עברת ניתוח קטרקט ונגרמו לך נזקים?

יָרוֹד

קטרקט ובעברית יָרוֹד הוא אחת מהסיבות המובילות לעיוורון בעולם המערבי. עדשת העין נעכרת עם הגיל ועקב חשיפה לנזקים שונים. לכן קטרקט נחשבת מחלה של הגיל המבוגר.

עם העליה בתוחלת החיים ישנה עליה משמעותית במספר האנשים שסובלים מקטרקט ובמקביל אליה במספר הניתוחים לתיקון קטרקט.

חוש הראיה הוא אחד מהמסלולים המורכבים ביותר בגוף האדם. התמונות שנקלטות מבחוץ עוברות מספר עיבודים דרך גלגל העין, החל בקרנית וכלה ברשתית, על מנת להפוך מגלי אור לאותות חשמליים. אותם אותות מעובדים הלאה דרך עצב הראיה עד שהם מגיעים לאזור הראיה במוח.

במסלול הזה מעורבים איברים רבים, אולם כמה הפרעות נפוצות אחראיות על מרבית מקרי העיוורון בעולם. אחד מהגורמים השכיחים לירידה בראיה לדוגמה, הוא קטרקט. לפי נתונים עדכניים הקטרקט אחראי לכ-12% ממקרי העיוורון בארצות הברית ועד ל-42% בדרום מזרח אסיה.

בשני המקרים המדובר באחוזים גבוהים למדי, אך מדוע קיים פער כה גדול בין שני האזורים הללו? בין היתר מדובר בנגישות האוכלוסיה לטיפולים רפואיים שיכולים לטפל בהפרעות עיניות כמו הקטרקט.

נזקים מצטברים לעדשת העין גורמים לעכירותה

בדומה לעדשת המצלמה, המיקרוסקופ או הטלסקופ, גם העדשה בעין שלנו אחראית על כוונון התמונה הנקלטת. היא שוברת את גלי האור באורך המתאים למבנה העין כדי להעביר הלאה את המראות בהם חוזים עינינו.

לעדשת העין יש מבנה מיוחד של חלבונים (קריסטלינים) המסודרים להפליא כדי לאפשר לתמונה לעבור באפן צלול. פגיעות שונות גורמות לפגיעה במבנה החלבונים עד שהם מאבדים משקיפותם והופכים עכורים.

מדובר בתהליך שמתרחש באפן טבעי עם הגיל אך עשוי להיות מואץ בעקבות אורח החיים: עישון, שתית אלכוהול וחשיפה לשמש מגבירים כולם את הנזק המצטבר בעדשה. מחלות שונות כמו סוכרת או שימוש ממושך בתרופות סטרואידליות עשויים לתרום לכך הוא.

הקטרקט מתפתח בהדרגה, לעיתים לאורך תקופה ארוכה, כך שיאובחן רק כשיהיה במצב מתקדם ויערב את שתי העיניים. הוא יתבטא לרב כקושי בראית לילה ובירידה ביכולת להבחין בפרטים קטנים. פעמים רבות יופיע קוצר ראיה (מיופיה) שיתבטא כקושי להבחין בפרטים רחוקים.

לניתוח אין גיל: קבלת ההחלטה לגבי הטיפול

שינויים ביכולת הראיה עשויים להטריד מאד את המטופל ולהקשות על חיי היומיום. כיוון שהם יכולים לנבוע מסיבות שונות, חלקן ברות טיפול ואחרות אינן, האבחנה הסופית של קטרקט נעשית לרב על ידי רופא עיניים.

כיום הטיפול לקטרקט הינו החלפה של העדשה העכורה בניתוח.

באופן כללי, קיימת שאלה מרכזית אחת המשמשת לבדיקת התאמתך לניתוח: האם הקטרקט מפריע לחיי היומיום של המטופל? המדובר למעשה בהתוויה סובייקטיבית שנתונה לשיקול דעת המטופל. אין הגדרה ברורה של מידת הפגיעה בחדות הראיה ויתרה מכך, אין מגבלת גיל על ביצוע הניתוח.

חשוב לדעת שניתוח לתיקון קטרקט יכולים לשפר את איכות החיים גם מעבר לפגיעה הישירה בחוש הראייה.

מחקרים אף הראו שניתוח בקרב קשישים שסבלו מקטרקט חמור הוריד ב-23% את הסיכון לשבר צוואר ירך כתוצאה מנפילות. מחקר אחר שבוצע בקרב למעלה מחצי מליון איש בקנדה הראה ירידה של 9% בסכנה לתאונות דרכים.

לעיתים הקטרקט יכול להקשות גם על בדיקות עיניים שגרתיות שמטופלים עם מחלות כרוניות נדרשות אליהן. לדוגמה, עדשה עכורה יכולה לפגוע בבדיקת הרשתית השנתית אליה נדרשים חולים בסוכרת ולהצריך בדיקות מקיפות יותר. ניתוח להחלפת העדשה עשוי לסייע גם בכך.

בחירת שיטת הניתוח: ידני או בלייזר?

למעלה מ-55,000 ניתוחי קטרקט מבוצעים בישראל מדי שנה ובכך ממקמים אותו כאחד הניתוחים הנפוצים ביותר בארץ.

כיום קיימות שיטות שונות לבצע את הניתוח. הוא מתבצע תחת הרדמה מקומית כמעט תמיד ולכן אינו כרוך בסיבוכי ההרדמה הכללית, שעשויים לסכן בעיקר את האוכלוסיה המבוגרת. הודות לכך מדובר בהליך קצר שיכול לארוך גם 10-20 דקות בלבד.

העדשה העכורה מוצאת בשלמותה או שעוברת ריסוק ושאיבה. לשם כך ניתן לבצע חיתוך ידני, אולם בשנים האחרונות חלק מהמרכזים הרפואיים מציעים את האפשרות של ניתוח בלייזר שמאפשר דיוק רב יותר וחיתוך עדין יותר.

לאחר מכן היא מוחלפת בעדשה מלאכותית. גם בתחום זה קיימת התפתחות ענפה. כיום חלק מהעדשות המושתלות יכולות לתקן גם פגמי ראיה אחרים מלבד הקטרקט ובכך להוריד את הצורך במשקפיים, למשל.

תוצאות צפויות: עד 95.5% חווים שיפור בראיה

ניתוחי קטרקט נחשבים פופולריים בין היתר כיוון שהם בטוחים למדי ומספקים תוצאות משביעות רצון במרבית המקרים. מידת ההצלחה של הניתוח תלויה בתחלואה נוספת ובקיומן של מחלות עיניים נלוות.

מחקרים רחבי היקף בקרב מטופלים שעברו את הניתוח ללא מחלות עיניים נלוות מדברים על אחוזי שביעות רצון של עד 95.5%. ההצלחה התבטאה גם בשיפור של חדות הראיה במבחנים אובייקטיביים, כלומר ירידה במספר של המשקפיים.

למרות השיפור הניכר בטכניקות של ניתוח לקטרקט, הוא אינו חף מסיכונים וסיבוכים סיבוכים. בטווח הקצר ישנו סיכון לזיהום העין (אנדאופתלמיטיס) סיבוך נדיר שמופיע ב-0.04% מהמקרים אך עשוי לפגוע בראיה בצורה בלתי הפיכה. סיבוכים מידיים נוספים כוללים בצקת של הלחמית או תזוזה של העדשה.

התערבויות רבות בעין עשויות להעלות את הסיכון בטווח הארוך להיפרדות רשתית. סיכון זה עולה בפרט בקרב מטופלים עם קוצר ראיה משמעותי אולם לרוב מדובר על כ-0.7% מהמקרים. היפרדות רשתית עשויה להוביל להדרדרות משמעותית ביכולת הראיה אולם לעתים מתוקנת בעזרת טיפול מתאים.

ההחלטה על הניתוח: בעיני המתבונן

ירידה בראייה עשויה להיות מתסכלת אולם חשוב להכיר את היתרונות והחסרונות שגלומים בניתוח לתיקון הקטרקט. חשוב לדעת כי מדובר בפתרון זמני שאינו מושלם, שכן גם העדשה המלאכותית עשויה להפוך עכורה מחדש בחלוף הזמן.

עם זאת ניתוחי הקטרקט כיום בטוחים מאד, זמינים ועשויים לשפר את איכות החיים באופן ניכר. לאור העובדה כי המדובר על ניתוח נפוץ ושגרתי, על רופאי העיניים הפרטיים ואלה בקופת החולים חלה אחריות מוגברת, לבדוק את המטופל בקפידה, להעריך את מצב הראייה שלו ומצבו הבריאותי בכלל - הכל על מנת לקבל החלטה מושכלת ונכונה לגבי האפשרות לניתוח.

הרופא חייב לתכנן את מהלך הניתוח ולבחור את בדרך הנכונה לטפל בכל מקרה לגופו. כמו בכל ניתוח, כגם בתוך חדר הניתוחים חשוב לפעול לפי פרוטוקול מקצועי ולאחר הניתוח ללוות את המנותח ולעקוב אחר תוצאות הניתוח ומצבו הבריאותי.

מה עושים עם נגרם נזק?

בכל שנה ישנם בישראל מאות מקרים של מנותחים הסובלים מפגיעות ברמה משתנה, לאחר שעברו את ניתוח הקטרקט. אם נגרם לך נזק כלשהו בזמן הניתוח או בתקופת ההחלמה שלאחריו ובכל מקרה של ספק, מומלץ בהחלט לפנות ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית.

רק במסגרת ייעוץ משפטי מקצועי, בשיתוף עם מומחה בתחום רפואת העיניים, ניתן יהיה להעריך ולקבוע האם מהלך הרופא שניתח אותך התרשל וגרם לנזקים מיותרים. לאחר הייעוץ המשפטי שתקבל ניתן יהיה להעריך בצורה מדוייקת האם ניתן לתבוע פיצויים בעילת רשלנות רפואית, בהתאם להיקף הנזקים שנגרמו לך.

משרד סולר קפלינסקי טיפל ומטפל במאות מקרי תביעה של מנותחים שנפגעו בניתוחי קטרקט ואנו עומדים לרשותך בכל שאלה, לצורך קבלת ייעוץ משפטי אישי והערכת הנזקים שנגרמו לך בשל הניתוח שעברת.

לחצ/י כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי אישי והמהיר!