מקרים מסוימים של נזק גופני עקב רשלנות רפואית מתאפיינים בסוג ודרגת פגיעה, המצריכים קבלת עזרה סיעודית שוטפת או הימצאות תחת השגחה צמודה, לאורך כל שעות היממה.

בנסיבות אלה, מדובר בהוצאות גבוהות באופן מהותי לעומת צורך בקבלת שירותי סיעוד מעת לעת בשכר או על ידי בני משפחה.

ההחזר עבור הוצאות במסגרת ראש נזק זה מחושב הן לעבר, כראש נזק מיוחד והן לגבי הוצאות עתידיות - כראש נזק כללי.

ראש נזק של עזרה סיעודית שוטפת או השגחה צמודה - פסקי דין

פסק הדין המרכזי בתחום הינו ע"א 3375/99 אקסלרד נ' צור - שמיר חברה לביטוח, אשר קבע אמות מידה מנחות לגבי שיעור הפיצוי עבור ראש נזק של עזרה לזולת, הניתנת לנפגעים בעלי נכות קשה או רב מערכתית, אשר נזקקים לעזרה צמודה ושירותי סיעוד לאורך כל שעות היממה.

בנסיבות המקרה, עקב תאונת דרכים הפך התובע לנכה קשה, הנזקק לעזרה סיעודית צמודה. כושרו וכישוריו המנטליים לא נפגעו ולכן נפסק, כי יש להתיר לו לשהות בביתו או במוסד וכי פסיקת הפיצויים תתבסס על העקרונות של השבת המצב לקדמותו והקטנת נזק על ידי הניזוק.

בסוגיית העסקה ישירה של מטפלים או על ידי חברת כוח אדם נפסק, כי הדרך הראשונה הינה זולה יותר לאורך זמן.

לשאלה האם להעסיק עובד ישראלי או עובד זר נקבע, כי חובת הקטנת הנזק מחייבת העסקת עובד זר, שעלותו נמוכה יותר.

לכך יש להוסיף עלות העסקת עובד ישראלי בסופי שבוע וכאשר המטפל הקבוע נעדר מסיבות חופשה או מחלה, לשקלל סיכון של הטלת מגבלות על הגעת עובדים זרים לארץ ולהוסיף את עלויות המחייה של העובד הזר בבית הנפגע.

על בסיס אלה נפסק לתובע פיצוי בגובה של כ 12,000 ש"ח לחודש עבור ראש נזק זה.

בהליך ת.א 000078/94 צ'יבוטארו גיל נ' סהר חברה ישראלית לביטוח, דובר בנכות מלאה וחוסר יכולת תפקוד מוחלטת של הניזוק.

חוות דעת רפואית המליצה על טיפול סיעודי צמוד לאורך היממה במשך כל החיים, אמנם לא טיפול מקצועי אך ליווי הניזוק והשגחה תמידית על ידי צוות מטפלים.

בנוסף, הומלץ בחוות הדעת על הישארות במסגרת המגורים הביתית ולא במוסד סיעודי, אשר חרף עובדת היותה יקרה יותר, עדיפה עבור הניזוק.

נוכח שיקולים אלה החליט בית המשפט להעמיד לרשות הניזוק עזרה סיעודית והשגחה צמודה בביתו. בפסק הדין התעוררה השאלה האם להעסיק את המטפלים שיישכרו באמצעות חברת כוח אדם יעודית או באופן ישיר.

בית המשפט סבר, שיש לפנות לחברת כוח אדם, למרות שעלות זו יקרה יותר, נוכח הצורך המתמשך של העסקת מספר מטפלים, אשר יוכלו להתחלף ביניהם באופן רציף ובכדי לחסוך טרחה למשפחה בהיבט זה.

עוד נפסק, כי אמנם המגמה היא להעדיף העסקת עובדים זרים, שעלותם זולה יותר, אך במקרה זה קיים צורך מיוחד בשליטה בשפה העברית לצורך תקשור עם הניזוק באמצעות לוח אותיות.

לכן, יש להעסיק עובד זר השולט בשפה העברית, לרבות מיומנויות קריאה וכתיבה, בכדי שלא להותיר את הניזוק אילם ומנותק מהסביבה. בנוסף, נקבע שיש להעסיק מטפל ישראלי למשך מספר שעות ביום, לצורך ניהול תקשורת טובה ואיכותית עם הניזוק ובכדי לאפשר למטפל השני לצאת לסידורים מחוץ לבית.

נפסק, כי מימון העסקת המטפלים ייעשה באופן חלקי על ידי קופת חולים או המוסד לביטוח לאומי, בהיקף שעות הטיפול בו הם מחויבים וסכום זה ינוכה מגובה הפיצוי הכללי, שייפסק לגבי ראש נזק זה. לפיצוי תיתווסף גם עלות הוצאות כלכלתם של המטפלים ומגוריהם עם הנפגע.

הערכת העלות הכוללת בגין העסקת מטפלים, בוצעה על דרך אומדן ונקבע סכום פיצוי של כ-12,000 ש"ח לחודש, אשר הוכפל בתוחלת חיי הניזוק ולאחר היוון הגיע לכשלושה מיליון שקלים.

בואו לשתף, לשאול ולהתייעץ: פורום רשלנות רפואית

לקבלת סיוע דיסקרטי ליחצו: יעוץ משפטי לנפגעי רשלנות רפואית