פורום רשלנות רפואית

אני בהריון, שבוע 33. ביום ראשון מתקשר אלי הרופא נשים שלי ומודיע שהבדיקות האחרונות מראות שיש לי דלקת בדרכי השתן ומבקש שאבוא לקחת מרשם לאנטיביוטיקה(טוב נו כבר התרגלתי לאנטיביוטיקות בהריון...). הייתי אצל הרופא והוא אמר שהוא נותן לי מרשם לזינט. סבבה.

למחרת בבוקר הייתי בקופת חולים, קפצתי לבית המרקחת עם המרשם, הרוקחת מעקמת פרצוף ואומרת שאין להם את התרופה הרשומה, בודקת במחשב ומסתבר שבכל המחוז התרופה לא קיימת. שאלתי אם יש כזה ביקוש לתרופה שהיא חסרה והיא ענתה שהם פשוט לא מחזיקים אותה.

מוזר... החלטתי לקפוץ לניופארם שנמצא בקרבת מקום, הרוקחת מסתכלת על המרשם ומעקמת פרצוף גם היא ושואלת אם התרופה בשבילי.

עניתי שכן, הסברתי שיש לי דלקת בדרכי השתן ושהרופא רשם לי זינט והוספתי שנראה לי ממש מוזר שהיא כבר הרוקחת השניה שעונה לי בחשדנות לגבי התרופה. הרוקחת בישרה לי שהרופא לא רשם לי זינט אלא תרופה לשחפת! והוסיפה שזה לא תרופה שהיא היתה ממליצה לקחת בהריון או בהנקה בכלל. מבוהלת יצאתי מבית המרקחת, כמובן ללא התרופה לשחפת...
מבירור מסתבר ששמות התרופות דומים מאוד וטעות אנוש של שורה שקפצה לרופא במחשב גרמה לטעות. אבל היי תסתכל על מה אתה חותם אחרי שהמרשם מודפס!

ולכן מאמות יקרות, אני אומרת תסתכלו טוב טוב על התרופות שרושמים לכם, נכון לפעמים אנחנו מקבלים בבית המרקחת תחליפים עם שמות שונים מהתרופה הרשומה במרשם ולרוב מדובר בתרופות עם מרכיב זהה לתרופה הרשומה במרשם וזה בסדר, אך חשוב להיות ערניים ולשים לב טוב טוב מה אתן מכניסות לגוף שלכן או של הילדים.

בריאות לכולם.

שלום רב,

תודה על השיתוף בחוויה, אכן בסופו של דבר אנו אחראים לגופנו ומוטב לבדוק פעם ועוד פעם ולפקפק על מנת למנוע נזק.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

שלום לעורכי הדין הנכבדים,

אני ארבעה חודשים אחרי ניתוח קיסרי חירום שהסתבך. בהתחלה העובר היה במצוקה עוברית רצינית ולקח זמן עד שהעבירו אותי לניתוח קיסרי כי לא היה מקום בחדרי ניתוח (אמרו שהגעתי ללדת ביום הכי עמוס בשנה). אחרי הניתוח גילו זיהום בפצע הניתוחי שדרש אישפוז של שבועיים, שטיפות וניקוז הפצע ואנטיביוטיקה לווריד.

לפני שבוע דקירות והתכווצויות בבטן התחתונה. חשד לדלקת בדרכי השתן אבל אין שיפור עם טיפול אנטיביוטי שהסתיים כבר בינתיים. בדיקת רופא נשים (חפיפניקית) נמצא כי יש שאריות שליה ברחם שלי ככל הנראה והוא הפנה אותי לבית חולים. אני בדרך לאשפוז ואולי ניתוח והשד יודע מה עוד... יש לי כאבים חזקים מאוד ומחמירים בימים האחרונים.

הבנתי שהמשרד שלכם מטפל במקרי רשלנות רפואית בלידה ורציתי לדמוע את חוות דעתכם על המצב שלי. האם יכול להיות שאני יכולה להגיש תביעה על הלידה וכל מה שקרה מאז?

שלום רב,

בחלק מן המקרים שבהם נותרת שארית שליה לאחר בלידה ניתן לבסס טענה בדבר התרשלות בלידה, הדבר תלוי בממצאים שעולים מהתיעוד הרפואי ובין היתר כמות שארית השליה אשר נותרה, הממצאים בעת בדיקת השליה לאחר הוצאתה ועוד. אני סבור כי לאחר שתעברי את הטיפולים הנדרשים כדאי יהיה שתפני אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך בקבלת מלוא התיעוד והערכת במקרה.
את מוזמנת כמובן לפנות אל משרדנו לקבלת יעוץ פרטני ומידע נוסף.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

שלום עורך דין סולר הנכבד,

תודה על הבמה והאפשרות לקבל מענה בפורום שלך, שהומלץ על ידי כמה בנות בפייסבוק. מקווה שתמצא זמן לענות לשאלה שלי:

אני ילדתי את בני השני לפני חצי שנה אחרי ניתוח קיסרי חירום שהועברתי אליו בגלל מצוקה עוברית קשה. הרופאים השאירו לי מתנה חלק מהשיליה. פשוט ככה.

את זה גיליתי שבוע אחרי לידה אצל גניקולוג שהגעתי אליו בגלל דימומים וכאבים שלא פסקו. כן שיחררו אותי מבית החולים בלי לבדוק למרות שצעקתי שיש לי כאבים מטורפים ודימום חזק מדי (מנסיון של ניתוח קיסרי קודם).

אף אחד לא בדק ב-us וכולם אמרו לי שזה בסדר ורק אחרי חודשיים הוציאו את השיליה, שוב בהרדמה מלאה + ניתוח וכל מה שנלווה אחריו בהתאוששות ולחץ.

השאלה שלי עם זו רשלנות רפואית או סתם מזל רע? הבנתי מקריאה באתר שלך שאתה מטפל במקרים כאלה ולפי מה שהרופאים אומרים, אף אחד לא יודע מה יהיה המצב שלי בעתיד וכמה קשה יהיה להכנס להריון אם בכלל. אמרו לי שאצטרך להמתין לשד יודע מה...

מה אתה מייעץ לי לעשות?

שלום רב,

חלק מן המקרים של הותרת שארית שליה הינם בהחלט תוצאה של התרשלות בטיפול בעת הלידה. כדי לקבוע אם הייתה התרשלות יש צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולבחון איזו כמות של שארית שיליה נותרה ומה היה מצב השליה שהוצאה.
אכן בשלב מוקדם לא תמיד ניתן לדעת מה היקף הנזק שנגרם והאם נגרמה פגיעה בפוריות.

את מוזמנת ליצור עמי קשר טלפוני לקבלת יעוץ משפטי פרטני והסברים נוספים ואנסה לסייע לך.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

בוקר טוב

אני ובעלי בטיפולי הפריה כבר 5 וחצי שנים! אלוהים רק יודע מה עברנו ומה אנחנו עוברים, כמה אנחנו רוצים הריון וכמה אנחנו מצפים לילד/ה.

אתמול עשיתי החזרת עוברים נשארו 3 מעולים! והרופא שלי המליץ לי להחזיר את כל השלושה אני ובעלי חשבנו והחלטנו שסבבה.

ואז ....
הגיעה מהמעבדה בחורה עם צלוחית ובה ״העוברים ״ ו.... הצלוחית החליקה לה מהיד ונפלה על הרצפה!

אני רציתי לבכות היא נכנסה למעבדה וחזרה עם בשורה שנשאר עובר 1 בלבד ואת ה 2 מחפשים ... בסופו של דבר החזירו לי רק 1.

אני לא יודעת אם לבכות או לכעוס או שניםה ביחד. אנחנו עוברים 9 מדורי גהנום בטיפולים האלה וכל החזרה מעוררת תקווה מחודשת...

מה עושים במקה כזה? יש כאן עילה לבתיעת רשלונת רפואית בגלל הסקנדל הזה? מה אתם ממליצים?

שלום רב,

יש כאן בהחלט עילה לתביעה. משרדנו עסק בעבר בתביעות דומות עד מאד למקרה שאת מתארת. ניתן לקבל פיצוי ראוי במקרים כאלו.

את מזומנת ליצור עמי קשר טלפוני לקבלת יעוץ פרטני.

בברכה,
עורך דין עופר סולר
072-3340001
052-3596150

לא להאמין שאני שלושה ימים לאחר לידה ולא לא יכולה להתאפק מלכתוב ולהביע תחושות.

כן אני היום יוצאת עם מתנת חיי לעולם החדש ב"ה.

אחרי דם יזע ודמעות .. על הכרית ועל כל מה שרק אפשר... אבל בכל זאת נשארת נאמנה לעצמי ממשיכה לחייך , ממשיכה להאמין וגם לנסות בכל זאת.

אז כך כל ההריון כמובן מדברת על הריון 2 מתחילתו עד סופו היה הכי מאתגר אבר. אבל איך אומרים אצלנו הכל לטובה טוב להודות לה'
החיים שלנו תותים עם קצפת לא סתם.

כאשר נכנסתי להריון הן שאני עם בחילות, הקאות גם עד חודש חמישי כמו כולן תשישות עייפות ובכל זאת באה לעבודה כמו נמרה לא מוותרת על כל רגע רק שבאמת באמת אני לא יכולה פיזית לבוא אז לא מגיעה .. וכן אני חסרה במערכת .

אבל זה וזה אבל הכי שהופך את כל הסיפור לקצת מורכב באמצע חודש שמיני לא אשכח את זה לעולם אחרי יום עבודה מתיש מהרגיל בכל זאת מידי פעם במהלך ההיריון חוויתי צירים מוקדמים .. הגעתי למצב של נפילת סוכר דרסטית מול עיניה של בתי היום כבר בת 3 אבל אז הייתה 2.8 פחות או יותר.

מה שאני זוכרת שבאתי לבית חולים ותאמינו או לא נס העובר זז הכל בסדר כולל דופק - מוניטור וכ"ו. אך אני בהשגחה ע"י צוות הרופאים בכיר.

לא מצליחה לקום לא אני כלל.

וכל ההריון אמרתי לעצמי כמה לא מובן לזכות במתנה כזו זה הריי פיקדון וזה לא שלי באמת ממש זה של ה' הוא החליט להעניק לי את הזכות להיות אמא.

ובכל זאת אני בת 25 הקטנה מכולן אוטוטו בת 26 אמא כן יודעת שאני ממש לא ניראת.
לבת הכי מהממת מעיין שממנה שואבת את מהות החיים את היופי, הטוהר והתום שאין לנו בנמצא.

מודה לה' על הבית , על הכוח ועל הכל
כי שום דבר לא מובן מאליו בכלל. מזל טוב לנו משפחה בת 4 נפשות בהחלט לא להאמין .. בן בא לנו בערב שבת קודש בלידה רגילה פעם ראשונה אצל בתי היה במסגרת ניתוח קיסרי חירום.

לא האמנתי שהצלחתי עד הדקה התשעים.. ש.. כל ציר וכאב לא ייחסתי חשיבות עד שפשוט הגיע הרגע ש.. את נזכרת ערב שבת בעלך. בתפילה כולם אומרים תפילה מדליקים נירות כל הדבר הזה אינו מובן מאליו ואת איפה בבית חולים .. מעצימה את עצמך מתגברת מקבלת את העובדה שאת הולכת להיות אמא לשתיים ואיך משלבים אהבה כזו.

ופתאום פרץ של דמעות ליד המיילדות הסופר אינושיות סופר רגישות , מחבקות בדמעות האילו שבין לקחת נשימה לבין לקרוע את העולם היה משמעות חזקה לשם אמא ובעיקר לשמי .
והבכי והצעקה את אלופה את יכולה .. לא באמת האמנתי .. גם שכבר בכיתי ואמרתי דיי כואב לי אני לא יכולה דייי דיי בבקשה תצא/י אני לא מסוגלת מבטיחה לחבק כי באמת לא האמנתי בעצמי לא ידעתי באיזה רכבת אני הולכת.

ואז וואוו איזה מלכה את גיבורה פייטרית הצלחת אמא המיילדת בוכה מנגבת דמעות אומרת לי נשבעת לך ביקר לי מכל לא ראיתי אישה נערה יפה כמוך , לא ראיתי כזו לוחמת ויש בך מה שאין באף אחת אחרת.

את מדהימה את עשית לי רגש אני רואה לידות ונפעמת מהן כל פעם מחדש אך את נשמה של שבת.

שלום,

תודה רבה על השיתוף בחוויה המרגשת.

מאחל לך נחת מהמשפחה ובריאות.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

לפני חודש עברתי סקירה מוקדמת כל כך חיכתי וציפתי לבת אחרי 2 בנים מקסימים.

כבר בתחילת הסקירה הרופא בישר לי שיש עוד בן אך הבשורה לאחר מכן העא זו ששברה אותי.
הכליה של העובר אינה תקינה ככל הנראה יוולד עם כליה אחת תקינה.

ישר עלתה השאלה מה זה אומר? האם הוא יסבול ? האם הוא יחיה? האם צריך לבצע הפלה?

זה היה כל כך לא פייר אני כבר בשבוע מתקדם שבוע 19 רק 3 ימים לפניכן הרגשתי אותו..
הרגשתי שעולמי נחרב!

בתמיכה של בעלי היקר החלטנו שאנחנו ממשיכים בהריון למרות שהוסבר לנו על הפלה ועושים בדיקות מקיפות!

ימים ספורים לאחר הידיעה החלטתי שאני רוצה לנתב את הרגשות והמחשבות השליליות לדברים חיובים.

לקחתי מטרה ילדים עם צרכים מיוחדים ומאותו רגע הקדשתי את עצמי רק לשמח אותם. בנוסף עשיתי הפרשת חלה שהרבנית טענה שאחרי ההפרשה בבדיקות הבאות לא ימצאו דבר!

יום לאחר מכן ביצעתי מי שפיר ואתמול עשיתי סקירה מורחבת!

בסקירה המורחבת עיניי התמלאו דמעות הציסטות נעלמו והכל נראה תקין!

זאת למרות שהרופא טען שהמצב לא יכול להשתפר וכנראה שעדיף הפלה במקר הזה! עד כמה זה הזוי ולחשוב מה היה לו היינו מקשיבים לרופא (כמו שמצופה ממטופלת בהריון) והיינו מפילים את העובר...

ישתבח שמו לעד קיבלנו נס משמיים!

מוסר השכל אל תמהרו לבצע מה שהרופאים מבקשים ותרתמו לדברים טובים. לא אומרת חחזרו בתשובה או לקשר זאת לדת אם אתם לא מאמינים, אפשר לעשות טוב בלי שום קשר!

שלום,

תודה על השיתוף בחוויה. אני מסכים שבחלט תמיד אפשר לקבל חוות דעת שנייה ולפקפק באבחנות ובהמלצות רפואיות אולם כמובן שיש מקרים רבים בהם יש בהחלט לשקול ברצינות לקבל את המלצות הרופאים ואבחנותיהם.

כל טוב ובשורות טובות,
עורך דין עופר סולר

האורתופד שלח לאולטרסאונד. התוצאה חזרה והוא לא טרח להודיע שיש לי קרע בכתף ושאסור לי לעשות פעולות מסויימות.
בדיוק ארזתי את הדירה והפעלתי לחץ אדיר על הכתף ( לתומי חשבתי שיש לי שריר תפוס). מאז יש לי כאבי תופת ותנועת היד מוגבלת מאוד. סביר להניח שמקרע של 1-2 ס"מ הנזק גדל להרבה יותר.
האם חובה על הרופא להודיע על התוצאה ולהסביר לי על ההשלכות של מצבי? האם עלי לתבוע אותו?

שלום רב,

כדי להעריך אם אכן מדובר בהתרשלות של האורטופד יש צורך ביותר פרטים והערכה של מומחה את התיעוד הרפואי. ככל שאדן מדובר בקרע המחייב מנוחה ומאמצים עלולים להחמירו יתכן שניתן יהיה לבסס טענה בשבר התרשלות בטיפול.

מציע לפנות בשלב ראשון אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיסייע בקבלת מלוא התיעוד ובהפניה למומחה הרפואי המתאים.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

לפני שנה וחצי השתנו חיי מקצה לקצה חודש אחרי לידה סרטן ארור הופיע בחיי ולפני שהספקתי לעקל מהר ניתוח טיפולים קושי מטורף לגוף לחזור לעצמו ואז זה קרא גילית הריון חודש לאחר הניתוח כל הרופאים דרשו הפלה כי הייתי באמצע טיפול הקרנות לצערי לאחר יעוץ אם רבנים ורופאים נעשתה הפלה התחלתי לקחת גלולות והורמונים למניעת הריון והמשכתי בהקרנות חודשיים אחרי בחילות חולשה עושה בדיקה שתן חיובי אני לא מאמינה הלם הולכת לבדיקות דם בטא 700 החלטתי כנגד כל הסיכויים אני הולכת עד הסוף הריון בסיכון גבוהה כל יום שעובר נס אני כבר בקושי עומדת על הרגליים מינון של כדורים מוכפלים הרופאים מתחננים להפסקת הריון ואני בשלי לא מוותרת אמא 3 קטנים והרביעית בדרך אני נלחמת ניצחתי את הסרטן כלום לא ישבור אותי כל שבוע בדיקות דם שבוע 33 צירים מהר אישפוז מעקב הפשלה ובורא עולם עוצר את הלידה כל יום צירים חלשה ומחזיקה את עצמי עוד יום ועוד יום שבוע 35 חיידק נדיר בדם מתאשפזת מקבלת אנטיביוטיקה לדם שבוע אישפוז חוזרת הביתה ברוך השם עברנו גם את זה תאריך 20-5 3:30 בלילה ירידת מים מגיעה לבית חולים אישפוז אין התקדמות 14:20 בשעה טובה נולדה הנסיכה בלידה טבעית (אסור היה לתת לי חומרים בגלל התרופות שלי )

אז לכל הרופאים שאמרו שאני לא ישרוד וזה סיכון מטורף אז אני שמחה להודיע שאני אחרי חלשה אבל מאושרת בורא עולם בחר בי להוריד את הנשמה הזו לעולם.

מרגישה מאושרת

שלום רב,

ראשית איחולי בריאות שלמה מכל ליבי.

תודה על השיתוף במקרה הלא פשוט.

כל טוב ורפואה שלצה,
עופר סולר

וואוווו מרגשת צמררת אותי לגמריי.. אני בילדותי (גיל 7) הייתי חולת סרטן וברוך ה' בריאה עם 2 ילדים והריון שלישי שבוע 35 וזה אחרי שהלחיצו אותי הרופאים בתחילת הנישואים שיש אפשרות שהפוריות נפגעה. מבינה אותך לגמריי! אחרי כל לידה זה פשוט להודות לה' ולהגיד בלב שלם ניצחתי את הסרטן!

מאחלת לך לבעלך ולילדייך שתדעו רק אושר נחת בריאות איתנה ומזל טוב כל ימי חייכם.

היי,

אבא שלי עבר ניתוח, השחרור היה בתנאי שכמות הנוזלים תגיע לכמות מסויימת, אחרי ששוחרר כמות הנוזלים לא ירדה, לכן פנה לרופא והפנו אותו למיון. במיון הוציאו הכל ושחרורו אותו פעם נוספת.

המצב חזר על עצמו עד שהחליטו לאשפז אותו.
כרגע הוא נמצא בבית החולים כבר מספר שבועות עם נמק בעור ומחכה לניתוח של השתלת עור, וכל זה נגרם מפני שלא השאירו אותו/אשפזו בפעם הראשונה שהגיע.

האם יש סיבה לתבוע על רשלנות רפואית?

שלום רב,

אני חושש כי כדי להעריך אם הייתה התרשלות בשחרור אביך וכן להעריך האם הנמק שנגרם בעור מקורו בהתרשלות אין די בתיאור שנתת ויהיה צורך לקבל את מלוא התיק הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים, סביר להניח במקרה זה כירורג מומחה.

כמובן שגם יהיה צורך להמתין ולבחון אם הנזק הנו קבוע ומה שיעורו בהמשך.

למידע נוסף ויעוץ פרטני אתם מוזמנים לפנות אלינו טלפונית.

בברכת בריאות,

עו"ד עופר סולר

רציתי לשמוע דעה של עורך דין ולהבין האם יש כאן רשלנות רפואית והאם כדאי לי לקחת עורך דין ולטפל במקרה או שחבל על המאמץ...

יצאו 3 חתיכות כחודש אחרי הלידה (השלייה יצאה "עם קרעים" אבל אחרי ששלוש אחיות בדקו אותה החליטו שהיא שלמה) זה גרם לי לזיהום ואחר כך התאשפזתי לשבוע (אחרי שהתקפלתי בבית מכאבים ופינו אותי באמבולנס).

תודות למנהל המחלקה שמיהר לקבוע שהסתובבה לי שחלה הכניסו אותי לניתוח חירום (למרות שהתחננתי לפרופ' הבכיר שאם הוא רק "חושב" שיבדוק שוב לפני שהןא מכניס אותי לניתוח בהרדמה מלאה).

בניתוח התברר שלא הסתובבה לי שום שחלה ("נפלת בסטטיסטיקה של ה 15% שזה נראה כמו אבל זה לא") אבל כן היה לי זיהום חמור מאד.

אז לקח גם כמה ימים למצוא אנטיביוטיקה מתאימה אז בינתיים דחפו לי 3 פעמים ביום טריאדה (מיקס של סוגי אנטיביוטיקה שונים) מיותר לציין שהקפדתי לשאוב ומיום ליום החלב דעך ודעך עד שלא יצא אפילו טיפה (והרופא אמר שזה לא אמור לפגוע בהנקה).

עד היום לא יודעת מה לעשות עם זה. בינתיים אני סתם מתמרמרת. כמובן שבית החולים טוען שהוא לא שכח שום שליה וגם במכתב השחרור רשום שהשלייה יצאה במלואה למרות שברור שנשארה שארית שליה אחרי הלידה וזה עשה בלאגן שלם.

אגב, בדיקת חלבון עוברי שלי הראתה שיש בעיה שלייתית ומחשש ש"תזדקן" מהר קיבלתי הפנייה לזירוז בשבוע 40 בדיוק ע"מ שלא לקחת סיכון שהיא תפסיק לעבוד כשהתינוקת עוד בבטן חס ושלום.

ז"א שידעו מראש שיש בעיה עם השליה. שאלתי מה יהיה בעתיד והאם יהיו לי בעיות להכנס להריון... תשובה ברורה לא קיבלתי. אף רופא לא מתחייב לכלום וכמה שלחצתי לקבל תשובות הכל היה מעורפל לגמרי.

השאלה האם זה נחשב באמת רשלנות רפואית בלידה והאם שווה לקחת עורך דין במצב הזה.

שלום רב,

טיפלתי ואני מטפל כיום במספר תביעו בנושא של שאריות שליה. העניין מעט מורכב להסבר מלא כאן אך אבהיר שעקרונית ככל שניתן יהיה להוכיח בעזרת הבדיקות הפתולוגיות מה כמות השיליה שנפלטה בשלב מאוחר והאם היא רבה ולא רק פירורים יתכן שתהיה עילה לתביעה.
נושא הנזק לרחם אכן סבוך שכן הוא בדרך כלל מתברר כאשר יש נסיון להיכנס להריון או בבדיקות היסטרוסקופיה. אם אין נזק לרחם ואין קושי להיכנס להריון יש לשקול אם היקף הפיצוי הצפוי יצדיק כלכלית תביעה.

את מוזמנת ליצור עמי קשר טלפוני לקבל יעוץ מלא ופרטני.

בברכת בריאות,
עורך דין עופר סולר

בבקשה, רק ממי שמבין ספציפית בעניין הזה -
מהי ההגדרה המשפטית של רשלנות רפואית ?

אדייק - אני שייכת לקבוצה של לוקים בתסמונת נדירה שפוגעת בכל מערכות הגוף.

ישנם למעלה מ - 500 מאובחנים היום והצפי הוא ל - 5,000 מאובחנים.

ישנה רופאה *אחת* בארץ שמבינה בתסמונת הזו - מטפלת ועוקבת .. התורים אליה הזויים (נכון להיום התור הכי קרוב הוא לשנת 2021) כי היא עובדת במרפאה לשלוש שעות שבועיות.

מפניה לבית החולים בו מועסקת הרופאה קיבלתי תגובה כזו - "אנו מודעים לסיטואציה, פנינו למשרד הבריאות לסיוע"

פניתי למשרד הבריאות לסיוע ותגובתם הייתה - "ישנם רופאים נוספים במרפאות ראומטולוגיות אחרות בארץ שידעו לתת טיפול והכוונה", זה שקר גדול. אין אף רופא שיודע לאבחן את התסמונת .. בדיקה אישית שלי.

אז ... האם אני יכולה לתבוע את משרד הבריאות על רשלנות רפואית ?

ישנם חולים שלא מקבלים מענה על טיפול תרופתי / מעקב רפואי הולם והכוונה לטיפול משמר מתאים .. מצב החולים רק הולך ומחמיר !

אשמח לתשובה של עורך דין מומחה מהתחום.

שלום רב,

המפתח להבין אם יש במקרה זה עילה לתביעה כנגד משרד הבריאות נעוץ במידה רבה מאד בפן העובדתי - האם אכן רק רופאה אחת בארץ מסוגלת לתת מענה למטופלי המחלה הספציפית שכן אני מניח כי התשובה של משרד הבריאות תהיה גם קו ההגנה שלו ככל שתוגש תביעה.
העניין לצערי מורכב מכדי להשיב עליו באופן מלא במסגרת מצומצמת זו של פורום. אשמח לנסות לתת לך מענה מלא יותר בשיחה טלפונית ככל שתפני אלינו.

בברכת בריאות,
עו"ד עופר סולר

בוקר טוב לעוריכ הדין הנכבדים

ילדתי בחודש דצמבר 2018 בבית החולים הדסה בירושלים. הייתי במעקב הריון בקופת חולים מאוחדת. עשיתי את כל הבדיקות לאורך ההריון, לפי ההנחיות של רופא הנשים. לא היו ממצאים מיוחדים או חרגים במסגרת מעקב ההריון שלי, כך לפי הרופא של קופת חולים. בפועל, נולד לי ילד עם 7 אצבעות ביד ימין - יש לו אצבי מיותרת בצד הזרת. אבחנו אצלו תסמונת שנקראת פולידקטילי פוסטאקסיאלית מסוג A רק אחרי הלידה. אני ובעלי עברנו ייעוץ גנטי בקופת חולים. אף מילה על התסמונת. אציין שאין במשפחה שלי או של בעלי מישהו שנושא את התסמונת פולידקטיליה פוסטאקסיאלית - לא שאנחנו יודעים לפחות. למעשה לא שמענו בכלל על התסמונת הזאת עד שהילד נולד. רציתי לדעת האם לפי הניסיון שלכם במקרים כאלה המדוב רעל רשלנות רפואית במסגרת מעקב ההריון ובייעוץ הגנטי שניתן לנו? האם מקרה כזה יכול להצדיק תביעת פיצויים? כיצד מומלץ לפעול אם יש כאן סיבה לתביעה?

שלום רב,

כדי להעריך אם אכן התגלתה התרשלות במעקב ההריון יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי כולל כמובן סקירות המערכות. אצין באופן כללי כי סקירות שנערכות במסגרת ציבורית (קופת חולים) אינן חייבות לכלול מניית אצבעות.

יש גם כמובן להבין מה המשמעות של התסמונת מבחינת היקף הנזק - האם יש מגבלות תעבר לנושא האצבעות אשר בחלק מהמקרים ניתן לפתור בהליך כירורגי ? לעניין זה משמעות מבחינת כדאיות הליך התביעה.

את מוזמנת כמובן ליצור עמנו קשר טלפוני למתן יעוץ פרטני והסבר.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

סיפור הלידה שלי, ארוך מאוד! אבל יש הרבה מה ללמוד ממנו אז שווה לקרוא.

הריון ראשון לפני 1.10 נגמר בקיסרי מתוכנן בגלל מצג עכוז וללא ניסיון היפוך בגלל עובר קטן (IUGR), חוויה מטלטלת וסיפור לידה בפני עצמו, מה שבטוח לבילינסון אני יותר לא חוזרת! (ספוילר- תקראו עד הסוף יש מהפך...)

הריון שני, שמחה וששון, הפעם עושים תיקון!

רוצים לידה טבעית, פעילה ואפס הפרדה. מתכוננים בכל הכוח: ספרים, מאמרים, סיפורי לידה, דולה מושלמת!

ויוצאים למלחמה אל מול המערכת בגלל כל "כתמי" העבר. אחרי עבודת דוקטורט הבנו שתל השומר התומך ביותר בכל הדרישות שלנו ולשם מכוונים...

הריון מושלם! אנחנו בדרך הנכונה... ואז מגיע שבוע 40 וכלום, שום סימן באופק, הכל סגור, אטום, נעול... מתחילים מעקב הריון עודף כל יומיים, שלושה, בכל מיני בתי חולים וכלום... כל סוגי הזירוזים הטבעיים, אבל הכל! וכלום... מגיע שבוע 41+5 מוניטור ואולטרסאונד תקינים, ועדיין כלום!

הרופא בתל השומר כבר מתחיל לדבר על האפשרויות העומדות בפנינו כי בשבוע 42 כבר אף אחד לא ישחרר אותנו: סטריפינג או ניתוח קיסרי, כמובן שניתוח קיסרי זה המפלט האחרון וסטריפינג יכול לחכות עוד יומיים. הולכים הביתה ליומיים של מרתון זירוזים.

שבוע 42, מגיעים לתל השומר מוניטור עוברי תקין, אולטרסאונד עם מיעוט מי שפיר, שיט!

עכשיו כבר לא משאירים ברירה, צריך להחליט עכשיו סטריפינג או קיסרי, סבבה הולכים על הרע במיעוטו, אממה, עדיין הכל סגור ואין שום תנאים לסטריפינג, והפעם מציעים להתחיל לזרז עם בלון, מתלבטים מאוד כי יודעים לאן זירוזים יכולים להוביל, מחליטים לחתום ויתור ולהשתחרר והולכים לקבלת חוות דעת נוספת בלניאדו, מגיעים ללניאדו, מוניטור תקין והפלא ופלא אולטרסאונד תקין לחלוטין, מיעוט מי שפיר?! לא היה ולא נברא.

אחרי דין ודברים ונחישות רבה הם מחליטים לשחרר אותנו לתת 'עבודה' עוד יום ולחזור מחר בבוקר לקבלת החלטות- כנ"ל בלון או קיסרי.

חוזרים הביתה ומחליטים לפרגן לעצמנו ביומיים של 'עבודה' אינטנסיבית, כל הבדיקות תקינות, אנחנו רגועים.

שבוע 42+2 בוקר יום שלישי 12.9 קמים ליום ההולדת שלי כן, כן, ויודעים ומבינים שהיום זה היום וזו תהיה מתנת יום ההולדת שלי. מיצינו את כל האפשרויות באמת שעשינו הכל, מארגנים תיק ויאללה הולכים לקבל בלון בתל השומר (בכל זאת יש לי יום הולדת היום...), ושוב מוניטור תקין, אבל נחשו מה? מיעוט מי שפיר כבר יותר משמעותי. סבבה גם ככה באנו כבר ללדת... מודיעים לרופא שאנחנו מעוניינים באופציה של בלון ואז הכל מתחיל...

מגיע רופא בכיר שמודיע לנו שבהתחשב בנתונים הגרועים שלי (לידה וגינאלית ראשונה, אפס תנאים להתחלת זירוז- הכל סגור אטום, קיסרי בעבר וכו') ממש לא כדאי לנו ללכת על זירוזים זה יכול להיות ארוך מאוד ומייגע, לידה של שלושה ימים שבסוף ברוב המיקרים נגמרת בקיסרי חירום, פייר, יש משהו בדבריו, זה עבר לי בראש לא פעם שראיתי שאין לי שום סימנים של התקרבות ללידה.

יושבים, חושבים, מבולבלים, מחליטים שלא כדאי להכנס למסע הזה ושלמים שעשינו הכל, באמת הכל, ואין מה לעשות זה לא תמיד בידנו, משלימים ומקבלים באהבה ללכת לקיסרי. מעולה, עכשיו רק נשאר להודיע שאנחנו מעוניינים בקיסרי ידידותי, אפס הפרדה ובעלי איתי כמובן. ואז מסבירים שזה בלתי אפשרי, רק בניתוחי בוקר ניתן לקיים תנאים כאלו, ואותנו רוצים להכניס היום בערב, מחר בבוקר הכל כבר מלא. חחחח הצחקתם אותי! ואת בעלי עוד יותר, בעלי רותח מעצבים "בואי הולכים מפה! על גופתי המתה" ואז מגיע מנהל המחלקה בכבודו ובעצמו לדבר איתנו ונחשו מה? חייב לנתח היום וכמה שיותר מהר, יש לך מיעוט מי שפיר חמור! סכנה ממשית!
אבל תודה לאל שאנחנו קצת יותר אינטיליגנטים ממה שהוא חושב ומאוד נחושים, הרי לפני שעה הייתה לנו אופצייה ללכת ללידה שיכולה להמשך גם שלושה ימים, תודה תל השומר את החור ביומן הניתוחים תסגרו עם פראיירים אחרים, ביי! חותמים סירוב ועפים משם.
יושבים באוטו נסערים, מתחילים לברר על בתי חולים עם קיסרי ידידותי, כותבת פוסט בפייסבוק בקבוצה של אפס הפרדה עונה לי מלאכית בשם ויולין מנהלת מחלקת יולדות ד' בבילינסון ומסבירה שאצלם זה קיים ואנחנו יותר ממוזמנים והיא איתנו בכל מה שצריך. מה בילינסון עכשיו?! אמרנו שלא מתקרבים לבית חולים הזה יותר! טוב יאללה מה כבר יש לנו להפסיד. מגיעים לבילינסון אווירה כל כך נעימה משהו באוויר אומר שהגענו למקום הנכון... מוניטור תקין, אולטרסאונד?! מושלם!!! כן כן, לא מיעוט מי שפיר ולא נעליים (אנחנו בהלם מוחלט!) ואז הרופא אומרת למה לעזאזאל את רוצה קיסרי? הגעת כל כך יפה עד השבוע הזה לא חבל? בואי תני צ'אנס ללידה רגילה לפחות תדעי שניסית, נכון זה יהיה ארוך ומייגע אבל אנחנו פה איתך ובכל שלב שתבחרי תוכלי לבקש ללכת לקיסרי בתנאים שאת רוצה (עוד מלאך...) אנחנו בשלב הזה כבר מבולבלים לגמרי הרי כבר השלמנו עם ניתוח, שיחררתי את הדולה, שיחררתי את הראש.
ואז מחליטים, יאללה מנסים ללדת רגיל!
4 לפנות בוקר 13.9 כבר... שמים בלון, ניטור רציף ומתחילים צירים מטורפיייייים הצילו! 8 בבוקר הבלון יוצא, פתיחה 4!!!! יש, יש, יש, היה שווה את הסבל, יאללה מתקשרים לענתי, בואי זה מתחיל!
לפתע מישהי נכנסת לחדר, היי מורן אני ויולין מהפייסבוק אומרת מילים חמות מעודדת ומספרת שהיא מחכה לי במחלקה ושהכל יהיה בסדר (מלאך כבר אמרתי?)!
כעת מחליטים לפקוע חלק מהמים, אבל אוף באסה הצוואר עדיין סגור ואף אחד לא מצליח לפקוע לי את המים והכאבים של הבדיקות פתיחה יותר כואבים מצירים מכניסים אותי לסטרס כל פעם מחדש מתחננת על חיי שלא יבדקו אותי אבל הם מתעקשים, מאוד חוששים מכל צעד בגלל שאני עם צלקת ברחם ורוצים לדעת בכל רגע נתון באיזה שלב אני. מתחילים לטפטף בעדינות פיטוצין, הצירים מתחזקים ענתי עושה עיסויים, דימיון מודרך, נשימות, תנועה, ריבוזו, הומאופטיה, אני עוברת כל ציר באהבה העיקר שמשהו כבר יתקדם, תקועה בפתיחה 4 ו50 אחוז צוואר מחוק, עכשיו כבר מתחילות ירידות דופק, אבל הם לא מתרגשים ולא ממהרים, מפסיקים את הפיטוצין ונותנים הזדמנות לגוף לעשות את שלו, כלום לא מתקדם, מגיעה רופאה בכירה מרגיעה אותי ומחליטה שאנחנו נותנים פוש אחרון לנסות לפקוע את מי השפיר, שוב אני בסטרס, כולם מרגיעים, מנחמים, מחזקים, צורחת את נשמתי לשמיים, והופ נפקעו המים, אבל... הייתי בפאניקה כל כל קשה שהיו האטות רציניות עכשיו בדופק, אני הייתי בעולם אחר, מנותקת לגמרי מהגוף שלי הוזה, רועדת, מזיעה, נותנים חמצן מחכים להתייצבות וברקע דיבורים על קיסרי, בשלב הזה אני רק רוצה להיות אחרי ולא איכפת לי הדרך. הצילו עוד בדיקת פתיחה, אין התקדמות צוואר עדיין אחורי וסגור מעבירה צירים בשכיבה (סיוווווט!).
בשלב הזה אני כבר מקבלת החלטה, זהו! עשיתי הכל, אני רוצה ללכת לניתוח, אין לי בעייה להעביר עוד שעות של צירים, אבל בדיקות פתיחה לא בא בחשבון יותר!
מקבלים החלטה, בעלי ואני, מוסכלת ושלימה לגמרי! הולכים לקיסרי. עשיתי מעל ומעבר!
לפני ההכנה לניתוח נכנס רופא ורוצה לעשות בדיקת פתיחה, מה?!?!? שלא תעז להתקרב אלי! זו הסיבה שאני הולכת לקיסרי! מנסה לשכנע, קצת להפחיד, אבל בשלב הזה אם הוא רק היה מתקרב אלי הוא היה מקבל בעיטה! הבין את הרמז והתפוגג מהחדר.
הולכים לקיסרי כמעט ידידותי, בעלי לא נכנס איתי היה קצת לחץ מהאטות הדופק התנצלו בפניו והבטיחו שעוד רגע הקטנה עליו.
נכנסת לניתוח ב15:00 שלווה ונינוחה צוות מדהים שמקבל אותי ומסביר לי הכל לפרטי פרטים מדברים איתי על החיים תוך כדי הניתוח ואני באופוריה זורמת ואפילו נהנת, קצת צוחקים, קצת מדבדחים והופ הנסיכה בחוץ! רופא בודק אותה לידי בגלל כל הסיפור עם הירידות דופק, מניחים אותה עלי עור לעור אני בעננים! בעלי כבר בחוץ מחכה בלי חולצה מקבל אותה מיד אחרי יושב איתה עור לעור עד שאני יוצאת מהתאוששות.
התברר בניתוח כי הקטנה הייתה תקועה עם הראש על קצה עצם מה שעצר אותה מלרדת למטה, אפילו קיבלה שקע קטן בראש, מה שאומר בדיעבד שבכל מקרה הייתי מגיעה לניתוח.

מגיעה למחלקת יולדות ד', אפס הפרדה, שם כולם מחכים כאילו רק לי, קבלת פנים של הנשיא טראמפ, צוות מושלם סביב השעון! איזה כיף להיות אחרי!

תודה לבי"ח בילינסון על חוויה סופר מתקנת!
תודה לכל הצוות מהמיון, דרך חדרי הלידה, חדר ניתוח ועד למחלקת היולדות, מלאכים אחד אחד!

תודה לדולה המהממת שלי שלא הפסיקה להכיל ולהכיל ולהכיל והייתה שם איתנו בכל שעה וכל דקה בכל ההריון הארוך הזה!

שלום,

תודה על השיתוף בחוויה. מאחל לך בריאות שלמה וכל טוב.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שאלה שמציקה לי ובטוח שלעוד נשים אחרות בזמן ההריון ולפני הלידה.

באיזה בית חולים הכי מסוכן ללדת? נגד איזה בית חולים הוגשו הכי הרבה תביעות רשלנות רפואית? חפרתי וקראתי וגיליתי שלמרות חלקי אינפורמציה, כמו דוח חדרי נלידה החלקי והחסר שפרסם משרד הבריאות וגם אתם כתבתם עליו, אין באמת תשובה לשאלה הזאת וכנראה שלא סתם...

בתי החולים מקבלים חבילות של כסף על כל יולדת שבאה בשערם. משרד הבריאות מונע ממניעים פוליטיים ואין באמת אף אחד שרואה את טובתה של היולדת הבאה או התינוק הבא שאמור להגיע לאוויר העולם... אף אחד לא רוצה שנדע את האמת מכל הסיבות הלא נכונות כרגיל.

עצוב.

כבר שנים מדברים על זה... אף אחד לא יגלה לך איזה בית חולים עושה הכי הרבה טעויות ואיפה נמצאים הרופאים הכי טובים. כולם רוצים שתבואי ללדת בבית חולים שלהם כי הם מרוויחים על היולדות ים של כסף. משרד הבריאות זה בדיוק כמו שכתבת - פוליטיקה וקומבינות. אחרת אין הסבר למה לא מדווחים לציבור על תביעות רשלונת רפואית ועל סיבוכים בלידה וכל מה שבאמת חשוב לנו, כאמהות לעתיד, על מנת לקבל החלטה איפה ללדת...

עדיין חשוב לזכור שכל לידה היא שונה. יש כאלה שיעברו לידה קשה ויאמרו זה בית חולים זוועה וכאלה שלאחר שעה יעברו לידה טובה ומהירה ורק שבחים על אותו בית חולים בדיוק.

לי הייתי לידה נעימה בבית חולים אסותא באשדוד.

עם כל הקושי של הצירים והלחץ המיילדות שלי היו מדהימות. ממליצה לך אבל יהיו אחרות שיאמרו שלא כי בטח שהיה מקרה אחר...

העיקר ידיים מלאות!

שלום ובוקר טוב,
אני יודעת שהמקרה שלי הוא לא נפוץ ואני לא בטוחה אם שמעתם על מקרה כזה בעבר או אם מישהו בכלל הגיש תביעת רשלנות רפואית במקרה דומה... ובכל זאת, אני לא רגוע ורוצה לשמוע דעה של עורך דין שמתמחה בתחום והבנתי שזה המקום הנכון. אז ככה:

יש לי חששות כבדים שמלווים אותי כבר זמן מה... יש לי שתי בנות שנולדו בטיפולי פוריות (הפריה). הגדולה שלי נראית קופי שלי ושל בעלי. הקטנה שלי (בת שנתיים) לא ממש דומה למישהו מאיתנו. אני רואה ניצוצות ממש קלושים של דמיון. לא יודעת אם אני מדמיינת.

גם אנשים שרואים אותה תמיד תוהים למי היא דומה. אני חוששת כבר המון זמן שעשו טעות כלשהי במעבדה של הפוריות בבית החולים. אולי שמו ביצית אחרת או זרע אחר? אולי זה בכלל לא היה העובר שלנו? בעלי טוען שזה שטויות אבל אני רואה שגם בו יש ספק קטן.

שאלתי את הרופא שלי שצחק ואמר שאין סיכוי שזה יקרה. כששאלתי רופא אחר הוא אמר שתיאורטית הכל יכול להיות. קניתי בדיקת אבהות באינטרנט מחו״ל והיא יושבת לי במגירה כבר מעל לשנה. לא יודעת אם הספק ממשי או מה אעשה אם אגלה שאכן נעשתה טעות. חשוב לציין שהילדה הזאת היא החיים שלי אהובת נפשי לא משנה מה.

רציתי לדעת מה יקרה אם אני אחליט (וזה יקרה בקרוב) לעשות בדיקת אבהות ונגלה שהילדה לא שלנו וכנראה שהיתה טעות בבית החולים והחזירו לגוף שלי עובר של אמא ואבא אחרים... האם יש בסיס לתביעת פיצויים נגד בית החולים? האם אתם מכירים מקרים דומים לאלה?

אני יודעת שזה נשמע סרט, אבל אלה החיים שלי. מבקשת תשובות

שלום רב,

אם יתברר בסופו של יום חלילה שאכן התרחשה טעות בהפריה החוץ גופית בוודאי ובוודאי שקיימת עילת תביעה. אם לאחר ביצוע בדיקה חששך יתאמת כאמור אני ממליץ שבטרם כל פעולה או פניה למכון ה- IVF כי תפני קודם כל לקבלת יעוץ משפטי. טעויות, הזויות ככל שיהיו, עלולות להתרחש כמובן בכל תחום ולצערנו תחום הרפואה אינו חסין במובן זה.

משרדנו טיפל ומטפל במספר תביעות הקשורות לנושא של ההפריה חוץ גופית ואשמח לסייע לך בהסברים ויעוץ נוסף.

בברכה,
עורך דין עופר סולר
052-3596150

בתי בת ה-13 חוסנה לפני כחצי שנה בפפילומה. התגובה לחיסון לכאורה הביאה אותה לאשפוז של מס׳ ימים עם רעידות קיצוניות בידיים וסחרחורות שכמעט הגיעו לעילפון.
מבית החולים נמסר כי לא ידוע להם מה הסיבה למצב הבריאותי של הילדה, שכן עד יום לפני היתה בסדר גמור.
רציתי לדעת האם יצא לכם לטפל במקרים של תביעות משפטיות בגלל נזקים של חיסון פפילומה והאם לדעתם יש כאן בסיס לתביעה נגד קופת חולים או משרד הבריאות או גם וגם...

שלום,

לא נתקלתי עד היום במקרה דוגמת המקרה שאת מתארת.

כדי להעריך אם הנזק אכן נגרם בשל החיסון יהיה צורך בקבלת מלוא התיעוד הרפואי והתייעצות עם מומחה רפואי בתחום הזיהומים. יהיה גם מקום לבחון אם מדובר בנזק חולף או חלילה נזק קבוע כדי להעריך אם יש כדאיות כלכלית לתביעה כזו מבחינת עלות אל מול פיצוי צפוי.

מציע כי תערכו יעוץ מסודר עם עורך דין בתחום הנזיקין.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

פרק ראשון, שמח:

לפני שבועיים בדיוק נולדה לנו ילדה מקסימה. עד כאן - שמח.

פרק שני, העלילה מסתבכת:

אחת הבדיקות השגרתיות שעושים אחרי הלידה (בדיקת שמיעה) חוזרת קצת בעייתית. מפנים אותנו לסדרת בדיקות נוספת וביום שישי שעבר חוזרים אלינו עם תשובה מלחיצה. לילדה יש CMV שזה סוג של וירוס שלא שמענו עליו עד אז.

פרק שלישי, האימה:

מתחילים לקרוא ברשת על cmv, מסתבר שלוירוס הזה יש טווח רחב של פגיעות אפשריות. החל משום דבר (אמן אמן אמן) וכלה בעיוורון, חירשות ועד פיגור שכלי קשה.

פרק רביעי, טלפונים:

מתחילים סבב טלפונים. קובעים תור לבדיקת שמיעה, ראיה, אולטראסאונד מח, זיהומולוג ועוד מלא אותיות באנגלית. מטרת הבדיקות היא למפות את ההיקף של הפגיעה, אם יש. לדעת איזה מערכות נפגעו ועד כמה, ולפי זה להחליט על טיפול. חוץ מכל זה גם חוזרים שוב על הבדיקה הראשונה. מי יודע אולי הייתה טעות.

בנוסף, מתקשרים לרב שמואל אליהו, לקבל ברכה. הרב שמואל מוודא שמיצינו את כל האפשרויות הרפואיות, מברך אותנו, ונותן לנו סגולה מסויימת לעשות. אני קצת מתקשה לקבל את זה, אבל הרב אמר אז עושים.

פרק חמישי, אצל הפרופסור:

יום רביעי, אנחנו יושבים בתל אביב אצל אחד משני הזיהומולוגים הטובים בארץ (ככה אומרים). הוא בודק את הילדה, מרוצה מזה שקבענו את כל הבדיקות האפשריות (סחתיין, יהלי) וקובע איתנו פגישה לעוד חודש. אחרי שיחזרו התוצאות נחליט איך לטפל.

"תגיד, פרופסור", שואלת אותו יהלי, "מה הסיכוי שהבדיקה השניה תחזור שלילית?"

"בעיקרון אין סיכוי כזה", עונה הדוקטור, "הבדיקה היא בינארית. או שיש או שאין. אם הראשונה יצאה חיובית - יש וירוס".

"אז למה חוזרים על הבדיקה?" שואל החכמולוג אני.

"חוזרים". עונה לי הפרופסור. "שיהיה".

פרק שישי, הנס:

אתמול הגיעו תוצאות הבדיקה החוזרת. אין וירוס.

שלום רב,

תודה על השיתוף בחוויה הלא פשוטה.

מאחל לכם בריאות שלמה.

בברכה,
עו"ד עופר סולר

שלום רב

בעלי עבר צנתור שלא לצורך ובמהלך הצנתור נפגעו עורקים והושתלו לו סטנטים. היום הוא מוגדר חולה לב ושותה המון כדורים לצמיתות. הגשנו תביעה נגד בית החולים.

לאחרונה החלו כאבי ברכיים ומסתבר שיש בעיה אורטופדית והוא צריך לעבור ניתוח, האם פניה לבית החולים הנתבע עלולה לסכן במשהו את התביעה שהגשנו? הרי אם הוא נפגע שם למה לחזור לאותו מקום, למרות שבית החולים הזה הכי קרוב למקום מגורינו.

תודה

שלום רב,

אני סבור כי פניה חוזרת לבית חולים (בוודאי כאשר מדובר במחלקה שונה) אין בה פסול גם לאחר הגשת תביעת רשלנות רפואית. העבודה כי חלה התרשלות במקרה ספציפי אינה מלמדת בהכרח על כל הרופאים בבית החולים וזכותכם לקבל טיפול באותו בית חולים ואיני סבור כי העניין יפריע לתביעה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שאלה בקשר לחשד לרשלנות רפואית.
אבי סבל מבצקות ברגליים ומקוצר נשימה.
הוא הופנה ע"י רופאת המשפחה לבדיקות מקיפות וקיבל תרופה להקלת התסמינים. לאחר כחודש של טיפול חזרו אותם תסמינים יחד עם דופק לא סדיר. הוא הופנה לאישפוז בבית חולים לאיבחון ויצוב. הוא שהה שם כשישה ימים ואובחן כסובל מאי ספיקת לב. בבוקר יום השחרור מבית החולים קיבל זריקה וטען באוזניי כי אינו חש בטוב וכי נאמר לו ע"י הרופא כי עדיין לא התייצב כדי שישוחרר. כשעתיים לאחר מכן קיבל זריקה נוספת ושוחרר על אף שהוא חש שלא בטוב. הגיע אל ביתו בקומה הרביעית ללא מעלית, עלה במדרגות ועל סף הבית התמוטט. צוות החייאה הוזעק אך לאחר מכן נקבע מותו כתוצאה מדום לב. כל זאת כשעה לאחר השחרור מבית החולים. האירוע התרחש לפני כחודש בבוקר ה-8 באפריל.

האם יש מקום לתביעה בגין רשלנות רפואית?
תודה

שלום רב,

אין לי לצערי דרך להעריך האם שיחרורו של אביך ז"ל מבית החולים היה סביר והאם יש מקום לביעת רשלנות רפואית רק על בסיס התיאור שמסרת. אני סבור עם זאת כי המקרה בהחלט מצדיק בירור רציני ובחינה. הייתי ממליץ שתפנו אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לכם בקבלת התיעוד הרפואי ובהתייעצות עם המומחה הרפואי המתאים ביותר להערכת המקרה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר
03-7369253

שלום רב,

בילדותי בגיל 12-13 נשלחתי, לאבחנה, החליטו שיש לי דיכאון קל והמלצה לציפרלקס תקופה של חודשיים בערך.
כיום אני בחור ב-25 לאחר שירות צבאי בפלחהן צנחנים.
עד לשירות הצבאי האבחנה לא הפריע לי כלל או בכלל הייתי מוציא תצהירים כרגיל ללא שום בעיה.
לאחר שירות נגשתי לרופא להוציא הצהרת בריאות לרישיון נשק נדהמתי לגלות שאבחנה מגיל 13 מפריע לי מאוד לאחר לדיון קל עם הרופא משפחה החולט לקבל חוות דעת פסיכיאטרית חדשה.
לאחר חוות דעת של הפסיכיאטר, שאני כשיר לחלוטין והרופא המשיך לעשות בעיות עברתי רופא והוא אישר לי את הצהרת הבריאות כיום אני עובד באבטחה כבר כ-3 שנים ובעיה עדין שם כל פעם שמגיע לעשות הצהרה אני מפחד שלא אקבל את הצהרה כמו שתמיד קבלתי שאלתי היא ניתן למחוק את אבחנה מגיל 13

תשובה בבקשה

הריון ראשון, בטן הריונית לתפארת, עובר שמתהפך לו כל הזמן, תזוזות אין סוף, מועד 24 בפברואר. ומחכים... שנינו, בת יחידה למשפחה שמונה שלושה ילדים ובן יחיד למשפחה שמונה חמש בנות... מחכים ליורש הקטן שישתלט על שתי המשפחות.

20 לפברואר, חצות, כאבים עזים, כאב שמתגבר ולאט לאט נעשה בלתי נסבל...
נוסעים למיון, רמב"ם בחירה שנאלצנו לקחת ברגע האחרון למרות שכל התכנונים היו אחרת, בחרנו כי זה מה שהיה קרוב לעבודה של בן הזוג.

אחות קיבלה אותנו, אישרה, צירים!
להלך קצת היא הצעיה ואנחנו כזוג שמצפה להורות צייתנו לדבריה בלי היסוס...
דימום קל, אומרים הכל תקין... אבל את הכאב אי אפשר עוד לשאת... כואב בנשמה, כולי רועדת ובוכה...

מקבלים אותנו סוף סוף לחדר לידה, מנסה להתאפק ולא לבקש אפידרול... לבסוף נכנעת, הכאב חזק ממני...
שעה עוברת, כמו נצח, מקבלת זירוז לידה... והנה, פתיחה מלאה... מנסים ליילד, נכשלים... עוזבים אותנו לבד בחדר שומם, ריק מכל, השעות עוברות ואני כבר לא מרגישה כלום, רק בוהה בקירות וסופרת דקות על גבי דקות... שוב מנסים וכישלון, נעזבים עם הציפייה הכואבת והדאגות.

ופתאום כולם סביבי, זורקים לאוויר "ניתוח חירום", דפיקות לב העובר מאיטות... ואני מתכווצת מפחד, חותמת על מסמך שמסרו לי, לא יודעת מה כתוב שם, רק הבנתי שכך אציל את בני. חותמת, עכוז... מישהו אמר עכוז, מישהו אמר רואים אוזן... דפיקות לב, ערפל....

חדר ניתוח, אני צובטת את עצמי בבטן ובוכה ורועדת לבד שם, אומרת להם אני מרגישה אל תחתכו אותי, ואז... צולבים אותי וקושרים את ידיי... ואני מנסה להרים יד רציתי לבקש שישימו את הקטן עליי כשהוא יצא ו... זהו... אני לא מרגישה כלום... הרדימו אותי, שיהיה להם שקט ממני, אבל למה? לא אמרו לי הרדמה, לא ידעתי... אני כמהה למבט הראשון וגזלו אותו ממני...

חדר התאוששות... אני אומרת לבן זוגי יש דם, משהו לא בסדר, ואז... אני מאבדת הכרה...
מתעוררת, הרופא לוחץ על הבטן, כולם במצב כוננות גבוה, כאב לי נורא... התפרים, הסיכות מכאיבות בבטן, "די אתה הורג אותי" צעקתי וניסיתי במה שנשאר לי מכוחות להרחיק את ידיו ממני, העיקר שהכאב יעצור, די הורגים אותי, ושוב מורדת....
דיממתי במשך שש שעות, 21 מנות דם וניתוח חוזר...

"הרחם שלך היה סמרטוט, ניסינו לעצור את הדימום ולא הצלחנו, עשינו ניתוח "ניסיון" קשרנו את כלי הדם שמזרימים דם לרחם, ואז הצלחנו לעצור את הדימום" התגאה הרופא שלי "אבל תדעי לך, במצב אחר לא היית יוצאת משם, או שהיית מתה או שכורתים רחם" הגיבור "מציל החיים" מכריז.
ובן זוגי תוהה אז איך הרחם מקבל דם!! הרופא מתהדר בשיא הביטחון שיש כלי דם קטנים ש"אמורים" לספק דם לרחם... אמורים!!

אשפוז של שבוע, שיתוק כיבה, כבד מוגדל, כאבי תופת בבטן, בגב ובנשמה.
יום שמיני משתחררת עם הרך הנולד, עם האור של חיי, מניקה באהבה למרות כל הכאב...
יום ראשון בבית, שורדת... יום שני מנסה ולוקחת כדורים בעצת הרופא, יום שלישי קורסת... החום משחק... עולה ויורד בצורה חדה.
הכאבים משתקים אותי, הגוף רועד מכף רגל עד ראש, צמרמורת.

מקבלים אותי שוב למיון, בדיקות דם, CT וקובעים: כריתת רחם!
בת עשרים ואחת, ילד ראשון, כריתת רחם.
ואז כל המיון רועד מהצעקות שלי, הזיהום החל להתפשט בגוף ופגע בעצב הרגל, אני צועקת, צווחת את הנשמה, כולם מסביב בוהים בי, בוכים, מתקשים לקבל החלטה, ואז הרופא פסק, זה לא קבלת החלטה כל דקה קריטית, את במצב ספסיס "אלח-דם".
חותמים, שנינו...

בדרך לחדר ניתוח, לא מרגישה כלום, כנוצה אני, ללא כאבים, ללא מחשבות וללא כלום, רוח רפאים.

יום שישי, חדר ניתוח, אמרתי שלום לסבא שעמד מעל הראש (הרוח שלו) ראיתי אותו מאוד ברור ואני זוכרת טוב טוב, ולא הזיות, סבא נפטר שנים רבות לפני, אבל הוא היה שם בחדר ניתוח.

יום ראשון, טיפול נמרץ, מתעוררת, מבקשת את בן הזוג, ומתעקשת ששבת היום, עד שמראים לי יומן ומבינה שנמחק לי יום מחיי... גם את הרחם וגם את השבת לקחו לי...

תרופות נגד כאבים, צרחות שממלאות את המחלקה. דימום שוב... רופא שמתעלם ממני לגמרי דוחף לי איזה טמפון באורך לא ייתואר ואני צועקת והוא כועס ומבקש שאשתוק ומתעלם לגמרי ממני, ואני בוכה את הנשמה, כולי רועדת, כאובה ולו לא אכפת... שבועיים עברו...

משתחררת... בבית, שלוש לפנות בוקר, דימום חזק...
נוסעים, אני כולי רובצת בדם, בן זוגי דואג שלא אאבד הכרה...

מיון, מיטה לבנה שהפכה בין רגע לאדומה... ניתוח... שוב... אשפוז ואינספור בדיקות, מנסים להוכיח שמשהו אצלי בגוף לא תקין שגורם לכל זה... כל הבידקות תקינות... אני תקינה... אך ללא רחם...

21 למרץ, יום האם... לבד בלי הרך הנולד... כואבת הנשמה, מה יתנו עכשיו תרופות?
ששה ניתוחים, חודש וחצי אשפוז, כאבי תופת... משתחררת, עם יד על הלב, עם צלקת מכובדת, עם סימנים בכל הגוף מהמחטים, סימנים שעד היום לא יורדים...

שבע שנים אחרי... עדיין הפחד, עדיין הכאבים וחוסר האימון בכל מה שנקרא "רפואה".

שלום רב,

תודה על השיתוף בחוויה הקשה. אובדן רחם בעת לידה בשל דימום ו/או זיהום הינוסובוך מהקשים שיש. בחלק מהמקרים למרבה הצער ניתן למנוע את התוצאה הקשה בטיפול נכון ואז יש מקום לשקול תביעת רשלנות רפואית.
מאחל לך בריאות שלמה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

כל הכבוד שבחרת לשתף בחוויה הקשה שלך! זה מטורך על כמה מקרי רשלנות רפואית שומעים בזמן האחרון... ועוד בחדרי לידה, שזה אמור להיות המקום הכי בוטח ומוגן עבור כולנו. עצוב מאוד. עברת דבר קשה מאוד. כל כך צעירה לידה ראשונה לא ידעת בכלל למה לצפות. ואטימות של רופאים. שאם רק היו מקשיבים היו יכולים להציל הרבה. אין לי מנ לומר לך כל מה שאומר לא יהיה קרוב לכל מה שעברת.

יום שלישי שבוע 39 פלוס 6 יום החתונה של אחי קמה בבוקר הבטן קצת מוזרה לי עגולה ממש קשה איו תנועות מחכה עוד אוכלת מתוק ממש למרות שלא סבלתי מתוק בהריון.

מנסה לחכות לאיזה תנועה שלה כלום הלחץ מתחיל הבכי הפחד...

רצה לקופת חולים לעשות מוניטור עוברי - יש דופק ברוך השם אבל איו תנועות. ממש אחי מיתחתן בבקשה אל תעשי לי בעיות קטנה שלי המאפרת והמסרקת מחכות לי מחכה...

לא סובלת מוניטור עוברות 20 דקות ואומרת לאחות תפענחו אותו ותיתקשרו אלי אני הולכת לבית אחי מיתחתן היום חיכתי ליום הגדול הזה. הגעתי הביתה ניכנסת למיקלחת הבן שלי הגדול אמא יש לך טלפון זה מקופת חולים ביקשו שתגיעי מיד לפנות אותך לחדר לידה, המוניטור לא תקין!

חשכו עיניי בכי של החיים במיקלחת, אחי מיתחתן מה עושים? חוזרת לרופא שלי בקופת החולים. מה עושים? בודק אותי אומר לי הכל בסדר לכי לחתונה מקסימום תלכי מישם לחדר לידה.

חוזר לי החיוך תודה לאל הכל בסדר אפשר להמשיך להיתארגן ובינתיים יש לי צירים לאורך כל היום שלא ממש כאבו בקיצור אני מוכנה לחתונה.

מגיעים לאולם צילומים נשיקות לאורחים ולי מתחיל הלחץ הצירים עולים ועולים כואבים אחותי מזמינה לי אמבולנס זהו את הולכת.

אוף וכמה רציתי להיות בחתונה של אחי כמה חיכינו חמש דקות היתי רק באולם מגיעה לחדר לידה ופה מתחיל הסרט של חיי מוניטור עוברי לא תקין ושוב לא תקין איו פתיחה אבל יש צירים.

מקבלת אפידורל נירדם לי צד אחד של הגוף האטות הדופק של הפיצית שלי ושוב מיסתדר ושוב נעלם 20 רופאים בחדר שלי כל 2 דקות באים הולכים התחיל ב9 וחצי בלילה עד 4 בבוקר...

אני לא מבינה מה רוצים מימני מיתחננת שיעשו משהו כבר הילדה שלי בסכנת חיים (שמעתי בחצי אוזן שהאחיות דיברו על מצקוה עוברית או משהו כזה) עד שהגיע דוקטור שנהב מנהל מחלקת נשים באשקלון.

עכשיו ניתוח קיסרי - תוך דקה לא זכרתי כלום מורדמת על מיטה שלא חלמתי ולא רציתי להיות בה אז ברוך השם ילדתי בת 2700 בניתוח קיסרי חירום קשה מאוד מאוד. החלמה קשה ממש אבל יש לי נסיכה בידיים שווה הכל.

בחתונה של אחי לא היתי הכל מהשם תודה לך על מתנה שקיבלתי עמנואל שלי.

שלום רב,

תודה על השיתוף בחוויה - מאחל לך ולמשפחתך בריאות שלמה ונחת.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שלום עורך דין סולר,

עברתי צינתור בזרוע ימין, בלילה התפתח מצב שהוגדר כבצקת עקב נפיחות וכאבים חזקים.

בזרוע שמאל הותקן בתחילת האשפוז לפני הניתוח ברז לאינפוזיה, בלילה הגיע סטג'ר תורן, בדק, העריך והכניס לי דרך ברז האינפוזיה חומר הרגעה.

הנפיחות והכאב פחתו אך בבוקר דיווחתי על גירוי וצריבה בזרוע שמאל, דיווח שנענע בביטול שזה יעבור...

מזה חודש וחצי התפתחו פצעים רק באזור האמה חאורך הווריד, האמההבוערב עם צריבה וגירוד.
מבית החולים נפנפו אותי וטענו שאין שום תעוד למקרה או לטיפול ועל כן לא היה ולא נברא...

מאחר ויש לי רגישות לחומר מסויים חשבתי שניתן לי חומר שאליו אני רגיש וכל בקשתי שלא נענתה לקבל מידע על החומר נתקלה בביטול.

בהתייעצות עם שני רופאי עור + אלרגולוג הם קבעו שתגובה כזו רק באמה ולאורך הווריד אינה אלרגיה אלא טיפול עם זיהום או של המזרק או של האמפולה או של הברז.

יש כיסוי, חיפוי והסתרה ללא שום תיעוד.

מה עושים?

שלום רב,

הצעד בבירור המקרה הוא לקבל את מלוא התיק הרפואי. לפי חוק זכויות החולה זכותך לקבל העתק ממלוא התיעוד הרפואי. אני מציע כי תפנה למחלקת רשומות רפואיות בכתב ותבקש לקבל את התיק. לאחר קבלת התיעוד מומלץ להתייעץ באופן מסודר בפגישה עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

שאלה לי אליכם: לפני 10 חודשים נולד לי נסיך במהלך ניתוח קיסרי חירום והכל בסדר תודה לאל. השאלה שלי היא כזו בתחילת ההריון שבוע 9 בערך הגעתי לחדר מיון עם דימום רציני מאוד בבדיקה במיון נמסר לי כי עברתי הפלה ורצו לשים לי כדורי ציקוטק לניקוי הרחם.

ביקשתי עוד בדיקה ובדיקת אולטרסאונד לפני הכדורים הרופא במיון התבאס עליי וקרא לרופאה אחרת שתבצע מוניטור עוברי והדופק של העובר היה לא הכי ברור.

שוחררתי הביתה לנוח (ללא הכדורים) וזומנתי למחרת לביצוע גרידה. לפני הגרידה עשו לי שוב אולטרסאונד והפלא ופלא יש דופק וההריון תקין.

בידי יש שני טפסים בהבדל של יום שבאחד כתוב אין דופק העובר התמוסס ובשני שלמחרת כתוב יש דופק הריון תקין! להזכירכם הילד שלי היום בן 10 חודשים.

אפשר לתבוע את בית החולים על רשלנות רפואית במקרה הזה? על עוגמת נפש? על הפזיזות? על זה שהרופא היה לא אנושי וזילזל בי?

אשמח למענה

שלום רב,

כדי לקבל פיצוי ממשי בגין התרשלות בטיפול יש להוכיח כמובן את ההתרשלות וכן את הנזק שנגרם. במקרה זה בהחלט יתכן שהטעות שנעשתה בבדיקה הראשונה הינה בגדר התרשלות (יש להתייעץ עם מומחה רפואי בתחום הגניקולוגיה) אולם מאחר ולא נגרם נזק לטווח ארוך אני חושש כי היקף הפיצוי שיפסק לא יהיה רב. בגין נזק שיכול היה להיגרם לא פוסקים פיצוי. מציע כי תתייעצי בפגישה מסודרת עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכת המקרה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר

לא יאומן כי יסופר!
אני חושבת שהייתי פונה למשרד הבריאות. ואולי גם לאיזה כתב טלוויזיה- זה ממש זלזול וצריך לטפל בזה. יכולה להגיד שכשאצלי גילו שאין דופק בקופת חולים ונשלכתי למיון, הרופא בבית חולים עשה לי אולטרסאונד מאוד מאוד מאוד ארוך של איזה חצי שעה לפחות על מנת לבדוק 80 פעם שאכן כך המקרה.

הרופאים לצערנן מתיחסים לעוברים שלנו כאל חפצים לא רצויים כל דבר הכי קטן הם מבקשים צאיתנו ציק צאק להתפטר מהם בלי מיצמוץ של שניה .
גם אני עברתי בהריון האחרון שלי מירורים נפשיים אחת לשבוע כשכל הרופאים פה אחד לחצו עלי לוותר על אחת מהעובריות כי היא קטנה לטעמם ,הריון שלם עם בדיקה אחת לשבוע ועם אותו לחץ של את חייבת לעשות הפלה
טפו טפו היא נולדה לאחות תאומה והיא הכי מדהימהההה בעולם
אין בוקר שאני לא מסתכלת עליה ומודה לבורא עולם על הצלחה במבחן האמונה כי רק הוא קובע ולא שום רופא שבעולם.

השם נתן לנו ואין לאף רופא זכות לשכנע אותנו לוותר עליהם.

תתבעי אותם על רשלנות רפואית בלי לחשוב פעמיים!

הבת שלי ב 9 וחצי חודשים אובחנה עם עיכוב התפתחותי. היתה לי לידה קשה. קשה מאד. הפנו אותי לניתוח קיסרי רק אחרי שהיו בעיות בבדיקת מוניטור והילדה היתה במצוקה קשה כנראה...

נכון להיום הילדה איננה זוחלת, לא יוצרת קשר עין, לא עושה ביי ביי, כפיים (למרות שאנחנו מנסים ללמד), יש לה היקף ראש מעט גדול, היא בעולם משלה.

היא וורבלית, אומרת הברות, היא יושבת (רק אם מושיבים אותה, לא באופן עצמאי), היא מתהפכת לשני הכיוונים, מתגלגלת להביא חפץ שהיא מעוניינת, היא מתעניינת יותר מצלילים.

אני מעט חוששת שזה אוטיזם וכל כמובן שאנחנו התחלנו איתה מעכב התפתחותי.

כפי שציינתי, בזמן הלידה היתה מצוקה עוברית ואיחור בהפניה שלי ללידה בניתוח קיסרי. הילדה היתה עם ירידת דופק והיו עוד בעיות במוניטור. הרופאים אחרי הקיסרי אמרו שהכל בסדר כנראה בעיקר בשביל להרגיע אותי.

האם יכול להיות קשר בין הלידה הקשה למצב והבעיות התפתחות של הילדה? האם יצא למשרד שלכם לטפל בתביעות כאלה? האם יש בכלל דרך להוכיח שהמצוקה של הילדה בלידה היא שמובילה לבעיות שיש לה היום?

אנחנו די חסרי אונים. במצוקה. לא יודעים מה לעשות ונשמח להכוונה של עורך דין מנוסה.

אנחנו גרים בבאר שבע - הלידה היתה בבית החולים סורוקה.

מה דעתכם? מה אתם יכולים להגיד? אשמח לשמוע עורך דין אחרי שהבנתי שאתם מתמחים במקרים כאלה....

שלום רב,

ראשית אאחל לכם כמובן בריאות שלמה.

בהחלט יתכן קשר בין בעיות ההתפתחות של הילדה ומצוקה עוברית בלידה.

במהלך הלידה עלולה להתרחש ירידה באספקת החמצן לעובר מה שמתבטא במוניטור העוברי. ירידה כזו באספקת החמצן עלולה במקרים מסויימים לגרום למרבה הצער גם נזק מוחי אשר עלול להתבטא בעיכוב התפתחותי.

בגילאים צעירים דוגמת גילה של ביתך (פחות משנה) לעיתים קשה להעריך את היקף הנזק אולם כמובן שמומלץ לערוך בירור מוקדם ככל הניתן.

משרדנו אכן טיפל ומטפל במספר ניכר של תביעות בגין מצוקה עוברית אשר גרמה לנזק מוחי(כולל גם מקרים שארעו בסורוקה).

אני סבור כי אוכל לסייע לכם בהכוונה ויעוץ ומציע כי תצרו עמי קשר טלפוני בהקדם האפשרי.
חשוב כבר בשלב זה של גיל צעיר לדעת אילו בדיקות לערוך (למשל MRI מוח) וכיצד לפעול וכאמור נוכל לסייע מניסיוננו.

משרדנו עובד מזה שנים רבות בשיתוף פעולה עם מיטב רופאי הילדים ונוירולוגים ילדים ונוכל לסייע לכם גם בהפניה למומחים אלו הן לצורך אבחון וטיפול והן לקבלת חוות דעת בהמשך.

את מוזמנת ליצור עמי קשר טלפוני בהקדם.

למשרדנו סניף בבאר שבע ונוכל לקיים פגישות יעוץ ולטפל בתיק בסניף בבאר שבע.

כאמור אני לרשותכם ומציע שנשוחח טלפונית.

בברכה,
עורך דין עופר סולר
052-3596150
03-7369253

סיפור הלידה של מילה 20.4.19
שבוע 40, בדיוק בתאריך המשוער.

בקיצור?
מעבר מליס לשיבא עם צירים ופתיחה
סיפתח לידת מים במרכז לידה טבעית שיבא

אחרי ליל הסדר. חמי וגיסתי ישנו אצלנו.

התעוררתי בשש וחצי, דיי הפך לשיגרה בימים האחרונים. קצת כאב שלאט לאט מתגבר. כאבי ווסת מעוממים... זה לא בא בגלים אלא כאב שמתגבר. בביקורת מעקב הריון הסבירו לי שאלו התחלה של צירים. חוויתי כבר כמה פעמים של שעה, שעתיים כאלה ואז זה נעלם אז בנתיים לא הערתי אף אחד.

לקראת שמונה בבוקר אני מדווחת לקרן הדולה שלי, היא מאשרת שנשמע צירים ולהתחיל לתזמן. נמצאי הבית מתעוררים, נותנים בי מבט, אני מהנהנת שהתחלנו ויאללה.

נכנסתי לשטוף את עצמי, בעלי מכין את החדר כפי שחלמתי, מכין לי אוכל, מניח עלי את הטנס וגיסתי דולה מלידה לא זזה ממני בעיסויים, שמנים ונשימות משותפות.

מתחילה לשתות פלור ופארטוקל, מכניסה קפסולות של נר הלילה. (בשבועות שלפני חששתי לזרז אז לקחתי רק בשבוע האחרון מינונים נמוכים מאוד).

קראנו את תסריט הלידה שלי ונזכרנו בכוס יין... אני לא שתיינית דגולה. שתי לגימות ונרדמתי סוף סוף... ישנתי בערך שעה, שעה וחצי כשהתעוררתי הגיע הסימן שחיכיתי לו. רציתי לצאת לבית חולים שיש איזה סימן נוסף ולא רק צירים. התחיל דימום קל קל והצירים היו תכופים ועוצמתיים יותר.

ב-15:00 יצאנו לליס.
נכנסים 'מתקתקים' כניסה.
פתיחה שלוש וחצי, צוואר מחוק, צירים סדירים, מוניטור תקין... את מוכנה לחדר לידה.

רק ש... "יש עומס וחדר לידה טבעי לא פעיל היום. את יכולה ללדת טבעי בחדר רגיל."
התגובה האטומטית שלי הייתה "זה לא אותו דבר... את יודעת את זה... מבט לקרן (דולה) ורז ( בעלי) הולכים לתל השומר?"

רז מיד אומר לקרן להתקשר לתל השומר לוודא שפנוי ויוצא לשחרר אותנו.

בזמן הזה אני נכנסת לשירותים מבינה שהדימום התחזק גם הצירים. שואלת את קרן אם זה הגיוני לעשות את זה... אני לא בטוחה שאני יכולה... רז נכנס (אמרתי לקרן בהכנה... איפה שיהיה קשה רז יבוא ויקח אותנו את הצעד הבא) הבעתי חשש... התגובה שלו הייתה.. "רצית משהו, יש חלום, הולכים לעשות אותו."
השתחררנו עם הבטחה לרופאה שאנחנו ישר לתל השומר. משטח החתלה, נשימות ויאללה תל השומר.

17:00 נכנסים לקבלה ואני מבלה ציר בכריעה.
מתחילים תהליך קבלה.

קודם כל שקט ושלווה לעומת ליס ולאורך הדרך גם כשהיה קשה הרגשתי שהם איתנו, בעדינות והקשבה עמדנו בנהלים על אף שהיה מאתגר.
כנראה מהמעברים הגברת הקטנה הלכה לישון והמוניטור יצא רגוע. תהליך הקבלה לקח שעה וחצי, כל פעם הוסיפו 10 דק' כדי לראות מוניטור פעיל.

18:30 נכנסים לחדר לידה טבעית ישר למקלחת חמה עם הכדור. האטה בקצב, הלידה לא מתקדמת.

דורית המיילדת המקסימה מציעה לעשות משהו עדין עם צעיף. בציר היא עוטפת את הבטן ומזיזה את הצעיף קלות כדי לסמן לה לרדת.
כל הצעה שבאה ממנה הגיעה עם המון עדינות וחזרה שרק אם אני רוצה, אני לא חייבת כלום, אפשר גם לחכות... הסכמתי לנסות.

21:50 פתיחה 6-7. לא התקדמות משמעותית. היא שואלת אם אני רוצה סטרפינג. שוב מזכירה שלא חייבת... הסכמתי. הרגשתי שאני מתחילה להתעייף, לא רציתי שיהיה מאוחר מדי.

ברגע שעשתה לי את הסטרפינג זה הטיס אותי ללידה. נכנסתי למקלחת והרגשתי את הירידה, את החום. פשוט חזרתי ואמרתי שצריך לצאת דורית ניסתה לשאול מה אני מרגישה, אמרה שאני נשמעת בלידה, עשינו בדיקת פתיחה זריז כדי שיהיה אפשר להכנס לאמבט ויאללה נכנסים. (נכנסים רק בפתיחה 8)

בהתחלה נסיתי להיות על הברכיים, שבעלי יהיה מקדימה... מהר מאוד הוא בא אחרי נתן לי משענת והתחילו צירי לחץ.

הרגשתי את זה בכל הגוף. כל ציר הגוף שלי נמתח. הרגשתי איפה היא בדיוק. שתי צירים ראשונים הרגשתי שאם אני לוחצת היא יוצאת אבל נתקפתי פחד. הרגשתי שאין מקום מספיק, שאם אדחוף אקרע .. המחשבות רצו לי בראש ולא יכולתי לדבר אותן רציתי לבקש לשנות תנוחה או למצוא דרך לשמן אבל זה היה בלתי אפשרי.
בינתיים הייתה החלפת משמרות. דורית המקסימה לא יכלה לעזוב באמצע ונשארה בחדר.

נוספה אלינו פנינה. הייתי בחדר עם שתי מיילדות ודולה.

פנינה נגשה אלי ושאלה אם אני מפחדת, שלידה זה מפחיד. הזכירה לי לנשום.

שתי לחיצות בזעקת עולם ותחנונים לעזרה. הראש בחוץ. הגוף בחוץ.

לבד. רק אני. כולם מסביב מעודדים במילים אבל אף אחד לא נוגע בי.

23:32 מילה הגיחה לעולם לתוך האמבט עם אבא ואמא.

שלום,

תודה רבה על השיתוף בחוויה, מאחל לכם בריאות שלמה ונחת רבה.

בברכה,
עורך דין עופר סולר