פורום רשלנות רפואית

שלום עו"ד נכבד,

יש לי שאלה בעניין רשלנות רפואית. ערכנו MRI באחד מבתי החולים בארץ, באופן פרטי, בעקבות פציעה בגב. אתה ודאי יודע כמה כסף משלמים על בדיקת MRI פרטית. הפענוח יצא תקין! 2 אורתופדים לענייני עמוד שדרה, מומחים מבתי חולים אחרים, הכניסו את הדיסק ומיד אבחנו פגיעה. כמובן שזה עיכב החלמה, מנע טיפול מיידי וכו' וכו'. האם יש עניין לפנות לבית החולים בו נעשתה הבדיקה המקורית ולדרוש פיצויי על פענוח שגוי של תוצאות הבדיקה?

שלום רב,

כדי לקבל פיצוי ממשי על השגיאה בפענוח יהיה צורך לצרף חוות דעת מסודרת של רופא מומחה בתחום ההדמיה שיבהיר כי אכן הפענוח שגוי וכי מדובר בהתרשלות.
בפניה מצויין כי נגרם נזק עקב עיכוב בטיפול אולם נושא זה טעון הוכחה אף היא בחוות דעת שתבהיר מה הנזק שנגרם. אין לי די פרטים כמובן אך יתכן שיהיה מורכב להוכיח במקרה זה נזק ממשי עקב ההתרשלות בפענוח למעט אולי עלות הבדיקה עצמה.
כמובן שתשובה זו הינה על בסיס מעט הפרטים שניתנו ואני ממליץ בכל מקרה לבצע הערכה מסודרת של המקרה בפגישת ייעוץ עם עורך דין מנוסה בתחום.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

ערב טוב עורך דין נכבד!

אשמח להתייעצות למרות שהנושא לא קשור ישירות לאירוע של רשלנות רפואית ויותר קשר להתנהלות של רופא שיניים שפניתי לטיפול במרפאה שלו. מקווה שתמצאו לנכון לעזור בכל מקרה.

הגעתי לרופא שיניים מוכבד וידוע בת"א שם הציעו לי הצעת מחיר חלקית בעבור טיפול (כמובן שבשום שלב אף אחד לא טרח לידע אותי שהיא חלקית).

לאחר חצי שנה התקשרו במטרה לשלוח לי הצעת מחיר על המשך טיפול ( מדובר על סכום של 32 אלף שקלים בעבור שתל וכתר לשן אחת!).

לאחר דיונים חזרו מהמשרד עם תשובה שהם מתנצלים וימשיכו איתי את הטיפול ללא עלות עבודה כלומר לשלם 5680 שח. לאחר תקופה (שבה הייתי מאד נבוכה מהמראה של השיניים כי לא יכולתי לשאת בתשלום נוסף) חזרתי להמשך טיפול. ממשרד הטכנאי התקשרה הפקידה פעמיים והתנהגה בצורה מזעזעת שכללה ניתוק הטלפון בפרצוף כשלא התאים לי יותר להתנהל בצורה הזו ביקשתי את כספי בחזרה.

מאז נעניתי בשלילה וממש בהכרחה לסיים את הטיפול דרכם. מה ניתן לעשות? האם אפשר לכפות עלי לקבל טיפול מרופא שאני לא רוצה שיטפל בי?

שלום רב,

מדובר כפי שציינת בסכסוך אשר המהות שלו אינה רשלנות בטיפול אל מחלוקת על יחס, דרכי התנהלות ראויים וכו'. קשה לי ליעץ לך כיצד לנהוג בנסיבות אלו אולם אומר בזהירות כי לטעמי (ואין המדובר בעצה משפטית..) אם את שבעת רצון מהטיפול הרפואי מבחינה טכנית אולי כדאי לשקול שוב השלמת הטיפול שכבר שולם בגינו.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

ערב טוב,

שישה שבועות לאחר הלידה הלכתי לבדיקה אצל הרופא נשים והוא ראה שאריות של חומר הריוני ברחם - שארית שיליה. יש לציין שעברתי לידה רגילה ללא סיבוכים מיוחדים בבית החולים העמק בעפולה.

במהלך השישה שבועות האלו היו לי דימומים לסירוגין שנעלמו וחזרו, לא ייחסתי לזה יותר מידי חשיבות כי חשבתי שזה תקין ושלאחר חודש זה יעבור.

אתמול הוציאו לי את שאריות השיליה בניתוח תחת הרדמה כללית. לא נעים אבל העיקר שזה מאחורי.

עכשיו, כששאלתי את הרופא אם העובדה שהיתה שיליה ברחם כמעט חודשיים אחרי הלידה יכולה לגרום לי נזק לרחם (אני אחרי לידה ראשונה) הוא לא ידע להגיד באופן חד משמעי שלא. אמר שרק בעתיד אוכל לדעת באופן ודאי.

האם זאת לא רשלנות רפואית בוטה, לקחת סיכון כזה עם אישה צעירה שאולי לא תוכל להביא עוד ילדים בעתיד בגלל שהרופאים השאירו שאריות שיליה ברחם אחרי לידה רגילה? זה לא אחריות מלאה שלהם לדאוג לרחם נקי אחרי הלידה?

אני מבקשת חוות דעת של עורך דין סולר.

שלום רב,

המקרה של הותרת שארית שליה לאחר לידה הינו שכיח למדי למרבה הצער אולם לא כל מקרה כזה הוא בהכרח תוצאה של התרשלות בטיפול. כדי להעריך אם במקרה שלך הייתה התרשלות יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום הגניקולוגיה.

בתיעוד הרפואי ניתן יהיה לראות אם לאחר הלידה בדקו את שלמות השליה (מחוייבים לבצע זאת) וכן היקף שארית השליה שנמצאה בהמשך - ככל שמדובר בכמות רבה יש סיכוי רב יותר שמדובר בהתרשלות.

לעניין הנזק את צודקת שאי אפשר בשלב זה לדעת אם נגרם נזק קבוע ולכן אני סבור כי יהיה כדאי להמתין עוד פרק זמן להערכה. במקרה בו לא נגרם נזק קבוע ופגיעה בפריון יש לשקול אם היקף הנזק יצדיק כלכלית את עלויות התביעה אשר אינן מבוטלות.

אני סבור כי כדאי שתתאמי בכל מקרה פגישת יעוץ מסודרת עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכת המקרה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

הבן שלי בן שלושה חודשים התקשה לאכול מהבקבוק ממש בכה ולא היה רגוע זה היה מאחור בלילה, פתחתי לו את הפה וראיתי שיש לו נקבוביות לבנות כאלה הבנתי שזה כנראה פטריה האכלתי אותו ממש בקושי אכל והוא נרדם.

התקשרתי לחברה להתייעץ היא אמרה לי שזה בטח פטריה והרופא מחר בטח יביא לי תרופה שניקראת דקטרין. מזל שהנסיך שלי ישן כמו שצריך בבוקר לקחתי אותו לרופא בסניף קופת חולים שלנו. הרופא אכן אמר שזה פטריה ואמר שהוא מוציא לי מרשם.

שאלתי אותו איזה תרופה הוא אמר שקוראים לה דקתרין בדיוק כמו שחברה שלי אמרה! ניגשתי לבית מרקחת לקחת את התרופה הרוקחת שאלה מה המספר תעודת הזהות שלי אמרה את השם והביאה לי את התרופה.

שמתי את התרופה בתיק ומהרתי הביתה הגעתי הביתה ושמתי לב שלתרופה קוראים בכלל פטריון הסתכלתי באינטרנט וחשכו עיניי! זה בכלל משחה למריחה על הגוף לפטריות ברגליים ובציפורניים, אסורה לשימוש עד גיל שנתיים והיא בכלל לא לבליעה!

התקשרתי לשרות לקוחות ולפניות הציבור מחכה לתשובה מהם, שוקלת ברצינות לתבוע אותם על הרשלנות הנוראית הזאת! ברור שמעכשיו כל תרופה שאני מקבלת אני בודקת ממש תודה לאל שחברה שלי אמרה לי את שם התרופה! גם לתרופה קוראים פטריון ככה שיכולתי לחשוב שזה באמת לפטריה!

אתם חושבים שיש מקום לתבוע על המרשם השגוי ועל הכמעט הרעלה של הבן שלי?

שלום רב,

למרבה המשל בשל ערנותך לא נגרם נזק בפועל. איני בטוח שהמקרה יתאים לתביעת פיצויים שכן כאמור נזק לא נגרם גם אם זה בזכותך ועל עצם ההתרשלות ספק אם יפסק פיצוי ממשי.

ברור לי כי היה מדובר בסיכון חיים ממשי ואיני מזלזל בזה חלילה אך כדי לקבל פיצוי יש להוכיח כאמור נזק שנגרם בפועל.

אפשר במקרה זה לשקול פניה למשרד הבריאות בתלונה על מנת שיבדוק את המקרה ויסיק מסקנות כנגד המעורבים אולם תלונה זו לא תביא לפיצוי.

מאחל לכם בריאות שלמה ויישר כח על עירנותך.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

צהריים טובים,

לפני כחודשיים ילדתי את בני הראשון. המדובר על לידה טבעית אך קשה מאוד וכמובן שנתנו לי אפידורל.

האפידורל הרדים לי את כל הגוף עד 0% תחושה.
אני כבר חודשיים אחרי הלידה וסובלת מרגליים רדומות, כאבים ברגליים בלתי נסבלים, הרגשה של זרמים ורעידות פנימיות בתוך הגוף, מהאזור של האגן ועד קצות האצבעות ברגליים.
כבר חודשיים שאני לא יכולה ללכת יותר מכמה צעדים.

הרופא הפנה אותי לבדיקת emg והבדיקה יצאה תקינה. ייעצו לי לעשות טיפול שיאצו ודיקור סיני אך גם זה לא עוזר לי.

אני חסרת אונים. קראתי את הכתבה שלכם על נזקי אפידורל ושמעתי מכמה נשים בפייסבוק על רשלנות רפואית של רופאים מרדימים שנתנו יותר מדי אפידורל או עשו נזק עצבי בעצם הזריקה.

אני יורדת מהפסים מכאבים. אין לי חיים מאז הלידה. הרופאים לא נותנים מענה. מה אתם יכולים לייעץ לי לעשות? איך בודקים שאין רשלנות רפואית במקרה שלי ואם יש, מה עלי לעשות חודשיים אחרי הלידה...?

שלום רב,

אני סבור כי ראשית ובטרם בחינת העניין המשפטי כדאי יהיה שתתרכזי בנושא הרפואי עצמו כלומר קבלת אבחנה ברורה מה גורם לסבל שלך ומה הפתרון המומלץ לבעיה.
איני מרדים ואני לא מיעץ בנושאים רפואיים אך ככל שאת מרגישה כי אינך מקבלת מענה ראוי מהרופא המטפל יש לשקול פניה למומחה נוסף.

כאשר יהיה ברור יותר מה האבחנה ניתן יהיה לשקול התקדמות בנושא המשפטי - בחינה האם הנזק שנגרם הינו תוצאה של התרשלות בטיפול והאם יש מקום לתביעה.

אני סבור כי לאחר פתרון או הקלה בנושא הרפואי תגיעי לפגישת יעוץ מסודרת עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

לשון קשורה. הרופאים חירבו לי את ההנקה. ליפול על רופאים טובים צריך מזל. שלא לדבר על העלויות. ממש לא פייר. ילדתי בבית החולים איכילוב. השחרור היה בשבת ולכן, אין ברירה לטרטר אותי לתור רגיל. התקשרתי ותור לרופא הידוע שלהם זה לעוד 3 חודשים, תודה באמת.

ויתרתי חיפשתי בית חולים אחר, היה תור בתל השומר עם טופס 17, קפצתי על זה, התינוק שלי היה בן 5 ימים, אחרי שקראתי כל כך הרבה באינטרנט, התאהבתי בהנקה עוד לפני שהתחלתי להניק, אמרתי לעצמי נעבור את המכשול כמה שיותר מהר.

קבעו לי תור ושמחתי כל כך, הגענו לרופא של תל השומר, ביצע את ההתרה ושלח אותנו הביתה. כעבור שבוע וחצי, אחרי בדיקת רופא נוסף מהתחום, שקבע שיש לו עדיין לשון מאוד קשורה ועליי לחזור לאותו רופא שביצע כי הוא לא מוכן לקחת אחריות, חזרתי לרופא מתל השומר כמו כן הרגשתי שעכשיו התינוק לא מתחבר בכלל.

הרופא שביצע את ההתרה אמר שאגיד לרופא שנתן חוות דעת, שהוא טועה וכי הלשון משוחררת. כששאלתי אותו לגבי זה שזה התאחה כי לא הדריך אותי לשום תרגילים אז ענה לי אני לא מאמין בזה זה שטויות במיץ וכששאלתי למה הוא נוגע לו בפה בלי כפפות הוא התרגז עליי.

כמו כן, לא ביצע חיתוך נוסף. כשהבנתי שאף רופא לא יסכים לקבל אותנו, הרגשתי רע מאוד וכבר השלמתי עם זה. שאבתי חודש ואז נשברתי. חודש לא שאבתי. עד שיום אחד ראיתי בסחיטה ידנית שיוצא לי חלב, לא בכמויות אבל היתה תקווה.

פניתי לרופאה אחרת, שקיבלתי המלצה לגביה, אמרתי אישה אולי תבין לליבי, נסענו עד הצפון בשביל זה. אבל גם לא... אמרה הכל כדי שארד מחיתוך של הלשון.

אמרתי לה איך את אומרת לי להזניח את העניין, כשהאבחנה שלך שהלשון קשורה. ממש כיוונה אותנו לרדת מזה, גם כשאמרתי לה שאולי בכל זאת כי אולי אצליח להגביר חלב, היו דברים כאלה, היא ניסתה בכל דרך שארד מזה כי הוא כמעט בן חודשיים וכי את לא באמת מתכוונת להניק.

השאירה אותי ואת בעלי בחדר לבד לדסקס על זה. אולי הוא ישכנע אותי לרדת מזה. הרגשתי רע מאוד... סוג של מניפולציה של רופאים.

אחר כך היא עוד אמרה ששמעה את השיחה שלנו כלומר האזינה? מה זה הדבר הזה?! עכשיו אני חושבת ללכת לאותו רופא של איכילוב באופן פרטי, לחוות דעת נוספת. בפרטי הוא גובה מלא כסף ואין שקל החזר מהקופה. באיכילוב התורים למרץ.

נאמר לי שלא בטוח שיסכים לקבל אותו שצריך לדבר איתו. אני מרגישה שהרופאים חירבו לי את ההנקה. לא אבחנו וטיפלו בזמן ורק טרטרו אותי הלוך ושוב ללא שום תוצאה.

לא יודעת אם הגעתי למקום הנכון, אבל על הדרך אשמח לשמוע האם לדעתך יש אפשרות להאשים את הרופאים ברשלנות רפואית במקרה כזה? אחרי שהיו אמורים לטפל בבעיה פשוטה ונפוצה של לשון קשורה ועכשיו מסירים אחריות ולא רוצים לטפל בילד...? ברור לי שאין פה תביעה של מיליונים אבל אני מנסה בכל זאת. בעיקר מתוך תסכול.

שלום רב,

ראשית איני חושב שמדובר בעניין פעוט וגם מקרה שאינו תביעה של מיליונים ראוי להתייחסות רצינית. להנקה כידוע ערך רב בריאותי ונפשי.

אני סבור כי כדאי יהיה ראשית להשלים את הבירור הרפואי (בין באופן פרטי או אחר) ולהבין בסופו של דבר מה העובדות - האם אכן הלשון נותרה קשורה ומה אירע. אחרי שיהיה יותר ברור מה התוצאה אפשר יהיה לשקול כיצד ואם לפעול הלאה.

כדי להעריך את העניין בכל מקרה יהיה צורך במלוא התיעוד הרפואי והתייעצות עם רופא ילדים. מציע כי לאחר הבדיקה הפרטית שאתם מתכננים כי תערכו יעוץ בפגישה עם עורך דין מנוסה בתחום הנזיקין והרשלנות הרפואית.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

צהריים טובים לך עו"ד סולר

אני מבקשת לשמוע את דעתך על המקרה שלי, שבו הושארה שארית שליה אחרי הפלה שעברתי. המקרה הוא כשה: אחרי הפלה שהייתה לי התחלתי לדמם ממש במשך 3 ימים ברציפות. איבדתי מלא דם. בשלב כשלהו פשוט נסעתי לבית חולים איכילוב ושם במיון נשים הרופאת נשים נבהלה והכניסו אותי לניתוח דחוף של גרידה. נאמר לי שנשארו שאריות שליה בתוך הרחם.

הרופאה אמרה שהגעתי במצב ממש קשה ועוד כמה שעות וזה יכל להיגמר אחרת, בעיקר בגלל שאיבדתי המון דם. אמרה שחבל שלא שלחו אותי לבית החולים מיד אחרי שהתחיל הדימום, כי ממש הגעתי לסכנת חיים.

לגבי תוצאות הגרידה, נאמר לי שהדימום אמור להסתיים והוא אכן נגמר. שאלתי את הרופאים שניתחו אותי האם יכול להגרם נזק לרחם במקרה כמו שעברתי ולא קיבלתי תשובה חד משמעית וברורה לשאלה הזאת.

השאלה שלי אליך, האם לפי דעתך יכול להיות מצב שהמקרה הוא רשלנות רפואית? מה דעתך?

שלום רב,

אני מקבל פניות רבות בנושא של שאריות שיליה לאחר הפלה ולאחר לידה. כדי להעריך אם הותרת שאריות השליה (או חומר הריוני) בתום ההליך הינו בגדר רשלנות תמיד יש צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום המיילדות והגניקולוגיה.

הקביעה אם הייתה התרשלות היא בהתאם למספר משתנים ובין היתר כמות השיליה שנותרה.

אני מאחל לך כמובן כי בסופו של דבר יתברר כי לא נגרם חלילה כל נזק קבוע בעקבות המקרה. מעבר לשאלת ההתרשלות יש לשקול כדאיות של תביעה בהתאם להיקף הנזק שנגרם כאשר אם מדובר בנזק חולף יתכן שעלויות התביעה אל מול הצפוי הצפוי תהוונה בעיה. הנושא של סיכון חיים אינו קל ערך אך בסופו של יום פיצוי ניתן על נזק שנגרם בפועל.

אני מציע כי תערכי יעוץ מסודר עם עורך דין בעל נסיון בתחום הרשלנות הרפואית להערכת המקרה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

בוקר טוב עורך דין סולר!

המליצו לי על האתר שלך בקבוצת פייסבוק של אמהות בה אני חברה, והגעתי על מנת לקבל מענה ראשוני שיעשה לי קצת סדר, אחרי שקיבלתי כל מיני תשובות סותרות שרק עשו לי יותר בלאגן בראש.

יש שאלות בקשר להולדה בעוולה ורשלנות רפואית:

1. לפי החוק בישראל עד איזה גיל אפשר לתבוע בגין רשלנות רפואית ומקרים של הולדה בעוולה? האם נכון שהחוק הזה השתנה לאחרונה ואם כן, כיצד בדיוק השתנה והאם זה משפיע על האפשרות להגיש תביעות פיצויים?

2. אני אשמח להבין מה הם בדיוק הקריטריונים שלפיהם נקבע האם אכן היתה רשלנות רפואית והולדה בעוולה במקרה מסויים?

3. במקרה שמטופלים אצל עו"ד ששכרם מבוסס על אחוזים בלבד – מהו האחוז המקובל לתשלום לעורך הדין במקרה של תביעה בשל הולדה בעוולה? האם התשלום לעורך הדין משתנה אם מגיעים לפשרה או אם התביעה לא מצליחה?

תודה מראש על זמנך ואני מקווה שתעשה לי סדר בתשובות לשאלות שמטרידות אותי מסיבות מובנות.

שלום רב,

אכן עניין ההולדה בעוולה עבר שינוי בשנים האחרונות, שינוי שמקורו בפסיקת בית המשפט העליון.
הנושא מעט מורכב אך עקרונית ניתן לומר כי זכות התביעה עברה מההורים לילד הניזוק ולכן ההתיישנות קוצרה כך שניתן להגיש תביעה עד הגיע הילד הנפגע לגיל 7 שנים.
במקרים מסויימים ניתן להאריך מועד זה אם למשל הבעיה הרפואית לא התגלתה עם הלידה אלא במועד מאוחר יותר אבל רצוי מאד אם ניתן להגיש את התביעה קודם לגיל 7 שנים.

הקביעה אם הייתה התרשלות במעקב ההריון אשר גרמה להולדת ילד פגוע מבלי שאותר מום או מחלת העובר בהריון נקבעת בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל של מעקב הריון - האם נערכו כל הבדיקות הנדרשות, האם התוצאות פוענחו כראוי, האם הוסברו לאישה כל הסיכונים ועוד.
יש להבהיר כי פגיעה בתינוק במהלך הלידה בשל תשניק למשל אינה נקראת הולדה בעוולה אלא פגיעה בלידה ואז באופן מעט מוזר ההתיישנות ארוכה בהרבה ונמשכת עד הגיע היילוד לגיל 25 שנה. גם במקרים אלו מומלץ לא להמתין פרק זמן כה ארוך אלא להתייעץ ולברר את המקרה לאחר קבלת האבחנה של הילד.

עורכי דין העוסקים בתביעות רשלנות רפואית בחלק מן המקרים עובדים על בסיס של שכר טרחה באחוזים מהפיצוי אשר מתקבל בסיום ההליך. יש מנגנוני שכר טרחה שונים והעניין אינו נקבע לפי חוק אלא נתון למו"מ בין הלקוח לעורך הדין.
את מוזמנת לפנות אל משרדנו לקבל ייעוץ פרטני והסברים נוספים ככל הנדרש.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

לפני כשנה נכנסתי לניתוח אלקטיבי. בעקבות סיבוכים שאינם כתוצאה מרשלנות, נאלצתי לעבור עוד 7 ניתוחים. 3 מתוכם בפרק זמן של חודשיים.
3 אחרי הם תיקון סיבוך בעקבותיו.
עכשיו עדיין מתקנים את הנזק הראשוני.
ניתוח אחרון, מספר 8, התקיים בדצמבר האחרון.

העניין הוא כזה.
הגעתי לאשפוז יום לפני הניתוח כנדרש.
המצאתי טופס 17.
אושפזתי כלווין במחלקה אחרת כי המחלקה היתה מלאה.
פגשתי את המנתח במקרה במסדרון לחצי משפט.
באותו יום וגם למחרת הניתוח, לא ראיתי אותו. רק מתמחים.

שלחתי למנהל המחלקה מייל מפורט בנושא. הגיב שהוא יעביר לרופא לתגובתו.
עברו שבועיים וחצי ואין תגובה בינתיים.

תקין?
רשלני?
לא מיקצועי?

תודה לעונים.
בשלב זה לא מפרטת איזה בית חולים ואיזו מחלקה...

שלום רב,

לפי חוק זכויות החולה על המנותח לקבל הסבר מלא על הניתוח, סיבוכיו, סיכוניו וטיפולים אלטרנטבים טרם הניתוח.
ככל שיוכח כי לא קיבלת הסבר מלא וראוי טרם הניתוח וכן כי אילו היית מקבל הסבר כזה בסבירות העולה על 50% היית שוקלת שלא לעבור את הניתוח או לקבל טיפול חלופי יתכן ותוכלי לקבל פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה על גופך וכן פיצוי בגין מלוא נזקייך תחת תנאים מסויימים.
אני סבור כי כדאי שתפני לקבלת יעוץ מסודר אצל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לבחון את התיעוד ולהעריך באופן מדוייק יותר האם יש מקום לשקול תביעה במקרה זה.

מאחל לך בריאות שלמה והחלמה מהירה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אדם הגיע עם אשתו לבית החולים העמק בעפולה כשהיא בהכרה מלאה אבל סובלת מקשיי נשימה עקב משקל עודף. לאחר כשעתיים הרופא במיון אמר לו ללכת הביתה לישון ולחזור בבוקר לקחת אותה כי עד אז מצבה ישתפר והיא תוכל להשתחרר. את האישה אשפזו במחלקה פנימית בבית החולים.

לאחר שהגיע לביתו ניסה במשך מספר שעות ליצור קשר עם אשתו ולא הצליח, ולאור זאת החליט לחזור לבית החולים באמצע הלילה. כשחזר גילה שאשתו עברה למחלקת טיפול נמרץ והיא מורדמת ומונשמת. כשניסה להתעניין ולהבין מה קרה הצוות הרפואי התנער מאחריות. בנוסף, אין כל תיעוד למה שהיה בזמן בזה. התיק הרפואי ליד המיטה שלה ואין כל רישום שניתן להבין ממנו מה לעזעזל קרה לאישה שהוביל לכך שהיא מורדמת ומחוברת להנשמה.

מאז עברו כשבועיים ובימים האחרונים חלה החמרה נוספת במצבה. היא עדיין מחוסרת הכרה בבית החולים והמשפחה לא מבינה איך המצב הגיעה לזה.

מה ניתן לעשות? איך מתמודדים במקרים כאלה?

שלום רב,

ראשית איחולי החלמה מהירה ומלאה.

למשפחה יש זכות להיפגש עם רופא בכיר בפגישה מתואמת מראש ולקבל הסבר על מצבה של המטופלת, מה אירע ומה הצפי להמשך. אני ממליץ כי מי שעורך את הפגישה הזו יקליט את השיחה (בכפוף לכך שהוא לוקח בשיחה חלק) מבלי לעדכן את הרופא - זה חוקי לחלוטין. כדאי בשיחה לבקש לקבל תשובות אך מומלץ לא לאיים בתביעה או דברים טובים.

בסופו של דבר כאשר המטופלת תשתחרר מבית החולים תהיה המשפחה זכאית לקבל מכתב שחרור ובהמשך האשה או מיופה כח שלה יוכלו לבקש ולקבל את מלוא התיק הרפואי לפי חוק זכויות החולה.

בכל מקרה בטרם ברור כיצד המקרה מסתיים מבחינת תוצאות העניין עדיין מוקדם מדי לתביעה אך ככל שאתם מבקשים לפנות אלינו לקבל יעוץ ראשוני והסבר פרטני.

בברכה,
עורך דין עופר סולר
072-3340001

אמא שלי נפלה במקלחת ודפקה את הראש.
לקחתי אותה לוולפסון ושם עשו סי.טי. ואמרו שהיא בסדר ושיש לה גידול בראש.
כעבור חודש אפילו פחות היא התחילה להיות מבולבלת ולהפיל מהיד דברים. לקחתי אותה לניורולוג של כללית וביקשתי סיטי נוסף. הנורולוגית אמרה שאין צורך מספיק הסיטי מבית החולים ונתנה לה כדורים נגד סחרחורות.
כעבור שבועים אמא שלי לא הרגישה טוב מפקקת ורידים ברגליים וביקשה להתפנות לבית חולים. הפעם לקחתי אותה לתל השומר.
ובגלל שלא הייתי רגועה מבחינת הראש ציינתי בפני הרופאים והם עשו סיטי נוסף. לאחר קבלת התוצאות הודיעו לי שהזעיקו מנתחים מהבית ומכינים חדר ניתוח מכיוון שיש דימום חזק בראש ולא נשאר לה הרבה זמן לחיות וחייבים ניתוח מציל חיים. לאחר ניתוח ראשון היא עברה עוד ניתוח בראש.

גידול התברר שאין לה.

האם יש עילה לתביעה נגד וולפסון וכללית על רשלנות רפואית?

שלום רב,

תיאור המקרה נשמע חמור ולדעתי יש מקום לברר את המקרה באופן מסודר באמצעות קבלת מלוא התיעוד והתייעצות עם מומחה רפואי מתאים בתחום ההדמיה והנוירוכירורגיה. בפרט יהיה צורך לבחון את דיסק בדיקת ה - CT הראשונה מוולסון כדי לראות אם כבר בבדיקה זו ניתן היה לאבחן דימום.

לא ציינת בפניה איזה נזק נגרם לאימך וכמובן שצריך יהיה גם לבחון האם באבחון מוקדם של הדימום ניתן היה להקטין את הנזק או למנוע אותו לחלוטין.

את מוזמנת לפנות אלינו לקבלת יעוץ והסברים נוספים.

בברכה,
עורך דין עופר סולר
072-3340001

כל ההריון עבר תקין הגענו לשבוע 34 ואמרתי לבעלי שלא ראיתי תקטנה בבטן הרבה זמן הלכתי לרופא נשים רפואה דחופה אמרתי שיש לי קצת כאבים ונכנסתי לבדיקה עשינו אולטרסאונד הכל תקין בדיקת שתן ולחץ דם בדיקת שתן יצא חלבון +1 לחץ דם 91/140 הרופא אמר הכל בסדר ושלח הביתה.

יומיים אחרי אני מגיעה שוב לרפואת דחופה לראות שהכל תקין לאחר שבדקתי לחץ דם אצל דודתי ראיתי שהלחץ דם שלי די גבוהה 95/141 שזה סימן שיכול להעיד על רעלת הריון. חזרתי לרפואה דחופה ושם בדקו לי גם לחץ דם וראו תוצאה זהה עשינו בדיקת שתן והחלבון עלה ל+2 ובנוסף דם בשתן והרופא שלח הביתה ואמר שהכל תקין !

יצאתי משם בוכה בהרגשה שיש לי משהו הרי לא הגיוני שאחרי יומיים במקום להשתפר זה מחמיר התקשרתי לבעלי בוכה הוא אמר לי יש לך הרגשה תלכי למיון וכך עשיתי במיון כתבו בתיק הגיעה על דעת עצמה שהרופא אמר שהכל תקין אבל בכל זאת לקחו בדיקות דם ואמרו לחכות בחוץ אחרי שעתיים מגיעות התוצאות ואותי מכינים כבר לאישפוז בלי הסבר כשנכנסו לרופא שאלתי מה קורה אני צריכה ללכת יש לי סידורים בבית הוא אמר שאני מתאשפזת במחלקה להריון בסיכון גבוהה ושמו אותי בחדר שמאחורי תחנת האחיות כדי להיות קרובה אלהם.

שאלתי מה קורה הכל בסדר אם התינוקת הרופא אמר שיש לי רעלת הריון מתפתחת אמרתי לרופא איך הרי הייתי פעמיים בבריאות האישה ואמרו שהכל תקין הוא אמר שזה המצב כרגע ובמקרה הגרוע ניילד אותך.

במשך שלושה שבועות אני מאושפזת במקלחת לסיכון גבוהה ואז הגיע היום שהכאבי ראש התחילו לכאוב מידי ואז הגיע גם הטישטוש בראייה. הכנסו אותי לחדר לידה במהירות ונתנו זירוז ומגנזיום. כל הלידה ראיתי כמו מסך שחור שלא לדבר על זה שאין לי מושג מי היה איתי בלידה שערכה 3 שעות בפתיחה מלאה היא נולדה ואותי השאירו בחדר לידה להשגחה של עוד 24 שעות לראות שעברה הרעלת הקשה שבגללה הייתי בסכנה. היא נולדה ברוך ה בריאה.

השאלה האם יש במקרה שלי רשלנות רפואית לפי הניסיון שלכם בתביעות על סיבוכים בלידה.

שלום רב,

כדי להעריך אם היה מקום לאבחן את רעלת ההריון בשלב מוקדם יותר יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה בתחום הגניקולוגיה והמיילדות.

יש לקחת בשבון כי במקרה זה למרבה המזל ובשל התעקשותך לא נגרם נזק קבוע לך או לתינוקת ולכן לכאורה גם אם יתברר כי הייתה התרשלות בטיפול יש לשקול האם תביעה תהיה כדאית כלכלית שכן עלות תביעה כזו (בעיקר עלות חוות הדעת הנדרשות) אינה קטנה ואילו הפיצוי במקרה של סבל מוגבל בזמן אינו צפוי להיות רב.
מציע כי תערכי יעוץ מסודר עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכת המקרה.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

סיפור הלידה שלי:

נלך אחורה בזמן.
2.11 בוקר שלם יושבת במשרד הפנים עם צירים שרק מתחזקים.
יוצאת משם ישירות למרכז בריאות האישה - מפנים למיון.
מגיעים למיון - מחיקה 70% פתיחה 1.5 ס"מ
משחררים.
7.11 (יום אחרון בעבודה) צירונים כל הבוקר עד שבשעה 11 מתחילה להרגיש תחושת חולי כללית ומשלשלת נונסטופ - ככה התחילה הלידה הראשונה שלי. הולכת לבית למנוחה.
בלילה צירים מתוזמנים 3/5 דקות. אבל בעוצמה חלשה יחסית.

8.11 ביקורת אצל הגניקולוגית שלי - הכל תקין אין חדש.
10-11.11 שישי בבוקר קמה נפוחה ו"בשלה" מרגישה בלב שזה יקרה היום / מחר . כל השבת צירונים.

12.11 מוצ"ש בלילה. בערך בשעה 1:20 לאחר יחסי מין מתחילים צירים חזקים יותר מתמיד. "ברוך בורא הזרע"

מתחילה לתזמן - לא סדירים בכלל ולא צפופים - כל 7/10/15 דקות. אבל כל ציר - וואחאדדדד ציר!!
2:00 מחליטה לעשות מקלחת - אומרים שזה שיטה לבדוק אם מדובר בצירי לחץ או צירי לידה.
2 דק מתחת למים ומגיע ציר!!!! סוגרת ת'מים דופקת צרחה! בעלי בא בריצה מנגב אותי מלביש אותי ומתלבש. "הולכים למיון. שלא תלדי לי בבית"
מתלבטת. כי הצירים לא סדירים בכלל ובין ציר לציר אני מתפקדת רגיל - מפעילה מייבש עם בגדים לבן הבכור מסדרת לו תיק למקרה שנלך למיון ונשים אותו אצל חמותי... ויש לי טראומה מהלידה הראשונה שהיינו במיון מלא פעמים סתם.
3:00 אומרת לבעלי "אם רק היתה לי ירידת מים היינו יודעים שזהו חייב ללכת."
3:10 אומרת לו "טוב תישאר לבוש. תוריד נעליים התיק לילד מוכן התיק שלי מוכן. בוא ננסה לישון מקסימום מתחזק - נקום ונצא."
עולים למיטה אחרי ממש כמה דק מתחיל ציר. אני מנסה לקום משכיבה לישיבה - פוק. ירידת מים (3:19)
אוקיי קמים נוסעים לחמותי שמים את הילד וממשיכים לעין כרם (מגבעת זאב דרך רמת שלמה - סיבוב ענקי דרך ארוכה לפנינו)
4:15 נכנסים למיון כולי נוטפת מים והצירים מתחילים להיות צפופים וסדירים.
4:45 בודקים פתיחה - 4 ס"מ
צורחת לאפידורל. אדישים.
5:10 בודקים פתיחה - 6 ס"מ
עוברים לחדר לידה. עושה מקלחת בישיבה - מרגיע קצת את הצירים. יוצאת עולה למיטה ומתחננת לאפידורל. אומרים שמחכים לתוצאות ספירת דם. צועקת עליהם - יש לי תוצאות מודפסות מלפני שבועיים ויומיים! לא. חייבים עד שבועיים. לא יום יותר. מתחילה להתווכח - תוך כדי צירים כן? עד שנכנעים.
5:50 מגיעה מרדימה מתחילה להכין לאפידורל.
5:55 מחוברת לאפידורל מחכים 10-15 דק שישפיע החומר.
בודקים פתיחה - 7 ס"מ
6:05 לחץ!!!! והאפידורל מתחיל להשפיע.
בודקים פתיחה - הללויה! פתיחה מלאה!!!! (תוך 10 דק קפץ מ7 לפתיחה מלאה. שוק!) יאללה ללחוץ!
אחרי כמה דק של לחיצות יש ירידות בדופק של פצפצית שלי. נכנסות לחדר עוד 2 מיילדות ו3 רופאים - אחד מהם טווילללללל ומלחיץ אומר לי "מלכה. אני צריך שתוציאי את התינוקת שלך. אחרת נצטרך לעזור לה לצאת."
כולי לא מבינה מה מו מי. מנסים שוב - לחיצה שתיים ויאללה. ואקום. לא מסכנים את הקטנה...
6:17 מתחילים ואקום.
6:19 פצפצית שלי בחוץ. שבוע 39 בדיוק. גונחת קצת אז מיד לאחר שקילה ושניה בידיים שלי לוקחים אותה לבדיקות.
(הביאו לי אותה רק לקראת צהריים - סביב 12:30)
אחרי רבע שעה מהלידה השיליה עוד לא יצאה. קצת ואקום והיא בחוץ. בזמן שתופרים אותי יש עוד 2 רופאים שנוברים וחופרים בשיליה. יש ספק קל לשלמותה. שמעתי מספיק מקרים שבהם נשארה שארית שליה ברחם. לא במקרה שלי.


בסוף מכריזים "מזל טוב!" (לא אומרים מזל טוב עד שהשיליה לא בחוץ...)

אז זה סיפור הלידה הסופר מהיר שלי.

לא סתם אומרים שלידה שנייה הכל רץ ולא לחכות בבית הרבה.

שלום רב,

תודה על שיתוף המידע.

בברכה,
עו"ד עופר סולר

העניין הוא כזה:
מאז הילדות היו שמים לב אצלי לתופעה של עיניים בגוון צהוב, הרופאים בקופת חולים עשו בדיקות וחשבו שייתכן שיש צהבת אבל אחרי כל הבדיקות המעיקות הכל תמיד משום מה נמצא תקין והגיעו למסקנה שזאת תופעת "ז'ילברט" והכל תקין. סביר להניח שבהתייחס להנחת ה"תקין" החד פעמית בילדות החליטו כל פעם שהכל תקין כי הרי בדקו את העניין ויש הסבר (קצת מוזר לפי מה שאמרו הרופאים כי התופעה בעיקר ידועה ליוצאי מזרח ואני לא אבל מכיוון שעשו בדיקות כנראה הכל טוב ויאללה נדלג).
בגיל 25 התגלו אצלי בכיס מרה אבני מרה ועשו לי ניתוח לכריתת הכיס מרה - שגם על זה כולם אמרו שזה קרה בגיל ממש ממש ממש צעיר, אבל כמובן שיש יוצאי דופן אז נדלג...

לפני כשנה הייתה לי תקופה של כחודשיים שהייתי מרותק למיטה בצורה כזו שאחרי בערך כל 5 שעות שינה הייתי קם לשירותים, הדופק היה עולה מהקימה ל 130 הייתי חוזר למיטה לעוד 5 שעות של שינה וזיעה מטורפת - על זה נאמר כמה וכמה פעמים במרפאה שכנראה זה וירוס, תשכב, שתה מים ויעבור (חודש וחצי לא עבר) מה גם בדיקת דם טרחו לעשות רק כשבוע וחצי אחרי, ואחרי בערך פעם 4 שהגעתי למרפאה.

חשבתי ללכת לרופא אחר, קשה לי לתאר את המצב שהייתי בו.

לבקשתי לראות רופא אחר אמרו שהרופא שלי נמצא ולא ניתן להכנס לאחר ולשלי גם רק בעוד יומיים כי עכשיו אין לו תורים והוא אמר לי כבר לשכב ולשתות מים אז אין מה לעשות וכל זה בערך כ 3 שבועות שלשכב ולשתות מים לא עזר בגרוש.

באחד הימים יצא לי להגיע לבית חולים כשכבר נמאס מהיויו והרגשה שאני הולך להתפגר בקצב הזה, תוך 5 דקות רק מלהביט בי הרופא לפי הזיעה/צבע עור/דופק וההתנשפות גילה שיש לי אנמיה המוליטית, אישפזו אותי לכמה ימים ומאז אני במעקב אצל המוטולוג עם תקלות כאלה ואחרות.

עכשיו כשאני חושב אחורה, האנמיה גורמת לעלייה בבילירובין, בילירובין גבוה עלול לגרום לאבני מרה.

השאלה בעצם היא כזאת:

1. האם ניתן היה לגלות את המחלה בעודי ילד ולתחזק את רמת החיים עוד מאז?

2. האם אפשר היה להמנע מניתוח הסרת הכיס מרה?

3. האם אפשר היה לבלום את הבעיות הקיימות כרגע בטיפול מוקדם?

4. כיצד ניתן לבסס את הטענות שלי?

5. האם יש סיכוי שהקופות חולים יקחו את האחריות על הפיספוס הקטן שנמשך כ 25 שנה?

6. מי יכול לייעץ בסיפור הזה בצורה עניינית?

7. יכול להיות שיש כאן מקרה של רשלנות רפואית שמצדיק תביעה ופיצויים?

סליחה אם חפרתי, תודה לכל מי שיענה

שלום רב,

כדי להעריך אם היה מקום בטיפול סביר וראוי לאבחן את הבעיה של אנמיה המוליטית בגיל צעיר יותר והאם באבחנה מוקדמת ניתן היה למנוע את נזקיך כולם או חלקם יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי שלך ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים.
ככל שיתברר כי היו סימנים לבעיה אשר רופא סביר היה תריך לאבחן אותה וכי אבחון מוקדם היה מונע את סבלך ומקטין נזקים יתכן שיש מקום לשקול תביעה.
אני מציע כי תפנה ראשית אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך באיסוף מלוא התיעוד הרפואי ובהמשך בהתייעצות עם מומחה רפואי מתאים.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

בוקר טוב עורך דין סולר

קראתי את הכתבה שלכם על וירוס ה-CMV ואני מקווה שתוכל לתת לי מענה על מנת שאבין האם יש מצב של רשלנות רפואית במקרה שלי לפי הניסיון שלך.

לדתי את בני, תינוק cmv אה-סימפטומטי ביולי. כעת הוא בן ארבעה וחצי חודשים. ילד מאוד לא רגוע, בוכה המון בצרחות מטורפות, הכל קשה לו, חסר נחת וסובל מאי שקט. אחיו הגדול לעומת זאת אינו כך כלל...

בעקבות גילוי ה cmv בשבוע 9 להיריון, היה לי הריון מלא בחרדה ואי שקט. השתתפתי במחקר בבית החולים בלינסון ונטלתי את התרופה במשך כשלושה חודשים. מי השפיר יצאו שליליים אך העברתי שלושה חודשים בסטרס רב עד קבלת התוצאות.

מאוחר יותר בהריון הוא נדבק ונולד עם הוירוס. גם המשך ההיריון עבר בקושי רב והייתי חולה כמעט לכל אורכו. אני תוהה האם יש קשר בין הדברים. האם המתח שליווה את ההריון הזה הביא לכך שהתינוק שלי ממש לא רגוע? אני יודעת ש cmv הוא גורם מתח גדול בהיריון ולכן הייתי מעוניינת לדעת האם תינוקות ה cmv סובלים בדרך כלל מתופעות דומות של אי שקט ומזג קשה?

האם לדעתך יכול להיות זה מקרה שמצדיק תביעת רשלנות רפואית ויכול להיות שמגיע לנו פיצויים? איך בודקים לעומק מקרה כזה?

אני עברתי הפלה לאחר שהרופאים אמרו לי שהעובר נבדק בווירוס CMV ובמהלך סקירת מערכות ראו שינויים במבנה ראש שלו. הרופאים אמרו שקיים סיכוי מאד ודאי שהתינוק יוולד עם מומים קשים ואחרי התלבטות לא קלה עברתי הפלה... מאחלת לכל בנות ישראל רק טוב, בריאות ותינוקות בריאים.

את חייבת לקחת עורך דין ולהגיש תביעת פיצויים! זאת רשלנות רפואית פר-אקסלנס בלי ספק בכלל. אסור לעבור על מקרה כזה בשתיקה!

תודה על השיתןף. מאחל לך ולמשפחתך בריאות שלמה.

פשוט מפחיד הסיפור הזה אל ה- CMV

רופאת הנשים שלי בזמנו בכלל לא שלחה אותי לבדיקות דם שך תחילת היריון, אלא רק לאחר שדרשתי אותן (ואני גננת בבית תינוקות, ושאלתי אותה אם זה מהווה סיכון להיריון) וגם אז גיליתי לבד באינטרנט שאני חיובית והיא? נעלמה.. כבר לא ענתה לי לשיחות והודעות כשרציתי לדעת מה זה אומר. הכל גיליתי לבד, והיא לא חזרה אליי לעולם. פשוט חוסר אחריות.

כל אמא בהריון צריכה עורך דין צמוד בשביל לעבור את התקופה הזאת בלי טעויות של רופאים... עצוב

גם אצלנו הרופא טעה ולא בדק cmv מתחילת ההריון ויש לציין שלפני הכניסה להריון הטבעית בצענו טיפולי הזרעות וגם שם הוא לא בדק את ה cmv שזה גרוע לדעתי אבל לפי מיטב הבנתי מקווה שאכן הבנתי נכון אין לרופא נשים כל חובה לבדוק cmv לפני ההריון בתחילתו ובאמצע משמע שגם אם יש רשלנות רפואית אין כל חוק שמחייב אותו לבדוק זאת (אני מקווה שאני ובעלי הבנו נכון).

היריון ראשון- שלילית. ידעתי שיש איזה עניין עם הCMV, ולכן כשהתחלנו לחשוב על היריון שני ביקשתי מרופאת הנשים בדיקות דם כדי לבדוק אם נדבקתי בטווח שמאז הלידה ועד אותו רגע של ההחלטה להתחיל לנסות.
בהתחלה היא די ניסתה למסמס את זה ואמרה שהבדיקות האלה לא קריטיות כי היום אני יכולה להיות שלילית ומחר חיובית, אז מה שחשוב זה לעשות אותן בהיריון, אבל בסוף נתנה.
חצי שנה אחרי, כשכבר הייתי בתחילת ההיריון, גיליתי שאני חיובית. אין לתאר את הלחץ וההיסטריה.

בתכלס, רק כתוצאה מזה שקראתי המון באינטרנט ושאלתי בקבוצות פייסבוק ידעתי בדיוק מה לבקש ממנה - אם לא הייתי מבקשת הפניה לזיהומולוג וליתר הדברים, כנראה שהם לא היו נעשים.

בנוסף, היו כל מיני הפניות שהיא נתנה - אבל היו ממש שגויות! ורק אחרי בירורים וחיטוטים הבנתי מה ב ד י ו ק לבקש ממנה (כולל הקוד הספציפי שצריך להיות בהפניה). תהליך מתיש נפשית. המזל היה שהיא לא התעקשה, וכל הפניה שביקשתי היא מיד הוציאה לי.

ברור שכל פעם שומעים על מקרים של רשלנות רפואית, כי לא כל הנשים יודעות לחקור לבד ולבדוק מה בדיוק צריך לעשות, וזה שהרופאים לא עושים את העבודה שלהם כמו שצריך ומותירים לנו האזרחים הפשוטים (ועוד נשים בהריון) לעשות את העבודת מחקר הרפואית זה אבסורד.

שלום רב,

תודה על השיתוף והמידע. אני בהחלט מסכים כי למרבה הצער בסופו של יום חשוב לעמוד על המשמר.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום רב,

אין חוק בעניין אך מדובר בפרקטיקה רפאוית מקובלת, בתנאים מסויימים יש חובה לבצע את הבדיקה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום,

תודה על השיתוף והמידע.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום רב,

על פניו מהמקרה שתיארת אני סבור כי כדאי לבדוק את המקרה לעומק כדי לבחון אם ניתן לבסס תביעת רשלנות רפואית. אני מניח כי יהיה מורכב לבסס את הקשר בין הנזק לבין המצב בהריון בהעדר ממצאים אובייקטיבים בבדיקות MRI מוח אולם כמובן שיש לבחון זאת. כדי לבחון את המקרה באופן רציני ומסודר יש צורך לעיין בתיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי. מצתיע כי בשלב ראשון תפני אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכת המקרה ואיסוף התיעוד.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

ילדת ה cmv הנהדרת שלי בת חודש וחצי.
היא נפלאה, יפייפיה ובעיקר א-סיפטומטית.
אנחנו לא הובחנו בהריון היות והיתי מחוסנת ונדבקתי בהדבקה שניונית והילדה נולדה חיובית.

עד כאן הכל ויפה, כולל בדיקות תקינות ומעקב כפול גם באיכילוב וגם אצל פרופ בילבסקי ההורס.

אז איפה הבעיה?

גיסתי בהריון ומאז שהילדה הובחנה ( בגיל 5 ימים) יש נתק נוראי במשפחה.

מתייחסים לאוצר שלי כאל מצורעת.

רופא הנשים של גיסתי אמר לה שאסור לה להיות באותו חלל עם הבת שלי (שזה הזוי, כי לדברי פרופ בילבסקי הסיכוי שלה להדבק ממנה קטן מהסיכוי להדבק מהילד שלה עצמה שנמצא בגן).
חמותי, שלא ככ מבינה, בחרה צד ואנחנו זנוחים כאילו משהו לא בסדר עם האוצר שלי.
בעלי כאוב ופגוע והסיטואציה ממש לא נעימה.
מעבר להתמודדות שלנו ( כי ביננו גם כשמאובחנים כא-סמפטומטים עדיין יש פחדים וחששות שמא תהיה ירידה עתידית בשמיעה) עם הוירוס אנחנו צריכים להתמודד עם יחסי ציבור לא טובים לילדה.

לפני שבועיים ילדתי בבית החולים הדסה עין כרם בשעה טובה את בני המתוק.

והנה סיכום: למרות שלכל אחות ורופא שפגשתי אמרתי שיש לי מי שפיר עם CMV חיובי - לקחו רוק ורק אחרי שהוא יצא חיובי לקחו שתן. הם בעצם לקחו מיד שתן אבל בגלל שחיכו לתוצאות של הרוק השתן התיישן והם לקחו דגימת שתן פעם שניה...

לכן, הייתי צריכה לחזור על עצמי כמו תוכי ולכל אחות, רופא ילדים ואחר שבאו לטפל בילד להגיד שהוא חיובי ולא צריך לחכות לתוצאות של השתן, אלא לעשות מיד את כל הבדיקות.

אז מצד אחד יש שם רופאים שמבינים ומומחים אבל בפועל צריך להיות עם יד על הדופק כמו בכל מוסד גדול שכזה... כי הטיפול עובר בין הרבה אנשים...

הם מאוד מקפידים שם ולא משחררים אף אחת הביתה עד שלא עושים את חמשת הבדיקות שזה: רוק+שתן, ספירת דם ותפקודי כבד, קרקעית העין, אולטראסאונד מוח וברה.

אבל, לגבי הברה הבדיקה שהכי התעכבה עשו לי אותה לפני השיחרור רק בגלל שהייתי אחרי קיסרי והתעכבתי בעצמי שם והיתה שביתה אז התורים היו פנויים. אז יתכן ועם הייתי יולדת ויב"ק ולא היתה שביתה אז היו משחררים עם הזמנה לתור לאחר כך...

אני אמא ל3 שיהיו בריאים אחרי הלידה השנייה גיליתי גוש בחזה בתקופה זאת לקחתי גלולות והבאתי עוד נסיך לעולם באותו הזמן עברתי פעמיים ביופסיה עד שהחליטו להוציא לי אותו ואסרו עלי לקחת גלולות אז החלטתי לעשות התקן תוך רחמי - פחדתי מוות אבל לא הייתה ברירה :/

באותו רגע שהרופאה סימה להכניס את ההתקן עשתה לי אולטרסאונד על הבטן ואמרה שהוא לא יושב טוב ושום פעם האי נעימות הזאת....(מיותר לצייו שעושים את זה במחזור) ואז אמרה לי שהיא לא מצליחה לתפוס אותו והפנתה אותי למיון נשים שם עברתי מסע ממש לא נעים לא רוצה לספר לכם כמה רופאים חיפשו את ההתקן וכמה צילומים לבסוף אמרו לי שהוא חדר את הרחם ועבר לחלל הבטן עברתי ניתוח ולסקופיה עם חתך בבטן ובטבור בקיצור עברתי גיהנום.

הרופאה אמרה שצריך לבדוק בהמשך מה יהיו ההשלכות של הניתוח... רק בעוד כמה חודשים!

מה אתם אומרים - זאת רשלנות רפואית? לתבוע את הרופאה על הרשלנות שלה? האם המשרד שלכם טיפל בתביעות רשלנות רפואית מהסוג הזה בעבר ויש לכם ניסיון במקרים דומים?

שלום רב,

אני סבור כי המקרה מצריך בירור מעמיק מדוע בעת ההחדרה של ההתקן הוא חדר את דופן הרחם, זהו סיבוך שעלול להתרחש אך יכול גם להתרחש בשל התרשלות בעת ההחדרה. יהיה בכל מקרה כדאי להמתין פרק זמן כדי להעריך אם אכן נגרם חלילה נזק קבוע בשל המקרה כדי להעריך את כדאיות התביעה וסיכוייה.

את מוזמנת ליצור עמי קשר טלפוני לקבלת יעוץ והסבר נוסף.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

וואו ממש מקרה לא נעים אבל אני בספק שתזכי בתביעת רשלנות רפואית כזאת. למיטב ידיעתי צריך להוכיח כאן שהייתה רשלנות רפואית ולא טעות. הגבול מאוד דק וזה בהחלט יכול לקרות שהרופאה לא הצליחה להרכיב טוב את ההתקן אבל ידעה זאת והפנתה אותך לבית חולים להמשך טיפול ולא הביתה... תחשבי שלא הייתה שמה לב שההתקן לא יטשב טוב והיית מגיעה לבית חולים אחרי יום יומיים ואולי יותר במצב גרוע יותר... תבדקי עם עוד שמתמחה לדיני רשלנות שיש כאן סיכוי... או שייתכן אפשר לתבוע על עוגמת נפש.

אני בגיל 20 הלכתי למיון עם כאבי בטן בצד ימין.. עשו בדיקת שתן להריון שיצא שלילי והחליטו ללא שום בדיקות נוספות שזה פנדציט.. עברתי ניתוח ושבועיים אחר כך גיליתי שזה היה הריון ולא באמת פנדציט.. אגב יש לי 5 ילדים. בכל ההריונות היה לי את אותו הכאב.. ובחרתי שלא לחשוב אפילו על תביעה.. בסה"כ יצא לי מהסיפור ילדה מושלמת.. קשה לי עם זה שעל כל פיפס לוקחים היום עורך דין והולכים לבית משפט להגיש תביעה.

ערב טוב עורך דין סולר!

יש לי ילד מקסים בן 15. 15 שנה הילד מקיא, משלשל, רזה להחריד בשנים מסויימות ומנופח להחריד באחרות.

זה התחיל ביום שהוא הגיע מבית החולים. הקאות בלתי פוסקות. אמרו לנו שזה ריפלקס. רצנו בין רופא לרופא. בשלב כלשהו התחיל להופיע דם בהקאות. וכל פעם נתנו טיפול נקודתי ואמרו "עד שהוא ישב זה יעבור. עד שהוא ילך זה יעבור".

שנים רבות הבן שלי לא ישן יותר משעה שעתיים רצוף בלילה ותמיד התעורר ביקיצות אימה של כאב. שנים רבות הבן שלי היה על הידיים כל יום כל היום. שנים רבות שהבן שלי הפסיד כל שנה עשרות ימי גן או עשרות ימי בית ספר.

כאשר הוא היה תינוק מטפלות נטשו אותנו (ורק אחת, מלאכית נשארה איתנו ובאה כל בוקר לעבודה עם שלוש חולצות להחלפה והפכה את הבן שלי לנסיך שלה). אפילו בלילה הוא ישן עלי על הידיים במיטה (כי אי אפשר היה להשכיבו על הגב פן יקיא ויחנק) ועד היום לפעמים קשה לו לישון לבד במיטתו.

עברנו עשרות בדיקות ב-2 בתי חולים. עשרות רופאים. הכל היה תקין. גם הגסטרוסקופיה לא הראתה שום דבר חד משמעי. עברנו מרופא לרופא ובשלב כלשהו חלקם נתנו לנו להרגיש כאילו זו בעיה פסיכולוגית שלנו או של הילד.

באיזשהו שלב הרפנו אבל הבעיות לא נעלמו. בשלב כלשהו החלטתי להפסיק לתת לו חלב (הייתה לי הרגשה...). אחרי חודש הלכתי לרופא גסטרו נחשב, מנהל מחלקה, והוא אמר לי מול הילד "את משגעת את הילד"... אז הקוטג' והחלב והשוקו חזרו לתפריט.

לפני שלוש שנים, כאשר הבן שלי היה כבר בן 12, הלכתי שוב לאותו רופא גסטרו. דרשתי עוד בדיקת גסטרוסקופיה. הוא נתן הפנייה תוך כדי אולטימטום "בתנאי שזו הבדיקה האחרונה שאליה את שולחת את הילד הזה". הבדיקה התבצעה בבית החולים איכילוב ובה גילו שלילד יש תאים אלרגנים בוושט. המקור כנראה ממזון כלשהו.

מאותו רגע הרופאים התחילו להתייחס ברצינות, אלא שהפיתרון שהם הציעו היה – במקום לחפש את מקור הבעיה, לתת סטרואידים.

הלכנו שוב להתייעצות עם כמה רופאים. הבנו שהידע באלרגיות למזון מועטה. התחלנו לקרוא לבד. אבא שלי (פרופסור באוניברסיטה) הביא לנו מאמרים מדעיים. ישבנו וקראנו מאמרים.

הפכנו למומחים בתחום. יצרנו קשר עם המומחה מספר אחד בעולם בנושא המחלה שיש לה אפילו שם – EOE. אותו מומחה הפנה אותנו לרופא אחר בבית חולים וולפסון שהוא מומחה בארץ בתחום הזה.

התחלנו דיאטת אלמינציה (מורידים שמונה עד עשרה מרכיבי מזון שיכולים לגרום לאלגריה ומוסיפים אחד אחד. אחרי כל הוספה או שתי הוספות עושים בדיקת גסטרוסקופיה בהרדמה מלאה).

כל התהליך נמשך קרוב לשנתיים. וכל גסטרוסקופיה שעשינו הראתה תוצאה תקינה – כלומר לא נמצא מקור המזון שגורם לבעיה. התקווה היתה בחלב שהוא המרכיב מזון האחרון שהוסף.

היום קיבלנו את התוצאות של הגסטרוסקופיה האחרונה. הבן שלי אלגרי לחלב. האמת שעדיין לא ברור האם זו ממש אלרגיה או האם החלב גורם לגירוי בקיבה ובעקבות זאת עלייה חומצה לוושט. אבל לנו זה כבר ממש משנה כי בין אם מקור הבעיה כך או כך אנחנו כבר יודעים איך להפסיק אותה – פשוט להפסיק עם מוצרי חלב.


15 שנה עברו מהיום בו הבן שלי הגיע הביתה מבית החולים. כבר ביום הזה הוא הקיא (אז חשבנו שהוא סתם פולט) ואני חשבתי לעצמי – הוא לא אוכל מטרנה. הוא לא אוכל סימילאק. הוא שותה את הדבר הטוב ביותר, חלב אם. אז זהו שלא. חלבון חלב מסתבר עובר בחלב אם (ואני שתיתי חלב).

הרגשת השמחה שלי היום על כך שסוף סוף עלינו על הבעיה אדירה (טוב ויש עוד בונוס – תורמת פחות ילד קרבי אחד לצבא). מצד שני הרגשת הכישלון תהומית. מעלנו בתקפידנו כהורים בכך שלא נלחמנו יותר למצוא את הפיתרון קודם לכן.

כל הסיפור הזה גבה מהבן שלי ומכל המשפחה מחיר שאני לא יכולה אפילו לתאר אותו במילים. אבל בעיקר אני מרגישה אכזבה מהממסד הרפואי כולו. הורים מגיעים לרופא ואומרים יש בעיה. והרופא אומר נחכה עוד חודש עוד חודשיים והבעיה לא נפתרת. הרופא נותן להורים להרגיש שהבעיה אצלהם... אז ההורים עוזבים את הרופא, עוברים לרופא אחר וחוזר חלילה.

רק כאשר הרופאים ראו במו עיניים את התאים האלרגנים בוושט הם התחילו להתייחס ברצינות לבעיה שלנו.

זה מצב לא תקין, רקוב, לא הגיוני. בטוחה שהתייחסות רצינית יותר הייתה יכולה לצמצם את שנות הסבל של הבן שלי. הייתי חייבת לשתף. מהסיפור הזה אפשר להסיק המון מסקנות ומקווה שאולי הוא יכול לסייע לאחרים שבמצב דומה לשלנו.

ועכשיו, מעבר לסיפור שסיפרתי, רציתי להבין את המצב המשפטי. האם יכול להיות שהתעללות של 15 שנים בילד ובנו ההורים, אי גילוי הבעיה ולמעשה אי מתן טיפול רפואי הולם מהווים רשלנות רפואית וניתן להגיש תביעה? האם למשרדך ניסיון קודם במקרים דומים?

תודה על הבמה ועל האפשרות לפרסם את המקרה ולהתייעץ.

גילי

שלום רב,

ראשית אני סבור כי אין מקום שתייסרו את עצמכם על כך במחשבה שאתם כהורים לא עשיתם די לקידום האבחנה, מהמעט שרשמת התרשמתי כי עשיתם המון.
באשר לאפשרות של תביעת רשלנות רפואית במקרה זה - כדי לברר אם היה מקום ברפואה סבירה להגיע לאבחנה של הרגישות לחלב מוקדם יותר והאם ההרופאים התרשלו הרי שיהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים בתחום - סביר להניח שאלרגולוג. אני סבור כי בשלב ראשון כדאי שתפנו אל עורך דין מנוסה בתחום שיוכל להעריך את המקרה, לסייע לכם לקבל את מלוא התיעוד ולהפנות אתכם למומחה המתאים להערכת נושא ההתרשלות.

מאחל לכם בריאות שלמה,
עו"ד עופר סולר

שלום לכם

הגעתי לכאן בהמלצת חברה בקבוצת פייסבוק.

אני אחרי 2 הריונות מוצלחים ללא הפתעות מיוחדות יותר מדיי, הגעתי להריון השלישי לפני קצת יותר מתשעה חודשים.

כבר בתחילתו ההקאות היו הרבה יותר קשות וארוכות אבל עבר בחודש חמישי. איך שהגעתי לחודש שישי הופניתי לבדיקת קולפוסקופיה עקב פאפ לא תקין.

רופא ״מומחה״ שבדק אותי דאג להלחיץ אותי ולומר לי שאני חייבת להוריד חלק מצוואר הרחם ובטענה שזה לא יפגע בעובר ושאני חייבת לעשות זאת דחוף כי אין זמן ואין מצב לחכות לאחר הלידה.

למזלי לא הקשבתי לו למרות הלחצים שהפעיל עלי באותה פגישה והלכתי באופן פרטי לראש מחלקת צוואר הרחם בבית החולים איכילוב.

הפלא ופלא לאחר בדיקות מעמיקות אין סימנים טרום סרטניים כלל. הרופאים באיכילוב נחרדו מהמלצת הרופא המומחה ואמרו שההליך המיותר שהוא הציע אינו נעשה בהריון כמעט ובטח שלא בחודש מתקדם ועם שליה נמוכה כמו שהייתה לי.

ברוך השם הסיפור מאחורינו לגמריי. הגענו לשבוע 38+5. היו כבר צירים במהלכו, והלכתי להערכת משקל שגרתית. בו לתדהמתי גילינו שראש העובר קטן ב-5 שבועות מגיל ההריון.

הופנתי באופן דחוף לבית חולים קפלן ברחובות ולמכון הריון בסיכון. נבדקתי על ידי כמה רופאים שהצליחו להלחיץ עוד יותר וביקשו להפנות אותי לייעוץ גנטי וסקירת מוח מכוונת.

שאלתי, מה ניתן לעשות במקרה שהראש ככ קטן ולא מתפתח ? נאמר לי שיש לחשוב על הפסקת הריון. רבאק, התינוקת שלי כ"כ גדולה, מעל 3 קילו כבר. חיה ונושמת בתוכי ועושה סימנים של רוצה לצאת כבר. נחרדתי מעצם ההצעה!

בתוקף אמרתי שהדבר לא בא בחשבון. אין רופא בעולם שיוכל לגרום לי לחשוב על כך ואני נתונה לחסדיי שמיים. במעקב שגרתי במרפאת סיכון הרופא דאג להלחיץ עוד קצת וממש דחק בי, אמרתי לו שאני מבינה הכל ואינני מעוניינת לשמוע עוד.

הוא פשוט המשיך לומר לי - יכולה לצאת לך ילדה עם תסמונת דאון או תסמונת קשה אחרת... את רוצה לגלות זאת רק אחרי הלידה? ושוב דיבר על הפסקת הריון (שבוע 39+).

יצאתי בבכי והחלטתי שאני לא רואה רופאים עד הלידה. בשעה טובה ומוצלחת נולדה לה נועה שלנו שבוע שעבר ביום שלישי פעמיים כי טוב, בלידה רגילה.

בריאה ושלמה, עם ראש מושלם. היום חגגנו לה זבד הבת והענקנו לה את שמה כיאה לה - ניסים ונפלאות עשה ה׳.

לחשוב שהרופאים שקלו לבצע הליך כזה בילדה בריאה שלמה וגדולה מחריד אותי. במהלך התקופה שמעתי עוד ועוד על יולדות כאלה שנאמר להן בהריון דברים כאלה וויתרו על ההליך ובטחו בה׳ וכיום מגדלות ילדים בריאים. אז אם ישנה מישהי אחת שסף החרדה שלה עלה בגלל רופא והחליטה שזו לא תורה מסיני, אני מקווה שנרגעת קצת, ומאחלת שלא יהיו מקרים כאלה ולכך ההריוניות המשך הריון תקין וקל ללא הפתעות מיותרות.

** התייעצתי עם עורך דין שמתמחה ברשלנות רפואית, מקורב למשפחה, והוא אמר שאין מה לעשות במקרה הזה מבחינה משפטית.

שלום רב,

תודה על המידע המעניין. ראשית כמובן שחוות דעת שניה ברוב המקרים בהחלט רצויה ויכולה לשנות את מהלך ההריון. לעניין המלצה להפסקת הריון - כל זוג פועל לפי מערכת אמונותיו, נסיונו וההמלצות שקיבל מרופאים שונים, אני שמח שאכן במקרה זה תחושת הבטן שלך התבררה כנכונה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

חייבת לשתף אותכם בחוייה שעברתי היום בקופת חולים מאוחדת באשקלון! טיפול רלשני ומזעזע על חשבון ילד קטן, שהגיע לקופת חולים מאוחדת חולה מאד ולא זכה לבדיקה בסיסית של רופא. פשוט ככה.

היום הגעתי לקופת החולים ברחוב הגבורה באשקלון לצורך קבלת טיפול רפואי דחוף עבור בני בן השנתיים שסבל מחום גבוה וכאבי גרון, ומלווה גם בבני הנוסף בן חודש ימים.

ניגשתי לאחות וסיפרתי לה מה יש לילד והיא מצידה לא בדקה אותו והנחתה אותי להמתין בסבלנות לרופאת הילדים, בעוד היא מדברת בטלפון המשרדי ו״פותרת״ את בעיותיה המשפחתיות על חשבון הבריאות של הילד שלי.

המתנתי כשעה וחצי בסבלנות מחוץ לחדרה של רופאת הילדים. בינתיים הסבא הגיע לקופת החולים בכדי לעזור לי עם שני ילדיי הקטנים. כשהרופאת ילדים סיימה לטפל בכל התורים שנקבעו מראש, נכנסתי עם ילדיי לחדר והיא שאלה אותי אם יש לי תור, עניתי שלא וסיפרתי מיד מה יש לילד.

הרופאה סירבה לקבל אותי וטענה שעליה לצאת להפסקת קפה...בעוד ילדי קודח ב-41 מעלות חום!

חזרתי למזכירות הרפואיות, ציינתי בפניהן שהרופאה לא רוצה לקבל אותי, ושברצוני לקבל הפניה למיון ושאינני מעוניינת שהרופאה תבדוק את ילדי מתוך זלזול וחוסר כבוד כלפי המטופל.

ליאורה, המזכירה הרפואית (היחידה שראתה באיזה סערת רגשות הייתי) דיברה עם הרופאה, וכשהסבא והילד ניגשו לרופאה, כשהרופאת ילדים הכינה את הטופס התחייבות למיון, ציינה על גבי טופס ההתחייבות, כי היא קיבלה איומים מהסבא והסבתא וכי הילד נראה חיוני למראית עיניה ולכן החליטה לשלוח את הילד למיון מבלי לציין שהוא קודח מחום או כל אבחנה רפואית אחרת. היא בכלל לא בדקה את הילד...

הנ״ל מכיוון שרצתה לכסות את התחת שלה לגבי מהות ההפניה למיון בגין איומים מצידי שלא היו ולא נבראו. בסניף של הקופה ישנם מצלמות אבטחה ובהן ניתן לראות כי הסיפור בדוי ולא היה ולא נברא.

במיון נקבע כי לילד יש דלקת גרון ויש להתחיל טיפול מונע במיידי, בשונה מהאבחנה הלא תקינה של רופאת הילדים בקופת החולים.

רוצה לציין כי נחרדתי לקבל יחס כל כך פוגע ומזלזל מאדם שאמור להיות מסור לבריאות ילדיי ובמקום זאת מפקירו לטובת הנאותיו האישיות.

מיותר לציין כי בקופת החולים מאוחדת כבר לא אשאר! חבל שזהו פרצופו האמיתי של הארגון הפקוד על בריאותינו! אין פלא שכל שני וחמישי מגישים תביעות רשלנות רפואית נגד קופת חולים מאוחדת. פשוט לא מפליא...

שלום,
תודה על השיתוף והמידע החשוב.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

בשל משקל תינוק גדול בצורה קיצונית (3.920 ק"ג) הייתי בחדר לידה זמן מאד ממושך ועברתי חוויה מאד טראומטית נפשית ופיזית. בסך הכל הייתי בחדר לידה מעל 11 שעות.

במהלך הלידה נגרמה לי פגיעה קשה ונדירה שהובילה לעיוות באגן. היום כמעט שנתיים וחצי אחרי הלידה אני עדיין סובלת מכאבים והפגיעה כנראה לצמיתות לפי מה שאומרים הרופאים.

אני חיה עם כאבי תופת ומכורה ממש לכדורים נגד כאבים...

מה ניתן לעשות? יש מקרי רשלנות רפואית שאתם מכירים שדומים למקרה שלי? יש אפשרות לתבוע?

שלום רב,

קשה מאד להעריך אם במקרה זה הפגיעה באגן נגרמה בשל התרשלות בטיפול מבלי לעיין בתיעוד. יתכן שבבדיקת התיעוד יתברר כי ממדי האגן אל מול הערכת משקל התינוק חייבו ניתוח קיסרי אך לשם בחינת אפשרות זו יש כאמור צורך לקבל את מלוא התיעוד ופנות למומחה רפואי בתחום המיילדות והגניקולוגיה. מציע כי בשלב ראשון תפני אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך בהערכת המקרה, איסוף התיעוד והפניה בהמשך למומחה הרפואי המתאים.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

בוקר טוב עורך דין נכבד!

התייעצות, אדם מבוגר לאחר ארוע מוחי שלא מתקשר עם הסביבה, נזקק לטיפול שיניים. לא ניתן היה לעשות צילום ממשי להבנתי, היות וכיסא הגלגלים לא הגיע ולא ניתן היה לעשות צילום, האבחנה נעשתה רק על ידי פתיחת הפה. רופא שיניים אמר שצריך לעשות מספר תותבות וסתימות ונקב בסכום. לכשנשאל על הצילומים ואיך החליט, סירב לענות, וגם להסביר מה נעשה עד כה. ועכשיו הוא מבקש תשלום מראש וגירש את המשפחה מהמרפאה.

מה עושים?

שלום רב,

לא הבנתי מהפניה אם נעשה כבר טיפול? אם לא נעשה טיפול מציע פשוט לפנות לרופא אחר ולקבל הצעת מחיר נוספת, במכון צילומים למיטב ידיעתי יש אפשרות לבצע צילומים גם לרתוקים לכסא גלגלים.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אחי בן 25 כבר חודש. פלוס סובל מכאבי בטן. היה אצל מספר רופאי משפחה שפטרו את זה בסיבות מטופשות כמו "אתה בלחץ"...

לאחר מספר שבועות רופאה במרפאה שלו הפנתה אותו לבדיקת נשיפה שמטרתה לגלות את החיידק הליקובקטר בקיבה. הוא עשה את הבדיקה תוך שהוא ממשיך לסבול מכאבי בטן.

אמא שלי התקשרה ביום רביעי למרפאה לשאול האם הגיעו התוצאות והמזכירה אמרה שהרופאה לא נמצאת ואם אף אחד לא התקשר "סימן שהכל תקין".

ביום חמישי אחי היה בישיבה בשדרות, היכן שמתגורר, וקיבל התקף עז בלתי נסבל. חבר הסיע אותו לבית חולים ברזילי תוך שאחי צורח מכאבים באוטו. ההורים שלי הגיעו מראשון לברזילי.

הצוות שם הסתכל בתוצאות הבדיקה של הכללית ואמר שאכן החיידק מצוי בקיבה וניתן לו טיפול ראשוני של אנטיביוטיקה לווריד. לא ערכו לו שום בדיקה אלא רק הסתכלו בבדיקה שעשו לו בכללית. לאחר שעתיים נאמר לו שהוא משוחרר והכל טוב ושעליו לגשת לרופאת משפחה לקבל מרשם לאנטיביוטיקה ( זהו חיידק חזק שעמיד בפני אנטיביוטיקה רגילה וצריך לעשות קוקטייל של כמה).

אחי הגיע הביתה ושם התחיל לו התקף עוצמתי. אבא שלי התעקש לקחת אותו שוב לבית חולים תל השומר. אבל הרגע הרופאים של ברזילי שחררו אותו אז למה שוב בית חולים?

אבא שלי המשיך להתעקש, גרר אותו מהמיטה ותוך שהוא ואחי השני מחזיקים אותו, נסעו לתל השומר.

בתל השומר ישר בדקו אותו בדיקה מקיפה עשו לו צילום בטן וגילו לו חור בקיבה!

שמעתם טוב. חור בקיבה. זה מה שהחיידק גרם בגלל ההזנחה של שאר רופאי המשפחה שלא טרחו להתקשר ולעדכן על מצבו. וזה אחרי שבית חולים ברזילי שחרר אותו בטענה שהכל בסדר, ללא שום בדיקה נוספת.

תוך שנייה הבהילו אותו לחדר ניתוח סתמו לו את החור ואחי מחובר כבר 4 ימים לצינורות לא אוכל ולא שותה.

עכשיו, מה היה קורה אם אבא שלי לא היה מתעקש לקחת אותו לתל השומר? מה היה קורה לאחי היקר שכל הרופאים פטרו כהינף יד ש"הכל בסדר"?

אני לא רוצה לתאר לעצמי אילולא המלאכים של תל השומר שעשו לו צילום בטן וגילו שכל האוכל יוצא מהקיבה לחלל הבטן ויוצר זיהום.
אין על האינטואיציות של אבא ואמא. גם כשהילדים שלהם כבר לא ילדים קטנים. הם עדיין מרגישים אותם הכי טוב שאפשר...

עכשיו השאלה: האם יש אפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית על סכנת מוות והמקרה שאח שלי עבר בביתה חולים ברזילי באשקלון?

שלום רב,

נראה על פניו כי אכן ההתנהלות בבית החולים ברזילי לא הייתה תקינה אולם כמובן יש צורך לבחון את התיעוד הרפואי ולהתיייץ עם מומחה רפואי. לעניין הנזק והתביעה - הנושא של נזק אפשרי שלא התממש גם אם לא התממש בשל תושיית התובע או קרוב משפחתו הינו בעייתי למדי. בשיטת המשפט הישראלית מפצים בגין נזק שנגרם בפועל ולא בגין נזק שיכול היה להתרחש ואין גם פיצוי עונשי על סיכון חיים. לכן במקרה זה יהיה מקום לשקול היטב האם הוא מתאים לתביעת רשלנות רפואית אשר עלויותיה לתובע תמיד אינן מבוטלות בשל הצורך לקבל חוות דעת רפואיות. אני ממליץ בכל מקרה כי תתיעצו בצורה מסודרת עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכת המקרה וכדאיות התביעה. ניתן גם לשקול אולי במקרה זה תלונה למשרד הבריאות על אופן הטיפול, תלונה אשר אמנם לא תניב פיצוי אך יתכן שתביא לבירור של המקרה ומיצוי הדין עם האחראים. גם בעניין זה כדאי להתייעץ ראשית עם עורך דין בטרם כל פעולה.

מאחל בריאות שלמה והחלמה מהירה,
עורך דין עופר סולר

המקרה שלכם מזעזע! נראה שצריך להגיש תביעת רשלנות רפואית במקרה כזה ולקבל פיצויים על הנזק שהרופאים עשו!

לי היה מקרה אחר עם החיידק הזה שגם הרופאת משפחה זלזלה ואמרה לי שהכאבים שיש לי זה כתוצאה מחוסר ויטמינים וברזל ונתנה לי כדורים ואמרה שזה יכול לקחת חצי שנה עד שיעבור. אחרי חודש הגעתי אליה שוב והסברתי לה שאין טיפת שינוי אלא רק החמרה ואני עם חוסר תיאבון. רק כשאמרתי לה ככה שלחה אותי לבדיקה שהראתה שיש לי את החיידק וקיבלתי גם הרבה כדורים למשך חודשיים. עכשיו מחכה לבדיקה חוזרת לראות שעבר למרות שהסימנים שהיו עדיין קיימים.

אלפים אנשים ימשיכו למות בשנים הקרובות לשווא!

לראשונה התפרסם בקיץ האחרון דוח של הכנסת בנושא היחס הסלחני לרשלנות רפואית בישראל. הדוח זכה לתהודה תקשורתית עלובה...

הממצאים מעלים פרטים מדאיגים אודות מספר התלונות ותביעות הנזיקין שרק הולך ועולה. למרות מספר התלונות העצום, בשנים האחרונות לא נשלל לאף רופא רישיון בגין רשלנות והעונשים היחידים שהוטלו על הרופאים היו בשל עבירות חמורות דוגמת אונס, רצח או סחר בסמים.
הדרך היחידה למנוע פגיעות נוספות בחיי אדם היא לתחקר וליישם לקחים מאירועים חריגים בבתי החולים ולהעניש בחומרה אנשי צוות רפואי שנתפסו ברשלנות פושעת.

שלום רב,

תודה על המידע, אני נוטה להסכים כי בחלק לא מבוטל מהמקרים יש יחס סלחני מדי למקרי רשלנות רפואית אם כי יש לציין לטובה את השינוי בעמדת משרד הבריאות בשנתיים האחרונות אשר אינו מהסס להגיש כתבי אישום בדין משמעתי כנגד רופאים במקרים של רשלנות רפואית חמורה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

דברים שלא מספרים לנו

1. מתכננים לנו חיסון הריוני נוסף והפעם ל-GBS

2. בעיה לחסן ל-GBS או לבדוק GBS בלידות בית. אז מה? לידות בית יהיו (אין ברירה) מחוץ לחוק?

מחקר בינלאומי מעריך שכמעט 2 מיליון נשים הרות בסין הן נשאיות של חיידק העלול לגרום לבעיות בריאותיות חמורות, או אפילו להרוג תינוקות שזה עתה נולדו.

הנתון מייצג כ-11% מכלל הלידות השנתיות בסין, והופך אותה למדינה השנייה בעולם שבה מספר רב של נשים הרות נושאות סטרפטוקוקוס, לאחר הודו, שבה יש כמעט 2.5 מיליון נשים כאלה, על פי מחקר שנערך בבית הספר להיגיינה ולרפואה טרופית בלונדון.

חיידק ה-GBS נמצא בגופן של כ-18% מהנשים בהריון וכן בכשליש מן המבוגרים הבריאים ברחבי העולם, אבל הזיהום הוא בעל סיכון לתמותה בתינוקות שמערכת החיסון שלהם אינה מפותחת דיה.

בעוד שנשים הרות, הנושאות את החיידק, עשויות שלא להראות תסמינים כלשהם, הוא ניתן להעברה לתינוקות שזה עתה נולדו, באמצעות נוזל השפיר של האם או בזמן הלידה. GBS יכול לגרום לזיהומים חמורים כגון דלקת ריאות, דלקת ריאות ודלקת קרום המוח אצל תינוקות, וכך לתמותת תינוקות במהלך הלידה (לידה שקטה) או מיד לאחר הלידה.

גם אם התינוקות שורדים, ישנה סכנה לבעיות בריאותיות קבועות כגון שיתוק מוחין, אובדן ראייה או שמיעה.
החוקרים מצאו כי 54% מתוך 410,000 מקרי ה-GBS שזוהו ברחבי העולם היו באפריקה.
ביבשת היה גם השיעור הגבוה ביותר - 65% - מתוך 147,000 של תמותת תינוקות שנתית ולידות שקטות, כתוצאה ממחלת GBS ברחבי העולם.

מדינות אחרות עם מספר גבוה של נשים בהריון נושאות GBS כוללות את ניגריה, ארצות הברית, אינדונזיה, ברזיל ומצרים.

הזיהום ניתן למניעה על ידי מתן אנטיביוטיקה לנשים בזמן הלידה. חיסונים מונעים רבים נמצאים בפיתוח אבל אף אחד עדיין לא זמין.

המחקר חזה כי אם חיסון בעל יעילות של 80% יינתן ל-90 אחוז של נשים, הוא יוכל להציל עד 231,000 תינוקות ואמהות ברחבי העולם.

"אנטיביוטיקה מונעת כיום כ -29,000 מקרים של מחלת GBS בשנה", אמרה פרופ' ג'וי לון, חוקרת מובילה מבית הספר הלונדוני להיגיינה ולרפואה טרופית.

"עם זאת, גישה זו עשויה להיות קשה באזורים בהם ההכנסה נמוכה ולידות רבות מתתרחשות בבית, ויכולת המעבדה לבדיקות GBS מוגבלת. בנוסף, מתן אנטיביוטיקה ל-21.7 מיליון נשים עשוי לתרום לעמידות חיידקית - משבר בריאותי עולמי ".

יוהן וקמנס, קצין רפואי בארגון הבריאות העולמי, אמר כי חיוני להאיץ את התפתחות החיסונים.
"אנחנו נעבוד עם פרופ' לון ואחרים בבית הספר להיגיינה ורפואה טרופית בלונדון, ושותפים גלובליים שיובילו לפעילויות האלה", אמר וקמן.
יותר ממאה חוקרים ברחבי העולם תרמו למחקר, אשר מומן על ידי קרן ביל ומלינדה גייטס ופורסם בכתב העת מחלות קליניות זיהומיות.

זהו הסקר המקיף הראשון על ההשפעה של מחלת GBS בהריון בעולם, עם אומדנים ונתונים עבור מקרים GBS בכל מדינה מאז 2015.

שלום רב,

תודה רבה על המידע המעניין והחשוב בנושא חיידק ה - GBS.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום,
אחי עובר טיפולי כימו בקנדה, הוא אושפז עקב חום גבוה בסופש. לאחר מתן אנטיביוטיקה לווריד הכליות שלו קרסו, ונכון לעכשיו יחובר לדיאליזה לנסות להציל את הכליות. זה ללא ספק רשלנות רפואית. האם יש פה עו"ד שמבין במשפט בינלאומי/קנדי? האם יש מקום לתביעה?
תודה מראש.

שלום רב,

אני עוסק בתביעות רשלנות רפואית בישראל ואיני מכיר לצערי את הדין הקנדי. אוכל במדית הצורך לברר דרך קולגות לגבי זהות עורך דין מומלץ בקנדה שניתן להתייעץ עימו.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

טיפולים בחמצן בבית חולים אסף הרופא - במחלקה ההיפרבארית, תאי לחץ.

ב- 2013 הייתי בבדיקות לקראת סדרת טיפולים ביחידה, ומאד התלהבתי, לפני שהסתבר שבגלל הקרינה לא אוכל להגיע מדי יום לשעתיים טיפול, ולפני חילוקי הדעות ביני לבין מנהל היחידה הנמרץ והאמביוציוזי - פרופ' שי אפרתי - על דרך הטיפול במקרה שלי, אני חיפשתי מזור בכל דרך אפשרית והוא רצה עוד מישהי למחקר ושלא אקלקל לו את המעקב ה"נקי" עם עוד התערבויות (וכמובן הכל על חשבוני ומדובר בהון תועפות)
וכבר חשבתי לרכוש תא פרטי (יש באיביי ממשוחררי ופגועי מלחמת ויטנאם.. לא נורא יקר באופן יחסי לסדרת טיפולים, אבל נדרשת השגחה קפדנית.. לא ניתן לעשות זאת לבד (חוץ מדר' האוס שיכול בסדרה המשודרת שוב בכאן 11 בלילות)
חשבתי לשת"פ עם הורים לאוטיסטים שברחבי העולם עושים בתאי לחץ שימוש והתוצאות מעודדות.. אבל לא הרמתי את זה, איני יציבה מספיק בשנים האחרונות, ולכן, זה ירד מעל הפרק.. בינתים.

אבל.. מאז אני קוראת כותרות רבות על הצלחות והרחבת הטיפולים לעוד ועוד בעיות, הפרסומים מעוררים קנאה.. נמרץ שי אפרתי, כבר אמרנו
אני מאד מחבבת אותו, אגב, קשה שלא, הוא אדם לבבי ומלהיב
.
הגיע הזמן לתגובה מקצועית מאוזנת, כותב אבינעם רכס בהארץ, בהתיחס למגוון הטיפולים בחמצן בלחץ מוגבר ביחידה ההיפרבארית באסף הרופא חורגים מההתוויות שקבע משרד הבריאות, אינם מבוססים מדעית וזוכים לפרסום רב בתקשורת.
.
רכס מתיחס ל"דברי רהב רבים" שנכתבו על המקום. למשל, ב-2015 – "נכנסים לתא לחץ ומשפרים את תפקוד המוח", או במאי השנה "..שמשותקים קמו בו מכיסא הגלגלים, שקשי תפיסה התחילו אחריו לקרוא, ומגמגמים התחילו לשיר. שעוצר הזדקנות ולפעמים אפילו מחזיר את המוח שלך שנים אחורה... בתנאים של ריכוז חמצן גבוה, התברר, יכולים לקרות למוח דברים נפלאים".
.
הטיפול בתא לחץ – חמצן בלחץ מוגבר (היפרברי) - מוכר ברפואה עשרות שנים.
בתא נושמים חמצן בלחץ גבוה יותר מהלחץ האטמוספרי. לחץ שמעלה משמעותית (עד פי 20) את מסיסות החמצן בדם וכתוצאה מכך עולה רמתו ברקמות ובתאי הגוף. כך הוא זמין ללא תלות בהמוגלובין - חלבון שנמצא בכדוריות הדם האדומות ותפקידו לשאת חמצן לתאי הגוף.
לכן, שימוש בחמצן בלחץ מוגבר עשוי לשפר מחלות שמתאפיינות בהיעדר חמצן זמין, לאיבר מסוים או לגוף כולו.
למשל, הרעלת פחמן חד-חמצני בעקבות שאיפתו מתנורי בישול וחימום שהופעלו בצורה לא תקינה (אגב, זה מה שייפלט מארובות אסדות הגז באופן נורמלי שנחשב "תקין" לאוויר.. היישר לריאות של אנשי חוף הכרמל). הגז הרעיל נקשר חזק למולקולות ההמוגלובין, ונפגמת יכולתו לספק חמצן לגוף. השימוש בתא לחץ קושר אליהן את החמצן מחדש והפחמן החד-חמצני מתפנה מהגוף.
.
באוגוסט 1999 חוזר "מינהל רפואה" של משרד הבריאות כלל "הוריות קליניות לטיפול בחמצן בעל-לחץ, שכלולות בסל שירותי הבריאות הבסיסי".
15 הוריות ל"טיפול דחוף בחמצן בעל-לחץ..., הניתן במצב רפואי שדחייתו מעל 24 שעות עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך למטופל". כגון, הרעלת פחמן חד-חמצני, אנמיה קיצונית שלא ניתן לטפל בה באמצעות עירוי דם, שתלי עור במצוקה, נמק שרירי וזיהומים מפושטים של הרקמה הרכה, איסכמיה חבלתית חריפה (למשל פגיעות מעיכה), פצעים קשיי ריפוי, זיהום בעצמות שאינו מגיב לטיפול, ונזקי קרינה מאוחרים לרקמה רכה ועצם. קיימת הסכמה גורפת בעולם הרפואה כי במצבים דחופים כאלו הטיפול בתא לחץ אכן יעיל ביותר ולעתים קרובות מציל חיים.
.
הפעילות בתאי הלחץ (המעטים) בישראל התנהלה כל השנים לפי הנחיות אלו, בפרופיל נמוך. ב-1974 התחיל חיל הים להפעיל את תא הלחץ הראשון בישראל בשיתוף בית החולים רמב"ם בחיפה. מאז קמו תאי לחץ נוספים וב-1998 גם באסף הרופא.
.
ההבטחות שיוצאות מ"מרכז סגול לרפואה היפרבארית" באסף הרופא מרקיעות שחקים.
לפי האתר, הטיפול בתאי הלחץ ניתן ל-15 ההתוויות שקבע משרד הבריאות, אך גם "טיפולים פרטיים במגוון מחלות, בהם: טיפול לאחר אירוע מוחי, מטופלים לאחר חבלות ראש, חירשות פתאומית, נמק אווסקולארי של העצם, בצקת מוח מסיבות שונות, שיתוק מוחין ועוד".
וגם לשבץ מוחי ולפיברומיאלגיה - תסמונת הכאב הכרוני. בשנים האחרונות ניתן באסף הרופא טיפול בתאי לחץ למגוון מחלות ומצבים רפואיים, שאף לא אחד מהם נכלל בחוזר "מינהל רפואה".
מחלות שאינן נגרמות בשל חוסר חמצן לא יוטבו אם נציע אותו לגוף, טוען אבינעם רכס. ובמקרים רבים, למשל לאדם שאירוע מוחי בעברו, היצע של חמצן לא יואיל במאומה מכיוון שרקמת המוח ניזוקה באופן בלתי הפיך.
איני בטוחה שאבינעם רכס צודק. כיון שבעולם יש דיווחים - רשמיים ופרטיים - על הצלחות זמניות ו/או קבועות. מאידך אין לי כלים לשפוט, והעולם היו מלא אינטורסים שיווקים והרבה הרבה "פייק" ציני. ונורא קל למכור ניסים למיואשים ונואשים. לחולים ולמשפחות אומללות.
.
ממידע שאסף רכס ממטופליו בבית החולים הדסה ומשיחות עם רופאים נוספים, ובהם נוירולוגים וכאלו המתמחים בשיקום, עולה כי במרכז מטופלים מצבים נוירולוגיים נוספים כגון מחלות ניווניות של המוח כפרקינסון או דמנציה (אלצהיימר). ולעתים קרובות המטופלים עוברים סדרת טיפולים זמן רב לאחר שכבר נגרם נזק נוירולוגי קבוע ובלתי הפיך, ומשלמים עליה אלפי שקלים.
(אלפים? ?? סליחה, עשרות אלפים)
.
ה-Cochrane - ארגון בינלאומי שעורך סקירות סיסטמתיות של מחקרים השוואתיים – בחן יעילות חמצן היפרברי במחלות נוירולוגיות ומצא כי אינו יעיל כטיפול בשבץ מוחי שהתרחש בשעות האחרונות (רכס מסיק שללא ספק לא יהיה יעיל לשבץ שהתרחש בעבר, אז הנזק המוחי בלתי הפיך), בדמנציה וסקולרית (שנגרמת מפגיעה בכלי הדם – כגון חסימה או סתימה שלהם), וחבלת ראש קשה.
הוא נמצא יעיל בצורה מוגבלת במצבים כגון מיגרנה וכאב ראש מקבצי (כאב ראש חזק ביותר בצד אחד של הראש).
הטיפול בחמצן היפרברי לא הוכח כיעיל לריפוי מחלות נוירולוגיות רבות וגם עלול לסכן את המטופלים, אף כי בסיכון נמוך. למשל, לגרום לקרע בעור התוף בשל שינויי לחץ מהירים וקיצוניים באוזן התיכונה, מציין רכס.
.
מטופלים באסף הרופא נחשפים לטיפול ניסיוני, שאינו מבוסס מדעית.
לעתים הוא ניתן לאינדיקציות שהוכח כי אינו יעיל עבורן, מזהיר רכס. ראוי ללמוד על השפעות הטיפול בחמצן היפרברי, אך יש לעשות זאת על בסיס מחקר מדעי הולם.
שימוש זהיר במצבים קליניים שאינם כתובים בהתוויות "מינהל רפואה" של משרד הבריאות, ראוי להציג כטיפול ניסיוני שיעילותו לא הוכחה ולא לגבות עליו תשלום. או לטפל רק בהתאם להתוויות משרד הבריאות עבורן נמצא יעיל.
אסף הרופא הוא בית חולים ממשלתי. משרד הבריאות אינו אוכף את הכללים (התוויות הטיפול בחמצן) שהוא עצמו קבע וכך מטפח את התרנגולת מטילת ביצי הזהב שלו.
לאחר הכתבה בחדשות 2 פנה פרופ' נתן בורנשטיין, אז יו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל, לראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות והתלונן על ההונאה בפרסום זה - שאין מאחוריו כל בסיס מדעי. אך נכון לכתיבת שורות אלה לא התקבלה תגובתו. כך כותב רכס.
.
מהמרכז הרפואי אסף הרופא נמסר כי: "המרכז ההיפרברי (תא הלחץ) באסף הרופא הוא הגדול בישראל והמוביל בתחומו בעולם. העבודה במרכז היא על פי כללי האתיקה המקובלים וברישיון משרד הבריאות. בין היתר המרכז משמש כגוף מחקרי מתקדם מסוגו, הזוכה לשבחים רבים על מחקריו ופעילותו בארץ ובכל רחבי העולם. ידוע וגלוי לכל מטופל המגיע למרכז מהו הטיפול הניתן, מהם סיכויי ההצלחה ובאיזו מסגרת הוא נעשה".
.
ממשרד הבריאות "טיפולים הנכללים בסל הם טיפולים שהוכחה יעילותם. בימים אלו מעודכן חוזר ההתוויות לטיפול היפרברי. ניתן לבצע טיפולים שאינם במסגרת הסל להתוויות שאינן מוכחות באופן חד-משמעי. ככל שיש חשש להטעיית הציבור, הנושא יטופל על ידי הגורם הרגולטורי העוסק בכך במשרד ללא קשר לשאלת הבעלות. בנוסף, נושא תא הלחץ בכלל, כולל הטענה על הונאה בפרסום, נבדק במשרד. ראש מינהל הרפואה עדכנה את פרופ' בורנשטיין בנושא".
.
שימוש בידוענים לפרסום המרכז נעשה ב-2016 במוסף כלכליסט ("להישאר סגול לנצח: כך נאבקים עשירי ישראל בזקנה"). ייתכן שהיא היחידה שגם עושה מעט חסד למטופלים ביחס לכתבות האחרות. שכן היא כוללת התבטאות ישירה וכנה של הקריין, השדרן והשחקן אלכס אנסקי בנושא: "האנשים שטיפלו בי מרגישים שחל אצלי שיפור. היחיד שלא חש בהבדל זה אני". אמירה זו היא בבחינת צעקתו של הילד - "המלך הוא עירום".
.
אבינעם רכס הוא פרופ' (אמריטוס) לנוירולוגיה בבית חולים הדסה ויו"ר בית הדין של ההסתדרות הרפואית
.
.
גילוי נאות.. לו יכלתי להגיע למרכז ההיפרבארי ולשהות בו (לי יש בעיה עם הקרינה בדרכים ובמוסדות רפואיים שתמיד יש אנטנות על גגותיהם.. פחח).. הייתי עושה זאת בשמחה ובהתמדה, ולו כניסיון, לדעת שעשיתי הכל
איני יכולה
אבל למי שצריכים למכור כלייה בשביל זה, או נשארים מתוסכלים בהעדר יכולת כלכלית (והתשלום כבד מאד).. ראוי שיקבלו את המידע כולו

שלום רב,

תודה על שיתוף המידע המעניין.

בברכה,
עורך דין עופר סולר