לפי מה מחושב הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית?

פיצויים על נזקי רשלנות רפואית - נזק גוף

נזקי גוף מוערכים על ידי מומחים רפואיים, בסולם מדידה של אחוזי נכות, כפי שקבועים בתקנות הביטוח הלאומי. לכל סוג פגיעה גופנית מותאם אחוז נכות המתורגם בבית המשפט לסכום שייצג את גובה נזק הגוף.

מעבר להערכת המומחה, הרי שלצורך חישוב סכום הפיצוי, נלקחים בחשבון גם גילו של הנפגע (ככל שהוא צעיר יותר יצטרך לשאת בנזק הבלתי הפיך למשך שנים רבות יותר), בהתאם לכך מוערכת תוחלת חייו הצפויה של הנפגע (המוערכת בהתאם לנתונים סטטיסטיים ידועים).

פיצויים על נזקי רשלנות רפואית – הפסד השתכרות

הפסד השתכרות הוא נזק הנגזר מעצם קרות מקרה הרשלנות הרפואית וכן באופן ישיר מנזקי הגוף, מחד הפסד השתכרות בעבר, בעבור התקופה בה היה הנפגע מנוע רפואית מלעבוד, או נאלץ לצמצם את שעות עבודתו ועל כן הפסיד את שכרו ומאידך – הפסדי השתכרות עתידיים הצפויים לו.

בהיבט של הפסד השתכרות עתידי - נזקי הגוף ימנעו באופן חלקי או מלא מן הנפגע לשוב לעבודתו ולהשתכר באותה מידה בה השתכר טרם קרות המקרה. הפסד השתכרות לעבר יוכח על ידי הצגת תלושי שכר ואילו הפסד השתכרות עתידי מחושב על פי קריטריונים המצביעים על צפי ההשתכרות (כולל התקדמות מקצועית, העלאות צפויות, ותק וכדומה).

פיצויים על נזקי רשלנות רפואית - הוצאות רפואיות

הוצאות רפואיות, גם הן אלמנט המהווה סעיף בסכום הפיצוי. וגם באשר אליהן, מדובר בהוצאות שהוצאו מקרות האירוע ועד לתביעה, טיפולים רפואיים לטיפול בנזק שנגרם (בניתוח פלסטי למשל – ייתכן ניתוח נוסף לתיקון התוצאות) וכל הוצאה רפואית על מכשור רפואי ותרופות להן נזקק הנפגע.

נזקים אלו יוצגו בצירוף מסמכים המעידים על ההוצאות, וכמו כן כמובן חישוב של המשך הוצאות רפואיות שיוצאו על ידי הנפגע, באופן של הערכה, ולעיתים אם לא ניתן להעריך בשל מורכבות המקרה נקבע כי ההוצאות ישולמו על ידי הגורם הנמצא אחראי לרשלנות בעבור ההוצאות עם הוצאתן למשך השנים הרלוונטיות העתידיות.

נזקי רשלנות רפואית – הוצאות על דיור, נסיעות ועזרת הזולת

הוצאות נסיעה שהוציא הנפגע בשל המקרה, כלומר – על מנת להגיע לטיפולים הרפואיים להם הוא נזקק לאחר מקרה הרשלנות הרפואית הקשורים לנזק שנגרם.

הוצאות התאמת דיור יוכרו ויזכו בפיצוי גם הן, במקרים בהם נדרשת התאמת דיור, למשל עקב נכות קשה שהשאירה את הנפגע בכיסא גלגלים, מצב המצריך התאמתה של דירת מגוריו לכך.

הוצאות עזרה צד ג', בדומה להתאמת דיור, רלוונטיות בדרך כלל במקרים של נכויות קשות שנגרמו כתוצאה מאירוע הרשלנות הרפואית ומצריכות מהנפגע להסתייע במטפלים למשך כל השנים בהן יסבול מהפגיעה. במקרים של רשלנות רפואית בלידה למשל, שגרמה לתינוק שיתוק מוחין, הרי שיהיה צורך לסייע לו גם בפעולות הפשוטות ביותר (לדוגמא רחצה) למשך כל חייו.

בכל מקרה ועניין לא יאפשר בית המשפט מצב של כפל פיצוי. כלומר, הוצאות הממומנות ממילא על ידי ביטוח לאומי לדוגמא, לא יזכו את הנפגע גם בקבלת סכומים עבורם מן הנתבע.

נזק שאינו ממוני – כאב וסבל

ראש נזק נוסף בעדו נקבע פיצוי, הוא כאב וסבל. זהו האלמנט הבעייתי ביותר מבחינת קביעת גובה הפיצוי. אין דרך להוכיח מידה של כאב וסבל ועל כן בית המשפט 'יתמחר' על פי שיקול דעתו הבלעדי, כאשר ניתן להבחין בפסיקה כי ככל שגילו של הנפגע צעיר יותר ופגיעתו חמורה יותר, כך נוטה סכום הפיצוי הנפסק בעבור ראש נזק זה להיות גבוה יותר.

תביעות רשלנות רפואית הינן אחד מסוגי התביעות המורכבים ביותר. יש להיוועץ בעורך דין בטרם כל נקיטת מעשה (כגון פנייה ישירה לגורם שהתרשל) על מנת לשמור על האינטרסים המשפטיים שלכם.

לקבלת סיוע משפטי אישי ודיסקרטי ליחצו: פנייה לנפגעי רשלנות רפואית