טיפולים בחמצן בבית חולים
אסף הרופא - במחלקה ההיפרבארית, תאי לחץ.
ב- 2013 הייתי בבדיקות לקראת סדרת טיפולים ביחידה, ומאד התלהבתי, לפני שהסתבר שבגלל הקרינה לא אוכל להגיע מדי יום לשעתיים טיפול, ולפני חילוקי הדעות ביני לבין מנהל היחידה הנמרץ והאמביוציוזי - פרופ' שי אפרתי - על דרך הטיפול במקרה שלי, אני חיפשתי מזור בכל דרך אפשרית והוא רצה עוד מישהי למחקר ושלא אקלקל לו את המעקב ה"נקי" עם עוד התערבויות (וכמובן הכל על חשבוני ומדובר בהון תועפות)
וכבר חשבתי לרכוש תא פרטי (יש באיביי ממשוחררי ופגועי מלחמת ויטנאם.. לא נורא יקר באופן יחסי לסדרת טיפולים, אבל נדרשת השגחה קפדנית.. לא ניתן לעשות זאת לבד (חוץ מדר' האוס שיכול בסדרה המשודרת שוב בכאן 11 בלילות)
חשבתי לשת"פ עם הורים לאוטיסטים שברחבי העולם עושים בתאי לחץ שימוש והתוצאות מעודדות.. אבל לא הרמתי את זה, איני יציבה מספיק בשנים האחרונות, ולכן, זה ירד מעל הפרק.. בינתים.
אבל.. מאז אני קוראת כותרות רבות על הצלחות והרחבת הטיפולים לעוד ועוד בעיות, הפרסומים מעוררים קנאה.. נמרץ שי אפרתי, כבר אמרנו
אני מאד מחבבת אותו, אגב, קשה שלא, הוא אדם לבבי ומלהיב
.
הגיע הזמן לתגובה מקצועית מאוזנת, כותב אבינעם רכס בהארץ, בהתיחס למגוון הטיפולים בחמצן בלחץ מוגבר ביחידה ההיפרבארית באסף הרופא חורגים מההתוויות שקבע
משרד הבריאות, אינם מבוססים מדעית וזוכים לפרסום רב בתקשורת.
.
רכס מתיחס ל"דברי רהב רבים" שנכתבו על המקום. למשל, ב-2015 – "נכנסים לתא לחץ ומשפרים את תפקוד המוח", או במאי השנה "..שמשותקים קמו בו מכיסא הגלגלים, שקשי תפיסה התחילו אחריו לקרוא, ומגמגמים התחילו לשיר. שעוצר הזדקנות ולפעמים אפילו מחזיר את המוח שלך שנים אחורה... בתנאים של ריכוז חמצן גבוה, התברר, יכולים לקרות למוח דברים נפלאים".
.
הטיפול בתא לחץ – חמצן בלחץ מוגבר (היפרברי) - מוכר ברפואה עשרות שנים.
בתא נושמים חמצן בלחץ גבוה יותר מהלחץ האטמוספרי. לחץ שמעלה משמעותית (עד פי 20) את מסיסות החמצן בדם וכתוצאה מכך עולה רמתו ברקמות ובתאי הגוף. כך הוא זמין ללא תלות בהמוגלובין - חלבון שנמצא בכדוריות הדם האדומות ותפקידו לשאת חמצן לתאי הגוף.
לכן, שימוש בחמצן בלחץ מוגבר עשוי לשפר מחלות שמתאפיינות בהיעדר חמצן זמין, לאיבר מסוים או לגוף כולו.
למשל, הרעלת פחמן חד-חמצני בעקבות שאיפתו מתנורי בישול וחימום שהופעלו בצורה לא תקינה (אגב, זה מה שייפלט מארובות אסדות הגז באופן נורמלי שנחשב "תקין" לאוויר.. היישר לריאות של אנשי חוף הכרמל). הגז הרעיל נקשר חזק למולקולות ההמוגלובין, ונפגמת יכולתו לספק חמצן לגוף. השימוש בתא לחץ קושר אליהן את החמצן מחדש והפחמן החד-חמצני מתפנה מהגוף.
.
באוגוסט 1999 חוזר "מינהל רפואה" של משרד הבריאות כלל "הוריות קליניות לטיפול בחמצן בעל-לחץ, שכלולות בסל שירותי הבריאות הבסיסי".
15 הוריות ל"טיפול דחוף בחמצן בעל-לחץ..., הניתן במצב רפואי שדחייתו מעל 24 שעות עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך למטופל". כגון, הרעלת פחמן חד-חמצני, אנמיה קיצונית שלא ניתן לטפל בה באמצעות עירוי דם,
שתלי עור במצוקה, נמק שרירי וזיהומים מפושטים של הרקמה הרכה, איסכמיה חבלתית חריפה (למשל פגיעות מעיכה), פצעים קשיי ריפוי,
זיהום בעצמות שאינו מגיב לטיפול, ונזקי קרינה מאוחרים לרקמה רכה ועצם. קיימת
הסכמה גורפת בעולם הרפואה כי במצבים דחופים כאלו הטיפול בתא לחץ אכן יעיל ביותר ולעתים קרובות מציל חיים.
.
הפעילות בתאי הלחץ (המעטים) בישראל התנהלה כל השנים לפי הנחיות אלו, בפרופיל נמוך. ב-1974 התחיל חיל הים להפעיל את תא הלחץ הראשון בישראל בשיתוף בית החולים
רמב"ם בחיפה. מאז קמו תאי לחץ נוספים וב-1998 גם באסף הרופא.
.
ההבטחות שיוצאות מ"מרכז סגול לרפואה היפרבארית" באסף הרופא מרקיעות שחקים.
לפי האתר, הטיפול בתאי הלחץ ניתן ל-15 ההתוויות שקבע משרד הבריאות, אך גם "טיפולים פרטיים במגוון מחלות, בהם: טיפול לאחר אירוע מוחי, מטופלים לאחר חבלות ראש, חירשות פתאומית, נמק אווסקולארי של העצם, בצקת מוח מסיבות שונות, שיתוק מוחין ועוד".
וגם לשבץ מוחי ולפיברומיאלגיה - תסמונת הכאב הכרוני. בשנים האחרונות ניתן באסף הרופא טיפול בתאי לחץ למגוון מחלות ומצבים רפואיים, שאף לא אחד מהם נכלל בחוזר "מינהל רפואה".
מחלות שאינן נגרמות בשל חוסר חמצן לא יוטבו אם נציע אותו לגוף, טוען אבינעם רכס. ובמקרים רבים, למשל לאדם שאירוע מוחי בעברו, היצע של חמצן לא יואיל במאומה מכיוון שרקמת המוח ניזוקה באופן בלתי הפיך.
איני בטוחה שאבינעם רכס צודק. כיון שבעולם יש דיווחים - רשמיים ופרטיים - על הצלחות זמניות ו/או קבועות. מאידך אין לי כלים לשפוט, והעולם היו מלא אינטורסים שיווקים והרבה הרבה "פייק" ציני. ונורא קל למכור ניסים למיואשים ונואשים. לחולים ולמשפחות אומללות.
.
ממידע שאסף רכס ממטופליו בבית החולים הדסה ומשיחות עם רופאים נוספים, ובהם נוירולוגים וכאלו המתמחים בשיקום, עולה כי במרכז מטופלים מצבים נוירולוגיים נוספים כגון מחלות ניווניות של המוח כפרקינסון או דמנציה (אלצהיימר). ולעתים קרובות המטופלים עוברים סדרת טיפולים זמן רב לאחר שכבר נגרם נזק נוירולוגי קבוע ובלתי הפיך, ומשלמים עליה אלפי שקלים.
(אלפים? ?? סליחה, עשרות אלפים)
.
ה-Cochrane - ארגון בינלאומי שעורך סקירות סיסטמתיות של מחקרים השוואתיים – בחן יעילות חמצן היפרברי במחלות נוירולוגיות ומצא כי אינו יעיל כטיפול בשבץ מוחי שהתרחש בשעות האחרונות (רכס מסיק שללא ספק לא יהיה יעיל לשבץ שהתרחש בעבר, אז הנזק המוחי בלתי הפיך), בדמנציה וסקולרית (שנגרמת מפגיעה בכלי הדם – כגון חסימה או סתימה שלהם), וחבלת ראש קשה.
הוא נמצא יעיל בצורה מוגבלת במצבים כגון מיגרנה וכאב ראש מקבצי (כאב ראש חזק ביותר בצד אחד של הראש).
הטיפול בחמצן היפרברי לא הוכח כיעיל לריפוי מחלות נוירולוגיות רבות וגם עלול לסכן את המטופלים, אף כי בסיכון נמוך. למשל, לגרום לקרע בעור התוף בשל שינויי לחץ מהירים וקיצוניים באוזן התיכונה, מציין רכס.
.
מטופלים באסף הרופא נחשפים לטיפול ניסיוני, שאינו מבוסס מדעית.
לעתים הוא ניתן לאינדיקציות שהוכח כי אינו יעיל עבורן, מזהיר רכס. ראוי ללמוד על השפעות הטיפול בחמצן היפרברי, אך יש לעשות זאת על בסיס מחקר מדעי הולם.
שימוש זהיר במצבים קליניים שאינם כתובים בהתוויות "מינהל רפואה" של משרד הבריאות, ראוי להציג כטיפול ניסיוני שיעילותו לא הוכחה ולא לגבות עליו תשלום. או לטפל רק בהתאם להתוויות משרד הבריאות עבורן נמצא יעיל.
אסף הרופא הוא בית חולים ממשלתי. משרד הבריאות אינו אוכף את הכללים (התוויות הטיפול בחמצן) שהוא עצמו קבע וכך מטפח את התרנגולת מטילת ביצי הזהב שלו.
לאחר הכתבה בחדשות 2 פנה פרופ' נתן בורנשטיין, אז יו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל, לראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות והתלונן על ההונאה בפרסום זה - שאין מאחוריו כל בסיס מדעי. אך נכון לכתיבת שורות אלה לא התקבלה תגובתו. כך כותב רכס.
.
מהמרכז הרפואי אסף הרופא נמסר כי: "המרכז ההיפרברי (תא הלחץ) באסף הרופא הוא הגדול בישראל והמוביל בתחומו בעולם. העבודה במרכז היא על פי כללי האתיקה המקובלים וברישיון משרד הבריאות. בין היתר המרכז משמש כגוף מחקרי מתקדם מסוגו, הזוכה לשבחים רבים על מחקריו ופעילותו בארץ ובכל רחבי העולם. ידוע וגלוי לכל מטופל המגיע למרכז מהו הטיפול הניתן, מהם סיכויי ההצלחה ובאיזו מסגרת הוא נעשה".
.
ממשרד הבריאות "טיפולים הנכללים בסל הם טיפולים שהוכחה יעילותם. בימים אלו מעודכן חוזר ההתוויות לטיפול היפרברי. ניתן לבצע טיפולים שאינם במסגרת הסל להתוויות שאינן מוכחות באופן חד-משמעי. ככל שיש חשש להטעיית הציבור, הנושא יטופל על ידי הגורם הרגולטורי העוסק בכך במשרד ללא קשר לשאלת הבעלות. בנוסף, נושא תא הלחץ בכלל, כולל הטענה על הונאה בפרסום, נבדק במשרד. ראש מינהל הרפואה עדכנה את פרופ' בורנשטיין בנושא".
.
שימוש בידוענים לפרסום המרכז נעשה ב-2016 במוסף כלכליסט ("להישאר סגול לנצח: כך נאבקים עשירי ישראל בזקנה"). ייתכן שהיא היחידה שגם עושה מעט חסד למטופלים ביחס לכתבות האחרות. שכן היא כוללת התבטאות ישירה וכנה של הקריין, השדרן והשחקן אלכס אנסקי בנושא: "האנשים שטיפלו בי מרגישים שחל אצלי שיפור. היחיד שלא חש בהבדל זה אני". אמירה זו היא בבחינת צעקתו של הילד - "המלך הוא עירום".
.
אבינעם רכס הוא פרופ' (אמריטוס) לנוירולוגיה בבית חולים הדסה ויו"ר בית הדין של ההסתדרות הרפואית
.
.
גילוי נאות.. לו יכלתי להגיע למרכז ההיפרבארי ולשהות בו (לי יש בעיה עם הקרינה בדרכים ובמוסדות רפואיים שתמיד יש אנטנות על גגותיהם.. פחח).. הייתי עושה זאת בשמחה ובהתמדה, ולו כניסיון, לדעת שעשיתי הכל
איני יכולה
אבל למי שצריכים למכור כלייה בשביל זה, או נשארים מתוסכלים בהעדר יכולת כלכלית (והתשלום כבד מאד).. ראוי שיקבלו את המידע כולו