הפגיעה בתאי המח של העובר גורמת להרס תאי המח והקטנת קצב גדילת המח. כתוצאה מכך היקף הראש של העובר / תינוק יהיה קטן יחסית, כאשר הפער בין היקף הראש בפועל להיקף המקובל הולך וגדל עם השנים.

תופעה זו מכונה מיקרוצפליה והיא עלולה להעיד על פיגור שכלי. לעיתים מופיעה גם הגדלה של חדרי המח, דבר המעיד על הקטנה נוספת של רקמת המח, על חשבון ריבוי נוזלים בחדרי המח.

בנוסף, יכולות להופיע הסתיידויות בחדרי המח. כמו כן ייתכנו מצבים בהם תינוק שנדבק מהווירוס בהיותו עובר ברחם לכאורה לא יפגע ממנו במהלך ההריון, אולם לאחר לידתו הוא עלול לפתח בעיות שמיעה.

בעיות שעלולות להיגרם לעובר שנדבק ב-CMV ונפגע ממנו בהריון

• הסתיידויות אינטרה-קרניאליות
• פיגור גדילה באורך ובמשקל
• פיגור מוטורי ומנטאלי-שכלי
• מיקרוצפליה
• בעיות שמיעה וחירשות
• בעיות ראייה ועיוורון
• בעיות בראות
• צהבת
• כבד מוגדל
• טחול מוגדל
• אנמיה המוליטית
• שינויים בכדוריות הדם
• הפרעות נוירולוגיות

נכון להיום טרם קיים טיפול טרום לידתי יעיל כנגד וירוס CMV בהריון. כמו כן לא קיים חיסון סינתטי למניעת המחלה.

חשוב לדעת כי בימים אלה מתבצעים מחקרים בארה"ב ואיטליה אשר נועדו לבדוק את יעילותם של היפראימונו־גלובולינים ספציפיים לוירוס זה, אשק מכונים בלועזית CMV HYPERIMMUNE GLOBULIN.

מדובר בחלבונים שמשמשים כנוגדנים שמטרתם לנטרל וירוס זה, וזאת הן לגבי מניעת הדבקת העובר בוירוס, והן לגבי הקטנת סיכויי הפגיעה שלו מהוירוס במידה והוא כבר נבדק ממנו.

כך לדוגמא, במסגרת תביעת רשלנות רפואית שהגישו זוג הורים לילד בן 7 שנפגע כעובר מווירוס CMV כנגד קופת חולים מכבי, טענו ההורים כי האם עברה במרפאת קופת חולים מכבי את כל הבדיקות הגנטיות האפשריות, לרבות בדיקות דם לאיתור מחלות ויראליות-נגיפיות, אך למעט בדיקת דם לאיתור וירוס CMV.

לטענות ההורים, הרופא שטיפל באם מסר לה ש"העובר בסדר ושאין לה מה לדאוג" אולם בפועל, מצב העובר היה לא תקין במספר פרמטרים ואילו הרופא פענח את ממצאי בדיקת סקירת המערכות באופן שגוי לחלוטין.

כתוצאה מכך, הילד שנולד יסבול כל חייו מפיגור שכלי, נכות מוטורית קשה, עיוורון וחרשות עקב פגיעתו מווירוס ה-CMV.

בעיות שעלולות להיגרם לאחר הלידה לעובר שנדבק בווירוס CMV

ככלל, עובר שנדבק בנגיף ועם זאת כל תוצאות הבדיקות שנערכו לו במהלך ההריון היו תקינות, לא צפוי לפתח בעיות לאחר לידתו, למעט בעיות שמיעה שלפי מחקרים עדכניים עלולות להופיע ב-1 מכל 10 תינוקות. מלבד זאת, הוא צפוי להתפתח ככל ילד בריא אחר.

בעיות השמיעה יכולות לנוע מפגיעה קלה באחת האוזניים או בשתיהן ועד לחירשות מוחלטת, אם כי חשוב חציין שמקרי חירשות מוחלטת נדירים מאד.

לפיכך, יש לבצע לגבי הילד מעקב שמיעה חצי שנתי עד הגיע הילד/ה לגילאי 4–5 שנים, כאשר רוב הסיכון הינו עד לגיל שנתיים.

במידה והתגלו אצל הילד בעיות שמיעה, ניתן לטפל בו באמצעות תרופה אנטי ויראלית בשם גנציקלוביר, אשר מקטינה את הידרדרות השמיעה שלו ואף עשויה לשפר אותה.

התרופה ניתנת בדרך כלל במשך שנה, אולם היא מחייבת מעקב באמצעות ספירות דם של הילד, מאחר והיא עלולה לגרום לירידה בספירת כדוריות הדם הלבנות שלו.

לא ניתן לתת תרופה זו לאשה במהלך ההריון ועל כן נעשים כיום נסיונות שונים לתת לנשים שנדבקו לראשונה בנגיף במהלך ההריון תרופה מאותה משפחה ובמינון גבוה שלה. כאמור, מדובר עדיין בטיפול ניסיוני, כך שמידת השפעתו ויעילותו עדיין אינם ברורים לחלוטין.

מתי צריך לפנות לעורך דין?

במקרים של לידת ילד הסובל מאחת התופעות שציינו בסקירה הנ"ל, או מתופעות אחרות ונוספות שקשורות ככל הנראה לווירוס ה-CMV מומלץ לפנות להתייעצות אישית עם עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית.

עורכת הדין אדרה רוט מייצג משפחות לילדים שנפגעו בשל אי אבחון CMV בתביעות פיצויים גדולות, כנגד רופאים, קופות החולים ובתי החולים בישראל.

ניתן לפנות לשיחה אישית עם עורכת הדין אדרה רוט לצורך קבלת פרטים והערכת האפשרות להגיש תביעה גם במקרה שלך. במידת הצורך נסייע בהפנייה למיטב המומחים הרפואיים בישראל, שיחוו את דעתם המקצועית של ההליך הרפואי והנזקים שנגרמו בעתיו.

לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי אישי!