לפני כשלוש שנים היינו תחת השגחתו של רופא פוריות, אחרי שכשנתיים ניסינו ללא הצלחה.
הייתי במעקב אחר ביוץ אבל ללא הורמונים.
לאחר בדיקת הריון (בדיקת דם) שעשינו אמרה לנו האחות בטלפון שאין הריון וגם הרופא בדק (הבדיקה כאבה לי אבל הוא התעלם מכך לחלוטין).
ארבע ימים אח"כ, בדרך לחופשה בצפון, תקפו אותי כאבי בטן עזים, בבי"ח פוריה עשו בדיקה ונאמר לי שאני בהריון ואחרי זמן מה הבינו שאין ברירה - בחדר הניתוח הסתבר שהיה הריון מחוץ לרחם ותוך כדי איבדתי גם חצוצרה שכבר התפוצצה בתוך חלל הבטן.
עכשיו, מה הקשר לבדיקות ההריון - שאלתי את הרופאה אם ניתן היה לראות את כל התסבוכת הזאת באה והתשובה היתה כן: את ההריון מודד הורמון בשם בתה (B ביוונית), אם חוצה סף כלשהו בשבוע שלישי של הריון אז יש הריון מוחלט, אם אין הריון הוא יהיה ברף ממש נמוך (1-2), אם הבתה הזה מתחיל לגמגם (5-12) אז יש סיכוי שקורה משהו אבל או שההריון עוד מוקדם מדי או שמשהו לא תקין.
מה שאצלי קרה היה שהאחות (במשרד המאוד לא ממוחשב) חשבה שלקחתי הורמונים כפי הנראה ולכן לא התרגשה לראות בתה בחצי הדרך להריון, אם היתה מודעת לכך שלא לקחתי הורמונים כל הנורות האדומות אמורות היו להדלק (כנ"ל אצל הרופא).
בקיצור, ייתכן שנשים רבוץ בודקות מעט מוקדם מדי וייתכן שיש לחזור על הבדיקה, אך חשוב להיות מודעות לכך שתוצאה לא ברורה ולא חד משמעית עלולה להיות הנפת דגל אדום!
אם זה מתלווה עם כאב בטן תחתונה בבקשה לעשות בדיקת דם ולא להגיע למצב של סכנת חיים כמוני. סמכתי על רופאים ואכלתי אותה בגדול. הלכה לי חצוצרה והסיכוי שלי להכנס להריון נפגע מאד.
עזבתי את רופא הפוריות ועברתי לרופאה אחרת שגם היא היתה דרק, כשהתייאשתי והחלטתי להודות לאלוהים על ילד אחד שכבר יש לי ולסגור את הבסטה.
השאלה שלי האם לפי ההתנהלות הנ"ל ולפי מה שתיארתי בפניכם, יש מקום לעילת רשלנות רפואית ואפשר יהיה להגיש תביעה על הטיפול הרשלני שקיבלתי וכל מסכת הטעויות שהובילו לנזק בלתי הפיך ולכך שכנראה לא אוכל להיות בהריון יותר לעולם.
ראשית תודה על שיתוף המקרה שלדעתי יכול לתרום לנשים במצב דומה. כדי להעריך אם הטעות באבחון ההריון הצעיר במרפאת הפריון היא בגדר התרשלות צריך יהיה לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם רופא גניקולוג. מהתיאור שאת נתת נראה לי כי המקרה בהחלט מעורר סימני שאלה לגבי איכות הטיפול. מעבר לנושא ההתרשלות יהיה צורך לקבל הערכה של גניקולוג האם בנסיבות המקרה היה ניתן לאבחן קודם שההריון הצעיר הינו חוץ רחמי ולמנוע את אובדן החצוצרה. בנוסף כמובן יהיה צורך להעריך את השפעת המקרה על סוגיית הפריון על מנת להעריך את היקף הנזק.
אני סבור כי כדאי שתפני תחילה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע בקבלת התיעוד, פניה למומחה הרפואי המתאים והערכת המקרה.
לידה ראשונה התפתחה יפה לפי כל התהליך הראוי צירים פתיחה...
אפידורל והופ
הערכה לעובר גדול וישר לניתוח קיסרי חירום.
לידה שנייה. ניסיון ללדת ללא ניתוח קיסרי עובר לא גדול. בשבוע 41 התפתחו צירים פתיחה ... אפידורל.. ובשל ירידת דופק וחוסר התקדמות נשלחתי שוב לניתוח קיסרי חירום.
רק שבפעם השנייה הניתוח היה אכזרי למדי
אני מתכוונת לכך שיש לי המון 'הדבקויות' באיברים פנימיים. אפילו לא טרחו להוציא את הרחם ולתפור אלא תפרו את הרחם לבטן.
זוועת עולם...
היום אני לקראת ניתוח 3 ובהחלט אחרון
וכולי חששות ופחדים שהכול יעבור בשלום. הרופא ציין שהניתוח הצפוי לא יהיה קל בכלל.
התור כמובן ניקבע הפעם מראש.
בזמן שישבנו מול הרופא הוא קרא את דוח הניתוח החירום השני הוא פשוט הרים גבה והזדעזע ממה שקרא ושאל אותי אם קראתי את הדוח.
רק אמרתי לו שאני יודעת על עיניין ההדבקויות. והוא ענה שזה הרבה מעבר לנזקים הללו.
כשאמרתי לו שזה רשלנות של בית החולים
לחכות איתי כל כך הרבה כשמנסים ליילד אותי המיילדת לוחצת לי על הבטן. דופק העובר יורד. ולא מתארגנים להכניס אותי לקיסרי
אלא מחכים עד שאגיע לחירום.
והוא ענה; זו בעיה שלך שרצית לנסות ללדת רגיל.
השיחה איתו כל כך הכעיסה אותי
כי הרי הכי קל להאשים את האישה!!
את רצית ... תשאי בתוצאות!
אני סבור כי המקרה מצדיק בירור רציני אשר יכלול איסוף של מלוא התיעוד הרפואי והתייעצות עם מומחה רפואי מתאים בתחום המיילדות והגניקולוגיה. לצערי על בסיס התיאור שנתת בלבד קשה לי להעריך האם אכן התגלתה התרשלות בטיפול ויש כאמור צורך לעיין בתיעוד. יהיה צורך כמובן גם לברר את היקף הנזק שנגרם כדי להעריך האם ההשקעה הכלכלית בתביעת רשלנות רפואית תהיה מוצדקת במקרה זה.
ממליץ שתערכי יעוץ מסודר עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית בפגישה.
בערך כמוך... לידה ראשונה, ניתוח אחרי 24 שעות של צירים מטורפים עם פיטוצין ללא שום התפתחות. לידה שנייה ניתוח אחרי לילה עם צירים ללא התערבות הרופאים לבקשתי, רק משככי כאבים, הסיפור חזר על עצמו, ללא התפתחות, ללא פתיחה. אחרי ניתוח מס 2, התפתח זיהום שהתגלה יומיים לאחר ששיחררו אותי הביתה. חזרתי לשבוע נוסף בו פתחו את הניתוח וניקזו את כל העניינים שם... בהחלט לא נעים. נאלצתי לאשפז את התינוקת איתי. ובקרוב ניתוח מספר 3... ואני לא אשקר, חוששת מאוד. לצערי הניתוחים אכן פוגעים ברחם, צוואר הרחם שלי מעוות ולכן לא יכולה להתקין בן התקן תוך רחמי. יש לי 2 צלקות ברחם, ללא הדבקויות. הסיפור שלך נשמע אגרסיבי במיוחד. נשמע כמו סנדלרייה בשטחים... הייתי פונה לעו"ד מומחה לנושא רשלנות רפואית אם עדיין ניתן לעשות משהו...
אני אמא ל-3 שיהיו בריאים אחרי הלידה השנייה גיליתי גוש בחזה בתקופה זאת לקחתי גלולות והבאתי עוד נסיך לעולם. באותו הזמן עברתי פעמיים ביופסיה עד שהחליטו להוציא לי אותו ואסרו עלי לקחת גלולות אז החלטתי לעשות התקן תוך רחמי.
פחדתי מוות אבל לא הייתה ברירה. באותו רגע שהרופאה סימה להכניס את ההתקן עשתה לי אולטרסאונד על הבטן ואמרה שהוא לא יושב טוב ושום פעם האי נעימות הזאת...(מיותר לציין שעושים את זה במחזור) ואז אמרה לי שהיא לא מצליחה לתפוס אותו והפנתה אותי לבית חולים - מיון נשים שם עברתי מסע ממש לא נעים לא רוצה לספר לכם כמה רופאים חיפשו את ההתקן וכמה צילומים לבסוף אמרו לי שהוא חדר את הרחם ועבר לחלל הבטן!
עברתי ניתוח ולסקופיה עם חתך בבטן ובטבור בקיצור עברתי גיהנום מה אתם אומרים לתבוע את הרופאה בגלל רשלנות רפואית על מקרה כזה? הרופאים אמרו שלי יודעים איזה נזק יכול להגרם בגלל הדבר הזה ונצטרך לחכות ולראות בעתיד?!
טוב אני לא עורכת דין ולא מהתחום, אבל הסיפור הזה... וואו ממש מקרה לא נעים אבל אני בספק שתזכי בתביעה כזאת.
למיטב ידיעתי צריך להוכיח כאן שהייתה רשלנות רפואית ולא טעות. הגבול מאוד דק וזה בהחלט יכול לקרות שהרופאה לא הצליחה להרכיב טוב את ההתקן אבל ידעה זאת והפנתה אותך לבית חולים להמשך טיפול ולא הביתה.
תחשבי שלא היית שמה לב שההתקן לא יתיישב טוב והיית מגיעה לבית חולים אחרי יום יומיים ואולי יותר במצב גרוע יותר.
תבדקי עם עוד עורך דין שמתמחה בנושא דיני רשלנות רפואית האם יש כאן סיכוי לתביעה או שייתכן אפשר לתבוע על עוגמת נפש.
בדיוק לפי המתכון של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות, משרד הבריאות של מינסוטה, ארה"ב, המציא סיפור נוראי כדי להפחיד הורים ולגרום להם "להתחסן" לשפעת (וזה למרות שידוע שהיעילות של ה"חיסון" הזה היא נמוכה במיוחד).
בסיפור החדש והעצוב מתואר שהילדה מתה כתוצאה משפעת, מכיוון שבחרה לא לקבל את ה"חיסון", וכל פרט רגשי בסיפור הזה מנוצל לטובת הפחד משפעת.
במקרה המקורי, שצוין בעיתונות המקומית, כולל ראיון עם האב, נאמר בפירוש שהילדה מתה 48 שעות לאחר שביקרה אצל הרופא, כתוצאה מהתייבשות ונפילה חדה של רמות האשלגן בדם. כלומר חייה יכלו להנצל על ידי בדיקת דם פשוטה בזמן. ז"א מטייחים רשלנות רפואית, או לפחות בעיה מקצועית ומערכתית של יחס למטופלים, על ידי המרת המקרה לטובת קידום "חיסונים".
אותי זה כמעט מדהים כל פעם מחדש כמה רשויות הבריאות מרשות לעצמן לשקר לציבור ולעוות את המציאות כדי להגביר את אחוזי ה"התחסנות".
אחותי הקטנה בת 25 עברה הרבה חרא בגלל רופא נשים בראשל"צ בחודש האחרון.
כל זה התחיל שלאחר שסבלה מכאבים בבטן התחתונה והיה לה דימום רציני (חשוב לציין שהדימום התחיל שבוע אחרי שהסתיים לה המחזור והיא גם לקחה גלולות מה שאומר שזה משהו שלא אמור לקרות).
היא הלכה אליו וסיפרה לו את הסיפור וה so called רופא אמר שזה בסדר, דבר שכיח ושהוא מביא לה כדורים לעצירת הדימום, אחותי שאלה אותו אם הוא בטוח כי היא סובלת מכאבים שלא היו לה ב-4 שנים האחרונות ושזה כאבים מעבר למחזור.
הוא אמר לה ״כן כן הכל בסדר. תקחי את הכדורים והדימום ייעצר״. הוא לא ביקש לבדוק אותה ולא כלום. חשוב לציין שיש לו בקליניקה אולטרסאונד.
שבועיים לאחר מכן, כשהמשיכה לסבול מכאבים איומים ועצרה אותם בכדורי אדוויל כל יום, פנתה לרופא נשים אחר שעשה לה מיד בדיקה ושלח אותה לחדר מיון בדחיפות (כך נרשם בטופס).
אחותי התאשפזה בבית חולים הדסה באותו יום - לאחר 4 ימים של ניסיון באנטיביוטיקה דרך הווריד החליטו שהמצב חמור וחייבים לנתח, הוסבר לה לפני על הסיכונים שיש בניתוח - שהפוריות יכולה להיפגע. היה לה זיהום חמור ברחם.
אחרי הניתוח נאמר לה שהזיהום ברחם היה קשה ממה שחשבו. תראו עד כמה העצלנות שלו פגעה בה. יכול להיות שאם היה בסהכ בודק אותה- בדיקה של 2 דק׳ כל המצב היה אחרת. עלק רופא.... עלוב נפש!
הרופאים ציינו שיכול להיות שיהיה לנ נזק ברחם ואולי בעיות להכנס להריון בעתיד ואי אפשר לדעת כלום בוודאות.
האם לדעתכם היא צריכה לקחת עורך דין ולתבוע את הרופא שנתן לה כדורים ולא בדק אותה, בגלל רשלנות רפואית בטיפול / חוסר טיפול?
על מנת להעריך אם אכן הייתה התרשלות בטיפול אותו רופא יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי הן מקופ"ח והן מביה"ח ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים בתחום הגניקולוגיה והמיילדות. כמו כן אני סבור כי יהיה צורך להמתין פרק זמן מסויים כדי להעריך את עניין הנזק האפשרי לרחם והפגיעה ביכולת הפריון בשל המקרה שכן פיצוי ניתן על נזק שאירע בפועל ולא על נזק שיכול היה להתרחש או על עצם ההתרשלות.
לדעתי כדאי יהיה בשלב ראשון לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לכם בקבלת מלוא התיעוד הרפואי ויפנה אתכם למומחה הרפואי המתאים ביותר.
עברו שבעה חודשים מאז שנולדה נגה המקסימה שלנו וזה עדיין לא נותןלי מנוח.
בהריון הייתי במעקב פרטי של רופא נשים מומחה שעלה אלפי שקלים. רופא שנחשב "תותח". הייתה לי הרגשה שהוא מחפף בסקירות ובמעקב אבל חשבתי שאם הוא כזה תותח הוא בטח יודע מה הוא עושה.
בשבוע 27 אושפזתי בחדר צירים בבית חולים בשל צירים מוקדמים וטופלתי בתרופות, שוחררתי לאחר שבוע והמשכתי עם פרסולט, בשבוע 35 הרגשתי שוב צירים ובבית החולים התגלו ממצאים חריגים וריבוי מים מאוד משמעותי.
חשד לתסמונת דאון (1-80) חשד להיפוטוניה מולדת, הרופא במעקב טוען שהוא לא מסכים עם הממצאים למרות שמיטב הרופאים והגנטיקאים צפו באולטרסאונד, עוברים אשפוז של שבועיים, סיוט!
בבדיקת אולטרסאונד נצפה מצח צר, גשר אף רחב וכדומה. בעלי בטוח שהילדה לא בסדר, הרופאים רוצים לעשות מי שפיר, צ'יפ, פיש וכל אלה אבל מבטיחים תוצאות רק אחרי הלידה בגלל שבוע מתקדם.
אנחנו בשבוע 35+4 ומנסים למשוך עם הצירים עד שבוע 37. בשבוע 37 מחליטים לעשות דיקור מי שפיר בכל זאת, הרופא כבר עם המחט ביד ופתאום משתנה התוכנית, נכנסים לחדר לידה, אחרי פקיעת מים יזומה ושעתיים של מתח יוצאת אלינו נגה הקסומה, אנחנו צועקים למיילדת "היא בסדר? היא בסדר?"
אומרים לנו שהיא נראית בסדר. אנחנו נושמים לרווחה ובעלי עם דמעות בעיניים מחזיק אותה ומברך על הנס הגדול. יום לאחר מכן במחלקת יולדות מגיעה רופאת ילדים שראתה את נגה בתינוקייה ואומרת בזהירות שהיא מאוד מתוקה אבל יש לה "ממצאים רכים" של תסמונת דאון.
העולם מתהפך לי שוב. מגיעים שוב רופאים, גנטיקאים, מנהל מחלקת יולדות, מנהל התינוקייה, מפשיטים את הקטנטונת ובודקים שוב ושוב, אני מציצה מחלון התינוקייה ורואה אותה בוכה ובוכה בעצמי.
רוצים לקחת לה בדיקת קריוטיפ מהווריד, אני מאשרת, יש לי ברירה? מתקשרת בוכה לבעלי ולאמא שלי שיבואו, לוקחים בדיקה ושולחים במונית ספיישל לבית חולים אחר בעיר שיש בו מעבדה מיוחדת, תוצאות רק אחריי שבועיים.
שבועיים של בכי, דאגה, חוסר שינה. מתקשרים אלינו ואני בוכה לרופאה בטלפון שתגיד לי שהכל בסדר. מסתבר שצריך לחזור לבית חולים שוב כי לא לקחו מספיק דם ושוב דוקרים לי את התינוקת ושוב שבועיים של מתח.
ברוך השם שהבדיקה יצאה תקינה. היום נגה הקסומה שלנו כבר בת שבעה חודשים, יש לה בעיות שנבעו מההריון המסובך שלה, מטופלת בפיזותרפיה והידרותרפיה ואדון הרופא ה"תותח" שלה אולי מפשל ומחפף בעוד מעקבים - ואני רוצה לשים לזה סוף ולבחון אתכם אפשרות תביעה נגדו.
כל מה שעניין אותו לדעת זה שאין לה תסמונת דאון מעבר לכך, לא מזיז לו מה כן יש לה וממה היא כן סובלת. ברור לי שהוא פישל בגדול למרות שהוא מומחה מוכר...
הרופאים אומרים שצריך להמשיך לעקוב אחרי ההתפתחות של הילדה. אני ובעלי רוצים לבחון אפשרות תביעת רשלנות רפואית נגד הרופא "המומחה" ולא מוכנים לעבור על זה בשתיקה.
אשמח לשמוע את חוות הדעת שלך ולהבין איך מתקדמים עם תביעה במקרה כמו שלנו.
ראשית מאחל לכם בריאות שלמה. כדי להעריך אם אכן הייתה התרשלות בטיפול במעקב ההריון והאם יש קשר בין התרשלות זו לבין הקשיים של הילדה כיום יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי של מעקב ההריון ושל הטיפול בילדה כיום ולהתייעץ עם מומחה גניקולוג תחילה. אני ממליץ שבשלב ראשון תפנו לפגישת יעוץ מסודרת אצל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לכם בהערכת המקרה.
לא הצלחתי לצערי להבין מהפניה מאילו קשיים סובלת הילדה כיום ועל איזה רקע בדיוק כך שאיני יכול אפילו להעריך בצורה כלשהי את סיכויי התביעה.
קיבלתי המלצה על משרדך ברשת הפייסבוק מחברה. המקרה שלי הוא כזה:
אנחנו משפחה שומרת מסורת. לאורך ההריון היתי במעקב של רופא נשים בקופת חולים מאוחדת ועשיתי את כל הבדיקות שהרופא שלח אותי לעשות כולל סקירת מערכות (פעמיים).
נולדה לי תינוקת בלי יד אחת מתחת למרפק.
רציתי לשמוע מניסיונך על ההתפתחות של הילדה, טיפולים רפואיים, עניינים חברתיים וכל מידע אחר שיכול לעזור לי בעניין הבעיה.
כמו כן הופנתי אליך על מנת להתייעץ לעניין רשלנות רפואית אפשרית במקרה כזה. הבנתי משיחות שניהלתי עם כמה נשים שיכול להיות שניתן לתבוע את קופת חולים ואת הגיניקולוג שהיה אחראי על מעקב ההריון שלי. אני מבקשת לדעת מה אתה חושב.
אגב, בסקירות שעברתי לא ראו ולא הפנו את תשומת ליבי לכך שלתינוקת יש בעיה ביד. פשוט גיליתי הכל רק בזמן הלידה.
תודה על פנייתך. מאחל לכם ביראות שלמה והתמודדות קלה עם הקושי של הילדה. אני סבור שלגבי המלצות והערכות באשר להתמודדות עם מצבה של הילדה מוטב שתקבלי הערכה זו מרופאים מנוסים בתחום האורטופדיה או שיקום. לגבי נושא של התרשלות בטיפול ובמעקב ההריון - אני סבור כי המקרה בהחלט מצדיק בירור רציני ויסודי. ככל שיש בידיך את הדיסקים של סקירת המערכות או תמונות אמליץ לשמור אותם היטב. אמליץ בשלב זה על פניה לעורך דין בעל נסיון בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין יפנה בשמכם לקבל את מלוא התיעוד הרפואי של מעקב ההריון ויפנה למומחה רפואי המתאים להערכת המקרה.
אני אשמח לסייע לכם בהסברים בשיחת טלפון או בפגישת יעוץ במשרדי אשר אינה כרוכה בתשלום.
יש לי חבר שעשו לו ביופסיה בשני נקודות חן, אחת בגב ואחת בכתף. אחת הנקודה בגב התבררה כסרטנית. הוא הלך השבוע להסרה עמוקה יותר של אותה נקודה.
אחרי שיבשו אותי 10 שעות הוא נכנס לניתוח. כשהגיע לביתו, אישתו שמה לב שעשו לו את הניתוח בנקודה השניה בכלל. הרופאים התבלבלו וניתחו לא איפה שצריך, השאירו שם הרבה תפרים וחתיכת צלקת.
הנקודה הסרטנית לא הוסרה. עכשיו צריך לעשות עוד ניתוח?! מקרה הזוי. הרופאים טעו ועשו ניתוח הפוך ממה שצריך. רשלנות רפואית זה לא מילה...
מה אתם ממליצים לעשות? איך מתחילים תביעת רשלנות רפואית במקרה כזה? כמה פיצויים אפשר לקבל פחות יותר? כמה עולה להגיש תביעה כולל שכר טרחת עורך דין לתביעה כזאת?
נראה שהמקרה בהחלט מצדיק בירור רציני ויסודי. ניתן יהיה באמצעות עורך דין מנוסה אף לקבל פיצוי ראוי אולם כמובן קשה מאד להעריך את סדרי הגודל של הפיצוי במקרה זה ללא התרשמות מהיקף הנזק - צלקות וכו'.
ממליץ לפנות בהקדם אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכת המקרה.
קיבלתי עליך המלצה בקבוצת הפייסבוק... מקווה שתוכל לעזור ולהנחות אותי איך לפעול.
אני חברה בשירותי בריאות כללית מיום לידתי וכך גם חמשת ילדיי, לפני 4.5 חודשים עברתי ניתוח הסרת שקדים, פניתי אחרי הניתוח לרופא המשפחה שלי בבקשה לקבל היסטוריה רפואית של המחלה, עבור חברת הביטוח הפרטית שלי.
מזה 4 חודשים שבכללית מסרבים לתת לי את היסטוריית המחלה, ואף המליצה לי מזכירת המרפאה לעבור לרופא אחר (למרות שאני 17 שנה מטופלת אצל רופא המשפחה שלי) על מנת שהוא יוציא לי את היסטוריית המחלה!
אמנם קופ"ח כללית מפרסמת את עצמה כהכי טובה למשפחה , אבל בפועל לא ייתכן כי לא ניתן לאדם לקבל מידע רפואי על עצמו!
מזל שמדובר רק בהיסטורית מחלה, לא רוצה לדעת מה היה קורה אם אני או אחד מילדי היינו זקוקים למידע לצורך טיפול או הצלת חיינו, האם גם אז היינו נאלצים לחכות 4 חודשים?
אשמח להבין ממך איך לפעול מכאן. ברור לי ששי חוק זכויות החולה והתיק הרפואי שייך לי והם חייבים לתת לי מידע רפואי מהתיק הרפואי שלי. אני מניחה שגם בשירותי בריאות כללית מכירים את החוק. ועדיין... לא שמים עלי ז**
מה אני עושה? אילו כלים יש לי? בחוק זכויות החולה לא כתוב מה אפשר לעשות במקרה כזה... הוא פשוט מציין את הזכויות של החולה אבל לא איך ממשים אותן מול קופות החולים לדוגמא.
אני סבור כי כדאי שתפני בכתב אל נציב פניות הציבור בהנהלת הקופה עם העתק למנהל הקופה ותסבירי בצורה מנומסת אך אסרטיבית כי כי במידה ולא תקבלי את התיעוד שמגיע לך לפי חוק את תפני באמצעות עורך דין לבית משפט לקבלת צו ותעמדי על פסיקת הוצאות, יש סבירות שזה יעבוד ויניע את המערכת לפעול.
זהו סיפור הלידה שלי, ילדתי לפני כחודשיים וחצי. כל כך הרבה פעמים התחלתי לכתוב כאן ולבסוף התחרטתי.
מטרתי היא בעיקר פריקה וכן שהמידע ישמש שלם למידה עבור בנות אחרות אבל גם לבדוק אם יש כאן רשלנות רפואית ומקום לתביעה...
אנסה לתמצת למרות שהסיפור ארך מספר לא מועט של ימים חוויתי אישפוז של 8 ימים ו 3 ימים בחדר הלידה עצמו. זה התחיל כאשר אני ובעלי עשינו תאונה ברכב, לא משהו רציני שפשוף של פח ברכב אחר והחלטנו להגיע לבית החולים אסף הרופא וחשוב לי לציין כי לא הייתי מעוניינת ללדת שם בכל תוקף ומסתבר שצדקתי.
בכל אופן הגענו למיון שם רק בכדי להשקיט את המצפון ולדעת שהכל בסדר, הייתי בשבוע 37, במיון היו צירים חזקים ודי סדירים הבדיקת אולטרסאונד תקינה ובכל זאת אושפזתי ל 24 שעות עקב חשש להיפרדות שיליה. יום למחרת ביצעתי מוניטור ובדיקה נוספת בה נאמר לי כי יש מיעוט מים, המוניטורים היו לא מספקים כי היה נראה שיש האטות בדופק השאירו אותי ללילה נוסף כאשר למחרת אמרו לי שהם ממליצים על זירוז וכי אני מחכה שיתפנה חדר לידה.
בשעה 1:30 בלילה העירו אותי במחלקה ואמרו לי לרדת לחדר לידה, זהו מתחילים. אז זהו שלא, התחילה פאשלה מספר 1, ירדתי לחדר לידה והתכוננתי ללידה, כשהגיעה המיילדת היא הבינה שהצוואר לא מחוק לגמרי ואין פתיחה בכלל ולכן לא ניתן לבצע פקיעת מים.
למי מביניכם ששואל את עצמו, אז בבית חולים אסף הרופא זה הפרוטוקול מתחילים זירוז ב פקיעת מים זוהי המדיניות שלהם או כך נאמר לי בכל אופן.
חזרתי למחלקה עם בלון, טוב תקשיבו כאבי תופת כאלו לא חוויתי בחיי הדבר הזה הוא נוראי אל תסכימו לזה!!, עד הצהריים הבלון יצא (אתו כמה שנים מהחיים שלי) והופ חזרנו לחדר לידה עשינו את הטקס מקלחת וכו ואנו בטוחים ומרגשים שהנה מתחילים, בקעו את המים והתחלנו, אממה המצב לא התקדם עוברות שעות מחליפים לי ל פיטוצין מרוכז כבר באותו הלילה, וכך עובר היום פתיחה 3 ואין לא מתקדם עוד, המצב תקוע.
למחרת, הכרתי את המיילדת הכי מדהימה שיש שקוראים לה בת שבע שניסתה לסייע לי בעיסוי, במילים מנחמות, בליטופים והזדהות שאני סובלת עם צירים, על מיטה בלי יכולת לקום ממנה כבר 48 שעות.
בהמשך אני מרגישה שחם לי, חם לי מאוד נכון יש צירים ויש אפידורל כבר מהיום השני, אבל מתחילות גם רעידות, הגוף פרקינסון. אני מצלצלת למיילדת אך היא לא מגיעה, מגיעה מישהי אחרת שכועסת עלי מדוע אני מצלצלת, הרי אני בכלל לא בכיוון של לידה אני מסבירה לה שיש לי רעידות ברמה שזה מפריע לי והיא אומרת לי זה שום דבר זוהי אחת התופעות של אפידורל, אני מנסה להתעקש שתקרא למיילדת שלי רך זו בלידה פעילה.
כעבור שעתיים חילוף משמרות (עברתי הרבה כאלו) שם אני מזכירה שוב את עניין הרעידות וחום הגוף, סוף סוף מודדים לי חום - 37.6 אך המיילדת שמה לב כי משהו לא תקין אתי ואמרו לי שצופים שהחום יעלה ואכן כל קרה 38.6 והתינוק שלי בהחלט הרגיש זאת הדופק עלה לאזור ה 200 ולא יורד, אני מתחילה לקבל אנטיביוטיקה ורק מתפללת שהוא בסדר.
ממשיכים הלאה ומחליטים לבצע לעובר בדיקת חמצון אני אספר לכן שמדובר בדגימה שלוקחים מראשו הקטן כשהוא עוד ברחם הכאב הוא בלתי נשכח והסיבה לכל זה הוא הזמן הממושך שאני עם ירידת מים.
הבדיקה תקינה וממשיכים בשבע מגיעה למשמרת נוספת ומסייעת לי בעיסויים והנה אני מתקרבת פתיחה 9 עוברות עוד כמה שעות, חילוף משמרות נוסף והופ פתיחה 10 בודקים אותי והפעם חוששים שהמנח של עובר נמצא עם העיניים כלפי מעלה.
מדובר במנח שניתן לבצע לידה רגילה אך קשה יותר, עושים בדיקות נוספות וחילוף משמרות נוסף מתחילים בלידה. מגיעה מיילדת את שמה לא אשכח קראו לה אליסה והיא דרום אמריקאית. האישה הזו תשאר חקוקה בראשי אבל לא בדרך הטובה, היא פשוט לא יילדה אותי, נתנה הנחיות לאמי ויסתיים כיצד לעזור לי לדחוף אבל שום דבר מעבר לזה, לא עודדה לא סייעה פשוט כלום.
תאמינו לי או לא אבל האישה ישבה על כיסא בזמן שאני מנסה לדחוף וללא הצלחה. אני לא מאשימה רק אותה, ברור לי שאני היא זו שלא הצליחה (לא הרגשתי את הרגליים לאחר יותר מ 48 שעות עם אפידורל). לאחר 4 שעות של יסורים מרים אני צורחת עליה שתביא לי רופא, היא אומרת שהם מגיעים אלי לאחר סיום ניתוח, אני עם פתיחה מלאה כבר 4 שעות.
הם מגיעים תפסתי בחולצה של הרופאה האחראית והתחננתי לעזרה. מפה לשם תוך דקה אני בחדר ניתוח לפני לידת ואקום, החתך הצריך כל כך הרבה תפרים שהיא סרבה להגיד לנו כמה תפרים נעשו.
הקטן שלי יצא תוך רבע שעה, עם הרבה יסורים. גם לאחר חודשיים אני עדיין זוכרת את הכאבים, התסכול, הדאגה. הוא יצא ולצערי ישר לקחו אותו, אני יודעת שיש דברים קשים יותר אבל האכזבה שהיתה בי של הניחו אותו עלי, אני האמא שלו שסבלה כל כך הרבה לא הרגשתי אותו עלי. הוא נלקח ממני בזריזות הוא בלע מי שפיר, סייעו לו וישר לקחו אותו, נתנו לי לראות אותו חולף על פני ולקחו אותו אל המשפחה שלי שהמתינו.
השיליה לא נפרדה והוצאה ידנית. אה שכחתי לציין שאפידורל כבר לא היה בשלב הואקום, המרדים כבר סירב לתת מנה נוספת כי הגוף כבר לא מגיב לאפידורל אחרי כל כך הרבה מנות, את התפרים ביצעו לי עם הרדמה מקומית שההשפעה עברה בזריזות וכאבים מטורפים.
תינוקי הולך לתינוקיה ואני משחררת את המשפחה שלי למנוחה, בכל זאת 3 ימים של אי שינה וסחרור . אבל אז מגיעים הכאבים, העצומה שלהם הייתה כל כך חזרה שלכת לא הצלחתי בכלל, לא ראיתי את התינוק שלי אני רוצה לקום אליו אבל לא יכולה.
אני אקצר כי זה בכל זאת מתארך בסופו של דבר התינוק שלי עבר לפגיה, הבדיקות לאחר הלידה לא היו תקינות והיה צורך לקבל אנטיביוטיקה עקב החשש לזיהום בלידה (חום, דופק וכו') הפשלות שנעשו עמי בבית חולים הזה היו מרובות, לא נתנו לי אנטיביוטיקה בזמן למרות שהפצרתי באחיות שהרופא הנחה אותי לאחר הלידה, התינוק שלי נלקח לבדיקות מבלי לספר לי על מצבו עד שהתעקשתי שלא לוקחים אותו לשום בדיקה מבלי שהרופא מגיע להסביר לי קודם.
השאירו אותי באשפוז מספר ימים כי הרופאה לא עונה לטלפון בקיצור כל מי שתרצה שאספר לה מדוע לא ללדת שם אעשה זאת באהבה, כי אני לשם לא מתקרבת! אני אל הלקח שלי למדתי. ולצד החיובי ילדתי נסיך במשקל 3.300 קראנו לו איתן שלגמרי היה איתן בכל הסיפור הזה הוא האהבה הכי גדולה שלי אבל החוויה הייתה קשה אז אני מקדישה את הפוסט לכל האמהות שחווית הלידה שלהן הייתה יותר טראומה.
האם לדעתכם יש מקום להגיש תביעת רשלנות רפואית ולדרוש פיצויים במקרה כזה, או שבגלל שלא נגרם אסון אי אפשר לתבוע?
ראשית תודה על שיתוף המקרה.
כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית יש להוכיח התרשלות קרי סטיה מסטנדרט רפואי סביר אשר גרמה לנזק. מאחר ותביעת רשלנות רפואית כרוכה בעלויות לא מבוטלות ובפרט עלויות חוות דעת רפואיות אשר בלעדיהן לא ניתן להגיש את התביעה הרי שבמקרים בהם לא נגרם נזק קבוע לעיתים יש לשקול אם הגשת התביעה הינה כלכלית. איני מקל ראש הסבל שעברת אולם יש להניח כי היקף הפיצוי שיפסק ככל שתתקבל הטענה כי הוא נגרם בשל התרשלות לא יהיה גבוה אם לא נגרם נזק קבוע בעוד שעלויות ביסוס התביעה הינן בסדרי גודל של למעלה מעשרים אלף ש"ח.
בינואר האחרון עברתי תאונת דרכים מאוד קשה ממנה ניצלתי באורך נס, מאז ועד היום אני סובלת מכאבים ומההשלכות של התאונה, אך אלו לא הכאבים היחידים שמשפיעים על אורח חיי מאז...
בימים והשבועות הראשונים לאחר התאונה סבלתי מכאבים עזים בכל חלקי גופי וביניהם המון לחצים בראש ובחזה שהיו מלווים בקשיי נשימה והתכווצויות בלתי פוסקות.. בשבוע הראשון הייתי בבית חולים ובמעקב רופא משפחה ובשבוע השני סבלתי "בשקט" בבית ... עד שלא יכולתי יותר .....
זה היה שישי בבוקר אחרי לילה ללא שינה גדוש בכאבים זרקתי על עצמי טייץ, חולצת טי שירט וקפוצ'ון, ניגשתי למרפאה , הרופא שלי לא היה והמזכירה הפנתה אותו לרופא תורן.
נכנסתי בתורי, הסברתי לרופא את הרקע למצבי והסברתי לו שאני לא יכולה לשאת את הלחצים בחזה ובראש יותר!
הוא אמר לי לשבת על המיטה. התיישבתי. קם לעברי ולפתע נפתחה הדלת ונכנסה המזכירה החליפה איתו כמה מילים בקשר לניירת ויצאה, הוא היה נראה לחוץ, מבוהל, לא רגוע.. כשהיא יצאה הוא נעל הדלת. (מה שרוב הרופאים עושים שלא יפריעו חולים ממתינים מבחוץ..).
הוא נעמד מולי בעודי יושבת על המיטה, ללא שום התרעה מוקדמת , ללא שום הסבר, אומר "סליחה" ומכניס את ידו פנימה לתוך החזה השמאלי שלי, ממשש אותו עד כדי כך שאת כף ידו הרגשתי מתחככת בפיטמה שלי ואצבעותיו ממששות את השד. עניין של כמה רגעים ואז הוא מוציא את ידו החוצה ומשש את צידי החזה בשתי ידיו. באותם רגעים התערבלו לי התחושות בגוף, הרגשתי קפואה. הוא מסיים את "הבדיקה " , מדבר אלי ומסביר שהכל זה השלכות מהתאונה שעברתי והטראומה ובלה בלה בלה... תוך כדי דיבור הוא לוקח את ידי ומלטף אותה.. אני מושכת אותה חזרה ואז שוב הוא חוזר על הפעולה. אני משותקת, מבולבלת, עוברות לי אינספור מחשבות בראש , אני כבר לא שומעת מה הוא אומר., אני רק רואה את השפתיים שלו זזות. ואז שתיקה . אני שואלת "למה כואב לי ככה הראש??" הוא מעביר את ידיו במגע על ראשי , ושוב אומר " אמרתי לך.. זה הכל מהתאונה .. זה יעבור לך עם הזמן..." לפתע הוא סגר לי את הרוכסן של הקופצון!!! כאן כבר זהו!! בראש אני מתפוצצת עם עצמי... מה נראה לו שהוא עושה ?? אני מסיתה את הראש מטה פעורת פה , מופתעת , ושואלת את עצמי מה הוא עשה עכשיו?? חשבתי שאני הוזה!!!! אבל לא !!
לא אמרתי מילה.
ברחתי מישם הביתה. מלאת שאלות, ספקות, ומחשבות. הסתגרתי בחדר השינה ובוכה ללא הפסקה!
בעלי חזר הביתה בצהריים שואל אם הייתי אצל הרופא. אמרתי לו שמשהו מוזר קרה לי שם, ואז שפכתי הכל. החלטתי שאני שותקת .
אחרי חודש של שתיקה כבר לא יכולתי לשאת את זה עם עצמי, הרגשתי שאני מאבדת את עצמי.
פניתי למרפאה והלנתי על המקרה מול מנהלת המרפאה, ומישם הנושא הועבר לעו"ס לנפגעות מינית שהעבירה את תלונתי לבירור מול הרופא והגורמים הרלוונטיים ולאחר מיכן אקבל מכתב תשובה .
לאחר 5 חודשים של המתנה, קיבלתי מכתב בו נאמר לי שהרופא פעל שלא לפי ההנחיות הרפואיות שהיה צריך לפעול והיה "פגם" בהתנהלותו ועל כן הוחלט להעבירו למרפאה אחרת!
מה???? זוהי ההתייחסות של הכללית למקרה?? אני פאקינג התלוננתי על הטרדה מינית וזוהי תשובתכם??!!!
אחרי חודשים של סערת רגשות, מלאה בחששות ופחדים לילות של בכי וסיוטים ובעיקר תמיכה מקרוביי , החלטתי שאני מגישה תלונה במשטרה.
המשטרה מיהרה לפעול, הרופא זומן לחקירה, ולפני שבוע זומנתי לעימות מולו.
הגעתי לשם מפוחדת, מלאת ספקות ומחשבות איך אגיב כשאראה אותו שוב, איך אתמודד מולו, מה אגיד.. והתמודדתי עם זה באופן בו שאפילו הפתעתי את עצמי. הייתי גאה בעצמי באותו היום . לא הבנתי מאיפה באו לי הכוחות להתעמת איתו ולפרוק את כל שעל ליבי!
התברר לי שיש עוד מתלוננת ..לא מפתיעה....
התיק הועבר לפרקליטות, ואני מקווה שהצדק יבוא על מקומו.
האם בלי קשר להליך הפלילי נגד הרופא אני יוכלה לתבוע אותו לתשלום פיצויים על הטרדה מינית? האם אפש רלתבוע גם את קופת חולים במקרה כזה? מה דעתך?
ראשית אני מחזק את ידייך על האומץ, הנחישות והגוח הנפשי שגייסת להתמודד עם המקרה הלא פשוט.
נוכח התיאור שנתת אני סבור שניתן יהיה להגיש במקרה זה תביעת פיצויים אזרחית הן כנגד הרופא והן כנגד קופת החולים כמעסיקתו, ככל שתהיה הרשעה פלילית העניין יהיה אפילו פשוט יותר כמובן. היקף הפיצויים יקבע בין היתר לפי היקף הנזק שנגרם ואני ממליץ ככל שאת חשה כי נגרם לך נזק נפשי בשל המקרה לפמות לקבלת טיפול מקצועי בידי פסיכולוג.
אמליץ שתפני אל עורך דין בעל נסיון בדיני נזיקין ורשלנות רפואית ליעוץ ראשוני והדרכה.
אני חודשיים וחצי אחרי לידה וגילו לי עכשיו שאריות ברחם. לצערי באולטרסאונד לא מצליחים לזהות אם זה שאריות שילייה או קרישי דם שעדיין לא יצאו. מכיוון שאני מניקה רופאת הנשים שלי הציעה לא להמתין למחזור למרות שאמרה שיש סיכוי שהגוף יתנקה לבד עם מחזור ראשון.
הלכתי לחוות דעת שניה בבבית החולים קפלן ברחובות, שם הציעו להמתין עוד חודש שהגוף יתנקה לבד ובבית חולים אסף הרופא המליצו לבצע במקום גרידה. אמרו לי שיש סכנה לרחם וזה יכל ליצור הדבקויות ברחם שימנעו ממינ אפשרות להכנס להריון בעתיד. הכניסו אותי ללחץ ואני לא מבינה למה לא מטפלים במצב הזה מיד במקום לסכן אותי. הרופא אמר שבכל מקרה צריך לחכות ואני לא מוכנה לחכות, למרות שיש לי תינוק קטן בבית, אני לא מוכנה שיסכנו את האפשרות שלי להרות בעתיד.
הרופאת נשים מתעקשת שאני צריכה לחכות. מה אני יכולה לעשות בשביל לעבור את הטיפול כבר עכשיו למרות הדעה של הרופא בקופת חולים?
ראשית אין לי כל דרך להמליץ לך מהי הדרך הנכונה רפואית שכן איני רופא גניקולוג ואיני מכיר את מצבך. אם את סבורה כי הדרך הנכונה עבורך הינה גרידה כבר עתה אני מניח כי פניה חוזרת לביה"ח בו המליצו כן לבצע גרידה כבר כעת יכולה לסייע.
היום עברתי הפלה - גרידה, לעובר אין דופק. חודש שני. רופא קופ"ח מאוחדת הפנה אותי לבית חולים בלינסון / מאיר. בשיחות טלפוניות מולם מתברר ומכיוון שאני ממאוחדת צריכה לפנות לבתי חולים אחרים, ולמרות שעברתי 2 סריקות מערכות שקבעו שאין דופק, הם דורשים לקבל טופס 17 - לעבור בדיקה נוספת אצלהם בבה"ח!
רק אז הם יוכלו לאשר לי לבצע גרידה שזה יהיה עוד כמה ימים. הזוי. לא יודעת אם זה לא מסוכן, אבל הזוי זה לא מילה...
בהמלצת בעלי פניתי הבוקר לרופא משפחה והמצאתי שיש לי דימומים (למרות שהפסיקו) רופא המשפחה קבע שיש לפנות לביה"ח בלינסון שקרוב אליי והם חייבים לבצע גרידה!
עזבו את זה שהייתי לפחות 3 שעות בביה"ח בלינסון בהמתנה ובדיקות, אבל אז נכנס הרופא וקבע שאני לא יכולה לבצע שם כי אני שייכת למאוחדת והפנה אותי לעמית שלו שהוא מנתח באסותא באשדוד. אגב אני גרה בפ"ת. גם המזכירות במאוחדת היו המומות מההתנהלות הזו.
מזלי שנסענו מהר שוב לקופ"ח להוציא טופס 17 פעמיים (זה מה שהמזכירה בבבית חולים אסותא אשדוד דרשה והדגישה - אחרת נשלם 2,580 ש"ח!) מזלי שהיום זה היה יום העבודה של המנתח באסותא אשדוד והיה לו חלון פנוי והתפנה לנתח אותי בחמש. (מפ"ת נסעתי לאשדוד). היחס שם מעולה (נו בכל זאת) וגם קיבלתי פדים ותחתון מנייר בעקבות הדימום.
אני מספרת את זה כי לפני מס' שנים בבלינסון, כשהייתי בהריון, העובר נפל לי ונאלצתי בעל כורכי לעבור שם גרידה ולבה"ח בלינסון לא היו להם תחבושות. נגמר להם! זה מה שהאחות אמרה. אז אני שואלת אתכן, אימהות , ברוך ה' יש לי ילדים . אבל איך מגיבה אשה שאין לה ילדים וצריכה לעבור את כל הפרוצדורה הזו , את כל הבירוקרטיה הזו ולעבור גרידה .
לא מספיקה ההרגשה וחוסר האונים מול מה שקורה לה? למשוך ולמשוך אישה שצריכה לעבור הליך רפואי דחוף בגלל בירוקרטיה - אם זאת לא רשלנות אז מה היא רשלנות? ממש בושה למערכת הבריאות שלנו. אחר כך פלא שקורים אסונות בבתי חולים...
בסה"כ רק ביקשתי - לעבור הפלה. לקחו אותי למסע של סבל מיותר, שבטח עוברות אותו עוד הרבה נשים אחרות כל יום, במצב רפואי לא כל ובמצב נפשי קשה - אולי הכי קשה. והמערכת לא רואה אותנו ממטר.
פשוט ביזיון. ואם הבנתי נכון, אין סיכוי לתבוע ואי אפשר לעשות כלום וגם מחר המצב הזה ימשך....
כל כך מבינה אותך, גם אני הייתי צריכה לעבור גרידה בעקבות הפסקת דופק, הגעתי לקפלן וגם שם מן הסתם קבעה שעליי לעבור הפלה אך עליי להתקשר יום למחרת לתאם מועד, המועד שהציעה לי המזכירה היה לעוד כשבועיים, האם זה הגיוני לסחוב בתוך גופך עובר ללא דופק? אחרי מיליון טלפונים וביטוחים שילמתי סכום כלשהו השתתפות עצמית ועברתי הפלה פרטית אצל פרופ בבית חולים ברמת גן יום למחרת וגם פה התמזל מזלי שהיה לו במקרה תור פנוי.
עצוב שזו ההתנהלות של בתי חולים ציבוריים בישראל של שנת 2017. וכמו שכתבת, אין פלא שיש מקרים של רשלנות רפואית ושנגרמים למטופלים נזקים בתי הפיכים ואף אחד לא מבין "למה זה קורה". זה היחס וזאת הרמה.
שלא תהיה לכם טעות, זה לא קשור לקופת חולים כזאת או אחרת. זה קשור לכל מערכת הבריאות הציבורית הרקובה של מדינת ישראל. בתור עובדת לשעבר בית חולים ציבורי נתקלתי לא פעם באטימות המערכת וניסיתי גם אני להילחם הרבה בתחנות רוח זה מתסכל וקשה במיוחד שאתה גם ככה במצב רגיש.
לצערי ולשמחתי מצבך לא מוגדר כמשהו שמסכן חיים. בלינסון הוא בית חולים של שירותי בריאות כללית ולכן את חייבת טופס 17 מהקופה שלך כמובן שהקופה שלך תעדיף שתלכי לבית חולים שנמצא איתה בהסדר וכמובן שלך במצב בו את נמצאת זה ממש לא מעניין אבל ככה זה עובד העיקר שאת אחרי ובעזרת השם מאחלת לך עוד הריון בריא ומשעמם.
פשוט מזעזע. לא מכירה אותך וכל כך מצטערת בשבילך שנאלצת לעבור את כל זה. בשביל אישה, להצליח להתמודד עם הקושי הנפשי והפיזי יחד עם המלחמה בבירוקרטיה זה קורע את הנפש ושובר את הלב.
זה לאבד אמון בכל מי שאמור לעזור ולתמוך ולתת סיוע רפואי ולהרגיש כמו בורג אחד קטן במערכת שאפילו לא מתפקדת כמו שצריך ושאת צריכה אחרי כל זה למסור לה את גופך. מקווה שאת מרגישה טוב יותר ותתחזקי עם אנשים שאוהבים אותך. מאחלת לך בריאות, ועוד הרבה הריונות בריאים.
רק כסף מדבר במדינה הזאת ואם אין לך עורך דין צמוד שמטפל ודואג לאינטרסים שלך מול מערכת הבריאות ומערכות בירוקרטיות אחרות, אין לך הרבה סיכוי לצאת מזה בשלום.
הגעתי למיון יולדות שבוע 35+ 2 בעקבות מאט תנועות עובר, המלווה שלי זה בעלי ולא נותנים לו להיות איתי בזמן שאני מחוברת למוניטור בטענה שזה חדר משותף ויש עוד בנות פה (חייבת לציין שיש הפרדה של וילונות בין המיטות).
אמרתי לאחיות שלפי חוק אני זכאית למלווה איתי ושאני לא מוכנה להיות לבד בשום אופן. התשובה של האחיות היתה שאני זכאית למלווה כאשר אני יכנס לחדר רופא או בחדר פרטי, שזה הנוהל ושיש עוד בתי חולים ואם לא מתאים לי אני יכולה להשתחרר ולעבור לטיפול בבית חולים אחר.
לי זה ממש לא נישמע הגיוני למרות שזה היה בסך הכל בדיקת מוניטור ולא הלידה עצמה או תהליך רפואי כואב או משהו כזה.
עדיין הבנתי שיש חוק מאד ברור לגבי הזכות של כל מטופל להיות מלווה על ידי אדם קרוב בלי תנאים. האחיות יכולות לשנות את החוק אם מתחשק להן?
החוק אשר מסדיר את עניין הוכחות המלווה הינו חוק זכויות החולה וזהו נוסח הסעיף הרלבנטי בחוק -
(א) מטופל זכאי לכך שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו (להלן – מלווה), יהיה נוכח בעת קבלת טיפול רפואי, ובלבד שהמלווה לא יתערב במתן הטיפול הרפואי.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מטפל רשאי שלא לאפשר למלווה להיות נוכח בעת קבלת טיפול רפואי, אם סבר שיש בנוכחותו כדי –
(1) לפגוע בבריאות המטופל, המלווה או מטופלים אחרים;
(2) לפגוע באיכות הטיפול הרפואי שניתן למטופל, בסיכויי הצלחתו של טיפול כאמור, או לפגום באפשרות לקבל מהמטופל מידע הנדרש לשם הטיפול הרפואי;
(3) להפריע הפרעה ממשית לעבודת המטפל או הצוות המטפל;
(4) לפגוע בפרטיות של מטופלים אחרים, ולא ניתן למנוע את הפגיעה באמצעים סבירים אחרים.
האחיות הסתמכו על ההחרגה בסעיף 4 לפיה הנוכחות של בעלך פוגעת בפרטיות של המטופלות האחרות. איני יכול להעריך עד כמה טענה זו מוצדקת כאשר את מתארת שהייתה במקום הפרדה עם וילון בין יולדת ליולדת שכן יש להתרשם מהתנאים הפיזים.
שלום
אבא שלי חולה סרטן מינואר 2013. טופל בכימורדיותרפיה ותוצאות הבדיקות היו תקינות לאחר הטיפולים.
כחלק מהטיפולים הוא צריך להיות במעקב אאג ואונקולוג לפחות חמש שנים כדי לדעת שהמחלה לא חזרה סופית.
לקח חצי שנה עד ששוב התחילו הממצאים של ה-pet ct שהיא בדיקה עם חומר נוגד FDG להראות שיש לו ממצאים כלשהם שהיו לא ברורים.
חלק מההסבר הוא שיכול להיות שזה קשור לבצקות או ציסטות כתופעת לוואי לטיפול הרדיולוגי.
מחודש אפריל, הממצאים החלו להיות חשודים ונמצאו אצלו אזורי קליטה מוגברים. התייעצתי עם חבריי בתחום הרפואה ואמרו שנחוצה דגימת רקמות (ביופסיה) על מנת לדעת מהו סוג התאים ואם אכן הם ממאירים, ובהתאם לכך, הרופא שלו צריך לתת לו טיפול כימי או ביולוגי.
הרופא שלו, לאחר כל ממצא שהיה בפיט סי טי, טען שהממצאים מינוריים (שוליים) דיו כך שחבל שהוא יקבל טיפול ויסבול.
הפיט סי טי האחרון העיד על כך שיש לו קליטה מוגברת בקשריות הלימפה בצוואר, בגרון ובריאות, הרופא אמר שעלינו לשלול מחלות מסביב כדי לדעת שהמכור הוא תאים סרטניים ולא סוגי תאים אחרים (בצקות, וירוסים, או שקיקים ...)
אבי פנה היום לרופא ריאות, והרופא אמר בבירור כי התאים הם אכן ממאירים.
מדובר בשנה לערך, שהרופא המטפל נמרח ולא חשב שזה מספיק אגריסיבי והורס, עד שזה עכשיו באמת יהרוס.
למי שלא בקיא בתחום הרפואי - סרטן שניוני בריאות שמקורו בקרצינומה של תאי קשקש (מה שהיה לו בגילוי הראשוני...) של הלרינקס זה סרטן אגרסיבי, חשוך מרפא וסיכויי ההחלמה ממנו זעירים. בנוסף לכך, הטיפול מתיש, כרוך בהמון תופעות לוואי ומעט תועלת ... הוא פטאלי, כלומר גם אם הוא יקבל טיפול זה לא יעזור, זה רק יזיק ויתיש אותו בשנית ...
אני חושבת שהרופא יכל למנוע את זה כבר מהממצא החשוד הראשון באפריל.
אני רוצה לדעת האם אוכל לתבוע אותו, גם על העוגמת נפש והכאב שאנחנו בבית ואבי חווה, וגם על רשלנות רפואית לא פשוטה כמו שאתם בטח מבינים.
אני רוצה לשמוע דעה של עורך דין מומחה בתחום הרשלנות ובטוחה שאתם מכירים עוד אירועים דומים מהניסיון שלכם.
אני סבור כי המקרה בהחלט מצדיק בירור רציני הכולל קבלת מלוא התיעוד הרפואי והתייעצות עם רופא אונקולוג להעריך האם היה מקום לביופסיה מוקדם יותר ואם היה נערך אבחון מוקדם יותר האם סיכויי ההחלמה היו גבוהים באופן משמעותי. לצערי הערכה בשלב זה על בסיס התיאור בפניה בלבד לא תהיה רצינית שכן כאמור יש צורך בבדיקה מסודרת של התיעוד והתייעצות עם אונקולוג.
משרדנו טיפל ומטפל במקרים דומים של איחור באבחון סרטן או חזרת סרטן וניתן ליצור עמנו קשר טלפוני מלקבלת יעוץ נוסף והסבר.
הבן (10 חודשים) חטף פריחה בכל הגוף כנראה ממשהו שאכל אתמול בערב. לקחנו אותו לטרם (מיון קדמי במודיעין) ושם קיבל טיפות פניסטיל.
באמצע הלילה הוא העלה חום והקיא 3 פעמים ולקחנו אותו שוב.
הרופא שבדק אותו החליט שעכשיו אסור לו לאכול 3 ימים ברצף ורק לשתות מים.
רגע.... WTF? מי אתה ומי נתן לך רישיון לרפואה? אני חושב שהתבלבלת עם המוסך שנמצא כמה דלתות ליד. למזלי התקשרתי לרופא און-ליין של כללית שאמר לי שאין מצב ואסור לי להקשיב לרופא ההוא וצריך מקסימום 3 שעות לא לאכול. לא יודע אם לצחוק או לבכות אבל אני מרגיש שאם היינו הורים קצת פחות מודעים עוד היינו מכניסים את הילד לצום לשלושה ימים. לא רוצה לדעת איזה נזק הייתי גורם לו.
מה דעתכם? רשלנות רפואית בפוטנציה או שאני סתם לחוץ?
כמובן שכדי להעריך אם הייתה התרשלות בטיפול ובפרט בהמלצה על צום במשך שלושה ימים צריך לבחון את התיעוד הרפואי אולם על פניו ההמלצה אכן מעוררת סימני שאלה.
בסופו של דבר מאחר ובשל תושייתכם לא נגרם נזק הרי שגם אם יתברר לאחר עיון בתיעוד ספק אם מקום לתביעת רשלנות רפואית שכן נזק בפועל לא נגרם. אפשר יהיה לשקול תלונה למשרד הבריאות אשר יתכן ותביא לפתיחת בירור משמעתי כנגד הרופא אולם לא תניב פיצוי.
לפני 3 חודשים יצא לאבא שלי נפיחות מתחת לבית החזה ימין. הרופא משפחה הגאון טען בהתחלה שזה כלום ואמר לעשות קומפרסים חמים. כשזה החמיר נשלח אבא שלי לבדיקת אולטרסאונד שבסיומה קבע הטכנאית שזה רק דלקת והרגיע את אבא שלי שיכול לנסוע לחול.
לאור הקביעה אבא טס לארה"ב לחודש על מנת להפגש עם אחותו התאומה שלא ראה 20 שנה.
במהלך הביקור הכאבים התגברו ומיד עם חזרתו לארץ בוצע m.r.i ובמזל דרך כירורג של קופת חולים מצאנו את עצמנו אצל מנהל מחלקת כירורגית חזה בבית חולים אסף הרופא שהחליט לפני הכל לבצע ביופסיה.
לאחר בדיקה ראשונה לא מוצלחת בוצע שוב ומפה אבא שלי קיבל את הבשורה הכי קשה. סרטן.
מה סרטן? אבא שלי? שתמיד היה עמוד התווך של המשפחה? לא יכול להיות. עכשיו התחיל מרוץ נגד הזמן לבצע את כל הבדיקות ולקוות שלא איחרנו את המועד.
רציתי לשאול אתכם שאלה ראשונית לגבי אפשרות של רשלנות רפואית באבחון שהיה צריך להתצבע הרבה קודם לכן, בבדיקות שאבא שלי עבר...
מה עושים מכאן? כל המשפחה על קוצים ואנחנו לא יודעים מה לעושת קודם, כמובן שמקווים להחלמה וריפוי אבל בודקים את כל האפשרויות.
נודה מראש על תגובה מפורטת של עורך דין מטעמכם שמבין בנושאים הנוראיים האלה, שאף אחד לא רוצה להתעסק איתם רק שעכשיו אין לנו ברירה.
ראשית כמובן איחולי החלמה מלאים ומהירים. על בסיס התיאור שניתן בפניה יהיה קשה מאד להעריך אם אכן הייתה התרשלות בטיפול וחשוב לא פחות מה המשמעות של האיחור באבחון ובטיפול מבחינת התקדמות הגידול.
לכל סוג גידול זמן הכפלה וגדילה משלו, יש גידולים איטיים מאד בקצב הגדילה בהם עיכוב של מספר חודשים כמעט חסר משמעות ויש גידולים אגרסיביים בהם כל שבוע חשוב. אני סבור כי כדאי יהיה לתאם פגישת יעוץ מסודרת עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכת המקרה.
מאחל שוב בריאות והחלמה מהירה ומלאה,
עו"ד עופר סולר
עד לפני שלושה ימים, ההריון היה תקין לחלוטין ואף יותר מזה. כל הבדיקות נהדרות, סקירה שניה מושלמת וכו׳.
בגלל רקע של אשתי, הופנינו לאקו לב עובר ונמצא ממצא חריג, VSD (חור קטן מאוד במחיצה בין חדרי הלב, ללא משמעות מבחינה קרדיולוגית).
אולם, במסגרת ייעוץ גנטי בגלל אותו רקע, נאמר לנו ע״י רופא נשים כי כשיש VSD, יש המלצה חד משמעית לעשות בדיקת מי שפיר עם צ׳יפ גנטי (CMA) במימון משרד הבריאות, מכיוון שעל פי מחקרים, יש עלייה בסיכון לתסמונות גנטיות.
הוא המליץ לעשות זאת בשבוע 32 ולא עכשיו, כאשר הסיבה היא שאם נגרמת הפלה כתוצאה מהבדיקה, זו לא תהיה הפלה אלא פשוט לידה מוקדמת.
הרופא הסביר כי יילוד בשבוע 32 הוא כבר לא פג, וסיכויי השרידה גבוהים בהרבה מיילוד בשבוע 27.
אשתי ביקשה לא לחכות עם בדיקת מי השפיר אחרי שהתייעצה עם רופא נוסף (רופא נשים) ועברה את הבדיקה בתחילת שבוע 28. מסיבה לא ברורה, אחרי הבדיקה היא עברה הפלה...
אני מבקש לשמוע חוות דעת של עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, על מנת להבין מה היקף האחריות של אנשי הצוות הרפואי למצב הזה והאם לדעתכם אנחנו יכולים להגיש תביעת רשלנות רפואית? מה גובה הפיצויים שמקבלים בתביעות כאלה - בהנחה כמובן שיש רשלנות רפואית כפי שאני סבור שהתרחשה...?
תודה.
לצערי אין לי דרך להעריך על בסיס המידע שנמסר בפניה אם אכן הייהת התרשלות בטיפול, הפלה לאחר דיקור מי שפיר היא אכן סיבוך מוכר ובחלק לא קטן מהמקרים אינה בהכרח תוצאה של התרשלות בבדיקה. כדי להעריך אם במקרה זה אכן הייתה התרשלות יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם רופא גניקולוג מומחה. אני ממליץ בכל מקרה לערוך תחילה פגישת יעוץ עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
רציתי גם לכתוב לבנות שעוד לא ילדו: אל תסכימו להשתחרר בלי בדיקת אולטרסאונד לדעת שכל השיליה יצאה שלא תעברו חלילה את הטראומה שאני עברתי...
מה דעתך המשפטית כל המקרה הזה:
בתאריך 6.11.17 ילדתי בן בשעה טובה אחרי 17 שעות של צירים כל 2-3 דקות ועד שקיבלתי אפידורל הנשמה יצאה… ברגע שקיבלתי אפידורל שעה וחצי כבר הייתי אחרי לידה ברוך ה'…
אז ככה המיילדת שלי פתאום נעלמה הלכה לה ואני מרגישה כאב באה מילדת אחרת. ילדתי בשעה טובה… השיליה יצאה…. לדבריה ואמרה מזל טוב…
פה מתחיל הסיוט. שהשתחררתי הביתה הלכתי עם בעלי לקניון להתארגן לברית. בערך 4 ימים אחרי השיחרור מבית החולים.
בסביבות 6 נכנסתי לשירותים ואני מרגישה לחץ לדחוף. יצאה לי חתיכה קטנה של בשר תלויה בחוט לבן ויש עוד חתיכה שנתקעה. חושבת פעמים למשוך או לא למשוך לקחתי נייר טואלט ומשכתי אותה לאסלה. חשכו עינייי חתיכת שיליה יצאה. חתיכה גדולה בגודל של סטייק סורי על התיאור כנראה שזה מה שהציל לי את החיים.
באותו רגע דיממתי כמו ברז שהדם עבר את המגבת העבה ששמו עלי הזמנו מד"א ופינו אותי לבית חולים כמובן.
במיון אני רק בוכה לא רוצה למות יש לי ילדים ובעל בבית מחר אני חוגגת 31 בבקשה תעזרו לי. ששאלתי את הרופא מה המצב שלי בסכנת חיים הוא אמר מ-1 עד 10 את נמצאת ב-5 את לא תמותי לא ניתן לכזה דבר לקרות!!
במקרה הרופא הזה אני מכירה אותו עשה לי אולטרסאונד וראו שיש עוד חתיכות קטנות ברחם קיבלתי 3 ימים ציטוטק ועוד כדור כדי לכווץ את הרחם. הם לא הסכימו להכניס לניתוח לנקות את הרחם, לדבריהם בגלל סיכון.
הכדורים לא עזרו ועדיין יש חתיכה קטנה שנשארה ברחם. שיחררו אותי הביתה ביום הברית ואמרו זה יצא לבד אם לא אז ניתוח עוד חודש...
בנתיים לעשות מעקב לחץ דם שהיה גבוה כל האישפוז ואם חלילה מתחיל חום או דימום או כאבים אז לחזור...
כל יום אני חיה בפחד של מה יהיה? אני לא רגועה ! אפילו שהרופאים מאוד רגועים בעניין שלי.
מה דעתך? האם טיפלת במקרים כאלה? האם ברור שיש כאן רשלנות רפואית חמורה מאד שהביאה אותי לסכנת חיים? האם המצב שלא פתור הזה מצריך טיפול של עורך דין לפי הניסיון שלך?
מסוכן נורא!
אני זוכרת שבדיוק ילדתי, אחותי שהיתה איתי ליד חדר לידה באה להתקשר לאמא שלי להודיע לה והמיילדת אמרה לה לא להתקשר לאף אחד רק אחרי שהיא תוציא את השיליה במלואה. נורא הקפידו על הנושא הזה ואני ילדתי בבית חולים תל השומר.
אני מקווה מאד שהכל יהיה בסדר ולא יגרם לך נזק. מאחלת לך כל טוב!
לי בנס שמו לב התפוררה לי השלייה אחרי שהתינוקת יצאה היה גם מיילדת ומיילד שבא לביקורת (הוא מומחה ללידה) מבורא עולם הוא נישאר כי לא היה אמור להשאר.
הוא היה אמור לעבור מחדר לחדר המיילדת הוציאה את השלייה ופתאום רואה שחסר חתיכה מהשלייה. הוסיף לי עוד אפידורל שלא ירגיש כאבים הכניס את הידיים שלו והוציא את החתיכה שהיתה חסרה ומלא כרומים.
למעשה הוא לא עזב אותי עד שבדק שהרחם נקי. זה המזל שלי אם הוא לא היה בתוך חדר לידה, לא ניראה לי שהמיילדת היתה שמה לב לזה. לאחר חודש עשיתי בדיקה ב"ה הרחם נקי!
לפי זה שאני רואה שיש המון מקרים של שאריות שלייה אני רק ממליצה לכל היולדות לבדוק ולשאול שהכל בסדר. אל תסתמכו על רופאים גם לא בתוך חדר לידה. למעשה, במיוחד לא בתוך חדר לידה - וככה תוכלו למנוע רשלנות רפואית בכוחותת עצמכם.
אסור לסמוך בשתיקה תמיד על מה שאומרים לכם גם לא רופא נשים וגם לא מומחה ללידה... סיפרתי שהתפוררה לי השלייה בלידה ועשו בדיקה מעמיקה לבדוק שאין חלילה שאריות וזה למזלי כי לא שתקתי אפיו שאני כמה דקות אחרי לידה.
קודם כל מזל טוב ורפואה שלימה לך!
זאת אחת הסיבות שאסור ללדת בבית חולים של סנדלרים ויש בארץ לא מעט כאלה כמו לניאדו, בית חולים העמק ולפי מה ששמעתי גם סורוקה.
פעם מחלקת יולדות היתה מחלקה אחת הטובות בכל בית חולים. היום בגללל העומס וזה שאין רופאים ואין כסף לבתי חולים הכל גועל נפש וכל שבוע שומעים על רשלנות רפואית בלידה בכל מיני בתי חולים וזה כואב מאד!
בלידה השלישית שלי הלכתי להלל יפה בגלל חוויית לידה מזעזעת שעברתי בבית החולים לניאדו בלידה השניה.
הגעתי ללא צירים וללא פתיחה היו לי כאבים מוזרים זה היה ביום שישי בלילה, הגעתי עם התחלה של הפרדות שיליה ואפילו לא אמרו לי כדי לא להלחיץ אותי.
טיפלו בי במסירות רבה הצליחו לילד אותי ללא לחץ של מה יקרה וכאלה וגם ללא אפידורל,
רק 40 דקות אחרי הלידה אמרו לי מזל טוב. הם לא הרפו ממני עד שלא שמו את השיליה על מגש, חיברו אותה חתיכה חתיכה ואז אמרו לי מזל טוב!
סביר להניח שאם הייתי מגיעה למחלקת יולדות של בית החולים לניאדו ביום שישי בלילה בלי צירים בלי פתיחה רק עם כאבים מצבי היה גרוע!
קודם כל תיראי שהכל בסדר מבחינת הבריאות שלך והכל יצא ואז תקחי עורך דין תותח ותראי להם מזה. רק אחרי שמשלמים פיצויים של מיליונים יוצאות כתבות בעיתונים הרופאים לומדים.
עברתי את זה בלידה הראשונה. פתאום אחרי שבוע וחצי חום גבוה בטירוף... כאבים מחרידים (חשבו כמובן שזה כאב טבעי של אישה אחרי לידה עם מיליון תפרים ואת החום שייכו לגודש בחזה) עברתי ייסורים עד שהגעתי למיון נשים.
שם גילו לי שארית שיליה וזיהום חמור ברחם.
הציטוטק לא עזר, מילאו אותי באנטיביוטיקה ולחצו עליי לעבור גרידה ולא הסכמתי...
בסופו של דבר זה יצא לבד אבל עברתי גיהנום בדרך והרופאים כבר הסבירו לי שזה יכול לסכן את האפשרות להכנס להריון בעתיד ואמרו שזה קורה להמון נשים...
לאחר לידה לא פשוטה נאמר לי שלפי משקל השילייה לא יצאה בשלמותה ואני נכנסת לחדר ניתוח ובגלל שיש את ההשפעה של האפידורל אני לא ארגיש כלום.
נאמר לי שהרופא מכניס כמעט את כל היד פנימה לנקות. זה היה שקר מוחלט הלא יכאב. זה היה כאב מטורף צרחתי את נישמתי חשבתי שאני עומדת למות לא הבנתי איך אפשר לשקר ולהגיד לא יכאב לך בכלל.
מהצרחות שלי פשוט הרדימו אותי ושהעירו אותי אמרו לי שכל הפעולה הזאת בוצעה סתם כי בסוף לא היה כלום.
אז שאת מספרת סיפור כזה זה גורם לי לחשוב שכמה שכעסתי שעשו לי את זה סתם היה עדיף סתם ושלא ישאר משהו... ההיתרון היחיד היה שלא היה לי דימום אחרי לידה כי הוציאו הכל וכבר תפרו אותי על הדרך.
ניתחו אותי סתם, סיכנו את החיים שלי סתם... ובאותה תקופה ממש חשבתי לתבוע על רשלנות רפואית אבל עורך דין אחד שדיברתי איתו אמר שבגלל שתודה לאל לא נגרם לי נזק קבוע אי אפשר להגיש תביעה.
אכן לעיתים מקרים של הותרת שארית שליה בתום לידה נובעים בשל התרשלות בטיפול (לא בכל מקרה חשוב לדעת) וכדי להעריך אם זהו המקרה יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי. אני סבור כי כדאי שתפני כבר עתה ליעוץ אצל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית אולם אני מניח כי יהיה צורך להמתין עד שהטיפול יסתיים ויהיה ברור אם יש חלילה נזק קבוע בטרם תהיה פעולה משפטית כדוגמת תביעה.
בעלי עבר ניתוח לפני 6 שנים להחלפת מפרק ירך ומאז הניתוח לא חלפו הכאבים חריקות נשמעות ברגל ונראה מזה שהניתוח כשל עשינו צילום עמוק ויצא מפענוח שיש התרופפות המפרק שגורם לדלקות חוזרות ונישנות ועוד הוא הולך בצורה עקומה ובצליעה ממשית ורואים שהרגל שנותחה התקצרה חייב לציין שזה היה ניתוח אצל רופא פרטי בהוצאה מרובה האם יש כאן מקום לתביעה? חייבת עזרה מעו"ד שבאמת מבין בתחום
כדי להעריך אם התוצאות הלא טובות של הניתוח מקורן בהתרשלות בניתוח יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי כולל צילומים ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום האורטופדיה. לא כל כשלון של ניתוח הוא בהכרח תוצאה של התרשלות בניתוח ולצערי ללא עיון בתיעוד המלא והתייעצות עם המומחה הרפואי המתאים לא ניתן להעריך אם יש מקום לתביעה בגין התוצא הלא מוצלחת של ניתוח החלפת פרק הירך.
כדי לברר את העניין תצטרכו לפנות באופן מסודר אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית. מאחר וחלפו 6 שנים מאז הניתוח אמליץ שתפנו לבירור בהקדם שכן מועד ההתיישנות במקרה זה הינו לכאורה 7 שנים ממועד הניתוח.
יש לי ילדה בת שנה ועשרה חודשיים
ביום רביעי לקחתי אותה לקופת חולים כדי לבקש הפניה לבית חולים כי לילדה שלי היה חום גבוהה ודלקת ריאות שגילנו ביום שני הילדה שלי כבר מוכרת בקופת חולים כילדה שסובלת מחום כל הזמן וגם פירקסה לפני 2-3 חודשים על חום גבוהה.
ביקשתי להיכנס לרופאה היא לא הסכימה לקבל אותי עד שיגיע תורי( מלא אנשים) ביקשתי הפנייה לבית חולים שהילדה לא תפרקס שוב פשוט צרחה עליי והזמינה את המנהלת המנהלת צרחה עליי שאני צריכה להמתין איימה עלי בדביעה ועל הילדה שלי שיקחו לי אותה שהתפרצתי כי רציתי הפנייה בסוף נכנסתי לרופאה התעלמה מכול מה שאמרתי לה עשתה לה רק בדיקה בחזה אמרה שהיא לא שומעת דלקת ריאות ושהכול בסדר אפילו לא מדדה לה חום ולא כלום המנהלת אמרה לה תני לה הפנייה לבית חולים כי ביקשתי לא כי הילדה צריכה לא קיבלתי ממנה סיכום ביקור רק הפנייה אתמול הילדה שלי התאשפזה ביום של 39.8 אם דלקת ריאות חריפה וחשש לאסתמה וחום עולה יורד
מה ניתן לעשות למרפאה הזאת שמזלזלת ככה?
מאחר ובשל התעקשותך המוצדקת למרבה המזל לא נגרם נזק איני רואה טעם בתביעת רשלנות רפואית שכן כדי להגיש תביעה כזו יש צורך להוכיח נזק שאירע בפועל ולא נזק שיכול היה להתרחש. ניתן לשקול במקרה זה פניה הן להנהלת הקופה - לגוף אשר נקרא האחראי על פניות הציבור ואולי גם למשרד הבריאות לממונה על פניות הציבור בתלונה.
נכון לכרגע בביה"ח טוענים שמיצו הטיפול בה, אך המשפחה מסרבת לשחרר אותה עקב מצבה המדרדר באופן יום יומי ומבקשים להעביר אותה למחלקה האונקולגית להמשך אישפוז.
המשפחה אינה ערוכה לטפל בה בבית וחוששים שאם ישחררו אותה מצבה יחמיר יותר (מה שקורה בכל יום) ויאלצו שוב לקחת אותה לביה"ח ויגרמו לה לטרטור וסבל מיותר.
מדובר בנושא מורכב טאשר מצריך איזון בין צרכי החולה לבין צרכי המערכת וחולים אחרים והתשובה, כמו בנושאים מורכבים אחרים אינה פשוטה. ככל שהרופאים מתרשמים כי אכן אין סיוע רפואי אשר המטופל זקוק לו בבית החולים והצורך כעת הוא בפתרון סיעודי טיפולי יש מקרים בהם ניתן לשחרר בניגוד לעמדת המשפחה ובכפוף לכך שלא נגרם נזק למטופל.
מציע כי תתיעצי עם עורך דין אשר עוסק בזכויות חולים אל מול בתי חולים וקופות חולים, יש עורכי דין אשר זה תחום עיסוקם להבדיל ממשרדים דוגמת משרדנו העוסקים בתביעות רשלנות רפואית.
אני נמצאת בבית חולים (לא חשוב השם של בית החולים כרגע) במחלקת טיפול נמרץ.
הבן שלי היה אמור לעבור ניתטח אפנדציט שהוא ניתוח הכי קל בעולם אבל לצערי בתהליך הוצאת התוספתן המנתחת קרעה את העורק הראשי של כלי הדם מה שהצריך לחתוך לו את כל הבטן ולנקז לו את הדם כפי שהרופאים מכנים תהליך קריטי מאוד. הוא היה ממש בסכנת חיים והכל בגלל טועוית של רופאים!
הילד היה 3-4 שעות בניתוח ועוד יום נוסף מוקדם.
אני חצי בנאדם מנסה להיות חזקה ותאמת אני דיי מצליחה הפתעתי גם את עצמי ורק שיש לי קצת זמן אני בוכה בשקט. הילד עדיין בטיפול נמרץ אבל כבר לא מורדם הוציאו לו את מכונת ההנשמה ומסים לאזן אותו מבחינת כל הפרמטרים - מקווים לטוב.
רציתי להתייעץ אתכם כבר עכשיו - ברור שיש כאן רשלנות רפואית ולמרות שאנחנו עדיין בבית החולים והכל מאד טרי, אני מאד מאד כועסת! כמעט הרגו לי את הילד בגלל מחדל של רופאים.
מה מומלץ לעשות בשלב הזה? להגיד משהו לרופאים? לצלם את התיקים הרפואיים? מה לעשות בשביל לשמור על האינטרסים שלנו?
ראשית מאחל לכם כמובן בריאות שלמה והחלמה מהירה. אין צורך כרגע לצלם את התיקים הרפואיים ואני גם סבור מנסיון כי פעולות או אמירות אשר מעידות על כך שאתם שוקלים תביעת רשלנות רפואית לא ישרתו אתכם.
הפעולה אשר כן ניתן לשקול והיא חוקית היא קיום שיחה עם רופא בכיר אשר תוקלט על ידי אחד מהמשתתפים בשיחה ללא ידיעת הרופא ואשר במהלכה תבקשו לקבל הסבר מה אירע.
גם מהלך זה אינו הכרחי כמובן ואינו תנאי להגשת תביעת רשלנות רפואית.
אני מציע כי כרגע תגייסו את כוחותיכם לתמיכה בילד ולתהליך ההחלמה וכאשר תשתחררו מבית חולים תפנו באופן מסודר לעורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית. ככל שיש לכם שאלות כעת או בהמשך אתם מוזמנים כמובן ליצור עמי קשר טלפוני ואשתדל לסייע בתשובות.
בת דודתי היקרה ציפתה ללידת בנה השני אחרי שנים רבות (10שנים) מתחילת ההריון היו דימומים קשים.
לאחר מאמץ קל מכיוון שהיא עובדת בבית חולים היא היתה מבקרת במיון לעיתים מאוד קרובות וכל פעם היו אומרים לה העובר בסדר לכי הביתה.
לפני כשבוע היא אושפזה בסופו של עניין עקב דימום מאוד חזק וחשש למחיקה קלה של צוואר הרחם. הרופאים לא נתנו אבחנה מסוימת הם לא ידעו לתת תשובות מדוע יש דימומים ומדוע יש מחיקה של צוואר הרחם בשבוע 26 .
בכל אופן כשהדימום קצת נרגע הם שלחו אותה הביתה, ביום למחרת ירדו לה המים היא עדיין הרגישה תנועות עובר, היא הגיעה שוב למיון עם דימום מאוד חזק וירידת מים וכאשר ניסו לחבר אותה למוניטור הכל כבר היה ברור.
לעובר לא היה דופק! הוא מת! היא נאלצה ללדת את העובר כשהוא ללא רוח חיים. הרופאים לא מבינים מה קרה הם לא נותנים תשובות ברורות.
חשוב לציין עוד פרט כאשר הייתה עושה מוניטור הדופק של העובר היה קופץ ואחרי זמן מסוים יורד. שזה דבר לא תקין. בסופו של דבר הרופאים אמרו שהעובר סיבך את חבל הטבור עד כדי כך שחבל הטבור אפילו נשחק באזור מסוים אפשר לומר אפילו נקרע.
הרופאים לא יודעים להגיד מה בא אחרי מה. אתם עורכי דין מומחים - בטוח שמעתם על מקרים כאלה - האם אתם חושבים שיש כאן רשלנות רפואית או שדברים כאלה קורים? היתכן שעובר יכול לקרוע את חבר התבור? אם כן בכמה זמן זה היה צריך לקרות? בטוח לא בכמה שעות! הרי היו סימנים שמשהו לא תקין....
על פניו נראה כי המקרה בהחלט מצדיק בירור רציני ויסודי. הבירור יכלול איסוף של מלוא התיעוד ממעקב ההריון בקהילה ובבית החולים והתייעצות עם מומחה רפואי מתאים בתחום הגניקולוגיה.
איני יכול לצערי להעריך אם אכן הייתה התרשלות בטיפול במקרה זה רק על בסיס התיאור שניתן בפניה והאם בטיפול נכון ואחר ניתן היה למנוע את הטרגדיה אך כאמור אני סבור כי יש מקום לבירור של המקרה.
הגעתי אליכם מפייסבוק וראיתי שהפורום שלכם נותן מענה - מקווה שמוע דעה של עורך דין מומחה לתחום הרפואה.
אני נואשת. פעם ראשונה כותבת כאן פשוט כבר לא נשארו כוחות נפשיים ופיזיים לסבול בשקט. לא יודעת באיזו מילה כבר אפשר לעודד אותי נראה לי שלא נשאר כלום.
הכל התחיל כמו אצל כולנו הריון ראשון שמחה וציפיות. אבל במהלך ההריון המצב שלי החמיר. כאבי גב סימנים כחולים בכל הגוף שאלו את בעלי אם הוא לא מרביץ לי? ( והוא בחיים לא הרים עליי יד) כאבים כל הגוף.
הרגשתי שמשהו לא תקין למרות שהרופאים אמרו הכל בסדר. לא ויתרתי ובסוף גילו אצלי מחלה גנטית מאוד נדירה. המחלה הארורה גורמת לכלי דם שלי להיקרע. ( סכנת חיים) וכל כאב מעכשיו אני חייבת להגיע למיון. כייף חיים.
סיכוי 50% שעובר לעובר ולא בודקים את זה בבדיקות שגרתיות לפני לידה כמו חרשות וכו׳. אחרי לידה בניתוח קיסרי (אסור ללדת באופן טבעי) שהייתה חוויה בפני עצמה ילדתי לבד בלי בעל עם 50 רופאים בחדר למקרה הצורך...
התחלתי חוויה נוספת שילד היה בן שנה התחילו כאבים ברגל אבל הרופאים החליטו בלי בדיקות שאין כלום וככה 4 פעמים. הרבה רופאים לא מכירים את המחלה בכלל. שהגעתי עם טיפול נמרץ בפעם אחרונה עשו לי טובה אשפזו אותי בפנימית שאני שוכבת ולא קמה בכלל עקב כאבים.
בבדיקה לא קשורה למחלה גילו שיש לי מפרצת ברגל שנקרעה כבר והכניסו אותי לנוח דחוף אבל יצאתי משם נכה ברגל צולעת ולא מצליחה ליישר את כף הרגל. בינתיים חיכיתי לתשובה של בני ולא הפסקתי לבכות לרגע מפחד.
לא לצאת לגינה עם ילד ולא לקחת אותו לגן. כלום לא יכולה. אחרי שנה וחצי עשיתי ניתוח נוסף לתיקון כי מאוד רציתי לחזור לחיים נורמליים ולהיות אמא רגילה. אני כבר לא מדברת על כאבי גב מטורפים מהליכה לא נכונה וצלקת כמעט עד הברך שכואבת מאוד ולא מחלימה.
שמחתי שעשיתי ניתוח לתיקון צללתי לצאת לגינה עם הבן שלי הייתי כל כך שמחה אבל כנראה לא מגיע לי להיות אמא נורמלית כי גילו אצלי בצוואר עוד מפרצות הייתי צריכה להתרגל למצב ואז גילו לי פתאום ברגל הבריאה עוד 2 מפרצות ובנוסף ביד. מה אני יכולה להגיד לכן בנות אני כבר לא יכולה נפשית לראות את אמא שעושה הכל בבית במקומי (כי ביטוח לאומי חושב שאני בריאה ואין לי עזרה אחרת) שבורה נפשית ובוכה כל הזמן. לא יכולה לראות איך בעלי סובל בגללי לא יכולה יותר לראות איך הבן שלי מבקש ממני לצאת איתו לבד כמו שהוא אומר אני רוצה רק אמא ואיתי. לא יכולה לשמוע מאנשים כמה כייף לי שאני לא עובדת לא יכולה לש נטע בן שלי בוכה לי בטלפון שאני מבלה במיון כל שבוע לא עומדת בזה כבר. כל הזמן חושבת מה יהיה עם הבן שלי אם אמות. כי זאת גם אופציה במחלה שלי. חושבת על ניתוח שצריכה לעבור ברגל ואיך אני שורדת את זה כי רגל שנייה לא חזרה לעצמה בכלל חושבת איך אני ממשיכה להילחם בקופת חולים שלא מאשרת לי בדיקות MRI ושולחת אותי לסיוע מלא קרינה בפעם 20. פשוט אין לי כבר כוחות למלחמות. עכשיו כואב לי בצוואר ואם לא עובר עוד פעם מיון. אני רוצה חיים רגילים.
מה אפשר לעשות במלחמה הזאת מול קופת חולים? עורך דין יכול לעזור לי? הבנתי שלא אפשרי לתבוע על רשלנות רפואית אם לא נגרם נזק, זה נכון? מה אני יכולה לעשות בשביל להחזיר את השפיות לחיים שלי?
ראשית אני מאחל לך בריאות שלמה ומלאה והחלמה. מהתיאור שלך איני משוכנע כי יהיה פשוט לטעון לרשלנות רפואית במקרה זה אולם כמובן שכדי לבדוק עניין זה לעומק יהיה צורך לעיין בתיעוד הרפואי.
באשר להתמודדות אל מול קופת חולים באישור בדיקות - יש עורכי דין אשר זה תחום עיסוקם, אנו לא עוסקים בכך אולם אם תרצי לפנות אלי טלפונית על מנת שאכוון אותך למי ניתן לפנות את מוזמנת כמובן.
אני אחרי 6 הריונות, 5 הסתיימו בהריון חוץ רחמי שסופו בהפלה, בהריון ה-5 הגיעה לניתוח חירום לכריתת חצוצרה דלקתית מאוד והוצאת העובר. כולם לא עברו את השבוע ה-6 להריון. בצילום רחם לאחר כריתה, נראה תקין, אין בעיית קרישיות, כרומוזומים תקינים של העוברים, רחם נקי.
עשיתי IVF, גם כאן הסתיים בדימום רציני בשבוע 6 להריון, שק הריון מלא בדם, הפלה טבעית נוספת. היתה אצל מומחה הפלות, מספר רופאים בכל מיני בתי חולים ואצל רופאים פרטיים. אף אחד לא נותן מענה רציני.
הרופא IVF אומר שללא ספק אוכל להכנס להריון תקין ומדובר בצירוף מקרים נוראי של ההפלה האחרונה. איזו בעיה עוד יכולה להיות? כאמור חצוצרה אחת נשארה ותקינה. יכול להיות שעשו לי נזק ברחם בכל ההפלות שעברתי והרופאים לא מגלים לי את האמת בגלל שהם מבינים שהם אחראיים לנזק שנגרם לי?
מה הייתם ממליצים לעשות בשביל למנוע אפשרות של רשלנות רפואית או להבין למה המצב כזה?
אני חושש כי להעריך אם אכן נגרם נזק לרחם בשל רשלנות רפואית על סמך מידע חלקי יהיה קשה מאד, יש מקרים בהם הפלות חוזרות ובפרט גרידות חוזרות עלולות לגרום לנזק לרחם ולפגיעה ביכולת לשאת הריון לא תמיד בשל התרשלות בטיפול. את מציינת כי פנית כבר למספר מומחים רפואיים חיצוניים לטיפולים שעברת ולטעמי זה הדבר הנכון לעשות כדי להעירך מה בדיוק אירע ולהעריך אם אכן הייהת התרשלות בטיפול אולם היה רצוי כי בפני מומחה חיצוני לטיפול יעמוד מלוא התיעוד הרפואי שלך.
כדי לעשות הערכה מסודרת ורצינית של איכות הטיפול תצטרכי לפנות אל עורך דין העוסק בררשלנות רפואית על מנת שיוציא את התיעוד הרפואי המלא שלך ויפנה אותך למומחה הרפואי המתאים ביותר להערכת המקרה.
רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:
מכתבי תודה והערכה
"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"
ד.מ. סביון
"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"
משפחת ב.ע. חדרה
"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"
בני הזוג בצרה
"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"