פורום רשלנות רפואית

אז ככה, אתחיל מההריון. התחתנתי עם אהוב שלי באוגוסט שעבר. שנינו מאוד רצינו ילד! ואחרי תקופת הנידה הראשונה, שמאוד היה קשה לעמוד בה, ומקווה מאוד מרגש (ככה יצא שיחד איתי באותו זמן באה למקווה כלה, אז היה מאוד שמח, שירים ריקודים, כמו לפני החתונה שלי ממש!), נכנסתי להריון. בעל טרי נסע לאומן כמו שהוא רגיל והביא משם קמיעה להריון ולידה (הרגיש את ההריון שלי עוד לפני שעשינו בדיקה!!). זאת הייתה הפתעה כל כך יפה מה'.

ההריון עבר תקין ונורא משעמם ב"ה. בהתחלה בחילות, באמצע כיף, בסוף כבד וברקסטונים. שום דבר חריג חוץ מזה שבשבוע 36 היה חשש למיעוט מים בסוף הכל היה בסדר.

גילינו את מין העובר בסקירה ושנינו שמחנו שזאת בת! שאלתי מיליון פעם את הרופאה האם היא בטוחה שזאת בת...מרוב אושר!

6.07 בלילה התחלתי להרגיש לא טוב. גם לפני כבר לא יכלתי למצוא לי תנוחה לשינה אבל פה זה היה כבר משהו אחר. התעוררתי ב9, קמתי ב10 בבוקר. התחלתי להרגיש שאלה הצירים! מהר הורדתי את האפליקציה והתחלתי בספירה. כל 5 דקות ציר (לא כל כך כואב), למשך 30 שניות! אני מבינה שזה זה ומתחילה לארגן דברים ולמשוך זמן... אכלתי, התקלחתי, שתיתי תה, נחתי. הגענו למיון ב13. מוניטור תקין, אולטרסאונד גם, נשארת רק רופאה. אני מסתובבת עם בעלי וסבתא שלי, עוצרת ונשענת על הקירות בזמן הצירים המתגברים. וככה עד השעה 19!! אמרתי הכל לטובה רק שלא ישלחו אותי הביתה! הרופאה בודקת, פתיחה 2 (מה?!), מחוק 80 אחוז. "יכול להיות שאת לא בלידה. את עדיין בשלב הלטנטי. את רוצה שאני אעשה לך סטריפינג? ואז תתקדמי יותר מהר?". אני מסרבת, בעלי תומך בהחלטה שלי. אז היא אומרת יש לך שתי אפשרויות : או שאת הולכת הביתה או שאנחנו מעבירים אותך למחלקת אם ועובר. בחרתי להישאר וזה היה נכון. הצירים התגברו עם בזמן.

בשעה 21 באה הרופאה לבדוק - הפתיחה עדיין 2 ! אני לא מאמינה שכל הכאב שאני סובלת ונושמת ומשחררת, הכל סתם, זה לא מתקדם!! אני עדיין מסרבת לזירוז כי מאמינה שהגוף שלי יידע מה לעשות, כנראה שצריך יותר זמן, וכל עוד העוברית מרגישה בסדר, אני לא רוצה שום זירוז!

שעה 22. בעלי לצידי מנסה להרגיע אותי אני בוכה מכאבים כבר מאבדת שליטה על הכאב לא מצליחה לשחרר אותו לא בהרפיה, לא בכל מני משפטים מחזקים, לא בדמיון , כלום, פשוט בוכה. מקלחת חמה קצת הקלה עליי אבל הכאב שוב התגבר וכבר לא יכלתי לעמוד!

צעקתי תעבירו אותי לחדר לידה !!! דחוףףף!!!

באה רופאה אומרת הפתיחה 3. מעבירים אותי לחדר לידה על כיסא גלגלים, אחריי באה בעלי עם התיקים.

בחדר לידה מחברים אותי למכשיר מוניטור עוברי (קיללתי אותו מלא בגלל שזה היה כל כך קשה לשכב כל הזמן! ), 40 דקות אני סובלת ומבקשת אפידורל. אומרים לי שהדופק של העוברית קופץ והם לא יכולים לתת לי! מה?? פה נשברתי ממש, נכנסתי להיסטריה, בכיתי בלי הפסקה, צרחתי את נשמתי!!

הייתי כבר נורא מותשת ופה בעלי היקר נכנס לתמונה, ואומר לרפואה לצאת לשנייה חחח.
עוד חמש דקות בא המרדים (כמו מלאך ה' כדי להציל אותיייי ). מפה והלאה זה התקדם מאוד חלק ומהר. ואני בינתיים קצת נחתי מהאטרף הזה ...

עוד כמה שעות פתיחה 7. עוד קצת -10!
מחכים שהתינוקת תרד בתעלה.

+3!
לחיצות!
בעלי מתפלל לידי ואני לוחצת בכל הכוח, והפוך ממה שאומרת לי המיילדת (לא סנטר לחזה אלא הכל לפני מה שהרגשתי). היא אומרת חייב לחתוך אנחנו ביחד עם בעלי מבקשים לחכות עם זה ולנסות בלי חתך. אני ממש מדמיינת בראש לחיצות חזקות אבל עדינות כדי לשמור על עצמי מקרע. ב"ה מיילדת סבלנית, פלוס שמן שקדים, פלוס הרבה תפילות פלוס הכי חשוב הנוכחות של בעלי... בשעה 8:59 נולדה הנסיכה שלנו, בריאה ושלימה, ואני עם קרע אחד קטן פנימי שבכלל לא הרגשתי אחרי הלידה.

קראנו לבת שלנו אודליה כי אנחנו מודים לה' על הזכות הגדולה להיות הורים כל כך מהר בלי סיבוכים.

שלום,
תודה על השיתוף בחוויה המרגשת - אני משוכנע כי הקוראות תמצאנה בו עניין וחיזוק.

מאחל לך ולמשפחתך בריאות שלמה וכל טוב,
עורך דין עופר סולר

שבוע 37+9 היה ירידה בתנועות בבוקר עשיתי מוניטור יש קצת צירים דופק גבוה לעוברית עולה לרופא הוא אפילו לא בדק אותי ! אמר שהכל תקין ושלח הביתה
התקשרתי למוקד וקיבלתי הפניה למיון
במיון אותו דבר ואני מתעקשת להישאר בהשגחה
יום למחרת התעקשתי על זירוז pg כמו בלידה הקודמת
כמובן שמו לי אחרי התעקשות מצידי
כלום לא התקדם בקושי צירים
יום למחרת לא שמו לי זירוז ויום אחרי שוב נר ללא הצלחה
ואני עדיין לא מרגישה כמעט תנועות
עד שבערב אמרתי שאני עדיין לא מרגישה והתשובה של הרופא היתה טוב אם ככה תיהיה מחוברת למוניטור כל הלילה שתהייה רגועה (אחלה תשובה של רופא)
בשבת שבוע 38+3 הפתיחה גדלה ל-3, המיילדת רצתה לבקוע לי מים אך לא היה חדר לידה פנוי ונאמר לי לחזור בערב (כל הזמן הזה לא עשו לי אולטרסאונד למרות התעקשויות מצידי)
בערב חוברתי לפיטוצין בשעה 19 והתחילו צירים אבל ממש בקטנה בשעה 8 וחצי קמתי לשירותים פעם ראשונה בדקו אותי אמרו פתיחה 4 בשעה 21:15 שוב חייבת לשירותים קמה שוב חווה צירי תופת בשירותים חוזרת ומתחננת לבדיקה כי זה לא צירים רגילים (אני בלי אפידורל ובלי כלום) המיילדת בודקת ואומרת לי שאני פתיחה 8
אחרי 3 דקות צעקתי שאני חייבת ללחוץ
הילדה היתה בחוץ תוך 4 לחיצות ונולדה עם חבל טבור ארוך מאוד ומסביב לצוואר ובמשקל 3600.

אני לא רוצה לדעת מה היה קורה אם היתי סוחבת עד שבוע 40 כבר עזבו את המשקל החבל מסביב לצוואר לא סתם התעקשתי על זירוז בשבוע כזה מוקדם כאילו הרגשתי שיש משו לא תקין!

רציתי לדעת אם טיפלתם במקרים של רשלנות רפואית כמו בלידה שלי ולשמוע מה אפשר לעשות.

שלום רב,

אם הבנתי נכון מפנייתך בסופו של דבר למרבה המזל ובשל ערנותך לא נגרם נזק. בתביעות רשלנות רפואית על מנת לקבל פיצוי יש להוכיח הן התרשלות מצד הצוות הרפואי והן נזק שנגרם בשל ההתרשלות. במקרים בהם הייתה התרשלות אך לא נגרם נזק (גם אם הנזק נמנע בשל התערבות המטופל!) לא ניתן פיצוי.
לכן אם בסופו של דבר לא נותר נזק איני בטוח שהמקרה מתאים לתביעה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

הם לא עשו לך את הבדיקות שהיו חייבים לעשות!! מחליף לא מחליף זה לא משנה. יש נוהל לכל מקרה. באתי כי הרגשתי הפחתה בתנועות והשאירו אותי להשגחה למרות ששלוש פעמים המוניטור היה תקין לחלוטין. התעקשו להשאיר רק כי אני לא הייתי מסופקת. וזה היה בבית החולים איכילוב. התשובה שלהם הייתה שעל התחושה של האימא תמיד סומכים יותר.
אז במצב שלך זו ממש רשלנות רפואית לשמה. מזל טוב ובאמת מזל שהתעקשת וברוך השם כולם בריאים

תודה על התגובה ולריה, אכן על תחושת האם רופאים מנוסים סומכים ובצדק.

בברכה,
עו"ד עופר סולר

הגעתי למיון בשבוע 36+1 בעקבות כאב בטן עליונה וכאבי גב חזקים ברמה בלתי נסבלת, לאחר בדיקות הוחלט ליילד אותי מהר בהתחלה ניסו דרך זירוז אך לא התקדמתי ללידה והוחלט על קיסרי חירום אחרי שראו החמרה בתפקודי כבד, ירידה בטסיות בדם והאטות דופק של העובר. נתנו טיפול בוריד של מגנזיום.לאחר הניתוח הייתה לי בעיה של חסימת מעיים וטיפול בזונדה ונוזלים.
רציתי לשאול מה הסיכויים שזה לא יחזור על עצמו לידות הבאות ואיך להימנע מכל המצב? מה הסיכויים שאחרי קיסרי חירום והחסימת מעיים פעם הבאה אני יוכל ללדת טבעי? ורציתי לדעת אם בלידות כאלו יש השפעה על התינוקות כאשר הם גדלים, כשיש בנות האם הן יורשות את זה גם?

באותו היום שפניתי למיון בבוקר הייתי בבדיקת gbs ובדיקת מעקב רגילה אצל הרופא המטפל.

הכאבים של הבטן העליונה והגב החלו יום קודם למשך כל היום ושהייתי אצל הרופא אמרתי לו ותיארתי לו את הכאבים + הראתי לו את הבצקות ברגליים שהיו לי(לא הבחנתי בהם כדבר חריג לפני כי לא ראיתי החמרה וחשבתי שזו רעלת. הוא אמא שהבצקת תקינה ולגבי הכאבים שלח אותי לעשות מוניטור עוברי ואמר לאחר מכן שהתחילו צירים לא סדירים ןזה עניין של עד 3 שבועות עד שיתחילו להיות סדירים.

באותו יום בערב פניתי למיון כאובה.

רציתי לשאול לגבי המשך בדיקות שביקשו ממני בבית חולים לעשות אצל מומחה להריון בסיכון גבוה - האם מומלץ לעשות את הבדיקות במרכז לבריאות האישה של קופת חולים כללית לעשות או באותו בית חולים שילדתי (שערי צדק).

אני שואלת בגלל המקרה שהיה עם הרופא כי אני לא יודעת איך המומחים של כללית מטפלים בנושא הזה ולא רוצה להיות עוד מקרה של רשלנות רפואית כמו ששומעים בכל מקום.

אשמח לדעה של מומחה מטעמכם.

שלום רב,

הפורום אינו מיועד לצערי ליעוץ רפואי אלא לבחינת מקרים שכבר אירעו ומתן הערכה באשר לנושא של רשלנות רפואית. מציע שתערכי יעוץ מסודר עם מומחה רפואי מתאים במסגרת חוות דעת שניה.

מאחל לך בריאות שלמה,
עורך דין עופר סולר

ילדתי במהלך ניתוח קיסרי לפני שלושה חודשים. יום וחצי מאושפזת עם צירים, 20 שעות נוספות בחדר לידה, שעה שלמה של ואקום שכשל וקיסרי בהול.

כשהגעתי לפתיחה 10 נאמר לי שאין מיילדת פנוייה ליילד אותי. חיכיתי 6 שעות עם פתיחה 10 עד שבסוף כבר הזמן מזמן אזל והכל התדרדר בטיל. מזל שהייתי בהרדמה מלאה בניתוח, כי הבן שלי, שנולד בשבוע 40 ובמשקל 3600, נולד ללא נשימה. לקח לו כמה ימים בפגייה כדי להתאושש, ופצעי ואקום על הראש.

אני מגדירה את הלידה שלי כאסון מוחלט. מה שיכל להשתבש - השתבש. יצאתי גם עם צלעות שבורות מרוב שהרופא עלה עליי כדי לדחוף את התינוק החוצה בוואקום. אבל שורה תחתונה - פשוט הסתכלנו קדימה על האושר שיצא לנו מזה והתמקדנו בו. אומנם עברתי לילות של סיוטים ופלאשבקים מזעזעים כשהייתי ערה, אבל ההתמקדות באוצר הקטן עזרה. שימי *** על המיילדת המטומטמת הזאת. יש משפט ברוסית: אין שום דבר שאי אפשר לעשות, פרט ללנשוך את עצמך בגב (של עצמך). חבל שנפלת על אחת כזאת...

יש מצב להגיש תביעה על רשלנות רפואית במקרה כזה? איך אתם מציעים להתנהל?

שלום רב,

כדי להעריך אם הייהת התרשלות בלידה יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי מבי החולים כולל תרשימי המוניטורים ולהעריך אם היה מקום לשקול ניתוח קיסרי בשלב מוקדם ואם היו סימני מצוקה של העובר.

אם הבנתי נכון מפנייתך הילד כיום במצב בריאותי תקין אולם במקרים של תשניק בלידה כפי שתיארת כדאי ומומלץ להמתין עד לגיל 4 כדי לודא שאין חלילה נזקים נוירולוגים וכמו כן מומלץ לבצע בדיקת MRI מוח.

את מוזמנת ליצור עמי קשר טלפוני ואשמח לתת לך יעוץ אישי ללא עלות וללא התחייבות כיצד כדאי להמשיך בבירור במקרה זה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר
052-3596150

האם ניתן לתבוע?
אתמול התקשרתי לביקור רופא לוודא שאפשר לבצע החלפת גבס בהמלצת כירורג אמרו לי לבוא ובתשלום.
באתי, שילמתי וחיכיתי עם בן זוגי.
הגעתי לרופא בשם אשרף שהעביר אותי לרופא אחר דר יעקובי. חיכיתי עוד. סהכ קרוב לשעתיים. כשנכנסנו הרופא יעקובי סירב לטפל בי וגירש אותנו החוצה. התחיל לצעוק לדפוק על השולחן ולדבר לא יפה. דרשתי טיפול רפואי בדיוק כמו כולם. הוא בחזרה דפק את הדלת כמעט בפניו של בן זוגי שישב בחדר ונרתע לאחור. התנהג בצורה מחפירה, יצא החוצה לחדר המתנה ואמר שלא מטפל יותר באף אחד בגללנו וניסה להתסיס את כולם נגדנו. בסוף כל המהומה הרופא אשרף גיבס אותי במהירות הבזק. הרגשתי שמשהו לא תקין. כאב לי, לחץ לי על היד יותר מדי. התלוננתי בפניו והוא ביטל את דבריי. אפילו לא בדק שוב. בבית כבר התחלתי להרגיש תחושת נימול ואז לאבד תחושה ביד, האצבעות הכחילו והתנפחו קצת. נדרשתי ללכת לחדר מיון להוריד את הגבס הגרוע שעשו לי לפני שאאבד את היד מחוסר זרימת דם!
מה ניתן לעשות?

שלום רב,

בכל הקשור ליחס לא נאות של רופאים או צוות רפואי לרוב הפורום המתאים לבירור אינו תביעת רשלנות רפואית אלא פניה למשרד הבריאות או לגורמים מנהלים בקופה. באשר לנושא הגבס שנעשה ככל הנראה באופן לא מתאים הרי גם כאן ככל שאין נזק קבוע ספק אם המקרה יתאים לתביעת רשלנות רפואית.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אני נעמה, בת 29, היה לי הריון תקין.
ביום שלישי 26.6.18 ילדתי את הבן שלי עומר, לידה ראשונה, בבית שלנו, בכרם התימנים תל אביב.

במהלך ההריון הבנתי שפחות מתאים לי ללדת בבית חולים. קראתי את הספר לידה פעילה ועשיתי הכנה ללידה בשיטת פשוט ללדת (היפנובירת'ינג) אצל פאולה אנג'י. הבן זוג שלי עידו ואני הגענו ללידה מוכנים ויודעים בדיוק מה הולך לקרות ומתי. חגגנו את היום, והייתה לי לידה מדהימה, מרגשת, רגועה, שמחה, מעצימה, כמו שדמיינו ואפילו יותר.

התחילו לי צירים ב 25.6 ב3:30- התאריך המשוער שלי, ואז התחיל יום קסום.. אמרתי לעידו שהוא לא הולך לעבודה היום והתרגשנו בטירוף. עשינו הליכה על החוף, והשתדלתי לנוח כמה שאני יכולה. ב16:00 הגיעה המדריכה המדהימה שלי ליוגה טלי (ממרכז שיבננדה) שפשוט ביטלה את כל התוכניות שלה ובאה לחוות איתי את החוויה המטורפת הזו. הצירים לא היו ממש סדירים אבל גם הרופא שלי כבר הגיע, ד"ר אבנר שיפטן.
עלינו לגג הבניין בשקיעה ותרגלנו יוגה והרפיות והכל נעים לי בטירוף, מידי פעם ציר, כמה סיבובי אגן ונשימות וזה עובר.
אחר כך הייתי עייפה ואמרתי שאני הולכת לישון, אז אבנר וטלי הבינו שאני לא יולדת היום ונסעו לבתים שלהם.
במהלך הלילה הצירים כבר התחזקו, כל כמה דקות אני קמה, עמידת שש, סיבובי אגן נשימות וחוזרת לישון.
26.6 בבוקר אני כבר לא יכולה לשכב, עשיתי סיבובים בבית, אחר כך התקלחתי עם הכדור פיזיו, זה היה מעולה ממש, ונכנסתי לבריכה עד שהרופא התקשר וביקש שאצא כדי לא לעכב את הלידה.
הוא הגיע אלינו בשעה 10:00, בדק דופק, פתיחה- 7-8, אפשר לחזור לבריכה.
עידו שם לי הרפיות ברקע, הקריא לי משפטים מחזקים ושם לי מוזיקה שאני אוהבת, זה היה טוב ממש.
ואז טלי באה, אני כבר ממש מכונסת בעצמי, נושמת, נרגעת.
עבדנו כמו צוות, בלי לדבר, הם דאגו שיהיה לי נעים ונוח.
התחילו צירי לחץ, חזקים ממש, ואני כבר לא יודעת מה עדיף לי, יוצאת מהבריכה, מסתובבת, חוזרת לבריכה, עמידת שש על המיטה, עד שהבייבי שלי מחליט לבוא אלינו, וילדתי על המיטה בשעה 15:00.
שעה אחר כך הלכתי להתקלח במקלחת שלי ולאכול ולישון עם התינוק בבית שלנו, אין יותר כיף מזה.

אני ממש אסירת תודה לעולם על החוויה המדהימה הזו של הריון ולידה, אנחנו מדהימות והגוף המופלא שלנו יודע מה הוא עושה. האינסטינקטים הטבעיים שלנו חזקים מהכל.

האנשים מסביבי היו מדהימים, הבן זוג המדהים שלי שאיפשר לי ללדת כמו שרציתי ותמך בי לאורך כל הדרך, טלי שהייתה שם לכוון אותי, וד"ר אבנר שיפטן שאין לי מילים בכלל לתאר את הבן אדם, איש גדול, רופא אמיתי, לא חושבת שיש עוד רופאים כמוהו. נהיינו משפחה אחרי החוויה הזו.

שלום,

תודה על השיתוף בחוויה - אני סבור שהקוראות ימצאו עניין וחיזוק בדברים.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

טיפה רקע
12/2010 קיסרי עקב מצג עכוז.
4/2013 קיסרי בביח לא תומך ויבק בכלל... ובדיעבד הסתבר שדחפו את הראש חזרה לבפנים כדי להוציא מהבטן... כשבחדר לידה נאמר לי שהיא לא יורדת בכלל בתעלה...ותכלס היא היתה ב-1...

בקיצור קיסרי מיותר...

4/2017 נכנסת להריון(הזרעה), קצת מלחיץ... מה עושים בלידה? לא רוצה עוד קיסרי!!! מפחדת פחד מוות מעוד ניתוח...
מתחילה לחפש, לגשש ולבדוק... מישהי ממליצה לי על קבוצה מדהימה לכאלה שילדו רגיל לאחר 2 קיסריים וגם 3... קוראת מחקרים, מאמרים, מדברת עם הבנות, קוראת סיפורי לידה מדהימים!!!
ההריון עובר סבבה ברוך השם..חוץ מספליוזיס..אבל לא נורא אנחנו אחרי.
בקיצור.. נפגשת עם מנהל מחלקת חדרי לידה ברמבם ובכרמל..., נפגשת עם דולה מדהימה!!!!
אחרי שלמדתי כאילו למבחן של החיים שלי!!! הולכת לפגישות בביח....

מסבירים על הסיכונים בלידה רגילה(קרע ברחם) לאחר קיסרי 1 עומד על 0.5% זא ש99.5% הכל יהיה בסדר!!! לאחר 2 קיסריים זה 0.9-1.8% תלוי על איזה מחקר מסתכלים...זא שאם נעגל אז 98% שהכל יהיה בסדר...
בכרמל מרגישה הרבה יותר תמיכה...ומהסיפורים שקראתי של בנות אחרות יש שם הרבה יותר תמיכה... שבוע 31 מגיעה שוב לביח כרמל בדיקת אולטרסאונד..הערכת משקל 3100 עובר גדול...
אבל אמרתי נמשיך ונראה..יש עוד מלא זמן..שבוע 35 נפגשת שוב עם מנהל המחלקה..עוד הערכת משקל משקל 3600...רופא אחר עשה הערכת משקל 3200... מפה הבנתי שאין לי מה להקשיב להערכה בכלל!
אומר לי להתחיל לעשות זירוזים טבעיים כדי לא להגיע לקיסרי...דר קידר המדהים!!! מחזק ברמות מטורפות... מתחילה בעיסוי פטמות, יחסי מין, הליכה בחול, לא עוזר....מנסים דיקור סיני, רפלקסולוגיה, שיאצו וסטריפינג...גם לא עוזר...
כחודש לפני הלידה מרגישה מידי פעם צירים בעיקר בלילות במרווחים של 3-5 דק..ובבוקר נעלמים כאילו לא היה כלום...
שבוע 39+2 (יום שבת)מחליטה לשתות בבוקרשמן קיק עם מיץ תפוזים...הכל נקבע מראש עם הרופא ועם הדולה...לא עושה כלום... לפני השינה שותה שוב...ועולה לישון... יום ראשון(שבוע 39+3) 5 בבוקר הולכת פעם ראשונה לשירותים... ומרגישה צירים חזקים יותר... נוסעת עם בעלי למרכז בריאות האישה להיבדק... יש צירים..לא סדירים..פתיחה 1 ומחיקה 60(בסדר זה ככה כבר חודש)...
אולטרסאונד מוניטור עוברי תקין...הערכת משקל 4300 ממליץ לעלות למיון.. אמרתי אין מצב בחיים שזה המשקל!! חוזרת הביתה.. שותה שוב שמן קיק והולכת לשירותים... הצירים מתחילים להתחזק קצת.. אומרת לדולה יש מצב שהיום נוסעים לביח. מארגנת לאט לאט תיק לביח... 14:30 אוספים את הבנות מהמסגרות... עושה מלא מקלחות.., מלא סיבובי אגן וכדור פיזיו... 19:30 הבנות הולכות לישון...הצירים ממש מתחזקים..כדי להקל על הכאב עושה סיבובי אגן על כדור פיזיו..ומקלחת חמה..עוזר..ומגביר את הצירים... 22:30 אומרת צריך לנסוע לביח..(40 דק נסיעה).. בעלי לוקח את הבנות להורים שלו.. חוזר..עשיתי ארגונים אחרונים לפני שיוצרים מכינה לבנות דברים לשבוע למקרה חירום ויוצאת לדרך...
מגיעים לביח ב12:00 בלילה זא כבר יום שני...(שבוע 39+4 מוניטור, בדיקת פתיחה... נשאר אותו דבר כמו מלפני חודש (כמעט) פתיחה 1.5 מחיקה 80%..צירים לא סדירים.. הולכת לחדר מוניטור מדבר כל הזמן עם הדולה.. צירים מתחזקים ונהיים במרווחים קצרים יותר..פתיחה 3 גז צחוק.. אחרי כשעה שלא באמת עוזר אלא רק עושה אותי מסטולית.. מבקשת לעשות מקלחת חמימה.. בודקים פתיחה 6 ומבקשת אפידורל..הדולה מגיעה פתיחה 8 ירידת מים(בשיטפון) קוראים למיילדת איך שירשמו המים פתיחה מלאה... מתחילה ללחוץ.. המיילדת עוזרת. הדולה עוזרת. והבעל כמובן גם...
4:40 נולד הקטנצ'יק במשקל 3435 (זוכרת שיום לפני הערכה היתה 4300 כן?!?) עם קצת תפרים. אבל זה כלום לעומת קיסרי.

מאחלת לכולם לידה מהירה כזאת ובידיים מלאות...

שלום,

תודה על הסיפור המרתק, אני משוכנע שהקוראות תמצאנה בו עניין וחיזוק.

בריאות שלמה,
עורך דין עופר סולר

והיום סגרתי מעגל אז החלטתי לשתף אתכם בכול מה שעברתי בכול תקופת ההריון ואחריה:

שבוע 11 מגיעה לעשות שקיפות עורפית הרופא בודק אומר לי הבדיקה תקינה אבל שתדעי שמשהו לא בסדר בעובר ואני בתגובה מה? מה ראית?
יש בעיה בעמוד השידרה. תגשי לעשות סקירת מערכות מכוונת בבית חולים.

התחלתי לבכות וחפשתי תור בדחיפות ואז עברתי משא ייסורים בין ההרגשה הפנימית שהכול בסדר
לבין דעתם של הרופאים שהכול ממש ממש לא בסדר!

טוב אז מצאתי תור הגעתי ואומרים לי אכן יש בעיה ורגע זה כמעט ודאי כי יש גם עורק טבורי יחיד ברגע שיש 2 ממצאים אנחנו חוששים
את זכאית להפלה
מה הפלה אתם רציניים?
זה ממש גרוע?
והם בתגובה אכן כן
מסקירה לסקירה הלב בתחתונים טוענים כי הילדה פשוט תצא עם בעיה בעמוד שידרה
אז שאלתי אפשר לסדר את זה?
הרופאה לא כזה המליצה אז התייעצנו עם רופא אורטופד שטען כי השד לא כזה נורא טוב נו קצת תקווה נתן לי
בעודי לא ישנה בלילות קוראת באינטרנט מקבלת התקפות לב, בוכה, מתייעצת עם רבנים:
הרב לוגסי טען עפ האולטרא סאונד שהילדה בריאה ושלמה
הרב פירר הפנה למנתח עוברים
הרב מוגרבי לקח על עצמו לקרוע שעריי שמיים כדי שיחוס על העובר שבבטני ושיהיה בריא ושלם
כול זה ואני עוד סובלת הקאות בלי סוף צרבות חוסר שינה.

הגעתי שוב לסקירה מכוונת חודש 8 וחצי אחריי 6 סקירות מכוונות פתאום הרופא אומר לי תקשיבי האוזן עם מיקרוטיה (סוג של עיוות)
וזה כמעט ודאי שהעובר עם בעיה כי עכשו את עם ריבוי מי שפיר זאת אומרת שיש כבר 4 ממצאים אנחנו מציעים לידה שקטה
מה? אתם מציעים לי רצח?

והם בתגובה זה לשיקולכם אתם תגדלו אותה שי (בעלי) התחיל לצעוק שם הוציאו אותו החוצה
אני חרב עליי עולמי אבל בפינה שםםם בלב הייתה לי הרגשה שהכול בסדר בכול לילה הייתי מדברת איתה והיא הייתה עונה לי נשבעתתת לכן היא נתנה לי סימנים שהיא בסדר!

ואז בהצעת הרב מוגרבי החלטנו להפסיק בדיקות הריי בכול מקרה אני לא יירצח אותה!

זהו הגיעה הלידה כולם במתח מה ייצא משם חדר לידה הכי מתוח שהייתי בו
והנה יצאה לה ילדה מלכת היופי בריאה ושלמה כן כן בריאההה ושלמה תודה לאל.
המון בכי של אושר שרר בחדר אושר שלא ניתן להסביר במילים.

בכול מקרה נשלחנו למלא מלא בדיקות והיום ברוךהשם השתבח שמו לעד סיימנו את הבדיקה האחרונה והכול תקין.

אז זה הסיפור שלי
תדעו לכם בורא עולם מקשיב לתפילות אני ראיתי במו עיניי שהילדה עם ממצא בעמוד השדרה ואוזן מעוותת וריבוי מי שפיר והעורק טבורי יחיד ועכשו ראיתי במו עיניי באולטרא סאונד עמוד שדרה שלה שהכוללל תקין פשוט יש לה גומה בגב ממש בסוף הגב שלדעתי זה מהמם
ואוזניים מושלמות.

אז תזכרו:
"אלוקים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך"

זוהי כוחה של אמונה

שלום רב,

תודה על השיתוף בחוויה הלא פשוטה שעברתם, אני משוכנע כי הדברים יחזקו את הקוראות.

שמח שהכל הסתדר לטובה ברוך השם.

בריאות שלמה,
עורך דין עופר סולר

שאלה שאלתית למומחים הנכבדים. בתחום הרפואה מקובל מה שנקרא: "Second opinion" שיתוף פעולה וסיעור מוחות בין אנשי מקצוע . זה קיים גם אצל בכירים.

הם מעמידים סוללת עורכי דין. אבל עמך מסתפקים לרוב בעורך דין אחד. ולא פעם יצא לי למרבה הצער להתקל בעורך דין שעשה עלי רושם טוב .אבל כשהגענו ללטיגציה הסתבר שהוא חלש עד חלש מאד. אי אפשר לדעת מה יכולתו של עורך דין עד שלא מגיעים לעצם המעמד.

השאלה איך בכל זאת אפשר לדעת האם עורך דין שפניתי אליו אכן מתאים למשימה? והאם מקובל שיתוף פעולה בין למשל שני עורכי דין באותו תיק? או שזה ענין של אגו. ומה משקל הלטיגציה בהכרעה השיפוטית הסופית.

האם שופטים מתרשמים מעורך דין שיודע לעשות את ההצגה באופן מרשים ומתגלה כידען ותקיף, או שאין לזה משקל?

שלום רב,

עניין בחירת עורך הדין המתאים הינו אכן נושא מורכב. ראשית ככל שמדובר בתביעת רשלנות רפואית כדאי ומומלץ להבנתי לפנות אל עורך דין אשר זהו תחום עיסוקו הבלעדי. גם לעניין הנסיון במקצוע יש משקל. אפשר לנסות לבחון פסיקה של המשרד. שיתוף פעולה בין עורכי דין בהחלט אפשרי במקרים המתאימים אך כאשר פונים אל עורך דין מנוסה בתחום לרוב אין צורך בשת"פ כזה. אני יכול להעיד על עצמי שלמרות נסיוני במקרים מתאימים אני מתייעץ עם קולגות בנושאים ספציפים (ולעיתים גם מתייעצים עמי) ורואה בכך תועלת.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

ערב טוב עורך דין סולר!

הגעתי לרופא שיניים בבקשה לבצע סתימה לשן עם חור. האם סתימה נוספת שנעשתה שלא בצדק (עניין רדיפת בצע של הרופא) (תו"כ הצבעה של רופא השיניים על צילום שיניים שלי בטענה שיש חור, כאשר בבירור לא נראה הבדל בין שן בריאה לזו שצויין בה חור וגם לא בתחושה העצמית שלי) אותו רופא טען שיש חורים בשני שיניים קיצוניות משני צידי הפה, לאחר שביצע סתימה בצד אחד עצרתי אותו ואמרתי לו שסותם לי את השן הלא נכונה ולא את זו שבאתי בגללה, לאחר מכן טען ששינה את תכנית הטיפול והתפלא שלא עדכנו אותי.. כן בטח, עובדה שלאחר מכן אמרתי לו שאין לי חור גם בצד השני ואז לא נגע שם. האם יש בסיס לתביעה על רשלנות רפואית במקרה כזה? כמה פיצויים אפשר לקבל והאם זה שווה להכנס להליך המשפטי?

שלום רב,

כדי לבחון אם אכן הייהת התרשלות בטיפול השיניים יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי מהטיפול כולל תילומי רנטגן ולהתייעץ עם רופא שינים מתאים.
אם יתברר כי בוצע טיפול מיותר ו/או לא נכון יש לשקול האם היקף הנזק יצדיק תביעת רשלנות רפואית. ככל שמדובר בנזק לא רב ניתן בחלק מן המקרים לשקול פניה לחברת הביטוח המבטחת את הרופא בביטוח אחריות מקצועית בנסיון לקבל פיצויים ללא תביעה.

בכל מקרה אמליץ בטרם כל פעולה על התייעצות מסודרת עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית בפגישה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

היום בדיוק לפני שבוע
אני בהריון רביעי, אחרי 3 לידות רגילות
שבוע 39+ 4

קמה בבוקר אחרי לילה שבו ישנתי רצוף
וזה כבר היה מוזר!

חייבת לציין שכל ההריון היה תקין לחלוטין

ב8.00 בבוקר אמא שלי מתקשרת ומתחננת שאלך לעשות מוניטור עוברי. אמרתי לה שכבר לפני שבוע הלכתי לעשות ואחכה עוד כמה ימים..

ב10.30 בבוקר אני קולטת שאני לא מרגישה אותה כמעט.

לא הייתי רגועה , הלכתי לקנות גלידה ונחתי קצת לראות אם תזוז. עד שעה 13.00 לא הרגשתי תנועות!

כל הסרטים הכי גרועים עברו לי בראש.

התקשרתי לבעלי אמרתי לו שאני נוסעת לעשות מוניטור שידאג ל-3 קטנים שלנו.

מגיעה לרעננה עושים לי מוניטור במקום 20 דק', 40 דק' וכל שניה רופא אחר נכנס להסתכל במוניטור.

האחות אומרת לי את נכנסת לרופא בלי לחכות בתור.

היה דופק לעובר אבל הוא היה סדיר מידי
נכנסת לרופא שמיד אומר לי " אני מזמין לך אמבולנס לבית חולים מאיר"

לא אכנס לכל הסיפור , רק אומר לכן שתוך 10 דק' הייתי בחדר ניתוח, ועשו לי ניתוח קיסרי חירום!!

בעלי לא הספיק להגיע.

היה מפחיד, מלחיץ, בעיקר לבד. כנראה שהייתה היפרדות שליה, התינוקת שלי איבדה המון דם וממש הייתה בסכנה.

בנס הרופאים הצילו אותה ואותי!

מחר אנחנו משתחררות בעזרת השם אחרי שבוע. מה שאני רוצה להגיד לכן בכל הסיפור
שתלכו אחרי מה שהבטן והלב אומרים לכן
תהיו קשובות לגוף שלכן.

תמיד תמיד תוודאו תנועות עובר זה מציל חיים.

לידה קלה לכולן.

מזל שיש סיפור אחד טוב על בית חולים מאיר - הסיפור שלי איתם לא מי יודע מה בלשון המעטה. הכניסו אותי ללידה בניתוח קיסרי רק אחרי שעות של המתנה, מסיבה לא ברורה ורק אחרי מצוקה עוברית ברורה וסכנה אמיתית לחיים שלי ושל הבייבי. אני לא אחזור ללדת בבית החולים מאיר ומקווה שיהיו רק סיפורים טובים של לידות מוצלחות לכולן. אל תשכחי להודות לקדוש ברוך הוא.

שלום,

תודה על תגובתך, מאחל לך ולמשפחתך בריאות וכל טוב.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

קרה לי סיפור דומה עם הבכור, היום בן 3. אני הלכתי לעשות מוניטור שגרתי בקופ"ח, שבוע 39. המוניטור היה נראה שקט מידי, גם אחרי דאכלתי מתוק ושיניתי תנוחה. שלחו אותי לרופא נשים שלי שיראה, אמר לנו ללכת לחדר לידה כי זה לא מוצא חן בעיניו. תוך רבע שעה משהגענו לשם הכניסו אותי לחדר ניתוח. הבן שלי יצא לבן, חבל הטבור היה כרוך לו סביב הרגליים והוא היה צריך לקבל 2 מנות דם. גם אני קיבלתי מנת דם. אכן נס וצריך להיות קשובים לגוף.

שלום,

אין תחליף לתחושות האם בהריון - לצערי נתקלתי בעבודתי כעורך דין בתחום הרשלנות הרפואית ביותר מדי מקרים בהם הצוות הרפואי לא נתן לתחשושות אלו מספיק משקל.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שמחה ב"ה לשמוע ששתיכן בסדר ובריאות.

אצלי בשבוע 41 עשו זרוז ועלה לי החום חשבתי משהו לא בסדר אבל התביישתי להגיד לאחות כי אמרתי לה מלא פעמים ואמרה זה כלום זה רק חום יירד.

עשו מוניטור עוברי. הדופק לא היה סדיר, ובסוף אבא שלי שיהיה בריא קרא לרופא שעבר במקרה (יד אלוהים) במסדרון שהאחות לא בודקת ומשהו לא בסדר, מכאן לשם בתוך עשר דקות פקעו לי מים, עצרו יולדת בחדר ניתוח, הכניסו אותי והוציאו את התינוק, מיותר לציין שהייתי בטראומה כל הגוף שלי רעד פחד אלוהים.

אז לגמרי להקשיב לתחושות. וכל הכבוד לאמא שלך :) ממש שמחה שאתן בסדר!

שלום,

תודה על השיתוף במקרה - שמח שאצלך הכל הסתיים לטובה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אני גם דומה...

לפני חודשיים ילדתי לא הרגשתי תנועות. פתאום היה לי דימום. מהר לבית חולים. מחברים למוניטור הכל תקין. שמו אותי בחדר יולדות עם פיטוצין ללילה פתאום הרגשה רעה תחושה לא טובה.

קוראת לאחות מחברים אותי לבדיקת מוניטור - המוניטור לא תקין שוב פעם אחרי 40 ד עוד פעם מוניטור שוב לא תקין עד שבאה מושיעה מסתכלת על המוניטור כבר 2 בלילה אומרת לי יש האטת דופק לעובר את עוברת לחדר לידה...

מושכים לי את הזמן כל פעם המוניטור תקין ושוב האטת דופק לעובר עד 5 וחצי בבוקר יש דופק תקין / האטה ואז אחרי התייעצות החליטו על ניתוח קיסרי חירום הדופק הואט לגמרי אפילו בעלי לא יכל להכנס איתי לא רציתי ניתוח אבל העיקר שהתינוק יצא בריא ושלם.

תחושה של אמא היא התחושה הכי טובה... באותו יום אמרתי לבעלי היום אני בחדר לידה וכך היה!

בלי פתיחה בכלל צוואר סגור ללא ירידת מים.

שלום,

תודה על השיתוף בחוויה הקשה, אכן כפי שכתבתי בפתח שירשור זה גם כיום עם כל הבדיקות והטכנולוגיה אין תחליף לתחושת האם.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

את צודקת אני איתך כי גם לי היה סיפור אבל אצלי נגמר עצוב היה בשבוע 15 וחצי היה לי דימום תאומי בערב כיפור לקחו אותי באמבולנס היה דופק אבל הדימום התחזק ואחרי לילה הפסיק לא בדקו לי דופק רק בקבלה למיון ואחרי זה ביתי בהשגחה שהדימום הסתים שלחו אותי הביתה ולא בדקו דופק אבל אני היה לי תחושה שלא הגמר טוב אז היתי עקבת אחרי כול דבר אז אחרי שבוע שחרו אותי היה לי כאבי גב פתאום כמו פדוראל שעושים בגב עכשיו אז הרופא המליץ לי ללכת למיון לבדק ושהלכתי פתאום רופא אחרי רופא באים בודקים באולטרנסונד ואז אני שאולת כי ראיתי שה 3 רופאים בודקים אז אמרו לי שכבר היתי בשבוע. 16 אמרו לי תשמעי יש חדשות רעות כבר שבוע העובר שלך מת בבטן הוא נמצאה בלי דופק .אז מבינה מה שאת אומרת אצלח הצילו ברוך השם אז אני מצדיקה אותך ולכול הבנות שמכוונות להיות בהריון כול דבר שאתם מרגישות שלא בסדר אל תביישו ללכת למיון או לבדק זה יכול להציל חיים .שלא תדעו מזה ברוך השם אחרי חוצים אחרי הגדרה שעברתי והיה נוראית וארוכה יותר מלידה גיליתי שאני שוב בהריון והיום היא בן 10 חודשים .וזה ילד 7 שלי אחרי 6 שילדתי ואחד שעבדתי וגם אני יגיד עוד משהו שתהיו בהלם ה7 ילדתי בחדר מיון לא הספקתי לכנס לחדר לידה טוב חצי שעה ילדתי אותו בחדר מיון.

שלום,

תודה ששיתפת במקרה הקשה, אני משוכנע כי קוראות רבות ימצאו עניין בפוסט. מאחל לך ולמשפחתך בריאות שלמה ובשורות טובות.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

עד שלא ישנו את החוק בישראל, בשביל שאפשר יהיה להגיש תביעות רשלנות רפואית גם במקרים שבהם, תודה לאל, לא נגרם נזק שיכול לבוא לידי ביטוי בנזק חמור מאד לעובר כמו במקרה המתואר, הרופאים לא יתפסו את עצמם בידיים. מה יכולה לעשות הפונה? כלום! היא תפנה לעורך דין שיגיד לה שבגלל שלא נגרם לה נזק "רק כמעט" אין לה בסיס להגיש תביעת רשלנות רפואית ולכן אותם רופאים ואנשי צוות רפואי שהיו אחראיים ל"כמעט" רשלנות רפואית ימשיכו לזלזל במטופלים גם מחר. חייבים לאפשר בחוק לתבוע רופאים ואנשי צוות רפואי שלא עושים את תפקידם כראוי, גם במקרים שלא מסתיימים במוות או נכות חס ושלום.

שלום,

אכן לצערי תביעת רשלנות רפואית במקרים בהם לא נגרם נזק למרות התרשלות בטיפול הינה בעייתית למדי. בחלק מן המקרים ניתן לשקול תלונה למשרד הבריאות וכלל שקיימות ראיות להתרשלות חמורה אשר למרבה המזל לא גרמה לנזק יתכן בהחלט כי תתקיים בדיקה של משרד הבריאות אשר תוביל להליך משמעתי.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

איזה סיפור מטורף

וואוו איך את מחזירה אותי לנס שלי עם הבן הבכור שלי וניתוח קיסרי חירום שעברנו גם אחריי לילה שבו לא הרגשתי תנועות והלכתי עם הלב שלי.

בבית חולים אמרו לי שאתכונן ללידה שקטה וברוך ה׳ הוא יצא חי ונושם עם חבל טבור מסובב פעמיים מעל צווארו ועל גופו. אמרו לי שבמקרים של כריכת חבל הטבור כל כך הרבה פעמים ובכזאת רמה בדרך כלל אין לעובר הרבה סיכוי לצאת בלי נזקים. ה' שמר עליו.

היום הוא בן 7 האושר והאור של חיי.

רק בריאות ותגדלי אותם בנחת!

שלום,

תודה על השיתוף במקרה, כריכת חבל טבור הוא סיבוך לא פשוט ואני שמח שבמקרה שלך המקרה הסתיים בטוב.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום,

תודה על השיתוף בחוויה הלא פשוטה שעברת. גם כיום עם שלל הבדיקות והאמצעים שקיימים בהחלט מסכים כי אין תחליף לתחושה של האם.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

צהריים טובים עורך דין סולר - התייעצות ברשותך,

אשמח לדעת האם יש כאן מקום לתביעה בשל רשלנות רפואית.

בעת הכנסת נפרוסטום לכליה הכניסו בטעות לריאה וכל הנוזלים והשתן שהיה בכליה נכנס לריאה וגרם לחוסר חמצן וקושי נשימתי בעקבות כך אשפוז של 10 ימים שבהם הכניסו נקז לריאה כדי שהנוזל ייצא וכמובן נשארה בגוף צלקת מהנקז ריאה.

אף רופא לא מוכן לרשום חוות דעת שהייתה פה רשלנות רפואית האם אין פה מקום לתביעת בית החולים?

מיותר לציין שזה היה כמה ימים לאחר לידה והפסד ימי עבודה של הבעל וההורים שעזרו בטיפול של שאר הילדים.

שלום רב,

אכן ללא חוות דעת אין דרך להגיש תביעה לבית משפט. כדי להעריך אם אכן היהת התרשלות בטיפול יש צורך ביותר פרטים - ברור שנגרם נזק וברור כי הטיפול נעשה בצורה לא נכונה אולם יש לבחון אם הטעות הזו עולה כדי התרשלות. כדאי ראשית לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל להפנות אתכם לרופאים אשר עוסקים במתן חוות דעת בנושא רשלנות רפואית (ככל שאתם מנסים עצמאית לקבל חוות דעת).

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

שלום לעורכי הדין

הגעתי בהמלצה של חברה בפייסבוק ואני מקווה שתמצאו זמן לענות לי לגבי המקרה הבא, שלפי דעתי מצדיק תביעת רשלנות רפואית.

מטופלת מגיעה למרפאת שיניים בקופ"ח לצורך תור שנקבע לה ע"י צוות המרפאה כחלק מתהליך של הכנסת שתלים. נכנסת לסייעת שמזריקה לידוקאין (חומר מרדים) כ5 פעמים בלסת עליונה דו"צ. לאחר וידוי הרדמה נכנס הרופא המטפל , מסתכל על תכנית הטיפול ואומר שהייתה טעות מנהלית והמטופלת הוזמנה חודשיים לפני הזמן.

בפועל יצא שהמטופלת הורדמה שלא לצורך. ברקע המטופלת סובלת מיתר לחץ דם וידוע שהחומר המרדים גורם להפרעות בקצב הלב.

רצינו לשאול אם ניתן לתבוע על רשלנות רפואית ונזקי גוף או עוגמת נפש?

נודה לעזרכתם.

שלום רב,

ברור שמדובר בהליך לא תקין שבו לא וידאו קודם להרדמה כי אכן זהו המועד לטיפול.

כדי לשקול תביעה יש צורך להעריך את היקף הנזק ומבלי חלילה להקל ראש במקרה אם אין נזק קבוע ספק אם המקרה יתאים לתביעה בבית משפט שכן תביעה כזו כרוכה בעלויות לא מבוטלות בעוד שהיקף הפיצוי במקרה שבו לא נגרם נזק קבוע אינו רב.

לא הבנתי מהפניה אם נגרם נזק כלשהו בעניין הלב / לחץ דם או עניין אחר בשל ההרדמה.

אם נגרם חלילה נזק כמובן שהעניין אחר לחלוטין. מציע כי תערכו יעוץ מסודר בפגישה עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית כדי לקבל החלטה אם יש מקום לתביעה במקרה זה.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

בוקר טוב

במהלך כל ההריון כל פעם היו מוצאים פגם חדש אצל העובר ובחודש 8 אמרו לעשות לידה שקטה, באותו הרגע שזה נאמר לי הילד ממש התחיל להשתולל בבטן וזה היה סימן בשבילי שלא סתם נאבקתי עליו עד עכשיו וגם ברגע זה אני אמשיך!

טענו שיש לו מום בלב, הרחבה של חדרי המוח, זרימות מוגברות בחבל הטבור ועוד שלל תופעות שלא רוצה להיזכר בהן, עברנו כל כך הרבה בדיקות בכל רחבי הארץ, עד הרגע האחרון פחדתי ולא ידעתי אם יצא לי ילד בריא או מוטציה מכל ההפחדות של הרופאים. וכמו שהרופאים אוהבים להגיד ״מה את צריכה את זה את צעירה יהיו לך עוד הרבה ילדים״.

ברוך השם הילד יצא בריא ואין לו מום בלב וחדרי המוח בגדר הנורמה. האם במקרים כאלה אני יכולה לתבוע את הרופאים שעוד שניה, היו גורמים לי להפיל את העובר שנולד בריא...?

שלום,

אני חושש שהסיכויים לתביעה כזו לא גבוהים. ראשית איני מקל ראש בסבל ובחרדות שעברת אולם בסופו של דבר אם הבנתי נכון אין נזק קבוע ובמקרים כאלו אם תקבע אחריות היקף הפיצוי מוגבל מאד.
מעבר לכך אם אכן היו בהריון ממצאים שהרופאים דיווחו לך עליהם אזי ספק אם תקבע רשלנות מצידם גם אם בסופו של דבר התינוק בריא.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אני חן בת 34 יומיים אחרי לידה.
לפני שנתיים וקצת (הייתי עם התקן מירנה) הגעתי למיון וולפסון עם כאבי בטן תופת
ניכנסתי למיון והרופא עושה לי אולטראסאונד בלבד בלי שום בדיקה אחרת בטענה שהכל בסדר ושולח אותי הביתה.. בנתיים ממשיכים הכאבים.. יומיים אחר כך חוזרת שוב למיון עם אותם כאבים
ושוב אותו סיפור שוב אולטראסאונד והביתה..
למזלי יום אחר כך היה לי תור שנקבע חודש מראש לרופאת נשים שלי .. הולכת לרופאה והיא צורחת עליי: "תגידי לי את נורמלית??, איפה היית עד עכשיו??" "כל הרחם והאגן שלך מזוהם ודלקתי.. היית מגיעה אליי עוד כמה ימים והייתי שולחת אותך לכריתת רחם"! .. "אחרי הזיהום הזה לא יודעת אם תצליחי להיכנס שוב להריון אי פעם"
למזלי קיבלתי טיפול בזמן... שנתיים לא שמרתי ולא ניקלטתי להריון.. שאני אחת שנקלטת מהר..
מאז ששמתי את ההתקן גם עליתי המון במשקל..
לפני שנה ושלושה חודשים עברתי ניתוח שרוול.
חצי שנה אחרי הניתוח נקלטתי להריון..
עברתי הריון סיוט
לא מצליחה לאכול כלום.. בטח לא בשרי או דגים.. אז ניגררתי לאכול רק שטויות (מתוקים בעיקר) ורק מקיאה.. כנראה שילוב של ההריון והניתוח..
התחלתי את ההריון במשקל 65 ולפני הלידה שקלתי 59.. הייתי במעקב הריון בסיכון גבוה עם סכרת הריונית והמוגלובין 8.2
ניכנסתי לשמירת הריון לפני פסח האחרון. בסקירות אומרים לי כל מיני דברים מפחידים והרופאה ממליצה לי על הפלה..
מגיעה לשבוע 28 אומרים לי יש לתינוק מום בלב ואגני כילייה מורחבים.. חשש לתיסמונת דאון ועוד כל מיני דברים מפחידים..
בנתיים אני בבית משתעממת לגמרי מהמנוחה המאולצת שנחתה עליי..
מגיעה לשבוע 33 וקצת וזהו נמאס לי לא לעשות כלום..
מחליטה לעשות סיבוב לקנות בגדים וציוד לתינוק
מחליטה שבא לי לעשות יום כביסות ואפייה..
הולכת לשיעור תורה בערב עם כל מה שאפיתי..
חוזרת הביתה הולכת לישון וקמה בארבע בבוקר בתוך בריכת שחיה..
ירידת מים...
ניכנסת ללחץ וישר נוסעת לבית החולים...
אין צירים.. אין חוץ מירידת מים שום סימנים ללידה
בנתיים במיון אני מתפללת להשם שהעובר לפחות מצג ראש שיוכלו ליילד טבעי...
ברוך ה' העובר מצג ראש עושים לי בדיקת gbs ומאשפזים אותי בטרום לידה
אמרו לי אם לא תתקדם לידה לבד יילדו אותי בשבוע 35. מצד אחד רציתי שתתקדם לידה לבד בלי שום התערבות ומצד שני התפללתי להחזיק עוד שבוע כי בהערכת משקל העובר היה 1.700 קילו ורציתי שישאר כמה שיותר.. שיגדל.. אין אף אחד איתי.. בעלי עם הילדים בבית ואין מי שיהיה איתי.

עוד באותו הלילה התפתחו צירים וישר ניכנסתי לחדר לידה. בלידה הייתי גם כן לבד לגמריי בקושי המיילדת הייתה איתי הגיעה לשלב של הלחיצות.

בלידה החלטתי שאני לא רוצה אפידורל כי אני יודעת כמה אני סובלת אחר כך מהגב.
דימיינתי הלידה שאמא שלי ז"ל נמצאת ליידי ומחייכת אליי ונותנת לי כח לעבור את הלידה לבד. הרגשתי אותה ליידי.

(היא הייתה איתי בשתי הלידות הקודמות שילדתי עם פיטוצין ובלי אפידורל ותמכה בי ועזרה לי כל כך)
ילדתי ב8 ועשרים בבוקר תינוק מתוק וקטן קילו ו970 גרם. הניחו אותו עליי לשניה וחצי וישר לקחו אותו לפגיה אפילו לא הספקתי לראות את הפנים שלו. בעלי מגיע רק בצהרים (לא היה מי שיהיה עם הילדים) הוא בא לשעה ראה את התינוק וישר חזר הביתה שוב לקבל את הילדים מבתי הספר.

ביקשתי במחלקה להישאר יום נוסף.
הייתי אמורה להשתחרר היום.

בעלי מתקשר אליי שאני יחזור הבייתה הוא בדרך לבית חולים עם התקף של אבנים בכליות.
ואני עד עכשיו הייתי בסדר.. רק היום התחילו לי כאבי תופת מההתכוציות וסחרחורות בגלל המוגלובין נמוך.

כולי בסרטים מה נעשה. איך נסתדר עם הילדים.. בסוף חמותי נרתמת לעזרה. ואני נשארת לעוד יום אישפוז. הקטן פה עד סוף השבוע לפחות ואני מנסה לעמוד בניסיונות.

זה הסיפור שלי

שלום,

תודה על השיתוף בחוויה הלא פשוטה שעברת. אני משוכנע שקוראות הפורום ימצאו בו עניין וחיזוק.

בריאות שלמה ונחת מהילדים,
עו"ד עופר סולר

בוקר טוב עורך דין עופר סולר

הבן שלי בן ה3.5 היה עם חום גבוה בשישי שבת האחרונה. ושמתי לב שהוא בקושי נותן שתן אז נתתי לו לשתות יותר ובכל זאת לא עזר. ביום שבת עשה פיפי בצבע חום / אדום ממש כמו דם ופה נידלקה לי נורה אדומה שמשהו לא בסדר.
התקשרתי לבקש הפנייה לחדר מיון ואמרו שאין צורך ועלי לגשת למרפאת ביקור רופא שיבדק.

הגענו לביקור רופא , מעבירים אותו לאחות לבדיקת חום למשקל ..וציינתי שהפיפי של הילד מאוד מוזר הצבע שלו כהה מהרגיל..אמרה לי תיכנסי לרופא.

נכנסנו לרופא שבדק אותו ותוך כדי בדיקה שוב מציינת בפניו שהיה לו חום גבוהה עולה ויורד ופיפי מאוד כהה על גבול האדום.

ביקשתי שיעשו בדיקת שתן ולא עשו ..אמרו שהכל תקין והוא צריך פשוט לשתות יותר וזהו.

יצאתי מישם ממש לא רגועה ,קבעתי תור לרופא שלו ליום ראשון על הבוקר, הגענו אליה והסברתי לה למה הגענו .. ובפעם נוספת העלתי את נושא הפיפי שהיה לי קצת מוזר ..עשתה לו מיד בדיקת שתן ונדהמה מהצבע של הפיפי..
נתנה לי מיד הפניה למיון בלי יותר מידי הסברים.. ואמרתי שסביר להניח שמאשפזים ל24 שעות להשגחה ..
הגענו למיון .. בדיקות דם ושתן מעידות על מצב חמור באמוגולובין של הילד שירד מ12.5 ל7.5
הרופא אמר ש-מה שנותר לעשות זה לתת מנת דם כי הילד איבד הרבה מאוד דם (בפיפי) והגיע למצב של סכנת חיים!

קיבל מנת דם ועירוי נוזלים. מאושפזים כבר כמעט שבוע ללא סיבות מוצדקות למה שקרה.
בנתיים עדיין ממשיכים בבדיקות.

השאלה שלי,

האם לפי דעתכם ניתן לתבוע את הביקור רופא על רשלנות רפואית? על זה שלא עשו את כל הבדיקות שצריך ... למרות שביקשתי מהם .. ושיחררו הביתה וכתבו שהכל תקין.

אני משתגעת שככה יש זילזול בבני אדם.

כששאלתי טלפונית אחיות להתייעץ מה עושים וציינתי שהילד נראה לא כרגיל עם חום גבוה ופיפי אדום. אמרו רק שישתה הרבה וזהו. ושאלתי אם צריך להגיע למיון אמרו שאין צורך.

עצוב מאד... אבל זה לא המקרה הראשון של רשלנות רפואית של רופאי ביקור רופא וחשבתי שרק אצלי זה קרה כי בני דניאל היה מבקר הרבה בביקור רופא עד לפני שבוע.

אני ישתף את המקרה שקרה לבני דניאל לפני שבועיים וחצי שישבתי שבעה הבן שלי הלך לביקור רופא בלעדיי פעם ראשונה ונכנס לד"ר עבדאללה. ואמר לו ד"ר אני סובל מכאב ואמור לקבל תרופה דרך הווריד ומספר כדורים הרופא אפילו לא בדק אותו אמר די אתה פה הרבה אין יותר תרופות וטיפולים תלך למיון הבן שלי אמר סבבה תן לי הפניה למיון לא רצה לתת לו
הבן שלי יצא משם בוכה מההשפלה ןמכאב שלחתי אותו למד"א אם טופס שיש ביידנו וקבל טיפול v.i.p ממד"א.

אני מאחלת לרופא הזה מכל הלב שירגיש את הכאב הנוראים וההשפלה שבני עבר ועובר

עורך דין סולר, משום מה לא ענית שאלה שלי. אשמח להתייחסות שלך למקרה שלנו.
תודה, יעל

שלום,

מתנצל על העיכוב בתשובה - ראי תשובתי בצמוד לפנייתך.

בריאות שלמה,
עורך דין עופר סולר

שלום,

תודה על השיתוף בחוויה הלא חיובית. מאחל לכם בריאות שלמה והחלמה מהירה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום רב,

נראה על פנין מהתיאור שנתת כי ההתנהלות של רופאי ביקור רופא אכן מצדיקה בירור רציני שיכלול קבלת מלוא התיעוד הרפואי והתייעצות עם מומחה. באשר לנושא התביעה - הקושי במקרים כאלו הוא להוכיח נזק משמעותי שיצדיק כלכלית הגשת תביעה כזו שכרוכה בעלויות של חוות דעת רפואיות. אמליץ כי לאחר שיתברר מצב הילד באופן סופי שתערכו יעוץ מסודר בפגישה עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיעריך אם יש מקום להמשך בירור משפטי והאם היקף הנזק יצדיק גם תביעה במקרה זה.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

שלום לעורכי הדין הנכבדים

הגעתי וקראתי באתרכם לא מעט. אני מניח שהמקרה שלנו הוא רשלנות רפואית אך הייתי שמח לשמוע זאת מאחד מעורכי הדין שלכם. לאמא שלי ז"ל התגלה סרטן כיס המקרה באיחור רב מאד, של יותר מחצי שנה. בגלל הגילוי המאוחר של גידול סרטני בשלב מתקדם, נאמר לה כי הסיכוי להחלים אפסי. היא נפטרה מהסרטן והטיפולים הקשים שקיבלה בסוף חודש מאי 2018. אנחנו רוצים בדוק הגשת תביעה נגד ביתה חולים איכילוב שם טופלה ושם היו אמורים לגלות את הסרטן במועד הבדיקות הראשונות שעשו לה, יותר מ-6 חודשים לפני הגילוי בפועל.

כיצד מתנהלים מכאן?

שלום רב,

ראשית אני משתתף בצערכם על האסון שפקד אתכם. כדי להעריך אם אכן הייתה התרשלות בטיפול באימכם ז"ל וכן האם איבחון מוקדם יותר אכן יכול היה לשנות את מהלך המחלה עד לאפשרות של מניעת מותה יהיה צורך ראשית לתאם פגישת ייעוץ במשרדנו. בפגישת היעוץ נשמע את הפרטים המלאים של המקרה ונעיין בתיעוד הרפואי אשר בידיכם וננסה לתת לכם הערכה ראשונית של המקרה.
לאחר מכן אם נראה כי יש סיכוי ממשי לבסס במקרה זה טיעון בדבר רשלנות אנו מקבלים באופן מסודר מכל הגורמים הרפואיים את התיקים הרפואיים המלאים וערוכים ייעוץ עם מומחה רפואי מתאים ולעיתים גם מספר מומחים רפואיים כדי להעריך מבחינה רפואית מה אירע, האם הייהת התרשלות בטיפול והאם אכן התרשלות זו גרמה לנזק. ככל שהמומחים הרפואיים סבורים כי יש מקום לעריכת חוות דעת מלאה ניתן לקבל חוות דעת כזו ועל בסיסה להכין תביעת רשלנות רפואית.

מאחל לכם שלא תדעו עוד צער,
עורך דין עופר סולר

היי
התייעצות האם יש מקום לתביעה על רשלנות רפואית
הגעתי למוקד של מכבי ב22:00 בלילה עקב כך שהרגשתי ממש ממש לא טוב לא אפרט כאן
שהגיע תורי לרופאה אמרה כי ב10 לא עושים בדיקות דם כי ב23 בלילה המעבדה כבר לא פה והם לא יחכו רק לבדיקות דם שלי
אמרה כי עד 22:00 לוקחים בדיקות דם ושהגעתי אליה היה 22:20 מן הסתם חיכיתי בתור והגעתי אפילו טיפה לפני 22 בלילה למוקד עצמו
דרשתי בדיקות דם אך סירבו בכל תוקף
כי לא יחכו לבדיקות שלי והם הולכות הביתה
יום למחרת כבר הגעתי לרופאה מרוסקת נשלחתי למיון ואני מאושפזת עם המון אנטיביוטקה והמון בדיקות

יש כאן איזה משהו שאפשר לעשות? היתה לי רשלנות רפואית לפי דעתכם?

אשמח לתשובה של עורך דין מנוסה מטעמכם.

בר

שלום רב,

ראשית מאחל החלמה מהירה ומהירה. אין לצערי דרך ממשית על בסיס מידע כה חלקי להעריך אם הייהת התרשלות בטיפול וחשוב לא פחות אם הייהת התרשלות האם אכן גרמה לנזק. השירות הרפואי בקהילה (קופת חולים וכו') אכן מוגבל במשאביו וזמינותו בשל אופיו ומטרותיו ובמקרים דחופים מחליף אותו השירות בבתי חולים שזמין כל העת. ייהה צורך להעריך במקרה זה האם אכן ביצוע בדיקת הדם הייתה מונעת את ההתדרדרות למחרת בבוקר. אני מציע כי תערכי יעוץ מסודר עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות בפגישה להערכת המקרה והאם יש מקום לתביעה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

כבר במשך שש וחצי שנים , אני סוחבת איתי פצע פתוח . הלידה של בני הבכור הסתיימה בקרע דרגה שלוש בי וניתוח שחזור. מאז ילדתי עוד שני ילדים במהלך ניתוח קיסרי. זה היה קיסרי חירום ובהול בשניהם. אני קטנה בגובה 1.45 . כן יש שרשרף קבוע בבית לעלות. בלידה הזו הייתה לי דולה שלא ביצעה את תפקידה נאמנה ולא הסבירה לי ולא טרחה להסביר על הסכנות שבלידת ואקום - בכל השעות של הצירים שעברתי היא לא הייתה איתי , רק אחרי שקבלתי אפדוראל ורק הציקה לי .

אני זוכרת את עצמי לאחר שתי לילות ללא שינה ומותשת . צריכה לומר שמות לתפילה של הדולה שאני בקושי זוכרת איך קוראים לי והלידה תקועה במשך שלוש שעות וחצי מפתיחה מלאה.

אני בטוחה שאילו הייתי יודעת שאסבול מגזים ודליפות שתן כל חיי , והייתי יודעת זאת לפני לא הייתי מסכימה לואקום ובכך אולי הייתי יכולה ללדת רגיל . גם אם הלידה הזו הייתה קיסרית. אבל עכשיו אין לי סיכוי .

נכון אני מאושרת ושמחה בילד הגדול הבכור
והמהמם שלי . אבל לא יכולה לשכוח את הלידה שלו יום יום . כשבחרתי דולה רציתי שהלידה לא תסתיים ככה . אבל היא הסתיימה באופן שסיכן את חיי ועד היום הרופאים לא יודעים מה הנזק . בגלל שלעניות דעתי הדולה לא ביצעה את תפקידה כראוי . לכן מרתיח אותי לקרוא תגובות של דולות, שהן לא מתקרבות עם נסיונן ככל שיהיה לרמה של רופא ממליצות המלצות שאין להן כל בסיס בלי לראות יולדת.

רק רציתי לספר למה הגעתי לכאן ולמה רק המחשבה על ילד נוסף מנערת לי הנשמה, ואני מוכנה לסבול סבל שבעיני הגיע לי בגלל רשלנות רפואית חמורה. לאחר מכן התברר שלאחותי התאומה ולי יש מבנה מיוחד שהתינוק לא יכול לעבור בו . ולכן זה קרה .

אגב הלידה הייתה אמורה להיות מפוקחת אך זה לא קרה . ואמרתי לגולה שאני חוששת שלא אצליח ללדת רגיל והנה צדקתי . מי משלם לי על כל הסבל האדיר שעברתי ושאעבור ?

שלום רב,

ראשית אני סבור כי כדאי לברר את המקרה באופן מסודר בסיוע עורך דין אשר מתמצא ברשלנות רפואית - יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום המיילדות והגניקולוגיה. אם הלידה הייתה לפני שש וחצי שנים הרי שעילת התביעה תתיישן בחלוף 7 שנים מהלידה ונותרה רק חצי שנה לבירור המקרה - פרק זמן לא ארוך ולכן אמליץ שתפני לקבלת ייעוץ בהקדם.
באשר לדולה - למרבית הדולות אין הכשרה רפואית פורמאלית והן לא אמורות למנוע סיבוכים בלידה אלא לספק תמיכה בעת הלידה ולכן להבנתי יש להתמקד בליווי הרפואי והסיעודי שניתן לך בלידה ולבחון את איכותו והאם נפל בו פגם.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

מחצות ועד 5 בבוקר שעות של חוויה קשה וטראומתית עבורי עבור בעלי ועבור הגורה.
״לא מתמחים בתינוקות״, זו התשובה שקיבלנו כשדקרו את בת החודשיים שלנו באצבע ולחצו ולחצו במשך דקות ארוכות לא הצליחו למלא מבחנה זרקו אותה ואז דקרו ברגל ושוב דקות ארוכות שניסו למלא מבחנה דקות שבהן היא צורחת ואני בוכה ושואלים אותי ״אבל למה את בוכה?״, ו״ממה את בלחץ?״
הבדיקה נשלחת למעבדה ונפסלת בגלל לקיחה לא תקינה
מחכים עוד שעה, עד שבעלי מרים את הקול. מגיע רופא (עוד אחד!) לבדוק את אותן בדיקות שעשו לפני כן ולשמוע את אותו סיפור שגוללנו 4 פעמים, הרופא מכניס ליד של הילדה מחט ומשאיר בפנים, דקירה נוספת, בכי נוסף.
עוד מעל שעה של המתנה לתוצאות. מקבלים תוצאות של ילד אחר בכלל. חלם. הכל נראה כמו בדיחה, כמו סיוט.

אנשי הצוות לא דוברים עברית.

במיון מצטברים אנשים כולם מבקשים טיפול ולוקח שעות ארוכות עד שבכלל מדברים איתם.
שוב מזכירה מדובר בתינוקת בת חודשיים עם חום גבוה שבוכה ללא הפסקה.

הדובדבן שבקפצת: רופא אחראי מחלקה טוען שאני אובר מניקה את הילדה, שהיא שמנה לגילה ומה פתאום להרגיל לציצי (רק בזכות הציצי היא נרגעה בין דקירה לדקירה). ואיך זה שאני לא נותנת מים?

מסבירה שעל פי משרד הבריאות זה אסור, והתשובה המתקבלת היא שמשרד הבריאות לא מבינים מהחיים שלהם כלום.
בכל רגע נתון חיכינו שייצא יגאל שילון ויגיד ״פספוסים״, ככה זה הרגיש. היו עוד עוולות, פשוט קשה לזכור את כולן.

חבל שככה נראית הרפואה בפריפרייה - חבל שזה בית חולים רבקה זיו וחבל שזה היחס לילדים. לשם מקווה לא לחזור לעולם, אבוי שהחיים של ילדינו עלולים להיות תלויים במקום הזה.

שלום רב,

תודה על השיתוף בחוויה הלא נעימה שעברת, לא נותר לי אלא להצטער על מה שעברת, מציע שתקלי אולי פניה בכתב הנהלת בית החולים בעניין - אולי חלק קטן ישתנה לטובה בעקבות כך ויהיה בכך נחמה כלשהי.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

ערב טוב עורך דין סולר,

מבקשת לשמוע את דעתך לגבי המקרה הבא:

יום ראשון הלכתי לעשות עקירה במרפאת פה ולסת של בית חולים מאיר (נשלחתי לשם דרך הכללית כי הם לא יכלו לבצע את העקירה ) עקירה כירורגית , לאחר ביצוע העקירה הרופא טען שלא צריך אנטיביוטיקה ושהכל בסדר . למחרת בבוקר התעוררתי וכל הפנים שלי התנפחו מאוד באותו ערב נסעתי לביקור רופא בשביל לקבל אנטיביוטיקה . למחרת הכל החמיר וקיבלתי הפניה מרופאת משפחה למיון , שם התברר שיש זיהום בדם והתאשפזתי , נאמר לי שצריך לעשות ניתוח ולנקז את כל שיש ושזה לא יעבור לבד , בניתוח התגלה שכל הנפיחות זה שתף דם גדול והוציאו הכל והשאירו צינוריות בתוך הפה בשביל שהכל יצא .הרופאים לא הבינו למה לא קיבלתי אנטיביוטיקה מההתחלה ואם הייתי מקבלת אולי זה לא היה קורה.

רציתי לדעת אם יש עילה לתביעה על רשלנות רפואית ?

כרגע אני בימי מחלה בבית בשביל שהכל יחלים ויש סיכוי שאצטרך לעשות פיזוטרפיה בגלל שאני לא מצליחה לפתוח את הפה .

אני עובדת במוקד טלפוני ככה שהמשכורת עובדת על עמלות שכרגע אני מפסידה אותם .

תודה על העזרה

שלום רב,

כדי להעריך אם הייתה התרשלות בטיפול השיניים ובפרט באי מתן האנטיביוטיקה לאחר העקירה הכירורגית והאם הנזק שנגרם הינו תוצאה של אותה התרשלות יהיה צורך לבחון את הץיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום רפואית השיניים.

ככל שיתברר שיש אכן התרשלות יהיה מומלץ להמתין עד להחלמה מלאה טרם הגשת התביעה להערכה אם יש נזק קבוע ומה שיעורו. אמליץ שבשלב ראשון תפני אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע בקבלת מלוא התיעוד ופניה למומחה הרפואי המתאים.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

ערב טוב עורך דין סולר הנכבד,

הגעתי אליך בהמלצה של כמה אנשים בקבוצת פייסבוק. מקווה שתוכל להמליץ מה לעשות.

קופ"ח כללית כרגע מסרבת לאשר לי תרופה (הנמצאת בסל הבריאות ושאני עומד בקריטריונים לקבל אותה).

מדובר בתרופה ביולוגית, ולכן דורשת אישור, שכן היא אינה תרופה זולה.

רציתי להגיש פניה לועדת הבירורים של הקופה, אולם נתקלתי בכיתוב הבא (המופיע באתר קופ"ח כללית, תחת נושא" ועדת בירורים"):

משמעות הפנייה לוועדת הבירורים
מרגע שפנה חבר כללית בבקשה לקיים דיון בפני ועדת הבירורים של כללית, רואים אותו ואת כללית כמי שהסכימו לקבל עליהם את הכרעות הרכב הבוררים שמינתה הוועדה לבוררות בעניין.

(עמוד 3 מתוך 4)

חבר כללית צריך להיות מודע לכך שלאחר הכרעת הרכב הבוררים בעניינו לא תהיה לו - או לכללית - זכות פנייה לבירור המחלוקת במוסד או בערכאה שיפוטית אחרת. למעשה, בכך מסכימים חבר הכללית וכללית עצמה כי הכרעת הרכב הבוררים במסגרת ועדת הבירורים היא הסופית והיא הקובעת בעניין.


האם הדבר חוקי?
באם ועדת הבירורים פוסקת כנגד מגיש הבקשה, לא ניתן לערער בבית הדין לעבודה?

שלום רב,

אני איני עוסק לצערי בנושאים של זכויות מטופלים אל מול קופות החולים אלא בנושאים של רשלנות רפואית ולכן קשה לי להשיב לשאלתך. עקרונית אם הועדה מוגדרת כבורר הרי שפניה לבוררות אכן חוסמת את הפניה לבית משפט במרבית העילות למעט עילות בטענות לגבי חוקיות / אופן ניהול הבוררות.

מציע כי תערכו יעוץ עם עורך דין אשר תחום התמחותו זכויות מטופלים אל מול קופות החולים.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

היי רוצה להתייעץ לגבי ניתוח בריאטרי שעברתי באסותא.. והסתבך מאוד... הייתי מאושפזת בערך 3 חודשיים עם זיהום בבטן ... 2 ניתוחים חוזרים ניקוזים ועוד טיפולים
וכל זה כי בניתוח הראשון פצעו אותי ולא נאמר לי או לבני משפחתי כלום ...
מי שעלה על כך שמשהו בניתוח לא תקין זו אימי שטיפלה בי

האם יש לי כאן על מה לתבוע ואת מי ?
יש כאן עורך דין שמתמחה בנושא?
איך מתחילים ?

שלום רב,

כדי להעריך אם בניתוח הבריאטרי שעברת התגלתה התרשלות בטיפול ומה הנזק שנגרם בשל אותה התרשלות יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום הכירורגיה והניתוחים הבאריאטרים.

השלב הראשון בבדיקת המקרה הינו פניה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך בקבלת התיקים הרפואיים ובהערכת המקרה באמצעות המומחה הרפואי המתאים.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

במשך ארבע שנים, אחרי שילדתי את בני הבכור נקלטתי שלוש פעמים בהריון, בשלושת הפעמים - ההריון לא צלח ונפל.

ההריון האחרון היה כל כך קשה, גילינו הריון של תאומים, בלי דופק בתחילת חודש חמישי, ההפלה הזו היתה ההפלה הכי קשה שעברתי.

הם לא הצליחו להם לא לבד מהגוף, והייתי אמורה לעבור פעמיים ציטוטק ולאחר מכן גרידה איומה.

חזרתי הביתה בהרגשה איומה, חסרת אונים, מאוכזבת מהגוף שלי, שבורה בנפש והרגשתי שהנשמה מדממת ומוציאה צרחות שקטות.

הייתי צריכה לאגור את הכוחות להיות עם הבן שלי.

לא אשכח כמה פעמים שמעתי את השאלות של - מה עם עוד אחד, מתי תביאו עוד ילד, ינון, או הערות על המשקל שהגוף שלי צבר כתוצאה מההריונות וההפלות.

אבל אין מה לעשות, תמיד אנשים ידברו וישאלו ויחקרו.

קצת זמן אחרי אותה הפלה התחלתי סדרת בדיקות במרפאה להפלות חוזרות - ששם הכרתי את פרופסור באשירי המדהים מסורוקה שפשוט ליווה אותנו ותמך בנו.

ההחלטה המשותפת הייתה לא להכנס להריון לתת לגוף להתאושש ולבדוק מה הגורמים להפלות.
אבל כמו שאומרים אנחנו מתכננים תוכניות וההוא למעלה צוחק.

שנה בדיוק אחרי ההפלה אחרונה במהלך הבדיקות, מגלים הריון. אני ובעלי בהלם, בפחד ובחששות.

בתוכנו לא רצינו שוב להתאכזב וכבר מראש לא לתת להריון סיכוי.

כל שבוע שעובר איתו גם גובר הפחד להקשר לעובר.

לאחר תשעה חודשים של המתנה מרוטת עצבים , ילדתי עם ניתוח קיסרי הילדה המהממת שלנו, אֵליָן

גימטריה - 91 - מלאך

כמו שישי ריבו אומר בשיר ״ הנסיון הזה הוא לא פשוט כזה. אז תן לי את הדעת להבין הכל כי רק אתה יכול לתת לי".

בנימה אופטימית, אני מאחלת לכל אחת מכן לחבוק ילד/ה בשמחה ובבריאות, שתצליחו להתגבר בשמחה ובאהבה על הקשיים.

שתמיד האמונה תבער בכולנו!

שלום,

מודה לך על השיתוף בחוויה האישית הקשה, אין לי ספק שרבות מן הקוראות תמצאנה בדברים נחמה, חיזוק ועידוד. מאחל לך בריאות שלמה ונחת ממשפחתך.

בברכה,
עו"ד עופר סולר

לידות שקטות - האם פעם שאלתם את עצמכם מה זה? אז בואו אסביר לכם: לידה שקטה היא לידה של עובר מת! לא הפלה... ( לא שזה לא טראומה בפני עצמו אבל זה ממש שונה) זה לידה! כמו שהיא נשמעת.

האם שאלתם את עצמכם פעם מהו התהליך שאישה עוברת מהרגע הזה? או שניה לפני הרגע הזה?
אז ככה-

לרגע הזה את לא מחכה, ובטח לא מדיימנת, הרי תמיד אומרים לך אסור לספר על ההריון ב-3 חודשים הראשונים, כי יש סיכוי שהוא יפול שיהיה סיבוכים, אז בחודש חמישי שישי שכבר יש בטן ואי אפשר לפספס שאת בהריון? לזה כבר אף אחד לא מכין אותך, שעד שהתינוק לא בחוץ הוא לא בחוץ.

אספר את הסיפור שלי:

ב-2013 מקבלת את הבשורה הכי מרה שאישה יכולה לקבל, יש לך מחלת אנדומטריוזיס, מה התופעות הראשונות של המחלה? סיכוי גדול בקושי להרות! על שאר הדברים לא אדבר. לא מוותרת לעצמי (כמו תמיד נלחמת כדי לנצח) אומרת שאת התואר של אמא אני אקבל! אז עוברת ארבע שנים של גהנום ומלא ניתוחים אבל הרגע המאושר בחיי הגיע-2.6.2017 מגלה על ההריון הראשון שלי. (כבר תכף מסיימת חודש ראשון) אין צורך להסביר בכלל את ההתרגשות הציפיה...

עושה את כל הבדיקות הכל תקין, תקין? מושלם! בדיקות תקינות, עולה יפה במשקל, מתחילים כבר לחשוב על שמות, לחפש עגלה, בגדים וכל ההתלהבות של הריון ראשון-בכל זאת כבר חודש שישי הגיע, אפילו לירן בעלי כבר זכה להרגיש אותה בועטת וחיה- אין לתאר איזה רגע מושלם זה-
ואז...

שבוע שלם, שאין לי חשק, עצוב לי, כואב לי- אומרים שמרגע שאת נקלט בהריון את כבר אמא לכל דבר! והכן זה ככה, אין כמו הרגשות של אמא!

אומרת לבעלי, ממי אני לא מרגישה תנועות עובר! ולמה פתאום לא טוב לי? אמא שלי רואה אותי ושואלת אותי״ ילדה שלי למה רזית ככה? את בהריון את צריכה להשמין״, אבל שוב כבר חודש שישי מי בכלל עולה על דעתו אפשרות אחרת.

הולכת לרופא - בודק יש דופק לילדה הכל בסדר, ואז אומר לי ״ את בשבוע 24 זה בסדר לא תמיד מרגישים תנועות עובר משבוע 27 צריך לעקוב רצוף אחרי תנועות עובר״. יוצאת מהרופא הולכת הביתה אבל תחושה של אמא אף אחד לא יקח! עובר יומים... ושוב דיכאון עצב כאב -תדעו דבר אחד- אלוהים לעולם לא עוזב אותך במיוחד לא ברגע שאת הכי צריכה!

מתחילה להרגיש רע, מתקשרת למוקד אחיות, מספרת לה מה קורה לי והיא אומרת לי-״ לפי מה שאת מספרת לא נשמע שאת חייבת מיון, אבל היום יום שישי ואת מעל שבוע 23 את יכולה ללכת ללא הפניה. ״מחליטה לגשת למיון - מגיעה בודקים אותי ומחברים לבדיקת מוניטור 3 שעות - יושבת צוחקת נמצאת ליד חדרי לידה (כמה אירוני) שומעת בנות יולדות צועקות אני אמא מתרגשות - ואני? מתרגשת איתן בטוחה שעוד מעט גם אני אהיה בשלב הזה, אין לי מושג ולא לאף אחד שנמצא לידי שם בבית חולים, שיש מצב שאין לילדה שלי דופק!

אני בטוחה שהתייבשתי ותכף אצא הביתה. מרוב שזה אפילו לא היה במחשבה שלנו, בעלי עבד לילה והלכתי עם ההורים, ואמרתי לו אחרי המשמרת ממי אין צורך שתגיע כבר משתחררת הביתה תחכה לי בבית תנוח עבדת קשה!

ואז אחרי 3 שעות של מוניטור עוברי (קצת מצחיק מוניטור לא? הרי לא אמורים לראות או לשמוע מההתחלה שאין דופק?? לשמוע לא. כי חיברו אותי רק למצב שרואים ולא שומעים האחות אמרה שזה שבוע מוקדם ושזה יכול לעשות כאבי אוזנים ופגיעה לתינוקת כי זה רעש ממש ממש חזק. כנראה אולי סתם המציאו לי והיה להם עוד איזה סיכוי אחד שיקרה נס אחרת אין להסביר איך אף אחד לא ראה במוניטור 3 שעות שאין דופק!)- ועוד אמא שלי אומרת לי ממי יש מצב אני רואה צירונים במוניטור?

לא שאני כזה מבינה אבל ככה זה נראה, קוראת לאחות, היא אומרת שיש מצב כי אני מיובשת ממש! מגיעה סוף סוף רופאה בודקת אותי והדבר הראשון שאני מבקשת ממנה זה לבדוק דופק לעובר - והתשובה שלה ״חמודה לא היית נכנסת אליי אם לא היה דופק לעובר - (שוב קצת מצחיק לא, כאילו פתאום לקחו לרופאים את הידע ברפואה) וזוכרים שאמרתי לכם אין כמו הרגשה של אמא? פתאום היא בודקת ונהיית כחולה. הרוק לא מחליק לה בגרון, אני מתחילה לצעוק לא מבינה מה קורה! נכנס עוד רופא - ואז אומר לי ״מצטער חמודה אין דופק לילדה שלך״! בום מסך שחור נופל לעיניי.

אני בהלם לא מעכלת רועדת פוחדת צורחת! תבדוק שוב! ואז הוא אמר לי ״לצערי יש לילדה בצקות זה אומר שהיא ללא רוח חיים כבר כמה ימים״ שוב זוכרים שאמרתי? אלוהים לא עוזב אותך לעולם?! כנראה אלוהים הכין אותי להיפרד מהילדה שלי! (כל התסמינים שהיו לי שבוע לפני זה תסמינים לפני לידה,והעצב שהיה לי כנראה הוא דאג שלאט לאט אפרד ולא ארצה את ההריון מאשר בבום אחד, חכם בורא עולם)

לא יכולה לתאר מה עברתי - ואז שומעת את המושג פעם ראשונה אנחנו נצטרך לעבור לידה שקטה. מה זה אומר? הייתי בטוחה מרדימים אותי נותנים לי כדור אני מתעורר והכל נגמר. אבל לא! אני מבינה שאני הולכת לעבור לידה לכל דבר! ההבדל היחיד בין לידה רגילה לבין לידה שקטה, שאני יצא בידיים ריקות - פתאום לידה קלה ובידיים מלאות מקבל משמעות אחרת - לעולם לא הבנתי למה אומרים בידיים מלאות, הרי עברתי את ה-3 חודשים הראשונים איך לא אצא בידיים מלאות? הרי כל מסע הריון של 9 חודשים אמור להסתיים בתינוק!

ואז מתחיל כל הסיפור - זירוז צירים ירידת מים פתיחה אפילו אפשר לקבל אפידורל. פתיחה 10 ממי את בלידה תלחצי תדחפי, והנה זה בחוץ 7:32 בבוקר, ואז יש בכי לא של אושר ואין מזל טוב. ואז זוכרת שיש משפט אחד שחרוט בליבי שאמרתי (בכל זאת התינוקת לא בוכה היא מתה, צריך להודיע למי שבחדר לידה שזהו היא בחוץ) אז זה פשוט יצא מבלי לשלוט-״ברוך שפטרנו מעונשו של זה! שואלים אותי אם אני רוצה לראות אותה, שיניחו אותה עליי! ואני כמובן אומרת שכן!( יש שיחשבו שאני משוגעת אבל מי שלא חווה לעולם לא יבין שזה הילדה שלי!!)הרי חצי שנה הייתי לה אמא, מניחים אותה עליי אני נפרדת לשלום אני מצטערת בפניה שלא היה בי את הכח לשמור עליה עד הסוף, אבל מבטיחה לה שלעולם לא אשכח אותה!

לצערי לא זוכרת אותה כל כך הייתי נורא מטושטשת מכל החומרים שהזריקו לי (במקום שאקח אפידורל - איזה גיבורה אני לידה ללא אפידורל) ואז פשוט מודה לאלוהים שנתת לי לחוות את כל התהליך״.- ואז חושבת שזהו אבל אז שליה לא יצאה שלמה, יורדים לניתוח הרדמה מלאה וגרידה.

בעלי הלך נפרד מהילדה בשביל שנינו! בכל זאת בחודש שישי זה כבר ילדה לכל דבר, שקלה 500 גרם (פחות משקית סוכר תבינו כמה קטנה) אלוף שלי!! תודה שהשארת אצלך זיכרון - ושאני נזכרת בה אתה יכול לספר לי עליה קצת. אישתך אוהבת אותך כל כך!

ואז פתאום החיים מקבלים משמעות שהיא קצת אחרת פרופורציות אחרות הכל ניראה כלכך שולי לעומת האובדן.

הכאב נשאר וישאר שלנו לנצח.

אז בבקשה מכול מי שחווה את זה תדברו, אל תתבישו, אל תפחדו לספר- נכון זה כואב וקשה לדבר על זה, אבל תבינו שאם הייתי יודעת שזה יכול לקרות בכל שלב אולי היה אפשר לעשות משהו.

ואתם:
אל תייעצו. תהיו שם בשביל אלה שעברו את זה
אל תגידו "יהיו לכם עוד ילדים אתם עוד צעירים" כי אין לכם מושג כמה אנחנו מחכים לרגע הזה!

ואל תגידו לנו "יאלה תעבדו כבר על עוד אחד"- כי תהיו בטוחים שזה קורה גם בלי שתגידו לנו!

אל תתנו מלא משפטים כמו-״עדיף שזה קרה עכשיו את לא יודעת ממה נצלתם״,״עדיף ככה בשבילה״,״אל תסתכלו לי על הבטן בכל פעם שאתם רואים אותי. ״ואל תשאלו אותי כל חודש נו אולי הפעם תבשרי לנו שאת בהריון״ ״אל תגידו לי אל תדאגי התקופה אחרי לידה הכי פוריה את תקלטי מהר״. תבינו אתם חושבים שאתם יוצאים חברים, אבל לא! אתם גורמים לנו לפחד, להלחץ, לחשוב שמשהו לא בסדר איתנו! פשוט תחבקו ואל תגידו כלום! אתם לא יודעים מה עובר על הנפש והגוף של האישה, וכמה היא זקוקה לזמן שלה אחרי אובדן כזה!

פשוט די! אין צורך להיכנס לאישה לרחם שלה.
ועוד משהו חשוב מאוד- אל תפחדו לבשר לנו שאתם בהריון- אנחנו לא מקנאות באף אחת.אל תרחמו עלינו-אנחנו לא מסכנות.

אל תסתכלו עלינו שונה. שתכירו את בעלי ואותי תדעו שאנחנו הכי מפרגנים לאחרים והכי שמחים בשמחתם! בכל זאת אף אחד לא אשם במוות שלה.

תבינו מבחינתו זאת הייתה הילדה שלנו! למרות שלא ראיתם אותה ולא תזכו לראות אותה- אנחנו כן זכינו!

הריון קל ובידיים מלאות לכולן!

שלום,

תודה על השיתוף בחוויה הקשה - כתבת יפה וניכר שהדברים יוצאים מהלב ונכנסים אליו. אני בטוח כי קוראות של הפוסט אשר עברו חוויה דומה ימצאו עידוד וחיזוק בדברים.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אבא שלי נפטר בשערי צדק אחרי שבמשך חודשיים וחצי של אשפוז לא אובחן למרות שאחרי מספר שעות לאחר שהייתו בטיפול נמרץ ללא כל בדיקות נוספות הועלתה ההשערה בדבר המחלה ממנה סבל. וגם ביום האחרון לחייו של אבי, הרופא שליווה אותו משך החודשיים היה אופטימי לדבריו שאבא יצא מזה (היה מורדם ומונשם) ושלל את האבחנה. ביופסיה שנעשתה לאחר פטירתו אישרה את האבחנה עי הרופאים בטיפול נמרץ. לאחר שהגיע הביופסיה היתה לנו הרגשה שהרופא בטיפול נמרץ מנסה להתחמק מלהפגש איתנו למרות ששלח בהודעה שהביופסיה מאשרת שזו המחלה אחרי מספר פניות נאות להפגש ומסר את התוצאות וענה על מספר שאלות. לרופא שליווה את אבי משך החודשיים פנינו דרך המרפאה שבה הוא עובד ולמרות מספר פניות שלא נענו בקביעת פגישה החלטנו שאין בידנו הכח הרגשי לראות אותו. למרות שאנו יודעים שבגלל מחלות רקע אין לנו סיכוי לזכות בתביעת רשלנות. אבל חשוב לנו שיובהר שהיתה רשלנות ושגם הרופא וגם ביהח וגם משרד הבריאות ידעו שהיתה רשלנות ושישאו באחריות.
איך אני עושה למי פונה כתובות פקסים, דוא"ל ....? אני לא אשתמש בשירותי עורך דין כי כסף לא נראה את זה רק מבקשת צדק, נטילת אחריות ולהציל את החולה הבא שאולי יהיה לו סיכוי להחלים אם יאובחן ויטופל.

בוקר טוב לך

מצטער לשמוע על המקרה שלך... יש לא מעט מקרים כאלה בבתי חולים ברחבי הארץ ולא רק בבית החולים שערי צדק לצערם של רבים. עליך לפנות אל נציב קבילות הציבור למקצועות הרפואה במשרד הבריאות. הוא הכתובת להגשת תלונה מפורטת ולפי התפקיד שלו, הוא צריך לבדוק את התנהלות בית החולים.