עברו שבעה חודשים מאז שנולדה נגה המקסימה שלנו וזה עדיין לא נותןלי מנוח.
בהריון הייתי במעקב פרטי של
רופא נשים מומחה שעלה אלפי שקלים. רופא שנחשב "תותח". הייתה לי הרגשה שהוא מחפף בסקירות ובמעקב אבל חשבתי שאם הוא כזה תותח הוא בטח יודע מה הוא עושה.
בשבוע 27 אושפזתי בחדר צירים בבית חולים בשל צירים מוקדמים וטופלתי בתרופות, שוחררתי לאחר שבוע והמשכתי עם פרסולט, בשבוע 35 הרגשתי שוב צירים ובבית החולים התגלו ממצאים חריגים וריבוי מים מאוד משמעותי.
חשד לתסמונת דאון (1-80) חשד להיפוטוניה מולדת, הרופא במעקב טוען שהוא לא מסכים עם הממצאים למרות שמיטב הרופאים והגנטיקאים צפו באולטרסאונד, עוברים אשפוז של שבועיים, סיוט!
בבדיקת אולטרסאונד נצפה מצח צר, גשר אף רחב וכדומה. בעלי בטוח שהילדה לא בסדר, הרופאים רוצים לעשות
מי שפיר, צ'יפ, פיש וכל אלה אבל מבטיחים תוצאות רק אחרי הלידה בגלל שבוע מתקדם.
אנחנו בשבוע 35+4 ומנסים למשוך עם הצירים עד שבוע 37. בשבוע 37 מחליטים לעשות דיקור מי שפיר בכל זאת, הרופא כבר עם המחט ביד ופתאום משתנה התוכנית, נכנסים לחדר
לידה, אחרי פקיעת מים יזומה ושעתיים של מתח יוצאת אלינו נגה הקסומה, אנחנו צועקים למיילדת "היא בסדר? היא בסדר?"
אומרים לנו שהיא נראית בסדר. אנחנו נושמים לרווחה ובעלי עם דמעות בעיניים מחזיק אותה ומברך על הנס הגדול. יום לאחר מכן במחלקת יולדות מגיעה רופאת ילדים שראתה את נגה בתינוקייה ואומרת בזהירות שהיא מאוד מתוקה אבל יש לה "ממצאים רכים" של
תסמונת דאון.
העולם מתהפך לי שוב. מגיעים שוב רופאים, גנטיקאים, מנהל מחלקת יולדות, מנהל התינוקייה, מפשיטים את הקטנטונת ובודקים שוב ושוב, אני מציצה מחלון התינוקייה ורואה אותה בוכה ובוכה בעצמי.
רוצים לקחת לה בדיקת קריוטיפ מהווריד, אני מאשרת, יש לי ברירה? מתקשרת בוכה לבעלי ולאמא שלי שיבואו, לוקחים בדיקה ושולחים במונית ספיישל לבית חולים אחר בעיר שיש בו מעבדה מיוחדת, תוצאות רק אחריי שבועיים.
שבועיים של בכי, דאגה, חוסר שינה. מתקשרים אלינו ואני בוכה לרופאה בטלפון שתגיד לי שהכל בסדר. מסתבר שצריך לחזור לבית חולים שוב כי לא לקחו מספיק דם ושוב דוקרים לי את התינוקת ושוב שבועיים של מתח.
ברוך השם שהבדיקה יצאה תקינה. היום נגה הקסומה שלנו כבר בת שבעה חודשים, יש לה בעיות שנבעו מההריון המסובך שלה, מטופלת בפיזותרפיה והידרותרפיה ואדון הרופא ה"תותח" שלה אולי מפשל ומחפף בעוד מעקבים - ואני רוצה לשים לזה סוף ולבחון אתכם אפשרות
תביעה נגדו.
כל מה שעניין אותו לדעת זה שאין לה תסמונת דאון מעבר לכך, לא מזיז לו מה כן יש לה וממה היא כן סובלת. ברור לי שהוא פישל בגדול למרות שהוא מומחה מוכר...
הרופאים אומרים שצריך להמשיך לעקוב אחרי ההתפתחות של הילדה. אני ובעלי רוצים לבחון אפשרות תביעת
רשלנות רפואית נגד הרופא "המומחה" ולא מוכנים לעבור על זה בשתיקה.
אשמח לשמוע את חוות הדעת שלך ולהבין איך מתקדמים עם תביעה במקרה כמו שלנו.
תודה על זמנך.