מקרי רשלנות רפואית באבחון מחלת הסרטן

הכר את האויב: מהו סרטן, וכיצד הוא נוצר?

סרטן הוא למעשה קבוצה של מחלות שיכולות להופיע ברקמות או איברים בגוף, שכולן תוצאה של שינויים גנטיים בחלק מהתאי הגוף שגורמים לתאים להתחלק בלי בקרה. התאים הסרטניים עלולים לפלוש לרקמות סמוכות וגם לנדוד מהמקום המקורי בו נוצרו לעבר מקומות אחרים בגוף, "להתיישב" שם ובכך לייצר גרורות של הגידול המקורי.

חלק מסוגי הסרטן יוצרים גושי תאים שניתן לזהות בעין (גידולים סולידים), כמו למשל סרטני מעי שמתחילים כ"פוליפים" וגדלים בהדרגה בדופן המעי. סוגי סרטן אחרים הם "בלתי נראים", כמו למשל סרטני-דם שבהם התאים הסרטניים נודדים בזרם הדם ולא מרוכזים בהכרח בגוש מוגדר.

תאים סרטניים הם תוצאה של מוטציות (שינויים) שהיו קיימות קודם לכן בקוד הגנטי של האדם, או מוטציות שהתרחשו בקוד הגנטי כתוצאה מגורמים חיצוניים. באופן רגיל, התאים בגופנו אמורים לבצע את תפקידם, למות ולהיות מוחלפים בתאים אחרים וקיימים מנגנונים שנועדו לשמור על החידוש הטבעי של התאים.

התאים הסרטניים מתגברים על מנגנון המוות התאי ומצליחים להמשיך לחיות ולהתחלק, לעיתים, לנצח.

לתאים הסרטניים השפעה הרבה מעבר ליצירת הגידול עצמו. התאים הסרטניים ניזונים מחמצן ומרכיבים תזונתיים שהיו אמורים לשמש את רקמת הגוף הבריאה.

בנוסף, הגדול הסרטני עלול ללחוץ ולגרום לנזקים לרקמות שנמצאות בסביבתו. בנוסף, הנשק המתוחכם ביותר של הסרטן הוא השפעתו על מערכת החיסון. רבים מסוגי הסרטן מתגברים בהצלחה על מערכת החיסון ואף מגייסים חלק מתאי מערכת החיסון על מנת שישרתו את תאי הגידול.

גורמי סיכון: נקודות התורפה בקרב מול הסרטן

גורם הסיכון שעליו אין לנו שליטה הוא המטען הגנטי שאיתו נולדנו ונמצא שבשיעור של 5%-10% ממקרי הסרטן קיימת מראש מוטציה שעלולה להביא להתפתחות סרטן. הסרטנים המשפחתיים הידועים ביותר הם חלק מסוגי סרטן השד והשחלה וחלק מסוגי סרטן המעי הגס. חשוב לדעת כי ניתן ובמקרים מסויימים אף נדרש, לערוך בדיקות גנטיות לאבחון סרטן, כאשר במשפחה יש מקרים ידועים של סוגי הסרטן התורשתיים.

עם זאת, לרוב מדובר בשילוב בין המטען הגנטי המולד לבין גורמים סביבתיים שגורמים לשינויים גנטיים.

ישנם גם גורמי סיכון לסרטן שבהם ניתן בהחלט לשלוט ובין השאר: עישון, צריכת אלכוהול מסיבית, עודף משקל, היעדר פעילות גופנית ותזונה לקויה. בנוסף, חשוב לדעת שגם לגיל השפעה מכרעת, כאשר בארה"ב 87% ממקרי הסרטן מתגלים בבני 50 ומעלה.

אבחון מוקדם מציל חיים

החדשות הטובות הן שאבחון הסרטן בשלב מוקדם מעלה את הסיכוי להחלים מסרטן. למעשה, האפשרות לגילוי וטיפול מוקדם היא אחת הסיבות המרכזיות לכך שהסיכוי למות ממחלת הסרטן פחת ב-26% בין השנים 2005-1991. 

קחו דף ועט ורשמו לפניכם את הבדיקות החשובות הבאות שעליכם להכיר על מנת לאבחן בשלב מוקדם גידולים סרטניים.

שימו לב,ייתכן שהרופא שלכם ימליץ לכם לבצע בדיקת תכופות, מוקדמות או נרחבות יותר, בהתאם למצבכם הרפואי הייחודי או עדכונים רפואיים:

סרטן המעי הגס: הגילוי המוקדם נעשה באמצעות בדיקת דם סמוי בצואה, או באמצעות בדיקת קולונוסקופיה, שהיא בדיקה שנעשית תחת הרדמה. עבור מי שלא נמצא בקבוצת סיכון, קולונוסקופיה מומלצת החל מגיל 50, ובאופן שוטף אחת ל-10 שנים.

סרטן העור: סוג זה של סרטן ניתן למניעה על ידי בדיקה סדירה אצל רופא העור, כיוון שניתן לרוב לזהות את הנגעים הסרטניים לפי שינוי צבע או צורה.

סרטן השד: זהו הגידול השכיח ביותר בקרב נשים בישראל, כשעיקר התחלואה מתגלה מעל גיל 50, עם ירידה משמעותית בתמותה בשנים האחרונות הודות לגילוי מוקדם. הגילוי המוקדם מבוסס על בדיקת ממוגרפיה, המומלצת לנשים מעל גיל 50 אחת לשנתיים. הודות לאבחון המוקדם, שיעור הנשים המאובחנות בשלב מוקדם עלה משיעור של 57% בשנת 2007 ל-73% בשנת 2014.

סרטן צוואר הרחם: סוג סרטן זה ניתן לגילוי מוקדם וגם למניעה. הגילוי המוקדם נועד לאתר מראש שינויים טרום סרטניים, ונעשה באמצעות דגימת תאים מצוואר הרחם, בדיקת PAP. הבדיקה מומלצת לנשים בגיל 54-25, אחת לשלוש שנים. חשוב לדעת שיש גם אפשרות למנוע את חלק ממקרי הסרטן על-ידי חיסון נגד נגיף הפפילומה, שהוא המנגנון העיקרי שגורם למחלה. חיסון זה הוא חלק מסל הבריאות וניתן לבנים ובנות במהלך כיתה ח', אך ניתן לבקש מרופא המשפחה לקבל אותו גם מאוחר יותר.

סרטן הערמונית: זהו הסרטן השכיח ביותר בגברים בישראל ושכיחותו עולה עם הגיל. הגילוי המוקדם יכול להתבצע על ידי בדיקה רקטלית, בדיקת דם שמודדת את רמתו של החלבון PSA שמופרש מהערמונית, וגם באמצעות בדיקה גנטית.

כל הבדיקות ברשימה שריכזנו עבורכם נמצאות בסל הבריאות בישראל, אולם קיימות מגוון בדיקות נוספות שאינן בסל הבריאות ויכולות לגלות סוגי סרטן מסוימים בשלבים מוקדמים.

מומלץ לפנות לרופא המטפל שלך על מנת להתייעץ לגבי הבדיקות המתאימות לך, בהתאם להיסטוריה המשפחתית ומחלות הרקע שלך.

המהפכה בטיפול במחלת הסרטן

בחירת הטיפול המתאים ביותר לסרטן מבוססת על סוג הסרטן, רמת ההתקדמות שלו והמאפיינים הבריאותיים האישיים של החולה.

תוכנית הטיפול תהיה מבוססת לרוב על שילוב של כמה אמצעים ובהם:

כימותרפיה: כוללת מגוון תרופות שמכוונות נגד תאים שמתחלקים באופן מהיר, כמו תאים סרטנים. תופעת הלוואי העיקרית של הכימותרפיה היא פגיעה בתאים תקינים שמתחלקים מהר, כמו תאי שערה, עור ותאי הריריות בגופנו. חשוב לדעת שלאורך השנים גם הכימותרפיות מתקדמות ו'מחכימות' וכך גם היכולת שלנו לשלוט על תופעות הלוואי שלהן.

הקרנות: מבוצעות כיום באופן ממוקד לאזור מסוים בגוף, בו מרוכז הגידול. הקרינה נועדה לגרום לשברים בחומר הגנטי ברקמת הגידול שיביאו למותם של התאים הסרטניים. תופעות הלוואי העיקריות הן עייפות וכוויות, וישנם תופעות נוספות המשתנות לפי האזור המוקרן.

טיפול הורמונלי: טיפול זה מתאים לחלק מסוגי הסרטן, בהם ישנו תפקיד חשוב להורמוני הגוף בהשפעה על הגידול, כמו סרטן השד או סרטן הערמונית.

השתלת מח עצם: טיפול זה מיועד בעיקר לחולים בסרטני-דם (לימפומה, לוקמיה). לא מדובר בניתוח, אלא בתהליך בו האדם מקבל עירוי של מח עצם. ההשתלה יכולה להיות של מח עצם של אותו חולה או השתלה מורכבת יותר של מח עצם של תורם. המטרה היא "לנקות" את מח העצם החולה ולהחליפו בתאים בריאים.

ניתוח: התנאים לביצוע ניתוח משתנים בהתאם לסוג הסרטן ומידת התפשטותו. הניתוח יכלול לעיתים גם הסרה של בלוטות לימפה, שדרכן עלול היה הגידול לשלוח גרורות ולהתפשט. הניתוח יכול להתבצע מייד לאחר האבחנה או לאחר שננקטו טיפולים אחרים, כמו הקרנות וכימותרפיה, על מנת לכווץ את הגידול.

אימונותרפיה: בשנים האחרונות מתחוללת מהפיכה של ממש בטיפול בסרטן, עם כניסתן לשימוש של תרופות שמבוססות על הפעלה של מערכת החיסון נגד התאים הסרטניים. זוהי קטגוריה רחבה של טיפולים שמבוססים על חיזוק תפקודה של מערכת החיסון, והתגברות על ניסיונות התאים הסרטניים לדכא את מערכת החיסון ו"להתחבא" מפניה. 

מיטב המוחות בעולם המדע פועלים בשנים האחרונות כדי להבין לעומק את המנגנונים העומדים בבסיס מחלת הסרטן ולהביא מזור לסובלים ממנה. ככל שאנו מכירים טוב יותר את המחלה, אנו מבינים את השפעותיה הרחבות על הגוף, וגם לומדים על דרכים חדשות להתמודד מולן.

חשוב לזכור שיש לנו השפעה על מזעור גורמי הסיכון החיצוניים לסרטן, ובמיוחד על האפשרות לגלות את התאים הסרטניים בשלבים מוקדמים שיאפשרו טיפול טוב יותר וסיכויי החלמה גבוהים.

אבחון וטעויות באבחון

התחנה הראשונה במסלול אבחון המחלה הנה ברוב המקרים רופא משפחה בקופת החולים, אשר בפניו שוטח המטופל את תסמיניו הרפואיים ומתלונן על מיחושיו.

אלה, בשילוב התרשמות הרופא מתפקוד לקוי של המערכת החיסונית של המטופל, על בסיס ממצאי בדיקה גופנית שערך ותוצאות בדיקות מעבדה, אמורות להדליק נורה אדומה אצל הרופא ולהחשיד בקיום מחלה ממארת.

במקרה זה מצופה מרופא המשפחה לערוך אבחנה מבדלת, במסגרתה עליו לשלול גורמים פיזיולוגיים שאינם רלוונטיים לדיאגנוזה, לערוך רשימה של מחלות אפשריות כעולה מהממצאים הרפואיים ולהפנות את המטופל להמשך ביצוע בדיקות בכדי לקבל תמונת מצב מקיפה, שתסייע בזיהוי המחלה מוקדם ככל הניתן והתאמת הטיפול הנדרש.  

הבירור הרפואי יבוצע באופן הדרגתי, על בסיס הידע הנרחב, אשר מצוי בידי רופא המשפחה לעניין שכיחות הופעתן של מחלות סרטניות ובהתאם לנסיבות החולה הספציפי. החל מבדיקות בסיסיות של דם, שתן וצואה, עבור בצילומי רנטגן, CT ו- MRI וכלה בבירורים רפואיים מתקדמים ואחרים.

במסגרת שיקול הדעת שהוא מפעיל, נדרש רופא המשפחה לגילוי אחריות ועירנות לגבי מצבו של המטופל, תוך מעקב אחר החמרת התסמינים, הידרדרות במצב הרפואי ותוך הימצאות שוטפת עם היד על הדופק.

זלזול ושאננות מצד הרופא לגבי תלונותיו של הפציינט ביחס לסימפטומים מובהקים למחלות הסרטן וכן לתסמינים אינדיבידואליים לחולה, עשויים להיחשב כרשלנות רפואית, אשר נבחנת בחומרה רבה על ידי בית המשפט ככל שהיא מתגלעת בעניין מחלות ממאירות, בהן  נודעת חשיבות קריטית למועד האבחון, כאשר גילוי מוקדם של המחלה יכול להסתבר בדיעבד כבעל השלכות מצילות חיים.

המבחן המשפטי

בהתאם לפקודת הנזיקין חלה על הרופא חובת זהירות, המחייבת אותו לנהוג בהתאם לרף המקצועי המקובל בתחומו, כאשר הסטנדרט בו הוא נדרש לעמוד מגולם במסגרת מבחן הרופא הסביר.

בית המשפט בוחן את התנהגות הרופא ושיקול דעתו בקבלת החלטות ביחס לאמות המידה המקובלות בענף עיסוקו ובהתאם לידע הרפואי שהיה קיים בתקופה בה ארע המקרה.

במידה ובית המשפט סבור, בהסתמך על חוות הדעת הרפואית ועדויות הצדדים, כי הרופא המטפל נקט בדרך הנופלת מהרף המקובל וחורגת מן הפרקטיקה הנהוגה, וכי רשלנותו באבחון שגוי או מאוחר של המחלה גרמה באופן ישיר לנזקו של התובע, ימצא הרופא אשם בעוולת רשלנות רפואית והאחריות לפיצוי התובע תוטל עליו ועל המוסד הרפואי המעסיק אותו.

בתביעות שעניינן אבחון מאוחר של מחלת הסרטן, יואשם הרופא בתפקוד רשלני לא רק בנסיבות בהן העיכוב באיתור המחלה הביא למותו של המטופל, כי אם גם בנסיבות בהן נגרמו לתובע נזקים שניתן היה למונעם באבחון מוקדם של המחלה וכן בגין התארכות משך הטיפול, שינוי סוגו, תוחלת החיים שקוצרה וכדומה.

פסיקת פיצויים בתביעות בגין גילוי מאוחר

בתביעות העוסקות ברשלנות רפואית באבחון מחלת הסרטן נוהג בית המשפט לפסוק פיצויים נדיבים לתובע, בגדרם באים הוצאות רפואיות, ראש נזק של כאב וסבל, אובדן ימי עבודה ופגיעה בכושר ההשתכרות, אובדן סיכויי החלמה וקיצור תוחלת החיים.

גובהו של הפיצוי נגזר ממידת הנזק הרפואי אשר נגרם לחולה, סיבוכים רפואיים הצפויים בהמשך ויכולתו של המטופל לשוב למעגל העבודה, כאשר לסוג הסרטן אשר אובחן באיחור ומידת ריפויו השפעה על שיעור הפיצויים שייפסקו.

בהתאם לכך, על  המוסד הרפואי המטפל תחול אחריות מוגברת לגבי סוגי סרטן הניתנים לריפוי, אשר אובחנו באיחור וגרמו להחרפת המחלה, בהם:

סרטן השד - התעלמות מתלונותיה של הפציינטית על הימצאות גוש בשד

סרטן העור - חוסר פיענוח נכון של נקודות חן, כתמים ובהרות בעור, המחשידים בהתפתחות המחלה

סרטן המעי הגס - כאשר הגידול הממאיר לא אובחן במסגרת בדיקת קולונוסקופיה או שאובחן כגידול שפיר וכן סרטן השחלות, אשר במידה ולא אותר בזמן עלול להוביל לצורך בכריתת הרחם.

לגבי מחלות סרטן הניתנות לריפוי תיבדק השאלה האם האיחור באבחון החריף את המחלה והביא לנקיטה בשיטות טיפול דרסטיות יותר, לדוגמה, טיפול כימותרפי תחת אפשרות של ניתוח במידה והמחלה היתה מתגלה בשלב מוקדם.

לעומת זאת, בסוגי סרטן סופניים, דוגמת סרטן הריאות, תחול על הרופא אחריות מופחתת, שכן גילוי מוקדם של המחלה לא היה מסייע בריפויה ובהחלמה ממנה, אך גם במקרים אלה עולה סוגית מתן טיפול בכל מחיר, בנסיון להציל את החולה.

מניסיון של שנים רבות בייצוג תובעים ובני משפחה בתביעות פיצויים שהוגשו בשל רשלנות באבחון סרטן, ניתן לומר כי בוודאות כי סכום הפיצויים הנפסקים לזכותם של החולים ובני משפחתם עולים בכל שנה באופן משמעותי. הערכה מדוייקת יותר של גובה הפיצויים ניתן יהיה לקבל רק בפגישה אישית עם עורך דין מנוסה.

ההתמודדות הנפשית של החולים

לקשיים הפיזיים הכרוכים בהתמודדות עם המחלה, אשר נפלה על המטופל כרעם ביום בהיר, טיפולי ההקרנות והכימיותרפיה, על הכאבים והתופעות הגופניות אשר נלוות להם, מתווסף מימד ההלם והתדהמה מהגילוי המאוחר לצד תחושות של תסכול ואכזבה מהמימסד הרפואי אותן חווים חולים רבים שמחלתם לא התגלתה במועד.

הלך הרוח הרווח בקרב חולים אלה הוא, כי לאחר שנים של העברת תשלומים סדירים עבור קופת החולים, הפרשות לביטוחים רפואיים משלימים ותשלום מס בריאות, כאשר הגיעה שעתם של שירותי הבריאות במדינה לפרוע את החוב - כשלה בכך המערכת.

התחושות נעות מייאוש וחוסר אונים ועד ביקורת חריפה וכעס רב על אוזלת ידם של הרופאים, המובילה לאובדן אמון מוחלט במערכת מתוך תפיסה, כי כשם שכשלה בזיהוי המחלה במועד, לא תשכיל לטפל בה באופן יעיל בהמשך.

במקרים מסוג זה מטיחים המטופלים טענות קשות בקופות החולים בפרט וברפואה הציבורית בכלל, לפיהן חוסכים הגורמים השונים בכספים ובמקום לערוך בירור מקיף ויסודי ולהפנות את החולים לביצוע הבדיקות הנדרשות, משקיעים משאבים באפיקים אחרים. 

התחושה העולה מהביקורת הנמתחת נגד המערכת הנה של התנהלות כושלת של הממסד, טיפול מסורבל, המתאפיין בסחבת ובחוסר הסברים מספקים לחולים, וכי גם שעה שמתגלה המחדל מפנה המערכת עורף, מתחמקת מלקיחת אחריות ומסרבת להכיר בטעויותיה.

תחושה מרכזית נוספת הינה, כי רק מי שידו משגת ויכול להרשות לעצמו לפנות לשירותי הרפואה הפרטית זוכה לקבלת טיפול הולם, וכי מחדלים מסוג זה אופייניים למדינת ישראל בלבד ולא היו מתרחשים בחו"ל. 

לרגשות ומחשבות כאלה השלכות מרחיקות לכת על סיכויי ההחלמה, שכן חולים, אשר אפסה תקוותם והרימו ידיהם, יאבדו את אותה אופטימיות ואמונה המהוות מרכיב פסיכולוגי חשוב בתהליך הריפוי ממחלות הסרטן למיניהן, כנדבך משלים לטיפול הרפואי.

חשש לרשלנות רפואית באבחון המחלה?

גם נכון למועד כתיבת שורות אלו, עדיין, בכל שנה יש הרבה יותר מדי מקרים שבהם המחלה הארורה מאובחנת באיחור, בשל טעויות של אנשי הצוות הרפואי בקופת החולים והרופאים המקצועיים. למרות ההתקדמות שחלה באפשרויות האבחון והטיפול במחלה, עובדה אחת עדיין נשארה רלוונטית מתמיד: אבחון מוקדם של סרטן מציל חיים.

מאידך, איחור של כמה חודשים ויותר באבחון המחלה מכל סיבה שהיא, עלול להסב לחולה נזק משמעותי ולהקטין את סיכויי ההחלמה שלו. בכל מקרה של חשש מפני רשלנות רפואית כאמור, מומלץ וראוי לבחון את המקרה בעיניים מקצועיות, במסגרת ייעוץ משפטי אישי מול עורך דין המתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית.

למשרדנו ניסיון רב בתביעות פיצויים שהוגשו בשל טעויות והתרשלות של רופאים באבחון המחלה ואנו מציעים גם לך לפנות ולשוחח עם אחד מעורכי הדין במשרד, במטרה לבחון את המקרה האישי שלך במשקפיים משפטיות ובשיתוף עם מומחה רפואי מתחום האונקולוגיה, על מנת להעריך האם ניתן יהיה לבסס עילה להגשת תביעה בשל רשלנות לכאורה בטיפול הרפואי שניתן לך עד ובהמשך לאבחון המחלה.

עורכי הדין עונים לשאלות

לאורך השנים טיפל משרד סולר קפלינסקי במאות פניות של חולים ובני משפחה, שרצו לבדוק את המקרה האישי שלהם ולדעת האם נפל פגם בטיפול הרפואי שקיבלו, בדרך לאבחון וטיפול במחלה הארורה.

לפניך תשובות מפורטות של עורכי הדין לשאלות נפוצות, שחוזרות על עצמן ומצאנו לנכון לפרסמן כאן באתר לאור חשיבותן הרבה. ראוי להדגיש שוב, כי בכל מקרה של חשש מפני התרשלות בטיפול הרפואי שניתן לך בכל הנוגע לאבחון וטיפול במחלה הארורה, חשוב לפנות לעורך דין ולבדוק את המקרה בצורה מדוקדקת ופרטנית.