אמא שלי נפלה במקלחת ודפקה את הראש.
לקחתי אותה לוולפסון ושם עשו סי.טי. ואמרו שהיא בסדר ושיש לה גידול בראש.
כעבור חודש אפילו פחות היא התחילה להיות מבולבלת ולהפיל מהיד דברים. לקחתי אותה לניורולוג של כללית וביקשתי סיטי נוסף. הנורולוגית אמרה שאין צורך מספיק הסיטי מבית החולים ונתנה לה כדורים נגד סחרחורות.
כעבור שבועים אמא שלי לא הרגישה טוב מפקקת ורידים ברגליים וביקשה להתפנות לבית חולים. הפעם לקחתי אותה לתל השומר.
ובגלל שלא הייתי רגועה מבחינת הראש ציינתי בפני הרופאים והם עשו סיטי נוסף. לאחר קבלת התוצאות הודיעו לי שהזעיקו מנתחים מהבית ומכינים חדר ניתוח מכיוון שיש דימום חזק בראש ולא נשאר לה הרבה זמן לחיות וחייבים ניתוח מציל חיים. לאחר ניתוח ראשון היא עברה עוד ניתוח בראש.
גידול התברר שאין לה.
האם יש עילה לתביעה נגד וולפסון וכללית על רשלנות רפואית?
תיאור המקרה נשמע חמור ולדעתי יש מקום לברר את המקרה באופן מסודר באמצעות קבלת מלוא התיעוד והתייעצות עם מומחה רפואי מתאים בתחום ההדמיה והנוירוכירורגיה. בפרט יהיה צורך לבחון את דיסק בדיקת ה - CT הראשונה מוולסון כדי לראות אם כבר בבדיקה זו ניתן היה לאבחן דימום.
לא ציינת בפניה איזה נזק נגרם לאימך וכמובן שצריך יהיה גם לבחון האם באבחון מוקדם של הדימום ניתן היה להקטין את הנזק או למנוע אותו לחלוטין.
כל ההריון עבר תקין הגענו לשבוע 34 ואמרתי לבעלי שלא ראיתי תקטנה בבטן הרבה זמן הלכתי לרופא נשים רפואה דחופה אמרתי שיש לי קצת כאבים ונכנסתי לבדיקה עשינו אולטרסאונד הכל תקין בדיקת שתן ולחץ דם בדיקת שתן יצא חלבון +1 לחץ דם 91/140 הרופא אמר הכל בסדר ושלח הביתה.
יומיים אחרי אני מגיעה שוב לרפואת דחופה לראות שהכל תקין לאחר שבדקתי לחץ דם אצל דודתי ראיתי שהלחץ דם שלי די גבוהה 95/141 שזה סימן שיכול להעיד על רעלת הריון. חזרתי לרפואה דחופה ושם בדקו לי גם לחץ דם וראו תוצאה זהה עשינו בדיקת שתן והחלבון עלה ל+2 ובנוסף דם בשתן והרופא שלח הביתה ואמר שהכל תקין !
יצאתי משם בוכה בהרגשה שיש לי משהו הרי לא הגיוני שאחרי יומיים במקום להשתפר זה מחמיר התקשרתי לבעלי בוכה הוא אמר לי יש לך הרגשה תלכי למיון וכך עשיתי במיון כתבו בתיק הגיעה על דעת עצמה שהרופא אמר שהכל תקין אבל בכל זאת לקחו בדיקות דם ואמרו לחכות בחוץ אחרי שעתיים מגיעות התוצאות ואותי מכינים כבר לאישפוז בלי הסבר כשנכנסו לרופא שאלתי מה קורה אני צריכה ללכת יש לי סידורים בבית הוא אמר שאני מתאשפזת במחלקה להריון בסיכון גבוהה ושמו אותי בחדר שמאחורי תחנת האחיות כדי להיות קרובה אלהם.
שאלתי מה קורה הכל בסדר אם התינוקת הרופא אמר שיש לי רעלת הריון מתפתחת אמרתי לרופא איך הרי הייתי פעמיים בבריאות האישה ואמרו שהכל תקין הוא אמר שזה המצב כרגע ובמקרה הגרוע ניילד אותך.
במשך שלושה שבועות אני מאושפזת במקלחת לסיכון גבוהה ואז הגיע היום שהכאבי ראש התחילו לכאוב מידי ואז הגיע גם הטישטוש בראייה. הכנסו אותי לחדר לידה במהירות ונתנו זירוז ומגנזיום. כל הלידה ראיתי כמו מסך שחור שלא לדבר על זה שאין לי מושג מי היה איתי בלידה שערכה 3 שעות בפתיחה מלאה היא נולדה ואותי השאירו בחדר לידה להשגחה של עוד 24 שעות לראות שעברה הרעלת הקשה שבגללה הייתי בסכנה. היא נולדה ברוך ה בריאה.
השאלה האם יש במקרה שלי רשלנות רפואית לפי הניסיון שלכם בתביעות על סיבוכים בלידה.
כדי להעריך אם היה מקום לאבחן את רעלת ההריון בשלב מוקדם יותר יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה בתחום הגניקולוגיה והמיילדות.
יש לקחת בשבון כי במקרה זה למרבה המזל ובשל התעקשותך לא נגרם נזק קבוע לך או לתינוקת ולכן לכאורה גם אם יתברר כי הייתה התרשלות בטיפול יש לשקול האם תביעה תהיה כדאית כלכלית שכן עלות תביעה כזו (בעיקר עלות חוות הדעת הנדרשות) אינה קטנה ואילו הפיצוי במקרה של סבל מוגבל בזמן אינו צפוי להיות רב.
מציע כי תערכי יעוץ מסודר עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכת המקרה.
נלך אחורה בזמן.
2.11 בוקר שלם יושבת במשרד הפנים עם צירים שרק מתחזקים.
יוצאת משם ישירות למרכז בריאות האישה - מפנים למיון.
מגיעים למיון - מחיקה 70% פתיחה 1.5 ס"מ
משחררים.
7.11 (יום אחרון בעבודה) צירונים כל הבוקר עד שבשעה 11 מתחילה להרגיש תחושת חולי כללית ומשלשלת נונסטופ - ככה התחילה הלידה הראשונה שלי. הולכת לבית למנוחה.
בלילה צירים מתוזמנים 3/5 דקות. אבל בעוצמה חלשה יחסית.
8.11 ביקורת אצל הגניקולוגית שלי - הכל תקין אין חדש.
10-11.11 שישי בבוקר קמה נפוחה ו"בשלה" מרגישה בלב שזה יקרה היום / מחר . כל השבת צירונים.
12.11 מוצ"ש בלילה. בערך בשעה 1:20 לאחר יחסי מין מתחילים צירים חזקים יותר מתמיד. "ברוך בורא הזרע"
מתחילה לתזמן - לא סדירים בכלל ולא צפופים - כל 7/10/15 דקות. אבל כל ציר - וואחאדדדד ציר!!
2:00 מחליטה לעשות מקלחת - אומרים שזה שיטה לבדוק אם מדובר בצירי לחץ או צירי לידה.
2 דק מתחת למים ומגיע ציר!!!! סוגרת ת'מים דופקת צרחה! בעלי בא בריצה מנגב אותי מלביש אותי ומתלבש. "הולכים למיון. שלא תלדי לי בבית"
מתלבטת. כי הצירים לא סדירים בכלל ובין ציר לציר אני מתפקדת רגיל - מפעילה מייבש עם בגדים לבן הבכור מסדרת לו תיק למקרה שנלך למיון ונשים אותו אצל חמותי... ויש לי טראומה מהלידה הראשונה שהיינו במיון מלא פעמים סתם.
3:00 אומרת לבעלי "אם רק היתה לי ירידת מים היינו יודעים שזהו חייב ללכת."
3:10 אומרת לו "טוב תישאר לבוש. תוריד נעליים התיק לילד מוכן התיק שלי מוכן. בוא ננסה לישון מקסימום מתחזק - נקום ונצא."
עולים למיטה אחרי ממש כמה דק מתחיל ציר. אני מנסה לקום משכיבה לישיבה - פוק. ירידת מים (3:19)
אוקיי קמים נוסעים לחמותי שמים את הילד וממשיכים לעין כרם (מגבעת זאב דרך רמת שלמה - סיבוב ענקי דרך ארוכה לפנינו)
4:15 נכנסים למיון כולי נוטפת מים והצירים מתחילים להיות צפופים וסדירים.
4:45 בודקים פתיחה - 4 ס"מ
צורחת לאפידורל. אדישים.
5:10 בודקים פתיחה - 6 ס"מ
עוברים לחדר לידה. עושה מקלחת בישיבה - מרגיע קצת את הצירים. יוצאת עולה למיטה ומתחננת לאפידורל. אומרים שמחכים לתוצאות ספירת דם. צועקת עליהם - יש לי תוצאות מודפסות מלפני שבועיים ויומיים! לא. חייבים עד שבועיים. לא יום יותר. מתחילה להתווכח - תוך כדי צירים כן? עד שנכנעים.
5:50 מגיעה מרדימה מתחילה להכין לאפידורל.
5:55 מחוברת לאפידורל מחכים 10-15 דק שישפיע החומר.
בודקים פתיחה - 7 ס"מ
6:05 לחץ!!!! והאפידורל מתחיל להשפיע.
בודקים פתיחה - הללויה! פתיחה מלאה!!!! (תוך 10 דק קפץ מ7 לפתיחה מלאה. שוק!) יאללה ללחוץ!
אחרי כמה דק של לחיצות יש ירידות בדופק של פצפצית שלי. נכנסות לחדר עוד 2 מיילדות ו3 רופאים - אחד מהם טווילללללל ומלחיץ אומר לי "מלכה. אני צריך שתוציאי את התינוקת שלך. אחרת נצטרך לעזור לה לצאת."
כולי לא מבינה מה מו מי. מנסים שוב - לחיצה שתיים ויאללה. ואקום. לא מסכנים את הקטנה...
6:17 מתחילים ואקום.
6:19 פצפצית שלי בחוץ. שבוע 39 בדיוק. גונחת קצת אז מיד לאחר שקילה ושניה בידיים שלי לוקחים אותה לבדיקות.
(הביאו לי אותה רק לקראת צהריים - סביב 12:30)
אחרי רבע שעה מהלידה השיליה עוד לא יצאה. קצת ואקום והיא בחוץ. בזמן שתופרים אותי יש עוד 2 רופאים שנוברים וחופרים בשיליה. יש ספק קל לשלמותה. שמעתי מספיק מקרים שבהם נשארה שארית שליה ברחם. לא במקרה שלי.
בסוף מכריזים "מזל טוב!" (לא אומרים מזל טוב עד שהשיליה לא בחוץ...)
אז זה סיפור הלידה הסופר מהיר שלי.
לא סתם אומרים שלידה שנייה הכל רץ ולא לחכות בבית הרבה.
העניין הוא כזה:
מאז הילדות היו שמים לב אצלי לתופעה של עיניים בגוון צהוב, הרופאים בקופת חולים עשו בדיקות וחשבו שייתכן שיש צהבת אבל אחרי כל הבדיקות המעיקות הכל תמיד משום מה נמצא תקין והגיעו למסקנה שזאת תופעת "ז'ילברט" והכל תקין. סביר להניח שבהתייחס להנחת ה"תקין" החד פעמית בילדות החליטו כל פעם שהכל תקין כי הרי בדקו את העניין ויש הסבר (קצת מוזר לפי מה שאמרו הרופאים כי התופעה בעיקר ידועה ליוצאי מזרח ואני לא אבל מכיוון שעשו בדיקות כנראה הכל טוב ויאללה נדלג).
בגיל 25 התגלו אצלי בכיס מרה אבני מרה ועשו לי ניתוח לכריתת הכיס מרה - שגם על זה כולם אמרו שזה קרה בגיל ממש ממש ממש צעיר, אבל כמובן שיש יוצאי דופן אז נדלג...
לפני כשנה הייתה לי תקופה של כחודשיים שהייתי מרותק למיטה בצורה כזו שאחרי בערך כל 5 שעות שינה הייתי קם לשירותים, הדופק היה עולה מהקימה ל 130 הייתי חוזר למיטה לעוד 5 שעות של שינה וזיעה מטורפת - על זה נאמר כמה וכמה פעמים במרפאה שכנראה זה וירוס, תשכב, שתה מים ויעבור (חודש וחצי לא עבר) מה גם בדיקת דם טרחו לעשות רק כשבוע וחצי אחרי, ואחרי בערך פעם 4 שהגעתי למרפאה.
חשבתי ללכת לרופא אחר, קשה לי לתאר את המצב שהייתי בו.
לבקשתי לראות רופא אחר אמרו שהרופא שלי נמצא ולא ניתן להכנס לאחר ולשלי גם רק בעוד יומיים כי עכשיו אין לו תורים והוא אמר לי כבר לשכב ולשתות מים אז אין מה לעשות וכל זה בערך כ 3 שבועות שלשכב ולשתות מים לא עזר בגרוש.
באחד הימים יצא לי להגיע לבית חולים כשכבר נמאס מהיויו והרגשה שאני הולך להתפגר בקצב הזה, תוך 5 דקות רק מלהביט בי הרופא לפי הזיעה/צבע עור/דופק וההתנשפות גילה שיש לי אנמיה המוליטית, אישפזו אותי לכמה ימים ומאז אני במעקב אצל המוטולוג עם תקלות כאלה ואחרות.
עכשיו כשאני חושב אחורה, האנמיה גורמת לעלייה בבילירובין, בילירובין גבוה עלול לגרום לאבני מרה.
השאלה בעצם היא כזאת:
1. האם ניתן היה לגלות את המחלה בעודי ילד ולתחזק את רמת החיים עוד מאז?
2. האם אפשר היה להמנע מניתוח הסרת הכיס מרה?
3. האם אפשר היה לבלום את הבעיות הקיימות כרגע בטיפול מוקדם?
4. כיצד ניתן לבסס את הטענות שלי?
5. האם יש סיכוי שהקופות חולים יקחו את האחריות על הפיספוס הקטן שנמשך כ 25 שנה?
6. מי יכול לייעץ בסיפור הזה בצורה עניינית?
7. יכול להיות שיש כאן מקרה של רשלנות רפואית שמצדיק תביעה ופיצויים?
כדי להעריך אם היה מקום בטיפול סביר וראוי לאבחן את הבעיה של אנמיה המוליטית בגיל צעיר יותר והאם באבחנה מוקדמת ניתן היה למנוע את נזקיך כולם או חלקם יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי שלך ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים.
ככל שיתברר כי היו סימנים לבעיה אשר רופא סביר היה תריך לאבחן אותה וכי אבחון מוקדם היה מונע את סבלך ומקטין נזקים יתכן שיש מקום לשקול תביעה.
אני מציע כי תפנה ראשית אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך באיסוף מלוא התיעוד הרפואי ובהמשך בהתייעצות עם מומחה רפואי מתאים.
קראתי את הכתבה שלכם על וירוס ה-CMV ואני מקווה שתוכל לתת לי מענה על מנת שאבין האם יש מצב של רשלנות רפואית במקרה שלי לפי הניסיון שלך.
לדתי את בני, תינוק cmv אה-סימפטומטי ביולי. כעת הוא בן ארבעה וחצי חודשים. ילד מאוד לא רגוע, בוכה המון בצרחות מטורפות, הכל קשה לו, חסר נחת וסובל מאי שקט. אחיו הגדול לעומת זאת אינו כך כלל...
בעקבות גילוי ה cmv בשבוע 9 להיריון, היה לי הריון מלא בחרדה ואי שקט. השתתפתי במחקר בבית החולים בלינסון ונטלתי את התרופה במשך כשלושה חודשים. מי השפיר יצאו שליליים אך העברתי שלושה חודשים בסטרס רב עד קבלת התוצאות.
מאוחר יותר בהריון הוא נדבק ונולד עם הוירוס. גם המשך ההיריון עבר בקושי רב והייתי חולה כמעט לכל אורכו. אני תוהה האם יש קשר בין הדברים. האם המתח שליווה את ההריון הזה הביא לכך שהתינוק שלי ממש לא רגוע? אני יודעת ש cmv הוא גורם מתח גדול בהיריון ולכן הייתי מעוניינת לדעת האם תינוקות ה cmv סובלים בדרך כלל מתופעות דומות של אי שקט ומזג קשה?
האם לדעתך יכול להיות זה מקרה שמצדיק תביעת רשלנות רפואית ויכול להיות שמגיע לנו פיצויים? איך בודקים לעומק מקרה כזה?
אני עברתי הפלה לאחר שהרופאים אמרו לי שהעובר נבדק בווירוס CMV ובמהלך סקירת מערכות ראו שינויים במבנה ראש שלו. הרופאים אמרו שקיים סיכוי מאד ודאי שהתינוק יוולד עם מומים קשים ואחרי התלבטות לא קלה עברתי הפלה... מאחלת לכל בנות ישראל רק טוב, בריאות ותינוקות בריאים.
רופאת הנשים שלי בזמנו בכלל לא שלחה אותי לבדיקות דם שך תחילת היריון, אלא רק לאחר שדרשתי אותן (ואני גננת בבית תינוקות, ושאלתי אותה אם זה מהווה סיכון להיריון) וגם אז גיליתי לבד באינטרנט שאני חיובית והיא? נעלמה.. כבר לא ענתה לי לשיחות והודעות כשרציתי לדעת מה זה אומר. הכל גיליתי לבד, והיא לא חזרה אליי לעולם. פשוט חוסר אחריות.
כל אמא בהריון צריכה עורך דין צמוד בשביל לעבור את התקופה הזאת בלי טעויות של רופאים... עצוב
גם אצלנו הרופא טעה ולא בדק cmv מתחילת ההריון ויש לציין שלפני הכניסה להריון הטבעית בצענו טיפולי הזרעות וגם שם הוא לא בדק את ה cmv שזה גרוע לדעתי אבל לפי מיטב הבנתי מקווה שאכן הבנתי נכון אין לרופא נשים כל חובה לבדוק cmv לפני ההריון בתחילתו ובאמצע משמע שגם אם יש רשלנות רפואית אין כל חוק שמחייב אותו לבדוק זאת (אני מקווה שאני ובעלי הבנו נכון).
היריון ראשון- שלילית. ידעתי שיש איזה עניין עם הCMV, ולכן כשהתחלנו לחשוב על היריון שני ביקשתי מרופאת הנשים בדיקות דם כדי לבדוק אם נדבקתי בטווח שמאז הלידה ועד אותו רגע של ההחלטה להתחיל לנסות.
בהתחלה היא די ניסתה למסמס את זה ואמרה שהבדיקות האלה לא קריטיות כי היום אני יכולה להיות שלילית ומחר חיובית, אז מה שחשוב זה לעשות אותן בהיריון, אבל בסוף נתנה.
חצי שנה אחרי, כשכבר הייתי בתחילת ההיריון, גיליתי שאני חיובית. אין לתאר את הלחץ וההיסטריה.
בתכלס, רק כתוצאה מזה שקראתי המון באינטרנט ושאלתי בקבוצות פייסבוק ידעתי בדיוק מה לבקש ממנה - אם לא הייתי מבקשת הפניה לזיהומולוג וליתר הדברים, כנראה שהם לא היו נעשים.
בנוסף, היו כל מיני הפניות שהיא נתנה - אבל היו ממש שגויות! ורק אחרי בירורים וחיטוטים הבנתי מה ב ד י ו ק לבקש ממנה (כולל הקוד הספציפי שצריך להיות בהפניה). תהליך מתיש נפשית. המזל היה שהיא לא התעקשה, וכל הפניה שביקשתי היא מיד הוציאה לי.
ברור שכל פעם שומעים על מקרים של רשלנות רפואית, כי לא כל הנשים יודעות לחקור לבד ולבדוק מה בדיוק צריך לעשות, וזה שהרופאים לא עושים את העבודה שלהם כמו שצריך ומותירים לנו האזרחים הפשוטים (ועוד נשים בהריון) לעשות את העבודת מחקר הרפואית זה אבסורד.
על פניו מהמקרה שתיארת אני סבור כי כדאי לבדוק את המקרה לעומק כדי לבחון אם ניתן לבסס תביעת רשלנות רפואית. אני מניח כי יהיה מורכב לבסס את הקשר בין הנזק לבין המצב בהריון בהעדר ממצאים אובייקטיבים בבדיקות MRI מוח אולם כמובן שיש לבחון זאת. כדי לבחון את המקרה באופן רציני ומסודר יש צורך לעיין בתיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי. מצתיע כי בשלב ראשון תפני אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכת המקרה ואיסוף התיעוד.
ילדת ה cmv הנהדרת שלי בת חודש וחצי.
היא נפלאה, יפייפיה ובעיקר א-סיפטומטית.
אנחנו לא הובחנו בהריון היות והיתי מחוסנת ונדבקתי בהדבקה שניונית והילדה נולדה חיובית.
עד כאן הכל ויפה, כולל בדיקות תקינות ומעקב כפול גם באיכילוב וגם אצל פרופ בילבסקי ההורס.
אז איפה הבעיה?
גיסתי בהריון ומאז שהילדה הובחנה ( בגיל 5 ימים) יש נתק נוראי במשפחה.
מתייחסים לאוצר שלי כאל מצורעת.
רופא הנשים של גיסתי אמר לה שאסור לה להיות באותו חלל עם הבת שלי (שזה הזוי, כי לדברי פרופ בילבסקי הסיכוי שלה להדבק ממנה קטן מהסיכוי להדבק מהילד שלה עצמה שנמצא בגן).
חמותי, שלא ככ מבינה, בחרה צד ואנחנו זנוחים כאילו משהו לא בסדר עם האוצר שלי.
בעלי כאוב ופגוע והסיטואציה ממש לא נעימה.
מעבר להתמודדות שלנו ( כי ביננו גם כשמאובחנים כא-סמפטומטים עדיין יש פחדים וחששות שמא תהיה ירידה עתידית בשמיעה) עם הוירוס אנחנו צריכים להתמודד עם יחסי ציבור לא טובים לילדה.
לפני שבועיים ילדתי בבית החולים הדסה עין כרם בשעה טובה את בני המתוק.
והנה סיכום: למרות שלכל אחות ורופא שפגשתי אמרתי שיש לי מי שפיר עם CMV חיובי - לקחו רוק ורק אחרי שהוא יצא חיובי לקחו שתן. הם בעצם לקחו מיד שתן אבל בגלל שחיכו לתוצאות של הרוק השתן התיישן והם לקחו דגימת שתן פעם שניה...
לכן, הייתי צריכה לחזור על עצמי כמו תוכי ולכל אחות, רופא ילדים ואחר שבאו לטפל בילד להגיד שהוא חיובי ולא צריך לחכות לתוצאות של השתן, אלא לעשות מיד את כל הבדיקות.
אז מצד אחד יש שם רופאים שמבינים ומומחים אבל בפועל צריך להיות עם יד על הדופק כמו בכל מוסד גדול שכזה... כי הטיפול עובר בין הרבה אנשים...
הם מאוד מקפידים שם ולא משחררים אף אחת הביתה עד שלא עושים את חמשת הבדיקות שזה: רוק+שתן, ספירת דם ותפקודי כבד, קרקעית העין, אולטראסאונד מוח וברה.
אבל, לגבי הברה הבדיקה שהכי התעכבה עשו לי אותה לפני השיחרור רק בגלל שהייתי אחרי קיסרי והתעכבתי בעצמי שם והיתה שביתה אז התורים היו פנויים. אז יתכן ועם הייתי יולדת ויב"ק ולא היתה שביתה אז היו משחררים עם הזמנה לתור לאחר כך...
אני אמא ל3 שיהיו בריאים אחרי הלידה השנייה גיליתי גוש בחזה בתקופה זאת לקחתי גלולות והבאתי עוד נסיך לעולם באותו הזמן עברתי פעמיים ביופסיה עד שהחליטו להוציא לי אותו ואסרו עלי לקחת גלולות אז החלטתי לעשות התקן תוך רחמי - פחדתי מוות אבל לא הייתה ברירה :/
באותו רגע שהרופאה סימה להכניס את ההתקן עשתה לי אולטרסאונד על הבטן ואמרה שהוא לא יושב טוב ושום פעם האי נעימות הזאת....(מיותר לצייו שעושים את זה במחזור) ואז אמרה לי שהיא לא מצליחה לתפוס אותו והפנתה אותי למיון נשים שם עברתי מסע ממש לא נעים לא רוצה לספר לכם כמה רופאים חיפשו את ההתקן וכמה צילומים לבסוף אמרו לי שהוא חדר את הרחם ועבר לחלל הבטן עברתי ניתוח ולסקופיה עם חתך בבטן ובטבור בקיצור עברתי גיהנום.
הרופאה אמרה שצריך לבדוק בהמשך מה יהיו ההשלכות של הניתוח... רק בעוד כמה חודשים!
מה אתם אומרים - זאת רשלנות רפואית? לתבוע את הרופאה על הרשלנות שלה? האם המשרד שלכם טיפל בתביעות רשלנות רפואית מהסוג הזה בעבר ויש לכם ניסיון במקרים דומים?
אני סבור כי המקרה מצריך בירור מעמיק מדוע בעת ההחדרה של ההתקן הוא חדר את דופן הרחם, זהו סיבוך שעלול להתרחש אך יכול גם להתרחש בשל התרשלות בעת ההחדרה. יהיה בכל מקרה כדאי להמתין פרק זמן כדי להעריך אם אכן נגרם חלילה נזק קבוע בשל המקרה כדי להעריך את כדאיות התביעה וסיכוייה.
את מוזמנת ליצור עמי קשר טלפוני לקבלת יעוץ והסבר נוסף.
וואו ממש מקרה לא נעים אבל אני בספק שתזכי בתביעת רשלנות רפואית כזאת. למיטב ידיעתי צריך להוכיח כאן שהייתה רשלנות רפואית ולא טעות. הגבול מאוד דק וזה בהחלט יכול לקרות שהרופאה לא הצליחה להרכיב טוב את ההתקן אבל ידעה זאת והפנתה אותך לבית חולים להמשך טיפול ולא הביתה... תחשבי שלא הייתה שמה לב שההתקן לא יטשב טוב והיית מגיעה לבית חולים אחרי יום יומיים ואולי יותר במצב גרוע יותר... תבדקי עם עוד שמתמחה לדיני רשלנות שיש כאן סיכוי... או שייתכן אפשר לתבוע על עוגמת נפש.
אני בגיל 20 הלכתי למיון עם כאבי בטן בצד ימין.. עשו בדיקת שתן להריון שיצא שלילי והחליטו ללא שום בדיקות נוספות שזה פנדציט.. עברתי ניתוח ושבועיים אחר כך גיליתי שזה היה הריון ולא באמת פנדציט.. אגב יש לי 5 ילדים. בכל ההריונות היה לי את אותו הכאב.. ובחרתי שלא לחשוב אפילו על תביעה.. בסה"כ יצא לי מהסיפור ילדה מושלמת.. קשה לי עם זה שעל כל פיפס לוקחים היום עורך דין והולכים לבית משפט להגיש תביעה.
יש לי ילד מקסים בן 15. 15 שנה הילד מקיא, משלשל, רזה להחריד בשנים מסויימות ומנופח להחריד באחרות.
זה התחיל ביום שהוא הגיע מבית החולים. הקאות בלתי פוסקות. אמרו לנו שזה ריפלקס. רצנו בין רופא לרופא. בשלב כלשהו התחיל להופיע דם בהקאות. וכל פעם נתנו טיפול נקודתי ואמרו "עד שהוא ישב זה יעבור. עד שהוא ילך זה יעבור".
שנים רבות הבן שלי לא ישן יותר משעה שעתיים רצוף בלילה ותמיד התעורר ביקיצות אימה של כאב. שנים רבות הבן שלי היה על הידיים כל יום כל היום. שנים רבות שהבן שלי הפסיד כל שנה עשרות ימי גן או עשרות ימי בית ספר.
כאשר הוא היה תינוק מטפלות נטשו אותנו (ורק אחת, מלאכית נשארה איתנו ובאה כל בוקר לעבודה עם שלוש חולצות להחלפה והפכה את הבן שלי לנסיך שלה). אפילו בלילה הוא ישן עלי על הידיים במיטה (כי אי אפשר היה להשכיבו על הגב פן יקיא ויחנק) ועד היום לפעמים קשה לו לישון לבד במיטתו.
עברנו עשרות בדיקות ב-2 בתי חולים. עשרות רופאים. הכל היה תקין. גם הגסטרוסקופיה לא הראתה שום דבר חד משמעי. עברנו מרופא לרופא ובשלב כלשהו חלקם נתנו לנו להרגיש כאילו זו בעיה פסיכולוגית שלנו או של הילד.
באיזשהו שלב הרפנו אבל הבעיות לא נעלמו. בשלב כלשהו החלטתי להפסיק לתת לו חלב (הייתה לי הרגשה...). אחרי חודש הלכתי לרופא גסטרו נחשב, מנהל מחלקה, והוא אמר לי מול הילד "את משגעת את הילד"... אז הקוטג' והחלב והשוקו חזרו לתפריט.
לפני שלוש שנים, כאשר הבן שלי היה כבר בן 12, הלכתי שוב לאותו רופא גסטרו. דרשתי עוד בדיקת גסטרוסקופיה. הוא נתן הפנייה תוך כדי אולטימטום "בתנאי שזו הבדיקה האחרונה שאליה את שולחת את הילד הזה". הבדיקה התבצעה בבית החולים איכילוב ובה גילו שלילד יש תאים אלרגנים בוושט. המקור כנראה ממזון כלשהו.
מאותו רגע הרופאים התחילו להתייחס ברצינות, אלא שהפיתרון שהם הציעו היה – במקום לחפש את מקור הבעיה, לתת סטרואידים.
הלכנו שוב להתייעצות עם כמה רופאים. הבנו שהידע באלרגיות למזון מועטה. התחלנו לקרוא לבד. אבא שלי (פרופסור באוניברסיטה) הביא לנו מאמרים מדעיים. ישבנו וקראנו מאמרים.
הפכנו למומחים בתחום. יצרנו קשר עם המומחה מספר אחד בעולם בנושא המחלה שיש לה אפילו שם – EOE. אותו מומחה הפנה אותנו לרופא אחר בבית חולים וולפסון שהוא מומחה בארץ בתחום הזה.
התחלנו דיאטת אלמינציה (מורידים שמונה עד עשרה מרכיבי מזון שיכולים לגרום לאלגריה ומוסיפים אחד אחד. אחרי כל הוספה או שתי הוספות עושים בדיקת גסטרוסקופיה בהרדמה מלאה).
כל התהליך נמשך קרוב לשנתיים. וכל גסטרוסקופיה שעשינו הראתה תוצאה תקינה – כלומר לא נמצא מקור המזון שגורם לבעיה. התקווה היתה בחלב שהוא המרכיב מזון האחרון שהוסף.
היום קיבלנו את התוצאות של הגסטרוסקופיה האחרונה. הבן שלי אלגרי לחלב. האמת שעדיין לא ברור האם זו ממש אלרגיה או האם החלב גורם לגירוי בקיבה ובעקבות זאת עלייה חומצה לוושט. אבל לנו זה כבר ממש משנה כי בין אם מקור הבעיה כך או כך אנחנו כבר יודעים איך להפסיק אותה – פשוט להפסיק עם מוצרי חלב.
15 שנה עברו מהיום בו הבן שלי הגיע הביתה מבית החולים. כבר ביום הזה הוא הקיא (אז חשבנו שהוא סתם פולט) ואני חשבתי לעצמי – הוא לא אוכל מטרנה. הוא לא אוכל סימילאק. הוא שותה את הדבר הטוב ביותר, חלב אם. אז זהו שלא. חלבון חלב מסתבר עובר בחלב אם (ואני שתיתי חלב).
הרגשת השמחה שלי היום על כך שסוף סוף עלינו על הבעיה אדירה (טוב ויש עוד בונוס – תורמת פחות ילד קרבי אחד לצבא). מצד שני הרגשת הכישלון תהומית. מעלנו בתקפידנו כהורים בכך שלא נלחמנו יותר למצוא את הפיתרון קודם לכן.
כל הסיפור הזה גבה מהבן שלי ומכל המשפחה מחיר שאני לא יכולה אפילו לתאר אותו במילים. אבל בעיקר אני מרגישה אכזבה מהממסד הרפואי כולו. הורים מגיעים לרופא ואומרים יש בעיה. והרופא אומר נחכה עוד חודש עוד חודשיים והבעיה לא נפתרת. הרופא נותן להורים להרגיש שהבעיה אצלהם... אז ההורים עוזבים את הרופא, עוברים לרופא אחר וחוזר חלילה.
רק כאשר הרופאים ראו במו עיניים את התאים האלרגנים בוושט הם התחילו להתייחס ברצינות לבעיה שלנו.
זה מצב לא תקין, רקוב, לא הגיוני. בטוחה שהתייחסות רצינית יותר הייתה יכולה לצמצם את שנות הסבל של הבן שלי. הייתי חייבת לשתף. מהסיפור הזה אפשר להסיק המון מסקנות ומקווה שאולי הוא יכול לסייע לאחרים שבמצב דומה לשלנו.
ועכשיו, מעבר לסיפור שסיפרתי, רציתי להבין את המצב המשפטי. האם יכול להיות שהתעללות של 15 שנים בילד ובנו ההורים, אי גילוי הבעיה ולמעשה אי מתן טיפול רפואי הולם מהווים רשלנות רפואית וניתן להגיש תביעה? האם למשרדך ניסיון קודם במקרים דומים?
ראשית אני סבור כי אין מקום שתייסרו את עצמכם על כך במחשבה שאתם כהורים לא עשיתם די לקידום האבחנה, מהמעט שרשמת התרשמתי כי עשיתם המון.
באשר לאפשרות של תביעת רשלנות רפואית במקרה זה - כדי לברר אם היה מקום ברפואה סבירה להגיע לאבחנה של הרגישות לחלב מוקדם יותר והאם ההרופאים התרשלו הרי שיהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים בתחום - סביר להניח שאלרגולוג. אני סבור כי בשלב ראשון כדאי שתפנו אל עורך דין מנוסה בתחום שיוכל להעריך את המקרה, לסייע לכם לקבל את מלוא התיעוד ולהפנות אתכם למומחה המתאים להערכת נושא ההתרשלות.
אני אחרי 2 הריונות מוצלחים ללא הפתעות מיוחדות יותר מדיי, הגעתי להריון השלישי לפני קצת יותר מתשעה חודשים.
כבר בתחילתו ההקאות היו הרבה יותר קשות וארוכות אבל עבר בחודש חמישי. איך שהגעתי לחודש שישי הופניתי לבדיקת קולפוסקופיה עקב פאפ לא תקין.
רופא ״מומחה״ שבדק אותי דאג להלחיץ אותי ולומר לי שאני חייבת להוריד חלק מצוואר הרחם ובטענה שזה לא יפגע בעובר ושאני חייבת לעשות זאת דחוף כי אין זמן ואין מצב לחכות לאחר הלידה.
למזלי לא הקשבתי לו למרות הלחצים שהפעיל עלי באותה פגישה והלכתי באופן פרטי לראש מחלקת צוואר הרחם בבית החולים איכילוב.
הפלא ופלא לאחר בדיקות מעמיקות אין סימנים טרום סרטניים כלל. הרופאים באיכילוב נחרדו מהמלצת הרופא המומחה ואמרו שההליך המיותר שהוא הציע אינו נעשה בהריון כמעט ובטח שלא בחודש מתקדם ועם שליה נמוכה כמו שהייתה לי.
ברוך השם הסיפור מאחורינו לגמריי. הגענו לשבוע 38+5. היו כבר צירים במהלכו, והלכתי להערכת משקל שגרתית. בו לתדהמתי גילינו שראש העובר קטן ב-5 שבועות מגיל ההריון.
הופנתי באופן דחוף לבית חולים קפלן ברחובות ולמכון הריון בסיכון. נבדקתי על ידי כמה רופאים שהצליחו להלחיץ עוד יותר וביקשו להפנות אותי לייעוץ גנטי וסקירת מוח מכוונת.
שאלתי, מה ניתן לעשות במקרה שהראש ככ קטן ולא מתפתח ? נאמר לי שיש לחשוב על הפסקת הריון. רבאק, התינוקת שלי כ"כ גדולה, מעל 3 קילו כבר. חיה ונושמת בתוכי ועושה סימנים של רוצה לצאת כבר. נחרדתי מעצם ההצעה!
בתוקף אמרתי שהדבר לא בא בחשבון. אין רופא בעולם שיוכל לגרום לי לחשוב על כך ואני נתונה לחסדיי שמיים. במעקב שגרתי במרפאת סיכון הרופא דאג להלחיץ עוד קצת וממש דחק בי, אמרתי לו שאני מבינה הכל ואינני מעוניינת לשמוע עוד.
הוא פשוט המשיך לומר לי - יכולה לצאת לך ילדה עם תסמונת דאון או תסמונת קשה אחרת... את רוצה לגלות זאת רק אחרי הלידה? ושוב דיבר על הפסקת הריון (שבוע 39+).
יצאתי בבכי והחלטתי שאני לא רואה רופאים עד הלידה. בשעה טובה ומוצלחת נולדה לה נועה שלנו שבוע שעבר ביום שלישי פעמיים כי טוב, בלידה רגילה.
בריאה ושלמה, עם ראש מושלם. היום חגגנו לה זבד הבת והענקנו לה את שמה כיאה לה - ניסים ונפלאות עשה ה׳.
לחשוב שהרופאים שקלו לבצע הליך כזה בילדה בריאה שלמה וגדולה מחריד אותי. במהלך התקופה שמעתי עוד ועוד על יולדות כאלה שנאמר להן בהריון דברים כאלה וויתרו על ההליך ובטחו בה׳ וכיום מגדלות ילדים בריאים. אז אם ישנה מישהי אחת שסף החרדה שלה עלה בגלל רופא והחליטה שזו לא תורה מסיני, אני מקווה שנרגעת קצת, ומאחלת שלא יהיו מקרים כאלה ולכך ההריוניות המשך הריון תקין וקל ללא הפתעות מיותרות.
** התייעצתי עם עורך דין שמתמחה ברשלנות רפואית, מקורב למשפחה, והוא אמר שאין מה לעשות במקרה הזה מבחינה משפטית.
תודה על המידע המעניין. ראשית כמובן שחוות דעת שניה ברוב המקרים בהחלט רצויה ויכולה לשנות את מהלך ההריון. לעניין המלצה להפסקת הריון - כל זוג פועל לפי מערכת אמונותיו, נסיונו וההמלצות שקיבל מרופאים שונים, אני שמח שאכן במקרה זה תחושת הבטן שלך התבררה כנכונה.
חייבת לשתף אותכם בחוייה שעברתי היום בקופת חולים מאוחדת באשקלון! טיפול רלשני ומזעזע על חשבון ילד קטן, שהגיע לקופת חולים מאוחדת חולה מאד ולא זכה לבדיקה בסיסית של רופא. פשוט ככה.
היום הגעתי לקופת החולים ברחוב הגבורה באשקלון לצורך קבלת טיפול רפואי דחוף עבור בני בן השנתיים שסבל מחום גבוה וכאבי גרון, ומלווה גם בבני הנוסף בן חודש ימים.
ניגשתי לאחות וסיפרתי לה מה יש לילד והיא מצידה לא בדקה אותו והנחתה אותי להמתין בסבלנות לרופאת הילדים, בעוד היא מדברת בטלפון המשרדי ו״פותרת״ את בעיותיה המשפחתיות על חשבון הבריאות של הילד שלי.
המתנתי כשעה וחצי בסבלנות מחוץ לחדרה של רופאת הילדים. בינתיים הסבא הגיע לקופת החולים בכדי לעזור לי עם שני ילדיי הקטנים. כשהרופאת ילדים סיימה לטפל בכל התורים שנקבעו מראש, נכנסתי עם ילדיי לחדר והיא שאלה אותי אם יש לי תור, עניתי שלא וסיפרתי מיד מה יש לילד.
הרופאה סירבה לקבל אותי וטענה שעליה לצאת להפסקת קפה...בעוד ילדי קודח ב-41 מעלות חום!
חזרתי למזכירות הרפואיות, ציינתי בפניהן שהרופאה לא רוצה לקבל אותי, ושברצוני לקבל הפניה למיון ושאינני מעוניינת שהרופאה תבדוק את ילדי מתוך זלזול וחוסר כבוד כלפי המטופל.
ליאורה, המזכירה הרפואית (היחידה שראתה באיזה סערת רגשות הייתי) דיברה עם הרופאה, וכשהסבא והילד ניגשו לרופאה, כשהרופאת ילדים הכינה את הטופס התחייבות למיון, ציינה על גבי טופס ההתחייבות, כי היא קיבלה איומים מהסבא והסבתא וכי הילד נראה חיוני למראית עיניה ולכן החליטה לשלוח את הילד למיון מבלי לציין שהוא קודח מחום או כל אבחנה רפואית אחרת. היא בכלל לא בדקה את הילד...
הנ״ל מכיוון שרצתה לכסות את התחת שלה לגבי מהות ההפניה למיון בגין איומים מצידי שלא היו ולא נבראו. בסניף של הקופה ישנם מצלמות אבטחה ובהן ניתן לראות כי הסיפור בדוי ולא היה ולא נברא.
במיון נקבע כי לילד יש דלקת גרון ויש להתחיל טיפול מונע במיידי, בשונה מהאבחנה הלא תקינה של רופאת הילדים בקופת החולים.
רוצה לציין כי נחרדתי לקבל יחס כל כך פוגע ומזלזל מאדם שאמור להיות מסור לבריאות ילדיי ובמקום זאת מפקירו לטובת הנאותיו האישיות.
מיותר לציין כי בקופת החולים מאוחדת כבר לא אשאר! חבל שזהו פרצופו האמיתי של הארגון הפקוד על בריאותינו! אין פלא שכל שני וחמישי מגישים תביעות רשלנות רפואית נגד קופת חולים מאוחדת. פשוט לא מפליא...
בשל משקל תינוק גדול בצורה קיצונית (3.920 ק"ג) הייתי בחדר לידה זמן מאד ממושך ועברתי חוויה מאד טראומטית נפשית ופיזית. בסך הכל הייתי בחדר לידה מעל 11 שעות.
במהלך הלידה נגרמה לי פגיעה קשה ונדירה שהובילה לעיוות באגן. היום כמעט שנתיים וחצי אחרי הלידה אני עדיין סובלת מכאבים והפגיעה כנראה לצמיתות לפי מה שאומרים הרופאים.
אני חיה עם כאבי תופת ומכורה ממש לכדורים נגד כאבים...
מה ניתן לעשות? יש מקרי רשלנות רפואית שאתם מכירים שדומים למקרה שלי? יש אפשרות לתבוע?
קשה מאד להעריך אם במקרה זה הפגיעה באגן נגרמה בשל התרשלות בטיפול מבלי לעיין בתיעוד. יתכן שבבדיקת התיעוד יתברר כי ממדי האגן אל מול הערכת משקל התינוק חייבו ניתוח קיסרי אך לשם בחינת אפשרות זו יש כאמור צורך לקבל את מלוא התיעוד ופנות למומחה רפואי בתחום המיילדות והגניקולוגיה. מציע כי בשלב ראשון תפני אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך בהערכת המקרה, איסוף התיעוד והפניה בהמשך למומחה הרפואי המתאים.
התייעצות, אדם מבוגר לאחר ארוע מוחי שלא מתקשר עם הסביבה, נזקק לטיפול שיניים. לא ניתן היה לעשות צילום ממשי להבנתי, היות וכיסא הגלגלים לא הגיע ולא ניתן היה לעשות צילום, האבחנה נעשתה רק על ידי פתיחת הפה. רופא שיניים אמר שצריך לעשות מספר תותבות וסתימות ונקב בסכום. לכשנשאל על הצילומים ואיך החליט, סירב לענות, וגם להסביר מה נעשה עד כה. ועכשיו הוא מבקש תשלום מראש וגירש את המשפחה מהמרפאה.
לא הבנתי מהפניה אם נעשה כבר טיפול? אם לא נעשה טיפול מציע פשוט לפנות לרופא אחר ולקבל הצעת מחיר נוספת, במכון צילומים למיטב ידיעתי יש אפשרות לבצע צילומים גם לרתוקים לכסא גלגלים.
אחי בן 25 כבר חודש. פלוס סובל מכאבי בטן. היה אצל מספר רופאי משפחה שפטרו את זה בסיבות מטופשות כמו "אתה בלחץ"...
לאחר מספר שבועות רופאה במרפאה שלו הפנתה אותו לבדיקת נשיפה שמטרתה לגלות את החיידק הליקובקטר בקיבה. הוא עשה את הבדיקה תוך שהוא ממשיך לסבול מכאבי בטן.
אמא שלי התקשרה ביום רביעי למרפאה לשאול האם הגיעו התוצאות והמזכירה אמרה שהרופאה לא נמצאת ואם אף אחד לא התקשר "סימן שהכל תקין".
ביום חמישי אחי היה בישיבה בשדרות, היכן שמתגורר, וקיבל התקף עז בלתי נסבל. חבר הסיע אותו לבית חולים ברזילי תוך שאחי צורח מכאבים באוטו. ההורים שלי הגיעו מראשון לברזילי.
הצוות שם הסתכל בתוצאות הבדיקה של הכללית ואמר שאכן החיידק מצוי בקיבה וניתן לו טיפול ראשוני של אנטיביוטיקה לווריד. לא ערכו לו שום בדיקה אלא רק הסתכלו בבדיקה שעשו לו בכללית. לאחר שעתיים נאמר לו שהוא משוחרר והכל טוב ושעליו לגשת לרופאת משפחה לקבל מרשם לאנטיביוטיקה ( זהו חיידק חזק שעמיד בפני אנטיביוטיקה רגילה וצריך לעשות קוקטייל של כמה).
אחי הגיע הביתה ושם התחיל לו התקף עוצמתי. אבא שלי התעקש לקחת אותו שוב לבית חולים תל השומר. אבל הרגע הרופאים של ברזילי שחררו אותו אז למה שוב בית חולים?
אבא שלי המשיך להתעקש, גרר אותו מהמיטה ותוך שהוא ואחי השני מחזיקים אותו, נסעו לתל השומר.
בתל השומר ישר בדקו אותו בדיקה מקיפה עשו לו צילום בטן וגילו לו חור בקיבה!
שמעתם טוב. חור בקיבה. זה מה שהחיידק גרם בגלל ההזנחה של שאר רופאי המשפחה שלא טרחו להתקשר ולעדכן על מצבו. וזה אחרי שבית חולים ברזילי שחרר אותו בטענה שהכל בסדר, ללא שום בדיקה נוספת.
תוך שנייה הבהילו אותו לחדר ניתוח סתמו לו את החור ואחי מחובר כבר 4 ימים לצינורות לא אוכל ולא שותה.
עכשיו, מה היה קורה אם אבא שלי לא היה מתעקש לקחת אותו לתל השומר? מה היה קורה לאחי היקר שכל הרופאים פטרו כהינף יד ש"הכל בסדר"?
אני לא רוצה לתאר לעצמי אילולא המלאכים של תל השומר שעשו לו צילום בטן וגילו שכל האוכל יוצא מהקיבה לחלל הבטן ויוצר זיהום.
אין על האינטואיציות של אבא ואמא. גם כשהילדים שלהם כבר לא ילדים קטנים. הם עדיין מרגישים אותם הכי טוב שאפשר...
עכשיו השאלה: האם יש אפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית על סכנת מוות והמקרה שאח שלי עבר בביתה חולים ברזילי באשקלון?
נראה על פניו כי אכן ההתנהלות בבית החולים ברזילי לא הייתה תקינה אולם כמובן יש צורך לבחון את התיעוד הרפואי ולהתיייץ עם מומחה רפואי. לעניין הנזק והתביעה - הנושא של נזק אפשרי שלא התממש גם אם לא התממש בשל תושיית התובע או קרוב משפחתו הינו בעייתי למדי. בשיטת המשפט הישראלית מפצים בגין נזק שנגרם בפועל ולא בגין נזק שיכול היה להתרחש ואין גם פיצוי עונשי על סיכון חיים. לכן במקרה זה יהיה מקום לשקול היטב האם הוא מתאים לתביעת רשלנות רפואית אשר עלויותיה לתובע תמיד אינן מבוטלות בשל הצורך לקבל חוות דעת רפואיות. אני ממליץ בכל מקרה כי תתיעצו בצורה מסודרת עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכת המקרה וכדאיות התביעה. ניתן גם לשקול אולי במקרה זה תלונה למשרד הבריאות על אופן הטיפול, תלונה אשר אמנם לא תניב פיצוי אך יתכן שתביא לבירור של המקרה ומיצוי הדין עם האחראים. גם בעניין זה כדאי להתייעץ ראשית עם עורך דין בטרם כל פעולה.
המקרה שלכם מזעזע! נראה שצריך להגיש תביעת רשלנות רפואית במקרה כזה ולקבל פיצויים על הנזק שהרופאים עשו!
לי היה מקרה אחר עם החיידק הזה שגם הרופאת משפחה זלזלה ואמרה לי שהכאבים שיש לי זה כתוצאה מחוסר ויטמינים וברזל ונתנה לי כדורים ואמרה שזה יכול לקחת חצי שנה עד שיעבור. אחרי חודש הגעתי אליה שוב והסברתי לה שאין טיפת שינוי אלא רק החמרה ואני עם חוסר תיאבון. רק כשאמרתי לה ככה שלחה אותי לבדיקה שהראתה שיש לי את החיידק וקיבלתי גם הרבה כדורים למשך חודשיים. עכשיו מחכה לבדיקה חוזרת לראות שעבר למרות שהסימנים שהיו עדיין קיימים.
לראשונה התפרסם בקיץ האחרון דוח של הכנסת בנושא היחס הסלחני לרשלנות רפואית בישראל. הדוח זכה לתהודה תקשורתית עלובה...
הממצאים מעלים פרטים מדאיגים אודות מספר התלונות ותביעות הנזיקין שרק הולך ועולה. למרות מספר התלונות העצום, בשנים האחרונות לא נשלל לאף רופא רישיון בגין רשלנות והעונשים היחידים שהוטלו על הרופאים היו בשל עבירות חמורות דוגמת אונס, רצח או סחר בסמים.
הדרך היחידה למנוע פגיעות נוספות בחיי אדם היא לתחקר וליישם לקחים מאירועים חריגים בבתי החולים ולהעניש בחומרה אנשי צוות רפואי שנתפסו ברשלנות פושעת.
תודה על המידע, אני נוטה להסכים כי בחלק לא מבוטל מהמקרים יש יחס סלחני מדי למקרי רשלנות רפואית אם כי יש לציין לטובה את השינוי בעמדת משרד הבריאות בשנתיים האחרונות אשר אינו מהסס להגיש כתבי אישום בדין משמעתי כנגד רופאים במקרים של רשלנות רפואית חמורה.
2. בעיה לחסן ל-GBS או לבדוק GBS בלידות בית. אז מה? לידות בית יהיו (אין ברירה) מחוץ לחוק?
מחקר בינלאומי מעריך שכמעט 2 מיליון נשים הרות בסין הן נשאיות של חיידק העלול לגרום לבעיות בריאותיות חמורות, או אפילו להרוג תינוקות שזה עתה נולדו.
הנתון מייצג כ-11% מכלל הלידות השנתיות בסין, והופך אותה למדינה השנייה בעולם שבה מספר רב של נשים הרות נושאות סטרפטוקוקוס, לאחר הודו, שבה יש כמעט 2.5 מיליון נשים כאלה, על פי מחקר שנערך בבית הספר להיגיינה ולרפואה טרופית בלונדון.
חיידק ה-GBS נמצא בגופן של כ-18% מהנשים בהריון וכן בכשליש מן המבוגרים הבריאים ברחבי העולם, אבל הזיהום הוא בעל סיכון לתמותה בתינוקות שמערכת החיסון שלהם אינה מפותחת דיה.
בעוד שנשים הרות, הנושאות את החיידק, עשויות שלא להראות תסמינים כלשהם, הוא ניתן להעברה לתינוקות שזה עתה נולדו, באמצעות נוזל השפיר של האם או בזמן הלידה. GBS יכול לגרום לזיהומים חמורים כגון דלקת ריאות, דלקת ריאות ודלקת קרום המוח אצל תינוקות, וכך לתמותת תינוקות במהלך הלידה (לידה שקטה) או מיד לאחר הלידה.
גם אם התינוקות שורדים, ישנה סכנה לבעיות בריאותיות קבועות כגון שיתוק מוחין, אובדן ראייה או שמיעה.
החוקרים מצאו כי 54% מתוך 410,000 מקרי ה-GBS שזוהו ברחבי העולם היו באפריקה.
ביבשת היה גם השיעור הגבוה ביותר - 65% - מתוך 147,000 של תמותת תינוקות שנתית ולידות שקטות, כתוצאה ממחלת GBS ברחבי העולם.
מדינות אחרות עם מספר גבוה של נשים בהריון נושאות GBS כוללות את ניגריה, ארצות הברית, אינדונזיה, ברזיל ומצרים.
הזיהום ניתן למניעה על ידי מתן אנטיביוטיקה לנשים בזמן הלידה. חיסונים מונעים רבים נמצאים בפיתוח אבל אף אחד עדיין לא זמין.
המחקר חזה כי אם חיסון בעל יעילות של 80% יינתן ל-90 אחוז של נשים, הוא יוכל להציל עד 231,000 תינוקות ואמהות ברחבי העולם.
"אנטיביוטיקה מונעת כיום כ -29,000 מקרים של מחלת GBS בשנה", אמרה פרופ' ג'וי לון, חוקרת מובילה מבית הספר הלונדוני להיגיינה ולרפואה טרופית.
"עם זאת, גישה זו עשויה להיות קשה באזורים בהם ההכנסה נמוכה ולידות רבות מתתרחשות בבית, ויכולת המעבדה לבדיקות GBS מוגבלת. בנוסף, מתן אנטיביוטיקה ל-21.7 מיליון נשים עשוי לתרום לעמידות חיידקית - משבר בריאותי עולמי ".
יוהן וקמנס, קצין רפואי בארגון הבריאות העולמי, אמר כי חיוני להאיץ את התפתחות החיסונים.
"אנחנו נעבוד עם פרופ' לון ואחרים בבית הספר להיגיינה ורפואה טרופית בלונדון, ושותפים גלובליים שיובילו לפעילויות האלה", אמר וקמן.
יותר ממאה חוקרים ברחבי העולם תרמו למחקר, אשר מומן על ידי קרן ביל ומלינדה גייטס ופורסם בכתב העת מחלות קליניות זיהומיות.
זהו הסקר המקיף הראשון על ההשפעה של מחלת GBS בהריון בעולם, עם אומדנים ונתונים עבור מקרים GBS בכל מדינה מאז 2015.
שלום,
אחי עובר טיפולי כימו בקנדה, הוא אושפז עקב חום גבוה בסופש. לאחר מתן אנטיביוטיקה לווריד הכליות שלו קרסו, ונכון לעכשיו יחובר לדיאליזה לנסות להציל את הכליות. זה ללא ספק רשלנות רפואית. האם יש פה עו"ד שמבין במשפט בינלאומי/קנדי? האם יש מקום לתביעה?
תודה מראש.
אני עוסק בתביעות רשלנות רפואית בישראל ואיני מכיר לצערי את הדין הקנדי. אוכל במדית הצורך לברר דרך קולגות לגבי זהות עורך דין מומלץ בקנדה שניתן להתייעץ עימו.
טיפולים בחמצן בבית חולים אסף הרופא - במחלקה ההיפרבארית, תאי לחץ.
ב- 2013 הייתי בבדיקות לקראת סדרת טיפולים ביחידה, ומאד התלהבתי, לפני שהסתבר שבגלל הקרינה לא אוכל להגיע מדי יום לשעתיים טיפול, ולפני חילוקי הדעות ביני לבין מנהל היחידה הנמרץ והאמביוציוזי - פרופ' שי אפרתי - על דרך הטיפול במקרה שלי, אני חיפשתי מזור בכל דרך אפשרית והוא רצה עוד מישהי למחקר ושלא אקלקל לו את המעקב ה"נקי" עם עוד התערבויות (וכמובן הכל על חשבוני ומדובר בהון תועפות)
וכבר חשבתי לרכוש תא פרטי (יש באיביי ממשוחררי ופגועי מלחמת ויטנאם.. לא נורא יקר באופן יחסי לסדרת טיפולים, אבל נדרשת השגחה קפדנית.. לא ניתן לעשות זאת לבד (חוץ מדר' האוס שיכול בסדרה המשודרת שוב בכאן 11 בלילות)
חשבתי לשת"פ עם הורים לאוטיסטים שברחבי העולם עושים בתאי לחץ שימוש והתוצאות מעודדות.. אבל לא הרמתי את זה, איני יציבה מספיק בשנים האחרונות, ולכן, זה ירד מעל הפרק.. בינתים.
אבל.. מאז אני קוראת כותרות רבות על הצלחות והרחבת הטיפולים לעוד ועוד בעיות, הפרסומים מעוררים קנאה.. נמרץ שי אפרתי, כבר אמרנו
אני מאד מחבבת אותו, אגב, קשה שלא, הוא אדם לבבי ומלהיב
.
הגיע הזמן לתגובה מקצועית מאוזנת, כותב אבינעם רכס בהארץ, בהתיחס למגוון הטיפולים בחמצן בלחץ מוגבר ביחידה ההיפרבארית באסף הרופא חורגים מההתוויות שקבע משרד הבריאות, אינם מבוססים מדעית וזוכים לפרסום רב בתקשורת.
.
רכס מתיחס ל"דברי רהב רבים" שנכתבו על המקום. למשל, ב-2015 – "נכנסים לתא לחץ ומשפרים את תפקוד המוח", או במאי השנה "..שמשותקים קמו בו מכיסא הגלגלים, שקשי תפיסה התחילו אחריו לקרוא, ומגמגמים התחילו לשיר. שעוצר הזדקנות ולפעמים אפילו מחזיר את המוח שלך שנים אחורה... בתנאים של ריכוז חמצן גבוה, התברר, יכולים לקרות למוח דברים נפלאים".
.
הטיפול בתא לחץ – חמצן בלחץ מוגבר (היפרברי) - מוכר ברפואה עשרות שנים.
בתא נושמים חמצן בלחץ גבוה יותר מהלחץ האטמוספרי. לחץ שמעלה משמעותית (עד פי 20) את מסיסות החמצן בדם וכתוצאה מכך עולה רמתו ברקמות ובתאי הגוף. כך הוא זמין ללא תלות בהמוגלובין - חלבון שנמצא בכדוריות הדם האדומות ותפקידו לשאת חמצן לתאי הגוף.
לכן, שימוש בחמצן בלחץ מוגבר עשוי לשפר מחלות שמתאפיינות בהיעדר חמצן זמין, לאיבר מסוים או לגוף כולו.
למשל, הרעלת פחמן חד-חמצני בעקבות שאיפתו מתנורי בישול וחימום שהופעלו בצורה לא תקינה (אגב, זה מה שייפלט מארובות אסדות הגז באופן נורמלי שנחשב "תקין" לאוויר.. היישר לריאות של אנשי חוף הכרמל). הגז הרעיל נקשר חזק למולקולות ההמוגלובין, ונפגמת יכולתו לספק חמצן לגוף. השימוש בתא לחץ קושר אליהן את החמצן מחדש והפחמן החד-חמצני מתפנה מהגוף.
.
באוגוסט 1999 חוזר "מינהל רפואה" של משרד הבריאות כלל "הוריות קליניות לטיפול בחמצן בעל-לחץ, שכלולות בסל שירותי הבריאות הבסיסי".
15 הוריות ל"טיפול דחוף בחמצן בעל-לחץ..., הניתן במצב רפואי שדחייתו מעל 24 שעות עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך למטופל". כגון, הרעלת פחמן חד-חמצני, אנמיה קיצונית שלא ניתן לטפל בה באמצעות עירוי דם, שתלי עור במצוקה, נמק שרירי וזיהומים מפושטים של הרקמה הרכה, איסכמיה חבלתית חריפה (למשל פגיעות מעיכה), פצעים קשיי ריפוי, זיהום בעצמות שאינו מגיב לטיפול, ונזקי קרינה מאוחרים לרקמה רכה ועצם. קיימת הסכמה גורפת בעולם הרפואה כי במצבים דחופים כאלו הטיפול בתא לחץ אכן יעיל ביותר ולעתים קרובות מציל חיים.
.
הפעילות בתאי הלחץ (המעטים) בישראל התנהלה כל השנים לפי הנחיות אלו, בפרופיל נמוך. ב-1974 התחיל חיל הים להפעיל את תא הלחץ הראשון בישראל בשיתוף בית החולים רמב"ם בחיפה. מאז קמו תאי לחץ נוספים וב-1998 גם באסף הרופא.
.
ההבטחות שיוצאות מ"מרכז סגול לרפואה היפרבארית" באסף הרופא מרקיעות שחקים.
לפי האתר, הטיפול בתאי הלחץ ניתן ל-15 ההתוויות שקבע משרד הבריאות, אך גם "טיפולים פרטיים במגוון מחלות, בהם: טיפול לאחר אירוע מוחי, מטופלים לאחר חבלות ראש, חירשות פתאומית, נמק אווסקולארי של העצם, בצקת מוח מסיבות שונות, שיתוק מוחין ועוד".
וגם לשבץ מוחי ולפיברומיאלגיה - תסמונת הכאב הכרוני. בשנים האחרונות ניתן באסף הרופא טיפול בתאי לחץ למגוון מחלות ומצבים רפואיים, שאף לא אחד מהם נכלל בחוזר "מינהל רפואה".
מחלות שאינן נגרמות בשל חוסר חמצן לא יוטבו אם נציע אותו לגוף, טוען אבינעם רכס. ובמקרים רבים, למשל לאדם שאירוע מוחי בעברו, היצע של חמצן לא יואיל במאומה מכיוון שרקמת המוח ניזוקה באופן בלתי הפיך.
איני בטוחה שאבינעם רכס צודק. כיון שבעולם יש דיווחים - רשמיים ופרטיים - על הצלחות זמניות ו/או קבועות. מאידך אין לי כלים לשפוט, והעולם היו מלא אינטורסים שיווקים והרבה הרבה "פייק" ציני. ונורא קל למכור ניסים למיואשים ונואשים. לחולים ולמשפחות אומללות.
.
ממידע שאסף רכס ממטופליו בבית החולים הדסה ומשיחות עם רופאים נוספים, ובהם נוירולוגים וכאלו המתמחים בשיקום, עולה כי במרכז מטופלים מצבים נוירולוגיים נוספים כגון מחלות ניווניות של המוח כפרקינסון או דמנציה (אלצהיימר). ולעתים קרובות המטופלים עוברים סדרת טיפולים זמן רב לאחר שכבר נגרם נזק נוירולוגי קבוע ובלתי הפיך, ומשלמים עליה אלפי שקלים.
(אלפים? ?? סליחה, עשרות אלפים)
.
ה-Cochrane - ארגון בינלאומי שעורך סקירות סיסטמתיות של מחקרים השוואתיים – בחן יעילות חמצן היפרברי במחלות נוירולוגיות ומצא כי אינו יעיל כטיפול בשבץ מוחי שהתרחש בשעות האחרונות (רכס מסיק שללא ספק לא יהיה יעיל לשבץ שהתרחש בעבר, אז הנזק המוחי בלתי הפיך), בדמנציה וסקולרית (שנגרמת מפגיעה בכלי הדם – כגון חסימה או סתימה שלהם), וחבלת ראש קשה.
הוא נמצא יעיל בצורה מוגבלת במצבים כגון מיגרנה וכאב ראש מקבצי (כאב ראש חזק ביותר בצד אחד של הראש).
הטיפול בחמצן היפרברי לא הוכח כיעיל לריפוי מחלות נוירולוגיות רבות וגם עלול לסכן את המטופלים, אף כי בסיכון נמוך. למשל, לגרום לקרע בעור התוף בשל שינויי לחץ מהירים וקיצוניים באוזן התיכונה, מציין רכס.
.
מטופלים באסף הרופא נחשפים לטיפול ניסיוני, שאינו מבוסס מדעית.
לעתים הוא ניתן לאינדיקציות שהוכח כי אינו יעיל עבורן, מזהיר רכס. ראוי ללמוד על השפעות הטיפול בחמצן היפרברי, אך יש לעשות זאת על בסיס מחקר מדעי הולם.
שימוש זהיר במצבים קליניים שאינם כתובים בהתוויות "מינהל רפואה" של משרד הבריאות, ראוי להציג כטיפול ניסיוני שיעילותו לא הוכחה ולא לגבות עליו תשלום. או לטפל רק בהתאם להתוויות משרד הבריאות עבורן נמצא יעיל.
אסף הרופא הוא בית חולים ממשלתי. משרד הבריאות אינו אוכף את הכללים (התוויות הטיפול בחמצן) שהוא עצמו קבע וכך מטפח את התרנגולת מטילת ביצי הזהב שלו.
לאחר הכתבה בחדשות 2 פנה פרופ' נתן בורנשטיין, אז יו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל, לראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות והתלונן על ההונאה בפרסום זה - שאין מאחוריו כל בסיס מדעי. אך נכון לכתיבת שורות אלה לא התקבלה תגובתו. כך כותב רכס.
.
מהמרכז הרפואי אסף הרופא נמסר כי: "המרכז ההיפרברי (תא הלחץ) באסף הרופא הוא הגדול בישראל והמוביל בתחומו בעולם. העבודה במרכז היא על פי כללי האתיקה המקובלים וברישיון משרד הבריאות. בין היתר המרכז משמש כגוף מחקרי מתקדם מסוגו, הזוכה לשבחים רבים על מחקריו ופעילותו בארץ ובכל רחבי העולם. ידוע וגלוי לכל מטופל המגיע למרכז מהו הטיפול הניתן, מהם סיכויי ההצלחה ובאיזו מסגרת הוא נעשה".
.
ממשרד הבריאות "טיפולים הנכללים בסל הם טיפולים שהוכחה יעילותם. בימים אלו מעודכן חוזר ההתוויות לטיפול היפרברי. ניתן לבצע טיפולים שאינם במסגרת הסל להתוויות שאינן מוכחות באופן חד-משמעי. ככל שיש חשש להטעיית הציבור, הנושא יטופל על ידי הגורם הרגולטורי העוסק בכך במשרד ללא קשר לשאלת הבעלות. בנוסף, נושא תא הלחץ בכלל, כולל הטענה על הונאה בפרסום, נבדק במשרד. ראש מינהל הרפואה עדכנה את פרופ' בורנשטיין בנושא".
.
שימוש בידוענים לפרסום המרכז נעשה ב-2016 במוסף כלכליסט ("להישאר סגול לנצח: כך נאבקים עשירי ישראל בזקנה"). ייתכן שהיא היחידה שגם עושה מעט חסד למטופלים ביחס לכתבות האחרות. שכן היא כוללת התבטאות ישירה וכנה של הקריין, השדרן והשחקן אלכס אנסקי בנושא: "האנשים שטיפלו בי מרגישים שחל אצלי שיפור. היחיד שלא חש בהבדל זה אני". אמירה זו היא בבחינת צעקתו של הילד - "המלך הוא עירום".
.
אבינעם רכס הוא פרופ' (אמריטוס) לנוירולוגיה בבית חולים הדסה ויו"ר בית הדין של ההסתדרות הרפואית
.
.
גילוי נאות.. לו יכלתי להגיע למרכז ההיפרבארי ולשהות בו (לי יש בעיה עם הקרינה בדרכים ובמוסדות רפואיים שתמיד יש אנטנות על גגותיהם.. פחח).. הייתי עושה זאת בשמחה ובהתמדה, ולו כניסיון, לדעת שעשיתי הכל
איני יכולה
אבל למי שצריכים למכור כלייה בשביל זה, או נשארים מתוסכלים בהעדר יכולת כלכלית (והתשלום כבד מאד).. ראוי שיקבלו את המידע כולו
"אני אחות ראשית במיון, מעדיפה לא להזכיר את שם בית החולים כרגע (לא בישראל).
אני רואה הרבה טרגדיות במשך היום, לצערי קשות מאוד וקשות להכלה אפילו לי באופן אישי.
כשהייתי בבית הספר לאחיות, כל מה שלימדו אותנו על חיסונים הוא לוח הזמנים בלבד, אני כבר 4 שנים אחות.
אני רק לאחרונה למדתי את האמת המכוערת על חיסונים, אחרי שעברתי על פוסט של ילד מתוק שנפגע מחיסונים.
קראתי את הסיפור של האמא, והייתי מזועזעת!
אחר כך התחלתי לחקור וללמוד בעצמי כי המידע הוא שם בחוץ ורק צריך לרצות ללמוד, אחרי שחקרתי התחלתי לזעום.
אחרי יום שלם בצפייה בסרטונים של VAXXED התקשרתי לבת שלי שיש לה תינוק בן שלושה חודשים, וסיפרתי לה הכל!
ואני הייתי 100% בטוחה שהוא נפגע מחיסון אחרי שקראתי את הפוסט של האמא כי נכדי ישן במשך יום שלם והתחילו לו בעיות סינוסים מאז.
הוא ניהיה עצבני, חסר מנוחה, והיה מקשית את גבו כל הזמן ולא הבנתי למה.
לפני המחקר שלי מעולם לא שאלתי אמהות, "האם הילד שלך חוסן לאחרונה?" עכשיו זו השאלה הראשונה שלי.
אתמול בלילה פגשתי במיון עוד ילד שנפגע מחיסון, ביום רביעי קיבל את המנות ולמחרת היה חולה מאוד עד מצב שיתוק מוחלט, רציתי לשלוח את האמא לראות את הסרט VAXXED אך בתור אחות זה לא ראוי מצידי אז נזהרתי ואמרתי לה:
"יש ילדים שיש להם תגובות קשות לחיסונים, חשוב לחקור את המרכיבים, יש בחיסונים אלומיניום שיכולים לפגוע בילדך", האמא הביטה בי כאילו אני משוגעת.
כשהייתי בבית הספר לרפואה למדנו כל כך הרבה על תרופות, תופעות לוואי, מנגנונים, מתי לתת, כאשר לא, סימני אזהרה.
בתור אחות אני יכולה כל יום לפגוע או להרוג מישהו אם אני לא יודעת מה אני מזריקה !
אבל ללמד על חיסונים? אפילו לא שיעור אחד הקדישו מלבד לומר זו המצאת המאה וחשוב לעמוד לפי לוח הזמנים.
===========================================
איך כאחות אני יכולה אני יכולה לעשות את העבודה שלי בידיעה כי חיסונים מזיקים ?
איך אני יכולה להסתכל על ילד שנפגע לאחרונה ולא להיות מסוגלת לומר להורה, "לילד שלך הייתה תגובה רעה לחיסון, אנא חיקרי לפני שהם מקבלים זריקה נוספת".
איך אני ממשיכה לעבוד עכשיו בידיעה שילדים נפגעים ואני לא יכולה לעזור או להגיד כלום?
הילד שטיפלתי בו מוחו דימם, חשדנו התעללות, אבל זו הייתה פגיעת חיסון !
לא יודעת מה לעשות היום, יש לי הלוואות, משכנתאות, חובות לבנקים, הלוואות סטודנט שלקחתי לילדיי ואני מעל 100,000$ אשראי בבנק, איך אעזוב את המקצוע ?!
אני לא מסוגלת לקום יום נוסף ולראות ילדים ממשיכים להיפגע"
שלום קבוצה יקרה, זהו פוסט פריקה מכל הלב..
אני נשארת בעילום שם מכורח המציאות כרגע
אני אחות 10 שנים, 5 כמיילדת ו5 כאחות טיפ"ח. רק בשנתיים האחרונות לאחר שהבן שלי קיבל חיסון פגום של צהבת B (ויצא בנס ב"ה ומאז לא חוסן) התוודעתי לקבוצה הממוקדת מטרה והאיכותית הזאת. לצערי הרב גיליתי שמערכת הבריאות שלנו מושחתת ולא שומרת עלינו, לכן מה שנותר לעשות זה לקרוא ולהבין לבד מה טוב עבורינו.
לצערי הרב בתקופה האחרונה אני פוגשת עשרות הורים תמימים שמגיעים אלי לביקור שגרתי בטיפ"ח ויוצאים פגועים בנפש ורכוש (הילדים היקרים!) ילדים מהממים שמתפתחים יפה ככ הופכים בבת אחת לעצבנים, ישנוניים, בעיות בשינה, בעיכול והכי גרוע בהתפתחות. לפני כמה זמן פגשתי אימא מהממת שהתלבטה איתי האם לעשות חיסון mmrv, הבן שלה אובחן עכשיו על הספקטרום והיא מפחדת.. יש לה ככ על מה.. אם רק היו קוראים את העלון לצרכן היו רואים שהתופעות לוואי כתובות שם שחור על גבי לבן. שום דבר לא מוסתר מהציבור רק שהציבור לא מודע ולא קורא כלום.. הלב שלי רצה לצעוק לה שתלך הביתה ולא תחסן לכלום אבל המוח מחייב להגיד לה שאין ברירה, שצריך לחסן מתישהו.. העבודה הזאת מתישה נפשית, הפכה להיות בלתי נסבלת (ביקשתי העברה, מחכה שימצאו לי מחליפה)
אז יש לי מסר לכל ההורים האלה שעדיין מאמינים שהכל בסדר עם מערכת הבריאות שלנו-
אני לא אומרת לכם לא לחסן. רק מבקשת שתלמדו! תחקרו. תקראו מה מכניסים לגוף של הילד שלכם ומה תופעות הלוואי. זה לא מוסתר בשום מקום. בונים על זה שאתם לא יודעים כלום. מאחלת לכם להבין לבד שזה רעל...
אחות טיפ"ח מתוסכלת.
כפי שכתבתי בתגובה לורד לעניין החיסונים השנוי במחלוקת יש פנים לכאן ולכאן וקיימים מחקרים אשר שללו את הטענה בדבר נזקים עקב חיסונים אולם כמובן שתמיד עלולות להיות תופעות לוואי ואני בהחלט מכבד ואיני שולל את הדברים שכתבת. כל הורה צריך ויצטרך בעתיד לשקול את מלוא השיקולים בקבלת ההחלטה אם לחסן את ילדו ואני מסכים שרצוי לקבל החלטה זו לאחר קבלת מירב המידע.
חייבים לציין כי יש מחקרים אשר שוללים את הטענות בדבר נזקים מחיסונים וכמובן את הפן החיובי שקיים בחיסונים מבחינת בריאות האוכלוסייה אולם כמובן שיש דעות אחרות אשר אני מכבד אותן ואיני שולל אותם.
קראתי את הכתבה שלכם בעמוד פייסבוק על חיידק ה-GBS וחבל שלא הגברתם את הקריאה לנשים לדאוג לעצמן כי אף אחד לא יעשה זאת במקומינו. כל אחת צריכה להגיד לרופא שלה שהיא רוצה לעבוד בדיקה לגילוי GBS ולא לחכות לרופא ולהחלטות שלו כי לפי מה השאני מבינה אף קופת חולים לא הכניסה את הבדיקה לסל בדיקות החובה.
אין לי שום כוונה להלחיץ אבל, תדאגו לעשות בדיקת GBS בהריון וגם אם יצא חיובי תהיו עם יד על הדופק אחרי הלידה...
קטני שלנו (7 שבועות) מאושפז מיום שישי (ונשארים עד ראשון לפחות) אחרי 24 שעות של חום שלאחריהן התנפח לו האיזור בקו הלסת עם אודם.
רק אחרי כמה ימים פה עלו על זה שיש לו GBS וגם אז לא האמינו כי הוא יחסית רחוק מהלידה...ומזל שתפסו את זה בזמן כי זה נורא מסוכן...
לי אגב יצא בהריון GBS שלילי כך שאי אפשר באמת לשלול...למי שיוצא חיובי נותנים אנטיביוטיקה בצמוד ללידה לטיפול...
נקודה למחשבה.
לי היה GBS חיובי ונתנו לי אנטיביוטיקה בלידה כל 4 שעות. מזל שעשיתי את הבדיקה הרופאת נשים שלי לא רצתה שאני אעשה אותה. בסוף הצלחתי לקבל הפניה לבדיקה ויצא חיובי. תתעקשו בכל דרך אפשרית! אל תוותרו ותבדקו זה יכול להיות מאוד מסוכן לתינוק.
לא ברור למה קופת חולים לא מכריחה נשים לעשות את הבדיקה הפשוטה הזאת ובמיוחד אם היא עולה 40 שקל כמו שמופיע בכתבה...
עשיתי ביום חמישי האחרון בדיקת gbs היום התקבלה תוצאה ורשום פסול. התקשרתי לאחיות של קופת חולים לשאול מה זה אומר ואמרו לי שזה נפסל כי הבדיקה לא נלקחה טוב. חתיכת מטומטמת פשוט בא לי לקרוע אותה. אני שבוע 38.2 מה עושים? לעשות עוד בדיקה או לוותר? זאת לא רשלנות רפואית מצידם לעשות לי בדיקה שלא נלקחת כמו שצריך? זה אשמת האחיות וחוסר אחריות שלהן לפי מה שאני מבינה! האחות אמרה שהבדיקה היא לא חובה ולא חייבים לעשות אותה שנית. כל אחד אומר משהו אחר.
למה אין אחידות של ההנחיות הרפואיות לגבי הבדיקה הזאת?
אני לא יודעת באיזה קופת חולים אתם אבל חשוב גם לתת זוית אחרת מזאת שמוצגת בכתבה ועל ידי הבנות שטוענות שלא אמרו להן לעשות בדיקה לאיתור חיידק GBS ביוזמת הרופא... אני חברה בקופת חולים מכבי ואצלנו המצב היה שונה (בהריון האחרון).
בעבר הבדיקה לא היתה בבדיקות הריון שצריך לעשות אבל כיום הבדיקה הכרחית וחובה על כל הריונית ומתבקשת לעשות וללא עלות. כך יכולה להעיד על עצמי שילדתי לאחרונה והביאו לי לעשות את הבדיקה ודווקא התפלאתי כי בשני הריונות הקודמים לא נדרשתי. אמרו שהיום מקפידים לעשות לכל אחת כדי למנוע הדבקות של העובר בלידה.
כנראה שבכל קופת חולים יש חוקים אחרים וזה בגלל משרד הבריאות, שכמו שכתבתם לא מוציא הנחיה לכל הרופאי נשים בכל קופות החולים.
הכי אבסורד בעולם במיוחד שמדובר בבדיקה חד פעמית והרבה שאת נשאית זה נכלל גם על ההריונות הבאים... אז מה אכפת לקופה להוציא 40 שח. אני התעקשתי מול הרופא נשים שלי בהריון הראשון ובהריון השני זה הציל את ביתי.
ברגע שיצאה מהבטן בחדר לידה (טבעי) זיהו אצלה שהיא צריכה עוד מנת אנטיביוטיקה ולא לקחו סיכונים מיותרים (כמות לימפוציטים בדם הייתה חריגה והם לא לקחו סיכון בגלל הידיעה שאני נשאית).
לא רוצה לחשוב איפה היינו היום אם לא הייתי לוחצת על הרופאים לעשות את הבדיקת GBS בזמן המעסקב הריון ודרך אגב, גם אני בקופת חולים מכבי ולא המליצו לי לעשות את הבדיקה... רק הלחץ שלי הוביל את הרופא לתת לי הפניה.
מאד חשוב לעשות בדיקת GBS ולא חשוב אם הרופא שלך ממליץ או לא ממליץ - זאת אחריות של כל אחת מאיתנו!
אני גיליתי דרך בדיקת שתן בשבוע 28 נראה לי, לקחתי מוקסיפן ולא ממש עזר ואז כבר לא עשיתי את המטוש.
הרופאה אמרה איך שיתחילו צירים ישר ללכת למיון כדי להספיק לקבל 2 מנות אנטיביוטיקה לוריד ובין 2 המנות יש הפרש של 4 שעות. למזלי סיימתי בדיוק את המנה השנייה וכבר הייתי בפתיחה 10 והתחלתי ללחוץ. נאמר לי גם שאם יש בהריון ראשון יהיה גם בשני ואז שוב אנטיביוטיקה...
בעקרון זאת בדיקת שבארץ משרד הבריאות לא ממליץ עליה ובחו"ל ממליצים... זאת בדיקה פשוטה שמגלה האם יש את החיידק במידה ויוצאת חיובית נותנים אנטביוטיקה כארבע שעות לפני הלידה. החשש שהתינוק יצא מהתעלה וידבק אך לא בהכרח ואז זה לפעמים יכול להיות מסוכן ...האחוזים להידבקות נמוכים... כל אחת יכולה לבקש מרופא נשים שלה. בדיקה קלה ביותר שלא ממש ברור למה קופת חולים / משרד הבריאות לא פשוט מכניסים אותה לסל הבדיקות הריון שכל רופא שולח את האם לעשות באופן אוטומטי. זה לא MRI או משהו שעולה לקופת חולים הרבה כסף. בדיקה שלוקחת בדיוק 4 דקות וכנראה שעולה לקופת חולים כמה עשרות שקלים.
אני עשיתי בהריון שלישי. בלידה הראשונה גילו אצלי את ה gbs ובגלל זה היינו מאושפזים עם הקטן שבוע וקיבלנו אנטיביוטיקה. גם במהלך הלידה השנייה אותו הדבר בגלל שלא לא קיבלתי אנביוטיקה אז קיבלנו אחרי הלידה ועוד פעם שבוע בזמן האשפוז בבית חולים תל השומר. בלידה השלישית כבר עשיתי את הבדיקה לגילוי החיידק ולפני הלידה קיבלתי את האנטיביוטיקה וכבר לא היה צורך לתת לתינוק והשתחררנו אחרי 3 ימים. אז אני ממליצה כן לעשות את הבדיקה וכן לדרוש מהרפא נשים בכל מקרה... אין מה להפסיד. זה לא כואב וחוסך המון כאבי ראש מיותרים.
אני גרה בארה״ב ופה הבדיקת GBS היא חובה! כל אחת עושה אותה בשבוע 35 להריון! וזה הדבר הראשון ששואלים אותך גם כשאת מגיעה לבית חולים עד שמקבלים את הניירת שלך. הבדיקה נועדה לגלות האם את נושאת את חיידק הסטרפטוקוק בנרתיק ואם האישה חיובית, היא מקבלת במהלך הלידה כל ארבע שעות אנטיביוטיקה לווריד על מנת שהעובר לא יידבק בתעלה.
תעשו את הבדיקה! בארץ זה מטעמים כספיים, משהו שאני לא מצליחה להבין... תעשו ואל תוותרו! תבקשו.
אז ככה: בדיקת GBS היא ממש לא בדיקת חובה. כששאלתי את הרופא שלי כמה פעמים אם צריך לעשות הוא ענה לי שלא צריך.
אז תתעקשו, תעשו. כי אני לא התעקשתי. ובגלל זה הילדה שלי מהיום הראשון שנולדה התחילה להרגיש לא טוב. עברנו כמה ימים ממש לא פשוטים: מיטת חום, מוניטור, צום, אינקובטור. עשו לה מיליון בדיקות בזמן האשפוז בבית החולים, דקרו אותה מלא פעמים בימים שאחרי הלידה. אף הורה לא רוצה לעבור את זה. זה קורע לב לראות ילדה שרק נולדה מתחת למחט של הרופאים והאחיות כל שעתיים.
בסוף החליטו לבדוק אצלי gbs. וכמובן יצא חיובי. הקטנה שלי כבר בת 5 ימים והיא מטופלת ב-2 סוגי אנטיביוטיקה לשבוע. הייתי פשוט יכולה לחסוך לה את כל הסבל הזה אם רק הייתי מתעקשת לעשות בכל זאת את הבדיקה הפשוטה הזאת! אז בנות תתעקשו! לפעמים צריך להקשיב לתחושות בטן שלכן ולא לסמוך על הרופא בעיניים עצומות!! אני את הלקח שלי למדתי. אני כבר 5 ימים בבית החולים עם הנסיכה שרק נולדה ואני בודקת כל דבר שהרופאים / אחיות עושים / אומרים.
לא כל רופא ממליץ על GBS ואני לא מבינה למה לא מחייבים לעשות הבדיקה הזו! אבל תעשו אותה כדי שתוכלו אתן לקבל את האנטיביוטיקה לפני הלידה!
מקווה לטוב ומקווה שתלמדו מהניסיון שלי ותתעקשו לעשות את הבדיקה הפשוטה הזאת. לא ברור למה קופת חולים לא שולחת אותנו אוטומטית לבדיקה שעולה גרושים ויכולה לחסוך הרבה שברון לב.
קראתי את הכתבה שלכם כי עברתי ניתוח TVT והאמת שאני די בלחץ... אז ככה אני בת 32 ואחרי שלוש לידות אחד אחרי השני, היה לי דליפת שתן אחרי כל התעטשות הליכה קפיצה...
הייתי מחליפה כמה פדים ביום ובנוסף כשהייתי שוכבת עם בעלי לא הרגשתי כלום וגם הוא לא וזה בגלל הלידות. בבדיקת רופא נאמר לי שכנראה השרירים של הרחם חלשים. לאחר מכן הלכתי לבדיקה אצל רופא נשים ואחרי בדיקה מעמיקה של הרופא ופרופסור נוימן הוחלט לעשות ניתוח TVT כי רצפת האגן נפלה והיה לי דליפת שתן שאי אפשר לטפל בפיזיוטרפיה או טיפולים אחרים. על הדרך עשיתי הצרת נרתיק. עשיתי את הניתוח דרך ביטוח פרטי בבית חולים אסותא בראשון לציון. חצי שעה ניתוח והיה לי שבוע כאבים עשיתי הרבה אמבטיות ולאחר מכן זה עבר.
מאז הניתוח עברו כבר 3 וחצי חודשים ואני בלי כאבים. האם יכול להיות שאני צריכה לעושת ניתוח מתקן? האם יכול להיות שהמוצר שהוחדר לגוף שלי פגום וצריך להחליף אותו?
מה אני יכולה ואמורה לעשות עכשיו? די מלחיץ הסיפור של הרשלנות רפואית שכתבתם עליו...
אם הניתוח הצליח וכיום אינך סובלת מכאבים איני רואה סיבה לדאגה אבל כמובן ככל שאת חוששת מוטב להתייעץ עם אורולוג או רופא נשים. הכתבה התייחסה למקרים בהם הניתוח הסתבך וגם נזקים.
כששאלתי אותו מה ההשלכות, הוא היה חסר סבלנות ואמר- אין טעם לדבר על השלכות, תעשי את הבדיקה ונדבר.
אני בחיים לא אצליח להעביר כאן במילים את הלחץ והחרדה שעברתי, את הבכי והפחד שליוו את השבועיים האלה ואפילו את השבועיים שאחריהם (המרפאה יצאה לפגרה כך שנאלצתי לחכות חודש!). כמובן שבאותו רגע לא המתנתי ואני ובעלי חיפשנו בגוגל כל אינפורמציה על cmv.
הזדעזענו ממה שקראנו! חרשות, פיגור, עיוורון, היקף ראש קטן, הדבקה דרך השיליה או בהנקה.
ההרגשה שאני אולי הדבקתי את העובר הקטן שלי במשהו כלכך חמור, האפשרות של הפלה בשבוע ככ מתקדם (אפילו בשבועות ראשונים זה כואב וקשה).
עברתי סיוט! למזלי, התברר שאין cmv, אבל זה לא הגורל של נשים אחרות.
למה אין יישור קו בנושא? למה הגניקולוגים לא מפנים לבדיקות דם לcmv וטוקסופלזמה כל אישה לפני הריון? למה לא שמעתי על זה עד שבוע 27, מה זאת השרירותיות הזאת- חלק מהגניקולוגים כן מפנים וחלק לא?! חייב להיות ישור קו וחייבות להיות הוראות מפורשות ממשרד הבריאות! זאת לא רולטה רוסית! אני גרה בדרום ונוסעת לגניקולוג שלי במיוחד עד גבעתיים- איך קורה שלא מספרים לי על בדיקה כזאת?? על חיסון שעלת גם? ולמה בדיקות דם גנטיות לתסמונת דאון ממומנות מכיסנו ועולות מאות שקלים כאילו שזה מותרות?
חייב לעשות מעשה! למי אפשר לפנות? אשמח לשמוע חוות דעת של עורך דין מומחה לתחום!
תודה על הפניה החשובה. אני מסכים בהחלט עם רוב הדברים שכתבת, יש גם פסיקת בית משפט המתייחסת לחובת הידוע של הרופא לנשים לגבי בדיקות רפואיות בהריון. לצערי בחלק לא מבוטל מהמקרים היחס לנושא הבריאות בישראל לוקה בחסר, הפעולה היחדיה שאני מסוגל לנקוט היא לפרסם פסקי דין ובהם קביעות בית המשפט בעניין זה בתקווה שההד הציבורי יוביל לפעולה או של משרד הבריאות או של ההסתדרות הרפואית.
רוב האוכלוסיה (85%), חלתה. הוירוס עצמו לא מסוכן. המחלה נעה בין הצטננות קלה, לכלום למחלה קשה ומתישה המערבת את הכבד. הבעיה היא כאשר ישנה הדבקות ראשונית בהריון.לכל טרימסטר סיכויי הדבקה שונים והסיכונים לעובר שונים.בתחילת ההריון סיכויי ההעברה לעובר נמוכים יותר, אך הפגיעה בעובר, באם נדבק קשה יותר. וטכל שמתקדמים בשבועות ההריון ובמיוחד בשליש האחרון , סיכויי ההדבקה גבוהים אך הפגיעה בעלת משמעות נמוכה.אם בכלל. ברגע שמגלים הדבקה אצל ההרה, מבצעים בדיקת avidity, על פיה ניתן לראות האם ההדבקה חדשה או ישנה. במהלך ההריון האישה במעקב של אולראסאונד בכדי לשלולל או לאשש פגיעות אשר קשורות לוירוס וניתן לראות את סימניהן בעובר. מומלץ לבצע בדיקת מי שפיר. בין שבוע 22-24 בכדי לראות האם העובר נדבק ומשם להמשיך. לא כל פגיעה היא פטאלית ומחייבת הפסקת הריון. מה שכן תינוק אשר נולד והוכח עי תרבית שתן כי נדבק, יעבור בדיקות שמיעה תקופתיות וסונאר מוח.
חשוב להדגיש כי מעל 1000 הפלות אשר מתבצעות כל רקע הדבקה ב-cmv, הן הפלות של עוברים בריאים.
הרופאים לא לוקחים אחריות אף פעם. מבחינתם תעשי הפלה - זה לא הילד/ה שלהם. ומצד שני ככה הם מנקים את עצמם מסיכון של תביעת פיצויים וטענות על רשלנות רפואית במקרה ח"ח של נזק לילד/ה. זה הכל מלמעלה!
בשורה התחתונה: זה שהעובר נדבק לא אומר שיש צורך בהפסקת הריון. הבת שלי ילדת cmv ילדה רגילה לגמרי ברוך ה', מיד אחרי הלידה כשגילו בוודאות שהיא נדבקה ביצענו אולטראסאונד מוח, בדיקות מקיפות לעיניים ובדיקות שמיעה. הכל יצא תקין תודה לאל.
מבחינת השמיעה הומלץ לנו לבצע כל חצי שנה בדיקת שמיעה עד גיל 5 רק כדי שנהיה רגועים שזה לא פגע לה בשמיעה.
בת 4 היום, ילדה רגילה ובריאה.
נותרו לנו עוד 2 בדיקות שמיעה שגרתיות ומבחינתנו זה מאחורינו.
לאורך כל ההריון המליצו לי על הפסקת הריון כי אולי היא תיוולד עם מום - חירשת, עיוורת, מעוותת, מה לא אמרו לי...
משום מה ממהרים להמליץ על הפסקת הריון כאילו ילד זה קרטון חלב במכולת.
מאחלת לה שיהיו לה בשורות טובות ושליחים טובים בעזרת ה'!
טוב אז ככה בחודש שישי נדבקתי בוירוס cmv חיובי בשתן אז כמובן שזה עבר לעובר שלי בחודש שמיני הוא הפסיק להתפתח וכך גם ההיקף ראש שלו.
הרופאים באסף הרופא עשו לי סקירה מכוונת למוח של העובר עוד כשהיה בבטן וגילו לו מלא מומים נוסף להיקף ראש הקטן הם ראו גם בסקירה מכוונת שהעצם של העין בולטת החוצה.
בקיצור מוטציה. הרופאים אמרו לי עדיף שתבצעי לידה שקטה כי הוא יצא גם עם פיגור שכלי וגם עם נכות וכל מיני דברים ולא בטוח שהוא בכלל ישרוד וכל זה לקראת חודש תשיעי!!
כמובן שלא הסכמתי ומה שצריך להיות אני אקבל באהבה. אבל עם כל זה וכל החוזק שהראתי לרופאים הייתי שבורה מבפנים לא ידעתי מה איך אני אתמודד מה יהיה איך יהיה ועם הוא באמת מה שאומרים הרופאים...
אני כולה בת 20 והייתי ממש שבורה נפשית ומהרגע שגיליתי לא הפסקתי להתפלל להשם שיתן לי כוח שיעזור לי, שכמו שהוא עשה את השמיים והארץ כך הוא יהפוך את הכל ויתן לי ילד בריא.
ביום שבת נסענו לחמתי והדלקנו נרות של שבת והתפללתי לנרות וקצת בכיתי וביקשתי שעם הכל בסדר שיתן לי סימן וזאת התוצאה ... תמונה ברורה של אמא ותינוק זה נוצר מהעפר של הנרות. ברוך השם שבוע אחרי זה באתי לחדר לידה באסף הרופא, עם צירים כבר באה ללדת הרופאה המכשפה אומרת לי זה עוד לא מאוחר את עוד יכולה לסיים את זה. לא כדאי לך לגדל ילד כזה. ממש אפשר לבצע נתיחה שלאחר המוות ככה במילים האלה...
נכנסתי לתוך חדר לידה אחרי שחתמתי שאני יודעת כל מה שאמרו לי ושהציעו לי לידה שקטה וסירבתי וילדתי תינוק בריא ושלם בלי שום מומים ובלי שום עין בחוץ. ילד פשוט יפה תואר.
כמובן שאני במעקבים איתו אבל כשהרופאים ביצעו סקירה מכוונת למוח אחרי הלידה הם היו פשוט בשוק שהם לא מצאו שום מום.
שלום, יש לי שאלה בנוגע לרשלנות רפואית ולדעת אם זה באמת רשלנות רפואית ואיך עלינו לפעול מכאן. מדובר על אמא של חברה שלי:
היא היתה מאוד כאובה ואושפזה בבית חולים, לאחר יעוץ פרטי אצל פרופסור, הוא אמר לה לעבור לבית חולים אחר בו הוא עובד.
שם עשו אמ.אר.איי וגילו סרטן לבלב ללא גרורות ואמרו שצריך ניתוח , לקח זמן רב והניתוח בסוף בוצע, פתחו, ראו שיש גרורות בכבד וסגרו ללא התערבות. כל זה בזמן שהיא מתלוננת על כאבים רבים ללא עזרה מהצוות.
אמרו שצריך לבצע בדיקה ercp שאחריה היא תוכל ללכת לאנקולוג. את הבדיקה לא עשו לה במשך הרבה זמן (כשבועיים) ללא תשובות מתי תבוצע. בינתיים התחילה דלקת ולא ידעו ממה היא והאנטיביוטיקה לא עזרה והחום רק עלה.
אחרי 4 ימים פתחו את התפרים ויצאה המון מוגלה והבינו שהדלקת בתפרים ואמרו "זה מאוד נפוץ מהניתוח הזה" אבל יחד עם זאת לא עלו על זה ישר. היום בבדיקת רופאים אחד מהם הכניס אצבע לתפר "לבדוק" אם יש מוגלה מה שגרם לכל הפצע להפתח ונאלצו לתפור אותה מיד ללא אלחוש כלל! ביתה כמעט התעלפה שם.
בנוסף עכשיו אומרים לה שלא תראה אנקולוג שם והיא צריכה לקבוע לבד תור אחרי שתשוחרר מהבית חולים, שזה לא מה שאמרו לה בהתחלה.
כל זה מלווה בזלזול ויחס כאילו היא ילדה קטנה שבוכה מקצת חום. האישה צורחת מכאבים ולא מתיחסים אליה. לא יכולה לראות אנקולוג בקשר לסרטן כי מעקבים לה בדיקות ועד היום לא ראתה אחד אגב. האם יש פה עילה לרשלנות רפואית והאם יש מה לעשות בנידון? המצב הוא נוראי והחוסר אונים שחווה המשפחה פשוט לא הגיוני.
קשה מאד להעריך ללא עיון בתיעוד הרפואי אם אכן התגלתה התרשלות בטיפול ומה הנזק שנגרם בשל התרשלות זו. בהתייחס לזיהום בפצע הניתוח מדובר בסיבוך אשר אכן יכול להתרחש גם ללא התרשלות בטיפולץ אני סבור כי כדאי יהיה לערוך פגישת יעוץ מסודרת עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
לפני כחודש הוסר בשלמותו גידול סרטני גודל 1.5 סמ. ו 3 בלוטות למפה שנמצאו נקיות.
חודש לאחר הניתוח נפגשתי לראשונה עם אונקולוגית בציפייה להתחיל את הטיפול שלמיטב הבנתי היה אמור להיות; סדרת הקרנות וכדור.
בפגישה עם האונקולוגית נשאלתי האם אני מעוניינת שהגוש שהוצא ישלח לבדיקה פתולוגית. (אונקוטייפ) שכן, עפי הממצאים יתכן ויוחלט על טיפול אחר; כימו. ואם יוחלט כך לא אוכל להתחיל את הטיפול שתוכנן כך שעליי להחליט.
שאלתי מדוע לא בדקו, הסבירה שנדרשת חתימה שלי.
השאלה שלי היא;
1. מדוע במעמד הניתוח, בית החולים לא מציע את האופציה, ובודק את הגוש?
הדבר חוסך זמן מאוד יקר עבורי כחולה.
2. על פי מה בעצם מוצע לי טיפול אם אין את כל הממצאים?
החלטתי מן הסתם לבדוק את הגוש כדי לוודא שהטיפול שהוצע לי אכן מתאים למחלה שלי.
כרגע אני ללא טיפול עד לקבלת התשובות. עוד כ 3 שבועות.
תודה על הפניה, אין לצערי דרך להעריך את סבירות הטיפול במקרה זה שכן מדובר בסוגיה רפואית שיש לבחון אותה הן באמצעות עיון במסמכים הרפואים והן באמצעות התייעצות עם אונקולוג. איני יודע גם להעריך ללא נתונים לגבי הגידול ואופיו האם עיכוב של שבועות בטיפול יש לו משמעות במקרה זה.
אני סבור כי כדאי שתערוך יעוץ מסודר בפגישה עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע בקבלת מלוא התיעוד ובהתייעצות עם מומחה רפואי מתאים.
חובת מסירת בדיקה לנבדק:
עברתי בדיקת אקו לב. אני רוצה לקחת את הדיסק עצמו לקרדיולוג מומחה פרטי. המכון בו בוצעה הבדיקה מסרב לתת לי את הדיסק.
האם מבחינה חוקית הם מחויבים לתת לי את הדיסק?
הם רוצים לתת לי רק פענוח של הבדיקה (בידי קרדיולוג של המכון שביצע את הבדיקה וכותב את מסקנותיו).
במכונים אחרים הדיסק ניתן לנבדק במקום, אגב.
(יצוין שהבדיקה נעשתה בעת התקף <מכריי הסקרנים: לא מדובר על התקף לב, ולא נשקפת סכנה לחיי> ולכן חזרה על הבדיקה - מעבר לעובדה שאינה אפשרית כי זו בדיקה יקרה שנעשתה דרך הקופה - לא רלוונטית. כי כעת איני בהתקף.)
בהתאם לחוק זכויות החולה את זכאית לקבל העתק מהתיעוד הרפואי שלך ובכלל זה בדיקות הדמיה. ככל שהמכון עצמו מסרב לתת את דיסק ההדמיה עליו להפנות אותך לגורם אשר באמצעותו ניתן לקבל את הדיסק (הנהלה / מחלקת רשומות וכו').
שימו לב למקרה רשלנות רפואית של רופא מלר"ם שהיה יכול להגמר באסון גדול לילד פעוט!
לא תאמינו... ביום חמישי האחרון הזמנתי את השירות רופא עד הבית ממוקד מלר"ם בגלל המזג אוויר וכי אני עם תינוק 8 שבועות. הרופא היה עבור ילד בן 2.7 אחרי שהיינו במוקד ביום רביעי והתברר שיש דלקת בגרון.
הגיע רופא לדעתי כבר בפנסיה לפי הגיל או שהוא רק נראה מבוגר מאוד. אמרתי לו שהילד לוקח אנטיביוטיקה אבל לא רק שזה לא עזר השיעול נהיה גרוע יותר. הוא בדק את האוזניים בדק את הריאות.
אמר זה ויראלי עכשיו כולם חולים. על החום שעולה ויורד אמר לי הגיוני. נתן לי מרשם לתרופה לאנהלציה וג'ל למריחה לאף לייבש נזלת.
בבית מרקחת לא נתנו לי את שתי התרופות מפני שזה לא מתאים לגיל הילד אף התפלאו איך רופא רשם את התרופות האלו. אז היום בלי ברירה יצאנו לרופאת ילדים. מסתבר שיש לילד דלקת באוזן ויותר גרוע מזה - דלקת ריאות חריפה מאד שהצריכה אשפוז דחוף בבית חולים...
גם הרופאה בעצמה אומרת לי התרופות שהוא רשם לא מתאים לגיל הילד והיא לא האמינה למראה המרשמים שהחזקתי ביד.
במוקד מלר"ם אין עם מי לדבר ולהתלונן. רק להזמין שירותי רופא עד הבית... אם רוצים להתלונן זה רק דרך פקס או מייל.
אני רוצה להגיש נגדם תביעה על התרשלות של הרופא. טוב שזה לא נגמר באסון!
אני בכלל לא מדברת על זה שזה עלה לנו 220 ש"ח עלאק רופא שאסור לו לטפל באנשים! בושה לחברה כמו מלר"ם שמעסיקה אדם כזה.
לאן מתקדמים עכשיו בתביעה לפיצויים נגדם?
אנחנו כרגע מאושפזים בבית חולים תל השומר עם הילד בגלל דלקת ריאות חריפה והוא מחובר לאנטיביוטיקה דרך הווריד.
ראשית איחולי החלמה מהירה ומלאה. על פניו מהתיאור של המקרה יתכן שהטיפול הרפואי שניתן על ידי רופא מלרם לא היה ראוי אולם ניתן לקבוע זאת רק לאחר עיון בתיעוד הרפואי המלא והתייעצות עם רופא ילדים. אני סבור כי כדאי שתמתינו עם הנושא של הגשת תביעה עד לאחר שהילד יתאושש. חשוב להבין כי בתביעת רשלנות רפואית ניתן לקבל פיצוי רק על נזק שאירע בפועל ולא על נזק שיכול היה להיגרם ונמנע גם אם נמנע בשל תושיית ההורים.
במקרה זה בתום ההתאוששות יהיה צורך לשקול אף כדאיות כלכלית של תביעת רשלנות רפואית שכן עלויות חוות דעת לצורך הגשת תביעה כזו אינן מבוטלות ואילו היקף הפיצוי שייינתן במקרה של נזק לא קובע סביר שלא יהיה גבוה.
בסופו של דבר אני ממליץ כי לאחר שחרור הילד מביה"ח והתאוששותו תקיימו פגישת יעוץ מסודרת עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכת המקרה.
אדם בעל רקע של מחלת סוכרת סוג 2 עם נכות 70% עבר לאחרונה התקף לב וקריסת מערכות שבעקבותיו אושפז כשלושה שבועות בבי"ח. במהלך האשפוז עבר 2 צנטורים והינו מועמד להשתלת קוצב לב.
אשתו רוצה לפנות לביטוח הלאומי ולהגיש בקשה להגדלת % הנכות ל 100% לאור הבעיות הלבביות והחמרת מצבו.
מה הם ה"שירותים המיוחדים" שמגיעים לו? והאם מגיע לה משכורת אם תסעד אותו בעצמה במקום להיעזר בגורם חיצוני?
ועוד שאלה,לגבי חוק שירותי בריאות; כאשר עבר את התקף הלב הובהל לבי"ח "מאיר" (אשר משוייך ל"כללית") ואושפז שם כשלושה שבועות. הוא חבר בקופ"ח "לאומית".
האם המשך הטיפול שלו יכול להיות בבי"ח "מאיר" (שם מתועד כל האירוע הלבבי ושהותו במח' טיפול נמרץ וכו') או שקופת חולים רשאית לכפות עליו טיפול בבי"ח אחר ש"נוח" יותר מצד הקופה ?
ראשית איחולי החלמה מהירה ומלאה. הפורום עוסק בתביעות רשלנות רפואית ואני מציע כי תערכו יעוץ בעניין הביטוח הלאומי עם עורך דין אשר זהו תחום עיסוקו. לגבי נושא המשך טיפול במסגרת ביה"ח מאיר - למיטב ידיעתי למאוחדת אין בתי חולים בבעלותה ולכן יש סיכוי סביר שיאשרו המשך טיפול בבית החולים המטפל.
רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:
מכתבי תודה והערכה
"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"
ד.מ. סביון
"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"
משפחת ב.ע. חדרה
"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"
בני הזוג בצרה
"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"