רשלנות רפואית במעקב הריון: אי מתן הסבר להורים

במקרים של רשלנות רפואית, הרופא לא ממלא אחר חובתו ולא מוסר להורים מידע ואינו מסביר על להם על בדיקות מהותיות שעומדות לרשותם במהלך ההריון, כך שנשללת מהם לצמיתות הזכות לקבל החלטות מהותיות בצומת דרכים במסגרת ניהול ההריון.

הלכה למעשה, נכון לשנת 2025, הסיבה המרכזית להגשת תביעות רשלנות רפואית בשל מקרים הקשורים למעקב ההריון, נובעת מאותם מקרים שבהם רופאי הנשים אינם מסבירים להורים על הבדיקות הגנטיות כאמור.

וכך, בסקירה שלפניך נסביר על מקרים שבהם רופא הנשים "שכח" או "שלא טרח" להסביר להורים על חשיבותן של הבדיקות הגנטיות הזמינות עבורם במהלך ההריון, ובעיקר על אותם מקרים שהמחדל החמור של הרופא גרם ללידת ילד.ה עם פגיעה גנטית מהותית ומשנת חיים, פגיעה שהיה ניתן וראוי לאבחן בעובר, בבדיקה גנטית פשוטה בתחילת ההריון, רק שההורים לא ידעו על כך.

מטרת המעקב במהלך ההריון

מטרת המעקב במהלך ההריון הנה להבטיח ככל הניתן שההריון יסתיים בלידת יילוד בריא ומבלי שתפגע בריאותה של האם ההרה.

משרד הבריאות מצידו, מעדכן מעת לעת את הנחיותיו ונהליו בכל הנוגע לפרוטוקול הטיפול באישה הרה במסגרת הרפואה הציבורית וזהו מן הסתם, הסטנדרט המנחה את הרופאים.

למרות זאת, עד לימים אלה הנחיות אלה מחדליות ורשלניות כפי שהסברנו באריכות ונדגיש דווקא את הנקודה שבה ההנחיות של משרד הבריאות לוקות בחסר: החובה להסביר לכל אשה בכל הריון על הבדיקות הגנטיות, בדיקת אקסום, צ'יפ גנטי ובדיקת NIPT.

באין הנחיה מחייבת מצד משרד הבריאות, למתן הסבר מפורט להורים, ישנם בכל שנה מאות מקרים שבהם נולדים ילדים עם פגיעות גנטיות שלא אובחנו בשלב העוברי, שכן ההורים כלל לא ידעו שהדבר אפשרי.

נהלי משרד הבריאות כן מחייבים בפרוטוקול מיושן הכולל בין השאר: בדיקות חודשיות של דם, שתן, לחץ דם ומשקל וכן בדיקות ממוקדות, כגון בדיקת שקיפות עורפית, בדיקת חלבון עוברי וכן סקירת מערכות מוקדמת ומורחבת.

החוק ופסיקת בתי המשפט מחייבים את הרופא אשר מבצע את מעקב ההריון להיות בעל ידע נרחב ועדכני, על מנת שיוכל להסביר להורים ולהפנות אותם לכל בדיקה מקובלת וחשובה במהלך ההריון.

במילים אחרות: רופאי הנשים שלנו חייבים להכיר את חשיבותן של הבדיקות הגנטיות ומשכך, חייבים להסביר עליהן להורים במהלך ההריון - תמיד, בין אם המדובר על בדיקות הכלולות וממומנות במסגרת סל הבריאות, ובין אם המדובר על בדיקות שאותן ההורים צריכים לממן מכיסם הפרטי.

בדיקות מעקב הריון שגרתיות ונפוצות:

• בדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר לאקסום ו/או צ'יפ גנטי
• בדיקת NIPT לסוגיה
• בדיקת אולטראסאונד לקביעת מיקומו של שק ההריון, גודלו ומצבו של העובר.
• בדיקות שגרתיות כמו ספירת דם, תרבית שתן, סוכר בצום, בדיקת סוג דם ורמת נוגדני RH אם סוג הדם שלילי ועוד.
• שקיפות עורפית.
• סקירת מערכות מוקדמת.
• חלבון עוברי, דיקור מי שפיר, ספירת דם.
• סקירת מערכות מאוחרת.
• בדיקת העמסת סוכר.
• ביקורת קצב גדילה.
• מעקבי מוניטור אולטראסאונד בתדירות משתנה.

היקף החובה של הרופא המלווה את מעקב ההריון

הרופא שעוקב אחרי הליך ההריון נושא באחריות מוגברת שכוללת מחוייבות רחבה כלפי ההורים ועליו ליידע אותם לגבי כל טיפול ובדיקה אפשרית, החשובה עבור ניהולו התקין של ההריון.

החובה המשמעותית ביותר אשר חלה על הרופא היא לתת לבני הזוג את המידע המלא והעדכני ביותר לגבי הבדיקות הגנטיות [ואחרות] שניתן לעשות במהלך תקופת ההריון, וזאת כדי לאפשר להם לקבל מידע לגבי מצבו הבריאותי של העובר.

הבדיקות הגנטיות הן בדיקות חשובות במיוחד, שמטרתן לאתר פגיעות גנטיות מזעריות ב-DNA של העובר.

פגיעות ושינויים גנטיים הם הגורמים למחלות קשות שאינן ניתנות לריפוי, הגורמות למגבלות תפקודיות חמורות ובין השאר מצבים המוכרים לכולנו כמו: אוטיזם, אפילפסיה, פיגור שכלי, מומי לב ועוד.

נכון לשנת 2025 ולפי שורה של מחקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות, באמצעות בדיקה גנטית בהריון ניתן לאבחן פגיעה גנטית משמעותית בעובר ב-0.9% מכלל ההריונות - גם אלה המוגדרים כהריונות תקינים ושגרתיים, שבהם אין כביכול כל אינדיקציה המחייבת בירור גנטי.

גם אם הבדיקה עצמה צריכה להתבצע במימון פרטי של ההורים אין זה מוריד מחובת הרופא העוקב אחר ההריון להסביר על האופציה לבצע את מי מהבדיקות הגנטיות באופן פרטי. הרופא שעוקב אחרי ההריון צריך לתת מידע לגבי כל בדיקה שהאישה יכולה לעשות וגם בדיקות פרטיות כדי לוודא את המעקב אחרי בריאות העובר.

בשורה התחתונה, החובה של הרופא במעקב ההריון ברורה ומוחלטת. הרופא חייב להסביר להורים על חשיבותן הרבה של הבדיקות בכל הריון. תמיד, ללא יוצא מהכלל.

בכל הריון: חובה להסביר על 3 בדיקות

ההסבר של רופא הנשים חייב לכלול התייחסות ברורה ומענה לשאלות ההורים לגבי כל אחת מ-3 הבדיקות הגנטיות החשובות.

בדיקת צ'יפ גנטי CMA

בדיקת צ'יפ גנטי היא בדיקה חשובה מאוד ומהווה ברירת המחדל במסגרת בדיקת מי שפיר או סיסי שליה ועל הרופא מוטלת החובה להסביר אודותיה בכל מעקב הריון.

בדיקת הצ'יפ הגנטי יכולה לגלות מוטציות גנטיות ומאות תסמונות מוכרות, שגורמות לנזק לצמיתות ומגבלות תפקודיות משמעותיות מאד, כמו למשל: תסמונת רט, תסמונת ויליאמס, מקרים של אוטיזם, פגיעה מוחית, מומים בלבד, אפילפסיה, מומים בשלד ועוד.

נכון לשנת 2025 אין שום סיבה מתקבלת על הדעת שלא לספר לבני הזוג את הנתונים האמיתיים בקשר לבדיקת צ'יפ גנטי ולתת להם את האפשרות להחליט האם לבצע את הבדיקה או לוותר עליה.

בדיקת צ'יפ גנטי תרה אחר שינויים מזעריים בתוך החומר הגנטי של העובר ומסוגלת לאבחן פגיעה גנטית ב-1 מכל כ-116 הריונות המוגדרים "בריאים" ו"תקינים" לכאורה. בדיקת ה-CMA ממומנת על ידי סל הבריאות - לצערנו רק בהתאם לקריטריונים המחדליים של משרד הבריאות ולא לכל אשה.

בדיקת אקסום

מדובר בבדיקה גנטית מתקדמת יותר, שנכנסה לשימוש מספר שנים לאחר בדיקת הצ'יפ הגנטי ונחשבת לבדיקה הגנטית היעילה ביותר לאבחן פגיעות גנטיות מזעריות, כבר במסגרת מעקב ההריון, וכמו בדיקת ה-CMA כרוכה גם היא בבדיקת סיסי שליה או ניקור מי שפיר.

מחקרים עדכניים הוכיחו כי בדיקת האקסום מסוגלת לאבחן מעל 1200 פגיעות גנטיות מזעריות שגורמות לאוטיזם וכמות גדולה עוד יותר של פגיעות גנטיות מזעריות נוספות, אם לוקחים בחשבון גם מקרים שאינם כוללים אוטיזם.

בשנים האחרונות התברר מעבר לכל ספק כי בדיקת האקסום חשובה לכל אשה בכל הריון והיא למעשה הבדיקה החשובה ביותר שאותה ניתן וראוי לעבור במסגרת מעקב ההריון. את הנתונים האלה, הרופא צריך להסביר להורים בתחילת מעקב ההריון, על מנת שיוכלו לבחור האם לבצע את הבדיקה כאמור.

בדיקת NIPT

בדיקת NIPT או בשמה המלא NON INVASIVE PRENATAL TESTING, הנה בדיקת דם חשובה מאוד ולא פולשנית לאישה ההרה, אשר בודקת DNA עוברי בדם האישה.

הבדיקה, שהנה בדיקה סטטיסטית ואינה בדיקה אבחנתית, מאפשרת לצפות את ההסתברות לפגיעה גנטית בעובר באופן מדוייק מאד, והנה כאמור נטולת כל סיכון שכן אינה כרוכה בבדיקת מי שפיר כמו שתי הבדיקות הקודמות.

מצד שני, הבדיקה שאינה בדיקה אבחנתית, מחייבת הפניה לבדיקת אקסום / צ'יפ גנטי בכל מקרה של ממצא בעייתי. לאור האמור, רופא הנשים חייב להסביר על הבדיקה בכל מקרה ובכל מעקב ההריון, זאת על אף שהבדיקה אינה ממומנת על ידי סל הבריאות ויש לבצעה במימון פרטי.

בתיק מעקב ההריון חייב להופיע תיעוד ברור, ממנו ניתן ללמוד כי הרופא אכן ביצע את המוטל עליו והסביר להורים על 3 הבדיקות הגנטיות כאמור, שאחרת המדובר על רשלנות רפואית.

עד כמה צריך להרחיב ולהסביר להורים?

האם אין זה ברור שההורים צריכים לקבל מהרופא את כל המידע שחשוב להם לצורך ניהול ההריון? האם אין זה ברור שהרופא צריך להסביר על כל הבדיקות שעומדות לרשות ההורים במהלך ההריון?

הרופא חייב להסביר להורים אודות כל אפשרויות הטיפול והבדיקה שעומדות לרשותם בכל הליך רפואי, לא כל שכן במהלך הריון. עליו להסביר על הסיכויים והסיכונים הכרוכים בכל הליך רפואי או בהימנעות ממנו.

כך לדוגמא ובהתאם לכל המחקרים מ-10 השנים האחרונות, על הרופא להסביר להורים כי הסיכון הכרוך בבדיקת מי השפיר נמוך פי 19 מהסיכון לפגיעה גנטית בעובר, גם כשכל שאר הבדיקות השגרתיות שבמסגרת מעקב ההריון תקינות לחלוטין. ההורים חייבים את ההסבר הזה על מנת לקבל פרופורציות ולהתנתק מדעות קדומות ושגויות.

על פי ההלכות שהתגבשו בפסיקת בתי המשפט בישראל, הרי שהפרת חובת היידוע מצד הרופא במסגרת מעקב ההריון מסכנת אותו בחשיפה לתביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית.

הזכות של ההורים לדעת היא זכות טבעית בסיסית וחשובה, שנועדה לאפשר להם לקבל החלטות קריטיות לגבי ניהול ההריון. ההחלטות לגבי ניהול ההריון הנן החלטות בעלות משקל רב והנן חלק בלתי נפרד מהאוטונומיה שלהם.

על פי הנוהל היבש יש לתת לכל אישה מידע כתוב בכל מה שקשור להריון ולבדיקות שכרוכות בו. אם הומלץ לאישה לעשות בדיקה מסוימת והיא סרבה, יש לציין זאת. היעדר תיעוד כתוב בכל מה שקשור לכך יכול להיות בעל משקל ראייתי מבחינה משפטית, לחובתו של הרופא המטפל.

פסיקת בתי המשפט ברורה וקובעת כי חובת הידוע של הרופא חלה באופן נרחב, כלומר גם אם ההריון נחזה להיות תקין וגם אם יש סיכון נמוך לבעיות גנטיות, גם אם ההורים צעירים ובריאים, גם אם מדובר בלידה שאינה ראשונה וכל הלידות הקודמות עברו בשלום ונולדו ילדים בריאים - גם אז, יש חובה מוחלטת רחבה על הרופא ליידע את ההורים בכל הקשור לבדיקות הגנטיות הזמינות עבורם בהריון.

הזכות לקבל מידע מלא במעקב ההריון

לאישה יש זכות טבעית בסיסית ואינהרנטית להחליט על גופה ועל המשך ההריון. כדי לקבל החלטה מושכלת וראויה בעניינים הנוגעים בניהול ההריון, עליה לדעת את מצבו הבריאותי של העובר שהיא נושאת ככל שהדבר ניתן.

הזכות הזו מסתמכת על העקרונות הבאים:

חובת יידוע נובעת מחוק זכויות החולה -  הקובע בסעיף 13 ב' לחוק חובה על פיה המטפל צריך ומחויב לגלות למטופל מידע רפואי הדרוש לו בצורה סבירה, כדי לאפשר לו לקבל החלטה אם להסכים לבצע בדיקה או לוותר עליה. העיקרון הוא שצריך מידע כדי להגיע להחלטה רפואית.

וכך קובע החוק בפרק ד': הסכמה מדעת לטיפול רפואי:

הסכמה מדעת לטיפול רפואי

……. (א)13  

(ב)       

לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע; לענין זה, "מידע רפואי", לרבות –

(1)

האבחנה (הדיאגנוזה) והסָכוּת (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל;

(2)

תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע;

(3)

הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;

(4)

סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;

(5)

עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.

(ג)

המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות.

החובה ליידע את ההורים נובעת גם מעקרון של הגינות. לפי הפסיקה, הרופא העוקב אחר ההריון הינו בעל ידע נרחב לגבי האפשרות לאבחן מוטציות גנטיות בין היתר באמצעות בדיקת אקסום, בדיקת CMA ובדיקות נוספות.

לפיכך, יהיה זה הגיוני וגם הגון שהוא יעדכן ויסביר להורים בכל מה שקשור לבדיקות, וכך יאפשר לבני הזוג להחליט אם הם מעוניינים לעשות בדיקת מי שפיר או לוותר על הבדיקות תוך ידיעת החשיבות שלהן.

מהצד השני, יהיה זה לא הוגן שלא להסביר להורים על חשיבותן של הבדיקות ולהוביל אותם לקבלת החלטה לגבי ביצוע הבדיקה, במידע חסר ומבלי שהם מכירים את העובדות החשובות לצורך ניהול מעקב ההריון כאמור.

עוד עולה מהפסיקה גם החובה הרפואית ליידע ולהסביר להורים על סמך עיקרון של היגיון וצדק. אך טבעי, הגיוני וצודק שכל הורה יהיה מעוניין לדעת האם יש סיכון כלשהו למוטציה גנטית בעובר שברחם אמו.

מכאן, שהרופא שעוקב אחרי ההריון מחויב להסביר שגם אם אין גורמי סיכון בבדיקות רגילות של מעקב ההריון, כדי להיות בטוחים שאין כל סיכון למחלה גנטית חשוב לבצע בדיקות גנטית.

חובת היידוע נובעת גם בשל עיקרון המקצועיות והאתיקה הרפואית - לרופא העוקב אחרי ההריון יש מחוייבות מתוקף מקצועיותו, ותפקידו להשגיח על המטופלת והעובר בתקופת ההריון. החובה כוללת טיפול מקצועי ושמירה אדוקה על זכויותיה הרפואיות.

במסגרת ההריון המחוייבות אף כפולה, כאשר הרופא חב גם כלפי האם ההרה וגם כלפי העובר עצמו, כאשר ההורים הם אלה שמקבלים החלטות..

עקרון המקצועיות של הרופא כולל את החובה להיות מעודכן בכל הבדיקות והטיפולים העדכניים. כל רופא סביר שעוקב אחרי ההריון חייב לדעת להכיר ולהסביר על בדיקות גנטיות ובין היתר על בדיקת האקסום ובדיקת הצ'יפ הגנטי, כמו כל שאר הבדיקות הנהוגות במסגרת מעקב ההריון ואסור לו להסתיר מידע בקשר לכך.

חובת היידוע הנה חלק בלתי נפרד של טיפול רפואי נאות, כאשר חוק זכויות החולה קובע בפרק הזכות לטיפול רפואי את הסעיף הבא:

5. מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת יחסי האנוש.

רופא שלא נותן למטופלת שלו מידע לגבי בדיקות רפואיות מתקדמות בעת מעקב ההריון, נחשב כמי שלא נתן טיפול רפואי נאות למטופלת.

הרופא מחוייב להסביר לבני הזוג, כבר בתחילת ההריון, שיש להם אפשרות לעבור שורה ארוכה של בדיקות, כאשר החשובות שבהן הן הבדיקות הגנטיות.

היה והרופא אינו מסביר זאת, הוא מפר את הקריטריונים המגדירים טיפול רפואי נאות.

הפרת חובת היידוע במעקב ההריון: רשלנות רפואית!

הפרת חובת היידוע פוגעת קודם כל בזכות לאוטונומיה של האישה, שהיא למעשה חלק מחוק יסוד כבוד האדם וחרותו.

רופא אשר מפר את חובת היידוע, שולל מההורים [לצמיתות] את זכותם הטבעית לקבלת החלטות מושכלת ובמידע מלא, בכל הנוגע לניהול ההריון היקר שברחמה של האם.

ההלכה המובילה בעניין חובת היידוע שחלה על הרופא העוקב אחרי ההריון, נקבעה עוד לפני שנים ארוכות, בפרשת סידי ע"א 4960/04. ראוי לציין, שבעניין סידי דובר אמנם על בדיקת אולטראסאונד בהריון, אבל ניתן להשליך מכך על בדיקות נוספות ובמיוחד בכל הנוגע לבדיקות הגנטיות הנכללות במסגרת חובת היידוע בזמן כל הריון.

בעניין סידי דן בית המשפט העליון בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים. שם דובר בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה בעילה של הולדה בעוולה כלפי המערער, שהתברר בעת הלידה שהוא סובל מליקויים בריאותיים קשים.

בית המשפט העליון דן בחובת הגילוי של הרופא במקרה שבו דובר בצורך לשלוח את האישה לבדיקות אולטראסאונד נרחבות.

על פי ההלכה: ככל שהמידע הרפואי הנו בעל חשיבות גדולה יותר לצורך קבלת החלטה לגבי המשך הריון, כך ההסבר צריך להיות מפורט יותר.

בית המשפט דן בפרשת סידי בעילה של הולדה בעוולה של המערער אשר התברר בעת הלידה שהוא סובל מחסר בכף יד ומבעיות נשימה קשות.

בית המשפט קבע שהצוות הרפואי שליווה את מעקב ההריון היה חייב לעדכן את ההורים בכך שניתן לבצע באופן פרטי סקירת מערכות (אולטראסאונד) רחבה יותר מהסקירה שעושים במסגרת הציבורית.

נקבע שאל לו לרופא להסתיר מהאישה מידע לגבי בדיקות פרטיות שכרוכות גם בהוצאה כספית ומאפשרות לדעת על מצבו של העובר.

בפרשת סידי דובר אומנם במידע שקשור לבדיקת סקירת מערכות אבל החובה הזו הורחבה בפסקי דין רבים שעסקו בהיקף חובתו של הרופא בעניין המידע שעליו לתת לאישה היולדת על כל גווניו.

הפרת החובה של הרופא ליידע את האישה בבדיקות שהיא יכולה לבצע, הפכה לעילה להגשת תביעות רשלנות רפואיות בהריון, כך שנקבע, שאי ידוע לגבי בדיקות במהלך ההריון יכול לעלות כדי רשלנות רפואית חמורה.

* ע"א 4960/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים בפני השופטים א' רבלין מ' נאור א' חיות. ערן סידי ואח' נגד קופת חולים של ההסתדרות הכללית ואח'. ערעור על פסק דינו של בית המשפט מחוזי בירושלים.

פסיקה בעניין ההסבר הנדרש על בדיקות גנטיות

חובת היידוע של הרופא שעוקב אחרי ההריון הורחבה גם לבדיקות גנטיות.

בית המשפט המחוזי בירושלים דן בתביעת הולדה בעוולה בהליך ת.א. 5416/03, במקרה שבו נולד תינוק שסבל מתסמונת X שביר ומפיגור שכלי, וקבע, שעל אף שבשגרה לא מפנים כל אישה בהריון לבדיקה גנטית לגילוי X שביר - במקרה הנדון היה הרופא צריך לדעת שהבדיקות שהאישה עשתה לא מגלות את כל התסמונות והיה צורך להפנות אותה לייעוץ גנטי.

את המידע הזה היה על הרופא להסביר בפרטים לאישה. ההורים הם אלו שצריכים לקבל החלטות רפואיות בקשר להריון והם צריכים לקבל את ההחלטות על סמך מידע מלא.

גם בפסק הדין החשוב בערעור שנדון בפני בית המשפט העליון, בהליך ע.א. 2124/12 נקבע, שהרופא היה מחוייב לידע במסגרת מעקב ההריון גם לגבי בדיקות שהן לא בשגרה, הגם שהיה מדובר בהריון עם סיכון נמוך, שכן האישה היתה צריכה להיות מודעת לאפשרויות השונות.

מדובר באינטרס הציפיה של כל הורה לקבל מידע מלא מהרופא. נקבע כי על אף שבעת ההריון של התובעת, עוד בשנת 1994, בדיקה לגילוי נשאות ל-X שביר לא היתה בדיקת סקר שגרתית סטנדרטית - הרופא העוקב אחר ההריון חב בחובת רשלנות כי לא עדכן את האישה לגבי בדיקת הנשאות למחלה, ובשל כך לא התאפשר לה לבחור האם לבצע את הבדיקה.

פסק הדין ניתן ביום 30.10.14 בבית המשפט העליון בפני השופטים א' חיות, ע' פוגלמן, י. עמית בעניין שרותי בריאות כללית נגד פלונית ואח'.

פרסום של האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה לגבי ייעוץ גנטי

בשנת 2015 הופץ פרסום על ידי האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה אשר מנחה את הרופאים להמעיט חשיפה לתביעת רשלנות באמצעות גילוי דעת, כאשר ההנחיה היתה שכל רופא ייתן לאישה מידע על פיו היא יכולה לפנות לייעוץ גנטי פרטי גם ללא סיבה קונקרטית, ולקבל מידע מעודכן לגבי בדיקות גנטיות.

מבחן הציפייה של ההורים מהרופא המלווה בהריון

מבחן הציפייה של ההורים מהרופא המטפל במעקב ההריון תואר באופן מופלא בפרשת סידי על ידי כב' השופטת חיות:

"השאלה מה היקפה של חובת הגילוי בנסיבות כגון אלה, היא אכן שאלה מורכבת אך נראה לי כי כאשר מדובר בבדיקות המבוצעות במהלך ההריון והמיועדות לאתר מומים בעובר, מותר להניח כי קיימת אצל כל הורה צפייה סבירה לקבל בעניין זה את מלוא האינפורמציה האפשרית מן הרופא, על מנת שיוכל לכלכל את צעדיו ולהחליט אלו בדיקות ברצונו לבצע, בנוסף לבדיקות שמעמידה לרשותו הרפואה הציבורית זאת תוך שיקלול כל הנתונים הרלוונטיים לעניין ובהם: עלויות הבדיקה, הסיכון הכרוך בבדיקה ומידת ההסתברות להימצאות אותו הפגם בעובר הספציפי".

במסגרת פסק הדין בהליך דנ"א 121/11 נמרוד גרסטל נ. דר עוזי דן קבע כב' השופט ריבלין לגבי הזכות של מטופל למלוא האינפורמציה:

"כן, כיום אין עוד מקום לגישה פטרנליסטית, הנמנעת ממתן הסבר ביחס לסיכונים מסוימים אך משום שהמידע עשוי לעורר חששות בליבו של המטופל. כפי שנכתב בע"א 4960/04 סידי נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית, פ"ד ס(3) 590 (2005), פסיקתנו "שוללת את הגישה הפטרנליסטית כלפי החולה ומכירה בזכותו של זה האחרון לאוטונומיה ולקבלת החלטות עצמאיות-מושכלות, ככל שהדבר ניתן, בנוגע לטיפול בו".

מעקב הריון רשלני

המעקב אחר הגדילה והתפתחות העובר, כמו בריאותו של האם, חשובים ומשמעותיים אולם למרבית הצער קיימים מקרים רבים בהם הרופאים מפספסים בגדול.

אם בעבר, עיקר הטעויות ומקרי הרשלנות הרפואית שהתרחשו במסגרת מעקב ההריון נסובו סביב פענוח שגוי של תוצאות בדיקות [כמו סקירת מערכות] ואי הפניה לבדיקות סקר, הרי שבשנים האחרונות, רוב התביעות המוגשות בשל רשלנות הרופא במסגרת מעקב ההריון נובעות בשל אי מתן הסבר להורים על הבדיקות הגנטיות שכל כך חשוב לעבור בהריון.

פרוטוקול מעקב ההריון הנהוג בישראל מוכתב על ידי משרד הבריאות ואילו הרופאים המטפלי, הם שצריכים ליידע את האישה גם לגבי בדיקות משלימות ובדיקות פרטיות, זה כחלק אינהרנטי של כל מעקב הריון תקין ומקצועי.

לרופא יש אחריות רבה כלפי ההורים וכלפי העובר. עליו למלא אחר פרוטוקול מעקב הריון קפדני ולהסביר להורים את כל שעליהם לדעת על מנת לקבל את החהלטות החשובות לניהול ההריון.

המטרות העיקריות של מעקב ההריון הנן לנטר את גדילת העובר, לגלות בעיות רפואיות של האם והעובר ולוודא במידת האפשר כי העובר אינו סובל מפגיעות גנטיות משמעותיות. אם הרופא המלווה את ההריון אינו פועל במקצועיות הנדרשת והמצופה, הרי שהוא מתרשל בביצוע תפקידו ועלול לחשוף את עצמו לתביעה בעילת הולדה בעוולה ובשל רשלנות רפואית.

אם רופא הנשים אינו מסביר על חשיבותן של הבדיקות הגנטיות העומדות לרשותם כבר בתחילת ההריון, הוא מתרשל במילוי תפקידו, ובהינתן שלאחר הלידה יתברר כי התינוק שנולד סובל מפגיעה גנטית, הרופא יהיה חשוף לתביעה בדרישה לתשלום פיצויי עתק.

צריך לציין כאן שבעבר ניתן היה להגיש תביעות נפרדות במקרה של רשלנות במעקב הריון על פי אחת משתי עילות תביעה.

תביעה ההורים היתה תביעה בעילת "הולדה בעוולה" והיא התמקדה בכל ההוצאות הכספיות והנפשיות הכרוכות בגידולו של הילד. עילת התביעה של היילוד היתה עילת "חיים בעוולה". על פי עילה זו -  טוב מותו של היילוד החולה מחייו. הלכה ישנה זו נקבע בהליך ע"א 518/82 על ידי בית המשפט העליון בפרשת זייצוב נגד כץ.

בשנת 2012 ביטל בית המשפט את העילה של "חיים בעוולה" במסגרת פרשת המר נ' עמית ע"א 1326/07 וכך נותרה על כנה עילת הולדה בעוולה בלבד, על פיה רק ההורים של היילוד יכולים לתבוע, כאשר הזכות של הילד לתבוע מגולמת בתוך זכותם הוריו שגדלה והורחבה, ובמסגרת זו יתבעו פיצויים שכוללים את ההוצאות של הילד גם בבגרותו ובהתאם לתוחלת חייו.

מאז שנת 2012 ועד היום, תביעות רשלנות רפואית המוגשות בשל טעויות של הרופא שניהל את מעקב ההריון, מוגשות בעילת הולדה בעוולה עליה כתבנו בהרחבה.

אמת מידה למעקב הריון: הרופא הסביר

שאלת ההתרשלות של רופא הנשים בנוגע למעקב הריון נבחנת על פי אמת מידה שנקבעה בפסיקת בתי המשפט - מבחן הרופא הסביר.

זהו מבחן שבודק אם הרופא התנהל על פי סטנדרט של רופא סביר, והכוונה הנה לסטנדרט על פיו רופא אחר היה מתנהל באותן הנסיבות, ולפי הידע שקיים בעת קרות הנזק.

אם ניתן יהיה להוכיח כי הרופא חרג מהסטנדרט של רופא סביר במסגרת מעקב הריון, ונגרם נזק לעובר בשל אותה חריגה מסטנדרט רפואי מצופה וראוי, הרי שניתן יהיה לטעון לרשלנות רפואית.

ההלכה המשפטית הנהוגה בישראל זה שנים ארוכות קובעת באופן ברור כי הרופא הסביר מחוייב להסביר להורים את כל המידע שיש ברשותו בנוגע לבדיקות האפשריות במסגרת מעקב הריון, על מנת שיהיו בידיהם הכלים לשקול ולהחליט האם לבצע את הבדיקות או להימנע מהן וכיצד לנהל את ההריון.

עוד בנושא: האם סטנדרט הרופא הסביר אכן סביר?

הגשת תביעה בשל התרשלות במעקב ההריון

במסגרת הלכת המר, אשר ניתנה בשנת 2012, בפסק הדין החשוב בהליך ע"א 1326/07 המר נ' עמית, ביטל ביהמ"ש העליון את עילת חיים בעוולה של הילד, תוך הרחבת עילת הולדה בעוולה של ההורים, כך שההורים יכולים לתבוע פיצויים שיכסו את הוצאות גידולו ומלוא צרכיו של הילוד גם לאחר בגירותו ולמשך כל תוחלת חייו המוערכת, וכך מרכז הכובד עבר לתביעת ההורים.

במסגרת הליך ת"א 31657-04-13 א.ע. נ' לאומית שירותי בריאות אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, נקבע כי יש להבדיל בין כספי הפיצויים בגין הנזקים הלא ממוניים וההוצאות שנגרמו להורים, שיועברו ישירות לידי ההורים, לבין כספי הפיצוי המיועדים לטיפול ביילוד, שאותם יש להעביר לחשבון הנאמנות לטובת היילוד.

עילת התביעה של ההורים בגין הולדה בעוולה, מתיישנת תוך 7 שנים ממועד היווצרות עילת התביעה, שהנו לרוב מועד לידת הילד עם חריגים במקרים מסויימים.

מה עושים?

אם הילד או הילדה אובחנו עם פגיעה גנטית, בשלב כלשהו לאחר הלידה, מומלץ לפנות ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה, על מנת להעריך ולבחון את המקרה לעומקו. החלק מבדיקות המקדימות להריון, דרך מעקב ההריון ועד למועד הלידה.

משרדנו מטפל כבר למעלה מ-20 שנים בייצוג נפגעים בתביעות רשלנות רפואית בנושאים הקשורים לכל שלבי ההריון ובפרט לרשלנות רפואית במהלך מעקב ההריון, הנוגעת לאי מתן הסברים על הבדיקות הגנטיות.

אנחנו מייצגים מאות משפחות והצלחנו להשיג עבור לקוחותינו פיצויי עתק בתביעות שכבר הסתיימו בהצלחה.

ניתן וראוי לפנות לשיחה אישית עם אחד מעורכי הדין במשרד, על מנת לבחון את מהלך מעקב ההריון ואיכות הטיפול הרפואי שקיבלתם, בהתאם למצב של הילד.ה כפי שיתברר רק לאחר הלידה.

הייעוץ המשפטי ניתן להורים ללא כל התחייבות ובמקרים המתאימים להגשת תביעה, שכר הטרחה משולם רק על בסיס אחוזים ובהתאם להצלחת התביעה.

קריאה נוספת: האם האוטיזם גנטי?