רשלנות רפואית של מרדים - פסק דין מעניין

רשלנות בביצוע הרדמה, במהלך ניתוח קיסרי

רשלנות רפואית בניתוח אינה מנת חלקם הבלעדית של רופאים מנתחים, למעשה, חלק גדול מהמקרים הללו עוסקים דווקא בנזקים הנובעים מההרדמה הכללית, או המקומית שנדרשה לביצוע הניתוח. כך גם פסק הדין שלפנינו עסק בתביעת רשלנות רפואית של מרדים.

התובעת אושפזה בבית חולים, שם ילדה במסגרת לידה קיסרית את בנה הראשון. הניתוח בוצע בהרדמה כללית, לצורך ובמהלכה החדיר רופא מרדים דרך פיה צינור הנשמה הקרוי "טובוס". לאחר הניתוח חשה התובעת בקשיי נשימה, קושי בבליעת נוזלים וצרידות.

משתופעות אלו לא חלפו הופנתה לבדיקה על ידי רופא א.א.ג. ואובחנה אצלה דיסלוקציה של הסחוס האחראי על תנועתיות מיתרי הקול ושיתוק במיתר הקול השמאלי.

טענות התובעת כנגד הרופא המרדים

לטענת התובעת, מצבה הנו תוצאת רשלנות רפואית של רופא מרדים בביצוע ההרדמה. עוד נטען כי עובר לניתוח הקיסרי לא הוחתמה על טופס הסכמה לביצוע ההרדמה ולא ניתן לה שום הסבר אודות סיבוכים וסיכונים הכרוכים בביצוע הרדמה כללית.

כפי שטענו עורכי דין מטעמה – ביצוע ההליך בהיעדר הסכמה מדעת, יש בו הפרת חובה חקוקה וביצוע הליך רפואי תוך תקיפה.

הוכחת רשלנות רפואית בביצוע הרדמה

הוראות תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי מחייבת להציג חוות דעת רפואית של מומחה בתביעות בהן נטען לרשלנות רפואית. התובעת לא הציגה חוות דעת של מומחה ואילו הנתבעת (המדינה - לה אחריות שילוחית על בית החולים) הגישה חוות דעת של מומחה מטעמה.

את עיקרי תביעתה ביססה התובעת על הכלל בדבר העברת נטל הראיה – "דבר המעיד בעד עצמו".

יעוץ לנפגעי רשלנות רפואית - ליחצו: פניה דיסקרטית לקבלת סיוע

שלושה תנאים מצטברים, נדרשים לקיום הכלל "דבר המעיד בעד עצמו" והטלת נטל הראיה לפתחו של הנתבע:

• לתובעת לא הייתה ידיעה או יכולת לדעת מהן הנסיבות שהביאו לאירוע.
• הנזק נגרם על ידי נכס שהיה בשליטתו המלאה של הנתבעת.
• המסקנה שהנתבעת התרשלה סבירה יותר מהמסקנה שנקטה בזהירות הראויה.

בית המשפט קבע כי בתביעה זו מתקיימים רק שני התנאים הראשונים וכי התובעת, לא עמדה בנטל המוטל עליה, לקיום התנאי השלישי ולא הוכיחה כי סביר יותר להניח שמדובר במקרה רשלנות רפואית. על כן, נטל הראיה לא הועבר לנתבעת.

חוות דעת של מומחה בעניין רשלנות בביצוע ההרדמה

המומחה ציין בחוות דעתו כי לכל אחת משיטות ההרדמה הנהוגות בניתוחים קיסריים סיכונים משלה ובמקרים בהם שיעור הסכנה בשיטה זו אינו גובר על שיעור הסכנה בשיטה אחרת, מקובל לאפשר ליולדת לבצע את בחירתה, כפי שנעשה במקרה נשוא התביעה.

בעניין טיב ביצוע הצנתור, מסקנות המומחה: העדר גורמי סיכון ידועים אצל התובעת עצמה והעובדה שמגליון ההרדמה, עולה כי הצנרור, נעשה ללא קושי, מובילים למסקנה כי אין קשר, בין איכות הטיפול ודרך ביצוע הצנרור, לבין  הנזק שנגרם.

קיראו בהרחבה על: רשלנות רפואית בביצוע הרדמה / אלחוש

פסק הדין - 28900/01

בגין הפסדי השתכרות נקבעו פיצויים בסך 100,000 ₪, כך גם בגין כאב וסבל, 100,000 ₪ סך הכל. בגין עזרה צד ג' נפסק לטובת התובעת פיצוי בסך 25,000 ₪ ו – 15,000 ₪ נוספים בגין הוצאות רפואיות. בגין פגיעה באוטונומיה נקבע פיצוי כספי בסך 45,000 ₪.

בכל מקרה של חשש כי נפגעתם ממעשה רשלנות של מרדים, רופא מנתח או אפילו איש טכני שלא בדק את תקינות המכשור הרפואי - חשוב כי תפנו לקבלת יעוץ משפטי בהקדם האפשרי. אם נגרם לכם נזק בעקבות רשלנות רפואית, הנכם זכאים לפיצוי כספי.

יעוץ לנפגעי רשלנות רפואית - ליחצו: פניה דיסקרטית לקבלת סיוע