פורום רשלנות רפואית

המקרה שלנו הוא די מורכב ואני משתדלת לא לשכוח שום פרט בשביל שתוכלו לתת לי תשובות מקצועיות:

ביום שישי האחרון הגעתי עם אבא שלי לחדר מיון בין 16:30 ל 17:00.

בדקו לאבי חום,לקחו דם. ביום הזה לא היו אנשים רבים. אחרי זה חיכינו לבדיקת רופא. עברו ארבע שעות,אבא שלי כבר צעק מכאבים,ביקש אפילו למות מרוב כאבים,ואף אחד לא בא.

אחרי שביקשנו שמישהו יבדוק אותו כי היו לו כאבים מטורפים,הגיע רופאה ובדקה אותו. ב11 בערב שאלנו אותה מתי הוא ישלחו אותו למחלקה המתאימה והיא אמרה שהוא לא מתאים לשום מחלקה (הוא עדיין המשיך לצעוק מכאבים) היא גם אמרה שאין לו שום דבר,הוא לא מתאים לבית חולים ושניקח אותו הביתה. התחלנו לשכנע אותה שכן תקבל אותו,כי הוא כן צריך טיפול. היא אמרה שלא אכפת לה ושניסע הביתה.

כך זה המשיך עד 1 בלילה אז היא החליטה לקרוא לכירורג והיא הסבירה לכירורג שאבי לא מתאים לשום מחלקה. דיברנו עם הכירורג והוא הסגים לקבל את אבי.בצילום שעשו לו גילו בקע בסרעפת שלא מצריכה טיפול ולכן היא שוב אמרה לנו לנסוע הביתה. למרות זאת הכירורג הסכים לקבל אותנו ולהמשיך עם הבדיקות. במשך שמונה שעות הוא צעק מכאב, היו לו בחילות והוא לא קיבל טיפול.

נסענו הביתה ב2 בלילה ובבוקר הבא -שבת נסענו שוב לבית החולים וראינו שבחדר הרופאים נאבקים על חייו כי הוא גסס (לחץ דם נמוך,הוא איבד את הכרתו מרוב כאב הוא היה בשוק בגלל הכאב) אותה הרופאה מחדר המיון סירבה לקרוא למומחים בטענה שכבר שבת. כשאבי הגיע לקרדיולוגיה סוף סוף הוא קיבל תשומת לב ,ובגלל שקיבל שוק מהכאב לא היה אפשרי לעשות לו צינתור.

כרגע אבי נמצא בבית החולים כמעט ללא רוח חיים, הרופא אמר שאילו היה עושה את הצינתור ביום שישי היה ניתן להציל את אבי,אבל היות ובגלל הרופאה אבי לא הגיע כבר ביום שישי למחלקה אין הרבה דברים שניתן לעשות עבורו במצבו.

שלום רב,

על פניו נראה כי המקרה אכן מעורר שאלות לא פשוטות בנוגע לאיכות הטיפול הרפואי שניתן לאביך בבית חולים. יחד עם זאת קשה כמובן לקובע דברים בלי עיון מסודר ברשומות הרפואיות המלאות והתייעצות עם מומחה רפואי. אני סבור כי כדאי שתפנו אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית כדי שיסייע לכם באיסוף התיעוד הרפואי ובחינת המקרה.
למידע נוסף והסברים אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרדי.

בברכה,
עו\"ד עופר סולר

רציתי לדעת אחרי שלא מצאתי את התשובה לבד, האם ניתן היום להגיש תלונה על רשלנות רפואית שבוצעה בשנת 2001 בזמן צינתור?

המדובר בצנתור שנעשה בבית החולים בלינסון בשנת 2001. מאז עקב כאבים חזקים - עברתי עוד 4 צנתורים.

בכולם , לאור המצב הצנתורי הראשון כל המצנתרים ב-4 הצנתורים הנוספים ציינו: \"לא נעשה נסיון לפתיחת הענף הדיאגונלי שנמצא חסום לחלוטין.

היום בגילי המופלג, כשהכאבים הולכים ומתחזקים מוצע לי צנתור נוסף.למותר לציין, שגם מבחינה כספית התרוששתי.

לא הגשתי עד עכשיו תלונה, כי מצנתור לצנתור חשבתי שמצבי ישופר או ישאר סטטי , למעשה במשך כל התקופה הזו אני נעזרת להקלה בכאבים בהתחלה בכדורי \"קורדיל\" ועכשיו בספריי \"איזוקיט\" .

ברשותי כל החומר הרלבנטי לנושא כולל דיסקים של הצנתורים.אשמח אם תתיחסו לבקשתי ותסבירו לי אם ניתן להתלונן על רשלנות רפואית בצינתור למרות שעברו יותר מ-9 שנים מאז הצינתור הראשון והבעייתי.

שלום רב,

על פניו נראה כי עילת התביעה התיישנה אולם כדי לודא זאת בצורה רצינית יש צורך בהתייעצות מסודרת עם עורך דין מנוסה בתחום שכן בחלק מן המקרים ניתן להאריך את מועד ההתיישנות.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום למנהלי הפורום - אני זקוקה לייעוץ משפטי מקצועי וזאת הפעם הראשונה שאני שואלת בנושא. המקרה שלנו הוא כזה:

לפני שנתיים שנים כשבני נולד מל אותו מוהל שהגענו אליו דרך הרבנות הראשית בירושלים.

אין לי כלים באמת לדעת אם הוא היה אחראי מספיק או מקצועי מספיק אבל בכל מקרה שבני לא הפסיק לבכות במשך כמה ימים וזיהום התפתח על גלד הפצע לקחנו אותו לטיפול רפואי.

הרופא אכן אישר כי היה זיהום אך אמר כי לא הוא יכול לקבוע אם מדובר ברשלנות של המוהל הגיינה לקויה שלנו או משהו אחר או כפי שהוא הסביר את זה , אין משהו חד משמעי ומאוד יכול להיות שילוב של שני הגורמים.

חשוב לציין כי כיום אין איזושהי בעייה תפקודית, שתן יוצא בצורה רגילה ללא צריבות וכו\' אולם כן יש איזו צלקת ובאופן כללי יש איזה פגם אסתטי קטן באיבר המין.

כמובן שכל מסמכי בית החולים שמורים אצלי כולל אבחונים ותרופות שניתנו.
המוהל מצידו טען כי אחוז מסוים מהתינוקות אכן מפתחים זיהומונצ\'יק (כך הוא תאר זאת) ובבדיקה שנעשתה על ידיו נחתמה בזה שהכל בסדר ושהוא מרוצה מהמילה.

אני רוצה לציין כי אני עדיין איני יודעת מה יהיה על תפקודו המיני של בני ועניין זה מדיר שינה מעיניי. האם הוא יוכל לתפקד פיזית? האם יהיה לו מחסום מנטלי בגלל אותו פגם אסתטי? העניין הוא שעד שעניין זה יצוץ תחול התיישנות ואני לא אוכל לתבוע רשלנות במידה והייתה.

מה עליי לעשות ?
האם ניתן לתבוע מוהל על רשלנות רפואית?
האם ניתן לתבוע את הממליץ על אותו מוהל (רבנות ירושלים)?
מה לעשות לגבי ההתיישנות שתיכנס לתוקפה עד שבני יהיה בגיר מינית?

תודה

שלום רב,

ראשית לענין ההתישנות אינך צריכה לדאוג, נכון להיום ההתישנות על תביעת רשלנות רפואית של קטין הינה 7 שנים מהגיעו לגיל 18 קרי הוא יוכל לתבוע עד גיל 25.
קשה לי להאמין שניתן יהיה לתבוע במקרה זה את הממליצים על המוהל.
לעניין תביעה כנגד המוהל - אכן זיהומים עלולים לקרות בכל הליך כירורגי ולעיתים סיבוך זה אינו תוצאה של רשלנות בטיפול אולם לא בהכרח תמיד זהו המצב. יתכנו מקרים שהזיהון מקורו בטיפול לא נכון אחרי ההליך הכירורגי או מסיבות אחרות. כדי לקבוע זאת יש צורך לערוך באופן פרטי יעוץ עם רופא מומחה מתאים, במקרה זה אורולוג ילדים, אשר יוכל להעריך אם המקרה יכול להוות בסיס לתביעה ומה שיעור הנזק.
בברכה,
עו\"ד עופר סולר

שלום עו\"ד סולר,

האם אתה יכול להסביר על הלכת השנים האבודות בהקשר של תביעות נזיקין לאחר מקרי רשלנות רפואית? הנושא לא ממש ברור לי לעומק ואשמח אם תוכל להפנות אל פסקי דין מנחים בנושא הלכת השנים האבודות במקרי רשלנות רפואית.

תודה, שבת שלום ושבוע טוב!

שלום רב,

הלכת השנים האבודות נקבעה בפסק הדין בעניין אטינגר ע\"א 140/00
עיקרה הינה קביעה כי עזבון מנוח אשר תוחלת חייו קוצרה בשל עוולת מזיק זכאי לפיצוי בגין ההפסד שנגרם למנוח בשל מניעת אפשרויות השתכרותו בשנים אלו שבהן יכול היה לעבוד.
אין הבדל ממשי בהלכת השנים האבודות בין תביעות נזיקין של מי נהרג בתאונת דרכים, תאונת עבודה או רשלנות רפואית ואופן החישוב דומה מאד למעשה.
קשה במסגרת מצומצמת זו לעמוד על אופן החישוב אך נציין כי במידה והיתה למנוח משפחה התלויה בו החישוב נעשה בשיטת הידות. אם המנוח היה רווק ללא ילדים החישוב הינו לפי הנחה כי 30% משכרו החודשי של המנוח היה נחסך על ידו וזהו קנה המידה לפיצוי. במקרים של מות ילדים ההנחה היא כי בסיס השכר לחישוב הינו השכר הממוצע במשק.
פסק דין לדוגמא הינו ת.א 2895/03 יינון חייק ז\"ל נ\' הדסה.
בברכה,
עו\"ד עופר סולר

תודה רבה עורך דין סולר! הדפסתי את פסקי הדין שציינת ולמדתי אותם. עזרת לי מאד - שנה אזרחית מוצלחת.

מידע על רשלנות רפואית , מצד הנפגע ( החולה ) .

מייסדת הקרן בעצמה עברה רשלנות רפואית והחליטה לעזור במידע למציאת עורך הדין שיטפל לך בתביעה.

תביעת רשלנות רפואית מתחילה ע\"י מציאת עורך דין שיטפל בכול התביעה .

משימה זו בכלל לא פשוטה, ויש לקחת אותה בכובד ראש.

ישנם הרבה עורכי דין שמתמחים ברשלנות רפואית ואו שואפים להתמחות בנושא זה.

בטוחה אני שאתם בתור תובעים לא מעוניינים להיות שפני הניסיון של עורכי הדין.

אתם רוצים שהתביעה תתנהל בצורה אחראית , ושהדרך הארוכה תנוהל ע\"י מי שמבין.

לאחר שנפגשתם לפגישת ההכרות עם עורך הדין שעשה עליכם רושם מצוין .

בין אם הרושם היה במשרדו המפואר, בספריית התיקים שמתנהלים כביכול במשרדו.

באישיותו הכובשת , וברצון שלו לעזור לכם .

דעו לכם שזהו רושם ראשוני , וכי עורכי הדין נוהגים לעשותו על לקוחותיהם הפוטנציאלים.

מה שאתם צריכים לעשות בשלב זה , לבקש רשימת המלצות על תיקים שעורך הדין ניהל בתחום הרשלנות הרפואית.

לאחר שקיבלתם רשימה שכזו חשוב מאוד ליצור קשר עם כל מי שברשימה, לשאול חוות דעת על עורך הדין , על ההליך שהתנהל , על הופעתו בדיונים השונים , וכמובן שעל פסק הדין ואו הסכם הפשרה.

אין זה משנה הסכום , וממליצים לא תמיד יהיו נחמדים ויסכימו ל\"פרסם\" את סכום פסק הדין ואו הפשרה שקבלו.

גם את הממליצים צריך לבדוק. שהם אכן עברו תביעה שכזו ולא משתפים פעולה עם עורך הדין.



דעו שתביעת רשלנות רפואית יכולה לקחת שנים. וההוצאות בגין חוות הדעת גבוהות.

לצערנו יש שתיקת רופאים בארץ ולכן ברוב המקרים התובעים פונים לחוות דעת בחו\"ל .

אך התוצאה במידה ומגיעה - שווה את המאמץ . הן מבחינה נפשית , פיזית, ולפעמים גם כלכלית.

לסיכום אנו ממליצים לך בחום לבדוק את הנושא לפני שאתם מתחילים במסע.

וכמובן מאחלים לכם בהצלחה.



** הסיפור של נועה בנושא הרשלנות הרפואית מופיע בספר \" גופי לא יבגוד בי \" **

שלום רב,
תודה על המידע.
עו\"ד עופר סולר

תביעת לשון הרע נגד עובד בי\'ח על סך 100.000

א.מתי ניתן לקבל פטור מאגרה?
ב.אני מקבל גמלת נכות מ93 לצמיתות.
ג.יש משקל כבד ללשון הרע מצד העובד על המשך חיי.

תודה.

שלום רב,
נושא השיקולים של בית המשפט מתי להעניק לתבוע פטור מאגרה הינו מורכב. לרוב יש צורך להוכיח את מצבו הכלכלי של התובע באמצעות תצהיר, תדפיסי חשבון בנק וכוק.
כדאי להיעזר בעורך דין מנוסה בעניין זה.


בברכה,
עו\"ד עופר סולר

עברתי עשרות טיפולים להסרת שיער, אך בניגוד למה שהובטח לי השער עדיין צומח. האם אני יכולה לתבוע את החברה שהבטיחה לי מספר טיפולים מסויים על רשלנות בטיפול?

שלום רב, במקרים אלו כאלו בהם לא נגרם נזק גוף עבר בטיפול אך הטיפול נכשל ולא הביא לתוצאות המקוות יותר פשוט בדרך גלל לתבוע בעילה של הפרת חוזה. אני ממלית כי קודם כל תתיעצי עם עורך דין מנוסה אשר יסיע לך בהערכת סיכויי התביעה.

בברכה,
עו\"ד עופר סולר

שאלתי היא, האם חיסון הגרדסיל הוא שווה בכל שלושת החיסונים? כלומר, שלושת החיסונים הניתנים הם אותה זריקה באותו הרכב כל פעם מחדש?

שלום רב,
צר לי אך הפורום אינו עוסק ביעוץ רפואי אלא בנושאי רשלנות רפואית. אני ממליץ כי תפני לאחר מהפורומים הרבים העוסקים בתחום של גניקולוגיה ובריאות האישה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום רב
השאלה שלי היא כזאות - לפני מס שנים אבא עבר התקף לב, אמבולנס הביא אותו לבית חולים. לא היה ברשותו תעודת זהות ואבא טוען שאף אחד מצוות צפואי של מיון לא ניגש אליו ולא ניתן לו טיפול מיידי במצב מסכן חיים. מבית חולים התקשרו הביתה ואמרו לנו על האירוע ואז מיד הגיעתי אך כמובן זה לקח יותר משעה.
השאלה שלי - האם זה חוקי או האם זה רשלנות רפואית במקרה שאדם שאין ברשותו תעודת זהות מתמוטט ברחוב עקב התקף לב וכאשר אמבולנס מביא אותו למיון של בית חולים - אף אחד לא ניגש אליו ולא ניתן לו טיפול מיידי.
תודה רבה מראש
טטיאנה

שלום רב,
אדם אשר מגיע לבית חולים במצב המחייב טיפול רפואי דחוף ומיידי להצלת חיים זכאי לקבל טיפול גם אם אין ודאות באשר לזהותו. במקרה זה לא ציינת אם בסופו של דבר נגרם לאביך נזק בעקבות העיכוב בטיפול - אם נגרם נזק כזה ניתן לשקול הגשת תביעה לפיצוים.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

נגרם לי נזק לרשתית בזמן ניתוח לייזר להסרת משקפיים שעשיתי באופן פרטי אצל מנתח מוכר וידוע. נפגשתי עם הרופא 3 פעמים לפני הניתוח, הוא בדק את העיניים ומצב הראיה שלי והמליץ לי לעשות את הניתוח. אמר במפורש: אחרי הניתוח אתלא צריכה יותר משקפיים. אחרי שלוש שעות מהניתוח את כבר נוהגת ומתפקדת בלי בעיה.

שיכנע אותי בקלות. שילמתי ל אמעט כסף ועברתי את הטיפול בלייזר. רק מה, מיד אחרי הטיפול הסתבר כי נגרם לי נזק ברשתית כנראה בגלל הלייזר. לדעתי זאת רשלנות של הרופא אבל הוא מתנהג כאילו הכל בסדר והוא מאד נחמד ורוצה לטפל בי ולתקן את הבעיה. רק מה, אני לא בטוחה שזה יהיה צעד נכון להמשיך את הטיפול אצלו, בגלל שאני חושבת שרק הרשלנות שלו הובילה לפגיעה ברשתית.

אני רוצה לשאול האם אתם מכירים מקרים של פגיעה ברשתית בזמן ניתוח לייזר להסרת משקפיים? כיצד מומלץ לנהוג אחרי מקרה כזה והאם מומלץ ורצוי להמשיך לטפל אצל אותו רופא שפגע ברשתית? אני מאד אשמח לקבל הנחיות מדויקות על מנ שאוכל לדעת מה לעשות עכשיו... תודה ויום נעים!

שלום רב,

אני משתדל להימנע ממתן יעוץ רפואי בפורום זה שכן זו אינה מטרת הפורום. לדעתי נוכי אי הבהירות לגבי מה אירע בניתוח ומה מקור הנזק ואפשרויות התיקון כדאי מאד פשוט לגשת למומחה אחר בתחום רפואית העיניים ולבקש לקבל ממנו הערכה אובייקטיבית מה מצב העין, כיצד ניתן לתקן את הנזק ומה ההמלצות לטיפול.
אם יתבר בסופו של דבר כי אכן נגרם נזק בשל הניתוח ונזק זה נגרם בשל רשלנות בטיפול אזי יש מקום לשקול תביעת נזיקין לפיצויים.
בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

בימים האחרונים פרסם משרד הבריאות חוזר, העוסק בהנחיות למקרי רשלנות רפואית חמורים המתרחשים בבתי החולים בישראל. הנחיות משרד הבריאות יכנסו לתוקפן בתאריך ה-1 למרץ 2011 ועוסקות במה שמוגדר כמקרי \"לעולם לא\" או בשפת העם, מקרי רשלנות רפואית חמורים.

מצאתי לנכון לפרסם את החוזר שיעניין את כל מי שמתעסק בתחום. להלן נוסח החוזר:

במסגרת פעילות של משרד הבריאות לשיפור בטיחות המטופל, הטמעת תרבות ניהול הסיכונים וצמצום טעויות בטיפול רפואי, הוחלט במשרד הבריאות למפות אירועים חריגים קשים / סיבוכים משמעותיים / התנהלות רפואית לא סבירה בבתי החולים הכלליים, אשר התרחשותם ניתנת, במידה רבה, למניעה ואשר הינם בעלי עניין לציבור המטופלים, לצוותי הרפואה ולספקי שירותי הבריאות.

בהמשך נבחרו מספר אירועים, להלן \"אירועי לעולם לא\", המוגדרים כאירועים חמורים, הקשורים בבטיחות החולה, הניתנים על פי רוב למניעה ואשר לא אמורים להתרחש במידה וקיימים ומוטמעים צעדי מניעה מתאימים על ידי הנהלת הארגון והסגל הרפואי.

\"אירועי לעולם לא\" ניתנים למניעה משום ש:

א. קיימות הנחיות מה צריך להיות הטיפול וכצד הוא צריך להינתן.

ב. קיימות הנחיות למניעת סיכונים ואירועי בטיחות רפואיים.

ג. המערכת/הארגון נתנו תשומת לב ותמיכה מספקות ליצירת מערכות מניעה ולהטמעתן בפועל.

\"אירועי לעולם לא\" הינם אחד מהאינדיקאטורים אשר יכול להעיד על רמת בטיחות המטופל בארגון ותרבות השמירה על בטיחות זו. הופעה מתמשכת ועקבית של אירועים כאלה בבית חולים, יכולה להוות סמן עבורו על כך שלא פעל בצורה מספקת להקמת והטמעת מערכות ותהליכים המיועדים למניעתם.

משרד הבריאות הגדיר, בשלב זה, שישה \"אירועי לעולם לא\", אשר התרחשו תוך כדי אשפוז באחד מבתי החולים הכלליים והפרטיים:

א. נפילה של חולה אשר גרמה לשבר.

ב. השארת גוף זר במהלך ניתוח, אשר גרמה לנכות או הצריכה ניתוח נוסף לשם הוצאתו.

ג. ניתוח של האיבר הלא נכון.

ד. גרימת כוויה מדרגה שנייה או שלישית במהלך ניתוח.

ה. טעות במתן דם או מוצריו, אשר הובילה לפטירת המטופל.

ו. ביצוע ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך, תוך יותר מחמישה ימי אשפוז, ללא הצדקה רפואית.

במידה והתרחש במהלך אשפוז, בבית חולים כללי או פרטי, אירוע כמפורט ברשימה להלן, לא יוגש חשבון עבור אותו אשפוז, גם אם האירוע הוא חלק מאשפוז ממושך וארוך יותר. במידה והוגש חשבון, מערכת הבקרה של קופת החולים תהיה רשאית לערער עליו.

משרד הבריאות ממליץ כי, במקרה של התרחשות אירוע מסוג זה, ינקוט בית החולים בצעדים הבאים:

א. יתנצל בפני המטופל ובני משפחתו הרלוונטיים.

ב. ידווח על האירוע לנוגעים בדבר לפי תקנות דיווח על אירועים.

ג. יבצע תחקיר מיידי ומעמיק על מנת להבין מה היתה השתלשלות העניינים והגורמים שהביאו להתרחשות האירוע, ללמוד ולהפיק לקחים מהמקרה ולהטמיעם במהירות, מתוך מטרה למנוע את הישנותו.

ד. יש לוודא כי המטופל לא נושא בעלות הטיפול/ האשפוז במהלכו התרחש האירוע.

מועד יישום החוזר: 01.03.11.

בכבוד רב, ד\"ר רוני גמזו - המנהל הכללי

שלום רב,

תודה על המידע המעניין.
אכן אירועים אלו היוו ומהווים בסיס לתביעות רשלנות רפואית רבות ואני סבור שמדובר בחוזר הגיוני ומבורך.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אני מחכה לראות איזה בית חולים יהיה הראשון שיודה בטעות. חוזר משרד הבריאות זה טוב ויפה, אבל תכלס בשטח זה לא יהיה שווה הרבה. ה\"אגו\" של הרופאים ומנהלי בתי החולים לא יתן להם להודות בטעות ומקרי לעולם לא וישראו מקרי לעולם לא (התרחשו)...

תאור כללי:
אני כבת 20 עברתי מספר נקיעות בקרסול, לאחר זמן מה התברר שאני סובלת מ- \"Osteochondritis dissecans\" או בקיצור OCD.
כפתרון הוצע או טיפול שמרני או ניתוח ארטרוסקופיה היות והייתה החמרה לא נשארה ברירה אלא לפנות לכיוון הניתוח. הניתוח בוצע כמו כן בוצעה הטרייה, ע\"פ דו\"ח המנתח הניתוח עבר ללא כל תקלה.
לאחר הניתוח התחלתי לבצע פיזיוטרפייה לפי הוראות הרופא המנתח, היות ולא הייתה התקדמות בריפוי נעשו בדיקות שונות כולל EMG והוברר שיש פגיעה בעצב פרונאלי עמוק כתוצאה מהחדרת כלי הניתוח השונים, בהמשך התפתחה תסמונת כאב \"CRPS\".
נכון להיום אני צולעת בצורה קשה, מטופלת במרפאת כאב בהזרקות לגב, משתמשת בתרופות כמו ליריקה ועוד, ובמכשיר TENS, מבצעת פיזיוטרפייה והידרוטרפייה לכל אורך השבוע, אני מוגבלת ביותר נתמכת בקב מחוץ לבית עם בעיות משניות של כאבים ברגל השנייה, בגב תחתון, גב עליון, אגן ועוד.
יש לציין:
הוצעה רק אופציית ניתוחית אחת ארטרוסקופיה, לא הוצע לי ניתוח מהסוג הישן.
לפני הניתוח לא הוצגו בפני הסיכונים של פגיעה עצבית וכמובן לא האפשרות של תסמונת CRPS כאשר עד שחליתי בה לא ידעתי על קיומה.
בעיקר הוצגו הסיכונים שבהרדמה וכו\'.
ייתכן מאוד שאילו הייתי יודעת לפני הניתוח כי אלו הסיכונים האפשריים הייתי שוקלת אפשרויות אחרות כמו ניתוח בשיטה המיושנת יותר, אולי אף הייתי מוותרת.

הערה: אין כל ויכוח (כולל הרופא המנתח עצמו) על עצם הפגיעה בעצב בזמן הניתוח או על קיום CRPS כולל רוב הסימפטומים של התסמונת.

השאלות:
האם פגיעה בעצב פרונאלי עמוק הינה סבירה בעת ניתוח מסוג זה, או שזו היא אכן רשלנות רפואית?
האם עצם העובדה שלא צויינה בפניי האפשרות שתיתכן פגיעה בעצב בעת הניתוח הינה סוג רשלנות?
האם העובדה שלא צויינה בפניי האפשרות להתפתחות CRPS לאחר הניתוח הינה סוג של רשלנות?

בתודה
אלונההעצובה

שלום רב ותודה על פנייתך,

באשר לשאלה הראשונה איני יכול לצערי להעריך אם עצם הפגיעה בעצב מעידה על רשלנות בביצוע הניתוח. לצורך כך יש לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים בתחום האורטופדיה.

באשר לסוגיית העדר ההסברים על הסיכונים הטמונים בניתוח - חוק זכויות החולה מחייב את הרופא המטפל לתת הסברים מלאים למטופל על הסיכונים הכרוכים בניתוח ועל אלטרנטיות טיפוליות. אם מבדיקת המקרה ניתן יהיה להתרשם כי אכן לא ניתנו לך כל ההסברים הנדרשים ובפרט לגבי הסיבוכים אשר אירעו לך הרי שיתכן וקיימת עילךה לתביעה בגין טענה של העדר הסכמה מדעת לטיפול.

כדי לזכות בפיצוי יהיה צורך לשכנע את בית המשפט כי אילו היו מסבירים לך על הסיכונים הכרוכים בטיפול היית נמנעת מלבצע אותו.

כדאי נוכח מורכבות העניין שתערכי פגישת יעוץ מסודרת עם עו\"ד מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
בברכה,
עו\"ד עופר סולר

תודה על ההכוונה
אלונה

שלום,
ביצעתי באופן פרטי דרך ביטוח בריאות פרטי ניתוח טחורים אצל רופא מפורסם.
על אף שהובטח לי שההתאוששות לא תמשך מעבר לשבוע ימים לכל היותר, היא נמשכת למעלה משבועיים.
מה שיותר גרוע- כבר לאחר שבוע יצאו לי חדשים- מה שלא אמור לקרות לפחות 5 שנים ע\"פ הרופא המנתח.
האם יש כאן עילה לתביעה? לפיצויים? האם אפשר לתבוע את הביטוח או הרופא על הסבל הרב?

שלום רב,

עצם כשלון הניתוח וההחלמה הארוכה אין בהם ללמד באופן אוטומטי על רשלנות בטיפול אשר היא העיךה שיכולה לזכות בפיצויים. כדי לבחון אם אכן בשל התרשלות של המתנח אירע הנזק יש צורך לאסוף את התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים. יש גם לשקול אם שיעור הנזק והפיצוי הצפוי מצדיקים כלכלית תביעה אשר עלולה אינה זולה כלל נוכח הצורך בחוות דעת רפואיות.

בברכה,
עו\"ד עופר סולר

כיצד ניתן להוכיח רשלנות רפואית בניתוח אף? איך מוכיחים שהניתוח לא הצליח והתוצאה איננה כפי שהיתה אמורה להיות והאם אכן במקרה בו האף עדיין עקום מדובר ברשלנות רפואית? תודה.

שלום רב,

הוכחת רשלנות בניתוח אף מתבצעת בדרך דומה להוכחת רשלנות בכל תיק אחר. בשלב ראשון אוספים את התיעוד הרפואי המלא של הלקוח הן לפני הניתוח והן לאחר הניתוח וכמובן תיעוד מהניתוח עצמו.
לאחר מכן עורך הדין מפנה את הלקוח לבדיקה אצל מומחה רפואי מתאים - במקרה זה רופא אף אוזן גרון או רופא פלסטיקאי וכן מעמידים לעיון המומחה את התיעוד הרפואי. המומחה הרפואי יעריך אם הייתה רשלנות בטיפול ומה שיעור הנזק שנגרם. כדאי לפנות תחילה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכת המקרה.
בברכה,
עו\"ד עופר סולר

איפה אפשר לבדוק באיזה תחום מתמחה פלסטיקאי מסויים שאני שוקלת לעשות אצלו ניתוח פלסטי באף? האם משרד הבריאות מנהל מרשם כזה? האם באותו המרשם ניתן לדעת על עברו וניסיונו של כל רופא פלסטיקאי שעובד בישראל באופן פרטי?

ושאלה נוספת, האם אני יכולה לקבל מידע על ניסיונו של פלסטיקאי מסויים שעובד גם כרופא בקופת חולים, באמצעות פניה לקופת החולים עצמה והם מחוייבים תת את המידע??

שלום רב,

אין בישראל כיום תתי התמחות רשמיים בכירורגיה פלסטית. אכן יש רופאים שקיבלו ידע וניסיון בתחומים ספציפים בחו\"ל אום לא מדובר בהתמחות מוכרת בישראל. קשה לי להאמין כי קופת חולים תספק לך מידע על נסיונו של רופא כזה או אחר. כאשר פונים לרופאים באופן פרטי ניתן לקבל מהם מידע על ניסיונם והכשרתם וגם רשת האינטרנט יכולה להיות מקור טוב למידע זה לדעתי.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

בס\\\\\\\"ד\\r\\nהבן שלי נולד חודשיים וחצי לפני הזמן ולמרות שהייתי במעקב הריון תדיר אצל רופא נשים בקופת החולים שלי, ביצעתי את כל הבדיקות ולא ונמצאו סיבות כלשהן לדאגה, עדיין ילדתי חודשיים וחצי לפני הזמן. אחנם הרופאים הסבירו כי לידת פג אינה דבר כל כך נדיר ויתכן מאד והתינוק יגדל ויהיה בריא לחלוטין, אך יתכן גם ויגרם לא נזק עקב הלידה המוקדמת. רציתי לשאול אם מהניסיון שלכם הרופאים לא צריכים לאבחן מראש בעיה או להודיע על לידה מוקדמת, כפי שקרה במקרה שלי? איך הייתם ממליצים לבחון את המקרה ולטפל בו?

שלום רב,

בחלק גדול מן המקרים כאשר מתפתחת לידה בשבועות מוקדמים לא ניתן לעצור את הלידה והתוצאה הינה לידת פג. לידת פג אינה כשלעצה רשלנות בטיפול בהכרח אולם יש לבחון אם אכן ננקטו כל האמצעים לדחות את הלידה ולמנוע נזק ליילוד (כמו למשל טיפול להבשלת ריאות).

כמובן שאם בסופו של דבר לא נגרם נזק אין בכל מקרה הצדקה לתביעה. כדי לבדוק את המקרה בצורה מסודרת יש צורך בבחינת התיעוד הרפואי והתייעצות עם מומחה רפואי וראשית התייעצות עם עו\"ד מנוסה.
בברכת בריאות,
עו\"ד עופר סולר

גם אני ילדתי פג בלי לדעת שזה מה שהולך לקרות, והיום תודה לאל הילד שלי בריא וגדול וכולם שכחו מזה. לידות פגים הנן דבר נפוץ יחסית ולא צריך מיד לקפוץ ולחפש אשמים. אני מאחלת לך שהילד בריא ויגדל לתפארת. אל תחפשי חושך איפה שיש אור.

זה כל הרעיון בלידת פג, הלא כך? נולד טרם זמנו. הרפואה עושה את הטוב ביותר על מנת לתת את כל המידע וכל הבדיקות לנשים ההרות, ברמה שלא ניתן היה להעלות על הדעת לפני כ-50 שנה. אך כן, תקלות קורות. לא לעולם הרפואה, בהכרח, גם לגוף שלנו. וכאן - אין את מי להאשים.

שלום עורך דין סולר, רציתי ברשותך לשאול כמה זמן חייב רופא שיניים לשמור תיעוד על טיפול רפואי? אני עברתי טיפול מורכב מאד ויקר אצל רופא שיניים לפני עשר שנים. כמה זמן חייב רופא השיניים לשמור על הצילומים ועל התיעוד של הטיפול שעברתי במרפאה שלו? כמובן שאני מתייחסת לרופא שיניים פרטי שטיפל בי בתמורה לתשלום, במרפאה שלו. מאז הטיפול הוא עבר למרפאה חדשה אבל ממשיך לעבוד בדיוק כמו לפינ 10 שנים. האם הוא חייב לשמור את התיק הרפואי שלי אצלו?

שלום רב,

על פי נוהלי משרד הבריאות הרשומות במרפאת שיניים אמורות להישמר במשך עשרים שנה כול צילומי רנטגן.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אאז מה אתה מציע לעשות אם פניתי אל הרופא שיניים והוא טוען שהתיק כבר הרבה זמן לא שמור אצלו? האם ניתן לאלץ אותו באיזה דרך? מה קורה אם התיק הרפואי באמת לא אצלו? איך אפשר בכלל להוכיח שקיבלתי טיפול שיניים אצלו?

שלום רב,

לאלץ את הרופא אם אכן אין בידיו את התיעוד לא ניתן. יחד עם זאת אם תתעורר שאלה של איכות הטיפול (במסגתר תביעת רשלנות למשל) הנטל יעבור לרופא להוכיח כי לא התרשל. עם זאת יש לזכור כי תקופת ההתישנות על תביעות נזיקין הינה במרבית המקרים 7 שנים.
אני סבור כי כדאי שתערכי יעוץ מסודר עם עורך דין מנוסה כדי לקבל פתרון ספצפי למקרה שלך.
בברכה,
עו\"ד עופר סולר

תודה רבה על העזרה והתשובות שלך! אני מאד מעריכה את הרצון לסייע.

נעמה

אני מטופלת בבית חולים במרכז הארץ. במהלך הטיפולים שוחחתי ונפגשתי עם עובדת סוציאלית שמכירה את התיק הרפואי שלי ואת ההיסטוריה המשפחתית. נודע לי ויש לי הוכחות שמידע מהתיק הרפואי שלי הגיע למי שלא היה צריך להגיע דרך העובדת הסוציאלית ממניעים לא ברורים - להערכתי בגלל בצע כסף. האם העובדת הסוציאלית, כפי שאני חושבת והגיוני, חייבת לשמור על סודיות רפואית? האם בית החולים אחראי למעשים שלה? כיצד היית ממליץ לפעול...?

שלום רב,

עובדת סוציאלית הינה חלק מהצוות המטפל ואמורה להקפיד כמו כל הצוות על שמירת הסודיות הרפואית. הפרת הסודיות הרפואית הינה הפרה בוטה של חוק זכויות החולה. אם אכן הופרה הסודיות בידי עובד של בית חולים הרי שבית החולים אחראי באחריות שילוחית למעשי העובד.

בברכה,
עו\"ד עופר סולר

לפני למעלה מחודש ביצעתי ביופסיה מאזור הנרתיק אצל רופאת נשים בקופת חולים כללית. השבועות חלפו ולא קיבלתי כל תשובה, כשבדיקות אחרות שביצעתי באותו יום כן הגיעו. התחלתי לערוך בירורים טלפוניים ונעניתי בתשובות מתחמקות לפיהן צריך להמתין, אולי התעכב בגלל חג חנוכה ותירוצים נוספים בסגנון זה. רק אתמול, אחרי שהפכתי שולחנות וניתן לי הטלפון של המעבדה, הסתבר לי שהבדיקה אבדה - פשוט לא מוצאים אותה. רציתי לשאול אם מדובר במקרה של רשלנות רפואית? אחרי הכל הקופה אמורה להיות אחראית על מעשיה ולדאוג לשמור על הבדיקה כהלכה! למותר לציין שזהו הליך לא נעים בכלל שאצטרך לחזור עליו שוב בלית ברירה... אודה לתשובתכם.

שלום רב,

ברור כי אובדן של בדיקה אינו תקין ואינו עומד בסטנדרט של טיפול רפואי הולם. יחד עם זאת לא בטוח כי המקרה מצדיק כלכלית תביעת רשלנות רפואית שכן הפיצוי בתביעות כאלו ניתן בהתאם לשיעור הנזק שנגרם ולא על חומרת הרשלנות בטיפול.

במקרה זה בוודאי שתגרם אי נעימות מהצורך בבדיקה חוזרת אך אם בכך מסתכם הנזק יש להניח כי הפיצוי לא יהיה משמעותי בעוד שעלויות הגשת התביעה אינן נמוכות. אני מציע כי תערכי יעוץ מסודר עם עורך דין מנוסה בתחום.
בברכה,
עורך דין עופר סולר

אמי הקשישה קיבלה מרשם מרופא לשימוש בתרופה מסויימת, שדורשת גם התאמת התנהגות וטיפול נוסף. המדובר בטיפול תרופתי מורכז ולא קל. אחרי כמה שבועות של שימוש בתרופה היא החלה לסבול מכאבים חזקים מאד במפרקים בכל הגוף. רופא המשפחה בקופת חולים אמר לה להפסיק מיד את השימוש בתרופה. עכשיו אנחנו נמצאים איתה בסדרת טיפולים ובדיקות בבית חולים. בימים אלה היא לא לוקחת את התרופה. רציתי לדעת אם וכאשר נקבל אישור ברור לכך שהתרופה היא שגרמה לנזק, האם ניתן להגשי תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופא שהמליץ על השימוש בתרופה?

שלום רב,

בתביעות רשלנות רפואית המבחן אם ניתן להגיש תביעה שתצלח אינו רק קרות הנזק והקשר הסיבתי לטיפול אלא בראש ובראשונה יש צורך להוכיח התרשלות.

במקרה זה יהיה צורך לקבוע באמצעות חוות דעת של רופא מומחה מתאים כי רופא סביר לא היה נותן את הטיפול התרופתי לאימך בשל בעיות רקע או כל סיבה אחרת עליה ניתן להצביע.

בברכת בריאות,
עו\"ד עופר סולר

תודה על העזרה אבל לא ממש הבנתי למה אתה מתכוון כשאתה כותב קשר סיבתי? מה אומר המושג המשפטי הזה על המקרה הרפואי שתיארתי לך?

שלום רב,

הכוונה הינה כי לא מספיק להראות שהתרופה גרמה את הנזק. צריך גם להראות שבמקרה זה אסור היה לתת את התרופה כי היו דברים אצל אמא שלך שבנוכחותם אסור לתת את התרופה הזו. אז ניתן יהיה להוכיח התרשלות וגם קשר בין מתן התרופה לנזק.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום, לאחר תסחיף ריאה רציני שעברתי התחלתי בטיפול מאסיבי להמסת הקרישים (היו שניים).

אף אחד לא טרח לומר לי שאדוויל ואקמול פוקוס הינם אסורים לשימוש יחד עם קומדין. רק לאחר חודשיים שבהם התרופות לא עבדו כהלכה ואני לא יכולתי לשוב לתפקד רופאת המשפחה עדכנה אותי. רוצה לציין שעקב מיגרנות אני תמיד עם משכך כאבים זה או אחר, בדרך כלל הקשים מביניהם.
במשך חודש הייתי בסכנה בגלל שהתרופות לא עבדו. אני כועסת ודואגת. שיר.

שלום רב,

על הרופא המטפל מוטלת החובה לתת הסבר למטופל הסבר מלא על טיפול תרופתי שהוא נוטל, בודא לגבי תרופות חדשות ולא שגרתיות. ההסבר צריך לכלול גם הנחיות על תגובות בין-תרופתיות. יחד עם זאת יד לקחת בחשבון כי אם לא נגרם נזק של ממש הרי שעצם הסכנה בה עמדת ספק אם תביא לפסיקת פיצוי משמעותי אם תוגש תביעה בהנחה כי אכן היתה התרשלות בטיפול.

בברכה,
עו\"ד עופר סולר

בני בן 17, גובהו 1.63 ומבנה גופו רזה. לאחרונה ביקרנו אצל אנדוקרינולוג בעל שם בעניין צפי צמיחתו העתידית. המומחה טען שבני היה צריך להיות מטופל כבר מזמן בהורמון גדילה ושכעת כבר מאוחר מדי. עלי לציין שמילדותו ועד כה נמצא בני במעקב אצל אנדוקרינולוג מטעם קופת החולים ולשאלתנו לא פעם לגבי הורמון הגדילה השיב שאין צורך בכך והילד יעשה את הקפיצה בבגרותו. רציתי לשאול האם חוסר הטיפול בהורמון זה, שחרץ ככל הנראה את גובהו של בני הינו עילה מספקת להגשת תביעת רשלנות נגד אותו אנדוקרינולוג? אנא תשובתך.

שלום רב,

מעטים המקרים בהם ניתן לקבוע בצורה רציני ת על סמך תיאור מקרה בלבד וללא עיון בתיעוד הרפואי אם אכן מדובר ברשלנות רפואית בטיפול. לצערי גם המקרה שאתם מתארים אינו שונה וללא בחינת התיעוד והתייעצות עם מומחה קשה לקבוע אם מדובר בהתרשלות. עם זאת עמגת המומחה עימו התייעצתם אכן מעוררת סימני שאלה באשר לאיכות הטיפול שניתן. אני ממליץ לפנות ליעוץ מסודר אצל עו\"ד מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לכם באיסוף התיעוד הרפואי ויפנה אתכם למומחה המתאים.
בברכה,
עו\"ד עופר סולר

הרופאים לא אבחנו בזמן הידרוצפולוס וכעת חוששים כי נגרם לתינוק שנולד לאישתי ולי נזק מוחי בלתי הפיך. היינו רוצים עזרה וייעוץ אפילו שהמדובר במקרה מאד טרי ואפילו הרופאים עדיין לא בטוחים שנגרם נזק ומה היקפו. אנחנו מצד שני בתחושה שמסתירים מאיתנו מידע ואחרי ששמענו על האבחון של הידרוצפולוס באיחור, החלטנו להתחיל לברר... האם למרות שלא פירטתי מטעמים ברורים בשלב הזה, אתם יכולים להנחות אותנו? האם נתקלתם במקרה רשלנות דומה וטעות של רופאים באבחון הידרוצפולוס??

שלום רב,

ראשית איחולי החלמה מהירה ומלאה.
על פניו נראה כי המקרה בהחלט מצדיק בירור רציני ומסודר וטוב עישיתים שפניתם כבר עתה לבדוק את המקרה.
משרדנו טיפל בעבר ומטפל בתיקים דומים של רשלנות באבחון מומים בהריון ובין היתר הידרוצפלוס. מדובר במום אשר בחלק מן המקרים ניתן וצריך להבחין בו בבדיקות במהלך ההריון.
אתם מוזמנים ליצור עימי קשר טלפוני לקבלת הסבר ומידע מפורט יותר מאשר ניתן למסור במסגרת מצומצמת זו של הפורום.

בברכה,
עו\"ד עופר סולר
03-7369253 או 052-3596150

שמרתי את הטלפון ואני מודה על התשובה - אנו ניצור איתך קשר בימים הקרובים.

שלום עורך דין עופר סולר,
קראתי באתר שלך ולא מעט באינטרנט והבנתי כי הסכמה מדעת הוא מרכיב מאד חשוב כדי לבחון משפטית את נושא הרשלנות הרפואית.

בגלל שהבנתי את הנקודה, אני מתלבט אם בכלל לתבוע רופא פלסטיקאי שביצע בי ניתוח כושל שגרם לי לנזק עובדתי.

עיקר אי ההסכמה מול הפלסטיקאי היא בכך שהוא טוען שהוא אמר לי שבניתוח הזה עלולים להגרם סיבוכים והוא לא חף מסיכונים. אני טוען שהוא לא אמר לי כלל על סיבוכים או סיכונים שצפויים או עלולים לקרות.

בתיק הרפואי אין כל רישום על סיכונים או סיבוכים ולכן אנחנו בוויכוח - מילה שלי נגד מילה שלו.

מה דעתך על המקרה הזה ומה את ממליץ לעשות בעניין הסכמה מדעת ובכלל במקרה שתיארתי?

שלום רב,

על הרופא לתעד את ההסברים שנתן למטופל בכתב ולכן יתכן שבית משפט יקבל את טענתך כי אל הוסבר לך. יודגש כי אם נגרם נזק בשל סיבוך עליך לשכנע את בית המשפט לא רק שלא הוסבר לך הסיכון לסיבוך אלא גם שאילו היה מוסבר לך הסיכון היית נמנע מלבצע את הניתוח. ככל ששיעור הסיכוי לסיבוך קטן יותר כך יהיה מורכב יותר לשכנע את בית המשפט בכך.
בברכה,
עורך דין עופר סולר

עו\"ד סולר, לפי מה שאני מבין ממך העובדה שאין בכלל רישום בתיק הרפואי של ההסברים שהרופא טוען שהסביר לי, על הסיכונים הכרוכים בפרוצדורה הרפואית, בכלל לא צריכים להדאיג אותי אלא להפך - הבנתי אותך נכון? זה לטובתי במקרה של תביעת רשלנות רפואית?

האם יש לך משרד באיזור הדרום, באר שבע, שאוכל להפגש איתך במקרה הצורך? איך אתה מציע להתחיל את ההתנהלות והאם יש הוצאות כספיות שאני צריך לקחת בחשבון בשביל להתחיל להניע מהלך של תביעת רשלנות רפואית?

שלום רב,

אכן העובדה כי אין הסברים יכולה לסייע בטענתך כי לא הוסברו לך הסיכונים אולם הדבר אינו שולל את האפשרות כי הרופא יצליח לשכנע את בית המשפט כי הסביר ולא תיעד את ההסברים.

ניתן ליצור עימי קשר בטלפון לשם יעוץ ראשוני ובדיקת היתכנות תביעה במקרה זה.

בברכה,
עו\"ד עופר סולר

שלום, שמי אלי. בחודש אוגוסט האחרון הגעתי להסרת שומה בראשי שהפריעה לי, מתוך הפרעה לחיי היום יום שכללו גירוד מדי פעם ודימום חלקי גם הוא מדי פעם בתדירות נמוכה יחסית. פניתי לרופא עור שהמשפחה מכירה ,רופא מכובד וכאמור הוא החליט להסירה. לאחר שהסירה בצורה שטחית לחלוטין, שלח אותה לבדיקה פתולוגית וזו גילתה כי הכל בסדר וכי זהו נבו שפיץ מקרה של שומה שלא מסוכן ואף רגיל ונפוץ. לאחר תקופה של שלושה חודשים חזרה השומה וחזרתי לרופא בטענה שהשומה גודלת חזרה, זה החליט רק לאחר שאני פניתי אליו בשנית להסיר את השומה ואת הצלקת שהייתה ביתר עמיקות מן הפעם הראשונה . לאחר שליחתה הנוספת לבדיקה זוהתה מלנומה בעומק 2.8 מ\"מ . אני כיום לאחר כריתת המלנומה מהראש , הרחבה של 8 ס\"מ רדיוס דבר שהשאיר צלקת נוראית בכל חלק הראש , אני לאחר השתלת עור מהירך שגם היא השאירה את חותמה בגופי. בנוסף נלקחו דגימות לבלוטות זקיף מן הצוור והראש. אני רוצה לציין שהגידול שהיה בראשי הוסר אך השאיר תוצאות איומות ושיער לא יוכל לגדול בחלק ניכר מראשי. ברצוני לדעת האם זוהי רשלנות , והאם יש בסיס לתיק שבו היה על הרופא לקחת בדיקת ביופסיה עמוקה יותר וכך לגלות את המלנומה בשלב מוקדם של כמעט חצי שנה . אני צעיר ,ואני רוצה שידע שהוא באי גילויו הרס לי את המראה החיצוני ופגע עמוקות בנפשי , ובבריאותי , שכן אילולא היה מסירה בראשונה כנראה שהיה ניתן לטפל בשיטה ה\"מוז\"   ולהסיר מקומית ללא ניתוח בהרדמה מלאה 5 שעות! ברצוני רק לציין שההסרה של המלנומה וכל הטיפול בוצע במקום אחר ולא ע"י הרופא המדובר מההתחלה, אלא ע"י צוות רופאים מומחה ואמיתי שלו אני מודה כל יום בחיי. הדבר המשמעותי פה הוא הזיהוי המוקדם , ותוצאותיו ולמה הוא גרם! תודה על ההתיחסות מראש. אלי

שלום ותודה על פנייתך.
ראשית איחולי החלמה מהירה.
על פניו מהתיאור שנתת עולה מקרה אשר מצדיק בירור רציני יותר של הנגע העורי ואבחנה מוקדמת של המלנומה. יתכן בהחלט כי אופן הטיפול של הרופא בפעם הראשונה לא היה סביר אולם על מנת לבחון זאת בצורה רצינית יש לקבל את מלוא התיקים הרפואיים שלך ולפנות לייעוץ אצל רופא מומחה בתחום. מומלץ כי לא תפעל באופן עצמאי אלא תפנה לייעוץ אצל עו"ד מנוסה בתחום אשר חסיע לך בבירור המקרה כאמור לעיל.

בברכה,
עו\"ד עופר סולר

הסיפור שלך הוא מאד קשה ומתסכל.
הטעות הראשונה היתה להנתח על ידי רופא עור.
רופאי עור בהכשרתם הפורמאלית אינם מנתחים ולכן באם יש צורך לבצע ביופסיה הם עושים זאת באופן שיטחי ולא אבחנתי בחלק מהמקרים.
לגבי ניתוח מוז- אין לו משמעות במלנומה כי בכל מקרה
השוליים צריכים להיות מורחבים ולא מחפשים כאן חסכון ברקמה. ובנוסף אין להסתמך על חתך קפוא כנהוג במוז אלא בקיבועים עם פאראפין.
אז מה עושים כעת?
מעקב צמוד ביותר אצל אונקולוג האמון על עניני מלנומה.
אני ממליץ לך על ד\"ר יעקב שכטר משיבא. מאד ראוי ומאד בקי בעניני מלנומה.

כמנתח פלסטי והעוסק באופן אינטנסיבי ברצוני לומר לך כך.
נתחיל מהסוף.
יש חילוקי דעות רבים באם לבצע ניתוח מוז-מוס באבחנה של מלנומה או חשד למלנומה.
רוב הרופאים ואני ביניהם, חושבים כי ניתוח מוז במלנומה נוגד את העקרון של המחלה.
במלנומה, יש לדאוג לשוליים רחבים. אני מסכים כי נניח באיזור העפעפיים, שפתיים ואף ניתן לשקול ניתוח מוז במלנומה במטרה לשמר כמה שניתן רקמה בריאה, אך זה איננו תופס לגבי הקרקפת.
במקרה שלך, בהתחשב בתלונות, קרוב לודאי האיבחון הראשוני היה חפוז. דרמטוסקופיה קרוב לודאי מעלה חשד סביר כי מדובר במלנומה ולכן לא היה מקום לכריתה שיטחית, אלא לכריתה מלאה ובהמשל אולי הרחבת שולי הכריתה.
כאן הבעיה האמיתית.

שלום,
תודה על המידע המועיל והמעניין.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

האם אפשר לתבוע על רשלנות רפואית רופא נשים שלא עדכן מטופלת עם הסטוריה משפחתית של סרטן, על החיסון לצואר הרחם?

שלום רב,

קשה להשיב ללא הכרות עם נסיבות הספציפיות של המקרה. הדבר תלוי במועד בו נערכה הבדיקה - האם במועד זה המלצה על חיסון היה כבר היה בגדר פרקטיקה מקובלת ועוד משתנים רבים. אני סבור כי המקרה מצריך בירור מסודר בפגישת יעוץ עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.

בברכה,
עו\"ד עופר סולר