פורום רשלנות רפואית

היי ,
לפני שנה וחצי אמא שלי עברה שבץ מוחי,כרגע היא בהדרדרות בריאותית עקב השבץ ,היא אושפזה בדצמבר לשבוע ושוחררה עם מדדים לא תקינים (המוגלובין 6 , הנורמה היא 12 ) אחרי כמה ימים ובדיקת דם המוגלובין שלה צנח ל5.6 וחזרנו לבית החולים בהפניית רופא משפחה , הפעם אמא שלי אושפזה לשבועיים ושוחררה היום , רופא במחלקה נשאל מדוע היא שוחררה עם מדדים לא תקינים , התשובה שלו הייתה " כי היא מטופלת קשה " (אחרי השבץ מעט קשה לדבר בהגיון ולהסביר בדיקות שהן פשוטות לבן אדם שפשוט לא כל כך מבין את הסביבה נורא מבולבל וצריך אקסטרא סבלנות לטפל בו ) .
במהלך האשפוז התברר כי יש איבוד דם והם החלו לטפל בבעיה הזו , העניין הוא כזה אמא שלי סיעודית כרגע וצריכה שיקום ,הבוקר שוחררנו מבית החולים בידיעה שאמורים להתקשר על מנת להודיע מתי ואיפה השיקום (שוחררנו בלי שום אינפורמציה ) והובטח שיהיה אמבולנס של השיקום שיגיע לאסוף אותה מהבית .
התקשרו מהשיקום, אין להם מערך של איסוף או אפילו להציע אחד ... ובית החולים , והמחלקה המטפלת מתנערים מכל אחריות (מנהל מחלקה בעצמו שוחח איתי ואמר לי עי הוא מתחייב שיש אמבולנס שיביא אותה לשיקום ) ,נוסף לאורך כל האשפוז אמא שלי עברה הזנחה מצד הצוות ,לדוגמא היא הייתה בצום 12 שעות לפני בדיקה ... הבדיקה בוטלה אף איש צוות לא דאג לעדכן שאין בדיקה וכי היא יכולה לאכול או לשתות מה שגרם לאמא שלי להיות בצום כ16 שעות ... לטענת הצוות הם שכחו וזה נפל בין הכסאות (היו עוד כמה מקרים בהם הם שכחו דברים ).
כרגע השאלה הדחופה באמת היא השיקום ... אני לא יכולה להרשות לעצמי אמבולנס פרטי כלכלית כי כל פינוי מבית החולים לבית עלה לי 500 שח שגם אותה התחייבו כי כללית יחזירו (מה שלא נכון כי יש קרטריונים שצריך לעמוד בהם עמ לקבל החזר כספי ) .
האם יש עצה ? משהו שאוכל לעשות עמ לקבל את האמבולנס שהובטח לי ? או דרך כלשהי לקבל תשובות מבית החולים או כללית ?

חייבת לציין כי בכל פעם שאני מתקשרת למחלקה ומבקשת עזרה מנתקים לי בפנים אחרי שאני מסבירה מי המטופלת ופשוט מקבלת את אותה התשובה " אין עכשיו מנהל מחלקה ואין עו"ס תגיעי למחלקה כשאני מגיעה גם בשעות הביקור הם לא יכולים לשוחח ולהסביר לי מה עליי לעשות ...

אולי מישהו פה יודע מה אני עושה אני מבולבלת וכבר לא יודעת לאן אוכל לפנות.

שלום רב,

אני מצטער לשמוע על הסבל שאימך עוברת ןחוסר המענה למצוקתך. אני מציע כי תפני לנציב פניות הציבור בקופת חולים ותתלונני על היחס וההתנהלות ותסיבירי כי את עומדת לפנות לתקשורת בעניין זה, יתכן ופעולה כזו תביא לסיוע המיוחל.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

א. רק ילדה בת 12 הגיעה לחדר המיון בבית חולים עם קריסת מערכות וסימפטומים שזעקו לשמים זיהום חיידקי חמור. היא קיבלה כמה כדורים נגד בחילה וסירופ נגד שיעול. בדמה נמצא ריכוז גדול של חיידקי סטרפ והיא לבסוף נפטרה בבית החולים. המוסד הרפואי הוציא תעודת פטירה על ..... שפעת. יש חשש שככה הממסד מסתיר רשלנות רפואית חמורה וגם מנפח את "סטטיסטיקות השפעת" כד להפחד את הציבור לקבל את הזריקה הכי מיותרת בעולם.

רציתי לצרף קישור לכתבה אבל לא ניתן לצרף קישורים בפורום שלכם...

שלום רב,

תודה על המידע.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אחרי תקופה לא קלה הגיע הזמן לספר את סיפור הלידה שלי.

אז ככה 17.09.17 ילדתי בכרמל בשבוע 41 בעזרת השם בן (ליאם שלי) לידה ראשונה עברתי מלידה רגילה פתיחה מלאה ללידת ואקום לניתוח קיסרי בהול. לא נשאר בי כוח לדחוף והחמצן ירד אצלי וירד הדופק אצל התינוק.

התעוררתי בשעה 2 בלילה אחרי התאוששות ירדתי לקומה היולדות למחרת בבוקר עד שעה 10 בהמתנה לראות את התינוק כי היה נמצא בבגיה בקומה 7 כי נולד ללא חמצן ונשאר להשגחה. ביקשתי להיות עם התינוק בקומה 7 להיות קרובה לא הרגשתי בכלל שאני אחרי לידה הרגשתי שעברתי ניתוח כל שהו אחר הייתי מנותקת לגמרי לא יודעת מה עובר עליי פשוט. חסרת אונים.

השתחררתי אחרי 5 ימים הגעתי הביתה הכל טוב ויפה בלילה התחיל חום צמרמורת כאב בכל הגוף חזרתי לבית חולים יום אחרי התאשפזתי 4 ימים בגלל חום שלא ירד מ39 אחרי 3 ימים טיפול אנטיביוטי אמרו שזה דלקת בשתן לא רציתי להשאר יותר בבית חולים כי ממש נכנסתי לדיכאון ורציתי כמה שיותר להשתחרר מהמקום הזה.

ביקשתי להשתחרר על דעת עצמי כי כל יום אחרי ביקור רופאים כל אחד עם דעתו בטיפול שונה נמאס לי והשתחררתי הביתה.

הכאבים נמשכים המשכתי בטיפול בבית אחרי שבועיים התחילו הפרשות עם ריח מגעיל נמשך 3 שבועות קניתי פולידין שטיפה חיצונית עם תרופה וזה לא עוזר אני לא יודעת ממה זה חשבתי שזה רגיל ועובר אבל זה לא עובר לעזאזל מה זה. בקשתי בדיקת רופא נשים בקופת חולים דחוף. אחרי הבדיקה יצא שהם השאירו / שכחו פד שלא הוציאו.

הוצאתי את הגועל הזהה ממני וחזרתי לבית חולים רבתי איתם אישפוז עוד יום הכל תקין השתחררתי ולא רוצה לחזור לשם. אלוהים רק נתן בי כוח להמשיך הלאה.

לא יודעת למה לא סיפרתי את זה מקודם והוצאתי את הכל אבל סוף סוף זה יצא והשתחררתי מזה.

תודה לבעלי המקסים שעמד בכל מצב איתי ולהורים שלא עזבו אותי...

שלום רב,

תודה על השיתוף בפרטים. מאחל לך ולמשפחתך בריאות שלמה ונחת רוח מגידול הילדים.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

סיפור הלידה שלי.

3.5 חודשים אחרי לידת הבכורה שלי, לידה טראומטית ביותר, נס גדול וחודש שלם שהייתה בפגיה בגלל ירידת סוכר ללא כל סיבה הנראית לעין נקלטתי להריון שני בשמחה והודיה לה׳.

הריון שעבר הרבה יותר בקלות מההריון הראשון, המון חששות וחרדות מרגע הלידה בעקבות הלידה הראשונה והמון המון תפילות שלא נפסקו לרגע.

יום חמישי לפנות בוקר שבוע 38+4 חולמת שאני בשירותים ורואה דם , כל הלילה בקושי ישנה. מתעוררת בבוקר נכנסת לשירותים ושקמה רואה דם בידיוק כמו בחלום . מבינה שזה הפקק הרירי, פתאום מתחילים כאבים חלשים בגב ובבטן הרגשה מוזרה בגוף.

מתקשרת למוקד מכבי מתייעצת מה לעשות ומציעים לי ליסוע למוקד נשים רק לוודא שהכל בסדר ולבדוק אם אולי יש איזה פתיחה.

מתקשרת לבעלי שייצא מהעבודה ומכינה כבר את אמא. מתחילים להתארגן ולאט לאט הכאבים מתגברים. רגע לפני שיוצאים נכנסת שוב לשירותים ושוב רואה עוד דם מתחילה להילחץ ומשהו אומר לי ליסוע ישירות לבית חולים .
כל הדרך הכאבים מתגברים יותר ויותר וכבר מבינה שזה ממש צירים.

נכנסת למיון, יש צירים אבל ממש לא סדירים, בדיקת פתיחה בין 2 ל2 וחצי . הרופאה מציעה שאשאר באזור הבי״ח ואחזור בעוד שעתיים לבדוק אם משהו התקדם .

שעתיים סובלת מצירים מטורפים שבטוחה שכבר התקדמה הפתיחה. חוזרת ואומרים שהפתיחה 3 . הרופאה אומרת לי יש לך 2 אפשרויות או לחזור הביתה ולחכות שיתקדם משהו יותר רציני כי את לא בלידה פעילה והצירים עדיין לא סדירים או שמעלים אותך לחדר לידה פיטוצין ואפידורל
ישר אמרתי שלא מוכנה לקחת שום זירוז ושום אפידורל הספיק לי טראומה מהלידה הראשונה . היא מנסה לשכנע ולהגיד לי שגם יכול להיות שאלד בעוד יומיים וכלום לא יזוז ואני בשלי לא מוותרת.

אומרת לה שאני מחליטה לחכות מחוץ למיון עד שיתפתח משהו כי פחדתי לחזור הביתה מ״הסערה״ שעלולה להגיע.

השעה הייתה כבר 18 , ועד 02:00 חיכינו מחוץ למיון בכאבים מטורפים של צירים ,בכי אין סופי וכל רגע עמדתי לוותר ולקחת זירוז ולסיים עם זה כבר . שעות של תפילות אין סופיות שה׳ יעשה איתי נס ויתפתח ברגע אחד לידה טבעית .
ואז התחיל , הלכתי לקנות שוקולד במכונה ופתאום שמעתי רעש כמו שפותחים בקבוק שמפניה וכמויות מים ירדו ממני והתקף מטורף של צירים . אמא שלי ישר רצה איתי לתוך המיון ראו שהמים נקיים חיברו אותי למוניטור צירים מטורפים בודקים פתיחה ועדיין 3
אני נשברת איך עדיין כלום לא זז עם כאלה צירים מטורפים אבל לא מאבדת את האמונה וממשיכה בתפילות
תוך 2 דקות התחלתי להרגיש לחץ ביקשתי ששוב יבדקו והופ פתיחה 6 . האחות המקסימה שהייתה איתי התלהבה וכלכך שמחה . ניסו לשכנע אותי לקחת אפידורל כי ראו שאני ממש צורחת וסובלת אבל לא נשברת . תוך שניות הרימו אותי על כיסא גלגלים באתי לקום מהכאב של הצירים ופשוט משכו אותי חזרה לכיסא וצעקו עלי שאני אלד במסדרון . הריצו אותי לחדר לידה בשיא המהירות , 3 לחיצות , 7 דקות והנסיך שלי היה בחוץ . 4.200 קילו של אושר מטורף , לידה טבעית ומהירה כמו שחלמתי . שכפול של אבא שלי ז״ל שנפטר לפני שנה וחצי ונולד יום לפני יום ההולדת שלו.
וכן החיים של צמודים לא קלים בכלל, ה״גדולה״ שלי שרק בת שנה ושבועיים הייתה ממש בשוק בקושי אכלה ושיחקה שהייתי באשפוז. אבל ברגע שהשתחררתי חזרה לעצמה ולאט לאט מקבלת את האח החדש

ליהי שלום,

תודה רבה על הסיפור המרגש, משוכנע שהקוראות יחכימו ויתעניינו בו.

מאחל לך ולמשפחתך בריאות ונחת מהילד,

עורך דין עופר סולר

בהמשך לפרסום של הבנות בפייסבוק, אז גם אני החלטתי לספר לכם את סיפור הלידה המרגש שלי...

לידה ראשונה, תאריך משוער 22.1.18 אחרי תקופה של 32 שבועות העובר עכוז והרופא אומר סיכוי קלוש שיתהפך, בשבוע 34 קובעת היפוך לשבוע 37+3 אך מבטלת וקובעת תאריך קיסרי ל11.1.

ביום שבת 30.12 לאחר שבת רגילה ובלי התראה הולכל להביא כביסה למכונה ומרגישה שיורד מים חמים וזה לא פיפי, והנה מתחיל הציר הראשון שמרגיש כמו כאב מחזור, מתקשרת לאבא אומרת לו ירד לי מים בוא תיקח אותי, אבא שלי ובעלי באו איתי וממש איך שהגענו לבית חולים הרגשתי ציר חזק וירד לי מלא דמעות מכאב. עולים למחלקה בודקים אין צירים במוניטור אבל צורחת שם מכאבים וישר מכניסים לרופאה לבדיקה, הרופאה רואה פתיחה של 1.5 ומחיקה של 100 אחוז.

עובר מצב עכוז ומחליטים להכניס עכשיו לקיסרי חרום . השעה 1 בלילה אומרים לי תלבשי חלוק וישר נכנסת עם הרופאים לחדר ניתוח. הרופא הראשון דקר אותי 10 פעמים ולא הצליח להכניס את ההרדמה ואני צורחת שאני מתה ואין לי דופק למרות שאמרו שיש דופק, מביאים מרדים אחר ותוך דקה הצליח להרדים.

לא הרגשתי כלום ופתאום שומעת בכי של מלאך ומבינה שזה המלאך שלי נותנים לי את הלחי שלו שאתן לו נשיקה ומעלים אותו. סופרת את הדקות לעלות אליו אבל איך שמסיימים מעבירים אותי להתאוששות וסופרת שם דקות לעלות אליו לא מצליחה להרדם פתאום מבינה מה גדל אצלי בבטן ושזה שלי.

בשעה 5 בבוקר מורידים אותי אליו ואני מבקשת לראות אותו ומניקה אותו קצת וכולי צמרמורות.

הגוזלי שלי נולד לאחר 36+6 , אתמול 10 ימים אחרי הורידו לי את הסיכות ומרגישה אושר קראנו לו דניאל והוא המלאך שלי ושל בעלי.

רציתי להגיד תודה לצוות של בית החולים העמק בעפולה.

שלום רב,

תודה על השיתוף המרגש. ביראות שלמה ונחת מהילד.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום,

אשמח להתייעצות לגבי רשלנות רפואית בחו"ל.
מדובר בילד ישראלי שעבר ניתוח לב בחו"ל בהצלחה ולאחר מכן הועבר לשיקום לכמה חודשים עם מכשירים שעוקבים אחר תפקוד הלב.

יום אחד המכשירים הראו על ירידה ברמות החמצן בדם וביה"ח פירש זאת כתגובה לחוסר רגיעה של הילד.

בדיעבד, הבינו כי הילד לא היה רגוע בעקבות הירידה בחמצן (ולא להיפך).

כאשר הם הבינו שיש בעיה, היה מאוחר מדי והילד נפטר.

ההורים חושבים כי מדובר ברשלנות של ביה"ח השיקומי.

האם תביעה כזו יש לנהל מארה"ב או שניתן לנהל גם מהארץ?

והאם לפני שחוזרים לארץ, יש לבקש מסמכים מסויימים? או שאלו דברים שניתן לבקש ע"י בקשה מעו"ד מהארץ והם ישלחו מארה"ב לארץ?
תודה רבה!

שלום רב,

את התביעה יהיה צורך להגיש בארצות הברית שכן הדין החל על המקרה הינו דין אמריקאי למרות שהילד ישראלי. את המסמכים הרפואיים ניתן יהיה לקבל גם בהמשך לאחר חזרה לישראל באמצעות פניה מסודרת לבית החולים על ידי עורך דין מקומי.
כדאי יהיה בכל מקרה לשכור גם את שירותיו של
עורך דין בישראל בעל נסיון בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל ללוות אתכם בתהליך המורכב.

משרדנו נמצא בקשר עם כמה מהמשרדים המובילים בתחום הרשלנות הרפואית בארצות הברית ואתם מוזמנים ליצור עמנו קשר לקבלת הכוונה והסבר.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אני לא אחת של פוסטים .. והאמת שעד עכשיו זה משהו שפחות עניין. אותי לפחות. אבל שזה מגיע לילדים שלנו וגובל בזלזול ובחוסר מקצועיות שכזו הייתי חייבת.


יום ראשון אספתי את יגליי מהגן אחרי שהגננת דיווחה לי על חום של 39. החום הלך ועלה ואיתו הילד צרח מכאבים. 3 לילות בלי שינה. בכי בלתי נסבל, בכי של סבל, לא אופייני ליגל שלי.

כבר יום למחרת בבוקר ביקרתי אצל הרופא, נתן לי הפנייה לצילום חזה ואמר שאם החום ממשיך ללכת למיון. אציין שאני לא אמא שרצה ישר לרופאים או בתי חולים.

אבל כמובן שהחום לא ירד והילד המשיך לצרוח מכאבים. אני ובעלי שלא מבינים מה יש לילד איבדנו את זה לגמרי! תינוק בן 7 חודשים חסר ישע שאדום ונפוך מבכי לא אוכל ולא שותה משתולל מכאבים ומתעורר מהבכי של עצמו, לא מכירים את זה.

התקשרנו למוקד אחיות לייעוץ וכמובן שהפנו אותי למיון דחוף והספיק לה לשמוע אותו דרך הטלפון ואת הנשימות שלו כדי לתת לי מיד הפנייה. למיון לקח שעה לקבל אותי - מיון ריק אין ילדים.

כשנכנסתי אציין שקיבלה אותי אחות אימאית ומקסימה! ישר ראתה שיגל צורח רטוב מבכי ומלא נזלת ולא מוכן שייגעו בו. הרימה אותו וניסתה להרגיע אותו ללא הצלחה. שמה לו משחה מאלחשת ביידים לצורך בדיקות דם שלא יכאב לו ואמרו לי לחזור אחרי שעה שתיהיה השפעה.

חזרתי חיכיתי לרופאים לבדיקות דם. אחרי שלקחו לו בדיקות דם אמרו לנו שזה לוקח שעה וחצי תשובות ובינתים ללכת לאף אוזן גרון. כשהגיע תורנו בא.א.ג נכנסנו. רופא בדק אותו והחזירו אותנו למרל"ד ילדים עם תשובה שהכל נקי ואין כלום.

חזרנו למרל"ד ובגלל העבודה שיש חום גבוה היילד צורח מכאבים ושוללים דלקת אוזנים הפנו אותנו לצילום חזה לבדוק אולי זה מהראות.

גם שם החזירו אותנו עם תשובה שאין כלום והכל נקי. כל זה שהילד עדיין לא מפסיק לצרוח. לא אוכל לא שותה. ועם חום 40.8.

אחרי שהרופא במרל"ד קיבל את התשובות אמר שיקרא לי ונחכה בחוץ. נתן לי שוב לחכות שעה וחצי ואז כשנכנסתי וביקשתי שייתיחסו אלי כבר! הרופא בכלל הלך, והאחות אמרה לי "יש לילד וירוס. אין טיפול זה עובר. אתם משתחררים".

התעקשתי ואמרתי שאין מצב שזה וירוס עם תגובה כזו של הילד. אמר לי המתמחה "אתן האמהות תתנו לנו להחליט ואל תחליטו מה יש ליילד".

קיבלתי מכתב שחרור עם סיכום של וירוס ומוריד חום לפי הצורך והתקדמתי ליציאה מבית החולים. ועדיין היילד לא מפסיק לצרוח נוגעת בו והוא רותח. לא אוכל ולא שותה עייף ורעב.
החבאתי את טופסי השחרור והלכתי לרופא א.א.ג שוב. הפעם למישהו אחר!

וכן על דעת עצמי! נכנסתי ואמרתי ששלחו אותי שוב לבדיקה חוזרת מהמרל"ד. בדק אותו הרופא שהיה סבלני מקצועי ונחמד מאוד. הוא לא הצליח לראות כלום, אז הוא ישב וניקה את האוזן. שאב ואמר לי שיש לילד דלקת חריפה באוזן ימין וחייב אנטביוטיקה. חזרתי למרל"ד עם תחושה מגעילה של זלזול וחוסר מקצועיות כלפי הילד שלי. תחושה שאם ההייתי מתקדמת עוד צעד הייתי נוסעת הביתה והדלקת הייתה מחמירה בידיעה שכבר בדקו ואין כלום!

הילד שלי ורוב הילדים לא בוכים סתם! אני לא צריכה ללמוד 9 שנים רפואה בשביל סה"כ להרגיש שיש לילד שלי משהו. לסמוך על הרופאים ולבקש שאם כבר מבצעים בדיקה אז שיעשו את הנדרש מהם כמו שמצופה! ולא ישלחו אותנו לצילום חזה שאין צורך בכלל עם כל הסיכון שכרוך בזה!

אחרי שביקרתי אצל הרופא האחרון ששאב וניקה לילד את הנוזלים כדי להקל עליו והביא לי אנטביוטיקה הילד שלי התחיל לחייך. גם קצת לאכול והכי חשוב נרגע מהבכי. אינטואציה אמהית. אל תסמכו על אף רופא! בייחוד לא משם!

שלום רב,

תודה רבה על השיתוף. אני בהחלט מסכים כי במקרים רבים אין תחליף לאינטואציה אימהית, ברור שחסכת בשל האינטואיציה וההתעקשות שלך סבל רב מבנך ואולי גם מנעת נזק חמור יותר.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

עשו איתי רשלנות בלידה - צוות לא מקצועי לחלוטין ! הגעתי עם הריון תקין לחלוטין בשבוע 41 החליטו לעשות לי זירוז אמרו לי להתאשפז ומאז לא התייחסו לבקשות שלי לצרחות שלי כאשר הזירוז החל להשפיע לא עשו לי מוניטור הורידו אותי לחדר לידה ואפילו לא קיבלה אותי מיילדת!! לבסוף נזכרו לעשות מוניטור והבינו שהמצב לא טוב והתינוקת שלי נולדה ללא דופק ועברה החייאה של כמעט שעה!! היא הייתה מאושפזת 21 יום בשניידר ותודה לאל באמת תודה לאל שהיום היא בסדר!! זה נס! אבל שורה תחתונה אני נפלתי על צוות לא מקצועי לחלוטין! הם זלזלו בי וחשבו שאני סתם צועקת כי אני מפונקת ולא היו מספיק אחראים ! אני לעולם אבל לעולם לא אתקרב לשם יותר

לאחר התאוששות הנה סיפור הלידה שלי...
ב-24/12/17 לפני שבועיים.

מרגישה חולשה וסחרחורות הולכת לבדיקת דם -אין הריון..וזה ממשיך לאחר שבוע וחצי הולכת שוב לבדיקת דם והופ אומרים לי את בהריון, עם סכרת הריון..
2 בשורות יחד עוד לא הספקתי להפנים שאני בהריון ואני כבר צריכה להבין מה זה בעצם סכרת הריון בשבוע כל כך מוקדם..(שבוע 6)
תחושת אושר שמלווה בתסכול מה זה בעצם הסכרת הזאת ומאיפה היא הגיעה דווקא לי..
הרופא שלי ישר מפנה למרפאת הריון בסיכון ומשם מתחיל ההריון הראשון שלי.

יושבת שם במרפאה מנסה להבין לגשש מסתכלת על שאר הבנות כולן עם בטן! מרגישה לא שייכת ומתחילה לשאול מה זה רק הריון מתקדם? כולן עונות כן לאחר העמסת סוכר.

מרגישה תסכול, אוקי מגיעה האחות מביאה איתה מס' דפים של תפריט דיאטה והסברים ואז מביאה לנו הסבר על הדקירות שנצטרך לעבור כל יום כמה פעמים ביום.

וכך עובר חודש, חודש של דקירות יום יומיות שכואב באצבעות מרוב דקירות חודש של תסכול..
והופ בחודש השני ולקראת השלישי מתלווה לדקירות תופעת הסחרחורות...אוי כמה סחרחורות.

סחרחורות ונפילות וכך זה נמשך לאחר כל נפילה מגיעה למרפאה לבדיקה ולחיסון (דם מינוס a כל חבלה מצריכה חיסון אנטי די) ומגיעה לשבועות מתקדמים. כל נפילה מצריכה לילה באשפוז.

לאחר כמה נפילות וכמה לילות באישפוז,
מגיעה ברוך השם לשבוע 29
ופה הבנתי שהריון זה בהחלט לא פיקניק...
מתחילה גרדת מטורפת כל הגוף כוויות ופציעות לילות שלמים ללא שינה גירוד עם הקיר עם מסרק משהו מטורף ללא יכולת להפסיק.
תחושת תסכול ובכי יום יומי שאין לתאר!
הולכת לרופא שאומר לי תשמעי אלרגיה לעובר אין מה לעשות זה רק לחכות ללידה. יוצאת ממנו בוכה ופשוט לא מוותרת הולכת למוקד שם הרופא היה ברור יותר ואומר לי יש לך pupp והביא לי משחה שדיגדגה לי את העור בלשון המעטה. העור כבר היה קרוע ופצוע והדם היה יורד על הסדין הייתי מגרדת את הגוף עם מסרק סיוט שאין כמותו!

הגעתי סוף סוף לאחר ימים בודדים לרופא נשים שלי אוי כמה חיכיתי ליום ג' שהוא עובד הימים עברו כמו נצח...נכנסת בוכה ומיואשת מראה לו את הגוף והוא מחליט לשלוח למיון לאישפוז.

הולכים לאישפוז בדיחה מה שהלך שם...כל רופא אומר שאין מה לעשות רק לקבל סטרואידים שבמקרה שלך לא רלוונטי זה מעלה את הסוכר ואת בסכרת הריון...הרגשתי שבא לי למות כששמעתי את זה. לא ויתרתי ופניתי שוב לרופא שלי שאין מצב שאשרוד ככה עד הלידה ושאני פשוט קורעת את העור..לאחר הרבה התייעצויות עם רופאים ודעות של בכירים החליטו סוף סוף להביא לי את הכדורים המיוחלים.

מקבלת אותם כמה ימים וממשיכה לסבול זה לא עובר!! בעלי דואג להביא לי מישהי לדיקור סיני לבית חולים (תיקוותי האחרונה) היא מגיעה ואחרי יום יומיים מבינים שגם זה לא עזר.

אבל לאט לאט הימים עוברים והכדורים התחילו להשפיע והשמחת חיים חזרה אליי לאחר שבוע בבית חולים במחלקת הריון בסיכון ששם הכרתי כבר את כולן התחלתי לחייך אליהן סוף סוף ולהיות נחמדה יותר וסבלנית לאחיות המקסימות לאחר אישפוז של שבוע וחצי אני חוזרת הבייתה להמשך טיפול.

9 שבועות חלפו ואני בשבוע 38 ברוך השם...
ושולחים אותי לזירוז מגיעה לבית חולים ומשם הוחלט לחכות לשבוע ל39 .

מתפללת שיהיו סימנים לידה ושלא אצטרך זירןז..מגיע יום שבת בידיוק בשבוע 39 והופ דימום - נתן לי תקווה שזה התפתח טבעי
הולכת לבית חולים אמרו לי תחזרי מחר לזירוז היום אין בכירים.

חוזרת למחרת ביום ראשון ומחליטים על פקיעת מים...מגיעה רופאה לפקיעת מים לאחר 6 ניסיונות ושבכל ניסיון המיילדת מסבירה לה מה לעשות היא לא מצליחה ורק מכאיבה יותר ..
אמא שלי מבינה שהיא מתלמדת ומבקשת רופא בכיר, לאחר שעה מגיע רופא בכיר בשניות עושה פקיעת מים ללא כאב הניסיון שלו מורגש.
הצירים מתחזקים מ60,70 ל110 ואפילו לאחר שעה וחצי ליותר...כאבי תופת כל ציר פגישה עם אלוהים.

טוב נכנסים לחדר לידה מגיעה המיילדת ומחליטים על פיטוצין בנוסף בכדי לצמצם את הזמן בין הצירים.

נותנים פיטוצין במקביל לאינפוזיה הצירים והולכים ומתחזקים ל160,170 אם חשבתי שכל ציר זה פגישה עם אלהים לא הבנתי מה זה הפיטוצין הזה וואו פגישה ארוכה עם אלוהים לא סתם פגישה...מתרגלת נשימות ומבקשת אפידורל (הפתיחה עלתה מ1.5 ל3 )
לאחר שעה של צירים מטורפים וגבוהים בערך 6 צירים ב10 דקות מגיע המרדים המתוק שלי...חבר אמת.

האפידורל מתחיל להשפיע אבל איי עדיין כואב והצירים מורגשים...קוראת למיילדת ואומרת לה מחליטים לעלות לי את המינון של האפידורל כי הפטוצין השפיע חזק על הצירים.(לא ממליצה עד עכשיו עם כאבים איומים בעצם הזנב)
המיילדת אומרת המשמרת שלי עד 23:00 בטוח לא תלדי איתי אבל לא נורא אל תתבאסי כולן פה מקסימות (השעה הייתה 17:00) אמרתי לה אין מצב רק אותך אני רוצה אני ישלם לך תישארי בבקשה את מקסימה..היא התחילה לצחוק וניסתה להרגיע מסבירה שזה הריון ראשון ולוקח זמן ויהיה בסדר..

אני עובדת עם עצמי על נשימות על לשחרר את הגוף כמו שאמרו בקןרס הכנה ללידה שהגוף חייב להתשחרר..שמה שירים ובין ציר לציר שמורגשים הרבה פחות מדברת עם אמא ועם אלוהים מתפללת שאלד עם אורית המיילדת ...נחה ונותנת לגוף לנוח.

בשעה 20:00 בעלי מגיע מביא לנו ממתקים וקרמבו מעודד קצת יושב איתי ועם אמא..
אני אומרת להם שיש לי לחץ למטה וכנראה החוקן לא השפיע קוראים למיילדת עד שהגיעה השעה 21:00 בודקת פתיחה והופ פתיחה מלאה.

נולדת לי נסיכת החלומות שלי - נוהר

שלום רב,

תודה על השיתוף בחוויה אשר אני בטוח כי נשים רבות תמצאנה אותה מעודדת, מחזקת ומלמדת.

בריאות שלמה ונחת,

עורך דין עופר סולר

שלום

מדובר בנער חולה בן 20 שסובל מכאבי עזים כ-4 וחצי שנים במערכת העיכול. הוריו ניסו כל מיני טיפולים במהלך השנים האלו. בזמן האחרון הרופא המטפל הציע על בדיקת אנדוסקופיה ובדיקת קולונוסקופיה אצל איזה פרופסור בבית החולים שערי צדק בירושלים באופן דחוף.

הרופא ציין שיכול להיות שיש לו דימום במעיים. בבית חולים אמרו שהתורים אצלם מאוד רחוקים כ-6 או 3 חודשים ואפילו בשר"פ אין באופן דחוף הוריו לקחו אותו למיון וגם שמה לא התייחסו אליהם כי הרופאים חושבים שהכאב שלו משהו פסיכולוגי. מדובר בסכנת חיים של בן אדם צעיר וכל מה שמזכירים למזכירות בבית חולים הם לא מתייחסים אפילו.

הרופא שלח להם מכתב אישי לפרופסור שזה מדובר בסכנת חייםץ רציתי לדעת האם בדרך משפטית עם עורל דין אנחנו יכולים לזרז את העיניינם...

הזוי - ממש רשלנות רפואית - ועוד לפני שניתן טיפול... לאן הגענו?

תודה על המענה

שלום רב,

ככל שמדובר בטיפול מציל חיים ניתן לשקול פניה למשרד הבריאות ו/או פניה לבית המשפט בבקשה למתן צו. הקושי שיתכן שיתעורר הוא כי מהפניה שלכם אני למד כי בית החולים מנמק את אי היענותו לביצוע הבדיקה בדחיפות להערכה רפואית כי אין המדובר בדימום אלא בתלונות על רקע פסיכולוגי ואני מניח כי יש להם נימוקים רפואיים לכך.
במקרה כזה יתכן ויהיה קשה לקבל סעד מבית המשפט. אני סבור כי במקרה מורכב מכדי לתת התייחסות רצינית במסגרת מצומצמת כזו וממליץ על פגישת יעוץ מסודרת עם עורך דין הבקיא בתחום זכויות חולים.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

עברתי תיקון בשיטה סגורה לבקע מפשעתי דו צדדי.מימין גדול ומשמאל קטן. היום חודש אחרי קיים עיוות באזור המפשעה ואיבר המין נוטה שמאלה. לא הודיעו לי לפני שישאר עיוות. מהווה הפרעה חמורה בתפקוד מיני וכללי.מפריע נפשית ופיזית. האם המקרה מוכר? האם יש כאן רשלנות?

שלום רב,

אין לי לצערי דרך לקבוע אם הייהת התרשלות בניתוח על בסיס נתונים כה חלקיים ובנוסף יתכן שיהיה מקום להמתין עוד פרק זמן כדי להעריך אם מדובר בנזק קבוע.

כדי לבדוק את המקרה בצורה רצינית יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי מביה"ח ולהתייעץ עם מומחה בתחום הכירורגיה.

מציע כי בשלב ראשון תפנה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכת המקרה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אחרי הריון של סיוט CMV נולד לי מתן בניתוח קיסרי חירום. עם הבכי הראשון שלו בכיתי אני מאושר וסוף סוף נשמתי לרווחה. אני מבקשת סליחה שלקח לי שש שנים לכתוב את כל מה שקרה. אולי יכולתי לעזור לאמהות אחרות או אפילו להציל כמה תינוקות עם הסיפור שלי, פשוט התקשיתי להביט לאחור.
את הCMV גיליתי כבר בשבוע 7 סביב הכניסה להריון. החלטתי להמשיך עם ההריון כי מבחינתי כל עוד אין סיבה קונקרטית להפסיק לא אפסיק את הפלא הזה. היתה לי תחושה שהכל בסדר.
גיליתי הרבה בורות בקרב רופאים. כל אחד שהתעדכן לאחרונה לפני 5 או 10 שנים ייעץ לי כמובן להפסיק את ההריון.
פניתי לפרופסור יוגב בהמלצת חברים, והוא עשה לי תרשים זרימה והראה לי שלמעשה ניתן לבדוק ולעקוב והסיכון שואף לאפס. המשכנו.
בבדיקות מי שפיר נמצא כי העובר נדבק בוודאות. חזרתי לפרופ' יוגב שהרגיע אותנו בשנית, הכל ניתן לבדוק ונראה בבדיקת אולטרסאונד אם הוירוס התפרץ.
לאחר סקירות ממוקדות לגילוי CMV בבית החולים הכל נראה תקין ונפלא. התחלתי להרגע.
בחודש שביעי כשכבר הרשיתי לעצמי להתחבר לבעיטות הקטנות מתוכי, שלחו אותנו ברוטינה לבדיקת אולטרסאונד מוח אצל מומחה. כמה שנים מחיי איבדתי אצל אותו מומחה... ברגע שנשכבתי על המיטה, מלאת תקווה, הוא העביר את המכשיר על הבטן הגדולה ואמר "טוב, אני לא אוהב את העובר הזה..." הדם קפא בגופי. הוא בקש שאלך לשירותים ונעבור בדיקה נרתיקית. בכיתי כל הדרך לשם, לא זוכרת ממש מה קרה מאז אבל מצאתי את עצמי יושבת ליד שולחנו עם בן זוגי, הוא מביט בנו ואומר "אני לא מכיר זוגות שהמשיכו בשלב הזה". הכין טופס המלצה לוועדה להפסקת הריון ושנינו יצאנו המומים ושותקים מחדרו. נסעתי הביתה וכעסתי על העולם. לא הבנתי איך התחושה החזקה שלי והמזל הטוב שלי בוגד בי כך. "העובר הזה" המשיך לבעוט מתוכי.
פרופסור יוגב קבל אותנו באותו הערב אליו בין התורים. הוא מיד התקשר למומחה לשאול מה ראה וזה התחיל להתבלבל. היו "ממצאים" אמר. פרופ' יוגב החזיק את ידי ואמר לי "בואי נחכה עוד שבועיים. אם אכן זה CMV נראה אז את הקטסטרופה במוח ונדע שאין ברירה וניסינו הכל". הוא הפנה אותנו לד"ר ברונשטיין היקר בחיפה, אצלו עברנו 2 סקירות והוא הסכים לקבל אותנו על חשבון זמנו הפרטי. שרדתי שבועיים של המתנה ודר' ברונשטיין חיפש ולא מצא זכר לממצאים. הכנתי את עצמי לנורא מכל ויצאתי מעודדת. עוד שבועיים ובדיקת MRI נמצאה תקינה לחלוטין. חזרנו אל מומחה המוח והוא אמר "טעיתי, תברחו מפה".
4 שנים היינו במעקב שמיעה והתפתחות בשניידר אצל פרו'פ עמיר והכל תקין.

מה למדתי מכל זה?
להקשיב לבטן ולאינטואיציה שלי
ללכת תמיד לקבל דעה שניה וגם שלישית
אולטרסאונד זה לא מדע מדוייק
ישנם רופאים מדהימים שמונעים מתוך תחושת שליחות, חפשו אותם
לנהל סיכונים, תמיד קיימת נקודת יציאה במקרה הגרוע, לא לנהוג בפזיזות, לחפש את המומחים והמנוסים בתחום ולקבל מהם עצה ראויה.

מאחלת בריאות ובשורות טובות!

שלום רב,

תודה על השיתוף בסיפור ובחוויות. אני משוכנע כי נשים רבות ימצאו את המקרה מועיל ומחזק.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אחרי 3 שבועות וקצת זמן לעצמי יכולה לספר לכם את סיפור הלידה שלי. מצטערת על החפירה.

ב-18/3/17 גיליתי היריון נוסף (מי מתכנן שחודשיים אחרי לידה יכנס שוב להיריון). בשקיפות עורפית גילו שיכול להיות שהתינוק יוולד עם תסמונת דאון.

נשלחנו לקבל ייעוץ גנטי בבית חולים. שבוע 13 הגיע ואנחנו יושבים בחדר עם יועץ גנטי שאומר שיש אפשרות לעבור בדיקה שנקראת סיסי שיליה. בדיקה שיכלתי לעשות עד אותו יום שהיינו שם או לחכות לשבוע 17 ולעבור דיקור מי שפיר.

סיסי שליה - ביופסיה - לוקחים חתיכה מהשליה על מנת לשלול תסמונת דאון ..בדיקה שמצריכה לאחר מכן מנוחה מלאה בשכיבה מלאה למשך כמה ימים .. סיכוי להפלה 1 ל100
דיקור מי שפיר - מאמינה שרובכן מכירות את הבדיקה והתהליך סיכוי להפלה 1ל300
בקיצור בחרנו לעשות את הסיסי שליה למרות הסיכון כי ידענו שאין לנו את הסבלנות לחכות עד לשבוע 17..
באותו יום גילינו שיש לנו בן זכר (אחרי נסיכה מושלממממת) ובנוסף לכך המקווה של גיסתי אז החלטתי שלא משנה מה קורה אני רוצה ללכת למקווה לקבל את הברכה שהבדיקה תצא תקינה וישר לאחר מכן חזרה למיטה ... שילמנו פיש (כי מי היה מחכה עכשיו חודש עד שתדעי מה התשובה) סכום של 2000 שקלים .. אלה היו היומיים הכי ארוכים שבחיי
לאחר יומיים ביום החתונה של גיסתי (במקרה אני גם המלווה שלה) מתקשרת אליי היועצת גנטית ואומרת לי את המשפט הבא "רוז, רציתי לספר לך שהכל תקין, התינוק בריא ושלם, מאחלת לך המשך היריון קל משעמםםםם"
ואני וגיסתי בענננים בוכות במשך שעה שלמה ומודות לה' שנתן לנו את הברכה הזאת.

ובעלי בכלל המלווה של החתן ושמע על זה טלפונית ..
אז ממשיכים בהיריון .. סקירה מוקדמת הכל תקין, סקירה מורחבת הכל תקין ואז הגיע בדיקת סכרת .. אוףף יש לי סכרת היריונית ... בשבוע 31 מתחילה לסבול מצירים לא סדירים .. שבוע 36 הגיע .. נפל הפקק רירי ... ואז הגיע שבוע 37 +4 ירידת מים .. נכנסת לחדר לידה .. עובר הזמן ואני נמצאת בחדר לידה 18 שעות .. מחוברת לנוזלים מוניטור אנטיביוטיקה זירוז אפידורל ועם כל זה מחברים אותי לחמצן כי לנסיך בחצי שעה האחרונה היה חסר חמצן ... בסופו של דבר נכנסת מיילדת מדהייייימה שהתחילה להרגיע אותי כי האפידורל כבר לא עוזר ואני בפתיחה מלאה עם עובר גדול לשבוע הזה ... אמרה לבעלי קדימה תשימו שירים שקטים אנחנו מתחילים .... שמנו שיר של עומר אדם פעם בחיים ... לאחר 2 דקות של לחיצות יצא הנסיך שליייייי במשקל של 3500 בשבוע 37 +5 בהפרש של 10 וחצי חודש בינו לבין הנסיכככה שלי
לאחר חצי שעה שהנסיך נמצא בידיים של בעלי בדקו אותו מדדים וכו' והופה .. מגלים שהוא נולד ללא חור של פי הטבעת ... מגיע רופא ילדים ואומר לי ולבעלי אנחנו לוקחים אותו באינקובטור על מנת לנקות את הקרום שנשאר .. אומרים לבעלי עוד חצי שעה תגיע ותיקח אותו לאמא שלו ... בעלי נכנס לפגייה והרופא מושיב אותו ומסביר לו שמסתבר שזה לא קרום.. המעיים לא התפתחו בצורה נכונה (טעות של הרופא שעשה לי את הסקירות ואמר שהכל תקין כי אם היה אומר שיש בעיה אז היו מזריקים לי חומר והמעיים היו מתפתחים בצורה נכונה) ובגלל זה לא נוצר החור של פי הטבעת .. זה מום שיכול להביא איתו מום בלב, מום כליות, מום בעמוד השדרה (בקיצור מומים שבהם התינוק יכול שלא לשרוד לאחר 4 ימים) הבשורה הכי קשה שיכולתי לקבל ... לאחר בדיקות מקיפות וצילומים ואולטרסואנד שעשו לו שללו את כל המומים שציינתי למעלה חוץ מהמום הזה של המעיים .. ואז הסבירו לנו שהתינוק צריך לעבור ניתוח שבו הוא יוכל לעשות קקי בשקית בתוך הבטן וכל הזמן להחליף .. אבל הרופא הכירורגי המדהייים שראה את הצילום החליט שזה לא מספיק והחליט לעשות אולטרסאונד ושם גילה שהמרחק של המעיים מפי הטבעת הוא מרחק קטן והניתוח שצריך לעשות הוא הרבה יותר קל.. לא פשוט אבל יותר טוב מההמלצה הראשונה... מה שהיו צריך לעשות זה חור ולקשור את שריר פי הטבעת למעיים .... לאחר יומיים שבהם הנסיך שלי לא אכל כלום.. היה בצום.. מחובר למלא צינורות ונוזלים.. מחובר לזונדה... הוא נכנס לניתוח ... (אחת האחייות בפגייה שהיא גם יועצת הנקה הייתה איתו חצי שעה לפני הניתוח כי בכה וגילתה שיש לו לשון קשורה - ניתוח בפני עצמו) בסופו של דבר הכירורגי אמר שאפשר לעשות באותו רגע גם את הניתוח הזה אז הסכמנו כי לא רצינו שיעבור אחרי זה עוד אחד .. 2 ניתוחים בבוקר אחד ... שעתיים שהנסיך שלי בחדר ניתוח .. בגיל יומיים .. ולנו זה היו השעתיים הכי ארוכות .. ממש כמו נצח ... אחרי שעתיים יצא מחדר ניתוח וראו ברוך ה'שהכל תקין .. אומנם עם תפרים בחור אבל ברוך ה' עושה יציאות .. יום למחרת בבוקר התחלנו לתת לו לאכול .. ברוך ה' הנסיך שלי כבר לא באינקובטור וכבר לא מחובר לשום צינור.. באה רופאה כירורגית שבדקה אותו ואמרה שמבחינתה אפשר להוציא אותו לתינוקייה ויום למחרת לשחרר הביתה (אושר עילאי) .. אומנם ההחלפות קשות עד היום.. שוטפים את הטוסיק רק מתחת למים פושרים וצמר גפן בתפיחות קטנות שיורידו רק את השאריות של הקקי.. אסור שיגע מגבונים .. אסור משחות החתלה .. וזה לא נגמר פה.. עכשיו צריכה ללכת איתו כל שבוע לבית חולים לביקורת ושם עושים לו הרחבה של החור כל שבוע ... 2 מקלות מברזל מיוחדים ששמים עליהם ווזלין ומכניסים לחור כדי שלא ייסגר מחדש .. וכל זה עד גיל שנה..
מצטערת שוב על החפירה ותודה.

תדעי שאת לא לבד אני אמא לתאומים בני שמונה חודשים, אחד מהם נולד עם הירשפרונג זה אומר שחלק מהמעיים חולים צריך לכרות את החלק החולה ולחבר לחלק הבריא ולפי הטבעת הוא עבר ניתוח קשה שעות ארוכות לפני חודש.

וגם אנחנו עוברים הרחבות עם ברזלים אצל כירוגים באופן קבוע יש דברים יותר גרועים צריך להודות שזה רק זה מאמי ולקבל באהבה ... רפאל שלי לא עשה קקי לבד מהיום שנולד רק בהתערבות שלי עם קטטרים ומזרקים נורא אבל עכשיו אחרי הניתוח והרחבות זה לאט לאט יסתדר ליבי איתך!

שלום,

תודה על השיתוף בחוויה. מאחל לך ולמשפחתך בריאות שלמה וכל טוב.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אני מתארת לעצמי שבטח במסגרת שקיפות עורפית אמרו לך את השטויות האלה. בזמן מעקב הריון הרופאים מדברים יותר מדי ומפחידים אמהות בשביל לא לקחת אחריות. זאת עובדה...

אני שומעת כל כך הרבה מקרים בערך כל אישה שניה שיוצאת לה תוצאה לא תקינה בבדיקה הזאת והיא הולכת מוציאה המון כספים על בדיקות פרטיות רק כדי לגלות שהכל בסדר ושמה שאמרו לה שטויות במיץ.
אני לא מבינה איך הנתונים והמדדים נשארים דיים. למה לא קם משהו לשנות את המדד שמתבסס בעיקרו על נתונים סטטיסטיים?

אני תוהה לחשוב אולי זה איזה תרמית של משרד הבריאות להוציא מציבור ספציפי בדרך בזוי כספים רבים.

הבעיה היא ( בתמצית) עברתי טיפולי שיניים מורכבים שכללו 2 ניתוחים ותשלום עבור שיניים תותבות זמניות ושיניים תותבות קבועות.

הוסבר לי על עלות כל דבר וכמובן שלקח לי זמן להחליט.

כשחזרתי אל אותו סניף הסברתי על התוכנית המסויימת שהוחלט ושזה מה שאני הולכת לעשות
קיבלתי שוב הצעת מחיר שילמתי ו...יצאנו לדרך.

היום אחרי שעברתי את 2 הניתוחים ואני נמצאת במצב שאין לי אפשרות להיות עם שיניים בפה (אני עם שתלים בלבד בפה - ברזלים) ולא יכולה כבר להשתמש בזמניות ולאחר שכבר החלו לקחת ממני מידות לתותבות הקבועות, יצרו עימי קשר ופשוט טענו שהפקידה שם טעתה בהצעה ונתנה לי את ההצעה הלא נכונה וכי עליי להוסיף 7 אלף שח.

מיותר לציין שזה מקומם מעצבן מתסכל וכי אין גם באפשרותי לשלם סכום שכזה.

האם אחרי שסוכם על תוכנית ושילמתי והכל חתום ומוסכם יכולים לבוא עכשיו כשאני במצבי הרגיש ללא שיניים בפה ולדרוש ממני להוסיף את הכסף הנ"ל?

הרי הייתי בסניף ההוא כל הרבה פעמים בין לבין שאף אחת מהפקידות לא טרחה לציין בפניי שנעשתה טעות. רק עכשיו כשכבר החלו המדידות והכל כבר משולם ממזמן הם נזכרו.

ועקב טעות שלהם שנאמר לי:

תגידי תודה כך רצה בורא עולם כי אם היית מקבלת כבר את השיניים הקבועות זה היה יוצא על חשבון הרופא. כך רצה בורא עולם. או שתשלמי ונחלק לך ל-36 תשלומים או שתבואי כשיהיה לך את הכסף.

האם באמת אני זו שצריכה לשלם את המחיר על טעות שלהם? האם הם יכולים לתפוס אותי במצב הרגיש שלי ולא להמשיך את הטיפול בי כפי שנקבע ?

שלום רב,

אני בהחלט מבין את התסכול שלך שאת אמורה לשלם על טעות של המכון כאשר הטיפול כבר באמצע ואת נמצאת במצב לא נוח. לצערי השאלה אינה עוסקת בנושא רשלנות רפואית אלא מדובר על מחלוקת כספית / עסקית אשר הינה סביב טיפול רפואי. נושא זה אינו בתחום עיסוקי ואני מציע כי תתיעצי עם עורך דין שזהו תחום עיסוקו.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

ערב טוב

קראתי את פוסטים בפייסבוק וראיתי שעוד נשים פרסמו את הסיפורי לידה שלהם, עם סוף טוב ובניגוד למקרים הקשים של הרשלנות הרפואית. בשביל שאמהות יקראו ויכירו גם את המקרים עם הסוף הטוב.

12.6.17- הגעתי לבית חולים זיו למעקב בו הייתי מאמצע חודש שמיני.. ה- מעקב, לא רופא אחד ולא שניים סברו כי העובר שלי קטן (לא בגבול הנורמה) ויש להיות במעקב מדי שבוע בכדי לשלול מחלות אפשריות, את זה מבשרים לי בשבוע ה34 להריוני (הראשון חשוב לציין, כך שכל רופא מולו ישבתי היה בעיני בגדר אלוהים).

כך משבוע לשבוע מגיעה למפגשי המעקב, מכל מפגש יוצאת ממררת בבכי וחוששת לדבר הקטן והטהור שיושב לי בבטן..שכבר כבד וקצת מציק ומה פתאום עכשיו גם יכול להיות שהוא לא מושלם?! מה זה קטן מידי? היה לי הריון כל כך קשה, למה זה מה שמגיע לי עכשיו?! בין מפגש למפגש שמעתי חוות דעת נוספות, של רופאים שונים, משוועת לפיסת מידע טוב, מתחננת לאלוהים שהרופא הבא שאפגוש יבשר לי שהכל טעות אחת גדולה ושהכל בסדר, אבל זה לא קרה, היו רופאים שאמרו שמנסיונם מדובר סה"כ בעובר רזה שיגדל יפה בחוץ ומנגד היו רופאים שהציגו המון מחלות אפשריות (כסת"ח) ואף הציעו לי להפסיק את ההיריון (לידה שקטה לא עלינו) הגעתי לשבוע 38, בפגישת המעקב (האחרונה שנתתי לה להיות) טען הרופא כי העובר עדיין קטן מאוד וכי התפתחותו ברחם הגיעה למקסימום שניתן, לא נראתה התקדמות, עלייה במשקל, גדילת עצמות משבוע 36 ולי יש שתי אופציות, האחת לחכות עד שאלד כשבנתיים התנור שלי (רחמי היקר) אינו תורם להתפתחות העובר או לקחת זירוז וללדת, בחרתי באופציה השניה, קיבלתי זירוז והמתנתי בכליון עיניים לראות את התינוק שלי, האמנתי בכל ליבי שהוא יצא מושלם ושהכל שטות אחת גדולה ועדיין ליווה אותי פחד נוראי...

חודשיים לפני הלידה, אני ובעלי הלכנו לקורס הכנה ללידה (לפני שהתחילו כל הבדיקות המעיקות והמעקב המטריד), כמו כל הורים בפעם הראשונה, התרגשנו מאוד והתכוננו בכל דרך אפשרית ללידה, שתיתי עלי פטל לכיווץ הרחם החל מחודש שביעי, עשיתי פילאטיס כדי להכין את האגן, הלכנו להרצאות, קראנו ספרים, הכנו תיק הכל לקראת לידה רגילה.

ואז הגיע הרגע הגדול, לקחתי זירוז בבית חולים, התחילו צירים איומים, סביב מיטתי בעלי ומשפחתי היקרים, כולנו מחכים... האחות ניגשת אליי מידי פעם להעיף מבט על המוניטור, אני כואבת ממש ומשהו מרגיש לי לא טוב, לא נכון.. ביקשתי מהאחות להראות את המוניטור לרופא, היא טענה שהכל בסדר ואני אמרתי שהכאב הוא מוזר, הוא לא מה שהתכוננתי אליו, האחות צחקקה ואמרה שככה זה התחלה של צירים ושהכאב הזה עדיין בשלבי הנחמדות שלו, התעקשתי (למזלי) על בדיקת רופא.. לא עברו 2 דקות והאחות חוזרת עם כיסא גלגלים ומבקשת ממני לעבור אליו (הולכים לבדיקה אצל הרופא) בעלי מתלווה אלי וסוחב אותי בכסא ומכאן מתחיל סיפור הלידה שלי.

אנו נוסעים במסדרון קר וחשוך, יש שם פלורסנט שמהבהב וחייב להחליף אותו, אני מתעסקת בכל דבר אחר בכדי להסיח את הדעת מהתהיות החולפות בראשי בדרך לחדר הרופא, כמו למה אני על כסא גלגלים? למה האחות מבקשת שנזדרז?

האחות פותחת את דלת החדר, שם ממתינה אחות אחרת ומקבלת אותי ברצף המילים הבאות: "אנחנו שמים לך חמצן ומחברים אותך למוניטור, אני מבקשת ממך להישאר רגועה למרות שהעובר במצוקה"

באותם רגעים אני מרגישה שחרב עלי עולמי, מה פתאום מצוקה?! לפני רגע ישבנו בחדר הלידה כולנו ואמרתם שהכל בסדר, שהכאב שלי בסדר.!
הדופק של העובר חלש ולא מצליח להתייצב, הדופק שלי בשמיים, אני בוכה ומתפללת לה' שלא יעמיד אותי בנסיונות כאלה שאלד כבר ושהכל יהיה בסדר.

האחות, תוך כדי שהיא מחברת אותי למוניטור וחמצן מחייגת לרופא שנמצא במחלקה ומפצירה בו להגיע מייד לחדר בו אני נמצאת, הרופא מגיע ומבקש להוריד אותי מייד לניתוח.
אני מסרבת כי אני לא באמת מבינה מה קורה ומה פתאום ניתוח אני ממש מוכנה ללידה רגילה, לא עוברת דקה (שמרגישה אז כמו נצח) ולחדר נכנסים עוד 2 רופאים לתת חוות דעת נוספת וגם הם ממליצים לשלוח מייד לניתוח חירום.

בין כל הרעש בחדר, בין כאב שלי לכאב של בעלי, בין כל ההמולה והצעקות אני עוצמת עיניים ויש סביבי דממה חרישית ואחות אחת שמנערת אותי וצועקת 'את חייבת לחתום עכשיו! את רוצה ללדת תינוק חי או מת?!' אני חותמת באפיסת כוחות וכבר מובילים אותי לכיוון המעלית לחדר ניתוח, מאחרי מיטתי בדרך המהירה כל כך למעלית עומדים הרופאים האחיות ובני משפחתי שצועקים לי לא לדאוג ושהכל יהיה בסדר, אני כבר לא מאמינה לאף אחד ומכאן והלאה זה אני, התינוק שלי והקב"ה.
לחדר הניתוח לא נותנים לאף אחד להיכנס איתי מאחר וזה ניתוח חירום.

אני נכנסת לשם, קר שם, הכל טכני.. יש מרדים, מנתח, אחות שהתלוותה אלי ועוד כמה אנשים שעושים את עבודתם המדוייקת, המרדים ניגש אליי, בלי להסביר יותר מדי הוא מבקש ממני לשכב על הצד ולא לזוז, הוא מקפל אותי בכוח ומזריק לי חומר לגב, אני לא מבינה מה קורה סביבי, הכל נראה לי אכזרי באותו הרגע, לא הכינו אותי לזה בשום קורס או הרצאה בה הייתי..וילון מסתיר את הבטן שלי, אני רועדת מפחד! האחות שליידי מספרת לי תוך לחישות באוזן מה עושים לי, אני מבקשת ממנה שתפסיק, אני לא רוצה לדעת, אני רק מחכה לשמוע בכי של תינוק!!! אחרי 10 דקות ארוכות ומייגעות, בהן אני זוכרת עצמי חצי ממלמלת חצי צועקת פרקי תהילים ומדברת עם ה', שמעתי אותו בוכה, פעם ראשונה, מזמור לתודה היה הדבר הראשון שהוצאתי מפי, ביקשתי לראות אותו ואמרו לי שאי אפשר שחדר ניתוח קר ושחייב להוציא אותו, בעיניים מלאות דמעות התחננתי לאחות שתביא אותו רק לשניה, רק להביט בו. היא הסכימה, ראיתי פנים קטנות עטוף כולו שלא יהיה לו קר, שלושה קילו של מתיקות אינסופית, הוא שליו ולא יודע מה הלך פה לפני כמה שעות.

כמה שעות אחרי הניתוח לא תיארתי לעצמי שקיים סף כזה של כאב, ההחלמה הפיזית הייתה קשה מאוד ולא פחות ההחלמה הנפשית..
היום, ארבעה חודשים אחרי, יש לי סיבה לקיום, נולדה לי אחריות, איש קטן ומהמם ששווה כל כאב שיכול להיות, שובב כזה שישב בתנוחה לא טובה בבטן וגרם לכולם לחשוב שהוא קטן מהרגיל.

בהזדמנות הזו, תודה לכל מי שליווה אותי בהריון, בלידה ובחיים שאחרי ותודה לבורא עולם שנתן בי אמונה ושיקול דעת נכון לאז.

שלום,

תודה על השיתוף במידע המענין והחשוב. מקווה ומאמין שיהיה לעזר למי מהפונות.

מאחל למשפחתך ולך בריאות ונחת מהבן.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

ערב טוב

שאלה עקרונית: המדובר על קבוצת פייסבוק בשם ילדוקטור שירדה מהאוויר בגלל מקרה די מזעזע שבו ניתנה במסגרת הקבוצה חוות דעת שכנראה הובילה למוות של ילד. אשמח לשמוע חוות דעת של עורך דין לגבי מידת האחריות והאפשרות להגיש תביעה על רשלנות רפואית במקרה כזה.

מישהי בקבוצת הפייסבוק התייעצה על תינוק כבן שנה וחצי שנכנס לגן חדש וששותה המון מים, המקטלגת הפנתה אותה לדיאטנית.

הדיאטנית אמרה שאלו קשיי הסתגלות ולא לדאוג ולנסות לתת לו מוצץ. בהמשך מצב הילד החמיר, הגיע לביה״ח, גילו שיש לו סכרת, אבל אז כבר היה מאוחר מדי כדי לעשות משהו והילד נפטר.

ביה״ח הגיש תלונה למשרד הבריאות על התנהלות לא מקצועית, ואז היה תחקיר שהעלה שהמקטלגות אין להן ידע רפואי וכד׳, והיתה ביקורת נרחבת, ואז הם סגרו כדי לעשות הערכה מחדש מול משרד הבריאות איך לנהל את העניין בצורה נכונה כדי להמנע ממקרים כאלו בעתיד.

מה דעתך?

שלום רב,

מקרה קשה ומצער. על בסיס פרטים כה מעטים קשה להעריך ברצינות אם יש מקום לתביעה אך העובדה כי הייתה בדיקה של משרד הבריאות בהחלט יכולה לסייע לבסס טענות שיאפשרו תביעה.
יהיה גם מקום לבחון אם לאתר / מפעיליו יש ביטוח כלשהו ואם יש ממי לגבות פיצוי במקרה של פסק דין. המקרה בהחלט מצריך בירור רציני ואתם מוזמנים ליצור עמי קשר לייעוץ פרטני והסברים נוספים שניתן יהיה לתת לאחר קבלת פרטים מלאים.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

ערב טוב

הגעתי מקבוצת פייסבוק שם המליצו עליכם ואני חייבת התייעצות - איך אני ממשיכה מעכשיו?

*סליחה על החפירה אבל אשמח לתשובות*

לפני כשבועיים פנינו למרפאת קופת חולים לצורך בדיקה של הילד (בן 7 וחצי) עקב אבחנה של הרופאה.

הרופאה היפנתה אותנו לבדיקה של כירורג ילדים ואני כמו אזרחית טובה מתקשרת לקופת חולים קובעת תור למומחה. יומיים לפני התור למומחה מתקשרים להורים שלי (לציין שהמספר שלי מופיע אצלהם) מבטלים לי את התור וקובעים על דעת עצמם לרופא אחר ולא מידעים אותי.

במקרה אני מזכירה לאבי שיש לנו תור והוא אומר לי לא יש לך עוד יומיים אמרתי לא נכון רשום לי ואז הוא אומר לי התקשרו הבוקר שהתור מבוטל ויש לך תור לעוד יומיים.

אמרתי סבבה (לא ציינו באוזניו שזה רופא אחר רק שהתור נדחה) אני מגיעה עם הילד למרפאה ואני באה לשלם רבעון ואני קולטת שזה לא הרופא שקבעתי אליו ומפה מתחילה מסכת התעללות בי.

נכנסנו לרופא אחרי שאני מוודה כמה פעמים מול הקופה ומול הזימון תורים שאני לא טועה. חשבתי לרגע שאני משוגעת צרחות על כל העולם נכנסת לרופא שכמובן מתנצלת כי זה לא קשור אליו. מבין את הכעס (אני קבעתי לכירורג ולא אורולוג ילדים) נכנסים...

הרופא בודק החליט על ניתוח וכמה שיותר מהר למחרת בבוקר אני ניגשת שוב למרפאה עם המסמך היחיד שיש לי ביד מהרופאה ומנסה להוציא טופס 17 לביצוע ניתוח דחוף.

לציין שיש כבר תור לניתוח ב-7.1. מתקשרת לוודא שיש אישור ואין אישור...

כמה ימים ככה כל יום מגישה וכל יומים מחזירים תשובה שאין אישור. היום אני מגיעה למרפאה והמנהלת אחרי שכבר מלאה בעצבים עליהם המנהלת של הקופה בשיא שיא חוצפתה אומרת לי נגמרו שעות הפעילות המרפאה תלכי מפה מבלי אפילו לנסות ולעזור.

מה עושים במצב כזה? איך מתנהלים מול קופת חולים ששמה ז** על מטופלים. איך אתה ממליץ להתנהל?

סליחה על האורך...

שלום רב,

ראשית אני מבין היטב את התסכול, נראה כי אכן ההתנהלות הינה לא ראויה.

אפשר לשקול במקרה זה לפנות בכתב לאחראי לפניות הציבור בקופת החולים ולהסביר את המקרה, לציין שאת מבקשת פתרון במסגרת הקופה אולם אם לא תעני את שוקלת לפנות בתלונה לממונה על קופות החולים במשרד הבריאות. יש סיכוי סביר שפניה כזו תניע מהלך.

האפשרות למעבר קופת חולים כיום הינה פשוטה יחסית ואולי כדאי לשקול אותה בהמשך.

מאחל לכם בריאות שלמה,
עורך דין עופר סולר

שלום עו"ד נכבד,

יש לי שאלה בעניין רשלנות רפואית. ערכנו MRI באחד מבתי החולים בארץ, באופן פרטי, בעקבות פציעה בגב. אתה ודאי יודע כמה כסף משלמים על בדיקת MRI פרטית. הפענוח יצא תקין! 2 אורתופדים לענייני עמוד שדרה, מומחים מבתי חולים אחרים, הכניסו את הדיסק ומיד אבחנו פגיעה. כמובן שזה עיכב החלמה, מנע טיפול מיידי וכו' וכו'. האם יש עניין לפנות לבית החולים בו נעשתה הבדיקה המקורית ולדרוש פיצויי על פענוח שגוי של תוצאות הבדיקה?

שלום רב,

כדי לקבל פיצוי ממשי על השגיאה בפענוח יהיה צורך לצרף חוות דעת מסודרת של רופא מומחה בתחום ההדמיה שיבהיר כי אכן הפענוח שגוי וכי מדובר בהתרשלות.
בפניה מצויין כי נגרם נזק עקב עיכוב בטיפול אולם נושא זה טעון הוכחה אף היא בחוות דעת שתבהיר מה הנזק שנגרם. אין לי די פרטים כמובן אך יתכן שיהיה מורכב להוכיח במקרה זה נזק ממשי עקב ההתרשלות בפענוח למעט אולי עלות הבדיקה עצמה.
כמובן שתשובה זו הינה על בסיס מעט הפרטים שניתנו ואני ממליץ בכל מקרה לבצע הערכה מסודרת של המקרה בפגישת ייעוץ עם עורך דין מנוסה בתחום.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

ערב טוב עורך דין נכבד!

אשמח להתייעצות למרות שהנושא לא קשור ישירות לאירוע של רשלנות רפואית ויותר קשר להתנהלות של רופא שיניים שפניתי לטיפול במרפאה שלו. מקווה שתמצאו לנכון לעזור בכל מקרה.

הגעתי לרופא שיניים מוכבד וידוע בת"א שם הציעו לי הצעת מחיר חלקית בעבור טיפול (כמובן שבשום שלב אף אחד לא טרח לידע אותי שהיא חלקית).

לאחר חצי שנה התקשרו במטרה לשלוח לי הצעת מחיר על המשך טיפול ( מדובר על סכום של 32 אלף שקלים בעבור שתל וכתר לשן אחת!).

לאחר דיונים חזרו מהמשרד עם תשובה שהם מתנצלים וימשיכו איתי את הטיפול ללא עלות עבודה כלומר לשלם 5680 שח. לאחר תקופה (שבה הייתי מאד נבוכה מהמראה של השיניים כי לא יכולתי לשאת בתשלום נוסף) חזרתי להמשך טיפול. ממשרד הטכנאי התקשרה הפקידה פעמיים והתנהגה בצורה מזעזעת שכללה ניתוק הטלפון בפרצוף כשלא התאים לי יותר להתנהל בצורה הזו ביקשתי את כספי בחזרה.

מאז נעניתי בשלילה וממש בהכרחה לסיים את הטיפול דרכם. מה ניתן לעשות? האם אפשר לכפות עלי לקבל טיפול מרופא שאני לא רוצה שיטפל בי?

שלום רב,

מדובר כפי שציינת בסכסוך אשר המהות שלו אינה רשלנות בטיפול אל מחלוקת על יחס, דרכי התנהלות ראויים וכו'. קשה לי ליעץ לך כיצד לנהוג בנסיבות אלו אולם אומר בזהירות כי לטעמי (ואין המדובר בעצה משפטית..) אם את שבעת רצון מהטיפול הרפואי מבחינה טכנית אולי כדאי לשקול שוב השלמת הטיפול שכבר שולם בגינו.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

ערב טוב,

שישה שבועות לאחר הלידה הלכתי לבדיקה אצל הרופא נשים והוא ראה שאריות של חומר הריוני ברחם - שארית שיליה. יש לציין שעברתי לידה רגילה ללא סיבוכים מיוחדים בבית החולים העמק בעפולה.

במהלך השישה שבועות האלו היו לי דימומים לסירוגין שנעלמו וחזרו, לא ייחסתי לזה יותר מידי חשיבות כי חשבתי שזה תקין ושלאחר חודש זה יעבור.

אתמול הוציאו לי את שאריות השיליה בניתוח תחת הרדמה כללית. לא נעים אבל העיקר שזה מאחורי.

עכשיו, כששאלתי את הרופא אם העובדה שהיתה שיליה ברחם כמעט חודשיים אחרי הלידה יכולה לגרום לי נזק לרחם (אני אחרי לידה ראשונה) הוא לא ידע להגיד באופן חד משמעי שלא. אמר שרק בעתיד אוכל לדעת באופן ודאי.

האם זאת לא רשלנות רפואית בוטה, לקחת סיכון כזה עם אישה צעירה שאולי לא תוכל להביא עוד ילדים בעתיד בגלל שהרופאים השאירו שאריות שיליה ברחם אחרי לידה רגילה? זה לא אחריות מלאה שלהם לדאוג לרחם נקי אחרי הלידה?

אני מבקשת חוות דעת של עורך דין סולר.

שלום רב,

המקרה של הותרת שארית שליה לאחר לידה הינו שכיח למדי למרבה הצער אולם לא כל מקרה כזה הוא בהכרח תוצאה של התרשלות בטיפול. כדי להעריך אם במקרה שלך הייתה התרשלות יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום הגניקולוגיה.

בתיעוד הרפואי ניתן יהיה לראות אם לאחר הלידה בדקו את שלמות השליה (מחוייבים לבצע זאת) וכן היקף שארית השליה שנמצאה בהמשך - ככל שמדובר בכמות רבה יש סיכוי רב יותר שמדובר בהתרשלות.

לעניין הנזק את צודקת שאי אפשר בשלב זה לדעת אם נגרם נזק קבוע ולכן אני סבור כי יהיה כדאי להמתין עוד פרק זמן להערכה. במקרה בו לא נגרם נזק קבוע ופגיעה בפריון יש לשקול אם היקף הנזק יצדיק כלכלית את עלויות התביעה אשר אינן מבוטלות.

אני סבור כי כדאי שתתאמי בכל מקרה פגישת יעוץ מסודרת עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכת המקרה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

הבן שלי בן שלושה חודשים התקשה לאכול מהבקבוק ממש בכה ולא היה רגוע זה היה מאחור בלילה, פתחתי לו את הפה וראיתי שיש לו נקבוביות לבנות כאלה הבנתי שזה כנראה פטריה האכלתי אותו ממש בקושי אכל והוא נרדם.

התקשרתי לחברה להתייעץ היא אמרה לי שזה בטח פטריה והרופא מחר בטח יביא לי תרופה שניקראת דקטרין. מזל שהנסיך שלי ישן כמו שצריך בבוקר לקחתי אותו לרופא בסניף קופת חולים שלנו. הרופא אכן אמר שזה פטריה ואמר שהוא מוציא לי מרשם.

שאלתי אותו איזה תרופה הוא אמר שקוראים לה דקתרין בדיוק כמו שחברה שלי אמרה! ניגשתי לבית מרקחת לקחת את התרופה הרוקחת שאלה מה המספר תעודת הזהות שלי אמרה את השם והביאה לי את התרופה.

שמתי את התרופה בתיק ומהרתי הביתה הגעתי הביתה ושמתי לב שלתרופה קוראים בכלל פטריון הסתכלתי באינטרנט וחשכו עיניי! זה בכלל משחה למריחה על הגוף לפטריות ברגליים ובציפורניים, אסורה לשימוש עד גיל שנתיים והיא בכלל לא לבליעה!

התקשרתי לשרות לקוחות ולפניות הציבור מחכה לתשובה מהם, שוקלת ברצינות לתבוע אותם על הרשלנות הנוראית הזאת! ברור שמעכשיו כל תרופה שאני מקבלת אני בודקת ממש תודה לאל שחברה שלי אמרה לי את שם התרופה! גם לתרופה קוראים פטריון ככה שיכולתי לחשוב שזה באמת לפטריה!

אתם חושבים שיש מקום לתבוע על המרשם השגוי ועל הכמעט הרעלה של הבן שלי?

שלום רב,

למרבה המשל בשל ערנותך לא נגרם נזק בפועל. איני בטוח שהמקרה יתאים לתביעת פיצויים שכן כאמור נזק לא נגרם גם אם זה בזכותך ועל עצם ההתרשלות ספק אם יפסק פיצוי ממשי.

ברור לי כי היה מדובר בסיכון חיים ממשי ואיני מזלזל בזה חלילה אך כדי לקבל פיצוי יש להוכיח כאמור נזק שנגרם בפועל.

אפשר במקרה זה לשקול פניה למשרד הבריאות בתלונה על מנת שיבדוק את המקרה ויסיק מסקנות כנגד המעורבים אולם תלונה זו לא תביא לפיצוי.

מאחל לכם בריאות שלמה ויישר כח על עירנותך.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

צהריים טובים,

לפני כחודשיים ילדתי את בני הראשון. המדובר על לידה טבעית אך קשה מאוד וכמובן שנתנו לי אפידורל.

האפידורל הרדים לי את כל הגוף עד 0% תחושה.
אני כבר חודשיים אחרי הלידה וסובלת מרגליים רדומות, כאבים ברגליים בלתי נסבלים, הרגשה של זרמים ורעידות פנימיות בתוך הגוף, מהאזור של האגן ועד קצות האצבעות ברגליים.
כבר חודשיים שאני לא יכולה ללכת יותר מכמה צעדים.

הרופא הפנה אותי לבדיקת emg והבדיקה יצאה תקינה. ייעצו לי לעשות טיפול שיאצו ודיקור סיני אך גם זה לא עוזר לי.

אני חסרת אונים. קראתי את הכתבה שלכם על נזקי אפידורל ושמעתי מכמה נשים בפייסבוק על רשלנות רפואית של רופאים מרדימים שנתנו יותר מדי אפידורל או עשו נזק עצבי בעצם הזריקה.

אני יורדת מהפסים מכאבים. אין לי חיים מאז הלידה. הרופאים לא נותנים מענה. מה אתם יכולים לייעץ לי לעשות? איך בודקים שאין רשלנות רפואית במקרה שלי ואם יש, מה עלי לעשות חודשיים אחרי הלידה...?

שלום רב,

אני סבור כי ראשית ובטרם בחינת העניין המשפטי כדאי יהיה שתתרכזי בנושא הרפואי עצמו כלומר קבלת אבחנה ברורה מה גורם לסבל שלך ומה הפתרון המומלץ לבעיה.
איני מרדים ואני לא מיעץ בנושאים רפואיים אך ככל שאת מרגישה כי אינך מקבלת מענה ראוי מהרופא המטפל יש לשקול פניה למומחה נוסף.

כאשר יהיה ברור יותר מה האבחנה ניתן יהיה לשקול התקדמות בנושא המשפטי - בחינה האם הנזק שנגרם הינו תוצאה של התרשלות בטיפול והאם יש מקום לתביעה.

אני סבור כי לאחר פתרון או הקלה בנושא הרפואי תגיעי לפגישת יעוץ מסודרת עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

לשון קשורה. הרופאים חירבו לי את ההנקה. ליפול על רופאים טובים צריך מזל. שלא לדבר על העלויות. ממש לא פייר. ילדתי בבית החולים איכילוב. השחרור היה בשבת ולכן, אין ברירה לטרטר אותי לתור רגיל. התקשרתי ותור לרופא הידוע שלהם זה לעוד 3 חודשים, תודה באמת.

ויתרתי חיפשתי בית חולים אחר, היה תור בתל השומר עם טופס 17, קפצתי על זה, התינוק שלי היה בן 5 ימים, אחרי שקראתי כל כך הרבה באינטרנט, התאהבתי בהנקה עוד לפני שהתחלתי להניק, אמרתי לעצמי נעבור את המכשול כמה שיותר מהר.

קבעו לי תור ושמחתי כל כך, הגענו לרופא של תל השומר, ביצע את ההתרה ושלח אותנו הביתה. כעבור שבוע וחצי, אחרי בדיקת רופא נוסף מהתחום, שקבע שיש לו עדיין לשון מאוד קשורה ועליי לחזור לאותו רופא שביצע כי הוא לא מוכן לקחת אחריות, חזרתי לרופא מתל השומר כמו כן הרגשתי שעכשיו התינוק לא מתחבר בכלל.

הרופא שביצע את ההתרה אמר שאגיד לרופא שנתן חוות דעת, שהוא טועה וכי הלשון משוחררת. כששאלתי אותו לגבי זה שזה התאחה כי לא הדריך אותי לשום תרגילים אז ענה לי אני לא מאמין בזה זה שטויות במיץ וכששאלתי למה הוא נוגע לו בפה בלי כפפות הוא התרגז עליי.

כמו כן, לא ביצע חיתוך נוסף. כשהבנתי שאף רופא לא יסכים לקבל אותנו, הרגשתי רע מאוד וכבר השלמתי עם זה. שאבתי חודש ואז נשברתי. חודש לא שאבתי. עד שיום אחד ראיתי בסחיטה ידנית שיוצא לי חלב, לא בכמויות אבל היתה תקווה.

פניתי לרופאה אחרת, שקיבלתי המלצה לגביה, אמרתי אישה אולי תבין לליבי, נסענו עד הצפון בשביל זה. אבל גם לא... אמרה הכל כדי שארד מחיתוך של הלשון.

אמרתי לה איך את אומרת לי להזניח את העניין, כשהאבחנה שלך שהלשון קשורה. ממש כיוונה אותנו לרדת מזה, גם כשאמרתי לה שאולי בכל זאת כי אולי אצליח להגביר חלב, היו דברים כאלה, היא ניסתה בכל דרך שארד מזה כי הוא כמעט בן חודשיים וכי את לא באמת מתכוונת להניק.

השאירה אותי ואת בעלי בחדר לבד לדסקס על זה. אולי הוא ישכנע אותי לרדת מזה. הרגשתי רע מאוד... סוג של מניפולציה של רופאים.

אחר כך היא עוד אמרה ששמעה את השיחה שלנו כלומר האזינה? מה זה הדבר הזה?! עכשיו אני חושבת ללכת לאותו רופא של איכילוב באופן פרטי, לחוות דעת נוספת. בפרטי הוא גובה מלא כסף ואין שקל החזר מהקופה. באיכילוב התורים למרץ.

נאמר לי שלא בטוח שיסכים לקבל אותו שצריך לדבר איתו. אני מרגישה שהרופאים חירבו לי את ההנקה. לא אבחנו וטיפלו בזמן ורק טרטרו אותי הלוך ושוב ללא שום תוצאה.

לא יודעת אם הגעתי למקום הנכון, אבל על הדרך אשמח לשמוע האם לדעתך יש אפשרות להאשים את הרופאים ברשלנות רפואית במקרה כזה? אחרי שהיו אמורים לטפל בבעיה פשוטה ונפוצה של לשון קשורה ועכשיו מסירים אחריות ולא רוצים לטפל בילד...? ברור לי שאין פה תביעה של מיליונים אבל אני מנסה בכל זאת. בעיקר מתוך תסכול.

שלום רב,

ראשית איני חושב שמדובר בעניין פעוט וגם מקרה שאינו תביעה של מיליונים ראוי להתייחסות רצינית. להנקה כידוע ערך רב בריאותי ונפשי.

אני סבור כי כדאי יהיה ראשית להשלים את הבירור הרפואי (בין באופן פרטי או אחר) ולהבין בסופו של דבר מה העובדות - האם אכן הלשון נותרה קשורה ומה אירע. אחרי שיהיה יותר ברור מה התוצאה אפשר יהיה לשקול כיצד ואם לפעול הלאה.

כדי להעריך את העניין בכל מקרה יהיה צורך במלוא התיעוד הרפואי והתייעצות עם רופא ילדים. מציע כי לאחר הבדיקה הפרטית שאתם מתכננים כי תערכו יעוץ בפגישה עם עורך דין מנוסה בתחום הנזיקין והרשלנות הרפואית.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

צהריים טובים לך עו"ד סולר

אני מבקשת לשמוע את דעתך על המקרה שלי, שבו הושארה שארית שליה אחרי הפלה שעברתי. המקרה הוא כשה: אחרי הפלה שהייתה לי התחלתי לדמם ממש במשך 3 ימים ברציפות. איבדתי מלא דם. בשלב כשלהו פשוט נסעתי לבית חולים איכילוב ושם במיון נשים הרופאת נשים נבהלה והכניסו אותי לניתוח דחוף של גרידה. נאמר לי שנשארו שאריות שליה בתוך הרחם.

הרופאה אמרה שהגעתי במצב ממש קשה ועוד כמה שעות וזה יכל להיגמר אחרת, בעיקר בגלל שאיבדתי המון דם. אמרה שחבל שלא שלחו אותי לבית החולים מיד אחרי שהתחיל הדימום, כי ממש הגעתי לסכנת חיים.

לגבי תוצאות הגרידה, נאמר לי שהדימום אמור להסתיים והוא אכן נגמר. שאלתי את הרופאים שניתחו אותי האם יכול להגרם נזק לרחם במקרה כמו שעברתי ולא קיבלתי תשובה חד משמעית וברורה לשאלה הזאת.

השאלה שלי אליך, האם לפי דעתך יכול להיות מצב שהמקרה הוא רשלנות רפואית? מה דעתך?

שלום רב,

אני מקבל פניות רבות בנושא של שאריות שיליה לאחר הפלה ולאחר לידה. כדי להעריך אם הותרת שאריות השליה (או חומר הריוני) בתום ההליך הינו בגדר רשלנות תמיד יש צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום המיילדות והגניקולוגיה.

הקביעה אם הייתה התרשלות היא בהתאם למספר משתנים ובין היתר כמות השיליה שנותרה.

אני מאחל לך כמובן כי בסופו של דבר יתברר כי לא נגרם חלילה כל נזק קבוע בעקבות המקרה. מעבר לשאלת ההתרשלות יש לשקול כדאיות של תביעה בהתאם להיקף הנזק שנגרם כאשר אם מדובר בנזק חולף יתכן שעלויות התביעה אל מול הצפוי הצפוי תהוונה בעיה. הנושא של סיכון חיים אינו קל ערך אך בסופו של יום פיצוי ניתן על נזק שנגרם בפועל.

אני מציע כי תערכי יעוץ מסודר עם עורך דין בעל נסיון בתחום הרשלנות הרפואית להערכת המקרה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

בוקר טוב עורך דין סולר!

המליצו לי על האתר שלך בקבוצת פייסבוק של אמהות בה אני חברה, והגעתי על מנת לקבל מענה ראשוני שיעשה לי קצת סדר, אחרי שקיבלתי כל מיני תשובות סותרות שרק עשו לי יותר בלאגן בראש.

יש שאלות בקשר להולדה בעוולה ורשלנות רפואית:

1. לפי החוק בישראל עד איזה גיל אפשר לתבוע בגין רשלנות רפואית ומקרים של הולדה בעוולה? האם נכון שהחוק הזה השתנה לאחרונה ואם כן, כיצד בדיוק השתנה והאם זה משפיע על האפשרות להגיש תביעות פיצויים?

2. אני אשמח להבין מה הם בדיוק הקריטריונים שלפיהם נקבע האם אכן היתה רשלנות רפואית והולדה בעוולה במקרה מסויים?

3. במקרה שמטופלים אצל עו"ד ששכרם מבוסס על אחוזים בלבד – מהו האחוז המקובל לתשלום לעורך הדין במקרה של תביעה בשל הולדה בעוולה? האם התשלום לעורך הדין משתנה אם מגיעים לפשרה או אם התביעה לא מצליחה?

תודה מראש על זמנך ואני מקווה שתעשה לי סדר בתשובות לשאלות שמטרידות אותי מסיבות מובנות.

שלום רב,

אכן עניין ההולדה בעוולה עבר שינוי בשנים האחרונות, שינוי שמקורו בפסיקת בית המשפט העליון.
הנושא מעט מורכב אך עקרונית ניתן לומר כי זכות התביעה עברה מההורים לילד הניזוק ולכן ההתיישנות קוצרה כך שניתן להגיש תביעה עד הגיע הילד הנפגע לגיל 7 שנים.
במקרים מסויימים ניתן להאריך מועד זה אם למשל הבעיה הרפואית לא התגלתה עם הלידה אלא במועד מאוחר יותר אבל רצוי מאד אם ניתן להגיש את התביעה קודם לגיל 7 שנים.

הקביעה אם הייתה התרשלות במעקב ההריון אשר גרמה להולדת ילד פגוע מבלי שאותר מום או מחלת העובר בהריון נקבעת בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל של מעקב הריון - האם נערכו כל הבדיקות הנדרשות, האם התוצאות פוענחו כראוי, האם הוסברו לאישה כל הסיכונים ועוד.
יש להבהיר כי פגיעה בתינוק במהלך הלידה בשל תשניק למשל אינה נקראת הולדה בעוולה אלא פגיעה בלידה ואז באופן מעט מוזר ההתיישנות ארוכה בהרבה ונמשכת עד הגיע היילוד לגיל 25 שנה. גם במקרים אלו מומלץ לא להמתין פרק זמן כה ארוך אלא להתייעץ ולברר את המקרה לאחר קבלת האבחנה של הילד.

עורכי דין העוסקים בתביעות רשלנות רפואית בחלק מן המקרים עובדים על בסיס של שכר טרחה באחוזים מהפיצוי אשר מתקבל בסיום ההליך. יש מנגנוני שכר טרחה שונים והעניין אינו נקבע לפי חוק אלא נתון למו"מ בין הלקוח לעורך הדין.
את מוזמנת לפנות אל משרדנו לקבל ייעוץ פרטני והסברים נוספים ככל הנדרש.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

לפני כשנה נכנסתי לניתוח אלקטיבי. בעקבות סיבוכים שאינם כתוצאה מרשלנות, נאלצתי לעבור עוד 7 ניתוחים. 3 מתוכם בפרק זמן של חודשיים.
3 אחרי הם תיקון סיבוך בעקבותיו.
עכשיו עדיין מתקנים את הנזק הראשוני.
ניתוח אחרון, מספר 8, התקיים בדצמבר האחרון.

העניין הוא כזה.
הגעתי לאשפוז יום לפני הניתוח כנדרש.
המצאתי טופס 17.
אושפזתי כלווין במחלקה אחרת כי המחלקה היתה מלאה.
פגשתי את המנתח במקרה במסדרון לחצי משפט.
באותו יום וגם למחרת הניתוח, לא ראיתי אותו. רק מתמחים.

שלחתי למנהל המחלקה מייל מפורט בנושא. הגיב שהוא יעביר לרופא לתגובתו.
עברו שבועיים וחצי ואין תגובה בינתיים.

תקין?
רשלני?
לא מיקצועי?

תודה לעונים.
בשלב זה לא מפרטת איזה בית חולים ואיזו מחלקה...

שלום רב,

לפי חוק זכויות החולה על המנותח לקבל הסבר מלא על הניתוח, סיבוכיו, סיכוניו וטיפולים אלטרנטבים טרם הניתוח.
ככל שיוכח כי לא קיבלת הסבר מלא וראוי טרם הניתוח וכן כי אילו היית מקבל הסבר כזה בסבירות העולה על 50% היית שוקלת שלא לעבור את הניתוח או לקבל טיפול חלופי יתכן ותוכלי לקבל פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה על גופך וכן פיצוי בגין מלוא נזקייך תחת תנאים מסויימים.
אני סבור כי כדאי שתפני לקבלת יעוץ מסודר אצל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לבחון את התיעוד ולהעריך באופן מדוייק יותר האם יש מקום לשקול תביעה במקרה זה.

מאחל לך בריאות שלמה והחלמה מהירה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אדם הגיע עם אשתו לבית החולים העמק בעפולה כשהיא בהכרה מלאה אבל סובלת מקשיי נשימה עקב משקל עודף. לאחר כשעתיים הרופא במיון אמר לו ללכת הביתה לישון ולחזור בבוקר לקחת אותה כי עד אז מצבה ישתפר והיא תוכל להשתחרר. את האישה אשפזו במחלקה פנימית בבית החולים.

לאחר שהגיע לביתו ניסה במשך מספר שעות ליצור קשר עם אשתו ולא הצליח, ולאור זאת החליט לחזור לבית החולים באמצע הלילה. כשחזר גילה שאשתו עברה למחלקת טיפול נמרץ והיא מורדמת ומונשמת. כשניסה להתעניין ולהבין מה קרה הצוות הרפואי התנער מאחריות. בנוסף, אין כל תיעוד למה שהיה בזמן בזה. התיק הרפואי ליד המיטה שלה ואין כל רישום שניתן להבין ממנו מה לעזעזל קרה לאישה שהוביל לכך שהיא מורדמת ומחוברת להנשמה.

מאז עברו כשבועיים ובימים האחרונים חלה החמרה נוספת במצבה. היא עדיין מחוסרת הכרה בבית החולים והמשפחה לא מבינה איך המצב הגיעה לזה.

מה ניתן לעשות? איך מתמודדים במקרים כאלה?

שלום רב,

ראשית איחולי החלמה מהירה ומלאה.

למשפחה יש זכות להיפגש עם רופא בכיר בפגישה מתואמת מראש ולקבל הסבר על מצבה של המטופלת, מה אירע ומה הצפי להמשך. אני ממליץ כי מי שעורך את הפגישה הזו יקליט את השיחה (בכפוף לכך שהוא לוקח בשיחה חלק) מבלי לעדכן את הרופא - זה חוקי לחלוטין. כדאי בשיחה לבקש לקבל תשובות אך מומלץ לא לאיים בתביעה או דברים טובים.

בסופו של דבר כאשר המטופלת תשתחרר מבית החולים תהיה המשפחה זכאית לקבל מכתב שחרור ובהמשך האשה או מיופה כח שלה יוכלו לבקש ולקבל את מלוא התיק הרפואי לפי חוק זכויות החולה.

בכל מקרה בטרם ברור כיצד המקרה מסתיים מבחינת תוצאות העניין עדיין מוקדם מדי לתביעה אך ככל שאתם מבקשים לפנות אלינו לקבל יעוץ ראשוני והסבר פרטני.

בברכה,
עורך דין עופר סולר
072-3340001