בדיקת אקסום: מיפוי החלק המקודד ב-DNA

רק כ-1.5% מה-DNA שלנו מקודד לחלבונים, זהו ה'אקסום'. אמנם יש חשיבות רבה גם לשאר המידע הגנטי שמקודד ב-DNA, אך על פי הערכות, כ-85% מהמוטציות שגורמות למחלות נמצאות באקסום, ועל כן יש היגיון רב לבצע מיפוי שלו בלבד, אם כי כבר היום קיימת אפשרות לבצע ריצוף של כל המידע הגנטי.

מיפוי אקסום הקרוי גם ריצוף אקסום או Whole Exome Sequencing WES מאפשר לנו לבחון את החלק החשוב הזה ב-DNA שלנו ולאתר בו מוטציות, שהן למעשה שינויים גנטיים שעלולים לגרום להפרעות רפואיות, גם אם שינויים אלה זעירים, בגודל של אותיות בודדות.

כמות אדירה של מידע: אך חשוב לנתחו עם גורם מוסמך

העובדה שהבדיקה המתקדמת מרצפת את כל המידע הגנטי המקודד שלנו מאפשרת לנו, מצד אחד, להבחין במוטציות זעירות, אך גם מביאה לידיעתנו שינויים גנטיים רבים שאיננו בטוחים מה המשמעות הרפואית שלהם, אם בכלל.

למעשה, מתוך כ-30-50 מיליון 'אותיות' שהבדיקה מרצפת, איננו יודעים מה המשמעות הרפואית של כ-15-20% מההפרעות בהם, נתון שצפוי לרדת עם השנים, במקביל להתרחבות הידע הרפואי והביולוגי.

סביר מאוד שמוטציות גנטיות שיאותרו באמצעות בדיקת אקסום לא בהכרח יסייעו לאבחן מצב רפואי. עם זאת, הבדיקה יכולה לאתר, כאמור, גם את הבסיס הגנטי להפרעות קשות ונפוצות יחסית, גם אם הן נובעות משינוי קטן ביותר במידע הגנטי. הבדיקה יכולה לשמש לאבחון של מחלות בעוברים, ילדים ומבוגרים.

נכון להיום, הן בישראל והן במדינות מערביות אחרות, הבדיקה אינה מומלצת באופן גורף כבדיקת סקר בהריון תקין, אלא רק במצבים שבהם אותרו מומים מסוימים ובהתאם להמלצה שתינתן להורים במסגרת ייעוץ גנטי.

לאור העובדה שהבדיקה מפיקה כמות אדירה של מידע שיש לנתחו בזהירות, באמצעות יועץ גנטי מומחה.

יכולת אבחון של 1,000,000 שינויים גנטיים

ניתן לקבוע כי הבדיקה היא הכלי השימושי והיעיל ביותר לאבחון פגיעות גנטיות שנמצא בשירות הרפואה נכון למועד כתיבה שורות אלו. הבדיקה מסוגלת לאבחן מעל מיליון שינויים גנטיים, אשר רובם הגדול אינם בעלי השפעה שלילית כלשהי, ומהווים את הגורם לשוני הגנטי בין בני האדם.

נכון לשנת 2024, בדיקת האקסום מאפשרת לאבחן אלפי מוטציות גנטיות משמעותיות שונות שקשורות למחלות ולתסמונות גנטיות מגוונות, כולל:

• מחלות נוירולוגיות: אוטיזם, אפילפסיה, מחלות נוירודגנרטיביות (כמו ALS, פרקינסון), עיכוב התפתחותי.
• מחלות מטבוליות: מוטציות שגורמות להפרעות במטבוליזם, כמו פנילקטונוריה (PKU) ומחלות אגירת גליקוגן.
• מחלות לב מולדות: מומים מולדים במערכת הלב וכלי הדם, כמו תסמונת מרפן, קרדיומיופתיות משפחתיות.
• מחלות עור גנטיות: כמו איקתיוזיס, הפרעות בקרטיניזציה.
• מחלות הקשורות לראייה ושמיעה: מוטציות הקשורות לעיוורון מולד, חרשות גנטית ומחלות עיניים אחרות.
• סרטן תורשתי: כמו מוטציות ב-BRCA1 ו-BRCA2, שמעלים את הסיכון לסרטן השד והשחלות.
• תסמונות גנטיות נדירות: כמו תסמונת דאון, תסמונת קליינפלטר, תסמונת פראדר וילי ותסמונת אנגלמן.

משרד הבריאות החל לסבסד את בדיקות האקסום במקרים מסוימים החל משנת 2019, מצבים אלה כוללים:

• עיכוב התפתחותי או מוגבלות שכלית שמתבטאת בציון IQ/DQ נמוך מ-54 ופיגור ביותר מתחום התפתחות אחד או מוגבלות שכלית קלה (IQ נמוך מ-70) עם מום משמעותי מולד או פרכוסים. במקרים אלה, משרד הבריאות החל לסבסד בדיקות אקסום לאחר שלילת תסמונת X שביר, בדיקת שבב גנטי (צ'יפ גנטי CMA) או בירור גנטי אחר שיכול להסביר את המצב.
• כאשר קיימים 2 מומים מולדים משמעותיים וחריגה במתאר הפנים (דיסמורפיזם) ועולה החשד לתסמונת גנטית שיכולה להסביר ממצאים אלה.

כאמור, הבדיקה מרצפת 30-50 מיליון 'אותיות' ויכולה להסביר את הרקע הגנטי במחלות שנובעות משינוי באות בודדת.

עוד בין התסמונות הגנטיות שניתן לאבחן בבדיקת אקסום:

• חרשות מולדת (Congenital Deafness nonsyndoromic)
• מחלת טיי-זקס (Tay-Sachs) הנפוצה בקרב יהודים אשכנזים ושמביאה לתמותה בילדות המוקדמת
• היפרכולסטרולמיה משפחתית (Familial Hypercholesterolemia) שגורמת לרמות גבוהות של כולסטרול 'רע' בדם
• אנמיה חרמשית (Sickle Cell Anemia)
• מחלת דושן (Duchenne Muscular Dystrophy) שמובילה לחולשה שרירים
• סיסטיק פיברוזיס (Cystic Fibrosis) שיכולה להצריך השתלת ריאה וטיפולים רבים ומורכבים אחרים
• תסמונת מוביוס שהנה מחלה גנטית נדירה, שעל פי רוב אינה תורשתית

ועוד מגוון עצום של מוטציות גנטיות ומחלות תורשתיות נדירות ואחרות.

נדגיש שאמנם ניתן לאבחן מחלות אלה באמצעות בדיקות אחרות, אך בדיקת WES יכולה לאבחן אותן מולקולארית, ובעיקר לסייע באבחון של מצבים גנטיים שאין עבורם בדיקה זמינה ויעילה אחרת.

שאלות אתיות ורפואיות מרחפות מעל הבדיקה המתקדמת

מכיוון שבדיקת אקסום עדיין יקרה, ארוכה ומורכבת יותר לעומת בדיקות גנטיות אחרות כגון צ'יפ גנטי (שממוקד רק במוטציות מסוימות, נפוצות יחסית), סביר שהשימוש בה יומלץ כאשר הצוות הרפואי יחשוד בתסמונת שמושפעת ממספר רב של מוטציות או בהיעדר הסבר גנטי שאותר בבדיקות אלה.

על אף הטכנולוגיה המתקדמת שעומדת בבסיס בדיקת האקסום, גם היא לא תמיד יכולה לאתר את הגורם הגנטי למצב הרפואי. למעשה, על פי סקירה של 31 מחקרים שבחנו את תוצאת ה-WES, שיעור הגילוי של מוטציה שעלולה להסביר את המצב הרפואי עומדת על 6.2-80% מהמקרים.

לאור עובדה זו, על פי הנחיות משרד הבריאות מ-30.7.2020, תוכלו להגביל מראש את רוחב הבדיקה ואת פירוט הדיווח שתקבלו מהממצאים שעלו ממנה.

בנוסף, נזכיר שהבדיקה יכולה לאתר גם ממצאים שמשמעותם איננה ברורה או לספק תוצאות ברמות שונות של אמינות ועל כן לגרום לחרדה רבה.

עובדות אלה מעלות שאלות אתיות ורפואיות שגופים מקצועיים רבים בעולם מתמודדים עימם. על כן, חשוב לבצע הליך בירור גנטי, לרבות בדיקת אקסום, בליווי איש או אשת מקצוע מוסמכים, ורק לאחר שהבנתם את היתרונות, החסרונות והמגבלות הגלומים בבדיקה.

עוד בנושא: אבחון ילד/ה על הרצף האוטיסטי בסביבות גיל 2-3