פורום רשלנות רפואית

בוקר טוב עורך דין נכבד,

יש לי שאלה ובעיה בעניין רשלנות רפואית ואני מקווה שתוכלו לתת לי מענה בעניין.

ישנם בדיקות שאשה בהריון עוברת במהלך הריונה למצוא כל מיני מומים ובעיות בעובר.
נניח ובבדיקות ראשונות לא מצאו כלום ובחודשים מתקדמים כמו שביעי והלאה מצאו שיש בעיה בעובר.

האם זו תהיה עילה לתביעה? האם הרופאים מכסים את עצמם במהלך בדיקות ראשונות או אחרונות עם כל מיני התניות והגבלות שרשומות בטפסים כך שייקשה לתבוע אותם או את הקופה?

שלום רב,

קשה להשיב באופן חד משמעי על השאלה - יש בעיות ומומים בעובר אשר לא ניתן כלל לאתר אותם בבדיקות בחודשים הראשונים להריון וניתן לאבחן אותם רק בשלבים מתקדמים.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום לכם

אשתי ילדה בתחילת חודש יולי בבית החולים איכילוב בתל אביב. הלידה התמשכה ים של זמן. זה היה סבל אמיתי לאישתי ובשלב כלשהו התחילה מצוקה של העובר ולא היה רופא בסביבה. החליטו להכניס אותה ללדת בניתוח קיסרי כמעט חצי שעה אחרי שהתחילה ירידת דופק (לפי מוניטור עוברי שהיתה מחוברת אליו). הכל בגלל הבלאגן בחדרי הלידה שהיו עמוסים והיה מצוקת כח אדם. התינוקת נולדה בניתוח קיסרי ולא ברור אם נגרם לה נזק. רצינו לשמוע חוות דעת של עורך דין מטעמכם לגבי הלידה והמקרה שלנו.

רובי שלום,

משרדנו טיפל ומטפל במקרים רבים של מצוקה עוברית בלידה שלא טופלה במועד ובפרט כאשר חל עיכוב בחילוץ העובר בניתוח קיסרי. המוניטור אליו מחוברת היולדת נותן מידע על הצירים ובמקביל על פעימות לב העובר שהן סימן מוצלח למצב העובר ומצביעות על אפשרות למצוקה עוברית בלידה.
במקרים בהם לא מפרשים נכון או מתעלמים מסימני מצוקה במוניטור ומסימנים נוספים למצוקה עוברית ולא מבצעים ניתוח קיסרי בזמן עלול להיגרם חלילה נזק לעובר.

אני מבין מהפניה שלך שהעניין עדיין טרי ואין כרגע מידע האם חלילה נגרם נזק ואם כן מה שיעורו וכמובן מאחל לכם שיתברר כי לא נגרם כל נזק. עדיין גם בשלב מוקדם כזה מנסיוני במקרים דומים כדאי שיהיה גורם אשר ינחה אתכם כיצד לפעול, אילו בדיקות כדאי להתעקש שתבוצענה, מה כדאי לומר ובעיקר מה לא לומר וכיצד לנהוג.

אתה מוזמן ליצור עמי קשר טלפוני ואשמח לתת לך הדרכה ראשונית ולענות על שאלות. אנו עובדים עם טובי המומחים הרפואיים והכלל זה נוירולוגים ילדים מובילים ונוכל להפנות אתכם בהמשך גם לבדיקות נדרשות.

בברכה,
עורך דין עופר סולר
052-3596150

ילדתי בתאריך 12/3 בניתוח קיסרי שלישי, שבוע בדיוק לאח"כ ב-19/3 הרגשתי נוזל שיוצא מהצלקת, נגעתי בה והיה קטע לבן פתוח במרכז הצלקת.

הדם נזל לי מהגוף נעשיתי חיוורת מרוב לחץ.

מנסיון מר של אמא שהייתה מאושפזת חודש בגלל זיהום בבטן לאחר ניתוח קיסרי. הזעקתי מיד את בעלי מהעבודה ואמרתי לו שיסע ישירות למיון. השארתי ילדים עם בייביסיטר.

נסעתי עם תינוקת בת שבוע לבי"ח שבו ילדתי. מפה לשם לאחר בדיקת רופאה מרגיעה במיוחד, הסבירה לי שזה רקמות והגלדה של החתך לכן זה בצבע לבן ושהכל מצויין וטוב ב"ה.

עשיתי את הדבר הכי טבעי בעולם חזרתי לבית החולים איכילוב שניתח אותי, אבל מסתבר שקופת החולים לא מאשרת לי את הביקור כי "זה לא בקריטריונים" וכי הם חייבים לענות באופן שווה לכל הפניות.

הם ציפו ממני להגיע למוקד שלהם או לטרם!

א. זאת הזיה - בטרם ובמוקד לא מנתחים, אז משיקול בריא והגיוני לא אמורים לבדוק שבוע אחרי ניתוח-את הניתוח!

ב. למה יש ועדת ערעורים אם אתם רושמים לי שצריך לתת מענה שווה לכולם?

רפורמה וקריטריון דפוק בעיני! אישה שבוע אחרי קיסרי! אני לא מפרסמת את שם קופ"ח כי זה לא העניין כאן...

בקיצור לפני שאתן חוזרות למיון תבדוקנה מול קופ"ח שלכן - שלא תצאו עם נזק בכיס...

נראה לי שהגיע הזמן לשנות את זה.

שלום,

תודה על השיתוף, אני משוכנע שהקוראות בפורום תמצאנה עניין בדברים. כדאי בכל מקרה שאינו מאד דחוף לנסות לברר (אפילו בדרך) עם מוקד הקופה שאכן הביקור במיון מכוסה על ידי הקופה.

בברכת בריאות,
עו"ד עופר סולר

לא יודעת מה קרה אצלך אבל אני בניתוח השני שלי התחיל לי צמרמורות וחום ניגשתי לבית חולים הרופאה בדקה ואמרה שזה תקין זה היה יומיים אחרי שהשתחררתי.

יום אחרי היה ברית הכל היה בסדר מלמעלה יום אחרי נהיה שוב חום 41 צמרמורות הרגשתי רע ממש נסעתי למוקד מכבי לאחר התייעצות מול אחות בדק ואמר שהכל בסדר ואני סתם עושה פוזות של אחרי ניתוח קיסרי... זה לא כזה קשה רציתי להכניס לו בעיטה באשכים ולהגיד לו שגם הוא עושה את עצמו.

הלכתי הביתה יום למחרת הרגשתי גושים מעל הצלקת הפעם החלטתי שאני לא מוותרת ואני מודעת לזה שמשהו לא תקין!! כבר פחדתי שאני מתה עוד שניה החלטתי להתקשר לבית חולים ואז אמרו לי שכבר פניתי פעם אחת מאז הניתוח ואני לא יכולה להגיע ללא התחייבות וכרגע יש רופאים אף אחד לא יתן לי התחייבות אמרתי להם שאם הם לא יקבלו אותי אני יתבע להם את הצורה על רשלנות רפואית כי יש משהו בוודאות.

הגעתי לשם הלכתי ישר למי שמטפל בניתוחים הקיסריים במזל הגעתי אליו איך שנשכבתי על המיטת טיפולים והרמתי את החולצה הורדתי את המכנס הכל נפתח וכל הזיהום נשפך החוצה ברמה של ליטרים. הרופא היה בשוק. אמר שאם הייתי מחכה עוד קצת בבית רוב הסיכויים שהייתי מתעלפת והכל היה נראה אחרת...

במשך חודש שלם הסתובבתי עם חתך פתוח והגעתי כל יומיים לניקוזים ושטיפות. בניתוח השלישי שלי הם כבר ידעו עם מי יש להם עסק וקיבלתי ישר אנטיביוטיקה מרגע הניתוח למשך 3 ימים כל יום 3 פעמים.

לא היה כלום והיה מושלם.

בוקר טוב עורך דין נכבד!

אבא שלי עבר ניתוח להחלפת ברך לפני יותר מחצי שנה באשקלון. היה בשיקום בגדרה. לא עזרו כלום היה בשיקום בבאר יעקב ולא עזרו כלום. אח"כ היה שיקום ביתי ולא עזר כלום.

ביקשנו מהכללית אישור לשיקום לקח 3 חודשים עד שנתנו אישור. בנתיים חלה נסיגה חמורה במצב הרפואי שלו. הוא נהיה סיעודי - לפני שבוע הוא אושפז בשיקום מבוגרים בבית חולים תל השומר והיום הם אומרים שמשחררים אותו ביום שלישי.

אנחנו רוצים לתבוע על רשלנות רפואית האם יש סיכוי? האם המשרד שלכם מנוסה בתביעות רשלנות רפואית מהסוג הזה? כמה פיצויים אפש רלקבל במקרה כזה?

תודה רבה

שלום,

אין לי לצערי דרך להעריך על בסיס נתונים חלקים כאלו האם אכן התגלתה התרשלות בטיפול והאם אכן יש קשר בין הנזק לבין ההתרשלות. אין לי בוודאי כל דרך להעריך את היקף הפיצויים. כדי לבחון את המקרה בצורה רצינית תצטרכו לערוך פגישת יעוץ מסודרת עם עורך דין מנוסה בתחום שיוכל לסייע לכם לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ויוכל להפנות אתכם למומחה הרפואי המתאים להערכת המקרה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

היום יאר שלי בן שנה והחלטתי לספר את סיפור הלידה שלי
תמיד אמרו לי ברגע שהוא יצא זאת תהיה אהבה ממבט ראשון , הנשימה הראשונה שלו היא זאת שתביא לך את החמצן להתחלת חיים חדשים , תביני טבע העולם מהו והבריאה כמה קסומה היא.

16.07.17 9:05 בבוקר ירידת מים קצת נלחצת עושה טלפונים וישר לבית החולים.

מוניטור עוברי, צירים ופתיחה שלא מתקדמים לאף מקום ומתחילים עם הזירוזים. אפשר לומר שאלוהים היה איתי ונתן לי את הכוחות להסדיר נשימה אחר נשימה ואז הופיע המלאך של כל יולדת - המרדים.

מקבלת אפידורל שהשפיע מצויין ומשם הכל התקדם די מהר . כעבור שעתיים מפתיחה של חצי ס״מ הפתיחה גדלה ל6 אבל משהו בפרצוף של המיילדת לא היה מזהיר . העובר עם הפנים כלפי מטה ולא עם הראש , בואי ניתן עוד קצת זמן ושהרופא יחליט מה לעשות.
כעבור חצי שעה הרופא נכנס ואחריו עוד 5 לבושים בחלוק הירוק , תראי המצב שלך הוא כזה.

התינוק נמצא בתעלה אבל במקום לרדת עם הראש ירד עם הפנים רק שבמקרה שלך הוא כבר פיתח בצקות סביב העיניים כך שפנינו לקיסרי
איזו יולדת מייחלת לקיסרי? לדעתי אף אחת !
ברור שהתגובה הראשונה שלי הייתה קיצונית בכי שלא פסק תפילות שלא הפסיקו רק לא להיכנס למיטת הניתוחים! נתנו עוד קצת זמן עד שהתחלתי להרגיש לחץ שאני לא עומדת בו! ושוב החבר׳ה הירוקים נכנסו ,מתוקה את ממש אוטוטו יולדת ואסור לך ללחוץ אפילו לא טיפה בגלל שהתנוחה של הילד לא טובה את עלולה לגרום לו לנזק ממשי! אנחנו נכנסים לניתוח ! עם יד רועדת שמסרבת לחתום על טופס ארור אני מאבדת כוחות ומקשקשת על הדף מובילים אותי לחדר הניתוח ומשם
17.07.17 00:58 אני מתעוררת אמא. אמא שלא ראתה את התינוק שלה יוצא ממנה כך שעל איזו בריאה דיברתם? אמא שלא שמעה בכי של תינוק ולא את הנשימה הראשונה של מי שבעט לה בבטן כך שעל איזה טבע דיברתם? הבטחתם לי אחרת! דמיינתי הכל אחרת! מזל טוב נולד לך בן ! נולד? הוצאתם אותו ממני לא ילדתי זה מה שאמרתי.

לאחר התאוששות מביאים לי אותו לידיים כמו לביאה התכופפתי להריח...

החלמה לא קלה ובכי שלא נגמר האשמות שלא פוסקות בכי של תינוק שאין לי כל כך חיבור אליו אבל מרגישה מחויבות כי בכל זאת הוא שלי
ומי לו אם לא אני?

עובר חודש הכאבים עוברים הרגש מתחיל לפעול מהאכלה להאכלה מהחלפה להחלפה אני מתחילה להרגיש משהו שלא הרגשתי מעולם! ואז נזכרת במשפטים על הבריאה ועל הטבע שמתחילים לקבל משמעות ! מתחילה לבכות על בזבוז ימים שהיה בידיים שלי ופשוט לא הרגשתי את הרגש הזה!
ומשם ועד היום ועד 120 בעזרת השם השמיים הם הגבול!

יאר דויד שלי

ששואלים אותי מה משמעות השם:
״ יאר ה׳ פניו אליך...״

אהוב שלי בני בכורי שהיום כבר קורא לי ״אמא״

אני מאחלת לך שכל מה שאני רוצה בשבילך יתגשם!

תגדל להיות ילד בריא, חזק, נבון.

תלך תמיד בדרך הישר, אמא ואבא מאחורייך
שאזכה לראות את כל האושר שלך עד 120 אני ברת מזל שנולדת לי והיום אני גאה להגיד:
#י_ל_ד_ת_י

הצלקת שיש לי על הבטן היא הדבר הכי יפה שקיים בעולם!!! אם היו מחזירים אותי אחורה ואומרים לי לעבור את אותו התהליך ואז אקבל בדיוק אותך הייתי עושה זאת בגאווה ובלב שלם!

תודה לך שאתה שלי, תודה לה׳ שאתה בריא!
ועכשיו בקשה לי אלייך בורא עולם...

ההרגשה הזאת של להיות אמא לא ניתנת לתיאור
והזכות להיות אמא לא מובנת מאליו.

אתה כל יכול ואין עוד מלבדך !

בבקשה עבר כל בת ישראל .

שלום,

תודה על השיתוף בחוויה - אני משוכנע כי הקוראות בפורום ימצאו עניין וחיזוק בסיםורך.

מאחל לך ולמשפחתך בריאות שלמה ונחת,
עו"ד עופר סולר

רציתי להתייעץ עם עורך דין מנוסה לגבי המקרה שלי.

עברתי סיוט בבית חולים הלל יפה בחדרה.

אני בשבוע 9.
ב1.7 גיליתי שאין דופק וקבעו לי (9.7.) גרידה, הגעתי כמתבקש ב7 וחצי בבוקר עם צום מ12 בלילה למיון נשים - אישפוז יום, קיבלה אותי אחות נהדרת ולאחר מכן רופאת נשים קרירה באופי אבל עניינית.

רופאת הנשים עשתה לי בדיקת דופק נוספת. לבקשתי עדיין אין דופק, פתחה וריד הכנה לניתוח ונתנה לי כדור מציצה מתחת ללשון שאמור לשחרר את השרירים באזור צוואר הרחם.

השעה הייתה בין 8 ל9 בבוקר.
לאחר ישיבה מתישה כמה שעות במחלקת אישפוז יום... סביבות השעה 11 קיבלתי מיטה במחלקה כי הייתי כבר מותשת עייפה צמאה ורעבה מאוד מהצום.

מ11 עד 13 - 14 בצהריים כל חצי שעה בממוצע שאלתי מה קורה מתי מכניסים אותי לביצוע גרידה. וכל פעם אותה תשובה - " את הבאה בתור" , "חדר ניתוח מפוצץ היום יש מקרים דחופים רבים".

בסביבות 12 התחיל לי כאב ראש נוראי שהפך למיגרנה ביקשתי וקיבלתי נורופן נוזלי 2 cc
שלא עזר למיגרנה או לכאבים. (המיגרנה הגיעה בעקבות הצום חוסר מים ואוכל של שעות רבות).

בסביבות 13 נכנס רופא המחלקה והתנצל שאני ממתינה זמן כה רב, התלוננתי שוב על כאב הראש הבילתי ניסבל ושהתווספו סחרחורות אאורה וכאבים נוספים בגוף כמו כן תשישות שחור בעיניים ותחושות שעומדת להתעלף...

בסביבות 13 וחצי 14... נכנסה רופאת הנשים שבדקה אותי כשהגעתי בבוקר, שוב מסכת התנצלויות וכבר נשברתי בכיתי מאוד וביקשתי משהו לכאב ראש הבילתי נסבל ועוד...

החליטה לתת לי אינפוזיית נוזלים ואקמול לוריד, עם שניהם גם לאחר חצי שעה - שעה לא חל שיפור בכאבים או בתחושותיי.

אני חד הורית לילדה בת 3.5 אוטיסטית ובן 4.5 והשארתי את הילדים עם בייביסיטר בבית מ7 בבוקר עד 17:00, כשמשעה 13:00 הבייביסיטר מתקשרת ושולחת הודעות שהבת שלי נכנסת להתקפי אוטיזם כאלה ואחרים והיא לא מצליחה להרגיע אותה, אבי נפטר אימי חולת סרטן ולא היה לי עזרה אחרת מלבד הבייביסיטר הזו.

עידכנתי את המחלקה ואת הרופאה שישתדלו לזרז את התהליך אם ניתן מפאת הרצון שלי לחזור במהרה לילדיי.

בינתיים הצוות במחלקה - אחיות - התחלף בצוות נוראי! חסר אנושיות שדיבר אלי ואל אחותי שליוותה אותי בזילזול רב... והרמות קול (למרות שבקושי הצלחתי להוציא מילה מהפה.. וגם אני וגם אחותי דיברנו בשקט בנימוס.. לא הרמנו קול.

פשוט התחלנו לשאול מה קורה כל 10 דקות כי התייאשנו... וזה הציק להן... )

בסופו של דבר סביבות 15:00 נכנסה רופאת הנשים החליטה שלוקחים אותי לחדר ניתוח תודה לאל!

אבל לא! גילגלו אותי על המיטה למזדרון. ונשארתי שם כמה דקות ואז נאמר לרופאת בטלפון שאי אפשר להכניס אותי עדיין לחדר ניתוח מכיוון שיש ניתוחים דחופים יותר...

רופאת הנשים נעלמה ואחות אחת גילגלה אותי חזרה לחדר באישפוז יום. כשהברזלים של המיטה נדפקים לה בכיסאות המתנה בדרך לחדר. עד שהחליטה לבקש עזרה מעוד אחות.

רופאת הנשים הגיעה שוב לאחר 10 דקות ואמרה לי שמעלים אותי למחלקת נשים הריון בסיכון ושאשכב שם עד שיורידו אותי לחדר ניתוח. השעה 16:00 אני שוכבת במחלקה חדר 2.

החלטתי שאני חייבת להשתחרר מפאת המצב שלא אומרים לי מה קורה. האם יש היום ניתוח? האם משאירים אותי לאישפוז עד למחרת ?! והייתי חייבת כבר לחזור לילדיי כי נותרה לי שעה עד שהבייביסיטר צריכה ללכת ולעבור ניתוח + התאוששות זה בסביבות השעתיים.

קראתי לאחות בכפתור האדום בחדר הסברתי לה את המצב וביקשתי להשתחרר במהרה ולקבוע תור חדש לגרידה האחות צחקה לי בפנים " חחח נראה לך שאת משתחררת" - הייתי בשוק!

קמתי סחוטה מהמיטה בגרירת רגליים וכאב ראש מטורף וניגשתי לקבלה אל אחות קבלה בשם פולינה הנהדרת שניסתה להתקשר בשבילי לכל הרופאים הבכירים שקשורים לחדרי הניתוח... ואף אחד לא נתן תשובה לגביי והעבירו אותה בין רופא אחד לאחר.

בסופו של דבר השעה 16:30 התייאשתי אמרתי לפולינה שאני רוצה שתוציא לי את האינפוזיה ותוציא לי מכתב שיחרור ושמחר על הבוקר אתקשר לקבוע תור לגרידה מחדש. אחות נוספת במחלקה שמעה מהצד את הסיפור שלי שהסברתי לפולינה ולקחה אותי לחדר סגל נתנה לי לאכול ולשתות במיידי והוציאה לי את האינפוזיה ואמרה לי "שזה פשוט בושה מה שעברתי שהיא מתנצלת על המחדל הזה ושאלך מהר הביתה".

לאחר אכילה מהירה ואיזון קל של הגוף חזרתי לקבלה לפולינה ביקשתי את מכתב השיחרור והיא אמרה שהיא מתנצלת שאני בכלל לא נמצאת במחשבים של המחלקה אלה כל החומר הרפואי שלי נמצא למטה באישפוז יום ולכן היא לא יכולה לתת לי טופס שיחרור.

ביאוש רב וכעס פנימי הלכתי הביתה לאחר שפולינה רשמה לי את המספר של הזמנת התורים לניתוח נוסף.

למיטב הבנתי התיכנון היה לאשפז אותי שם ללא ידיעתי ללילה ובבוקר למחרת להכניס אותי לניתוח.

יש מה לעשות במקרה הזוי ומטורף כזה?

שלום,

תודה על השיתוף בחוויה הלא פשוטה שעברת. למרות שאיני מקל ראש בסבל שעברת באשפוז לצורך גרידה לרוב תביעות רשלנות רפואית מתאימות למקרים בהם נגרם בשל סטיה מסטנדרט רפואי סביר נזק קבוע.
במקרה שאת מתארת יכול להתאים לתלונה למשרד הבריאות להבנתי אולם בכל מקרה כדאי לערוך יעוץ מסודר עם עורך דין מנוסה בתחום בפגישה טרם כל פעולה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אני חן בת 34 יומיים אחרי לידה.

לפני שנתיים וקצת (הייתי עם התקן מירנה) הגעתי למיון וולפסון עם כאבי בטן תופת
ניכנסתי למיון והרופא עושה לי אולטראסאונד בלבד בלי שום בדיקה אחרת בטענה שהכל בסדר ושולח אותי הביתה.

בנתיים ממשיכים הכאבים. יומיים אחר כך חוזרת שוב למיון עם אותם כאבים
ושוב אותו סיפור שוב אולטראסאונד והביתה.

למזלי יום אחר כך היה לי תור שנקבע חודש מראש לרופאת נשים שלי. הולכת לרופאה והיא צורחת עליי: "תגידי לי את נורמלית? איפה היית עד עכשיו?" "כל הרחם והאגן שלך מזוהם ודלקתי. היית מגיעה אליי עוד כמה ימים והייתי שולחת אותך לכריתת רחם"! "אחרי הזיהום הזה לא יודעת אם תצליחי להיכנס שוב להריון אי פעם"

למזלי קיבלתי טיפול בזמן. שנתיים לא שמרתי ולא ניקלטתי להריון. שאני אחת שנקלטת מהר.
מאז ששמתי את ההתקן גם עליתי המון במשקל.
לפני שנה ושלושה חודשים עברתי ניתוח שרוול.
חצי שנה אחרי הניתוח נקלטתי להריון.

עברתי הריון סיוט
לא מצליחה לאכול כלום. בטח לא בשרי או דגים. אז ניגררתי לאכול רק שטויות (מתוקים בעיקר) ורק מקיאה. כנראה שילוב של ההריון והניתוח.

התחלתי את ההריון במשקל 65 ולפני הלידה שקלתי 59. הייתי במעקב הריון בסיכון גבוה עם סכרת הריונית והמוגלובין 8.2
ניכנסתי לשמירת הריון לפני פסח האחרון.

סקירת מערכות: אומרים לי כל מיני דברים מפחידים והרופאה ממליצה לי על הפלה.
מגיעה לשבוע 28 אומרים לי יש לתינוק מום בלב ואגני כילייה מורחבים. חשש לתיסמונת דאון ועוד כל מיני דברים מפחידים.

בנתיים אני בבית משתעממת לגמרי מהמנוחה המאולצת שנחתה עליי. מגיעה לשבוע 33 וקצת וזהו נמאס לי לא לעשות כלום.

מחליטה לעשות סיבוב לקנות בגדים וציוד לתינוק. מחליטה שבא לי לעשות יום כביסות ואפייה.

הולכת לשיעור תורה בערב עם כל מה שאפיתי.
חוזרת הביתה הולכת לישון וקמה בארבע בבוקר בתוך בריכת שחיה. ירידת מים.

ניכנסת ללחץ וישר נוסעת לבית החולים...
אין צירים. אין חוץ מירידת מים שום סימנים של לידה.

בנתיים במיון אני מתפללת להשם שהעובר לפחות מצג ראש שיוכלו ליילד טבעי...

ברוך ה' העובר מצג ראש עושים לי בדיקת gbs ומאשפזים אותי בטרום לידה.

אמרו לי אם לא תתקדם לידה לבד יילדו אותי בשבוע 35. מצד אחד רציתי שתתקדם לידה לבד בלי שום התערבות ומצד שני התפללתי להחזיק עוד שבוע כי בהערכת משקל העובר היה 1.700 קילו ורציתי שישאר כמה שיותר.. שיגדל.. אין אף אחד איתי.. בעלי עם הילדים בבית ואין מי שיהיה איתי...
עוד באותו הלילה התפתחו צירים וישר ניכנסתי לחדר לידה.. בלידה הייתי גם כן לבד לגמריי בקושי המיילדת הייתה איתי הגיעה לשלב של הלחיצות..
בלידה החלטתי שאני לא רוצה אפידורל כי אני יודעת כמה אני סובלת אחר כך מהגב..
דימיינתי הלידה שאמא שלי ז"ל נמצאת ליידי ומחייכת אליי ונותנת לי כח לעבור את הלידה לבד. הרגשתי אותה ליידי (היא הייתה איתי בשתי הלידות הקודמות שילדתי עם פיטוצין ובלי אפידורל ותמכה בי ועזרה לי כל כך)

ילדתי ב-8 ועשרים בבוקר תינוק מתוק וקטן קילו ו-970 גרם. הניחו אותו עליי לשניה וחצי וישר לקחו אותו לפגיה אפילו לא הספקתי לראות את הפנים שלו. בעלי מגיע רק בצהרים (לא היה מי שיהיה עם הילדים) הוא בא לשעה ראה את התינוק וישר חזר הביתה שוב לקבל את הילדים מבתי הספר.

ביקשתי במחלקה להישאר יום נוסף - הייתי אמורה להשתחרר היום.

בעלי מתקשר אליי שאני יחזור הבייתה הוא בדרך לבית חולים עם התקף של אבנים בכליות.
ואני עד עכשיו הייתי בסדר.. רק היום התחילו לי כאבי תופת מההתכוציות וסחרחורות בגלל המוגלובין נמוך.

כולי בסרטים מה נעשה. איך נסתדר עם הילדים. בסוף חמותי נרתמת לעזרה. ואני נשארת לעוד יום אישפוז.. הקטן פה עד סוף השבוע לפחות ואני מנסה לעמוד בניסיונות.

זה הסיפור שלי.

שלום,

תודה על השיתוף בחווית הלידה, אני סמוך ובטוח כי הקוראות בפורום יגלו בו עניין.

כל טוב ובריאות שלמה,
עו"ד עופר סולר

הורים יקרים!
אני רוצה שתדעו כמה דברים על קופת חולים כללית!!
בתי הקטנה בת שנה משלשלת כבר חודש.
עשו לה המון בדיקות דם וצואה וברוך השם לא מצוא כלום.
קיבלה טיפול לשלשולים (אך לא עזר) הורדנו מוצרי חלב גם לא עזר! בשבוע האחרון התחילה לשלשל ממש מים! וכבר לא אוכלת רק שותה! היינו אצל הרופאה שלה המקסימה ונתנה לנו הפניה לגסטרו ילדים באשפוז יום סורוקה!
רופא גסטרו נמצא שם רק בימי חמישי. שלחו להם את ההפניה יום שני. דיברתי איתם אני והרופאה של הילדה והם לא מוכנים לקבל אותה היום!!!!!! רק עוד שבוע!
מתקשרת אליכם ללא סוף ומתחננת שיקבלו אותה היום.. אך הם ממשיכים לסרב!
אין שום הצדקה לסירוב, פשוט אומרים שאין מקום!
מה זה אין מקום!??? עם קצת רצון אפשר להוסיף אותה בסוף הרשימה נמתין שם כמה שצריך!! רק שגסטרו אבדוק אותה!
פשוט בושה לקופת חולים כללית שמסרבת לקבל ילדה בת שנה שרק יורדת במשקל!!!
כמובן שאצלם אני לא אשאר!
חשוב לי שתדעו שקופת חולים כללית לא מכבדת את הילדים שלנו פשוט לא מעניין אותם!

שלום,

צר לי לשמוע על המצוקה אליה נקלעתם, מקווה כי העניין הבריאותי הזה יפתר במהרה על הצד הטוב ביותר.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

כופת חולים מכבי מתעללים בי מסרבים לעשות בדיקת mri לעמוד שדרה (בלט דיסק שהחמיר. כאבים בגב עליון ותחתון שמקרינים כאבל לאזורים אחרים בגוף) הרופאים רושמים דברים שונים מהתלונות שלי .
ואני סובל כרגע מחבלה בכף הרגל בצילום הודגמו ממצאים ע"י טכנאי רנטגן והרופאים אומרים שאין כלום חוץ משבר ישן .מעולם לא נפצאתי ברגל הזאת. היה לי פציעה בצבא ברגל השנייה בכלל והרופא לא מוכן להקשיב ורופא אחר לא רצה לעשות לי צילום והסכים אחרי איום שלי שאני יעשה צילום באופן פרטי ושאם ימצאו משהו אני יתבע אותו.
אין לי כסף לשלם לרופא פרטי שיעזור לי אני חסר אונים אין לי מושג למי לפנות כדי שיטפלו בי כבר

שלום רב,

ניתן לפנות בקופת החולים לאחראי על פניות הציבור ולבקש לבחון את סבירות ההחלטות של הרופאים בנוגע לאישורי הבדיקות. בנוסף ניתן גם להבהיר לגורמים בקופה כי בדעתך לפנות למשרד הבריאות בעניין זה וכן לבית הדין לעבודה אשר הוא המוסך לדון בעניינים של חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

ילדתי לפני שנה וחצי בקיסרי חירום, ורק עכשיו מתחילים ליפול לי אסימונים.

אחרי הלידה היית בהיי מטורף, אני בחורה אופטימית וחיובית תמיד וגם אחרי הלידה זכרתי ונאחזתי רק בדברים הטובים, למרות שהייתה לידה קשה ומאבק של 24 שעות ללדת לידה טבעית ובסוף הלכנו לקיסרי לטובת התינוקי שלא רצה להתקדם.

כל המן השתדלתי לחייך, הקרנתי שהכל בסדר, החלטתי להתמקד בטוב ולשדר שמחה גם כשההתמודדות לא הייתה פשוטה.

לפני מספר לילות יצא לי לחלום ולהזכר בכמה דברים מהתהליך של הלידה לפני שהחלטנו ללכת לקיסרי ואני כבר כמה ימים בהלם.

הייתה לי מיילדת אחת לא נחמדה בכלל בלשון המעטה, מבוגרת וממורמרת, פעם אחת היא נכנסה לחדר כשאני נחה אחרי שעות של צירים וכשאני גמורה מעייפות ומותשת, מנסה לאגור כוחות, הדליקה ישר את האור וצעקה ״יאללה.. מה את חושבת? שתלדי מתוך שינה?״

כשנגמרה השפעת האפידורל וכבר ממש התחלתי להרגיש צירי לחץ חזקים ואמא שלי בקשה ממנה להעלות את מינון האפידורל, היא אמרה לה שהבנות של היום מפונקות ושפעם ילדו בלי אפידורל יפה מאוד.

הראש של הבן שלי היה גדול מאוד והוא לא הצליח להתקדם בתעלת הלידה, והדבר שהכי שבר אותי היה כשניסיתי ללחוץ היא לא הפסיקה לצעוק עלי שאני לא לוחצת מספיק חזק, ולא לוחצת מספיק טוב, ושאני לא אצליח בחיים ללדת ככה.

מה שבדיעבד באמת קרה...

פתאום התחדד לי הזיכרון שלה מגלגלת עיניים ואומרת למיילדת השניה שאני לא יודעת ללחוץ.
בהרגשה שלי, מרוב שלחצתי עוד שניה התפוצצתי, הרגשתי שאני נותנת את כל כולי ולא מבינה מה אני עושה לא נכון.

כל פעם שהיא ביקשה ממני ללחוץ ולא ״הצלחתי״ לטענתה, היא נתנה לי תחושה של כישלון.

הזיכרון הזה פתאום שבר אותי ממש. גרם לי לחוסר אמון מוחלט בעצמי.

אין לי לידה באופק.

אבל פתאום התעצם בי הפחד לקראת הלידה הבאה.
אני לא רוצה להגיע למצב של ניתוח קיסרי נוסף.

אבל אני לא יכולה להשתחרר מהפחד הזה שהיא השרישה בי שאני לא יודעת ללדת. לא יודעת ללחוץ. כל הבטחון שלי בגוף שלי התרסק פתאום.

אשמח לשמוע חוות דעת של עורך דין מטעמכם על הדברים ועל הטראומה הנפשית הקשה שנשארה אצלי בגלל המקרה.

שלום רב,

כדי לבסס עילה לתביעת רשלנוךת רפואית יש להוכיח את נסיבות המקרה וכן להוכיח כי מדובר בהתרשלות אשר גרמה לנזק שהמזיק יכול היה לצפות כי יתרחש. במקרה שאת מתארת עלולים לעלות כמה קשיים בתביעת רשלנות רפואית - ראשית יהיה צורך להוכיח כי הדברים אכן נאמרו וכיצד נאמרו בשעה שיש להניח כי אין להם תיעוד בתיק הרפואי. שנית צריך יהיה להוכיח כי האמירות של המיילדת מעבר להיותן גסות רוח ולא ראויות הן בגשר התרשלות וכי היה עליה לצפות את האפשרות כי תפתחי תגובה נפשית חמורה בעקבות אמירות אלו.

אני סבור כי כדי להעריך בצורה מסודרת את סיכויי התביעה יהיה צורך לקבל יותר פרטים בפגישה מסודרת בינך לבין עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית אולם על פניו כפי שציינתי עלולים לעלות מספר קשיים בתביעה מסוג זה.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

אז ככה, אתחיל מההריון. התחתנתי עם אהוב שלי באוגוסט שעבר. שנינו מאוד רצינו ילד! ואחרי תקופת הנידה הראשונה, שמאוד היה קשה לעמוד בה, ומקווה מאוד מרגש (ככה יצא שיחד איתי באותו זמן באה למקווה כלה, אז היה מאוד שמח, שירים ריקודים, כמו לפני החתונה שלי ממש!), נכנסתי להריון. בעל טרי נסע לאומן כמו שהוא רגיל והביא משם קמיעה להריון ולידה (הרגיש את ההריון שלי עוד לפני שעשינו בדיקה!!). זאת הייתה הפתעה כל כך יפה מה'.

ההריון עבר תקין ונורא משעמם ב"ה. בהתחלה בחילות, באמצע כיף, בסוף כבד וברקסטונים. שום דבר חריג חוץ מזה שבשבוע 36 היה חשש למיעוט מים בסוף הכל היה בסדר.

גילינו את מין העובר בסקירה ושנינו שמחנו שזאת בת! שאלתי מיליון פעם את הרופאה האם היא בטוחה שזאת בת...מרוב אושר!

6.07 בלילה התחלתי להרגיש לא טוב. גם לפני כבר לא יכלתי למצוא לי תנוחה לשינה אבל פה זה היה כבר משהו אחר. התעוררתי ב9, קמתי ב10 בבוקר. התחלתי להרגיש שאלה הצירים! מהר הורדתי את האפליקציה והתחלתי בספירה. כל 5 דקות ציר (לא כל כך כואב), למשך 30 שניות! אני מבינה שזה זה ומתחילה לארגן דברים ולמשוך זמן... אכלתי, התקלחתי, שתיתי תה, נחתי. הגענו למיון ב13. מוניטור תקין, אולטרסאונד גם, נשארת רק רופאה. אני מסתובבת עם בעלי וסבתא שלי, עוצרת ונשענת על הקירות בזמן הצירים המתגברים. וככה עד השעה 19!! אמרתי הכל לטובה רק שלא ישלחו אותי הביתה! הרופאה בודקת, פתיחה 2 (מה?!), מחוק 80 אחוז. "יכול להיות שאת לא בלידה. את עדיין בשלב הלטנטי. את רוצה שאני אעשה לך סטריפינג? ואז תתקדמי יותר מהר?". אני מסרבת, בעלי תומך בהחלטה שלי. אז היא אומרת יש לך שתי אפשרויות : או שאת הולכת הביתה או שאנחנו מעבירים אותך למחלקת אם ועובר. בחרתי להישאר וזה היה נכון. הצירים התגברו עם בזמן.

בשעה 21 באה הרופאה לבדוק - הפתיחה עדיין 2 ! אני לא מאמינה שכל הכאב שאני סובלת ונושמת ומשחררת, הכל סתם, זה לא מתקדם!! אני עדיין מסרבת לזירוז כי מאמינה שהגוף שלי יידע מה לעשות, כנראה שצריך יותר זמן, וכל עוד העוברית מרגישה בסדר, אני לא רוצה שום זירוז!

שעה 22. בעלי לצידי מנסה להרגיע אותי אני בוכה מכאבים כבר מאבדת שליטה על הכאב לא מצליחה לשחרר אותו לא בהרפיה, לא בכל מני משפטים מחזקים, לא בדמיון , כלום, פשוט בוכה. מקלחת חמה קצת הקלה עליי אבל הכאב שוב התגבר וכבר לא יכלתי לעמוד!

צעקתי תעבירו אותי לחדר לידה !!! דחוףףף!!!

באה רופאה אומרת הפתיחה 3. מעבירים אותי לחדר לידה על כיסא גלגלים, אחריי באה בעלי עם התיקים.

בחדר לידה מחברים אותי למכשיר מוניטור עוברי (קיללתי אותו מלא בגלל שזה היה כל כך קשה לשכב כל הזמן! ), 40 דקות אני סובלת ומבקשת אפידורל. אומרים לי שהדופק של העוברית קופץ והם לא יכולים לתת לי! מה?? פה נשברתי ממש, נכנסתי להיסטריה, בכיתי בלי הפסקה, צרחתי את נשמתי!!

הייתי כבר נורא מותשת ופה בעלי היקר נכנס לתמונה, ואומר לרפואה לצאת לשנייה חחח.
עוד חמש דקות בא המרדים (כמו מלאך ה' כדי להציל אותיייי ). מפה והלאה זה התקדם מאוד חלק ומהר. ואני בינתיים קצת נחתי מהאטרף הזה ...

עוד כמה שעות פתיחה 7. עוד קצת -10!
מחכים שהתינוקת תרד בתעלה.

+3!
לחיצות!
בעלי מתפלל לידי ואני לוחצת בכל הכוח, והפוך ממה שאומרת לי המיילדת (לא סנטר לחזה אלא הכל לפני מה שהרגשתי). היא אומרת חייב לחתוך אנחנו ביחד עם בעלי מבקשים לחכות עם זה ולנסות בלי חתך. אני ממש מדמיינת בראש לחיצות חזקות אבל עדינות כדי לשמור על עצמי מקרע. ב"ה מיילדת סבלנית, פלוס שמן שקדים, פלוס הרבה תפילות פלוס הכי חשוב הנוכחות של בעלי... בשעה 8:59 נולדה הנסיכה שלנו, בריאה ושלימה, ואני עם קרע אחד קטן פנימי שבכלל לא הרגשתי אחרי הלידה.

קראנו לבת שלנו אודליה כי אנחנו מודים לה' על הזכות הגדולה להיות הורים כל כך מהר בלי סיבוכים.

שלום,
תודה על השיתוף בחוויה המרגשת - אני משוכנע כי הקוראות תמצאנה בו עניין וחיזוק.

מאחל לך ולמשפחתך בריאות שלמה וכל טוב,
עורך דין עופר סולר

שבוע 37+9 היה ירידה בתנועות בבוקר עשיתי מוניטור יש קצת צירים דופק גבוה לעוברית עולה לרופא הוא אפילו לא בדק אותי ! אמר שהכל תקין ושלח הביתה
התקשרתי למוקד וקיבלתי הפניה למיון
במיון אותו דבר ואני מתעקשת להישאר בהשגחה
יום למחרת התעקשתי על זירוז pg כמו בלידה הקודמת
כמובן שמו לי אחרי התעקשות מצידי
כלום לא התקדם בקושי צירים
יום למחרת לא שמו לי זירוז ויום אחרי שוב נר ללא הצלחה
ואני עדיין לא מרגישה כמעט תנועות
עד שבערב אמרתי שאני עדיין לא מרגישה והתשובה של הרופא היתה טוב אם ככה תיהיה מחוברת למוניטור כל הלילה שתהייה רגועה (אחלה תשובה של רופא)
בשבת שבוע 38+3 הפתיחה גדלה ל-3, המיילדת רצתה לבקוע לי מים אך לא היה חדר לידה פנוי ונאמר לי לחזור בערב (כל הזמן הזה לא עשו לי אולטרסאונד למרות התעקשויות מצידי)
בערב חוברתי לפיטוצין בשעה 19 והתחילו צירים אבל ממש בקטנה בשעה 8 וחצי קמתי לשירותים פעם ראשונה בדקו אותי אמרו פתיחה 4 בשעה 21:15 שוב חייבת לשירותים קמה שוב חווה צירי תופת בשירותים חוזרת ומתחננת לבדיקה כי זה לא צירים רגילים (אני בלי אפידורל ובלי כלום) המיילדת בודקת ואומרת לי שאני פתיחה 8
אחרי 3 דקות צעקתי שאני חייבת ללחוץ
הילדה היתה בחוץ תוך 4 לחיצות ונולדה עם חבל טבור ארוך מאוד ומסביב לצוואר ובמשקל 3600.

אני לא רוצה לדעת מה היה קורה אם היתי סוחבת עד שבוע 40 כבר עזבו את המשקל החבל מסביב לצוואר לא סתם התעקשתי על זירוז בשבוע כזה מוקדם כאילו הרגשתי שיש משו לא תקין!

רציתי לדעת אם טיפלתם במקרים של רשלנות רפואית כמו בלידה שלי ולשמוע מה אפשר לעשות.

שלום רב,

אם הבנתי נכון מפנייתך בסופו של דבר למרבה המזל ובשל ערנותך לא נגרם נזק. בתביעות רשלנות רפואית על מנת לקבל פיצוי יש להוכיח הן התרשלות מצד הצוות הרפואי והן נזק שנגרם בשל ההתרשלות. במקרים בהם הייתה התרשלות אך לא נגרם נזק (גם אם הנזק נמנע בשל התערבות המטופל!) לא ניתן פיצוי.
לכן אם בסופו של דבר לא נותר נזק איני בטוח שהמקרה מתאים לתביעה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

הם לא עשו לך את הבדיקות שהיו חייבים לעשות!! מחליף לא מחליף זה לא משנה. יש נוהל לכל מקרה. באתי כי הרגשתי הפחתה בתנועות והשאירו אותי להשגחה למרות ששלוש פעמים המוניטור היה תקין לחלוטין. התעקשו להשאיר רק כי אני לא הייתי מסופקת. וזה היה בבית החולים איכילוב. התשובה שלהם הייתה שעל התחושה של האימא תמיד סומכים יותר.
אז במצב שלך זו ממש רשלנות רפואית לשמה. מזל טוב ובאמת מזל שהתעקשת וברוך השם כולם בריאים

תודה על התגובה ולריה, אכן על תחושת האם רופאים מנוסים סומכים ובצדק.

בברכה,
עו"ד עופר סולר

הגעתי למיון בשבוע 36+1 בעקבות כאב בטן עליונה וכאבי גב חזקים ברמה בלתי נסבלת, לאחר בדיקות הוחלט ליילד אותי מהר בהתחלה ניסו דרך זירוז אך לא התקדמתי ללידה והוחלט על קיסרי חירום אחרי שראו החמרה בתפקודי כבד, ירידה בטסיות בדם והאטות דופק של העובר. נתנו טיפול בוריד של מגנזיום.לאחר הניתוח הייתה לי בעיה של חסימת מעיים וטיפול בזונדה ונוזלים.
רציתי לשאול מה הסיכויים שזה לא יחזור על עצמו לידות הבאות ואיך להימנע מכל המצב? מה הסיכויים שאחרי קיסרי חירום והחסימת מעיים פעם הבאה אני יוכל ללדת טבעי? ורציתי לדעת אם בלידות כאלו יש השפעה על התינוקות כאשר הם גדלים, כשיש בנות האם הן יורשות את זה גם?

באותו היום שפניתי למיון בבוקר הייתי בבדיקת gbs ובדיקת מעקב רגילה אצל הרופא המטפל.

הכאבים של הבטן העליונה והגב החלו יום קודם למשך כל היום ושהייתי אצל הרופא אמרתי לו ותיארתי לו את הכאבים + הראתי לו את הבצקות ברגליים שהיו לי(לא הבחנתי בהם כדבר חריג לפני כי לא ראיתי החמרה וחשבתי שזו רעלת. הוא אמא שהבצקת תקינה ולגבי הכאבים שלח אותי לעשות מוניטור עוברי ואמר לאחר מכן שהתחילו צירים לא סדירים ןזה עניין של עד 3 שבועות עד שיתחילו להיות סדירים.

באותו יום בערב פניתי למיון כאובה.

רציתי לשאול לגבי המשך בדיקות שביקשו ממני בבית חולים לעשות אצל מומחה להריון בסיכון גבוה - האם מומלץ לעשות את הבדיקות במרכז לבריאות האישה של קופת חולים כללית לעשות או באותו בית חולים שילדתי (שערי צדק).

אני שואלת בגלל המקרה שהיה עם הרופא כי אני לא יודעת איך המומחים של כללית מטפלים בנושא הזה ולא רוצה להיות עוד מקרה של רשלנות רפואית כמו ששומעים בכל מקום.

אשמח לדעה של מומחה מטעמכם.

שלום רב,

הפורום אינו מיועד לצערי ליעוץ רפואי אלא לבחינת מקרים שכבר אירעו ומתן הערכה באשר לנושא של רשלנות רפואית. מציע שתערכי יעוץ מסודר עם מומחה רפואי מתאים במסגרת חוות דעת שניה.

מאחל לך בריאות שלמה,
עורך דין עופר סולר

ילדתי במהלך ניתוח קיסרי לפני שלושה חודשים. יום וחצי מאושפזת עם צירים, 20 שעות נוספות בחדר לידה, שעה שלמה של ואקום שכשל וקיסרי בהול.

כשהגעתי לפתיחה 10 נאמר לי שאין מיילדת פנוייה ליילד אותי. חיכיתי 6 שעות עם פתיחה 10 עד שבסוף כבר הזמן מזמן אזל והכל התדרדר בטיל. מזל שהייתי בהרדמה מלאה בניתוח, כי הבן שלי, שנולד בשבוע 40 ובמשקל 3600, נולד ללא נשימה. לקח לו כמה ימים בפגייה כדי להתאושש, ופצעי ואקום על הראש.

אני מגדירה את הלידה שלי כאסון מוחלט. מה שיכל להשתבש - השתבש. יצאתי גם עם צלעות שבורות מרוב שהרופא עלה עליי כדי לדחוף את התינוק החוצה בוואקום. אבל שורה תחתונה - פשוט הסתכלנו קדימה על האושר שיצא לנו מזה והתמקדנו בו. אומנם עברתי לילות של סיוטים ופלאשבקים מזעזעים כשהייתי ערה, אבל ההתמקדות באוצר הקטן עזרה. שימי *** על המיילדת המטומטמת הזאת. יש משפט ברוסית: אין שום דבר שאי אפשר לעשות, פרט ללנשוך את עצמך בגב (של עצמך). חבל שנפלת על אחת כזאת...

יש מצב להגיש תביעה על רשלנות רפואית במקרה כזה? איך אתם מציעים להתנהל?

שלום רב,

כדי להעריך אם הייהת התרשלות בלידה יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי מבי החולים כולל תרשימי המוניטורים ולהעריך אם היה מקום לשקול ניתוח קיסרי בשלב מוקדם ואם היו סימני מצוקה של העובר.

אם הבנתי נכון מפנייתך הילד כיום במצב בריאותי תקין אולם במקרים של תשניק בלידה כפי שתיארת כדאי ומומלץ להמתין עד לגיל 4 כדי לודא שאין חלילה נזקים נוירולוגים וכמו כן מומלץ לבצע בדיקת MRI מוח.

את מוזמנת ליצור עמי קשר טלפוני ואשמח לתת לך יעוץ אישי ללא עלות וללא התחייבות כיצד כדאי להמשיך בבירור במקרה זה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר
052-3596150

האם ניתן לתבוע?
אתמול התקשרתי לביקור רופא לוודא שאפשר לבצע החלפת גבס בהמלצת כירורג אמרו לי לבוא ובתשלום.
באתי, שילמתי וחיכיתי עם בן זוגי.
הגעתי לרופא בשם אשרף שהעביר אותי לרופא אחר דר יעקובי. חיכיתי עוד. סהכ קרוב לשעתיים. כשנכנסנו הרופא יעקובי סירב לטפל בי וגירש אותנו החוצה. התחיל לצעוק לדפוק על השולחן ולדבר לא יפה. דרשתי טיפול רפואי בדיוק כמו כולם. הוא בחזרה דפק את הדלת כמעט בפניו של בן זוגי שישב בחדר ונרתע לאחור. התנהג בצורה מחפירה, יצא החוצה לחדר המתנה ואמר שלא מטפל יותר באף אחד בגללנו וניסה להתסיס את כולם נגדנו. בסוף כל המהומה הרופא אשרף גיבס אותי במהירות הבזק. הרגשתי שמשהו לא תקין. כאב לי, לחץ לי על היד יותר מדי. התלוננתי בפניו והוא ביטל את דבריי. אפילו לא בדק שוב. בבית כבר התחלתי להרגיש תחושת נימול ואז לאבד תחושה ביד, האצבעות הכחילו והתנפחו קצת. נדרשתי ללכת לחדר מיון להוריד את הגבס הגרוע שעשו לי לפני שאאבד את היד מחוסר זרימת דם!
מה ניתן לעשות?

שלום רב,

בכל הקשור ליחס לא נאות של רופאים או צוות רפואי לרוב הפורום המתאים לבירור אינו תביעת רשלנות רפואית אלא פניה למשרד הבריאות או לגורמים מנהלים בקופה. באשר לנושא הגבס שנעשה ככל הנראה באופן לא מתאים הרי גם כאן ככל שאין נזק קבוע ספק אם המקרה יתאים לתביעת רשלנות רפואית.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אני נעמה, בת 29, היה לי הריון תקין.
ביום שלישי 26.6.18 ילדתי את הבן שלי עומר, לידה ראשונה, בבית שלנו, בכרם התימנים תל אביב.

במהלך ההריון הבנתי שפחות מתאים לי ללדת בבית חולים. קראתי את הספר לידה פעילה ועשיתי הכנה ללידה בשיטת פשוט ללדת (היפנובירת'ינג) אצל פאולה אנג'י. הבן זוג שלי עידו ואני הגענו ללידה מוכנים ויודעים בדיוק מה הולך לקרות ומתי. חגגנו את היום, והייתה לי לידה מדהימה, מרגשת, רגועה, שמחה, מעצימה, כמו שדמיינו ואפילו יותר.

התחילו לי צירים ב 25.6 ב3:30- התאריך המשוער שלי, ואז התחיל יום קסום.. אמרתי לעידו שהוא לא הולך לעבודה היום והתרגשנו בטירוף. עשינו הליכה על החוף, והשתדלתי לנוח כמה שאני יכולה. ב16:00 הגיעה המדריכה המדהימה שלי ליוגה טלי (ממרכז שיבננדה) שפשוט ביטלה את כל התוכניות שלה ובאה לחוות איתי את החוויה המטורפת הזו. הצירים לא היו ממש סדירים אבל גם הרופא שלי כבר הגיע, ד"ר אבנר שיפטן.
עלינו לגג הבניין בשקיעה ותרגלנו יוגה והרפיות והכל נעים לי בטירוף, מידי פעם ציר, כמה סיבובי אגן ונשימות וזה עובר.
אחר כך הייתי עייפה ואמרתי שאני הולכת לישון, אז אבנר וטלי הבינו שאני לא יולדת היום ונסעו לבתים שלהם.
במהלך הלילה הצירים כבר התחזקו, כל כמה דקות אני קמה, עמידת שש, סיבובי אגן נשימות וחוזרת לישון.
26.6 בבוקר אני כבר לא יכולה לשכב, עשיתי סיבובים בבית, אחר כך התקלחתי עם הכדור פיזיו, זה היה מעולה ממש, ונכנסתי לבריכה עד שהרופא התקשר וביקש שאצא כדי לא לעכב את הלידה.
הוא הגיע אלינו בשעה 10:00, בדק דופק, פתיחה- 7-8, אפשר לחזור לבריכה.
עידו שם לי הרפיות ברקע, הקריא לי משפטים מחזקים ושם לי מוזיקה שאני אוהבת, זה היה טוב ממש.
ואז טלי באה, אני כבר ממש מכונסת בעצמי, נושמת, נרגעת.
עבדנו כמו צוות, בלי לדבר, הם דאגו שיהיה לי נעים ונוח.
התחילו צירי לחץ, חזקים ממש, ואני כבר לא יודעת מה עדיף לי, יוצאת מהבריכה, מסתובבת, חוזרת לבריכה, עמידת שש על המיטה, עד שהבייבי שלי מחליט לבוא אלינו, וילדתי על המיטה בשעה 15:00.
שעה אחר כך הלכתי להתקלח במקלחת שלי ולאכול ולישון עם התינוק בבית שלנו, אין יותר כיף מזה.

אני ממש אסירת תודה לעולם על החוויה המדהימה הזו של הריון ולידה, אנחנו מדהימות והגוף המופלא שלנו יודע מה הוא עושה. האינסטינקטים הטבעיים שלנו חזקים מהכל.

האנשים מסביבי היו מדהימים, הבן זוג המדהים שלי שאיפשר לי ללדת כמו שרציתי ותמך בי לאורך כל הדרך, טלי שהייתה שם לכוון אותי, וד"ר אבנר שיפטן שאין לי מילים בכלל לתאר את הבן אדם, איש גדול, רופא אמיתי, לא חושבת שיש עוד רופאים כמוהו. נהיינו משפחה אחרי החוויה הזו.

שלום,

תודה על השיתוף בחוויה - אני סבור שהקוראות ימצאו עניין וחיזוק בדברים.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

טיפה רקע
12/2010 קיסרי עקב מצג עכוז.
4/2013 קיסרי בביח לא תומך ויבק בכלל... ובדיעבד הסתבר שדחפו את הראש חזרה לבפנים כדי להוציא מהבטן... כשבחדר לידה נאמר לי שהיא לא יורדת בכלל בתעלה...ותכלס היא היתה ב-1...

בקיצור קיסרי מיותר...

4/2017 נכנסת להריון(הזרעה), קצת מלחיץ... מה עושים בלידה? לא רוצה עוד קיסרי!!! מפחדת פחד מוות מעוד ניתוח...
מתחילה לחפש, לגשש ולבדוק... מישהי ממליצה לי על קבוצה מדהימה לכאלה שילדו רגיל לאחר 2 קיסריים וגם 3... קוראת מחקרים, מאמרים, מדברת עם הבנות, קוראת סיפורי לידה מדהימים!!!
ההריון עובר סבבה ברוך השם..חוץ מספליוזיס..אבל לא נורא אנחנו אחרי.
בקיצור.. נפגשת עם מנהל מחלקת חדרי לידה ברמבם ובכרמל..., נפגשת עם דולה מדהימה!!!!
אחרי שלמדתי כאילו למבחן של החיים שלי!!! הולכת לפגישות בביח....

מסבירים על הסיכונים בלידה רגילה(קרע ברחם) לאחר קיסרי 1 עומד על 0.5% זא ש99.5% הכל יהיה בסדר!!! לאחר 2 קיסריים זה 0.9-1.8% תלוי על איזה מחקר מסתכלים...זא שאם נעגל אז 98% שהכל יהיה בסדר...
בכרמל מרגישה הרבה יותר תמיכה...ומהסיפורים שקראתי של בנות אחרות יש שם הרבה יותר תמיכה... שבוע 31 מגיעה שוב לביח כרמל בדיקת אולטרסאונד..הערכת משקל 3100 עובר גדול...
אבל אמרתי נמשיך ונראה..יש עוד מלא זמן..שבוע 35 נפגשת שוב עם מנהל המחלקה..עוד הערכת משקל משקל 3600...רופא אחר עשה הערכת משקל 3200... מפה הבנתי שאין לי מה להקשיב להערכה בכלל!
אומר לי להתחיל לעשות זירוזים טבעיים כדי לא להגיע לקיסרי...דר קידר המדהים!!! מחזק ברמות מטורפות... מתחילה בעיסוי פטמות, יחסי מין, הליכה בחול, לא עוזר....מנסים דיקור סיני, רפלקסולוגיה, שיאצו וסטריפינג...גם לא עוזר...
כחודש לפני הלידה מרגישה מידי פעם צירים בעיקר בלילות במרווחים של 3-5 דק..ובבוקר נעלמים כאילו לא היה כלום...
שבוע 39+2 (יום שבת)מחליטה לשתות בבוקרשמן קיק עם מיץ תפוזים...הכל נקבע מראש עם הרופא ועם הדולה...לא עושה כלום... לפני השינה שותה שוב...ועולה לישון... יום ראשון(שבוע 39+3) 5 בבוקר הולכת פעם ראשונה לשירותים... ומרגישה צירים חזקים יותר... נוסעת עם בעלי למרכז בריאות האישה להיבדק... יש צירים..לא סדירים..פתיחה 1 ומחיקה 60(בסדר זה ככה כבר חודש)...
אולטרסאונד מוניטור עוברי תקין...הערכת משקל 4300 ממליץ לעלות למיון.. אמרתי אין מצב בחיים שזה המשקל!! חוזרת הביתה.. שותה שוב שמן קיק והולכת לשירותים... הצירים מתחילים להתחזק קצת.. אומרת לדולה יש מצב שהיום נוסעים לביח. מארגנת לאט לאט תיק לביח... 14:30 אוספים את הבנות מהמסגרות... עושה מלא מקלחות.., מלא סיבובי אגן וכדור פיזיו... 19:30 הבנות הולכות לישון...הצירים ממש מתחזקים..כדי להקל על הכאב עושה סיבובי אגן על כדור פיזיו..ומקלחת חמה..עוזר..ומגביר את הצירים... 22:30 אומרת צריך לנסוע לביח..(40 דק נסיעה).. בעלי לוקח את הבנות להורים שלו.. חוזר..עשיתי ארגונים אחרונים לפני שיוצרים מכינה לבנות דברים לשבוע למקרה חירום ויוצאת לדרך...
מגיעים לביח ב12:00 בלילה זא כבר יום שני...(שבוע 39+4 מוניטור, בדיקת פתיחה... נשאר אותו דבר כמו מלפני חודש (כמעט) פתיחה 1.5 מחיקה 80%..צירים לא סדירים.. הולכת לחדר מוניטור מדבר כל הזמן עם הדולה.. צירים מתחזקים ונהיים במרווחים קצרים יותר..פתיחה 3 גז צחוק.. אחרי כשעה שלא באמת עוזר אלא רק עושה אותי מסטולית.. מבקשת לעשות מקלחת חמימה.. בודקים פתיחה 6 ומבקשת אפידורל..הדולה מגיעה פתיחה 8 ירידת מים(בשיטפון) קוראים למיילדת איך שירשמו המים פתיחה מלאה... מתחילה ללחוץ.. המיילדת עוזרת. הדולה עוזרת. והבעל כמובן גם...
4:40 נולד הקטנצ'יק במשקל 3435 (זוכרת שיום לפני הערכה היתה 4300 כן?!?) עם קצת תפרים. אבל זה כלום לעומת קיסרי.

מאחלת לכולם לידה מהירה כזאת ובידיים מלאות...

שלום,

תודה על הסיפור המרתק, אני משוכנע שהקוראות תמצאנה בו עניין וחיזוק.

בריאות שלמה,
עורך דין עופר סולר

והיום סגרתי מעגל אז החלטתי לשתף אתכם בכול מה שעברתי בכול תקופת ההריון ואחריה:

שבוע 11 מגיעה לעשות שקיפות עורפית הרופא בודק אומר לי הבדיקה תקינה אבל שתדעי שמשהו לא בסדר בעובר ואני בתגובה מה? מה ראית?
יש בעיה בעמוד השידרה. תגשי לעשות סקירת מערכות מכוונת בבית חולים.

התחלתי לבכות וחפשתי תור בדחיפות ואז עברתי משא ייסורים בין ההרגשה הפנימית שהכול בסדר
לבין דעתם של הרופאים שהכול ממש ממש לא בסדר!

טוב אז מצאתי תור הגעתי ואומרים לי אכן יש בעיה ורגע זה כמעט ודאי כי יש גם עורק טבורי יחיד ברגע שיש 2 ממצאים אנחנו חוששים
את זכאית להפלה
מה הפלה אתם רציניים?
זה ממש גרוע?
והם בתגובה אכן כן
מסקירה לסקירה הלב בתחתונים טוענים כי הילדה פשוט תצא עם בעיה בעמוד שידרה
אז שאלתי אפשר לסדר את זה?
הרופאה לא כזה המליצה אז התייעצנו עם רופא אורטופד שטען כי השד לא כזה נורא טוב נו קצת תקווה נתן לי
בעודי לא ישנה בלילות קוראת באינטרנט מקבלת התקפות לב, בוכה, מתייעצת עם רבנים:
הרב לוגסי טען עפ האולטרא סאונד שהילדה בריאה ושלמה
הרב פירר הפנה למנתח עוברים
הרב מוגרבי לקח על עצמו לקרוע שעריי שמיים כדי שיחוס על העובר שבבטני ושיהיה בריא ושלם
כול זה ואני עוד סובלת הקאות בלי סוף צרבות חוסר שינה.

הגעתי שוב לסקירה מכוונת חודש 8 וחצי אחריי 6 סקירות מכוונות פתאום הרופא אומר לי תקשיבי האוזן עם מיקרוטיה (סוג של עיוות)
וזה כמעט ודאי שהעובר עם בעיה כי עכשו את עם ריבוי מי שפיר זאת אומרת שיש כבר 4 ממצאים אנחנו מציעים לידה שקטה
מה? אתם מציעים לי רצח?

והם בתגובה זה לשיקולכם אתם תגדלו אותה שי (בעלי) התחיל לצעוק שם הוציאו אותו החוצה
אני חרב עליי עולמי אבל בפינה שםםם בלב הייתה לי הרגשה שהכול בסדר בכול לילה הייתי מדברת איתה והיא הייתה עונה לי נשבעתתת לכן היא נתנה לי סימנים שהיא בסדר!

ואז בהצעת הרב מוגרבי החלטנו להפסיק בדיקות הריי בכול מקרה אני לא יירצח אותה!

זהו הגיעה הלידה כולם במתח מה ייצא משם חדר לידה הכי מתוח שהייתי בו
והנה יצאה לה ילדה מלכת היופי בריאה ושלמה כן כן בריאההה ושלמה תודה לאל.
המון בכי של אושר שרר בחדר אושר שלא ניתן להסביר במילים.

בכול מקרה נשלחנו למלא מלא בדיקות והיום ברוךהשם השתבח שמו לעד סיימנו את הבדיקה האחרונה והכול תקין.

אז זה הסיפור שלי
תדעו לכם בורא עולם מקשיב לתפילות אני ראיתי במו עיניי שהילדה עם ממצא בעמוד השדרה ואוזן מעוותת וריבוי מי שפיר והעורק טבורי יחיד ועכשו ראיתי במו עיניי באולטרא סאונד עמוד שדרה שלה שהכוללל תקין פשוט יש לה גומה בגב ממש בסוף הגב שלדעתי זה מהמם
ואוזניים מושלמות.

אז תזכרו:
"אלוקים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך"

זוהי כוחה של אמונה

שלום רב,

תודה על השיתוף בחוויה הלא פשוטה שעברתם, אני משוכנע כי הדברים יחזקו את הקוראות.

שמח שהכל הסתדר לטובה ברוך השם.

בריאות שלמה,
עורך דין עופר סולר

שאלה שאלתית למומחים הנכבדים. בתחום הרפואה מקובל מה שנקרא: "Second opinion" שיתוף פעולה וסיעור מוחות בין אנשי מקצוע . זה קיים גם אצל בכירים.

הם מעמידים סוללת עורכי דין. אבל עמך מסתפקים לרוב בעורך דין אחד. ולא פעם יצא לי למרבה הצער להתקל בעורך דין שעשה עלי רושם טוב .אבל כשהגענו ללטיגציה הסתבר שהוא חלש עד חלש מאד. אי אפשר לדעת מה יכולתו של עורך דין עד שלא מגיעים לעצם המעמד.

השאלה איך בכל זאת אפשר לדעת האם עורך דין שפניתי אליו אכן מתאים למשימה? והאם מקובל שיתוף פעולה בין למשל שני עורכי דין באותו תיק? או שזה ענין של אגו. ומה משקל הלטיגציה בהכרעה השיפוטית הסופית.

האם שופטים מתרשמים מעורך דין שיודע לעשות את ההצגה באופן מרשים ומתגלה כידען ותקיף, או שאין לזה משקל?

שלום רב,

עניין בחירת עורך הדין המתאים הינו אכן נושא מורכב. ראשית ככל שמדובר בתביעת רשלנות רפואית כדאי ומומלץ להבנתי לפנות אל עורך דין אשר זהו תחום עיסוקו הבלעדי. גם לעניין הנסיון במקצוע יש משקל. אפשר לנסות לבחון פסיקה של המשרד. שיתוף פעולה בין עורכי דין בהחלט אפשרי במקרים המתאימים אך כאשר פונים אל עורך דין מנוסה בתחום לרוב אין צורך בשת"פ כזה. אני יכול להעיד על עצמי שלמרות נסיוני במקרים מתאימים אני מתייעץ עם קולגות בנושאים ספציפים (ולעיתים גם מתייעצים עמי) ורואה בכך תועלת.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

ערב טוב עורך דין סולר!

הגעתי לרופא שיניים בבקשה לבצע סתימה לשן עם חור. האם סתימה נוספת שנעשתה שלא בצדק (עניין רדיפת בצע של הרופא) (תו"כ הצבעה של רופא השיניים על צילום שיניים שלי בטענה שיש חור, כאשר בבירור לא נראה הבדל בין שן בריאה לזו שצויין בה חור וגם לא בתחושה העצמית שלי) אותו רופא טען שיש חורים בשני שיניים קיצוניות משני צידי הפה, לאחר שביצע סתימה בצד אחד עצרתי אותו ואמרתי לו שסותם לי את השן הלא נכונה ולא את זו שבאתי בגללה, לאחר מכן טען ששינה את תכנית הטיפול והתפלא שלא עדכנו אותי.. כן בטח, עובדה שלאחר מכן אמרתי לו שאין לי חור גם בצד השני ואז לא נגע שם. האם יש בסיס לתביעה על רשלנות רפואית במקרה כזה? כמה פיצויים אפשר לקבל והאם זה שווה להכנס להליך המשפטי?

שלום רב,

כדי לבחון אם אכן הייהת התרשלות בטיפול השיניים יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי מהטיפול כולל תילומי רנטגן ולהתייעץ עם רופא שינים מתאים.
אם יתברר כי בוצע טיפול מיותר ו/או לא נכון יש לשקול האם היקף הנזק יצדיק תביעת רשלנות רפואית. ככל שמדובר בנזק לא רב ניתן בחלק מן המקרים לשקול פניה לחברת הביטוח המבטחת את הרופא בביטוח אחריות מקצועית בנסיון לקבל פיצויים ללא תביעה.

בכל מקרה אמליץ בטרם כל פעולה על התייעצות מסודרת עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית בפגישה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

היום בדיוק לפני שבוע
אני בהריון רביעי, אחרי 3 לידות רגילות
שבוע 39+ 4

קמה בבוקר אחרי לילה שבו ישנתי רצוף
וזה כבר היה מוזר!

חייבת לציין שכל ההריון היה תקין לחלוטין

ב8.00 בבוקר אמא שלי מתקשרת ומתחננת שאלך לעשות מוניטור עוברי. אמרתי לה שכבר לפני שבוע הלכתי לעשות ואחכה עוד כמה ימים..

ב10.30 בבוקר אני קולטת שאני לא מרגישה אותה כמעט.

לא הייתי רגועה , הלכתי לקנות גלידה ונחתי קצת לראות אם תזוז. עד שעה 13.00 לא הרגשתי תנועות!

כל הסרטים הכי גרועים עברו לי בראש.

התקשרתי לבעלי אמרתי לו שאני נוסעת לעשות מוניטור שידאג ל-3 קטנים שלנו.

מגיעה לרעננה עושים לי מוניטור במקום 20 דק', 40 דק' וכל שניה רופא אחר נכנס להסתכל במוניטור.

האחות אומרת לי את נכנסת לרופא בלי לחכות בתור.

היה דופק לעובר אבל הוא היה סדיר מידי
נכנסת לרופא שמיד אומר לי " אני מזמין לך אמבולנס לבית חולים מאיר"

לא אכנס לכל הסיפור , רק אומר לכן שתוך 10 דק' הייתי בחדר ניתוח, ועשו לי ניתוח קיסרי חירום!!

בעלי לא הספיק להגיע.

היה מפחיד, מלחיץ, בעיקר לבד. כנראה שהייתה היפרדות שליה, התינוקת שלי איבדה המון דם וממש הייתה בסכנה.

בנס הרופאים הצילו אותה ואותי!

מחר אנחנו משתחררות בעזרת השם אחרי שבוע. מה שאני רוצה להגיד לכן בכל הסיפור
שתלכו אחרי מה שהבטן והלב אומרים לכן
תהיו קשובות לגוף שלכן.

תמיד תמיד תוודאו תנועות עובר זה מציל חיים.

לידה קלה לכולן.

מזל שיש סיפור אחד טוב על בית חולים מאיר - הסיפור שלי איתם לא מי יודע מה בלשון המעטה. הכניסו אותי ללידה בניתוח קיסרי רק אחרי שעות של המתנה, מסיבה לא ברורה ורק אחרי מצוקה עוברית ברורה וסכנה אמיתית לחיים שלי ושל הבייבי. אני לא אחזור ללדת בבית החולים מאיר ומקווה שיהיו רק סיפורים טובים של לידות מוצלחות לכולן. אל תשכחי להודות לקדוש ברוך הוא.

שלום,

תודה על תגובתך, מאחל לך ולמשפחתך בריאות וכל טוב.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

קרה לי סיפור דומה עם הבכור, היום בן 3. אני הלכתי לעשות מוניטור שגרתי בקופ"ח, שבוע 39. המוניטור היה נראה שקט מידי, גם אחרי דאכלתי מתוק ושיניתי תנוחה. שלחו אותי לרופא נשים שלי שיראה, אמר לנו ללכת לחדר לידה כי זה לא מוצא חן בעיניו. תוך רבע שעה משהגענו לשם הכניסו אותי לחדר ניתוח. הבן שלי יצא לבן, חבל הטבור היה כרוך לו סביב הרגליים והוא היה צריך לקבל 2 מנות דם. גם אני קיבלתי מנת דם. אכן נס וצריך להיות קשובים לגוף.

שלום,

אין תחליף לתחושות האם בהריון - לצערי נתקלתי בעבודתי כעורך דין בתחום הרשלנות הרפואית ביותר מדי מקרים בהם הצוות הרפואי לא נתן לתחשושות אלו מספיק משקל.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שמחה ב"ה לשמוע ששתיכן בסדר ובריאות.

אצלי בשבוע 41 עשו זרוז ועלה לי החום חשבתי משהו לא בסדר אבל התביישתי להגיד לאחות כי אמרתי לה מלא פעמים ואמרה זה כלום זה רק חום יירד.

עשו מוניטור עוברי. הדופק לא היה סדיר, ובסוף אבא שלי שיהיה בריא קרא לרופא שעבר במקרה (יד אלוהים) במסדרון שהאחות לא בודקת ומשהו לא בסדר, מכאן לשם בתוך עשר דקות פקעו לי מים, עצרו יולדת בחדר ניתוח, הכניסו אותי והוציאו את התינוק, מיותר לציין שהייתי בטראומה כל הגוף שלי רעד פחד אלוהים.

אז לגמרי להקשיב לתחושות. וכל הכבוד לאמא שלך :) ממש שמחה שאתן בסדר!

שלום,

תודה על השיתוף במקרה - שמח שאצלך הכל הסתיים לטובה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אני גם דומה...

לפני חודשיים ילדתי לא הרגשתי תנועות. פתאום היה לי דימום. מהר לבית חולים. מחברים למוניטור הכל תקין. שמו אותי בחדר יולדות עם פיטוצין ללילה פתאום הרגשה רעה תחושה לא טובה.

קוראת לאחות מחברים אותי לבדיקת מוניטור - המוניטור לא תקין שוב פעם אחרי 40 ד עוד פעם מוניטור שוב לא תקין עד שבאה מושיעה מסתכלת על המוניטור כבר 2 בלילה אומרת לי יש האטת דופק לעובר את עוברת לחדר לידה...

מושכים לי את הזמן כל פעם המוניטור תקין ושוב האטת דופק לעובר עד 5 וחצי בבוקר יש דופק תקין / האטה ואז אחרי התייעצות החליטו על ניתוח קיסרי חירום הדופק הואט לגמרי אפילו בעלי לא יכל להכנס איתי לא רציתי ניתוח אבל העיקר שהתינוק יצא בריא ושלם.

תחושה של אמא היא התחושה הכי טובה... באותו יום אמרתי לבעלי היום אני בחדר לידה וכך היה!

בלי פתיחה בכלל צוואר סגור ללא ירידת מים.

שלום,

תודה על השיתוף בחוויה הקשה, אכן כפי שכתבתי בפתח שירשור זה גם כיום עם כל הבדיקות והטכנולוגיה אין תחליף לתחושת האם.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

את צודקת אני איתך כי גם לי היה סיפור אבל אצלי נגמר עצוב היה בשבוע 15 וחצי היה לי דימום תאומי בערב כיפור לקחו אותי באמבולנס היה דופק אבל הדימום התחזק ואחרי לילה הפסיק לא בדקו לי דופק רק בקבלה למיון ואחרי זה ביתי בהשגחה שהדימום הסתים שלחו אותי הביתה ולא בדקו דופק אבל אני היה לי תחושה שלא הגמר טוב אז היתי עקבת אחרי כול דבר אז אחרי שבוע שחרו אותי היה לי כאבי גב פתאום כמו פדוראל שעושים בגב עכשיו אז הרופא המליץ לי ללכת למיון לבדק ושהלכתי פתאום רופא אחרי רופא באים בודקים באולטרנסונד ואז אני שאולת כי ראיתי שה 3 רופאים בודקים אז אמרו לי שכבר היתי בשבוע. 16 אמרו לי תשמעי יש חדשות רעות כבר שבוע העובר שלך מת בבטן הוא נמצאה בלי דופק .אז מבינה מה שאת אומרת אצלח הצילו ברוך השם אז אני מצדיקה אותך ולכול הבנות שמכוונות להיות בהריון כול דבר שאתם מרגישות שלא בסדר אל תביישו ללכת למיון או לבדק זה יכול להציל חיים .שלא תדעו מזה ברוך השם אחרי חוצים אחרי הגדרה שעברתי והיה נוראית וארוכה יותר מלידה גיליתי שאני שוב בהריון והיום היא בן 10 חודשים .וזה ילד 7 שלי אחרי 6 שילדתי ואחד שעבדתי וגם אני יגיד עוד משהו שתהיו בהלם ה7 ילדתי בחדר מיון לא הספקתי לכנס לחדר לידה טוב חצי שעה ילדתי אותו בחדר מיון.

שלום,

תודה ששיתפת במקרה הקשה, אני משוכנע כי קוראות רבות ימצאו עניין בפוסט. מאחל לך ולמשפחתך בריאות שלמה ובשורות טובות.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

עד שלא ישנו את החוק בישראל, בשביל שאפשר יהיה להגיש תביעות רשלנות רפואית גם במקרים שבהם, תודה לאל, לא נגרם נזק שיכול לבוא לידי ביטוי בנזק חמור מאד לעובר כמו במקרה המתואר, הרופאים לא יתפסו את עצמם בידיים. מה יכולה לעשות הפונה? כלום! היא תפנה לעורך דין שיגיד לה שבגלל שלא נגרם לה נזק "רק כמעט" אין לה בסיס להגיש תביעת רשלנות רפואית ולכן אותם רופאים ואנשי צוות רפואי שהיו אחראיים ל"כמעט" רשלנות רפואית ימשיכו לזלזל במטופלים גם מחר. חייבים לאפשר בחוק לתבוע רופאים ואנשי צוות רפואי שלא עושים את תפקידם כראוי, גם במקרים שלא מסתיימים במוות או נכות חס ושלום.

שלום,

אכן לצערי תביעת רשלנות רפואית במקרים בהם לא נגרם נזק למרות התרשלות בטיפול הינה בעייתית למדי. בחלק מן המקרים ניתן לשקול תלונה למשרד הבריאות וכלל שקיימות ראיות להתרשלות חמורה אשר למרבה המזל לא גרמה לנזק יתכן בהחלט כי תתקיים בדיקה של משרד הבריאות אשר תוביל להליך משמעתי.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

איזה סיפור מטורף

וואוו איך את מחזירה אותי לנס שלי עם הבן הבכור שלי וניתוח קיסרי חירום שעברנו גם אחריי לילה שבו לא הרגשתי תנועות והלכתי עם הלב שלי.

בבית חולים אמרו לי שאתכונן ללידה שקטה וברוך ה׳ הוא יצא חי ונושם עם חבל טבור מסובב פעמיים מעל צווארו ועל גופו. אמרו לי שבמקרים של כריכת חבל הטבור כל כך הרבה פעמים ובכזאת רמה בדרך כלל אין לעובר הרבה סיכוי לצאת בלי נזקים. ה' שמר עליו.

היום הוא בן 7 האושר והאור של חיי.

רק בריאות ותגדלי אותם בנחת!

שלום,

תודה על השיתוף במקרה, כריכת חבל טבור הוא סיבוך לא פשוט ואני שמח שבמקרה שלך המקרה הסתיים בטוב.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום,

תודה על השיתוף בחוויה הלא פשוטה שעברת. גם כיום עם שלל הבדיקות והאמצעים שקיימים בהחלט מסכים כי אין תחליף לתחושה של האם.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

צהריים טובים עורך דין סולר - התייעצות ברשותך,

אשמח לדעת האם יש כאן מקום לתביעה בשל רשלנות רפואית.

בעת הכנסת נפרוסטום לכליה הכניסו בטעות לריאה וכל הנוזלים והשתן שהיה בכליה נכנס לריאה וגרם לחוסר חמצן וקושי נשימתי בעקבות כך אשפוז של 10 ימים שבהם הכניסו נקז לריאה כדי שהנוזל ייצא וכמובן נשארה בגוף צלקת מהנקז ריאה.

אף רופא לא מוכן לרשום חוות דעת שהייתה פה רשלנות רפואית האם אין פה מקום לתביעת בית החולים?

מיותר לציין שזה היה כמה ימים לאחר לידה והפסד ימי עבודה של הבעל וההורים שעזרו בטיפול של שאר הילדים.

שלום רב,

אכן ללא חוות דעת אין דרך להגיש תביעה לבית משפט. כדי להעריך אם אכן היהת התרשלות בטיפול יש צורך ביותר פרטים - ברור שנגרם נזק וברור כי הטיפול נעשה בצורה לא נכונה אולם יש לבחון אם הטעות הזו עולה כדי התרשלות. כדאי ראשית לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל להפנות אתכם לרופאים אשר עוסקים במתן חוות דעת בנושא רשלנות רפואית (ככל שאתם מנסים עצמאית לקבל חוות דעת).

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

שלום לעורכי הדין

הגעתי בהמלצה של חברה בפייסבוק ואני מקווה שתמצאו זמן לענות לי לגבי המקרה הבא, שלפי דעתי מצדיק תביעת רשלנות רפואית.

מטופלת מגיעה למרפאת שיניים בקופ"ח לצורך תור שנקבע לה ע"י צוות המרפאה כחלק מתהליך של הכנסת שתלים. נכנסת לסייעת שמזריקה לידוקאין (חומר מרדים) כ5 פעמים בלסת עליונה דו"צ. לאחר וידוי הרדמה נכנס הרופא המטפל , מסתכל על תכנית הטיפול ואומר שהייתה טעות מנהלית והמטופלת הוזמנה חודשיים לפני הזמן.

בפועל יצא שהמטופלת הורדמה שלא לצורך. ברקע המטופלת סובלת מיתר לחץ דם וידוע שהחומר המרדים גורם להפרעות בקצב הלב.

רצינו לשאול אם ניתן לתבוע על רשלנות רפואית ונזקי גוף או עוגמת נפש?

נודה לעזרכתם.

שלום רב,

ברור שמדובר בהליך לא תקין שבו לא וידאו קודם להרדמה כי אכן זהו המועד לטיפול.

כדי לשקול תביעה יש צורך להעריך את היקף הנזק ומבלי חלילה להקל ראש במקרה אם אין נזק קבוע ספק אם המקרה יתאים לתביעה בבית משפט שכן תביעה כזו כרוכה בעלויות לא מבוטלות בעוד שהיקף הפיצוי במקרה שבו לא נגרם נזק קבוע אינו רב.

לא הבנתי מהפניה אם נגרם נזק כלשהו בעניין הלב / לחץ דם או עניין אחר בשל ההרדמה.

אם נגרם חלילה נזק כמובן שהעניין אחר לחלוטין. מציע כי תערכו יעוץ מסודר בפגישה עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית כדי לקבל החלטה אם יש מקום לתביעה במקרה זה.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

בוקר טוב

במהלך כל ההריון כל פעם היו מוצאים פגם חדש אצל העובר ובחודש 8 אמרו לעשות לידה שקטה, באותו הרגע שזה נאמר לי הילד ממש התחיל להשתולל בבטן וזה היה סימן בשבילי שלא סתם נאבקתי עליו עד עכשיו וגם ברגע זה אני אמשיך!

טענו שיש לו מום בלב, הרחבה של חדרי המוח, זרימות מוגברות בחבל הטבור ועוד שלל תופעות שלא רוצה להיזכר בהן, עברנו כל כך הרבה בדיקות בכל רחבי הארץ, עד הרגע האחרון פחדתי ולא ידעתי אם יצא לי ילד בריא או מוטציה מכל ההפחדות של הרופאים. וכמו שהרופאים אוהבים להגיד ״מה את צריכה את זה את צעירה יהיו לך עוד הרבה ילדים״.

ברוך השם הילד יצא בריא ואין לו מום בלב וחדרי המוח בגדר הנורמה. האם במקרים כאלה אני יכולה לתבוע את הרופאים שעוד שניה, היו גורמים לי להפיל את העובר שנולד בריא...?

שלום,

אני חושש שהסיכויים לתביעה כזו לא גבוהים. ראשית איני מקל ראש בסבל ובחרדות שעברת אולם בסופו של דבר אם הבנתי נכון אין נזק קבוע ובמקרים כאלו אם תקבע אחריות היקף הפיצוי מוגבל מאד.
מעבר לכך אם אכן היו בהריון ממצאים שהרופאים דיווחו לך עליהם אזי ספק אם תקבע רשלנות מצידם גם אם בסופו של דבר התינוק בריא.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אני חן בת 34 יומיים אחרי לידה.
לפני שנתיים וקצת (הייתי עם התקן מירנה) הגעתי למיון וולפסון עם כאבי בטן תופת
ניכנסתי למיון והרופא עושה לי אולטראסאונד בלבד בלי שום בדיקה אחרת בטענה שהכל בסדר ושולח אותי הביתה.. בנתיים ממשיכים הכאבים.. יומיים אחר כך חוזרת שוב למיון עם אותם כאבים
ושוב אותו סיפור שוב אולטראסאונד והביתה..
למזלי יום אחר כך היה לי תור שנקבע חודש מראש לרופאת נשים שלי .. הולכת לרופאה והיא צורחת עליי: "תגידי לי את נורמלית??, איפה היית עד עכשיו??" "כל הרחם והאגן שלך מזוהם ודלקתי.. היית מגיעה אליי עוד כמה ימים והייתי שולחת אותך לכריתת רחם"! .. "אחרי הזיהום הזה לא יודעת אם תצליחי להיכנס שוב להריון אי פעם"
למזלי קיבלתי טיפול בזמן... שנתיים לא שמרתי ולא ניקלטתי להריון.. שאני אחת שנקלטת מהר..
מאז ששמתי את ההתקן גם עליתי המון במשקל..
לפני שנה ושלושה חודשים עברתי ניתוח שרוול.
חצי שנה אחרי הניתוח נקלטתי להריון..
עברתי הריון סיוט
לא מצליחה לאכול כלום.. בטח לא בשרי או דגים.. אז ניגררתי לאכול רק שטויות (מתוקים בעיקר) ורק מקיאה.. כנראה שילוב של ההריון והניתוח..
התחלתי את ההריון במשקל 65 ולפני הלידה שקלתי 59.. הייתי במעקב הריון בסיכון גבוה עם סכרת הריונית והמוגלובין 8.2
ניכנסתי לשמירת הריון לפני פסח האחרון. בסקירות אומרים לי כל מיני דברים מפחידים והרופאה ממליצה לי על הפלה..
מגיעה לשבוע 28 אומרים לי יש לתינוק מום בלב ואגני כילייה מורחבים.. חשש לתיסמונת דאון ועוד כל מיני דברים מפחידים..
בנתיים אני בבית משתעממת לגמרי מהמנוחה המאולצת שנחתה עליי..
מגיעה לשבוע 33 וקצת וזהו נמאס לי לא לעשות כלום..
מחליטה לעשות סיבוב לקנות בגדים וציוד לתינוק
מחליטה שבא לי לעשות יום כביסות ואפייה..
הולכת לשיעור תורה בערב עם כל מה שאפיתי..
חוזרת הביתה הולכת לישון וקמה בארבע בבוקר בתוך בריכת שחיה..
ירידת מים...
ניכנסת ללחץ וישר נוסעת לבית החולים...
אין צירים.. אין חוץ מירידת מים שום סימנים ללידה
בנתיים במיון אני מתפללת להשם שהעובר לפחות מצג ראש שיוכלו ליילד טבעי...
ברוך ה' העובר מצג ראש עושים לי בדיקת gbs ומאשפזים אותי בטרום לידה
אמרו לי אם לא תתקדם לידה לבד יילדו אותי בשבוע 35. מצד אחד רציתי שתתקדם לידה לבד בלי שום התערבות ומצד שני התפללתי להחזיק עוד שבוע כי בהערכת משקל העובר היה 1.700 קילו ורציתי שישאר כמה שיותר.. שיגדל.. אין אף אחד איתי.. בעלי עם הילדים בבית ואין מי שיהיה איתי.

עוד באותו הלילה התפתחו צירים וישר ניכנסתי לחדר לידה. בלידה הייתי גם כן לבד לגמריי בקושי המיילדת הייתה איתי הגיעה לשלב של הלחיצות.

בלידה החלטתי שאני לא רוצה אפידורל כי אני יודעת כמה אני סובלת אחר כך מהגב.
דימיינתי הלידה שאמא שלי ז"ל נמצאת ליידי ומחייכת אליי ונותנת לי כח לעבור את הלידה לבד. הרגשתי אותה ליידי.

(היא הייתה איתי בשתי הלידות הקודמות שילדתי עם פיטוצין ובלי אפידורל ותמכה בי ועזרה לי כל כך)
ילדתי ב8 ועשרים בבוקר תינוק מתוק וקטן קילו ו970 גרם. הניחו אותו עליי לשניה וחצי וישר לקחו אותו לפגיה אפילו לא הספקתי לראות את הפנים שלו. בעלי מגיע רק בצהרים (לא היה מי שיהיה עם הילדים) הוא בא לשעה ראה את התינוק וישר חזר הביתה שוב לקבל את הילדים מבתי הספר.

ביקשתי במחלקה להישאר יום נוסף.
הייתי אמורה להשתחרר היום.

בעלי מתקשר אליי שאני יחזור הבייתה הוא בדרך לבית חולים עם התקף של אבנים בכליות.
ואני עד עכשיו הייתי בסדר.. רק היום התחילו לי כאבי תופת מההתכוציות וסחרחורות בגלל המוגלובין נמוך.

כולי בסרטים מה נעשה. איך נסתדר עם הילדים.. בסוף חמותי נרתמת לעזרה. ואני נשארת לעוד יום אישפוז. הקטן פה עד סוף השבוע לפחות ואני מנסה לעמוד בניסיונות.

זה הסיפור שלי

שלום,

תודה על השיתוף בחוויה הלא פשוטה שעברת. אני משוכנע שקוראות הפורום ימצאו בו עניין וחיזוק.

בריאות שלמה ונחת מהילדים,
עו"ד עופר סולר

בוקר טוב עורך דין עופר סולר

הבן שלי בן ה3.5 היה עם חום גבוה בשישי שבת האחרונה. ושמתי לב שהוא בקושי נותן שתן אז נתתי לו לשתות יותר ובכל זאת לא עזר. ביום שבת עשה פיפי בצבע חום / אדום ממש כמו דם ופה נידלקה לי נורה אדומה שמשהו לא בסדר.
התקשרתי לבקש הפנייה לחדר מיון ואמרו שאין צורך ועלי לגשת למרפאת ביקור רופא שיבדק.

הגענו לביקור רופא , מעבירים אותו לאחות לבדיקת חום למשקל ..וציינתי שהפיפי של הילד מאוד מוזר הצבע שלו כהה מהרגיל..אמרה לי תיכנסי לרופא.

נכנסנו לרופא שבדק אותו ותוך כדי בדיקה שוב מציינת בפניו שהיה לו חום גבוהה עולה ויורד ופיפי מאוד כהה על גבול האדום.

ביקשתי שיעשו בדיקת שתן ולא עשו ..אמרו שהכל תקין והוא צריך פשוט לשתות יותר וזהו.

יצאתי מישם ממש לא רגועה ,קבעתי תור לרופא שלו ליום ראשון על הבוקר, הגענו אליה והסברתי לה למה הגענו .. ובפעם נוספת העלתי את נושא הפיפי שהיה לי קצת מוזר ..עשתה לו מיד בדיקת שתן ונדהמה מהצבע של הפיפי..
נתנה לי מיד הפניה למיון בלי יותר מידי הסברים.. ואמרתי שסביר להניח שמאשפזים ל24 שעות להשגחה ..
הגענו למיון .. בדיקות דם ושתן מעידות על מצב חמור באמוגולובין של הילד שירד מ12.5 ל7.5
הרופא אמר ש-מה שנותר לעשות זה לתת מנת דם כי הילד איבד הרבה מאוד דם (בפיפי) והגיע למצב של סכנת חיים!

קיבל מנת דם ועירוי נוזלים. מאושפזים כבר כמעט שבוע ללא סיבות מוצדקות למה שקרה.
בנתיים עדיין ממשיכים בבדיקות.

השאלה שלי,

האם לפי דעתכם ניתן לתבוע את הביקור רופא על רשלנות רפואית? על זה שלא עשו את כל הבדיקות שצריך ... למרות שביקשתי מהם .. ושיחררו הביתה וכתבו שהכל תקין.

אני משתגעת שככה יש זילזול בבני אדם.

כששאלתי טלפונית אחיות להתייעץ מה עושים וציינתי שהילד נראה לא כרגיל עם חום גבוה ופיפי אדום. אמרו רק שישתה הרבה וזהו. ושאלתי אם צריך להגיע למיון אמרו שאין צורך.

עצוב מאד... אבל זה לא המקרה הראשון של רשלנות רפואית של רופאי ביקור רופא וחשבתי שרק אצלי זה קרה כי בני דניאל היה מבקר הרבה בביקור רופא עד לפני שבוע.

אני ישתף את המקרה שקרה לבני דניאל לפני שבועיים וחצי שישבתי שבעה הבן שלי הלך לביקור רופא בלעדיי פעם ראשונה ונכנס לד"ר עבדאללה. ואמר לו ד"ר אני סובל מכאב ואמור לקבל תרופה דרך הווריד ומספר כדורים הרופא אפילו לא בדק אותו אמר די אתה פה הרבה אין יותר תרופות וטיפולים תלך למיון הבן שלי אמר סבבה תן לי הפניה למיון לא רצה לתת לו
הבן שלי יצא משם בוכה מההשפלה ןמכאב שלחתי אותו למד"א אם טופס שיש ביידנו וקבל טיפול v.i.p ממד"א.

אני מאחלת לרופא הזה מכל הלב שירגיש את הכאב הנוראים וההשפלה שבני עבר ועובר

עורך דין סולר, משום מה לא ענית שאלה שלי. אשמח להתייחסות שלך למקרה שלנו.
תודה, יעל

שלום,

מתנצל על העיכוב בתשובה - ראי תשובתי בצמוד לפנייתך.

בריאות שלמה,
עורך דין עופר סולר

שלום,

תודה על השיתוף בחוויה הלא חיובית. מאחל לכם בריאות שלמה והחלמה מהירה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום רב,

נראה על פנין מהתיאור שנתת כי ההתנהלות של רופאי ביקור רופא אכן מצדיקה בירור רציני שיכלול קבלת מלוא התיעוד הרפואי והתייעצות עם מומחה. באשר לנושא התביעה - הקושי במקרים כאלו הוא להוכיח נזק משמעותי שיצדיק כלכלית הגשת תביעה כזו שכרוכה בעלויות של חוות דעת רפואיות. אמליץ כי לאחר שיתברר מצב הילד באופן סופי שתערכו יעוץ מסודר בפגישה עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיעריך אם יש מקום להמשך בירור משפטי והאם היקף הנזק יצדיק גם תביעה במקרה זה.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר