פורום רשלנות רפואית

אהלן,
לפני כשנה+ עקב כאבים במפרק כף יד ימין, ניגשתי לאורתופד של קופ"ח מכבי.
הוא נתן לי אבחנה של דלקת, ולמרות שהתעקשתי, לא הסכים להפנות אותי לצילום. הפנה לפיזיותרפיה ומתן כדורים והליכה עם סד.
חצי שנה אחרי כשהכאבים לא פחתו, בהמלצת הפיזיותרפיסט הלכתי למומחה כף יד, שאיבחן כי היה שבר. השבר התאחה, ככל הנראה לא טוב, ואין מה לעשות כי המצב לא חמור מספיק כדי להצדיק הליך כירורגי, ואני מצוי במצב של כאב כרוני.

שבוע שעבר אצל אותו מומחה אותה אבחנה.

כיום אני עדיין סובל מכאבים שמונעים ממני כמעט כל סוג ספורט, ופוגעים ביכולת שלי לעבוד ביום יום (כואב לי לעבוד עם עכבר, לנהוג ברכב, ועוד).

קיבלתי המון המלצות לרופאים/מטפלים שונים, אבל הם לא תחת הכיסוי הביטוחי של הקופה.

האם יש מקום לתביעה על רשלנות רפואית ובהמשך דרישה לכיסוי הוצאות רפואיות?

שלום רב,

כדי להעריך אם האבחנה שניתנה לך על ידי הרופא בזמנו של דלקת היתה סבירה והאם החמצת השבר הינה בגדר התרשלות בטיפול יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי הן מהביקור אצל הרופא והן את התיעוד המאוחר יותר. אם יתברר כי היה מקום לשלול אפשרות של שבר בצילום וכי אבחנה מוקדמת יכלה למנוע את הנזק יתכן שיהיה מקום לתביעת רשלנות רפואית.

מומלץ לפנות תחילה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע בקבלת התיעוד הרפואי ובהפניה למומחה כף יד מתאים להערכת המקרה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אם רנטגנאי עושה אולטרסאונד בשד / ממוגרפיה מצלם איזורים ונקודות ספציפיות ואחרי כשנה מתגלה שהיה פספוס של גוש באיזור שלא צולם. האם אפשר לתבוע את המרפאה על הפספוס כי האיזור הספציפי לא צולם?
אני רוצה לחדד שהשד לרוב מתחלק כמו שעון לשעות ולכל שעה יש מרחק מהפטמה, כל השד נבדק בבדיקה אבל אין תעוד מצולם של כל נקודה.
האם יש לכם תשובה חד משמעית לשאלה הזאת?

שלום,
ממוגרפיה או בדיקת אולטראסאונד סטנדרטים אמורים להדגים את מלוא רקמת השד (ככל שלא מדובר בבדיקה אשר התבקשה להתמקד רק ברביע מסוים) ולכן על פניו אם לא התבצעה הדגמה של כל רשמת השד ובשל כך לא אובחן גידול נראה שמדובר בסטיה מסטנדרט רפואי סביר. כמובן שכדי לתת תשובה חש משמעית יש צורך במלוא הנתונים, סוג הגידול ועוד.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

אולי כאן ידעו להגיד לי-
יש כזה דבר שבי"ח יכול להתנות כניסה של יולדת לחדר לידה בדברים כמו ניטור, פתיחת וריד ובדיקת פתיחה? כלומר אם היא מתעקשת לא לעשות אחד מאלה הם יכולים להגיד לה "סליחה, לא נוכל להכניס אותך"?

אני מבינה שיש לה זכות מלאה לסרב, לא זו השאלה.

זה כמו שהם מחייבים להרשם ולקחת פרטים אישיים של היולדת, ולא יכניסו אותה לפני (אלא אם כן היא ממש יולדת). אבל האם הם יכולים להתנות כניסה בבדיקות גופניות מסויימות? ואז מקסימום היא לא מעוניינת - שתבחר בית חולים אחר?

אשמח לתשובת החוק בעניין... תודה

שלום רב,

סוגיה מעניינת שלמיטב ידיעתי אין לה תשובה חד משמעית בחוק. להבנתי אין זה בלתי סביר שבית החולים יעמיד תנאים הגיוניים לקבלה ללידה אשר הינם בבחינת סטנדרט רפואי בסיסי ומינימאלי אשר מאפשר לשמור על בטחון היולדת והעובר כל עוד תנאים אלו אינם מסכנים כלל את היולדת והעובר.
החדרת עירוי למשל מאפשרת מתן נוזלים מהירה בעת מצבי חירום שעלולים להתפתח בלידה והיא הליך מקובל וסטנדרט טיפולי ראוי לפי כל הספרות הרפואית.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום רב,
אתמול בני הקטן (בן שלוש) נפל, התלונן על כאבים ולקחנו אותנו לביקור רופא.
לצערי נפלנו על אורטופד לא מקצועי בעליל וללא שום יחסי אנוש. שלח את בני לשלושה צילומים עד שעלה על השבר למרות שאמרתי לו מלכתחילה היכן כואב לו ולא התייחס בכלל!!.. ועוד בצילום השלישי החליט להיכנס איתנו והתנהג לבן בצורה לא יאה בכלל מכיוון שבכה כל הזמן!!!! לא לדבר על זה ששם לו סתם תחבושת בהתחלה ורצה לשחרר אותנו. כשעלה על השבר ורצה לשים גבס בני היה כבר במצב היסטרי, צרח מכאבים והשתולל ולא הסכים שייגע בו, והאדון החליט שהוא עכשיו איש חינוך והתחיל לצעוק על הבן שלי "תשתוק, אני אומר לך לשתוק, די לבכות וכו'" מה שגרם לבני לבכות עוד יותר.. אמרתי לו בשיא האדיבות שאני מבינה את הלחץ שלו, אך איני מרשה שידבר עם בני בצורה כזאת ואין לו שום זכות ואז התחיל להטיף על החינוך שלי וטען שאיני מצליחה לשלוט בבני. התחיל להגיד שאנחנו הורים עם אגו והוא הרופא והוא מחליט וכל מיני מלים שעדיף לא להגיד.. שתקנו בשביל לא להלחיץ את הילד עוד יותר וכשיצאנו אמרנו לו כל מה שהיה בבטן כמובן בצורה מתורבתת. אני ובעלי היינו בהלם מההתנהגות הבוטה הזאת.. ויצאנו משם הממומים!! לא לדבר על הילד שחווה את הטראומה של חייו.. אם מלכתחילה היה שולח אותו לצילום אחד נכון, במקום לטרטר אותנו לשלושה צילומים, כל הדברים היו נראים אחרת. האם ניתן לעשות משהו בעניין מעבר לפנות לפניות הציבור? האם יש על מה לתבוע?.. אציין שנכחו שני אנשי צוות; הרנטגאי, אשר רב איתו גם כן ושמענו את כל הצעקות מבחוץ וכנראה הרופא הוציא את כל התסכול עלינו, ואחראי המשמרת שבעצמו נתן לי מס' של פניות הציבור.

שלום רב,

תודה הדברים, גישה נכונה לילדים הינה חלק בלתי נפרד מהכישורים הנדרשים מרופא המטפל בילדים מעבר למקצועיות וידע, חבל שאלו פני הדברים.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

בן זוגי עשה טיפול שורש אצל רופא מומחה, במשך שנה אחרי הטיפול היו לו בעיות עם השן עד שהגענו לרופאה שהסתכלה בצילום ואמרה שהיא רואה חלקי מכשירים זעירים שהרופא ככל הנראה שכח באיזור הטיפול וזה מה שגורם לבעיות. השן הגיעה למצב שהאפשרות היחידה היתה עקירה. מעבר לכאבים הפיזיים במשך שבועות ואובדן ימי עבודה (דלקות חוזרות ונשנות ואנטיביוטיקה), יש כאן כמובן גם היבט כספי של הכסף ששולם על טיפול השורש והכתר ובנוסף הכסף שאנחנו צריכים לשלם עכשיו כתוצאה מהעקירה, שתל וכו.

האם יש עילה לפיצויים על רשלנות רפואית בטיפול שורש, כמה זמן לוקחת תביעה כזו ומה יכול להיות גובה הפיצויים? תודה רבה!

שלום רב,

כדי להעריך אם הייתה התרשלות בטיפול השורש והאם הנזק שנגרם הוא תוצאה של אותה התרשלות יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי כולל צילומים ולהתייעץ עם מומחה בתחום רפואת השינים. מקרים בהם מכשיר טיפולי נשבר בעת טיפול שורש אינם נדירים ועצם השבר אינו בהכרח מלמד על התרשלות אך כאשר זה קורה על הרופא המטפל לזהות זאת ולטפל כנדרש.
ממליץ לפנות בהקדם אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכה בפגישה מסודרת.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

אני מרגישה צורך לפרוק, ועל הדרך להעלות משו לתשומת לב נשות הרפואה.

הגעתי היום לתור לרופאה - מומחית לניורואופתימולוגיה, תור שנקבע לפני חצי שנה, תור שאין ביכולתי לבחור רופא, מי שתורן מקבל אותי. אני מגיעה בשעה שקבעו לי, אחרי שנגעתי במיוחד יומיים קודם לעשות את הבדיקות הנדרשות.

הגעתי וכמובן שעלי לחכות בתור לקבלה, ואז לרופאה ואז לצאת, ולחכות לה שוב בתור, ואז שוב בקבלה. סהכ תור של 10 דקות לוקח מעל שעתיים ולפעמים גם יותר (עם מסכה ושאר אווירת הקורונה שבאוויר). אני מגיעה ולא מתלוננת, לא מציקה, לא נכנסת לחדר של הרופאה כשיש מטופלים אחרים, לא מציקה, אומרת שלום ותודה, סהכ אני באמת בסדר.

קיצר איך שאני נכנסת לחדר של הרופאה אני חשה שהיא תוקפנית, ולא נעימה.

אחכ היא עושה לי את הבדיקה - בדיקה שמסנוורת את העיניים בקטע אחר, וואלה אני לא שולטת במצמוץ, והיא מתעצבנת עלי שאני זזה. ממש כועסת עלי ומאיימת שהיא לא יכולה לבצע את הבדיקה (זאת בידקה שעשיתי מספר פעמים בעבר).

אמרתי לה (עם דמעות בעיניים) שאני לא עושה את זה בכוונה ואני לא שולטת בזה ושלא תתעצבן עלי.

יצאתי משם עם דמעות.

אני פונה לאותן נשות רפואה - לפעמים אנחנו רק רוצות טיפה חמלה וסבלנות, זה גם ככה לא כיף לנו, אנחנו לא תמיד יודעות מה קורה בבדיקה, ומה בכלל הבעיה שיש לנו. ויהיה סופר אקסטרה נחמד אם תסבירו לנו מה אתן עושות לנו (אני פחדתי לשאול).
זהו- פרקתי.

קרה לי מקרה דומה אחרי יומיים במיון לפני שבוע. הרופאה הפנימאית האחרונה שקיבלה אותי פשוט הוציאה עלי את כל התסכול שלה מבלי שפציתי פה (ממש ראו שמשהו לא בסדר איתה). היה מעבר בין משמרות במיון, והיא שאלה אותי אצל מי הייתי לפני, אמרתי לה את שם הרופא והיא פשוט צעקה עליי שהיא לא מכירה אותו, ומה אני רוצה ממנה.

אחר כך דיברה ממש לא יפה. ספגתי ספגתי עד שפשוט יצאתי מהחדר ואמרתי שאני רוצה להתלונן עליה ולא מוכנה שהיא תמשיך לבדוק אותי (יומיים במיון, אני עם כאבי תופת והיא עם התנהגות תת רמה שלא מכבדת שום בן אדם). מפה לשם, אחרי שהבינה שאני עוד שניה אתלונן עליה שינתה את ההתנהגות, זה היה מבחיל לראות את הדו פרצופיות וההצגה שעתה שם לפני הקהל במיון - שכאילו היא מתחשבת פתאום כמובן שדאגתי להגיד ליד כולם איך התנהגה באמת. יאמר לזכות, שיום לפני טיפלה בי רופאה פנימאית אחרת מקסימה, אכפתית ומקצועית.

אחרי שבדקתי עם עורך דין קרוב משפחה הוא אמר שחוץ מלכוב מכתב תלונה למשרד הבריאות ולבית החולים אין הרבה מה לעשות. זאת לא רשלנות רפואית ואי אפשר לעשות כלום הלכה למעשה. ברור שאותה רופאה חצופה תתהפך על עוד מטופל/ת ביום מן הימים. זה פשוט אופי כזה.

מעדכנת: היא במחלקה פנימית ולא נוירולוגית ולא תועבר בקרוב לנוירולוגית עקב מצב בריאותה המסובך.

אמא שלי הגיעה לפני חודש וחצי לבית חולים במרכז הארץ,בשבוע הראשון לאשפוז עברה שם ארוע מוחי חמור ונותרה במצב אנוש ללא הכרה.לא כותבת עוד פרטים על מצבה כי פשוט אין לי אותם.
במחלקה מטפלים בה פיזית אבל היא בתרדמת ולא פגשנו אפילו נוירולוג אחד מאז שזה קרה.
אנחנו רק מנסים להבין מה המצב המוחי שלה ולקבל איזו הדרכה איך לנהוג בה.לדבר אליה? לנסות לגרות את המוח? אולי אין טעם?
אנחנו מתחננים לכל מי שאפשר שם כולל ראש המחלקה. והתשובה היא: מצבה לא טוב.המוח נפגע.אז אי אפשר לפגוש נוירולוג.ואצטט את הרופא היום ״אין נוירולוג בשבילכם זו לא תכנית כבקשתך״.
(דיברתי עם פניות הציבור של בית החולים וביקשו שנשלח מייל ואולי מישהו יתייחס אלינו בעוד 3 ימי עסקים)

מה הזכויות שלנו כמשפחה וזכויות אימי לפי חוק?? הגיוני שכל מה שמדברים איתנו זה שיחה של כמה מילים במסדרון?!

שלום רב,

ראשית איחולי החלמה ובריאות שלמה.

את זכאית לקבל הסבר מלא על מצבה של אמך וככל שהסבר כזה לא מתקבל אפשר לשקול פניה למשרד הבריאות בתלונה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

לחברה שלי היה התקן לא הורמונאלי משך 4 שנים (כאשר הוא תקף ל5) והוצא בגלל שהוא זז לחלל הרחם והרופא החליט להוציאו. בזמן שהוציא אותו, נותרה זרוע אחת של ההתקן שנתקעה בדופן. הרופא הציע לחברתי לחכות 4 מחזורי וסת שאז בשל התכווצויות הרחם הזרוע תצא, אחרת התערבות כירורגית .

בבדיקה שעשתה 4 חודשים לאחר הוצאת ההתקן, הזרוע יצאה אך ננעצה במקום אחר והגיעה לנרתיק.הרופא ניסה להוציא בעצמו ללא הצלחה וקבע לה ביקורת חודשיים נוספים לאחר מכן.
בנוסף חברתי קיבלה ווסת פעמיים בחודש שקיימה יחסי מין ופעם הראשונה לאחר הוצאת ההתקן והיא חוששת שאולי הדימום הוא מפציעה של אותה זרוע, פעם אחת יום אחרי קיום יחסי מין שנמשכה 3 ימים בלבד והגיעה ללא הכנה מוקדמת או הסיום ("החום") ופעם שנייה ללא קשר ישיר ליחסי מין (גם ללא הכנה מוקדמת). יצויין כי קיימה יחסי מין שוב לאחר הדימום הראשון ולא היה דימום.

השאלות הן כאלו:

1- האם בשל תזוזת ההתקן היה חובה להוציא אחרי 4 שנים במקום 5 ולא להחזירו למקום?

2- האם קטיעת הזרוע היא כשל של הרופא או משהו נפוץ?

3- האם לא כדאי להחליף רופא?

4- מה ההתערבות הכירורגית כוללת (אשפוז והרדמה כללית?)

5- האם יש כאן רשלנות רפואית לדעתכם ולפי הניסיון שלכם בתחום?

שלום,

באשר לשאלה הראשונה - אין לי דרך להשיב על כך ללא בחינת התיעוד והתייעצות עם מומחה בתחום הגניקולוגיה לצערי.
גם כדי להעריך אם התפרקות ההתקן והותרת זרוע נעוצה בדופן הרחם הינה בשל התרשלות אין די בתיאור אלא יש צורך בפרטים נוספים ובחינה של המקרה על ידי מומחה בתחום המיילדות והגניקולוגיה.
באופן עקרוני כדי להעריך אם הייתה במקרה זה התרשלות או שמא מדובר רק בסיבוך אפשרי יהיה צורך לבחון את התיעוד בסיוע מומחה בתחום הגניקולוגיה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום לכם לבנות אני בת 25
יש לי תאומות בנות שנתיים הם נולדו פגיות
אני בטיפול בקלינאית תקשורת אבל לא רואה משהו שעוזר. הרופאים מדברים על עיכוב התפתחותי ואני די מודאגת ויותר מקצת לחוצה.
הם עדין לא מדברות כל כך.
המילים שהן אומרות אבא. אמא. לא.
אבל הם מבינות הכל שמדברים איתם.
ועוד משהו קטן ניסיתי לגמול אותן מחיתולים הן בכלל לא מוכנות בוכות שאני שמה אותם בשירותים.

עברנו כמה בדיקות של מומחים רפואיים. אני רוצה לדעת האם יכול להיות שהרופאים בהריון שלי לא היו בסדר. אנחנו ממשיכים באבחון של הבנות אבל ברור כבר שמשהו לא בסדר.

הבנתי שאתם מתעסקים בנושא של עיכוב התפתחותי ורשלנות רפואית. רציתי לדעת איך בודקים את המקרה שלנו ומי יכול לתת לנו תשובות?

שלום רב,

את מוזמנת ליצור עמנו קשר טלפוני כמובן ליעוץ משפטי פרטני. אני מניח כי אם יתברר שאכן יש עכוב התפתחותי בשלב כלשהו יפנו אתכם לבירור שיכלול בין היתר MRI מוח וכן בדיקות גנטיות, לאחר בירור מקיף ניתן יהיה להעריך בצורה טובה יותר את המקור לעיכוב ואז לשקול גם את הנושא המשפטי ככל שיהיה רלבנטי.

בברכת בריאות ובשורות טובות,
עורך דין עופר סולר

שלום לעורכי הדין

רופא השיניים הקודם שלי לא מוכן להעביר לי צילומים מהתיק הרפואי שנמצא אצלו למרות בקשות חוזרות ונשנות. הרופא שיניים החדש מבקש את זה על מנת לטפל בי בצורה הנכונה ביותר.

הרופא כמובן עובר על חוק זכויות החולה, מה אפשר לעשות בנידון? אציין שפניתי אליו טלפונית, באמצעות דוא"ל ובאמצעות מכתב ממני. הוא לא עונה ולא מעביר את הצילומים. מה השלב הבא?

שלום רב,

אני סבור כי השלב הבא יהיה בלית ברירה מכתב מעורך דין בנושא זה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

נותחתי ב2008 בעיניים , כאשר הגעתי לביקורת ב2013 נאמר לי שהכל תקין שיחררו אותי לדרכי , ב2018 גיליתי כי קיימת לי מחלת עיניים ובבדיקה אחורה גילו רופאים חיצוניים שבזמן הביקורת ב2013 המחלה כבר הייתה בראשיתה ויכלו לאבחן אותה בזמן . מה אומר סעיף ההתיישנות במקרה שלי ? יש פה ספק בכלל אם גיליתי את המחלה רק ב2018 ?

שלום,

נושא הארכת תקופת ההתיישנות בשל גילוי מאוחר של ההתרשלות או הנזק הינו מורכב למדי ומצריך בדיקה יסודית של המקרה, אין די בגילוי מאוחר של ההתרשלות אלא יש להוכיח כי לא ניתן היה במאמץ סביר לגלות את ההתרשלות קודם לכן.
אני ממליץ על פניה בהקדם האפשרי ליעוץ מסודר בפגישה עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

ידוע לי כי פסיכולוגים אמורים לנהל רשומה רפואית בנוגע למטופלים שלהם.

מה ניתן לעשות כאשר מתגלה חשד סביר שהמטפל לא ניהל רשומה שכזו - למשל אם התבקש להמציא אותה למטופל, ורק לאחר מספר שבועות הואיל לשלוח רשומה הכוללת טעויות רבות המעלות חשד כי זו נבדתה מזכרונו השגוי כשניסה להמציא אותה בדיעבד.

מעבר לכך שזה מעיד על כך שהמטפל לא באמת "ראה" את המטופל, הדבר מוסיף ומחזק את ההשערה כי המטפל נהג ברשלנות אם למטופל יש בסיס להאמין כי הטיפול הזיק לו (בין היתר אם רואה הקבלה בין אופן ההחמרה במצבו לבין מקרים המתואים בספרות ובמחקרים בנוגע לנזקי טיפול).

הבנתי מפסיכולוגים רבים כי משרד הבריאות יטה להמנע מלעסוק במקרים כאלה אם אין חשד לניצול (למשל מיני) של מטופל או עבירה פלילית חמורה.

כמו כן, תביעה משפטית בגין רשלנות בתחום הפסיכולוגיה היא בסיכוי קלוש לאור הקושי להוכיח את הקשר בין התנהלות המטפל לבין החמרת מצבו של המטופל.

איך למעשה מוודא הענף הטיפולי את איכות המטפלים בו ומרחיק שרלטנים ורשלנים?

כיצד למעשה ניתן למצות את הדין עם מטפלים רשלניים ואיך ניתן להזהיר אחרים מפניהם?

שלום רב,

אכן תביעות אחריות מקצועית כנגד פסיכולוגים הינן מורכבות למדי בפרט נוכח הקושי להוכיח קשר סיבתי בין התרשלות לבין נזק נטען. למיטב ידיעתי הביקורת על רמת המטפלים נעשית באמצעות תהליך ההכשרה הארוך יחסית עד לקבלת רשיון לעסוק בפסיכולוגיה ומבחני רישוי.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

אבא שלי נפטר ממצב רפואי של חזה אוויר (pneumothorax) כתוצאה של החדרת נקז חזה T.D שהתקפל וגרם לנזק עצום (חזה אוויר) ואז ישירות הורדם והונשם במקום והועבר לט.נ, למרות הקריאות החוזרות לצוות הרפואי שאבא לא מרגיש טוב.

אחרי שלושה ימים בטיפול נמרץ נקבע מותו.
הוא אושפז בגלל שיעול, הוא היה בשלבי סיום של טיפול כימותרפי עקב סרטן ריאות.

אך בריא בד"כ ללא מחלות רקע אחרות הוא היה עצמאי עובד בטייח באותה תקופה למרות אפילו הטיפולים שהיה מקבל. האירוע הזה קרה לפני חמש שנים אך תחושת התסכול מתגברת בכול יום שעובר. כי זה היה אפשר למנוע וזה היה כתוצאה מהתרשלות בטיפול ובמעקב של מצב המטופל?!

מוחמד שלום,

על פניו נראה כי במקרה של פנמוטורקס (חזה אוויר) שהביא להתדרדרות במצבו של אביך ז"ל מצדיק בירור רציני ויתכן שהייתה התרשלות בטיפול. יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי.
אתה מוזמן ליצור עמנו קשר טלפוני ליעוץ.

מאחל לך שלא תדע עוד צער.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אני פותח קבוצת פייסבוק שעניינה לסייע לאנשים עם בעיות במערכת העיכול. כחלק מהקבוצה יהיו גם אנשי מקצוע שניתן להתייעץ אתם ואני אשמח לדעת מה עלי לכתוב בחוקי הקבוצה על מנת להיות מכוסה משפטית.
חשבתי משהו בסגנון:
"המידע המקצועי שניתן כאן מטרתו לחשוף בפניך אפשרויות טיפול שונות והוא אינו בגדר המלצה טיפולית אישית. טיפול שאינו מותאם אישית עשוי אף לגרום נזק ועל כן יש להתייעץ עם מטפל/ת המכירים אותך ואת ההיסטוריה הרפואית שלך טרם יישום כל המלצה שניתנה בקבוצה"

האם זה בסדר או שיש להוסיף / לגרוע דברים והאם יש עוד משהו שאני צריך לדעת בפן המשפטי לפני שאני פותח קבוצה שעוסקת בנושאים רפואיים ולמרות שאני לא רופא?
תודה

שלום רב,

איני יכול לצערי לתת לך יעוץ שלם ומלא בנושא זה במסגרת פורום מצומצם זה ואני מציע שתתייעץ באופן מסודר עם עורך דין אשר תחום עיסוקו דיני אינטרנט שכן מעבר להצהרה בפורום כדאי גם לנקוט בעוד אמצעי זהירות כמו קיום תקנון ועוד.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום לכם,

הבן שלי קיבל אבחנה על הספקטרום האוטיסטי בגיל 2.6. הרופא בקופת חולים שלח אותנו לכמה בדיקות של מומחים. אנחנו די בהלם מהמצב. חברה אמרה לי שאפשר לתבוע פיצויים במקרה כזה והמליצה להתייעץ אתכם. כל ההריון שלי היה תקין ועד הלידה אף אחד לא אמר מילה על בעיה כלשהי. את הבדיקות שהרופא הפנה אותי בהריון עשיתי במלואן. לא היה שום סימן לבעיה כלשהי. רציתי לבדוק אתכם האם באמת אפשר לתבוע פיצויים על רשלנות רפואית במקרה כמו זה ואיך מקבלים תשובות ברורות בנושא?

רחל שלום,

מזה מספר שנים קיימות בדיקות גנטיות אשר מסוגלות לאתר מוטציות גנטיות שידועות כגורמות לאוטיזם, עם זאת גם כיום רק כ- 20% ממקרי האוטיזם מוסברים על ידי רקע גנטי.
כדי לדעת אם במקרה שלכם יש רקע גנטי לאוטיזם תצטרכו לעבור יעוץ גנטי ובדיקת דם לילד הנקראת צ'יפ גנטי. המדובר בבדיקות הכלולות בסל הבריאות ואינן מסוכנות.
אם יתברר כי יש מוטציה גנטית אשר מסבירה את האוטיזם יהיה מקום לבחון אם בהריון הוסברו לך כל אפשרויות הבדיקה ויתכן ויתברר שיש עילה לתביעת רשלנות רפואית.

את מוזמנת ליצור עמנו קשר טלפוני להסבר מפורט יותר ויעוץ ראשוני שאינו כרוך בתשלום.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

אתמול גילו לילד שלי בן השנתיים אוטיזם. יש לי ילד בן 5 עם הפרעות התנהגות קשות והיפראקטביות, חשבתי שראיתי איתו הכל. אבל, שאיבחנו את בני בן השנתיים באוטיזם עולמי התהפך עליי, בכיתי, צרחתי, קיללתי את אלוהים, למה מגיע לי 2 ילדים עם בעיות? אוטיזם נשמעת לי מילה מפחידה, אני מפחדת להתקרב לילד שלי ומצד שני בוכה ומתמלאת רחמים, ואחרי זה שנאה עצמית שאני כזו. חוששת לגבי עתידו, לגבי חייו, כואבת לי הנשמה, אני לא אוכלת ולא ישנה, יש לי עוד ילדה גדולה ותינוק, 4 ילדים שזקוקים לי ואני לא מצליחה לאסוף את עצמי. מה עושים? אני מתמוטטת. קראתי בפייסבוק שיכול להיות שהיו צריכים לעשות בדיקות של ההריון ולאבחן את האוטיזם. זה יכול להיות במקרה שלנו? אין לי מושג למי לפנות ועם מי לדבר. בעלי לא מתפקד כבר כמה חודשים מאז הקורונה ועכשיו הוא בכלל בהלם. אתם יכולים להסביר לי מה עושים?

נעמי שלום,

אני מצטער לשמוע על הקשיים הרבים שאתם מתמודדים עמם, מאחל לכם מכל ליבי בשורות טובות מעתה.
למרבית הילדים אשר מאובחנים על הספקטרום האוטיסטי אין רקע גנטי אשר מסביר את הבעיה. עם זאת לכ- 15 - 20% מהילדים יש מוטציות גנטיות שניתן לאתר בבדיקות אשר מסבירות את הקשיים שלהם.

את מוזמנת ליצור עמי קשר ליעוץ מפורט אולם עקרונית בשלב זה מומלץ לבקש מרופא הילדים של בנך הפניה ליעוץ גנטי עם הילד.
ביעוץ הגנטי יש סיכוי סביר שיפנו את הילד לבדיקת צ'יפ גנטי - זוהי בדיקת דם הכלולה בסל הבריאות במקרה שלכם אשר מסוגלת לאתר מוטציות גנטיות רבות.
אם יתברר שלבנכם יש מוטציה גנטית שמוכרת ככזו אשר עלולה לגרום לאוטיזם יהיה צורך לבחון אם היה מקום להסביר לך בהריון על ביצוע בדיקת אבחון למוטציה זו.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

אמא שלי נפטרה לפני פחות מחודש. הייתה חולת copd וכן סרטן השחלה שלב 4. סיבת המוות היה זיהום בדם - לפי מה שהוסבר לנו ע"י האונקולוגית, לאמא היה זיהום בשתן שהתפשט לדם, ובגלל הכימו אין לה מערכת חיסונית ולכן היא לא יכולה להילחם בזיהום.

יומיים לפני שכל זה קרה , אמא שלי עברה כימו ,לפני הכימו עושים בדיקות דם ,אני תוהה איך הזיהום הזה לא הופיע בבדיקות דם ? האם יש אפשרות כזאת? האם יש אפשרות שמישהו שם פיספס את זה ועשו לאמא שלי כימו כשיש זיהום? המחשבות האלה לא נותנות לי מנוח ונראה לי שחשוב לבדוק שלא היתה רשלנות רפואית - ראיתי את הפרסום שלכם בפייסבוק ובאתי להתייעץ. אודה לתשובה מעורך דין.

יסמין שלום,

אני משתתף בצערך על מות אמך.

כדי להעריך אם הייתה התרשלות בטיפול באמך ז"ל והאם ניתן היה למנוע את התפשטות הזיהום ואת מותה יהיה צורך לקבל מבית החולים את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה בתחום הרפואה הפנימית או זיהומולוגיה.
מבלי להכיר את פרטי המקרה אוכל לומר באופן כללי שתביעות רשלנות רפואית בגין התרשלות באבחון או טיפול בזיהומים יכולות להיות לא פשוטות כלל להוכחה בפרט אצל חולים עם דיכוי חיסוני כפי שקורה לעיתים אצל חולים אונקולוגים המקבלים טיפול למחלת הסרטן.

רק בריאות ושלא תדעי עוד צער,
עו"ד עופר סולר

אני צריכה עזרה, אבל אני לא יודעת איזו עזרה בדיוק.
זה התחיל לפני שלוש שנים בכאב גב פתאומי שהידרדר במהירות למצב סיעודי.
רופאים התרשלו בטיפול בי. 3 רופאים היו צריכים להפנות אותי למיון באופן מיידי ולא עשו זאת למרות שכבר ראו שיש לי חסרים נוירולוגים.
סמכתי על רופא המשפחה שלי למרות שבתגובה לתלונה שלי על כך שאין לי שליטה על הסוגרים שלי, הוא פשוט נתן לי אופטלגין. קיבלתי כמויות אדירות של מורפיום (אוקסיקונטין), בקושי תפקדתי והמוח שלי לא היה נוכח בתקופה ההיא, כך שזה אפילו לא היה נראה לי מוזר.
החלק השני של הרופאים ואחד במיוחד, החליט שמצבי ישתפר באופן ספונטני, למרות שידע שרפואית זה לא מצב אפשרי בכלל ושישנה וודאות של 100 אחוז שאם לא אקבל טיפול רפואי מיידי - הנזק העצבי ישאר קבוע.
-אני מאובחנת עם תסמונת זנב הסוס. מדובר במצב נוירולוגי חריף המאופיין באובדן הפעילות של שורשי עצבים בתעלה השדרתית, באזור הממוקם מתחת לסיום חוט השדרה עצמו. רוב העצבים שלנו יודעים להתמודד ולחזור לעצמם (בערך), אך העצב שאחראי על הסוגרים לא יודע לעשות זאת. אם לא יינתן טיפול במסגרת של 48 שעות, הפגיעה העצבית תישאר קבועה-
בספרות הרפואית והמקצועית אין אף מקרה מתועד של עצב סקראלי פגוע שהצליח להצמיח את עצמו מחדש.
הרופאים שסמכתי עליהם היו אדיבים כלפיי, הרגשתי שהם דואגים לי והם הבטיחו לי שהם "עם היד על הדופק" ושלא אדאג ובטוח יהיה שיפור ספונטני אם רק אהיה סבלנית ואתמודד עם הכאב.
רופא אחד אפילו לא היה חייב לקבל אותי לטיפולו אך קיבל אותי בדחיפות.
הפגיעה העצבית שלי תלווה אותי עד יום מותי.
הפגיעה משפיעה מהגב התחתון ועד לבהונות הרגליים. המעיים פגועים (בריחות צואה, התקפי עוויתות ודלקת שיודעים על קיומה אך עדיין לא מצאו באיזה מקום בדיוק היא נמצאת), שלפוחית השתן לא מתפקדת (אני משתמשת בקטטר חד פעמי שאני עושה בעצמי כל 3 שעות), רגל אחת ללא תחושה מהברך לבהונות ויש לה חיים משלה אז היא מתקפלת כשנמאס לה, כל דבר הכי קטן הוא מעמסה אדירה על הגוף ברמה שהדופק ולחץ הדם עולים לרמה גבוהה מאוד רק מהליכה איטית עם מקל הליכה במשך 10 דקות ולכן אני גם מטופלת תרופתית כחולת לב למרות שאני לא בדיוק,
בהרגשה שלי אין שום אספקט בחיים שלי שלא נפגע בעקבות הפגיעה העצבית הזו.
אף פעם לא הייתי יושבת בבית ומחכה שעזרה תיפול לי מהשמיים. תמיד עבדתי בכל עבודה שהיא, התחלתי תואר במשפטים, השתתפתי בכל מיני וועדות בכנסת והחיים שלי סוף סוף היו במסלול הנכון מבחינתי כדי שהעתיד שלי ושל בנותיי יהיה טוב יותר (אני אמא חד הורית לשלוש בנות), והכל נקטע. אני בקושי מצליחה לעמוד כדי לשטוף כלים, כל דבר נראה לי כמו פאקינג טיפוס על האוורסט.
אחד הרופאים ביקש ממני סליחה בשיחת טלפון וחשבתי שזה ייתן לי איזו שהיא נחת או שלווה, אבל זה רק עצבן אותי יותר כי הוא אמר שהוא לא היה מקצועי מספיק כדי לטפל בי ואני מקבלת את זה, אבל אם הוא ידע שהוא לא מקצועי מספיק כדי לטפל בי - מדוע לא העביר אותי לידי מי שכן היה יכול לעשות זאת? למה הוא חייך והיה מקסים כהרגלו ואמר לי שלא אדאג ושהכל יהיה בסדר? רופא אחר המשיך לטפל בי עד שהבנתי שגם הוא התרשל בטיפול בי ואני לא מסוגלת לראות אותו יותר.
התביעה שלי עם אחוזי הצלחה גבוהים כך שככל הנראה אקבל פיצוי כספי הולם, אבל עם זאת יש לי התמודדות רגשית לא פשוטה. כמעט כל יום קורה מצב מסוים שאני לא יכולה להתמודד איתו מרוב תסכול ובוכה המון ורוצה לדעת למה. למה רופא יודע שיהיה לי נזק וודאי, אבל מחליט לא לעשות עם זה כלום. אני לא מבינה למה. אני יודעת בוודאות שאם הייתי עם יכולת כספית כשזה התחיל, אז סביר להניח שכן הייתי מטופלת בזמן.
חובת טיפול של 48 שעות, ואני טופלתי רק אחרי חודשיים וחצי.
אני מרגישה פגועה כל כך ולא יודעת איך להשתחרר מזה.
אני יודעת שרשלנות לא אומרת שהם עשו זאת בכוונה תחילה כדי לפגוע בי, אלא התרשלו בקבלת החלטות לא נכונות. אבל בהרגשה שלי, הם אישית אלה שפגעו בי. שחייכו אליי ונתנו לי להאמין להם שהכל יהיה בסדר ושום דבר כבר לא יהיה בסדר ואני לא מצליחה לצאת מההרגשה הזו.
איך אוכל לסמוך על אדם - כל אדם - אם זה שנשבע להציל חיים בעצם פגע מאוד בחיים שלי?
אני בטיפול אצל מטפלת מדהימה, טיפול שיועד לטפל בטראומות שעברתי בחיים ובמקום זה הטיפול כמעט כולו מתעסק במצב הקיים ואני לא מרגישה התקדמות בהרגשה שלי.
העו"ד אומר שבהרבה מקרים שהוא טיפל בהם, האדם קיבל סגירת מעגל בזכות התביעה אבל אני לא מרגישה את זה. אולי כי התביעה עדיין לא הסתיימה, ואולי זה בגלל שאני רוצה שהרופאים האלה יעמדו מולי ויסבירו לי למה החיים שלי נהרסו, ואני יודעת שזה לא יקרה. התביעה היא בעיקר פיצוי כספי שיעניק לי איכות חיים טובה יותר.
ניסיתי טיפול אצל פסיכולוגית שיקומית אבל היא בעיקר עצבנה אותי ולא תרמה לי בכלום.
אני רוצה לשחרר את הפגיעות הגדולה הזו שאני מרגישה בתוכי וגורמת לי להתפרק.
אני רוצה הסבר. משהו שיסביר את ההתנהלות הרשלנית. משהו שיניח לי לישון בלילה בלי שארגיש פגועה כל כך
אני לא יודעת איך לעשות זאת, אין לי שמץ של כיוון איך אני מפסיקה להרגיש שהם פגעו בי אנושות, אני רוצה להפסיק לחשוב שהם בראש שלי כל יום בכל פעולה שאני לא מצליחה לעשות ואני כנראה בקושי מבליחה להם במחשבות.
רעיונות איך להשתחרר מהרגשות הנוראיים והקשים שיש לי?

דניאל שלום,

תודה על השיתוף בתחושותייך הקשות ועל החשיפה האישית. כמי שמטפל בתביעות רשלנות רפואית מזה כעשרים שנה אני חווה תחושות כאלו מחלק לא קטן מהלקוחות שלנו.
רבים חווים תחושות של כעס, אפילו השפלה וחלק מגיעים למצב אבסורדי למדי של האשמה עצמית.
אין לי לצערי הכשרה מקצועית מתאימה לסייע ללקוחות שלי מבחינה נפשית, אני יודע שחלק מהם אכן חוו השלמה עם סיום התיק וקבלת פיצויים.
אני מקווה שתצליחי לקבל עזרה מקצועית שתסייע לך בנושא הנפשי ומאחל לך הרבה בריאות ושקט.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

אני קוראת ומזדעזעת ובו זמנים מזדהה.
גם לי יש פגישה בסקרואליטיס למזלי לא נגרם נזק עצבי לתמיד.

אבל אני יודעת את עוצמות הכאב.

דבר ראשון ולפני הכל, אני כחולה כרונית לאחר 5 שנים של התרוצצות בין רופאים הצלחתי להשיג לעצמי את הצוות המטפל המושלם לי. אל תוותרי ותמשיכי לחפש רופא משפחה טוב שידע להחזיק את כל התיק שלך, פיסיוטרפיה לרצפת האגן וגוף כללי, פסיכולוגית להתמודדות עם כאב כרוני .

ולסיום סיומת לפנות אל עורך דין לרשלנות רפואית וכמובן שלתבוע על מה שעברת.

לפני שבועיים עשינו ברית ללביא הקטן שלי בשעה 18:30.
"הכל היה בסדר " , כאב לו כמו שאמרו לי שיכאב, בכי, נובימול וכו'.. החלפתי לו בלילה והכל היה נראה בסדר... ב6 בבוקר קמתי לסיוט של חיי.
התינוקי הקטן שלי היה צהוב! מכוסה כולו בדם בכמויות שלא אתאר כאן... תינוקי כ"כ קטן, בקושי הגיב, הזמנו אמבולנס וישר הוכנס לטיפול נמרץ, מנת דם, תפרים באיזור הברית שלא הפסיק לדמם, אינפוזיה ו8 רופאים מסביב ליצור כזה קטן
ו2 הורים מרוסקים. לאחר יומיים התייצב ובנס גדול חזר לעצמו. הרופאים אמרו לנו שהגענו ממש בזמן, לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם עוד שעה אחת היינו ישנים.
בבית חולים לא ידעו להגיד לנו אם זה באשמת המוהל שחתך עמוק מידי (כי הדימום לא היה מידי) או שלא יכל לדעת אם עובר בדיוק שם נים דם שנפגע. מחר יש לנו ביקורת בבית חולים מקווה שאדע יותר פרטים.

הופנו אותי להתייעץ אתכם לגבי אפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד המוהל שפגע בילד בזמן הברית. אני מבקשת לדעת האם שמעתם על מקרה כל כך קיצוני בעבר ומה העצה שלכם אלי?

שלום רב,

ראשית מאחל לבנכם החלמה מהירה ופשוטה.

במקרים כאלו אני ממליץ השלב ראשון פשוט להמתין כרגע להחלמה, אין טעם כרגע בטיפול משפטי כל עוד לא ברור מה היקף הנזק. בהמשך ניתן יהיה לקבל את מלוא התיעוד מבית החולים ולהתייעץ עם אורולוג ילדים להערכת המקרה - האם הדימום נגרם בשל התרשלות של המוהל ומה הנזק שנגרם.

טיפלנו ואנו מטפלים במקרים של נזק לאחר ברית מילה כולל מקרים של נזק קבוע שנגרם למרבה הצער. אתם מוזמנים ליצור עמי קשר טלפוני בהמשך לייעוץ ובחינת המקרה.

בריאות ובשורות טובות,
עורך דין עופר סולר

צהריים טובים,
ב2016 נודע לי שאני נשאית איקס שביר אלל א׳ 44
אלל ב׳ 66 י
וכמובן שעשיתי בדיקת מי שפיר כדי לדעת האם הבן שלי בסכנה
ביצעתי מי שפיר ונודע לי שהבן שלי יש אלל בגודל של 71 חזרות
אומנם זה באיחור אבל בזמנו נאמר לי שהכל בסדר
רציתי לשמוע את דעתכם
תודה

שלום רב,

אני לא בטוח שאני מבין את השאלה לצערי.
האם את כרגע בהריון ? אם כן מציע שתפני בהקדם ליעוץ רפואי.
איני יכול לתת יעוץ רפואי אולם אם מדובר בילד שכבר נולד ויש לו עיכוב התפתחותי את מוזמנת ליצור עמי קשר ליעוץ.

בברכה,
עורך דין עופר סולר


בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום.
לפני חצי שנה אשתי נחתכה באצבע והגיעה למוקד רפואי של קופ"ח. היא הייתה בחודש שישי להריונה.

במוקד התחילה לקבל טיפול מרופא טראומה, כשביקשה שיעשה את ההרדמה המקומית בעדינות הוא לא הקשיב לה ולאחר כמה שניות איבדה הכרה (לאחר שציינה שלא הרגישה טוב אבל הוא התעלם ונתן זריקה בכל זאת).

לאחר שאיבדה הכרה הועברה למחלקת אחיות, שם האחות שאלה אותה אם היא בסדר ואמרה לה שיש לה בערך 10 דקות להרגיש טוב ולבצע את הטיפול עם הרופא אחרת הרופא הולך ולא יוכל להמשיך את הטיפול והיא תצטרך לעבור לבית חולים. באותם רגעים אשתי הייתה מאוד חלשה ולכן ביקשה להישאר שכובה עם הרגליים למעלה ולאחר מספר דקות ביקשה לגשת לרופא, וכשמצאתי את האחות המטפלת היא אמרה שהרופא כבר הלך ואנחנו צריכים לגשת לבית חולים.
בבית החולים היא התבקשה להמתין למעלה משעה כדי לקבל עוד הרדמה ולאחר מכן גם הופנתה לסבב בדיקות של העובר.

אשמח לדעת אם יש עילה לתביעה בנושא רשלנות רפואית, חשוב לציין שבעקבות החתך (ואולי חוסר הטיפול בזמן) אין לאשתי תחושה באצבע שנחתכה ונתפרה.
תודה

שלום רב,

על פניו נראה כי אכן המקרה מצריך בירור אולם איני בטוח שיתאים לתביעת רשלנות רפואית, בתביעות רשלנות רפואית ניתן פיצוי משמעותי על נזק בלתי הפיך שנגרם, בפרט נזק תפקודי. גם אם ההתנהלות במוקד הייתה לא תקינה צריך יהיה להוכיח כי תפירה מוקדמת יותר היתה מונעת את הנזק של חוסר תחושה, עניין אשר מניסיוני עלול להיות מורכב.
הגשת תביעת רשלנות רפואית כרוכה בעלויות לא מבוטלות, בפרט של חוות דעת רפואית אשר חייבים לצרף בתמיכה לתביעה ובמקרים של נזק חולף היקף הפיצוי אף אם מוכחת התרשלות נמוך יחסית ויש לשקול כדאיות כלכלית של התביעה.
אמליץ שתערכו יעוץ מסודר עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום,

אשמח לייעוץ לגבי טיפול רפואי שנראה לי לקוי ויכול להיות, שזאת ממש רשלנות רפואית - לכן אני מתייעצת.

אני סבלתי במשך שנתיים מכאבים חזקים בכתף ופגשתי דרך הקופה מספר לא קטן של רופאים בקשר לזה. כולם, חוץ מהאורתופדית האחרונה די נפנפו אותי והשאירו אותי ללא פתרון ואף ללא טיפול מקל. רק האורתופדית האחרונה שביקרתי אצלה לקחה ברצינות את הפנייה שלי והפנתה אותי למומחה כתף. לאחר ביקור אחד אצלו נמצאה הבעיה וקיבלתי פתרון.

יש לציין שמעבר לסבל הרב שנגרם לי כתוצאה מהכאבים והזלזול, הוצאתי לא מעט כסף על טיפולים פרטיים כדי לנסות להקל ולטפל בכאבים.

האם יש לי עילה לתביעה על טיפול רשלני ועוגמת נפש במקרה שכזה?

תודה לעונים.

שלום רב,

כדי להעריך אם העיכוב באבחנת הבעיה הנכונה בכתף במקרה שלך נבע מהתרשלות יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה בתחום האורתופדיה, לא כל אבחנה שגויה או עיכוב בקבלת האבחנה בהכרח מעידה על התרשלות ויש לבחון אם הסימנים והתלונות שלך היו צריכים להביא לאבחנה הנכונה בזמן קצר יותר אצל רופא סביר.
ממליץ על תיאום פגישה עם עורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך בקבלת התיעוד הרפואי ובהפניה למומחה הרפואי המתאים.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

ילדתי את ביתי הבכורה, הריון ראשון בשבוע 41+2.

סיפור הלידה שלי מתחיל בהגעה לביקורת מעקב הריון בשבוע 41+1. יום וחצי לפני כן התחלתי להרגיש צירים שלא היו מספיק סדירים כדי להגיע לחדר לידה, אבל החלטנו להגיע לביקורת הריון עודף במחשבה שבטח ישחררו אותנו הביתה (בפעם השלישית) במיון יולדות עברתי מוניטור עוברי שנמשך קרוב ל 4 שעות בעקבות תנועות מרובות של העובר שלא התאימו להם לבייסליין של המוניטור. היה לא פשוט להיות מחוברת למוניטור שכובה על המיטה עם צירים, טוב שביקשתי גם לעמוד בהמשך.

בהמשך סוף סוף נכנסנו לביקורת רופאים, הייתי בפתיחה 2, ובוצע סטריפינג בהסכמתי.

הרופא אמר לי שהם מוצאים לנכון שאכנס לחדר לידה עם פיטוצין + אפידורל בעקבות ירידה קטנה בדופק במוניטור. אני אישית ידעתי שהעובר חש בטוב ולא הבנתי איך ממוניטור של תינוק פעיל מדי לטעמם מצאו ירידה בדופק והתחילו קולות ודיבורים מסביב על מצוקה עוברית.

יש לציין שלא הסבירו לי על ההשלכות והיתרונות של הפיטוצין ולא נתנו לי הזדמנות להסכים או לסרב להתערבות הזו. הם ציינו שלידה ראשונה יכולה לקחת גם 20 שעות לשלב הלטנטי ולכן כדאי להעזר בפיטוצין.

מיד לאחר מכן מצאתי את עצמי בפתיחת וריד על ידי האחות במיון שמודיעה לי שאני יכולה ללכת לאכול בלי להתרחק ובעוד רבע שעה אני "צריכה" להכנס לחדר לידה. בן זוגי ואני היינו בהלם, במיוחד שמדובר בלידה ראשונה ושלא ציפינו להכנס היום לחדר לידה. ועוד יותר בהלם מכך שמחייבים אותי לבצע פרוצדורה רפואית שלא ראיתי בה צורך. זאת במיוחד לאור העובדה שמתפתחת אצלי התקדמות שחיכיתי לה לא מעט משבוע 40, שיש לי צירים רציניים ופתיחה וקיויתי לתת לסטריפינג הזדמנות לעבוד ולקדם.

יש לציין שבאותו בוקר יצא הפקק הרירי, והרגשתי שסוף סוף העניינים מתקדמים...

נכנסנו לחדר הלידה די בהלם, המיילדת שקיבלה אותנו מצאה אותי בוכה ומיד שאלה מה קרה ואיך היא יכולה לעזור. היא מיד התקוממה מהיחס של הרופאים במיון ואמרה שיש להתחשב ברצון היולדת. המזל הגדול שלי היה שאותה מיילדת היתה זו שקיבלה אותי, מיילדת אחרת נכנסה ואמרה ש"בלי פיטוצין היא תלד מחר בצהריים" והיתה נגד לאפשר לי לידה ללא התערבות וזירוזים. אותה מיילדת מדהימה שקיבלה אותי שמעה מה הסיבה שאני מרגישה שאני לא צריכה לקבל פיטוצין, הסברתי לה שאני מרגישה שהעובר לא בסיכון, שיש התקדמות טבעית בתהליך הלידה ושאין סיבה לזרז באופן מלאכותי.

אותה מיילדת הציעה לי לעשות מוניטור חוזר ואמרה שתנסה לקבל את האישור של הרופאה הראשית (שהיא היחידה שיכולה לעקוף את הרופאים במיון).

אותו מוניטור היה תקין לחלוטין והרופאה הראשית אישרה שלא חייבים לתת פיטוצין כי אין סכנה לעובר. לאור השבוע המתקדם הועברתי למחלקה אשפוזית של אם ועובר למשך הלילה עם הוראה לבדיקת מוניטור נוסף בחצות. יצאנו מחדר לידה עם תחושת הקלה, בתקווה לתת לגוף לקדם את הלידה בדרכו. לאורך הלילה חוויתי צירים תכופים יותר וכמעט לא ישנתי. לאורך הלילה הלכתי הלוך חשוב במחלקה עם אוזניות של שירים נעימים.

כשהגיע הרופא בבדיקת הפתיחה בבוקר נאמר לי שהתקדמתי רק בחצי ס''מ. הייתי מאוד מאוכזבת והתחלתי לחשוב שאולי היה מקום לפיטוצין... (יש לציין שזה היה אותו הרופא "שהמליץ" לקבל פיטוצין בערב הקודם) החלטנו לוותר ולהכנס לחדר הלידה גם אם זה אומר לקבל זירוז, אך משמיים הרבה נשים הגיעו ללדת באותו לילה ולא היה חדר פנוי...

בשעות האלו עד לכניסה לחדר לידה כשהייתי בהמתנה השתדלתי לזוז כל הזמן עם הצירים ובעלי ואמא שלי עזרו לי עם המון עיסויים ומים חמים בגב עם עזרה והדרכה של אחת האחיות במחלקה שהיתה עבורי כמו מלאך באותן השעות.

בהמשך הצירים היו תכופים יותר וחזקים מאוד ולבסוף נכנסתי לחדר לידה בפתיחה חמש (!!) בשעה 12 בצהריים!

כשנכנסנו לחדר הלידה ביקשתי לקבל אפידורל בעקבות לילה ללא שינה וכאבים חזקים מאוד של צירים.

הייתי מאוד מותשת ובקושי זזתי עם האפידורל והספקתי לנוח קצת, (בדיעבד אני מצטערת שלא שיניתי מנחים וזזתי במיטה יחד עם האפידורל)

בחדר הלידה שהיתי קרוב לשש שעות.

כשהגעתי לפתיחה 8 זה היה למשך יותר מדי זמן ללא התקדמות לדעת האחות המיילדת הראשית של חדר לידה, ובוצעה התערבות נוספת של פקיעת מי השפיר (שהיו נקיים), זאת מבלי לקבל את אישורי ומבלי להסביר לי את הפרוצדורה. דבר שעיכלתי שקרה רק בדיעבד...

כשהגעתי לפתיחה 10 אחרי חצי שעה של לחיצות (על הגב) כשהמיילדת ובעלי תומכים בי עם קיפול הרגליים נולדה ביתי יובל בשעה טובה כעבור כמעט 24 שעות מהכניסה הראשונה לחדר לידה ביום הקודם.

המסר הכי גדול שלי מכל סיפור הלידה שלי

זה לסמוך על עצמכן, לדעת את הזכויות שלכן, לבקש הסברים מהצוות הרפואי

ולקבוע בעצמכן את סיפור הלידה שלכן

תודה ליטל על השיתוף בסיפור הלידה האישי, אני בטוח שקוראות רבות תמצאנה בו עניין.

אני מצטרף להמלצתך שנשים צריכות לבקש ולקבל את המידע המלא שהן זקוקות לו מהצוות הרפואי וכן לסמוך במקרים המתאימים על 'תחושת הבטן שלהן' עניין אשר לעיתים לא זוכה לתשומת לב ראויה.

בריאות שלמה ונחת,
עורך דין עופר סולר

אני בהריון.
בוצע מי שפיר לאחר תוצאות סקר שליש ראשון 1:220. התשובות הגיעו מסיבות לא ברורות רק בשבוע 36... הזוי לכשעצמו.

נשלל תסמונת דאון, אך נמצא אצל העוברית חוסר בכרומוזום 11, מקטע הכולל 4 גנים.
אחד מהגנים נקשר למחלת פרופריה.

גן שני הנקרא CBL נקשר לתסמונת נונאן - במקרה של העוברית שלי נמצא חוסר ונאמר לי בזמן ייעוץ גנטי שהתסמונת מתבטאת כאשר מדובר בעודף.
והשניים הנותרים נקראים גנים רציסיביים ( מספיק שיהיה עותק אחד מהשניים על מנת שהכל יהיה תקין). עכשיו, לפי מה שהרופאים אומרים יש סיכון לפגיעה בעובר.

מצד שני, אין סיכוי בעולם שעכשיו, בשבוע 36 אנחנו מפסיקים את ההריון. האם נתקלתם בהתנהלות הזויה כזאת והאם אפשר לתבוע על רשלנות רפואית בגלל האיחור בתוצאות של הבדיקה הגנטית שעשיתי?

שלום רב,

כדי להעריך אם האיחור במתן התשובה הגנטית נבע מהתרשלות יהיה צורך לבחון את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום הגנטיקה. אם יתברר כי העיכוב במתן התשובות היה בלתי סביר ונבע מהתרשלות יתכן וניתן יהיה לבסס טענה כי לו התוצאות היו מגיעות בשלב מוקדם יותר של ההריון הייתם שוקלים הפסקת הריון.
כמובן שראשית יהיה צורך להמתין ללידה ולאחר מכן להערכה של מצב הבריאות של היילוד.

מאחל לכם בריאות שלמה ובשורות טובות.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

תודה על ההתחייסות. בכל זאת, אתם בטח יודעים להגיד כמה זמן עובר במצב נורמלי מרגע שעושים בדיקות גנטיות בזמן ההריון ועד שמקבלים תשובות מהרופא? האם הגיוני שזה יהיה בטווח של חודשים - כאשר התשובות מתקבלות בשלב כל כך מתקדם בהריון?!

שלום,

לכל בדיקה גנטית פרק זמן סביר אחר לביצועה וקשה לי להעריך על בסיס נתונים חלקיים אם הזמן שחלף סביר.
במעבדות הגנטיות אכן אמורה להינתן עדיפות וקדימות למתן תוצאות של בדיקות גנטיות בהריון בגלל מגבלת הזמן לרלוונטיות התשובה בכל הקשור להפסקת הריון. אם יש לך שאלות נוספות את מוזמנת ליצור עמנו קשר לייעוץ פרטני.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אני יודעת שזה לא מקרה של להגיש תביעת רשלנות רפואית אבל אין לי עם מי להתייעץ והבנתי שאתם מכירים את זכויות החולה ויכולים לעזור לגבי ההתנהלות של קופת חולים.

הרופאה הקבועה שלי עושה רק תורים טלפוניים. אני רוצה בדיקה פיזית.

קבעתי תור לרופאה אחרת - ד"ר זהבה לבר - והתקשרתי עכשיו למרפאה כדי לוודא שזה תור פיזי. המזכירה אמרה שהרופאה מתקשרת במועד הבדיקה, ואחרי שיחה איתי אומרת לי אם להגיע לבדיקה פיזית או לא. כלומר אני אמורה לחכות בבית שלי, ואז כשהיא אומרת שאני יכולה להגיע - להתייצב במהירות שם. משהו כזה.
נראה לי מנגנון בלתי מתקבל על הדעת.

המזכירה אמרה שאין לי שום דרך לדעת מראש אם יקבלו אותי פיזית או לא.

אתם מכירים את המדיניות הזו ויודעים להסביר לי איך זה עובד באמת?

האם יכולים למנוע ממני להגיע לבדיק הפיזית אצל רופא עור מאז ובגלל הקורונה?

האם יש משהו שאני יכולה לעשות על מנת לוודא שרופא עור יקבל אותי ויבדוק אותי פיזית?

קצת נמאס לי מהמדיניות של מכבי סביב הקורונה. אני תוהה אם בקופות האחרות המצב יותר נסבל ומה הזכויות שלי במקרה כזה?

אסביר בקצרה, יש לי בעיה חריפה בעור שמתפשטת למקומות אחרים בגוף ויש לה תופעות לוואי לא פשוטות. אני סובלת מאד!!

מה עושים מול ההתנהלות של קופת חולים מכבי במקרה כזה?

שלום רב,

אני בהחלט מבין את התסכול אולם לצערנו אכן הקורונה במידה רבה טרפה את הקלפים בכל הקשור לנושא שהעלת. עצה פרקטית לדעתי תהיה הבהרה למנהל/ת המרפאה כי אם לא תזכי לבדיקה פיזית תשקלי לעבור קופה - יש למיטב נסיוני סיכוי שהבהרה כזו תסייע לך לקבל את מבוקשך.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

שלום לעורכי הדין,

קיבלתי המלצה להתייעץ אתכם בפייסבוק והגעתי לכן בתקווה שאולי תוכלו לעזור. אני חליתי במחלה זיהומית שרק לפני קצת יותר משבוע הרופא אבחן אותה. ממש לפני סוף ההריון. בימים האלו אני עומדת ללדת ונמצאת בחרדה מאד גדולה שלא נותנת לי לישון בלילה. יש לפי פחד מפני האפשרות שהמחלה תדביק את העובר. כמובן שהתייעצנו עם רופאים ועם מומחים רפואיים ב-2 בתי חולים נפרדים, והרופאים לא יודעים להגיד אם זה ישפיע על העובר ואם כן, מה בדיוק יכול לקרות לעובר אם ידבק בזיהום. אפשר לתבוע את קופת חולים ואת הרופא שלא זיהה את המחלה הזיהומית מבדיקות הדם שעשו לי תוך כדי מעקב הריון - אחרי הכל עשיתי את כל הבדיקות שנתבקשתי ורק כמה ימים לפני הלידה מגלים את הבעיה??

שלום רב,

ראשית איחולי בריאות שלמה ובשורות טובות. כדי להעריך אם יש במקרה זה עילה לתביעת רשלנות רפואית יש צורך ביותר פרטים ולעיין בתיעוד הרפואי בסיוע מומחה רפואי. יש מחלות זיהומיות שאבחונן עלול להתמשך ועצם העובדה שהאבחון לקח זמן אינה מלמדת בהכרח על התרשלות. כדאי לערוך התייעצות מסודרת בפגישה עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר