פורום רשלנות רפואית

עברתי ניתוח קיסרי בלידה ראשונה לאחר נסיון ללדת באופן טבעי וללא אפידורל. שכרתי חדר לידה טבעי בבית החולים שמגיע עם מיילדת צמודה ולאחר כ 10 שעות צירים ללא לידה .בקשתי אפידורל . במהלך הצירים ביצעו לי פעמיים בדיקת דם לבדוק כמות טרומבוציטים ובשתי הבדיקות הם היו פחות ממה שצריך . נאמר לי עוד לפני הלידה שאם תהיה לי כמות של מתחת ל100000 טרומבוציטים לא אוכל לקבל אפידורל . היו לי כ 66000 בלבד.כלומר בדיעבד אני מבינה שהיה ברור שלא אוכל לקבל אפידורל למרות בקשתי .מייד לאחר שבקשתי לקבל אפידורל ומרוב כאב לא שמתי לב לנתון שציינתי קודם לכן . המיילדת שהייתה מאוד חסרת סבלנות הוציאה אותי לחדר לידה רגיל רק לאחר כשעה הגיעה הרופאה שמזריקה אפידורל ולאחר שהציצה בבדיקות דם אמרה לי שאסור לי לקבל את הזריקה זה מסוכן עבורי.

האחות שככול הנראה התעייפה . עברו כבר כ 12.5 שעות הציעה לי לקבל פיטוצין לזירוז הלידה . היא אמרה לי שרק כך ילדה את שני הילדים שלה ושמה את החומר שגרם לי לצירים כול שנייה .במקביל הגיעה רופאה צעירה שאמרה לי "את כבר הרבה זמן בלידה ואת לא מתקדמת.." . שאלתי תוך כדי "מה את מציעה, ניתוח ? בשום אופן לא" . היא אמרה לי שתחזור עוד 10 דקות .היא ידעה מה המשמעות של פיטוצין שניתן לי .כבר לא יכולתי לסבול את הכאבים ואחרי שחזרה אמרתי לה בסדר , ניתוח..נותחתי ניתוח חירום וכך ילדתי את בני .

כעבור חודשים ספורים הסתכלתי בדפי השחרור מבי"ח ונדהמתי לגלות שנכתב שם שהסיבה לניתוח היא כי התינוק היה במצוקה . הייתה איתי תומכת לידה פרטית ובעלי ושניהם יעידו שזה לא נכון . האחות כול חצי שעה בערך הצמידה לי מוניטור ולא הייתה שום מצוקה . שאלתי , האם זאת עילה לתביעה ?
תודה מראש ושנה טובה

שלום רב,

הסיבות לביצוע ניתוח קיסרי מגוונות וביניהן גם מצוקה עוברית, חוסר התקדמות של הלידה ועוד.
כדי לבסס תביעה במקרה זה יהיה צורך להוכיח כי אכן ההחלטה לבצע ניתוח קיסרי לא הייתה סבירה כלל ולא הייתה כל אינדיקציה ממשית לניתוח. כדי לעשות כן יהיה צורך לאסוף את התיעוד הרפואי המלא (כולל דפי מוניטור) ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום המיילדות והגניקולוגיה.
אם ניתן יהיה לקבל חוות דעת המבססת את הטענה כי ביצוע הניתוח היה מיותר לחלוטין אפשר לשקול הגשת תביעת נזיקין. אני מציע כי בתור שלב ראשון תפני אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

עברתי ניתוח להסרת שוונומה לאחר סבל נורא של 4 שנים מאחר ולא גילו מה הבעיה.

רק לאחר 4 שנים של סבל הסכימו בסוף לשלוח אותי לבדיקת סיטי שבמהלכה אכן התברר שיש לי גידול שפיר בעמוד השדרה.
הרופא ששלח אותי לעשות את הבדיקה אמר לי שיש להם הוראה מקופ"ח להימנע ככל שאפשר משליחת חולים לביקות סיטי ו - MRI כי הם יקרות מאוד.

הרופא שניתח אותי כתב לי במפורש שאם היו שולחים אותי לעשות בדיקת סיטי או MRI כמה שנים קודם אז היה נמנע ממני סבל רב וגם שנשארתי עד היום עם נכות קלה כי הגידול כבר היה גדול מאוד כשהוציאו אותו והוא פגע בעצב.

רציתי לברר אם אני יכולה לתבוע את מכבי בעניין הזה.

שלום רב,

כדי להעריך אם יש מקום לתביעת רשלנות רפואית בגין האיחור בביצוע בדיקת MRI ובשל כך גרימת הסבל והנכות יהיה צורך לבחון את התיעוד הרפואי באמצעות מומחה רפואי מתאים בתחום האורטופדיה או נוירוכירורגיה.
כדי להגיש תביעה יש צורך שמומחה רפואי יערוך חוות דעת כתובה המבססת את התרשלות קופת החולים.
אמליץ כי בשלב ראשון תפני אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית והוא יוכל לסייע באיסוף החומר ובבחינת סיכויי התביעה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

לפני כמעט שלוש שנים עשיתי אצל רופא בקופת חולים שלושה טיפול שורש ומעליהם כתרים. כמה שבועות אחר כך יצאה לי גולה מוגלתית מעל המקום, הרופא נתן אנטיביוטיקה שלא הועילה ומאז הגולה גדלה וקטנה. בכל פעם שאני מבקרת אצלו - הוא טוען שזה כלום ולא להתייחס, כלשונו "אפשר לחיות עם זה עד סוף החיים...". לאחרונה נלחצתי שאולי הדבר לא פשוט והייתי אצל מומחית פה ולסת ואצל רופא כירורג. שניהם תמימי דעים כי טיפולי השורש בוצעו בצורה לקויה, וכן שההזנחה גרמה לי נזק ויתכן שאזדקק לעקירות, השתלות סינוס ושתלים (אציין כי אני אישה צעירה). כמוצא אחרון הוצע לי לפנות למומחה לטיפולי שורש בניסיון להציל את השניים. הטיפול עולה אלפי שקלים על כל שן, וכשמדובר בשלוש שיניים זה סכום גדול מאד.

האם אפשר לתבוע פיצוי על רשלנות רפואית ועל ההוצאות וכן על עוגמת הנפש? אם כן - איך מתחילים, למי פונים, אלו מסמכים להשיג?

אציין כי הרופאים שהייתי אצלם, שהם מומחים בתחומם, מסרבים להוציא נייר כתוב ובו דעתם המקצועית שטיפולי השורש לקויים, וזאת למרות שבעל פה הם חוזרים על כך שוב ושוב.
אודה מאוד על התייחסות לתגובתי.

שלום רב,

נראה על פניו נוכח ההתייחסות בעל פה של רופאי השיניים אשר בדקו אותך כי אכן כנראה התגלתה רשלנות רפואית בטיפולי השיניים אשר גרמה לך לנזק לא מבוטל.
אמליץ לך בשלב ראשון לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך בקבלת התיעוד מהרופא אשר טיפל בך (כולל צילומי רנטגן) ובהפניה למומחה פה ולסת אשר יבדוק אותך ויעריך האם אכן הייתה התרשלות בטיפול ומה שיעור הנזק ובמידת הצורך גם יוכל לערוך חוות דעת כתובה (בתשלום כמובן) בעניין זה.

על בסיס חוות הדעת ניתן יהיה להכין תביעת רשלנות רפואית.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום.
האם לדעתך המלצה של רופא קופת חולים מחייב את קופת חולים .
3 רופאים של קופת חולים הפנו אותי לטיפולים ברפואה משלימה וזה בגלל תאונת שעברתי שהוכרה כתאונת עבודה .
ידוע לי כי רפואה משלימה הוכרה בבית הדין הארצי לעבודה כרפואה וטיפול לכל דבר ולמרות זאת קופת חולים מסרבת לקבל את המלצת הרופאים שלה ולא מכירים בטיפולים שהרופאים שלה הפנו אותי , האם המלצת הרופאים שלהם במקרה שלי לא מחייבת אותם ?
מה ניתן לעשות במקרה שלי
תודה
שנה טובה

שלום רב,

איני יכול כמובן להתייחס למקרה ספציפית בלי להכיר את כל פרטיו אך במקרה של מחלוקת לגבי זכויות מטופל במסגרת קופת חולים מומלץ ראשית למצות את כל ההליכים במסגרת הקופה הכוללים ועדות ערר וועדות חריגים למיניהן (בכל קופת חולים ההליך מעט שונה).

במידה וכל ההליכים הללו לא מועילים ניתן לשקול פניה לבית הדין לענייני עבודה אשר מוסמך לדון בעניינים אלו כמובן בליווי עורך דין מנוסה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום לך,
לאחר ממוגרפיה התברר שיש לי גידול סרטני פולשני בשד שמאל. עברתי ניתוח אחד ובביופסייה התגלו תאים בשוליים ונאלצתי לעבור ניתוח נוסף. בסוף הניתוח אחד מהאחים דיווח על כך שכלי הניתוח לא עברו סטרליזציה. נאלצתי לעבור במשך 5 ימים עירויים של אנטיביוטיקה חזקה כדי למנוע זיהומים. כמו כן, לקחו בדיקת דם כדי לברר אם יש לי מחלות זיהומיות.

כיום, לאחר הקרנות התפתחה שושנה במקום המוקרן.
האם יש קשר?
האם יש עילה לתביעה?
ענת

שלום רב,

זיהומים לאחר ניתוחים הינם סיבוך נפוץ ואינם מלמדים בהכרח על התרשלות בטיפול הרפואי. אם יש תיעוד ברור לכך שנפלה תקלה בסטריליזציה של כלי הניתוח (לא רק אמירה בע"פ של מי מהצוות) יתכן שניתן יהיה במקרה של זיהום להגיש תביעה.

כדי לבחון את המקרה בצורה רצינית יש צורך ביותר פרטים ואמליץ כי תפני אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

פניתי לעו"ד בעניין רשלנות רפואית וסוכם על אחוזי שכ"ט במקרה של פשרה ואחוזי שכ"ט במקרה של פסק דין . האחוזים עליהם סוכם במפגש הראשון נרשמו מאחורי הסכם ההתקשרות ובמפגש השני שהגעתי לחתום עליו לא טרחתי לבדוק מה נרשם וחתמתי על עיוור. לימים התקבלה פשרה וביקש ממני לשלם לו כשליש מסכום הפשרה ולא הבנתי איך הגיע לסכום ובפנייה אליו לבירור שלח אליי תגובה לפיה הסכם שכ"ט היה על 1/4 + מע"מ מסכום הפשרה שתושג או מסכום פסק דין.
כולי המומה התחלתי לפשפש בניירות ולחפש את ההסכם ומצאתי את מסמך ההתקשרות שמאחוריו רשם במפגש הראשון את שכ"ט שעליו סוכם הן לגבי פשרה והן לגבי פסק דין. כמו כן, מצאתי מעטפה שמסר לי במפגש שני ובה היה העתק מהסכם בו נרשם אחוז שכ"ט זהה למקרה של פשרה ולמקרה של מתן פסק דין כשהוא כולל מע"מ וכעסתי על עצמי על שחתמתי על עיוור ונתתי אימון כי לו קראתי הייתי לבטח גם שואלת על השינוי וסביר להניח שגם הייתי דוחה את הייצוג שלו בתיק. לא זאת בלבד אלא גם דרש מע"מ על אותו אחוז בגין שכ"ט שחרג ממה שעליו סוכם למרות שבהעתק שהכניס למעטפה נרשם "כולל"!

מה עושים במקרה כזה והאם יכול להיות מצב שעו"ד ידרוש שכ"ט למקרה של פשרה זהה לזה של פסק דין?

שאלה שנייה הנה האם בפשרה לא פוסקים לנתבעים החזר שכ"ט?
אודה על תגובתכם.

שלום רב,

איני בטוח שהבנתי לחלוטין את כל הפרטים הטכניים בפנייתך אך בסופו של דבר מה שקובע הוא הסכם שכר הטרחה אשר עליו חותם הלקוח. אם יש בידי עורך הדין הסכםשכר טרחה חתום על ידך אני חושש כי יהיה קשה למשי היום להתכחש לאמור בו.

בסיום תיק בפשרה בחלק גדול מהמקרים מסכמים הצדדים על סכום סופי אשר כולל בתוכו את הפיצויים ואת שכר טרחת עורך הדין.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום, אמי נפטרה לפני כמעט 8 שנים כשההיתי בת 11. היא חלתה בסרטן השד, טופלה באיכילוב קיבלה כימותרפיה סיימה את הטיפול והתחילה הקרנות רק שאז התחילו לה כאבים בגב שכנראה היו בגלל גרורות היה לה קשה ללכת ואחותי הגדולה שאז טיפלה בה התקשרה לרופאת משפחה כדי שתדבר איתה, הרופאת משפחה שלחה אחות לבית והם החליטו להעביר אותה להוספיס בתל השומר וזאת בניגוד לטיפול שנקבע ע"י האונקולוגית, הבטיחו לאחותי שהיא תמשיך את כול הטיפולים דרך ההוספיס מה שלא קרה כמובן כי בעצם זה מקום לאנשים סופניים ושיקרו לה, כשהכניסו את אחותי לשיחה עם עו"ס מההוספיס כדי להכין אותה לקראת מצבה המדרדר של האם, אחותי הייתה בהלם מהדברים וזה בכלל לא מה שסוכם מלכתחילה העוסית גם כן לא הבינה אחותי הסבירה לה שהמצב של האם לא היה סופני מלכתחילה והם לא הבינו למה אשפזו אותה שם. הם ביקשו את התיק הרפואי שלה ואחותי נסעה לאיכילוב והביאה את התיק לתל השומר (כול זאת לאחר מעל חודש שהייתה בהוספיס ולא קיבלה שום טיפול מלבד מורפיום לשכך את הכאב) כשראו את התיק החליטו להעביר אותה למעונות מכבי שם הם ניסו לתקן את הטעות ניסו לטפל בה אבל כבר היה מאוחר מדי הגרורות התפשטו ועדיין המשיכו להסתיר את האמת ועינו אותה בטיפולים שכנראה היו כבר מיותרים. שלושה שבועות לפני שנפטרה התקיימה וועדה רפואית לגבי מצבה וגם אז שיקרו לאחותי והסתירו את מצבה אמרו שהסרטן התפשט אך אמרו שבמקרה הכי גרועה היא לא תוכל ללכת ותישאר בכיסא גלגלים. ורק שלושה ימים לפני שנפטרה אחרי שידיד של המשפחה שבא לבקר שהוא גם רופא דיבר עם הצוות במעונות מכבי וביקש מהם שיספרו לאחותי, והם באמת נזכרו לספר.

אחותי (שגדולה ממני בעשר שנים) לא תבעה את בית החולים כי לא ידעה ולא מזמן כשאני שמעתי את הדברים מפיה נורא התעצבנתי על האופן שבה התנהלו הדברים כול כך הרבה רשלנות ושקרים, ההיתי קטינה אז ולא יכולתי לעשות דבר והיום כשאני מעל גיל 18 האם אני יכולה לתבועה קראתי שבמקרים מיוחדים אפשר לתבועה גם אחרי 7 שנים
תודה ויום טוב

שלום רב,

אכן בחלק מן המקרים ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית. אני חושש כי אם היה בין יורשי המנוחה בגיר אשר לא הגיש תביעה בתקופה הרלבנטית ספק רב אם יאריכו את תקופת ההתיישנות על בסיס הטענה כי היית קטינה באותה עת.
כדי לבדוק את המקרה לעומק ולוודא שאין עילות אחרות להארכת תקופת ההתיישנות כמו למשל העדר מידע וכו' יש צורך ביעוץ מסודר אצל עורך דין.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

לפני שנתיים עשיתי כמה כתרים בשיניים ומיד אחר כך הופיעה לי גולה בחניכיים מעל הכתרים. רופא השיניים צילם את המקום, נתן אנטיביטויקה שלא הועילה וטען שזה לא משנה, אין צורך להתייחס לדברים ואפשר לחיות כך גם עוד עשרות שנים. במשך השנתיים פניצי אליו עוד כמה פעמים ותמיד היתה התגובה אחידה. לאחרונה פנייתי לרופאים ומחים וכולם תמימי דעים שמדובר במחדל חומר של הרופא הבא לידי ביטוי בשני תחומים:

א. בצילומים ניכר בוודאות שטיפולי השורש מתחת לכתרים נעשו מלכתחילה באופן לקוי.

ב. הזנחה של דלקת לתקופה כה ארוכה יצרה נזק בשיניים ובחניכיים ואזקק לא רק לשתלים אלא גם להרמת סינוס - השתלת עצם.
אני מעוניינת לתבוע את הרופא לא רק על הוצאות הטיפולים שאצטרך לעבור אלא גם על עוגמת הנפש והסבל הרב הכרוך בעקירות, בשתלים וכו.

למי פונים בעניין רשלנות רפואית כזה? מה עושים? אלו מסמכים עלי להשיג? יצויין כי התיעוד על ביקורי אצל הרופא ועל תלונותי במשך השנים נמצא אצלו. אודה על התייחסות.
רוית.

שלום רב,

במקרה של טיפול שינים אשר גרם לנזק ויש חשד כי מדובר בטיפול רשלני מומלץ כשלב ראשון לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין יוכל לפנות בשמך עם טופס ויתור על סודיות רפואית אל הרופא ולבקש את מלוא התיעוד הרפואי שלך כולל צילומי הרנטגן.

לאחר קבלת התיעוד יהיה מקום לבצע התייעצות עם רופא שיניים מתאים להערכת המקרה ולבקש חוות דעת רפואית כתובה בנוגע לרשלנות בטיפול. עורך הדין יפנה אותך לרופא המתאים שמוכן לערוך חוות דעת כאלו במקרים המתאימים.

על בסיס חוות הדעת ניתן יהיה להגיש תביעה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום,

אני מוכר כנכה צה"ל עם פגיעה ברגליים, לאחרונה פניתי לאורתופד, בשל כאבים ברגליים, אשר ללא כל בדיקה פיזית או ויזואלית (במשך כל שהותי בחדרו, הפריד בינינו שולחן, כך שהוא אפילו לא ראה את צבע נעליי, קל וחומר את רגליי) אבחן שרגליי במנח תקין וללא כל נפיחות ושלח אותי לבדיקת מיפוי עצמות. האם מדובר באירוע של רשלנות רפואית מצד הרופא? ומה ניתן לעשות בנידון?

שלום,

לצערי אין לי כל דרך על בסיס התיאור שנתת בלבד וללא הכרות עם התיק ועם התיעוד הרפואי שעמד בפני הרופא לקבוע אם הרופא האורתופד התרשל בטיפולו.
כמו כן לא פירטת אם נגרם נזק בשל הבדיקה אשר לדעתך לא הייתה תקינה, חשוב להבין כי גם אם הייתה התנהלות רשלנית מצד הרופא אשר לא גרמה לנזק הרי שלא יהיה טעם בהגשת תביעה מבחינה כלכלית שכן הפיצוי ניתן על גרימת הנזק ולא על עצם ההתרשלות.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

בי בגיל 88, צלול, לפני כחודשיים התברר לנו שהוא הולך לניתוח קטרקט ערב הניתוח.בבוקר ביקש מימני שאלווה אותו. אבי כבד שמיעה ,שתי עיניו עם קטרקט. אני לא בטוחה שהוסבר לו או שהוא שמע היטב מה שהוסבר. אני לא אהבתי את העובדה שנותח בבית החולים הזה אבל אבי עקשן ולא רצה לשמוע מילה.לפני הניתוח פתר תשבצים .יום אחרי הניתוח ועד היום רואה מטושטש,מקרוב כמעט לא רואה,כמובן לא פותר תשבצים שזה היה ממלא אותו בעיניין והיה נהנה מכל רגע.אבי יוצא לרחוב עם ראייה מטושטשת ללא ליווי,טלויזיה רואה מטושטש.

הרופאים אומרים שיש לו ניוון רשתית בעין המנותחת ולא יכלו להבחין בכך כי העדשה היתה עכורה.בעין המנותחת. נאמר לי כי הניתוח לא היה פשוט כי יש לו אישון קטן. עכשיו עושים לו זריקות., אני לא קונה את הסיפור. העברתי אותו לבית חולים אחר ושם המליצו לנתח את העין השניה והוא ממש פוחד שגם זה לא יצליח ויהיה עיוור. מה עושים?

שלום רב,

אמליץ בתור שלב ראשון לבקש ולקבל מבית החולים את מלוא התיעוד הרפואי מהניתוח כדי להבין מה בדיוק ארע שם. לפי חוק זכויות החולה לאביך הזכות לקבל את מלוא התיעוד. כך גם תוכלו לקבל החלטה באשר לניתוח בעין השניה וכן לשקול אם יש מקום בהמשך לנקוט בהליכים משפטיים.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אני סטודנט צעיר שלפני כמה חודשים אובחנה אצלי איזו שהיא בעיה שמצריכה כדורים, לא משוה רציני מאד אך משהו לא רציתי לחלוק עם אף אחד, קיבלתי מרשם וקניתי כמה פעמים, בפעם האחרונה בגלל היסח דעת אמרתי לרוקח שירשום לי את הכדורים על ההוראת קבע של קופת החולים, ההוראת קבע היא על שם אמא שלי, היום אימי קיבלה את החשבון וראתה שיש שם תרופות ב150 שקל, היא הלכה לקופת החולים שם הפנו אותה לבית המרקחת של הקופה ושם פשוט פירטו לה בדיוק איזה כדורים ולאיזה בעיה ולמי הם, אני מרגיש מאד פגוע, לא ככה רציתי שאימי תגלה על כל הסיפור, זה גרם לעוגמה גם לאימי וכמובן גם לי, האם בית המרקחת או קופת החולים עברו על איזה שהו חוק, חשבתי שבמסגרת חוק חיסיון רפואי מגיע לי ששום פרט חסוי לא יתפרסם גם אם זה לאנשים קרובים, האם יש פה איזה שהיא עילה לתביעה משפטתית או איזה שהוא פיצוי?

שלום רב,

כדי לקבוע אם אכן הופרה במקרה זה חובת הסודיות הרפואית יש צורך ביותר מידע מה הכוונה שהכדורים נרשמו בהוראת הקבע של הקופה. אני מניח כי בכל מקרה ברגע שבבית המרקחת יכלו לראות כי הכדורים הללו נרשמו על שמך לא היה מקום לפרט זאת באזני אימך אם כי העובדה שהיא שילמה על הכדורים מסבכת מעט את העניין.

אני מציע כי כדי לקבל תשובה ברורה וחד משמעית אם יש מקום לתביעה כי תפנה בצורה מסודרת אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית ותפרט בפניו את השתלשלות העניינים המלאה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

היי, לפני כשנה עברתי ניתוח פלסטי באף אצל רופא מאוד ידוע בתחום .הניתוח לא יצא מוצלח הגעתי לביקורת אחרי שנה מהניתוח והרופא הסכים איתי שאני צריכה תיקון .

נקבע לי מועד לניתוח חדש לפני חודשיים הגעתי לבית החולים לצורך אישפוז וניתוח תיקון. בעודי בתוך חדר הניתוח ממש לפני ההרדמה שאלתי את הרופא מספר שאלות מיכיוון שחששתי מהתוצאה הרופא התנפל עליי והתעצבן הוציא אותי מחדר הניתוח ולא הסכים לקבל אותי בחזרה שלח אותי הביתה בוכה ומושפלת מאז ועד היום המרפאה שלו לא יצרה איתי קשר והם מתעלמים ומתחמקים מימני.

אני כבר חודשיים מאותו מקרה לא חזרתי לעצמי נפשית אני פגועה מאוד איך ייתכן שרופא פרטי שמקבל תשלום נאה מאוד מרשה לעצמו לעשות מה שהוא רוצה והתנהג כמו מטורף ופוגע באנשים שגם ככה הדימוי העצמי שלהם לא בשמיים .האם אני יכולה לתבוע את אותו רופא ? תודה

שלום רב,

אני מבין מפנייתך כי נפגעת עמוקות מאופן התייחסות הרופא ויש להניח כי בצדק.
עם זאת איני בטוח כי המקרה מתאים בהכרח לתביעת רשלנות רפואית שכן כדי להגיש תביעה כזו יש להוכיח נזק משמעותי קבוע ויתכן שבמקרה זה לא תוכלי להוכיח נזק נפשי במובן של נכות פסיכיאטרית עקב המקרה.
אפשר לשקול לפנות אל הרופא במכתב דרישה מעורך דין ויתכן שכך תוכלי למצות את זכויותייך.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

בת 23 , באפריל 2012 עברתי טיפול הסרת שיער בלייזר אצל משהי פרטית , בזמן הטיפול לפי דברי המטפלת נתקעה נקודת דם על המכשיר שגרמה לי לכוויות קשות ביד , כוויות בצורת עיגולים על היד , לאחר מספר חודשים שהייתי צריכה להסתובב עם היד מכוסה בכדי שהכוויות לא יינזקו מהשמש (בזמן הקיץ) הכוויות התקלפו ונהיו לי מן עיגולים חומים על העור שעדיין קיימים ומפריעים לי מאוד, עדיין הכוויות נראות לעין ובמקום חשוף , ביקרתי מספר פעמים אצל רופא עור בנושא , הוא ביקש כי עדיין לא איחשף לשמש וכי לא יכול להבטיח שהכוויות יעברו , אני רוצה לתבוע את המטפלת , האם תוכל לכוון אותי בנושא?

שלום רב,

כוויות בעת הסרת שיער בלייזר מתרחשות לעיתים ואכן בחלק לא מבוטל מהמקרים בשל אי זהירות או רשלנות של המטפלים.

יתכן שכדאי לפנות אל עורך דין בעל ניסיון בתחום שיסייע לך בפניה אל המטפלת במכתב דרישה לפיצויים או לחילופין יסייע לך בניסוח תביעה לבית משפט לתביעות קטנות אשר סמכותו כיום עד 30,000 ש"ח.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

בעלי פנה למרפאה להתחלת טיפול רפואי במסגרתו עבר עקירה של שן טוחנת. במשך למעלה מחודש וחצי הוא סבל מכאבים קיצוניים, זיהום שהתבטא בנפיחות ושלפוחיות, פגיעה בתפקודו היום יומי עקב כאבים עזים ואף פגיעה בחושים כגון חוש השמיעה (אינו שומע באוזן ימין) ועין שחשה "רדומה" וזאת עקב הכאבים שהקרינו ככל הנראה. מאז העקירה פנה הן לרופא מומחה החניכיים שעקר והן לרופאה במרפאת האם פעמיים, הנ"ל בדקו אותו ואמרו שזה יעבור עם הזמן. כיום, בעלי שם לב כי לאחר שהנפיחות ירדה במקצת נראים רסיסי שן במקום בו היתה העקירה.
אוסיף כי יתכן והכאב נגרם בנוסף עקב עקירה לא מבוקרת (4 שיניים טוחנות במכה) וכעת מרבית העומס מוטל על אזור אחר בפה (מעל אזור העקירות.
כשביקשנו לדבר עם הרופאה המטפלת על מנת להתייעץ עימה, הפקידות סרבו בכל תוקף, חרף הפצרותיי כי המצב קשה ובסוף היום לאחר ריבים חוזרים ונשנים הרופאה נאותה לחזור אלינו וטענה כי אין זה באחריותה ושנפנה לרופא החניכיים. (רופא החניכיים עובד אחת לחודש וגם אותו לא ניתן להשיג)
האם רופא החניכיים התרשל? האם הרופאה התרשלה?
אציין כי הבעיה עומדת בעינה וכעת עקב היחס המבזה אנו נאלצים לעבור מרפאת שיניים בתקווה לטוב, מחר ניגש לטיפול עזרה ראשונה, במרפאה בה עובד רופא החניכיים ונקווה לטוב.
אשמח לקבל תשובה, בתודה מראש
רונית.

שלום רב,

צר לי אך ללא עיון במלוא המסמכים הרפואיים ולאא התייעצות עם רופא שינים מומחה איני יכול להעריך בצורה רצינית אם הייתה התרשלות בטיפול השיניים שקיבל בעלך והאם הנזק שנגרם מקורו באותה התרשלות אם הייתה כזו.

כדי לברר את המקרה יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי מהמרפאה כולל צילומי רנטגן ולהתייעץ עם רופא שיניים מנוסה.

אמליץ כי תפנו בשלב ראשון אל עורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית אשר יוכל לסייע בקבלת התיעוד ובהפניה למומחה המתאים.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

ללחם על השפיות זה סיוט!!!
נלחמתי על שפיותי והצלחתי...והיום אני נלחם מאוד קשה על זכותי.

הסיפור שלי מאוד מוזר ואכזר

זה לא סרט, לצערי זאת מציאות משוגעתתת...

אני מעביר את החוות דעת שלי ואשמח גם להעביר את הסיפור גם בכדי שהאנשים כולל הרופאים שילמדו מזה.

בברכת בריאות ושפיות
גול סרחאן


חוות דעת פסיכיאטרית
ג'ול סרחאן ת.ז. 059317990

הריני לאשר בזאת שאני, ד"ר בן-אור, שפרטי השכלתי וכישוריי מצויים בנספח, בדקתי את מר ג'ול סרחאן, להלן ג'ול, לצורך כתיבת חוות דעת זו, במשרדי בבני ברק, ביום 15.3.11. מטרת הבדיקה הייתה לברר אם ג'ול חולה במחלת נפש מסוג סכיזופרניה, ולכן הטיפול התרופתי אותו הוא מקבל במשך שנים ארוכות מוצדק וראוי, או שהוא אינו חולה ולכן אין גם צורך בטיפול.
בנוסף לבדיקה הקלינית קבלתי תיק רפואי הכולל טיפולים באשפוז וטיפולים מרפאתיים.
כמו-כן שוחחתי בטלפון עם שני רופאים שטפלו בג'ול ומכירים את הכפר ואת המשפחה:
1. ד"ר מגיד עסאקלה, רופא משפחה, המתגורר באותו כפר. שיחה ב – 5.6.11 .
2. ד"ר עדנאן חטיב, רופא משפחה, שעבד בכפר. שיחה איתו ב- 20.6.11.
שוחחתי טלפונית עם הפסיכולוגית מלכה גנני שטיפלה בו באופן פרטי, ביום ד 5.6.11 .
ביום 6.6.11 שוחחתי עם בנו, טארק, כשהגיעו לקבל מכתב לבית המשפט לענייני משפחה, לקראת דיון שהתקיים למחרת היום, בעניין היחסים בתוך המשפחה המורחבת.
בנוסף לכך בדקתי באינטרנט את תהליך רישום הפטנטים שלו עליו הוא ספר, לאחר שראיתי את הטפסים אצלי במשרד.

מעברו:
ג'ול נולד ב – 7.11.64, הילד השלישי מתוך ארבעה עשר ילדי משפחת המוצא, משפחה דרוזית בכפר מגאר.
למד בתיכון מכונאות רכב בבי"ס צבאי עמל שמשון בצומת גולני. למדו שם ביחד בדואים דרוזים צ'רקסים ויהודים. היו להם הסעות לביה"ס וחזרה למקומות המגורים. בשלב מסוים הופסקו ההסעות לדרוזים בלבד. נאמר להם שאין תקציב להסעות , הם היו צריכים להגיע בתחבורה ציבורית שהייתה הרבה פחות נוחה, ולא החזירו להם הוצאות נסיעה למרות שהביאו את הכרטיסים. ג'ול הרגיש שזאת אפליה וקיפוח. התלמידים שנסעו בהסעות היו צועקים ומקללים את התלמידים הדרוזים שהלכו ברגל לתחנה הציבורי, והתחנה הייתה רחוקה מבית הספר אשר בתוך הבסיס כחצי קילומטר. הוא החל להתנתק מהאחרים, וגם לא רצה לשבת אתם בחדר האוכל.
הוא הרגיש מקופח ומושפל. רצו שיחתום שיתגייס לחיל חימוש. בגלל רגשות הקיפוח החליט לא להתגייס, לכן לא קבל תעודת מקצוע, אלא רק אישור שסיים י"ב כתות.
במקביל ללימודים החל להרגיש פער קשה בין רצונו להיות חלק מהחברה ולאהוב את כולם, לבין היחס שקבל, כנ"ל. הוא מצא ב"דפי זהב" את הפסיכולוגית מלכה גנני, שהתגוררה אז בכפר תבור, שטפלה בו באותה תקופה, וגם בצמתים אחרים בחייו, למשל הגיעה לבקר אותו באשפוז. (יש על כך תיעוד של אחיות המחלקה).
בסוף הלימודים בערך היה צריך להתייצב בלשכת הגיוס. הוא הרגיש שאלה הבחורים הדרוזים שמתגייסים פראיירים, ולא רצה להתגייס, לכן ענה בטפסים כאילו אינו יודע עברית, הוא גם ברח – הסתלק מחדר הרופא, הכל כדי שיחשבו אותו משוגע, ויפטרו אותו מגיוס. הוא נשלח לועדה בחיפה בה שאלו אותו רק אם הוא עובד ולומד ופטרו אותו מהשירות.
החל לעבוד באינסטלציה, ריצוף ושיפוצים. התחתן בגיל 23 בערך, שנת 1987.
עבד במפעל שיש כשכיר, אבל עובד ותיק ממנו כעס עליו שעובד טוב ממנו העובד התלונן לגול בכך הוא ימנע ממנו להתקדם ועלולים לפטר אותו, ריחם עליו ולכן עזב.
קבל מגיסו כסף לפתוח מפעל שיש בשותפות וכך היה(שיש אחים סרחאן) רק התחילו לעבוד והשותף מבקש לצאת כי בקשו אותו לגיוס, וקבל את הכסף שלו בחזרה כולל הרבית לפי בקשתו.

אחד הדודים בקש, לעבוד אתו, דודו היה מלא חובות לכן סיכמתו שיהיו שותפים ברווח ובכך הדוד יכול לכסות את החובות שלו, ההסכם הזה היה בתנאי שכל אחד מהמשפחה המורחבת יכול לכנס ולעבוד במפעל כשותף ברווח והדוד הסכים. ביום אחד חזרו כולם בתשובה, והדוד שנהייה דתי גנב לו צ'קים ופיזר אותם. נלחץ מהבגידה ומעומס החובות, והרגיש כמו התקף לב אז שעבד בכפר ירכא. אושפז בבי"ח נהרייה למספר ימים ושוחרר. קבל שוב התקף דומה ואושפז שנית בבית חולים פוריה. בוצעו בדיקות רבות ונאמר לו שאין לו שום דבר אלא "התקף עצבים ", ושהוא צריך נוירולוג. ד"ר ורדי, נוירולוג בקופ"ח לאומית אליו הגיע, נתן לו קסנקס, שהוא נוגד התקפי חרדה, כמקובל.
מלכה גנני טענה שג'ול צריך לנוח מספר ימים, מהמתח סביב החובות, ומהתקפי החרדה, וכדאי שיצא לנופש במיוחד שגול גר בבית ובתוך הבית שלו יש את העסק של השיש. נעשו מספר ניסיונות כאלה, אך המשפחה טרפדה אותם, בכל פעם בצורה אחרת, תוך כדי השפלתו של ג'ול בפני חברים ומכרים. בני החמולה דרשו ממנו לבוא לרופא הכפר, זה אמר לו שכדי להרגיע את בני המשפחה כדאי שיסע לביה"ח בצפת, שיאשרו שאין לו כלום ואין לו מחשבות אובדניות.
במכתב השחרור מחדר המיון בבי"ח בצפת , מ – 26.11.92, נכתב, ע"י ד"ר צילה שאטאן, שהיום היא מומחית בפסיכיאטריה, ש"ג'ול נמצא במצב פסיכוטי חריף, הגיע בליווי משפחתו ורופא הכפר. נמסר מהקרובים שלפני חודש
ימים משפחתו חזרה בתשובה ביחד אתו, אך לפני שבועיים התנהגותו השתנתה,עזב את הבית, עזב את עבודתו, התחיל לדבר שאוהב את כל העולם "לפני שהוא דרוזי הוא בן אדם", מחפש הורים אחרים, חושב שבני משפחתו רודפים אחריו, נוסע לכל מיני מקומות בארץ, היה במלון "כלנית" בכרמיאל, וטען שהוא בעל המלון. רוצה לפתוח חברת שיש, נכנס לכל מיני אנשים ומבקש לינה, משלם בחנויות בציקים בלאנקו, רק חותם, ללא סכום, אינו ישן, נעשה אלים ותוקפן.
בבדיקה: בהכרה מלאה, מתמצא בכל המובנים, שקט, רגוע, רק סף גירוי נמוך, מדבר בשטף, קשה לעצור אותו, ברפיון אסוציאטיבי, עם מחשבות גדלות, ורדיפה, ללא מחשבות אובדניות, ללא הזיות, לשאלות לא עונה תמיד לעניין, מצב רוחו טוב, אפקט לא תואם, שיפוט לקוי.
על פי הוראת אשפוז של ד"ר מזרוחין נשלח אליכם על חשד למצב פסיכוטי.
לא קבל תרופות בחדר מיון. "
בבדיקה בקבלה "לסיכום: מדובר בגבר בן 28 , ללא עבר פסיכיאטרי שנמצא במצב פסיכוטי חריף עם הפרעות אפקטיביות בעיקר. בהתייעצות עם ד"ר סילבר התקבל ליחידה.........."
מהתרשומות במהלך האישפוז מתברר שהצוות הניח שהבעיות שג'ול תיאר סביב החובות ופיזור הצ'קים של קרוב המשפחה מהמפעל של ג'ול הן מחשבות גדלות. (את האישור לנכונות הדברים קבלתי מהרופאים אתם דברתי טלפונית) אין בתיק חתימה של ג'ול על הסכמה לאשפוז, או לחילופין הוראת אשפוז. אין בתיק כל רמז למסוכנות של ג'ול כלפי עצמו או סביבתו טרם האישפוז או במהלכו, כך שאין עילה לאשפוז כפוי.
במהלך האשפוז המשפחה נצפתה ע"י הצוות כדואגת לג'ול ותומכת בו. לא היה כל קשר עם רופא הכפר.
בכל הפגישות עם בני המשפחה באשפוז המדווחות ע"י הצוות, כתוב שקבל אותם יפה ומתייחס אליהם יפה.
מסיכום האשפוז שנמשך מאותו לילה עד 8.2.93, כחודשיים וחצי, לא ברור באיזה סטטוס משפטי הוא אושפז. כתוב שהגיע בליווי אמבולנס מביה"ח בצפת לאחר בדיקת רופא תורן ולפי הוראה של ד"ר מזרוחין, עקב מצב פסיכוטי פעיל. האבחנה בשחרור הינה סכיזופרניה לא מאורגנת, סב – כרונית עם התפרצות (כלומר שהייתה מחלה זמן רב ועכשיו הייתה התפרצות חמורה יותר מהרגיל). כתוב שבקבלתו "בהכרה מלאה, מתמצא בכל המובנים, משתף פעולה ברצון רב, מדבר בשט(ף), דיבור ספונטני, לא תמיד לעניין, אינו מסוגל למסור פרטים. מצב רוח מרומם, אפקט איריטבילי ולא תואם, כעס על הוריו, גילה מחשבות שוא של רדיפה ויחס בעיקר כלפי הוריו, וכן מגלה מחשבות גדלות:" הוא יודע הכל, יודע פסיכולוגיה, הוא בעל בית מלון ומפעל שיש". די מרוכז בשיחה, זיכרון שמור. במחלקה :.............היה במצב פסיכוטי פעיל, אך קיבל טיפול ברצון.......
הטיפול התרופתי שקבל כטיפול להמשך הינו מסיבי, ומתאים לחולה ממושך: לרגקטיל 100 מ"ג ליום, וליום 10 מ"ג ליום, ארטן 10 מ"ג ליום וזריקת הלידול דקנואט 100 מ"ג לחודש.
ג'ול המשיך מעקב תרופתי בקופ"ח לאומית, אצל ד"ר מזרוחין, שבדק אותו בצפת בפעם הראשונה. ג'ול סבל מבעיות בדיבור, אך ד"ר מיזרוחין טען שזה לא מתופעות לוואי של התרופות.
ב - 1995 התאשפז שוב לצורך איזון תרופות, כי התרופות לא עוזרות. שינו לו את התרופות במעט, אבל גם זה לא שינה את מצבו, המשיך לישון והיו בעיות בדיבור ובראיה.
ב – 1997 פנה לאשפוז כדי להחליף את התרופות שקבל ללפונקס כי התלוננתי מתופעות לוואי, בתקופה זאת השכן שלו התאבד. המליצו לו לקבל לפונקס שידוע שעושה פחות תופעות לוואי. בקבלה לאותו אשפוז כתוב שהיה בטיפולים ע"י פסיכיאטרים שונים וקבל תרופות שונות נוגדות פסיכוזה, אבל יש עדיין תופעות לוואי. לצורך התחלת הלפונקס התחילו להוריד תרופות והכל הסתדר ונהיה פחות תופעות לוואי. בסופו של דבר לא קבל לפונקס. במקביל כתבו בדיווחים שעוסק הרבה במצבו הגופני............. ושיש לו אפקט שטוח.........(הם שכחו שזאת תופעת לוואי של תרופות נוגדות פסיכוזה במינון גבוה מידי לאותו חולה).

בשנת 2000 ג'ול פנה לד"ר תאופיק קראקרה בכפר עראבה בגלל תופעות הלוואי שלא אפשרו לו לתפקד. הוא סבל מישנוניות, מסורבלות בדיבור, וקשיים במיקוד הראייה.
ד"ר קראקרה הצליח לשכנע את ג'ול להתחיל להוריד את התרופות. שבוע אחרי הורדת התרופות ג'ול כבר היה מסוגל לנהוג. הוא הגיע לד"ר אבו נסרה בבריאות הנפש במגאר מבלי שיספר לו על הגמילה שהתחיל אתו ד"ר קראקרה, התלונן וציין שיש לו בעיה, שכולם חושבים שהוא משוגע. ד"ר אבו נסרה ענה לו משהו בנוסח של "אתה באמת משוגע, זה החזיר אותו שוב אחורנית.
בשנת 2009 ג'ול קבל אומץ מחדש, ופנה שוב לד"ר קראקרה שעזר לו שוב להפסיק את התרופות בהדרגה.


כבר באשפוז הראשון בימים הראשונים לאשפוז האב מסר בבית החולים טופס לבקשת קצבת נכות עבור ג'ול. בשנת 2007 ג'ול פתח עוסק מורשה מחדש אבל המשפחה שוב מלחיצה אותו, מהרגע שהוא מצליח, הם נטפלים אליו.
בשנתיים וחצי האחרונות הוא לא מטופל בשום תרופה, מתפקד היטב במשפחה ובעבודה. כפי שציינתי בראש הדברים, פגשתי את בנו כשבא לקבל מכתב לבית המשפט במסגרת סכסוך בתוך המשפחה, ולקראת דיון שהתקיים ב7.6.11 שם נכתב ע"י בני המשפחה בכתב התביעה בין-השאר, שוב, שג'ול הינו חולה נפש כרוני!

בבדיקה:
גבר שנראה כפי גילו, מעט שמן. מסודר, מגיע בזמן, המסמכים שמביא מאורגנים.יוצר ושומר קשר עין. המצב הרגשי תואם. מדבר בהתרגשות על השנים הקשות שעבר, ועל העוול שנגרם לו ולמשפחתו הגרעינית מצד אביו ושאר בני המשפחה.(בשיחות עם הרופאים הם טוענים שזה ממש כך מאז ועד היום!).
מדבר בשטף, מידי פעם בולע מילים או הברות. קשה לעצור אותו, מידי פעם נזכר בסיטואציות נוספות ומנסה להסביר גם אותן. לעיתים קשה לעקוב אחר רצף הדברים, אך בס"ה עסוק בנושא לשמו הגיע, מתאר באופן מציאותי את המצב, הדבר היחיד שלא ברור הוא למה רוצה לתבוע רק את הרופאים, ולא את המשפחה שגרמה לכל הסיפור. מנסה להסביר לי שזה לא מתאים לתרבות הדרוזית ולחברה ולמגזר הערבי לעשות משהו נגד המשפחה: גם אם אתה יודע שהם הזיקו לך, אתה צריך לכבד אותם ולהגן עליהם. היום הוא עומד מול כל המנהגים וכן תובע את ההורים והמשפחה.

ללא מחשבות שווא מסוג כל שהוא, ללא מחשבות גדלות, ללא ביזאריות. ריכוז טוב, לא מוסח ע"י גורמים חיצוניים כטריקת דלות, צעקות בחוץ וכדומה. זיכרון טוב.
כשמדבר על נושאים פחות טעונים רגשית מדבר בצורה מסודרת איטית ורגועה. מצליח להסביר לי כמה עקרונות בפיסיקה עליהם שמעתי בעבר בקווים כלליים בלבד, בצורה פשוטה, כשזה רלוונטי לנושא.

השיחות עם הרופאים המטפלים מהכפר:

בשיחה אתי, כנ"ל, ד"ר מג'ד עסאקלה אמר מספר פעמים, חזר והדגיש שהוא, בתור רופא משפחה המתגורר בכפר ניסה לשכנע את ג'ול לבוא לשיחות אצלו במקום לקחת תרופות. לדברי ד"ר עסאקלה הוא מתגורר באותו כפר ומכיר את כולם, כולל את משפחת סרחאן בכלל ואת ג'ול בפרט, ויודע שג'ול הינו אדם רגיל, טוב, מוכשר, ומוצלח. עבד ועובד היטב בשיש, ובני משפחתו הכניסו אותו למצוקה כלכלית כשאחד הקרובים בני גילו בערך פיזר צ'קים של ג'ול. הכל היה ידוע בכפר, והרופא ידע שאין בעיה רפואית, אלא רק מצוקה כלכלית, והוא צריך תמיכה רגשית. ג'ול, מרוב שכיבד את המשפחה שלו הסכים לקחת תרופות, בתקווה שזה יעזור, אבל זה רק עשה לו תופעות לוואי, ולא עזרו כל דברי הרופא, ג'ול פחד להפסיק את התרופות. במשך כל השנים זה אותו דבר, וג'ול לא חולה, אלא מדוכא ע"י התרופות.

בשיחה אתי ד"ר עדנאן חטיב, שהיה רופא משפחה בקופ"ח לאומית 17 שנים, ובכפר מגאר 27 שנים הביע כעס רב על הפסיכיאטרים שלא בררו עם רופא המשפחה ועם מקומות העבודה מחוץ למשפחה לגבי תפקודו של המטופל שלהם, וקבלו את דברי בני המשפחה ללא בדיקה, וכך קבעו אבחנה הרת גורל כל-כל סכיזופרניה.

לדעתו ג'ול בריא לחלוטין והוא היה בסטרס שבני המשפחה גרמו לו כשגנבו את המפעל שלו, ואח"כ הרופאים האמינו למשפחה שהוא משוגע. המשפחה גרמה לו לחץ, ביזתה את משפחתו הגרעינית וגרמה לנזקים רגשיים חמורים לילדיו של ג'ול.

לדברי ד"ר עדנאן חטיב ג'ול אדם בעל מערכת יחסים טובה מאד עם אשתו וילדיו, מה שסותר את האבחנה של סכיזופרניה, המשפחה שלו דפקה אותו. ד"ר חטיב לא ראה בו שום דבר חריג.

ד"ר חטיב ניסה להסביר לג'ול שהתרופות מיותרות ואם יש לו לחץ נפשי מהמשפחה שממררת לו את החיים שייקח כדור הרגעה רגיל, כמו שהוא עצמו לוקח לפעמים, וזה לא יפריע לו להמשיך לתפקד. ד"ר חטיב קבל תיק מוכן עם אבחנה של סכיזופרניה, ולמרות זאת כן התחיל להוריד לו את התרופות לפי המלצות ד"ר קראקרה.

ד"ר חטיב מתפעל מהיכולות האינטלקטואליות של ג'ול בתחום הפטנטים, ומזכיר לכל מי ששכח, שחולה סכיזופרניה לא מסוגל לדברים כאלה.

דיון:

קריאת החומר הרפואי של ג'ול סרחאן הינה מצב מביך לכל פסיכיאטר.

הבדיקה - הפניה הראשונה לפסיכיאטר בנובמבר 1992 מציינת מצב פסיכוטי, אך ללא כל סימן מהותי בבדיקה, אלא רק לפי סיפור המשפחה. אין כל מסוכנות כלפי עצמו או סביבתו אך הוא נשלח לאשפוז כפוי על פי הוראת אשפוז, בחשד למצב פסיכוטי.
החוק דורש:
א.מצב פסיכוטי ברור וב. מסוכנות ברורה ומידית לעצמו או לסביבתו, שנובע ישירות מאותו מצב פסיכוטי.
ברור שלא זה מה שתואר.
מעבר לכך לא נמצאה עד היום הוראת האשפוז המקורית, ואין בתיק טופס חתום ע"י המאושפז של הסכמה לאשפוז. כתוב בכמה מקומות שהוא נשאר באשפוז לאחר שכנועים וכל הזמן בקש שחרורו, אבל לא החתימו אותו, אפילו אשתו בקשה לחתום על אחריותה ולשחרורו.

כלומר האשפוז כולל ההבאה לאשפוז מביה"ח בצפת, בוצע ללא סמכות חוקית. העלו אותו לאמבולנס ולא ידע לאן לוקחים אותו, הוא שאל ושאל לאן אנו הולכים ולא קבל מענה(הוא נחטף) למחרת בבוקר שאל חולה אחד איפה אני, וכך ידע שהוא במזרע.

באשפוז עצמו הסתמכו על דווחי המשפחה. כשהוא טען שהוא בעל מפעל לשיש קבעו שיש לו מחשבות גדלות, במקום לברר אולי הוא צודק ולא המשפחה. רופא המשפחה ידע שזה נכון, אבל לא טרחו לשאול ולברר אצל מישהו מחוץ לחמולה, ולכן הסיקו מסקנות מוטעות.

לפי הדיווח היו לו מחשבות שווא נגד המשפחה. במצב כזה החולה בדרך כלל מסרב לפגוש את המבקרים, אצל ג'ול כל הדיווחים הינם על כך שקבל את המבקרים בצורה חיובית.

אף אחד לא ניסה לבדוק אולי יש לג'ול משהו נגד המשפחה בגלל דברים מציאותיים, למשל שפיזרו צ'קים שלו.....ולא שמו לב לדיווחי הצוות הסיעודי על קשר טוב בין ג'ול למשפחה.

לא צוין שקבלו את רשותו של ג'ול לתת מכתב או מסמך לביטוח לאומי – עניין הסודיות הרפואית של ה"חולה" כמו נשכח מלב.

ג'ול מדבר היום עברית לא רעה בכלל, אך מידי פעם הוא אומר דברים שלא נשמעים הגיוניים, בגלל בעיית תחביר בעברית. ג'ול מדבר מהר מאד, ולפעמים בולע מילים. הוא ספר לי שבמסגרת ניסיונותיו למצוא מקום לנוח בו לכמה ימים, כמו שהמליצה מלכה גנני, הוא נסע למלון "כלנית" בכרמיאל, ששייך לעירייה, והוא שאל על השם של המנהל בית המלון והשאיר לו פתק שכתב לו שחייב לפגוש אותו. בבוקר נפגשו וגול הסביר לו שעלולים לבוא אחריו חמולות, ואם חס וחלילה יהיה קשה, שיבין והפועלים בבית המלון כי מדובר על מצב חריג ולא מסוכן ושלא ייבהלו ולא צריך לערב משטרה. (בתרבות הדרוזית אצל הדתיים בשנת 1992, יציאה למלון לא הייתה דבר מקובל). כך טענו ההורים.
הרופא בבית החולים הבין מג'ול שהוא חושב שבית המלון "כלנית" שייך לו (נמסר מהקרובים היה בבית מלון שטען שהוא בעל המלון ונמסר מהם שגול רוצה לפתוח חברת שיש) זה מה שמסרו ההורים, גול דבר שכן יש לו מפעל שיש והם לא האמינו לו, ואף הביא זאת כהוכחה למצב הפסיכוטי בו ג'ול נמצא. הרופא כנראה לא הבין את ג'ול אך חשב שכן מבין את התוכן, ומפני שהניח שמדובר באדם פסיכוטי הוא לא ניסה לבדוק את ההיגיון שבדברים, אלא ראה בכך אסמכתא נוספת לפסיכוזה.
בשורה אחרי התיאור הזה הרופא כותב שג'ול חולה בסכיזופרניה.
מאותו שלב והלאה כבר לא הייתה שום שאלה בקשר לאבחנה.

הדיווח הראשון היה שמדובר באירוע ראשון, אח"כ זה הפך ברישומי הרופאים להתלקחות של מצב כרוני, לא ברור איך תוך אותו אשפוז הנתונים השתנו........כשבעצם כל ההיסטוריה הקודמת התקבלה ע"י אותם בני משפחה.

האבחנה הייתה של סכיזופרניה לא מאורגנת. במצב הזה חוסר הארגון אמור להיות קיצוני ביותר, עם מילים לא קשורות אחת לשניה, והתנהגות לא תואמת גם לא בתחומי הדאגה לתחומי העזרה העצמית. אצל ג'ול אין שום דיווח על התנהגות כזאת, להפוך – הוא. הוא תמיד דאג לעצמו לשמירה על לבושו ניקיונו וכדומה. ודוח וציין שהוא מוטרד לעתידו ועתיד אשתו וילדיו.


כדי לאבחן סכיזופרניה צריכים להיות סימפטומים של המחלה,

לפחות שניים מהבאים:
הזיות, מחשבות שווא (שברור שהן אכן לא נכונות),חשיבה לא מאורגנת,התנהגות קטטונית (עמידה כמו פסל מוזר שעות ארוכות, או תנועתיות יתר ללא סיבה ומטרה, לא רלוונטי במקרה של ג'ול) או סימפטומים שליליים (לא רלוונטי במקרה של ג'ול).

כמו-כן צריכים להיות הפרעות תפקודיות בעבודה ביחסים הבין אישיים או בתפקודי העזרה העצמית.

משך ההפרעה צריך להיות חצי שנה ברצף, לפחות.

בתור התחלה אפשר לומר שהאבחנה ניתנה פחות מחודשיים מתחילת האשפוז, ואין צורך אפילו להתפלמס עם הסימנים והסימפטומים היו או לא היו.

מעבר לכך הסימנים והסימפטומים לא היו.

צורת האבחנה – לקיחת האנמנזה( אנמנזה – סיפור המחלה): כמו שטען באוזניי בכעס רב, ובצדק, ד"ר עדנאן חטיב, לקתה בכשלים חמורים: האנמנזה צריך שתושמע ע"י יותר מגורם אחד, במקרה שלפנינו המשפחה נשמעה כנראה כל-כך משכנעת, ששכחו את הכלל הפשוט הזה.

גם אם אדם נסער ומדבר בשטף, וגם אם הוא טוען שיש לו מפעל, וחייבים לו כסף, עדיין הוא בא ממקום ישוב ידוע ומפורסם, ואפשר "לרחרח" ולבדוק. הפערים בין האנמנזה ובין ההתנהלות שלו במחלקה, מול הצוות, מול המשפחה ומול החולים האחרים, היו צריכים לעורר תמיהות לגבי האבחנה.

מעבר לשאלת האבחנה: כמות התרופות שקבל להמשך טיפול הינה מתמיהה, בעיקר לנוכח אי המסוכנות שלו לאף אחד. בדרך כלל לאחר התפרצות ראשונה של מחלת נפש, יינתנו תרופות כרוניות רק אם הייתה מסוכנות ממשית תוך כדי התקף.
שוב, במקרה שלפנינו כתוב בפירוש שאין כל מסוכנות לעצמו או לסביבתו.

אחת הבעיות הקשות והכאובות ביותר למטפלים בחולי הסכיזופרניה היא חוסר ההתמדה של החולים בטיפול, לאחר שאוזנו כראוי והם משוחררים מאשפוז לחיים בקהילה.
מאות רבות של קולמוסים ומזרקים נשברים מידי שנה בגלל בעיה זו, והיא בין החשובות ביצירת הנטל הכלכלי על מדינות העולם הנאור בטיפול בסכיזופרניה: חוסר ההתמדה של החולים בטיפול, בגלל תופעות לוואי קיימות או בגלל חשש שתופענה, ובגלל חוסר התובנה למחלה ולסיכון של חזרתה.
חברות התרופות עושות מאמצים לפתח זריקות ארוכות טווח עבור החולים שנתן רק לתת להם זריקה חודשית לשחרור איטי, וכך להבטיח שלפחות בחודש הקרוב לא תהיה התפרצות של המחלה.

ג'ול אכן קבל לפחות שניים מסוגי הזריקות האלה, בנוסף למינונים גבוהים של תרופות נוספות. למה? מי רצה לסמם אותו? לאיזה צורך?


עצם היותו של ג'ול מתמיד בקבלת הזריקות ושאר התרופות, מפחד להפסיק טיפול למרות שרופאי הכפר הציעו לו מעקב וטיפול הרגעתי, מוציא אותו כמעט אוטומטית מגדר חולה סכיזופרניה.
ברור שזה עזר להתקפי החרדה, במקום הקסנקס שקבל מד"ר ורדי, אבל לא צריך תותח כדי להרוג זבוב.

חולי סכיזופרניה לא נקשרים למטפלים בהם, אלא כועסים עליהם מאד. ג'ול הראה לי תמונות שצולמו במחלקה, עם צוות האחיות (מתלמדות) אצלן מצא אוזן קשבת ברמה אנושית. הוא דבר עליהן בחום ואמר שהן היו האור בתוך כל המצב הנורא באשפוז. באשפוז החוזר הוא שאל על המטפלים אשר טפלו בו בכפייה ומסר להם דש. זה לא חולה סכיזופרניה!

החותמת – האבחנה של מחלת הסכיזופרניה המשיך להזיק לג'ול במהלך כל השנים ועד לאחרונה ממש, כפי שציינתי, גם בסכסוך של כל החמולה אתו שהגיע לדיון בבית –המשפט ביוני השנה, אחד הטיעונים של המשפחה היה שג'ול חולה נפש, סכיזופרני כרוני, והם תומכים בו................


הערות:

ג'ול ספר לי שפנה לכמה רופאים בבקשה לבדוק את המסמכים ולכתוב את חוות הדעת הזאת שהוא אינו חולה סכיזופרניה. רופאים שונים סרבו בנימוק שלא יכול להיות שכולם טעו.

מי שמעתיק מחברו, ולא מקשיב ומברר בעצמו, יכול לפעמים לטעות. כשיש משפחה , מכובדת ומוכרת, גם רופא טוב יכול לטעות, ולדלג על שלבים באבחון. "אין כמו רוטינה טובה" הינו משפט זהב. גם אני ניסיתי לנהוג כך בתיק זה.

סיכום ומסקנות:

ג'ול סרחאן הינו אדם רגיש ורגשן, הסובל לעיתים מהתקפי חרדה ולחץ.

ג'ול סרחאן אינו סובל מסכיזופרניה.

האשפוז הראשון, מרגע הנסיעה באמבולנס מצפת הינו בלתי חוקי, ואינו עומד בדרישות החוק לטיפול בחולי נפש ה'תשנ"א-1991, ולכן דינו כחטיפה וכליאת שווא.
האבחנה של סכיזופרניה גרמה לג'ול לנזק במשך כל שנים ועד ימים אלה ממש. מבחינה רפואית מבחינה כלכלית (לא היה מסוגל לעבוד בגלל תופעות הלוואי) ומבחינה חברתית ומשפחתית – הסטיגמה.

התרופות שקבל במשך שנים ארוכות גרמו לו לתופעות לוואי קשות, מקובלות ומוכרות אצל רבים הנוטלים אותן, גם אצל אלו שנוטלים אותן בצדק.

תופעות לוואי אלה לא אפשרו לו תפקוד נורמטיבי במשך שנים ארוכות.

חוות דעת זו............................................

שלום רב,

צר לי על סבלך הרב, אני מקווה שאתה מרגיש היום טוב יותר.

בריאות שלמה,
עורך דין עופר סולר

אני שואל את הישראלים איך אתם מתנהגים עם חסרי ישע וחולי נפש, אז אני יכול להגיד לכם מה הרמה שלכם... משפט חכם לאנשי מקצוע בפסיכיאטריה...
אני עונה לעם שלנו ולמנהיגים, מהניסיון שלי האישי הרמה שלנו היא תת...

לצערי זאת עובדה.

בהיותי חולה נפש לשעבר...או לשעבר חולה נפש, אני יכול להגיד מה אנו מרגשים החולים...כשיצאתי משם אני יכול להגיד במקומם: אנא עזרו לנו בהשכלה ומדעות שלכם לגבינו החולים הנזקקים ליחס יותר הוגן ואהבה...
למי שלא יודע מה זאת המילה אהבה...זאת הערכים והתקווה לימים נפלאים וללא השפלה - כבוד וזכות האדם והאזרח במדינה שלנו.

בברכת בריאות ושפיות לסטיגמה ולחברה

את האמת אני משתגע על השפיות וגאה בחברים שלי חולי נפש.

עו"ד עופר סולר שלום,
תודה על התגובה שלך, אני יכול להחזיק ולהבין במלים את הרגש העדין שלך, וזה מחזק אותי ועושה לי חיים יותר שווים למרות הסבל העצום והלא הוגן שסביבי אני יכול להיות אתך ועוד כמה אנשים כמוך אני יכול להיות הכי שמח ומאושר בעולם... נכון הפסדתי את החלק הגדול מחיי בשנים שחורות ומשוגעות, זאת ההזדמנות לנצל כל רגע ממה שנשאר לי בתקווה לזכות וחירות ועוד בריאות.
באהבה ובברכה
גול

שלום רב,
לפני כשנה אשתי ביצעה טיפולי אסתטיקה בפנים באחת מחברות האסתטיקה המוכרות בארץ.
הטיפוליים לא צלחו כראוי ולא ניכר כל שינוי בפנייה של אישתי.
המחדל החמור יותר הוא שלא בוצע צילום של לפני ואחרי, המציג את הפנים, כפי שהיה מחוייב בחוזה (הרופא המטפל הודה בפניי כי אכן לא בוצע התצלום המבוקש וכי זו טעות שלהם).

לפני כמספר חודשים פנינו אליהם לבקשת החזר כספי (כ-7000 ש"ח טיפול) אך הודיעו כי אם נרצה אולי יהיו מוכנים לבצע עוד טיפול. לא הסכמנו לטיפול נוסף הן מפני שאשתי כרגע בחודש הריון מתקדם מאוד והן מפני שאיננו מרוצים כלל מאופן הטיפול והתנהלות החברה.
האם ניתן בדרך משפטית לתבוע את כספנו חזרה?
תודה רבה..

שלום רב,

אמליץ על פניה אל החברה באמצעות עורך דין והסבר כי ניתן לסיים את העניין בהחזר כספי בלבד של עלות הטיפול וכי אתם שוקלים תביעת רשלנות רפואית. להערכתי יתכן כי פניה כזו תפתור את העניין.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

עקב וירוס הפפילומה נאלצתי לעבור סדרת ניתוחים (כריתות) בנרתיק עקב שינוי מצב העור למצב טרום סרטני.
במשך השנים עברתי כמה וכמה כריתות.
לפני כשנתיים וחצי הייתי שוב בטיפול וגילו 8 נגעים הרופא נתן למתלמדת לעשות לי את החיתוכים. ומאז יש לי כאבים וכל הצורה של השפתיים התעוותו.
כמובן שאינני יכולה לקיים יחסי מין. ואינני יכולה למצוא בן זוג.
אני מבוישת מהמצב וניסיתי להדחיק את זה כל השנים.
האם יש לי עילה לתביעה?

שלום רב,

קשה מאד להעריך סיכויי תביעת רשלנות רפואית במקרה שתיארת ללא עיון בתיעוד הרפואי והתייעצות עם מומחה רפואי מתאים.

כדי לברר את סיכויי התביעה יהיה צורך לפנות אל בית החולים ולבקש את מלוא התיעוד הרפואי שלך ולאחר מכן לבקש ממומחה רפואי בתחום הכירורגיה הפלסטית לבחון את התיעוד ולבדוק אותך.

הצעד הראשון טרם כל אלה יהיה לפנות אל עורך דין על ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע בקבלת התיעוד ובהפניה למומחה המתאים.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום עורך דין עופר סולר,

לפני בשלושה חודשים עברתי בבית חולים ניתוח לריסוק אבנים בכליות, ניתוח שנחשב לניתוח פשוט לפי מה שהרופאים אמרו לפני הניתוח אך במהלך הניתוח נגרם נזק לכליה שלי והיא נוקבה. בבית החולים אמרו לי שהכליה שלי תחלים במהרה, אך עברו כבר שלושה חודשים ויש עוד כאבים. האם ישנה כאן עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית על הנזק והכאבים שנגרמו לי?

שלום רב,

לצערי איני יכול להעריך רק כל סמך הפניה האם הסיבוך של נזק לכליה בעת ריסוק האבנים הינו תוצאה של רשלנות רפואית.
בסמיכות כה רבה לטיפול ולהתרחשות הנזק גם קשה להעריך אם מדובר בנזק קבוע או זמני.

כדי לבדוק את העניין בצורה מסודרת יהיה צורך לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה בתחום האורולוגיה.
כדאי לפנות תחילה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להתייעצות בפגישה.

בברכה,
עו"ד עופר סולר

שלום לעורכי הדין,

אני יעל, לפני כחודש חגגו לי יומולדת וכמתנה הלכתי למכון יופי בו קיבלתי טיפול פנים שנחשב לטיפול יקר וטוב. לאחר הטיפול גיליתי שהפנים שלי מלאים בפצעים שגדלו עם הזמן. הפנים שלי אדומות והפצעים שכן עברו השאירו סימן ועכשיו יש לי המון צלקות ופצעים על הפנים ואני מתביישת לצאת מהבית והביטחון העצמי שלי ירד לגמרי. כשהתקשרתי למכון היופי הם אמרו לי שזה לא אשמתם ושהחומרים שלהם ברישיון משרד הבריאות ואין שום דבר שהם יכולים לעשות. האם אוכל לתבוע את מכון היופי ולקבל פיצויים על עוגמת נפש ועל הנזקים שנגרמו לפנים שלי? האם טיפלתם במקרים של תביעות כאלה?

שלום רב,

כדי לתבוע את המכון יהיה צורך להוכיח המכון התרשל ובשל רשלנותו נגרם הנזק.

כדי לעשות זאת יהיה צורך להתייעץ ראשית עם רופא עור מנוסה שיעריך מה בדיוק אירע ומה היקף הנזק ובפרט האם מדובר בנזק קבוע.

כדאי שתתייעצי בצורה מסודרת עם עורך דין מנוסה בתחום מזקי הגוף.


בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום
עברתי ניתוח קריעת רישתית הקרעים היו למטה ולמעלה ,
הטיפול היה עם הקפאה וחיבור באקל.
מסתבר שהבאקל לחץ על שריר הראיה וגרם לי לראות כפול
הרופא טען שאחרי חצי שנה אפשר יהיה להוציא את הבאקל לאחר חצי שנה שהגעתי אליו הוא אמר שהוא לא עושה את זה וצריך יעוץ של רופא פזילה על מנת לבדוק ניתוח פזילה
לי לא ברור מדוע ביתוח שרופא כל כל מיומן בו הוא עושה טעות
כזאת שפוגעת בחיי היום יום של הפציינט ושהוא עלול לעשות ניתוח פזילה בעין שלא פזלה מעולם ושאם יוציאו את הבאקל יתכן מאוד שבכל זאת יהיה צורך לעשות ניתוח פזילה

אני בתחושה מאוד קשה של פגיעה אני חיה עם פזילה קשה כפילות במשך כבר שנה לא יודעת מה לעשות במי לבטוח רואה רופאים שבודקים אותי די חסרי אונים
והתחושה היא טיפול לא נכון של רופא
האם נכון ? מה אני אמורה לעשות ?
תודה
חנה

שלום רב,

אינני יכול לצערי על בסיס התיאור שלך בלבד להעריך אם הייתה התרשלות בניתוח העיניים שעברת ואם הייתה התרשלות האם היא זו אשר גרמה לנזק.
יחד עם זאת נוכח הנזק הקשה אמליץ שבשלב ראשון תפני בצורה מסודרת אל עורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית.

עורך הדין יוכל לסייע לך בקבלת מלוא התיעוד הרפואי הנדרש מלפני הניתוח, מהניתוח ולאחריו ויפנה אותך לרופא עיניים מומחה שיבחן את התיעוד ויבדוק אותך ויעריך אם התגלתה התרשלות בניתוח, מה שיעור הנזק והנכות והקשר בין הניתוח לנזק.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

חייל טופל בבית חולים של קופת חולים כללית בזמן שירותו הצבאי. הוא עבר ניתוח כירורגי להסרה של גידול וכתוצאה מהניתוח נותרה צלקת גדולה. הוגשה תביעה לחברת הביטוח של בית החולים וכעת בית החולים טוען כי יש לו חסינות בהתאם לחוק אחריות המדינה, סע' 6 שלפיו אין המדינה אחראית בנזיקין במקרה של טיפול בחייל. כמובן שאין טעם להגיש תביעה לקצין התגמולים שכן הנכות היא פחות מ 10%. האם יש משהו בטענות של בית החולים? האם אכן הדרך חסומה ואין אפשרות לתבוע בגין רשלנות רפואית?

שלום רב,

אני חושש שהחלט יתכן שיש ממש בטענת הנתבעת.
כמובן שכדי להשיב בצורה ודאית יש צורך להכיר את מלוא פרטי המקרה אולם פסקי דין רבים הכירו בעבר בחסינות של גוף מטפל בפני תביעת רשלנות רפואית של חייל בחובה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

היי,

אני אמא ל 4 ילדתי לפני 3.5 שנים בן בניתוח קיסרי דחוף כי העובר היה במצוקה, את החתך הניתוח עשו לי באמצע הבטן לאורך ועל צלקת מניתוח שעברתי בילדות (ניורובלסטומה) בטענה שבטוח יש לי הידבקויות בבטן אחרי שחתחו את הבטן הרופאים אמרו לי שאין לי בכלל הידבקויות, יומיים אחרי הניתוח שוחררתי הביתה בבוקר עם אדמומיות מסביב לניתוח הרופא אמר לי לישטוף טוב טוב וזהו, באותו ערב חזרתי לבית החולים עם בטן מטפטפת ממוגלה ודם, מיון נשים הרופא פשוט הוציא לי את כל הסיכות שהיו ולחץ כל כך חזק שחשבתי באותו רגע שאני מתה יצא לי מהבטן שפריץ של מוגלה הוא שם לי פולידין בכמויות מאוד נדיבות ושלח אותי למחלקת נשים לאישפוז.

במהלך האישפוז כל יום ביומו עברתי ניקוי פצע וחבישה מחדש שזה סיוט בפני עצמו , ביום השני או השלישי בזמן ניקוי הפצע האחות שניקתה לי את הבטן פשוט הוציאה לי כמה סיכות "שנישכחו" בתוך הבטן היא ישר זרקה אותם והיום אני מצטערת שלא ביקשתי ממנה אותם כהוכחה הייתי כל כך כואבת לא יכולתי לקום מהמיטה לא שלטתי בצרכים שלי לא יכותי לשבת בערך 3 שבועות בתינוק שנולד לא טיפלתי מילאו אותי באנטיביוטיקה יצאתי מבית החולים עם מוגלובין 5 הבטן היתה פתוחה כ 3 חודשים בקופ"ח לא ידעו לטפל במקרה שלי אז זה הצריך את בעלי כל בוקר במשך חודש וחצי לקחת אותי לבית החולים, 3.5 שנים מאז אני עם צלקת בבטן שהצלקת (שניסגרה מעצמה) פשוט שקועה פנימה מהבטן, מאז אני עם כאבי בטן חוזרים נפיחות לא מובנת שילשולים ירדתי המון במשקל עברתי בדיקות וגילו אצלי צליאק ורגישות לחלב לפני שנה וחצי שההסבר של הגסטרולוג שזה יכול להיות היתפרץ בגלל הזיהום שעברתי.

מאז הניתוח אין ביכולתי להרים או להזיז דברים כמו חוסר שרירי בטן, כי ברגע שאני עושה זאת מיד אני עם כאבים בבטן התחתונה, כמו דלקת בשלפוחית שגם איתה אני סובלת מאז.

שאלתי היא האם יש עילה לתביעה על רשלנות רפואית ועל מה שחויתי, ועדיין חווה? אשמח לקבל התייחסות שלכם למקרה.

שלום רב,

אני מבין את התסכול שלך מהנזק שנגרם לך עקב החתך בניתוח הקיסרי והטיפול שלאחריו.

כדי לברר אם הסיבוכים שאת מתארת בריפוי החתך הניתוחי נבעו מהתרשלות בטיפול יהיה צורך לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי שיעריך אם אכן הטיפול היה סביר ואם הנזק שנגרם מקורו בהתרשלות.

לצערי קשה מאד ולמעשה בלתי אפשרי להעריך רק על סמך התיאור שנתת אם אכן הייתה רשלנות במקרה זה.

אמליץ כי תתחלי את ההליך בפניה אל עורך דין מנוסה בתחום שיוכל לסייע לך בקבלת התיעוד ובקבלת הערכה של מומחה רפואי.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

ערב טוב עורך דין עופר סולר,

אשמח מאד לקבל את תשובתך וחוות דעתך למצב שאתאר לפניך והאם יש כאן מקרה של רשלנות רפואית.

אני אושפזתי לצורך לידה בבית חולים ממשלתי מוכר ומפורסם מאד. ממש בחדר הלידה הגיעה רופאה מיילדת שנסיתה לבצע לי זריקת אפידורל ודקרה אותי כמה פעמים (עם כאבי תופת) ולא מצאה את הנקודה שבה צריך להזריק. אני סבלתי כאבים נוראיים בזמן הזה. אחת האחיות בחדר הלידה, בנוכחותי, הציעה לאותה רופאה להזמין לחדר הלידה רופא מיילד אחר שיבצע את ההזרקה של האפידורל אבל הרופאה סירבה בגסות ובקול רם - הכל מולי!!

בשלב כלשהו הרופאה פשוט עזבה ואותה אחות אמרה לי לא לדאוג, שעו דמעט יגיע רופא אחר לעשות לי זריקה. בשלב הזה כל הגב שלי בער מכאבים אחרי כמה וכמה דקירות מיותרות ללא הזרקת אפידורל! האחיות ניסו להרגיע אותי, שהייתי כבר בדמעות של כאבים מטורפים ופחד עצום.

תודה לאל שהלידה עברה בסדר גמור, ועכשיו יומיים אחרי הלידה, אני סובלת מכאבי גב נוראיים ולא מצליחה ללכת ישר. אני מבינה שהכל טרי אצלי בראש ובגוף אבל בכל מקרה אני לא מאחלת לאף אחד לעבור טראומה כזאת בחדר לידה. רציתי לשמוע האם לדעתך יש כאן מקרה של רשלנות רפואית?

שלום רב,

ראשית מזל טוב.

ברור לי כי עברת אירוע מאד לא נעים וטראומטי. כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית יש צורך להוכיח כי הייתה בטייה מסטנדרט רפואי סביר ואת הנזק שנגרם בשל כך.

כשלון בביצוע הזרקת אפידורל יכול לקרות בשל מגוון סיבות ועצם הכשלון אינו מלמד על רשלנות רפואית. כמובן שגסות הרוח של הרופאה אינה מוצדקת כמו גם הסירוב שלה להיעזר ברופא נוסף.

לעניין הנזק - בדרך כלל כדאי כלכלית להגיש תביעת רשלנות רפואית אשר עלותה אינה מבוטלת במקרים בהם נגרם נזק קבוע.

אמליץ כי תפני בעוד פרק זמן של כשלושה חודשים אל עורך דין מנוסה בתחום להערכה אם יש מקום לתביעה במקרה זה.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

שלום...
עשיתי גשר לאישור שיניים אצל רופא פרטי, עבר עברו מאז 3 שנים השיניים התעקמו עוד יותר ממה שהיה והוא לא כל כך יודע איך לסדר אותם... החלטתי לפנות לרופא מומחה דרך קופת חולים על מנת לעשות הכל מחדש... לאחר בדיקה וצילום שיניים מסתדר באותם השיניים האחוריות שמחזיקות את הגשר השורשים שלהם נשחקו ולא ניתן להרכיב עלהם גשר מהתחלה כי יש סיכוי שהם פשוט היתלשו ... ובנוסף לכך הגשר לא נעשה בצורה נכונה ... למי אני צריכה לפנות במחשב כזה למשרד הבריאות או לאורך דין ומה אני צריכה לעשות ואם זה אכן נחשב רשלנות רפואית ...
תודה רבה

שלום רב,

אמליץ שתפני תחילב אל עורל דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית כדי לברר אם הטיפול חיישור שיניים שבוצע לך היה רשלני ומה שיעור הנזק שנגרם.
עורך הדיו יסייע לך באיסוף התיעוד הרפואי ובהפניה לאורוטודנט שלהערכת המקרה וקבלת חוות דעת.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

אשתי הגיעה לבית החולים כשהעובר במצג עכוז והובילו אותה ישר לניתוח קיסרי. לאחר שעתיים קשות של הניתוח הקיסרי, נולדה בתנו עם שקע בראש. רק אחרי שהתעקשנו עם הרופאים שיבדקו את התינוקת שלנו, התוצאות היו שיש לה שבר בגולגולת. האם ניתן לתבוע את בית החולים על רשלנות רפואית? האם צריך להוכיח נזק חמור יותר לטווח ארוך יותר כדי לתבוע ברשלנות רפואית? האם נתקלתם לאורך השנים שלכם בתחום במקרים דומים של נזקים כאלה בלידה בעת ניתוח קיסרי?

שלום רב,

מניסיוני מקרים של שבר בגולגולת הילוד עת לידה נפוצים יותר בלידה בחילוץ באמצעות וואקום (שלפן ריק) אךיתכן שגם חילוץ בניתוח קיסרי יכול להסתיים בצורה כז.

אני סבור כי המקרה בהחלט מצדיק בירור רציני הכולל איסוף של מלוא התיעדו הרפואי והתייעצות עם רופא גניקולוג.

כמובן שכדאי לברר ראשית אם חלילה נגרם נזק לתינוקת.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום, שאלתי היא האם לאחר שבדקתי עם עו"ד המתמחה ברשלנות רפואית אם יש לי עילה לתביעת בית חולים על רשלנות רפואית והוא לאחר תקופה הודיע לי שאין עילה האם יש מקום לבדיקה עם עו"ד אחר? האם כדאי לבדוק חוות דעת של עוד עו"ד המתמחה בנושא? האם יכול להיות שעורך דין אחד יגיד שאפשר וצריך להגיש תביעה, אחרי שעורך דין אחר אמר שאין בסיס משפטי לתביעה?

שלום רב,

תמיד אפשר לבדוק עם עוד עורך דין. אני מציע עם זאת כי תנסה לקבל מעורך הדין שבדק עבורך את המקרה מעט מידע - האם התייעץ עםן מומחה רפואי ומה הנימוקים אשר על בסיסם העריך כי לא ניתן לבסס תביעת רשלנות רפואית.

בברכה,
עורך דין עורפ סולר