכיב תעלה האחראית על שחלוף יוני כלור מתוך ומחוץ לתא. כלור הוא חומר הנפוץ בתזונה, הוא המרכיב של מלח בישול יחד עם נתרן, ולכן נמצא בשפע בגוף.
לכן, איזון הריכוז של יוני הכלור בתאים הנו הכרחי לפעילות תקינה שלהם. כאשר פעילות תעלת הכלור נפגעת, מאזן הכלור נפגע וכתוצאה מכך גם מאזן המים וכתוצאה מכך מצטבר ריר צמיגי ברקמות שונות, בעיקר ברקמת הריאה, הלבלב, המעי והכליות. המוטציות בגן משתנות מאדם לאדם ויש להן רמת השפעה שונה על חומרת המחלה.
סימפטומים ראשונים למחלה יכולים להופיע כבר בגיל צעיר (עד גיל שנה) ולעיתים מתבטאים לראשונה כחסימת מעיים. עם הזמן ריר מצטבר בדרכי האוויר וגורם לבעיות נשימה ולהתפתחות זיהומים בריאות, הגורמים לשיעולים כרוניים, צפצופים ודלקת.
בשלב מסויים הזיהומים החוזרים גורמים לנזק בלתי הפיך לריאות וליצירת רקמת צלקת שפוגעת בתפקודיהן. בעיות נפוצות נוספות בחולי CF היא חסימת מעי ופגיעה בתפקוד הלבלב ובייצור אינסולין שיכולה לגרום לסוכרת. פגיעה בתפקוד הלבלב גורמת בנוסף לבעיות ספיגה, מה שעשוי לגרום לשלשולים ולעיכוב בגדילה.
בעבר רוב התינוקות עם CF לא שרדו מעבר למספר חודשים או שנים. כיום, באמצעות שיטות אבחון וטיפול מוקדמות, רוב החולים מגיעים לגיל מבוגר. למרות זאת, התחלואה בציסטיק פיברוזיס רוויה בסיבוכים ומשפיעה רבות על איכות החיים.
מאחר והמחלה תורשתית ניתן לאתר את המחלה כבר בבדיקות סקר גנטי של ההורים לפני ההריון. במידה שהורים נמצאו נשאים לאחר תחילת ההריון, ניתן לבצע בדיקת סיסי שליה בשבועות 10-14 או בדיקת מי שפיר החל משבוע 16 להריון על מנת לבדוק אם העובר חולה.
כמו כן, במידה שההורים נמצאו נשאים, ניתן לבצע הפריית מבחנה באמצעות הליך PGD על מנת לוודא שהעובר המופרה לא יהיה חולה.
מוטציות הגורמות לפגיעות עצביות
מוטציות בכרומוזום 7 יכולות לגרום לתסמונות נוריו-פסיכיאטריות, הנובעות מפגיעה בהתפתחות התקינה של תאי העצב במוח. למוח יש תפקידים רבים ובין השאר הוא מווסת את כלל התהליכים בגוף, הוא המאפשר לנו לדבר, לשמוע ולראות, להזיז את הגפיים, לחשוב מחשבות ולדמיין.
המוח אחראי על מצב הרוח שלנו, על ההתנהגות שלנו ועל עוד הרבה תהליכים שבני האדם עדיין לא מבינים עד הסוף. לכן אין זו הפתעה שלפגיעה בתי העצב שבעזרתם המוח מתקשר בינו לבין עצמו ובינו לבין שאר הגוף, תהיה השפעה חמורה.
פגיעות כאלה גורמות לתסמונות מגוונות כגון אפילפסיה, מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור שכלי), אוטיזם, הפרעות חרדה, סכיזופרניה, הפרעות קשב, בעיות שמיעה וראייה ועוד רבות נוספות.
חסר Deletion או הכפלה Duplication
סוג נפוץ של מוטציות הגורמות להפרעות התפתחותיות מכונה מוטציות חסר ומוטציות הכפלה. הן נקראות כך משום שהן נובעות מחסר או מהכפלה של מקטעי DNA ולכן פוגעות בתפקודם התקין של הגנים וחלבוני הגוף.
מאחר שתאי העצב נוצרים בזמן ההריון, כאשר תפקוד החלבונים נפגע בשלב מוקדם בהתפתחות יש פגיעה חמורה בתאי העצב, מה שעלול להוביל להופעתן של תסמונות נוירולוגיות ופסיכיאטריות מורכבות ביותר.
סינדרום וויליאמס
אחת התסמונות המוכרות והפחות נדירות נקראת תסמונת ויליאמס נגרמת בעקבות מוטציית חסר באיזור 7q11.23 בגנום. התסמונת הקשה פוגעת באחד מתוך 7,500-20,000 ילדים.
המדובר בתסמונת התפתחותית מורכבת שעלולה לגרום למגוון נרחב של תופעות בעוצמה משתנה. הלוקים בתסמונת יסבלו מלקות שכלית קלה עד בינונית בנוסף לבעיות למידה, ויהיו להם מאפייני התנהגות ייחודיים.
לאנשים עם התסמונת יש קושי במשימות הדורשות ראייה מרחבית, כגון ציור או הרכבת פאזלים, אך רובם יצליחו לעשות בהצלחה משימות הנוגעות לדיבור, מוזיקה ולמידה חזרתית.
אנשים עם התסמונת ניחנים בהתנהגות אקסטרה-חברותית והם מוצאים עיניין רב באנשים אחרים, בניגוד לאנשים על הספקטרום האוטיסטי. מאפיינים נפוצים נוספים הם ADD, ומגוון הפרעות נפשיות הכוללות חרדה ופחד קיצוני.
תווי הפנים של הילדים הנם יחודיים וכוללים מצח רחב, אף קצר, לחיים מלאות ופה רחב.
בנוסף לבעיות נוירולוגיות, אנשים עם התסמונת עלולים לסבול מבעיות לבביות ובעיות של כלי דם. ילדים עם תסמונת ויליאמס עשויים לסבול מבעיות התפתחותיות, בעיות קורדינציה, קומה נמוכה, בעיות ראייה, רמות סידן גבוהות בדם, בעיות עיכול ובעיות במערכת השתן.
ברוב המקרים תסמונת וויליאמס אינה עוברת בתורשה והמדובר במוטציה דה-נובו או מוטציה חדשה. אלו הן מוטציות אקראיות המופיעות לראשונה בעובר ואותן לא ניתן לחזות בבדיקות סקר גנטי של ההורים לפני ההריון.
עם זאת, עלולה להיות נטייה משפחתית להיווצרות מוטציות כאלה, וכאשר יש ילד נוסף עם תסמונת גנטית לא תורשתית הדבר מעלה את הסבירות לילד נוסף עם תסמונת גנטית. בכל מקרה, פניה לביצוע בדיקת מי שפיר בהריון תאבחן את הפגיעה הגנטית הגורמת לתסמונת, חודשים ספורים לאחר תחילת ההריון.
הכפלה של 7q11.23
בצד ההפוך של תסמונת ווילאמס נמצאת תסמונת Somerville-Van der Aa, המכונה גם תסמונת הכפלה של 7q11.23. למרות שהמוטציה נמצאת בדיוק באותו איזור גנטי, ילדים עם התסמונות עשויים לסבול מבעיות התנהגות שדווקא פוגעת ביכולת שלהם ליצור אינטרקציה חברתית ורבים מהם נמצאים על הספקטרום האוטיסטי.
בעיות התנהגות נוספות מהן הם סובלים הן הפרעות חרדה, ADHD, התנהגות אגרסיבית והפרעת התנהגות מתריסה (ODD). לכמחצית מהאנשים עם התסמונת יש הרחבה של אבי העורקים, מה שיכול להביא לסיבוכים במהלך החיים.
מאפיינים פיזיים של אנשים עם התסמונת עשויים לכלול ראש גדול ושטוח בחלק האחורי, מצח רחב, גבות ישרות ואף רחב, כמו גם שינויים במבנה הפה והאוזניים. עם זאת, מאפיינים אלו לא יופיעו אצל כל האנשים.
שכיחות המחלה היא 1 ל-7,500-20,000 איש וגם היא נגרמת לרוב ממוטציות דה-נובו, כלומר היא לא עוברת בתורשה, ולכן לא ניתן לגלות אותן בבדיקות סקר גנטיות טרום לידתיות. למעשה הדרך היחידה לגלות את התסמונת היא באמצעות בדיקת סיסי שליה או ניקור מי שפיר לצ'יפ גנטי.
עוד בנושא: פגיעה גנטית באזור 7q11.23
7q22.1-7q31 inversion
כרומוזום 7 הוא קרקע פורה למוטציות שיכולות לגרום לאוטיזם. בנוסף לתסמונת הכפלה של 7q11.23, תועדו מקרים של היפוך (inversion) של מקטעי DNA באיזורים 7q22.1-7q31. אנשים עם מוטציות מסוג הזה, נמצאים על הספקטרום האוטיסטי והם במיוחד סובלים מבעיות בכישורי השפה.
יש לציין כי במרבית המקרים הסיבה הגנטית לאוטיזם לא ברורה ומוטציות מסוג זה והבנה של הגנים המעורבים נותנת הצצה למנגנונים שגורמים לאוטיזם ומאפשרת לאבחן את התסמונת הצפויה כבר בתחילת ההריון.
7q21.22
פגיעה גנטית משמעותית ביותר בזרוע הארוכה q של כרמוזום 7, שעלולה להוביל לפיגור שכלי ברמה משתנה, אוטיזם, הפרעות נפשיות ופגיעות נוספות.
גם במקרה זה המדובר לרוב על מוטציה דה-נובו שאינה עוברת בתורשה מההורים ומתפתחת לראשונה בעובר, בשלב כלשהו לאחר ההפריה. ניתן לאבחן את הפגיעה בדיוק ניכר באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי בזמן ההריון וניתן לקרוא עוד על הפגיעה ממש כאן.
אבחון מוקדם בהריון של פגיעות במבנה הכרומוזום השביעי
נכון להיום ישנם שני שלבים עיקריים שבהם ניתן לחזות את ההסתברות לפגיעה כרומוזומלית של העובר. בשלב הראשון, ההורים יכולים וצריכים לפנות לביצוע בדיקות סקר גנטי לפני ההריון או ככל שניתן בתחילתו ובהתאם למוצאם, שאז ניתן יהיה לשלול מגוון רחב של תסמונות גנטיות תורשתיות.
לאחר הכניסה להריון, תמיד ובכל הריון ללא יוצא מן הכלל, ראוי להפנות את האם ההריונית לביצוע בדיקת סיסי שליה או ניקור מי שפיר לצ'יפ גנטי, שכן באמצעות בדיקת הצ'יפ הגנטי ניתן לאבחן בדיוק ניכר מאות מוטציות גנטיות משמעותיות בעובר ובעיקר מוטציות "טריות" וחדשות, שלא עברו בתורשה מההורים.
חובתו המקצועית של כל רופא נשים הנה לעדכן את ההורים לעתיד באשר לעובדות המוכרות אודות יכולות האבחון של הצ'יפ הגנטי, כאשר ישנם מספר מחקרים שהוכיחו כי באמצעות בדיקת CMA ניתן לאבחן פגיעה גנטית משמעותית בעובר ב-1 מכל כ-130 הריונות תקינים לכאורה, בהם לא היתה "סיבה רפואית" מוגדרת להפניית האם לביצוע בדיקת מי שפיר.
לצערנו הרב ובשל מחדל מתמשך, בישראל נהוג להמליץ על ביצוע בדיקת מי שפיר רק לנשים בהריון מעל גיל 35 או במקרה של בעיה גנטית מוכרת במשפחה ובמצבים שבהם התגלה ממצא לא תקין בבדיקות מעקב ההריון השגרתיות. נוהל מיושן זה אינו מתאים לנסיבות חיינו ולהתקדמות הטכנולוגית-מחקרית והוא לא השתנה הלכה למעשה מזה עשרות שנים!
הלכה למעשה, בכל שנה נולדים בישראל עשרות רבות של ילדים הסובלים מפגיעות כרומוזומליות משמעותיות, בכרומוזום 7 ובכל אחד מהכרומוזומים האחרים, כאשר הילדים מאובחנים רק בשלב מתקדם כלשהו לאחר הלידה.
כשבודקים את אותם מקרים לעומק, מתברר שרבים מההורים לאותם ילדים לא קיבלו כל הסבר מהרופא שליווה את ההריון לגבי חשיבותה של בדיקת הצ'יפ הגנטי ומשכך, נשללה מהם הזכות הבסיסית לקבל החלטה מושכלת ובמידע מלא לגבי השאלה האם לפנות לבדיקת מי שפיר או להימנע ממנה. במקרים כאלה - להורים קמה הזכות להגיש תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית.
לא ידעת שאפשר לאבחן פגיעות גנטיות בהריון?
כפי שציינו ולמרות שהמידע זמין מזה שנים רבות וחשוב מאין כמוהו, עדיין ישנם יותר מדי רופאי נשים ברחבי הארץ [בעיקר באזורי הפריפריה אגב] שאינם מקפידים לתת להורים הסבר מפורט על חשיבותה של בדיקת הצ'יפ הגנטי וזמינותן של בדיקות גנטיות נוספות, אותן ניתן לבצע בחודשים הראשונים של ההריון ובאמצעותן ניתן לאבחן שינויים כרומוזומליים ופגיעות גנטיות מזעריות בעובר.
אי מסירת המידע החשוב הזה להורים מהווה למעשה הפרה של חובת היידוע ומשכך, כפי שכתבנו, הרופא שולל מההורים לצמיתות את האפשרות לקבל החלטה קריטית וחשובה לגבי ניהול ההריון. וההסבר לכך פשוט: אם ההורים אינם מודעים לעובדות ולכך שבאמצעות בדיקת צ'יפ גנטי בהריון ניתן לאבחן מאות רבות של מוטציות גנטיות מורכבות, הגם שההורים בריאים והאם צעירה, הם אינם יכולים לשקול בצורה הראויה והמתבקשת את האפשרות לעבור בדיקת סיסי שליה או ניקור מי שפיר לצ'יפ גנטי.
במידה והילד/ה שלך אובחנ/ה רק לאחר הלידה עם פגיעה גנטית, כאשר האבחון מתבצע על פי רוב באמצעות אותה בדיקת צ'יפ גנטי, ויתברר מעיון בתיק הרפואי של האם מתקופת ההריון כי לא הוסבר לה ולא הובאה לידיעתה חשיבותה הרבה של בדיקת הצ'יפ הגנטי - תקום להורים הזכות המלאה להגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית.
משרדנו טיפל ומטפל במאות מקרי תביעה דומים, בהם ילדים אובחנו רק לאחר הלידה עם שינויים כרומוזומליים מהותיים ובין השאר גם פגיעות במבנה של כרומוזום 7 כאמור, כאשר להורים לא ניתן כל הסבר על חשיבותן של הבדיקות הגנטיות בהריון. אם המקרה שלך דומה, אנחנו עומדים לרשותך בכל שאלה נוספת ולצורך הערכת סיכויי התביעה.
עורכי הדין שלנו עונים להורים מודאגים
לאורך השנים האחרונות פנו אלינו מאות הורים לילדים שאובחנו רק לאחר הלידה עם שינויים כרומוזומליים, מתוך רצון לקבל תשובות ברורות ולבדוק את האפשרות להגשת תביעת פיצויים כפי שהסברנו, בעילת רשלנות רפואית.
לפניך תשובות מפורטות של עורכי הדין שלנו לשאלות [אנונימיות] שעשויות להיות רלוונטיות גם למקרים אחרים, בין השאר במקרים הנוגעים לשינויים ופגיעה במבנה של הכרומוזום השביעי.
רשלנות בהריון
רשלנות בלידה
ראשי נזק בתביעה
תחומי רפואה
