חשוב להבהיר כי הכנס איננו גוף מחליט, כי אם גוף ממליץ בלבד. כמו כן, העמדות וההמלצות של משתתפי הכנס מבטאות את הדעות המקצועיות האישיות שלהן ולאו דווקא בהכרח את העמדה הרשמית של הגוף הארגוני אליו הם משתייכים.

הכנס קיבל את שמו ממיקומו הראשוני בשנת 2000, מלון הייאט בים המלח, אם כי במהלך השנים הוא הזיז את מיקומו למקומות אחרים זולת ים המלח. משך הכנס הנו יומיים. כנס ים המלח ה-18, לדוגמא, נערך בימים 13-14 בחודש מרץ 2018.

כיצד מתנהל כנס ים המלח?

על מנת להגביר את יעילותו, לכנס ים-המלח השנתי ישנה מתכונת קבועה וקפדנית.

תחילה נקבע נושא הכנס על ידי הוועד המנהל של המכון. ראו בהמשך את רשימת נושאי הכנס בין השנים 2000–2018.

לאחר מכן ועדת ההיגוי של הכנס בוחרת 3 צוותי עבודה, אשר מכינים מבעוד מועד טיוטות של ניירות עבודה אודות האספקטים השונים של נושא הכנס.

טיוטות ניירות העבודה מונחות למטרת דיון בפני משתתפי הכנס, וזאת מתוך מטרה להגיע למירב ההבנה ולגיבוש נייר עמדה והמלצות מוסכמות על דעת כל המשתתפים. למרות שהמשתתפים בכנסים באים מארגוני בריאות בעלי אינטרסים שונים, ואף מנוגדים לעתים, ברוב השאלות נעשה מאמץ שהדיון יהיה פתוח, צמוד לעובדות, ונעדר התנצחויות. כתוצאה מכך נוצרה מסורת המבטיחה שגם בעלי דעות מוצקות נחשפים לטיעונים נגדיים, ולהנמקותיהם. כך, לפחות, מצהיר המכון הלאומי.

בתום הכנס נערך דו"ח סופי, אשר מסכם את החלופות שנדונו בכנס ואת המלצותיו. הדו"ח הסופי מובא אל שולחן שר הבריאות והנהלת משרדו, וזאת מתוך תקווה שהם ישקלו את יישומן ואת הדרכים לכך. לפי הצהרות המכון, הניסיון שלו מלמד כי חלק מהמלצות אכן תורגמו לדפוסי פעולה ממשיים, אולם לא ניתנו על ידו דוגמאות להמחשת טענה זו.

רשימת נושאי כנסי ים-המלח מאז שנת 2000

להלן רשימת הנושאים שנדונו בכנסי ים-המלח בין השנים 2000–2018 למעט שנת 2014, שבה לא נערך כנס.

כנס ים המלח לשנת 2018: "אחריות מקצועית – עת לרפורמה?"
כנס ים המלח לשנת 2017: "המטופל במרכז – אתגר בעידן החדש"
כנס ים המלח לשנת 2016: "נתוני בריאות – קריאה להסדרה"
כנס ים המלח לשנת 2015: "עיצוב מחדש של מערכת הבריאות"
כנס ים המלח לשנת 2013: "האחריות לבריאות – סוגיות בלתי פתורות"
כנס ים המלח לשנת 2012: "ביטוחי הבריאות בישראל: התפתחויות, קשרי גומלין, בעיות, ומתווים לפיתרון"
כנס ים המלח לשנת 2011: "היערכות המדינה לקראת הזדקנות האוכלוסיה"
כנס ים המלח לשנת 2010: "מערכת הבריאות בעידן הדיגיטלי"
כנס ים המלח לשנת 2009: "מדוע רפורמת לא מתבצעות?"
כנס ים המלח לשנת 2008: "משאבי אנוש במקצועות הבריאות"
כנס ים המלח לשנת 2007: "קופות חולים: המשטר התאגידי, הגבולות, וסלי השירותים"
כנס ים המלח לשנת 2006: "התנהגות בריאותית כיעד לאומי"
כנס ים המלח לשנת 2005: "תחרות ורגולציה במערכת הבריאות"
כנס ים המלח לשנת 2004: "בית החולים במערכת שירותי הבריאות"
כנס ים המלח לשנת 2003: "פערים ואי-השיוויון במערכת הבריאות"
כנס ים המלח לשנת 2002: "התוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי"
כנס ים המלח לשנת 2001: "היבטים ברפואה הקהילתית: רפואה ראשונית, רפואה מקצועית, ותגמול רופאים בקהילה"
כנס ים המלח לשנת 2000: "מערכת הבריאות בעשור הבא: המשך הרפורמה"

כנס ים המלח לשנת 2018

כאמור, כנס ים-המלח לשנת 2018, אשר התקיים במהלך הימים 14-13 במרץ 2018, עסק באתגרים הכלכליים, החברתיים, הרפואיים, המשפטיים והאתיים שמציב תחום הרשלנות הרפואית בארץ, ובנחיצותה של רפורמה בתחום זה.

בכנס השתתפו בכירי מערכת הבריאות והאוצר בישראל, מתווי מדיניות ומקבלי החלטות, בהם מנכ"ל משרד הבריאות, מנהלי קופות החולים, בתי החולים, נציגי אקדמיה ומכוני מחקר.

בכנס זה נדונו הסוגיות המרכזיות הבאות:

• האם במסגרת סטנדרט הטיפול הרפואי, הפסיקה עברה מסטנדרט הרופא הסביר לסטנדרט הרופא הנדיר קראו בהרחבה...
• חלופות ותוספות למנגנון יישוב הסכסוכים שקיים במערכת הבריאות, כגון שיטת "אין אשם" ו/או הפניה להליך הגישור
• מנגנוני ניהול שונים של המערך הביטוחי בגין רשלנות רפואית

במהלך הכנס נחשפו נתונים שונים אודות היקף תביעות הרשלנות הרפואית בארץ במהלך השנים 2005–2015 ובהם הנתונים הבאים:

• בגין תביעות רשלנות כנגד מוסדות רפואיים ממשלתיים במהלך השנים 2005–2015 שולם סך כולל של כ-2.23 מיליארד ₪. פרופ' אבי ישראלי, יו"ר הכנס ויו"ר ועדת ההיגוי שלו, אף העריך כי בשנת 2017 הרשלנות הרפואית תעלה למערכת הבריאות לפחות מיליארד ש"ח
• חלה עלייה של כמעט פי שניים בסך התשלומים עבור תביעות בגין רשלנות רפואית, וזאת מסך של כ-138 מיליון ₪ בשנת 2005 לסך של כ-262 מיליון ש"ח בשנת 2015
• חלה עלייה מתמדת במספר התביעות בגין רשלנות רפואית כנגד המוסדות הרפואיים הממשלתיים מ-597 תביעות בשנת 2005 ל-1,008 תביעות בשנת 2015

*פרופ' אבי ישראלי משמש גם כמדען הראשי במשרד הבריאות והנו אחד משיאני השכר במשק ומנכ"ל משרד הבריאות בעבר

פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, שהיה שותף בצוות ההיגוי של הכנס, טען בהתייחס לעלייה בכמות התביעות בגין עילת העדר הסכמה מדעת והפרת חובת הגילוי בין רופא למטופל, כי חשוב להרחיב את ההכשרה המקצועית של הרופאים גם בכל הקשור להסכמה מדעת של החולה, אבל יש תחושה שנושא זה יצא מפרופורציה.

פרופ' רונן אברהם מאוניברסיטת תל אביב, שחוקר את נושא הרשלנות הרפואית בארץ ובעולם, והיה אף הוא שותף בוועדת ההיגוי של הכנס, הציג את המלצותיו והתייחס לצורך ברפורמה מבוססת ראיות ואמת אובייקטיבית.

לדבריו, במחקרים שנעשו בארה"ב בדקו מקרים שונים של רשלנות רפואית וראו שמערכת המשפט מגיעה לתוצאה נכונה לגבי 75% מהפעמים. תביעות שווא מוגשות רק ב-0.4% מהמקרים ומהוות רעש רקע. עוד נמצא שתביעות מוצדקות אינן מוגשות ב-98% מהמקרים.

פרופ' אברהם גם מתח ביקורת על שמירת התחקירים הפנימיים שמתבצעים על ידי בית החולים במקרים של רשלנות רפואית וזאת באופן סודי ובלתי נגיש.

לגישתו, כאשר בית החולים עושה תחקיר ושומר אותו לעצמו, כך שהוא יודע מה קרה, אבל משפחתו של החולה אינה יודעת, זה חמור במיוחד.

עוד טען פרופ' אברהם כי כיום יש נתונים רבים שנצברו במשרד הבריאות, אך נתונים אלו אינם נגישים לאקדמיה לשם עריכת מחקרים ולתועלת הציבור.

מכל מקום, מסקנותיו והמלצותיו של כנס 2018 אשר מסוכמות במסגרת הדו"ח הסופי של כנס זה, אמורות כאמור להיות מועברות לסגן שר הבריאות כיום, הרב יעקב ליצמן, ולהנהלת משרדו, על מנת שהם ידונו בהן ובאופן יישומן.

המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות

המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות, אשר אחראי על עריכת כנס ים המלח מדי שנה, הינו עמותה עצמאית שמאגדת בתוכה חוקרים, מנהלים, וקובעי מדיניות בתחום הבריאות מכל מגזרי המשק: משרד הבריאות, קופות החולים, בתי החולים, האוניברסיטאות ומכוני המחקר.

כנשיא המכון משמש שר הבריאות. מוסדות המכון כוללים חבר נאמנים, ועד מנהל, ועדת מחקר, ועדת ביקורת ומנהל מדעי.

אחת ממטרותיו העיקריות של המכון הנה לבחון ולהעריך את השפעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994 על שירותי הבריאות בישראל, בהיבטים של איכות, יעילות ועלות.

סעיף 52(2) לחוק זה קובע כי תפקידיה של מועצת הבריאות כוללים בין היתר: "לקיים מעקב אחר ביצוע החוק ולערוך מחקרים, סקרים וחוות דעת מקצועיות באמצעות מכון שיקבע השר".

בהתאם לכך קבע שר הבריאות כי המכון הלאומי ישמש למטרה זו וזאת באישור מועצת הבריאות מיום 24.6.1995.  

בנוסף למטרה זו, המכון פועל על מנת להשיג גם את המטרות הבאות:

• ייזום ומימון מחקרים בנושאי ארגון ומנהל הבריאות, כלכלת הבריאות ואיכות השירותים ותהליכי קבלת ההחלטות במערכת הבריאות
• יצירת במה ומקום מפגש לקיום דיון מקצועי וציבורי בתחומי הארגון, הניהול וקביעת מדיניות הבריאות בישראל
• עידוד שיתוף פעולה מדעי בין-תחומי ורב-מקצועי ברמה הלאומית בין כל הגורמים, ניהוליים ואקדמיים, שעניינם קידומה של מערכת הבריאות הישראלית

למעשה, פעילותו העיקרית של המכון הנה הענקת מענקים לביצוע מחקרים שמטרתם העיקרית היא להעריך את ישומו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי ואת השפעתו על שרותי הבריאות בישראל. לשם כך מפרסם המכון מדי שנה קול קורא להגשת הצעות מחקר, אשר נשלח למוסדות ולחוקרים העוסקים בנושא וכן מתפרסם בעיתונות.

הקול הקורא עשוי לעתים להדגיש ולהזמין הצעות בנושאים ממוקדים יותר וזאת בהתאם להמלצות של מועצת הבריאות, משרד הבריאות, או מוסדות המכון.

ההצעות הרלוונטיות עוברות תהליך מקובל של הערכת עמיתים בארץ ובחו"ל, כאשר ההחלטה הסופית היא בידי ועדת המחקר של המכון. מעת לעת מוזמנים החוקרים להציג את ממצאיהם ולדון עליהם בפורום המתאים.

בנוסף לעריכת כנסי ים המלח, ובמטרה לעודד שיח מדעי וציבורי ושיתוף פעולה של כל הארגונים והאישים המובילים במערכת הבריאות, באקדמיה ובממשל, מקיים המכון סדרה קבועה של פעילויות נוספות.

סדרה זו כוללת מפגשים במסגרת מועדון החוקרים, פורום מדיניות של בכירי מערכת הבריאות, סדנאות, הכנס השנתי וכן כנס בינלאומי אחת לכמה שנים. כמו כן המכון מוציא לאור כתב עת ייחודי מסוגו בישראל, אשר מוקדש למחקר במדיניות בריאות בשם: Israel Journal of Health Policy Research.

קראו עוד בנושא: האם התנצלות של הרופא עשויה למנוע הגשת תביעת רשלנות רפואית?