נוירולוגיה - Neurology

תחום התמחות העוסק בתפקוד מערכת העצבים המרכזית וההיקפית בגוף. רשלנות רפואית עשויה להתגלע בגין חוסר אבחון, אבחון מאוחר או שגוי של של מחלות וליקויים, שסיבתם עצבית, בהם: מומים מולדים, מחלות זיהומיות וניווניות, גידולים במערכת העצבים, שבץ מוחי, טרשת נפוצה, פרקינסון, ניוון שרירים ובעיות דמנציה ובעקבות כך, השהיית מתן טיפול רפואי נדרש או החלטה על  טיפול, אשר אינו מתאים לנסיבות המקרה.

בנוסף, עשויה לקום עילת רשלנות רפואית בגין ביצוע בלתי מקצועי של ניתוחים נוירוכירורגיים במערכת העצבים. ניתוחים אלה נחשבים לפרוצדורות מורכבות, המצריכות מידה רבה של מיומנות ורגישות וביצועם, אגב הפרת חובת הזהירות וסטיה מסטנדרט ההתנהגות המצופה מרופא סביר, עשוי להשליך על המישור הגופני ולגרום לתופעות של חולשה בשרירים, רפיון, שיתוק ונכות.

ראה גם: אבחון מאוחר, אבחון שגוי, אירוע מוחי, חובת הזהירות, מבחן הרופא הסביר, מום מולד, ניתוח גב ועמוד שידרה ונכות.

נזק גופני - damage Physical / Bodily damage

תביעת רשלנות רפואית מתמקדת בנזקי גוף, שארעו לתובע כתוצאה ממעשהו או מחדלו של הנתבע. הנטל להוכחת סוג הנזק שנגרם, היקפו ומידת אחריותו של הנתבע בגרימתו מוטל על התובע, זאת בהתבסס על חוות דעת רופא מומחה מטעמו, המעידה על רשלנות בטיפול, אשר בעקבותיה נוצר הנזק וקובעת את אחוזי הנכות, שנגרמו בעטיה. במקרי חוסר בהירות לגבי נסיבות התרחשותו של האירוע (לדוגמא, בהיעדר רישום רפואי מפורט), מורה לעיתים בית המשפט על העברת נטל ההוכחה לכתפי הנתבע, לצורך הצגת ראיות לפיהן, במעשהו או מחדלו לא הפר את חובת הזהירות, שחלה עליו ולא חרג מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנו במסגרת מבחן הרופא הסביר ולפיכך הנזק לא נגרם בעטיו.

ראה גם: העברת נטל ההוכחה, חובת הזהירות, חוות דעת רופא מומחה, מבחן הרופא הסביר ורישום רפואי.

נזק כללי ונזק מיוחד - special damage, General damage

• נזק מיוחד - שיעור ההוצאות והתשלומים לגבי נזקים, הניתנים לחישוב מפורט והוכחה מדוייקת, בהם נשא התובע ממועד קרות העוולה וגרימת הפגיעה ועד מועד מתן פסק הדין בתביעה, קרי, נזק המתייחס לעבר.
• נזק כללי - אומדן ההוצאות שצפוי הניזוק לשאת בהן בהמשך ובכלל זה סוג נזק, אשר לא ניתן לחשבו במדוייק אלא בדרך הערכה, כדוגמת ראש נזק של כאב וסבל, כלומר, נזק הנושא פני עתיד.

נזק ממוני -  Pecuniary damage / Financial damage 

ראש נזק עיקרי במסגרת תביעת רשלנות רפואית, הכולל נזקים, אשר ניתנים לכימות ולהערכה בשווי כספי. בין סוגי ההוצאות, הבאים בגדרי נזק ממוני ונפוצים בתביעות המוגשות בתחום:

• הוצאות רפואיות - בגין ביצוע בדיקות וטיפולים ורכישת תרופות, לרבות הוצאות נסיעה הכרוכות בכך.
• הצטיידות במכשור רפואי ואביזרי עזר נדרשים.
• אובדן כושר עבודה - הפסדי שכר והשתכרות בהווה ובעתיד.
• היעזרות בגורם מסייע לצורך התנהלות יומיומית.
• הוצאות התאמת דיור במקרה נכות.

בשל אפשרות הערכת שוויו בכסף, נחשב נזק ממוני לסוג נזק פשוט יותר להוכחה או להפרכה ואשר ניתן לתומכו בראיות דוגמת מסמכים רפואיים, חשבוניות וקבלות בגין הוצאות, במסגרת חוות דעת רופא מומחה אשר מוגשת בתיק, הקובעת גם את אופי הנכות שנגרמה ודרגתה.

ראה גם: אובדן השתכרות, חוות דעת רופא מומחה, נכות ופיצוי כספי.

נזק נפשי - Mental damage

ראש נזק המוגדר בדרך שיורית ככל פגיעה שאינה ממונית, קרי, לא ניתנת להערכה או לביטוי בשווי כסף. בין סוגי הנזק הבאים בגדרי נזק נפשי לא ממוני: עוגמת נפש, כאב וסבל פיזי ורגשי, תסמונת פוסט טראומטית, דיכאון וכן אובדן הנאות החיים. 

סוג נזק זה הינו מורכב וסבוך יותר להערכה, באשר מדובר במדד אינדיבידואלי וסובייקטיבי ובפגיעות שמטבען קשה לכמתן ואף הוא דורש הוכחה במסגרת חוות דעת רופא מומחה, אשר תקבע את אופי וחומרת הנכות - זמנית או קבועה.

ראה גם: חוות דעת רופא מומחה, נזק ממוני, נכות ופיצוי כספי.

נזק ראייתי - Evidentiary damage

נגרם עקב חוסר בהירות לגבי נסיבות גרימתו של הנזק, כפועל יוצא ממחדליו של הנתבע בהם - בתביעות רשלנות רפואית: הימנעות מביצוע בדיקות שניתן היה לספק באמצעותן ממצאים עובדתיים או הפרת חובת הרישום הרפואי המוטלת על הרופא מכוח חוק זכויות החולה. במקרים אלו, שעה שהערכאה המשפטית התרשמה כי מצב דברים זה מקשה על יכולת הניזוק להוכיח את תביעתו, ייתכן וייקבע, כי נגרם לו נזק ראייתי ויוחלט על העברת נטל ההוכחה על כתפי הנתבע. אז יידרש הנתבע להציג ראיות, לפיהן לא התרשל וכי בהתנהלותו לא הפר את חובת הזהירות או חרג מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנו במסגרת מבחן הרופא הסביר. 

ראה גם: העברת נטל ההוכחה, חובת הזהירות, חוק זכויות החולה, מבחן הרופא הסביר, פקודת הנזיקין ורישום רפואי.

ניהול סיכונים - תהליך מתבקש בכל מוסד רפואי, שנועד לזיהוי טיפול והקטנת הנזקים של טעויות, כשלים ומקרי רשלנות רפואית במוסדות רפואיים לסוגייהם. קראו בהרחבה אודות ניהול סיכונים ברפואה

ניהול מידע: קראו בהרחבה בנושא

ניתוח גב ועמוד שדרה - Back and spinal column surgery

הליך כירורגי פולשני, המשתייך לתחום האורטופדיה ומצריך לעיתים גם התערבות נוירולוגית או נוירוכירורגית, אשר חושפת את המטופל לסיכון מוגבר של התפתחות נזקים גופניים ועצביים. 

עילת רשלנות רפואית תקום בגין:

• הפניה נחפזת לביצוע הניתוח, בבעיות דוגמת פריצת דיסק, אשר ידוע כי נרפאות בחלוף תקופה ובאמצעות טיפול מתאים במשככי כאבים והקפדה על מנוחה.
• הפרת דרישת השגת הסכמה מדעת של המטופל טרם ביצוע הניתוח.
• משגים במהלך הניתוח עצמו ובכלל זה אי התייחוסת להיבט הנוירולוגי וגרימת נזק לעצבי עמוד השידרה - עד נכות ושיתוק.
• חוסר השגחה אחר התדרדרות במצבו של המטופל והתעלמות מתלונותיו על כאבים לאחר הניתוח, תוך השהיית התערבות רפואית, הנדרשת למניעת נזקים נוירולוגיים בלתי הפיכים.

ראה גם: אוטונומיה של החולה, אורטופדיה ונוירולוגיה.
 
ניתוח לב - operation Heart

הליך רפואי פולשני, המתייחס לשני סוגים נפוצים של ניתוחים:

• ניתוח לב פתוח - לצורך ביצועו יש להפסיק באופן מלאכותי את פעילות הלב ולהסתייע במכונת לב-ריאה למטרת אספקת הדם לאיברים השונים וחמצונו. היות והלב אינו מתפקד בעת הניתוח ניתן לעשות בו את כל הנדרש, לרבות פתיחתו. בין ניתוחים אלה נמנים: ניתוח מעקפים, החלפת אחד משסתומי הלב, תיקון פגם לבבי דוגמת חור באחת המחיצות וכדומה.
• ניתוח לב סגור - מתבצע שעה שהלב מצוי בפעילות מלאה ומזרים דם לאיברים והמערכות בגוף. לדוגמא: ביקוע המסתם שבין העלייה לחדר השמאלי.

עילת רשלנות רפואית תקום בגין מספר סיבות:

• אי עמידה בדרישת השגת הסכמה מדעת של המטופל טרם הניתוח.
• ביצוע הניתוח בחוסר מיומנות ומקצועיות, תוך הפרת חובת הזהירות וסטיה מסטנדרט ההתנהגות המצופה מרופא סביר.
• חוסר השגחה אחר הידרדרות אפשרית במצבו של המטופל בתום הניתוח והתעלמות מתלונותיו על כאבים, אשר הובילו לחוסר אבחון או אבחון מאוחר של קריש דם, שנוצר בעקבות הניתוח, המצריך התערבות מיידית ומתן טיפול להמסתו.

ראה גם: אבחון מאוחר, אוטונומיה של החולה, חובת הזהירות, מבחן הרופא הסביר, צינתור, קרדיולוגיה וקריש דם. 

ניתוח קיסרי - Caesarean section

אחת משיטות הלידה המיוחדות, במסגרתה מחולץ העובר מרחם האם דרך חתך המבוצע בבטנה. ההליך נערך תחת הרדמה אפידורלית או כללית ומבוצע כניתוח אלקטיבי - מוזמן מראש או כניתוח חירום, מפאת סיבות שונות, הקשורות באם ובעובר. עילת רשלנות רפואית עשויה לקום בגין:

• אי השגת הסכמה מדעת של היולדת טרם ההליך.
• ביצוע הניתוח בחוסר מיומנות ומקצועיות תוך הפרת חובת הזהירות שחלה על הרופא וסטיה מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנו במסגרת מבחן הרופא הסביר.
• רשלנות הכרוכה במתן זריקת האפידורל או החומר המרדים וכן חוסר השגחה אחר מצבה הרפואי של היולדת בסיום הניתוח, אשר עשויים להוביל להחמצת גילוי היווצרות תסחיף ריאה או קריש דם ואי מתן טיפול רפואי נדרש להצלת חיי היולדת.                                                    

ראה גם: אוטונומיה של החולה, אפידורל, חובת הזהירות, לידה, מבחן הרופא הסביר, קריש דם ותסחיף ריאתי. 

ניתוח פלסטי - Plastic surgery

ניתוח המבוצע במטרה לשחזר רקמה או איבר, שניזוקו עקב טראומה, תאונה, כוויה וכדומה או לשיפור המראה החיצוני של המטופל, במסגרת ניתוח אלקטיבי קוסמטי. בין הניתוחים הפלסטיים הנפוצים מתחום האסתטיקה: ניתוחי שדיים - הגדלת והקטנת חזה, ניתוחי אף, שאיבת שומן, מתיחת פנים - העלמת קמטים, הרמת עפעפיים וכדומה. 

עילת רשלנות רפואית תקום בגין:

• חוסר עמידה בדרישת השגת הסכמה מדעת של המטופל טרם ביצוע הניתוח.
• אי בירור הרקע הרפואי של המטופל והתחקות אחר מצב בריאותי, המונע ממנו לעבור את הניתוח.
• ביצוע הניתוח באופן בלתי מיומן ובחוסר מקצועיות, תוך הפרת חובת הזהירות וסטיה מסטנדרט ההתנהגות הנדרש מרופא סביר, אשר גרם למטופל נזקים דוגמת צלקות או כוויות.
• חוסר השגחה אחר התדרדרות במצבו הגופני של החולה בתום הניתוח.

היות ומדובר בהליך רפואי, אשר אינו מבוצע באופן חיוני למטרת הצלת חיים, מחמירה המערכת המשפטית עם רופאים פלסטיקאים, שנמצאים אשמים בתביעות רשלנות רפואית.

ראה גם: אוטונטמיה של החולה, חובת הזהירות, טיפול אסתטי ומבחן הרופא הסביר.

נכות - Disability, handicap

מגבלה בתפקוד גופני או נפשי, שסיבתה פגיעה פיזית או לקות נפשית, עקב מום מולד, מחלה, תאונה, חבלה מכוונת וכדודה. אופי הנכות - זמנית או קבועה ודרגתה, הניתנת לכימות והערכה באחוזים, נקבעים בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי. שיעור הקצבאות והגמלאות שישולמו לנפגע על ידי המוסד לביטוח לאומי, נגזר מדרגת הנכות, אשר נקבעה לניזוק בחוות הדעת, שניתנה על ידי וועדת בדיקה רפואית מטעם המוסד, בפניה התייצב. סכום הפיצוי שפוסקת הערכאה המשפטית עבור ניזוקים בתביעות רשלנות רפואית, מבוסס אף הוא על דרגת הנכות, שנקבעה על ידי הביטוח הלאומי וממנו מנוכים הסכומים, אשר משולמים על ידי המוסד, בהתאם לעקרון מניעת כפל תשלום. 

ראה גם: ביטוח לאומי, מום מולד, נזק ממוני ונזק נפשי. 

נתיחה לאחר המוות - Autopsy, postmortem, necropsy

ניתוח ובדיקה של גופה לאחר המוות, המבוצעים במטרה להתחקות אחר נסיבות המוות ולאתר את הגורם הפיזיולוגי או הסביבתי, שגרם לו לצורך חקירה במקרה של עבירה פלילית ויידוע המשפחה (בארץ אמון על כך המכון לרפואה משפטית). סיבה נוספת לביצוע נתיחה לאחר המוות הינה מטעמי מחקר - לצורך למידה על המבנה האנטומי של הגוף האנושי ולקידום רפואה מונעת, למטרת גילוי מוקדם של לקויות תורשתיות למשל.

עילת רשלנות רפואית עשויה להתגלע בגין ביצוע הניתוח בחוסר מקצועיות ובהיעדר המיומנות הנדרשת, אשר הובילו לממצאים מוטעים בגין סיבת ונסיבות המוות לאשורם והסקת מסקנות שגויות לעניין איכות הטיפול, אשר ניתן למנוח והוביל לכאורה למותו. 

ראה גם: אבחון שגוי, חובת הזהירות.