כל מה שחייבים לדעת על החיידק הטורף

הרס הרקמות עלול להביא לנמק באיבר הנגוע ולעיתים אף מצריך את כריתתו כדי להציל את חייו של החולה. במקרים חמורים במיוחד החיידק גם עלול לגרום לתסמונת השוק הרעיל, שעלולה להביא במהירות לכשל רב מערכתי ועד לכדי מוות.

איך נדבקים בחיידק הטורף?

כאמור, חיידק הסטרפטוקוק הנו אחד החיידקים השכיחים ביותר בעולם. ניתן להידבק בחיידק מהחולה עצמו או מאנשים שהיו בקרבתו ועל כן גם קרוביו של החולה נזקקים במקרה הצורך לקבל טיפול אנטיביוטי מונע, על מנת להפחית את הסיכון שלהם לחלות באחת המחלות שגורם החיידק.

רוב מקרי ההדבקה בחיידק הטורף נגרמים עקב חדירת החיידק לגוף דרך פתח כניסה קטן בעור, אם כי לא תמיד מוצאים את מקור הכניסה של החיידק לגוף. לאחר חדירת החיידק לגוף, הוא מגיע באמצעות מחזור הדם אל הרקמות הרכות, שם הוא מפריש רעלנים שגורמים לזיהום ולהרס נרחב ומהיר שלהן.

חשוב להבין כי כל פצע, חתך, כוויה, שריטה, עקיצה, שלפוחית של אבעבועות וכן כל פתח אחר בגוף יכולים לגרום לחדירה של חיידקים שונים לגוף ועל כן, גם החיידק הטורף יכול לחדור לגוף דרך הפתחים הללו.

בנוסף, ניתן להידבק בחיידק הטורף באמצעות התעטשות, שיעול, נשיקה, מגע עם הפרשות נגועות, לרבות הפרשות הפה והגרון, שימוש בכלי אוכל משותפים ועוד. במקרים נדירים יותר ניתן להידבק בחיידק גם עקב זיהום במחזור הדם, אשר נחשב לזיהום קשה ביותר, שעלול לגרום לסיבוכים רבים ונזקים קשים.

כל בני האדם יכולים להידבק בחיידק הטורף ולרבות אנשים בריאים לחלוטין, צעירים ובכושר טוב. יחד עם זאת, על מנת להידבק בחיידק בצורה קשה, בדרך כלל יש צורך בקיום גורמים בעייתיים נוספים שמחלישים את הגוף, כגון מחלות רקע, גורמים שמדכאים את מערכת החיסון, או הפרעה במערכת החיסון.

כתוצאה מכך, הגוף המוחלש מלכתחילה לא מצליח להתמודד היטב עם החיידק ועקב כך החיידק עלול להתרבות בו במהירות ולתקוף רקמות רכות רבות.

גורמים אלו כוללים סכרת, מחלות ממאירות, מחלות כרוניות, מחלות לב, מחלות כלי דם, מחלת איידס, אבעבועות רוח אצל ילדים, שימוש באלכוהול או סמים, שימוש ממושך בסטרואידים, טיפולי כימותרפיה ממושכים, זיהום בחדר הלידה, זיהום במחלקת יולדות, כוויות קשות ועוד.

קראו בהרחבה: דוח משרד הבריאות חושף אילו בתי חולים הם המזוהמים בישראל!

כיצד ניתן למנוע הידבקות בחיידק האלים והמסוכן?

הדרך היחידה למנוע את ההדבקה בחיידק הטורף הנה באמצעות שמירה על היגיינה מקסימלית ואמצעי חיטוי, במיוחד בתוך מרפאות קופת חולים, חדרי לידה, מחלקות יולדות ובתי חולים בכלל, שידועים כאיזורים שנגועים בחיידקים רבים.

לפיכך הצוותים הרפואיים נדרשים לפעול בהתאם להנחיות משרד הבריאות ובכללן לרחוץ ולחטא היטב את ידיהם ואת המיכשור הרפואי וכן להשתמש בכפפות, לפני מתן כל טיפול רפואי ומעבר בין מטופלים.

ההקפדה על שמירת ההיגיינה נדרשת במיוחד לפני ביצוע ניתוח או כל פעולה פולשנית אחרת בחולה, מאחר שסכנת ההיבדקות בחיידק במקרים אלו מהצוות הרפואי שנמצא במגע עם חולים רבים ו/או מכלי הניתוח והמכשירים הרפואיים הנה גדולה הרבה יותר.

חשוב להדגיש כי יש להקפיד במיוחד על שמירת ההיגיינה בחדרי הלידה וזאת עקב ריבוי המקרים בהם יולדות נדבקו בחיידק הטורף בעת שהותן בהם, מה שבהכרח גורם לסיבוכים קשים בלידה ולסיכון היולדת והעובר.

צריך להבין כי לאחר הלידה ישנם קרעים בשריר הרחם ואם יש חיידק באוויר, הוא עלול להגיע לרירית הרחם ולפגוע בה קשות, מאחר שהיא עדיין פצועה מהלידה ועל כן מערכת החיסון שלה חלשה יחסית.

במצבים חמורים יש לכרות את הרחם של היולדת כדי למנוע את התפשטות הזיהום בגוף שעלול להיות קטלני ואף להביא למותה. כך, לדוגמא, בסוף שנת 2015 נאלצו שלוש יולדות שילדו בבית החולים תל-השומר לעבור כריתת רחם לאחר שהם נדבקו בחיידק הטורף מרופא של בית החולים.

כמו כן חשוב לזכור כי מערכת החיסון של הרך הנולד חלשה ולא מפותחת ולכן גם העובר שזה עתה הגיע לאוויר העולם עלול להדבק בחיידק אלים שיסכן את חייו.

מהם תסמיני ההידבקות בחיידק הטורף?

התסמינים העיקריים של הידבקות בחיידק הטורף הינם:

• כאב. לאחר ההידבקות מופיע כאב עז באזור חדירת החיידק לגוף, שבדרך כלל יהיה קשה וקיצוני ביחס לגודל הפגיעה בעור הנראית לעין.
• אדמומיות, כיבים ושלפוחיות. האזור הפגוע מתחיל לפתח סימנים של דלקת ושל פגיעה בשלמות הרקמה. סימנים אלו כוללים אדמומיות קשה, הופעת כיבים על העור ושלפוחיות. האיזור נראה אדום, חם ונפוח. שינויים אלו מופיעים תוך מספר שעות מרגע ההדבקה ולרוב אינם הפיכים בקלות.
• חום גבוה. חום גבוה מהווה אינדיקציה לקיום מחלה זיהומית.
• בחילה, הקאות ועייפות קשה. ההידבקות בחיידק האלים יכולה גם לגרום לתסמינים נוספים המבטאים את המצב הקשה בו הגוף נמצא, כגון בחילה והקאות, ישנוניות ועייפות קשה.

חשוב להבין שסמוך לאחר ההידבקות בחיידק הטורף מופיעים תסמינים כלליים בלבד, כגון חום, חולשה, עייפות, חוסר תיאבון, שאופייניים גם למחלות אחרות ועל כן קשה מאוד לשייך אותם באותו השלב דווקא למצב הנדיר של הידבקות בחיידק הטורף.

אולם לאחר מספר שעות, הנזק שנגרם לרקמות הרכות ולשרירים כבר הופך לקשה ביותר, וההידרדרות במצב הרפואי הכללי עלולה להיות מהירה ביותר, ממש בתוך שעות, עד למצב של קריסת מערכות הגוף.

לפיכך, במידה וקיימת הרגשה מאד לא טובה והתסמינים מופיעים בצורה חריפה ביחס למצופה ממחלות אחרות, חשוב מאד להגיע מיידית לרופא לצורך בדיקה ואבחנה.

ככלל, שילוב של חום, כאב ואדמומיות בעור, אמורים להדליק נורה אדומה ולהחשיד בהידבקות בחיידק הטורף.

במצבים כאלו יש כאמור לפנות מיד לעזרה רפואית ולהשתדל להגיע לבית חולים בהקדם האפשרי, כדי לאבחן את ההידבקות ולטפל בה בהתאם. הבדיקות שיש לערוך על מנת לאבחן את ההידבקות בחיידק הטורף כוללות ספירת דם, בדיקת שתן ובעיקר נטילת מספר תרביות מהדם ונוזלי האיזור הפגוע.

כיצד מטפלים במקרים של הדבקות בחיידק אלים?

הטיפול העיקרי שיש לתת במקרה של הידבקות בחיידק טורף הנו מתן אנטיביוטיקה דרך הווריד. טיפול זה יכול להביא להחלמה מלאה, אולם הוא חייב להיות מהיר ואגרסיבי. ומאחר שלא ניתן לבצע פעולות מקדימות בשטח, חובה להביא את החולה לבית החולים מוקדם ככל האפשר.

הטיפול האנטיביוטי מסייע לחיסול החיידק ולמניעת התפשטות ההרס הרקמתי. ללא טיפול מהיר ואגרסיבי, רוב החולים שנדבקים בחיידק הטורף מתים עקב קצב ההתקדמות המהיר וההרסני של הזיהום בגוף.

לפיכך, ככל שהטיפול יתעכב כך תיהרסנה יותר רקמות רכות וכך גם יפחתו סיכויי ההחלמה, ולהיפך. מצד שני, מאחר שהחיידק גורם להרס נרחב ומהיר של רקמות, לא תמיד האנטיביוטיקה יכולה להגיע דרך זרם הדם אל האזורים הפגועים, ועקב כך לעיתים עלול להיות צורך לכרות את האיברים שכבר נפגעו כדי להציל את חייו של החולה.

האנטיביוטיקה שניתנת לחולה הינה שילוב של שני סוגים: תרופת הפניצילין הוותיקה, שהחיידק אינו עמיד לה, ותרופת קלינדאמיצין שהחיידק עמיד לה לעיתים נדירות. במידה והטיפול בפניצילין לא עזר או שהמטופל אלרגי לפניצילין, יש לתת לו אנטיביוטיקה נוספת מסוג צפלוספורין.

בנוסף לאמור יש לבצע במידת הצורך הטרייה של הרקמה הנגועה. כלומר, סילוק הרקמה הנגועה על מנת לחשוף רקמה בריאה וזאת כדי למנוע את התפשטות הזיהום וזירוז תהליך הריפוי.

דוגמאות למקרי רשלנות רפואית שנדונו בבית המשפט

עורך הדין עופר סולר טיפל לאורך השנים במספר תביעות נזיקין גדולות, של אנשים שנדבקו בחיידק טורף בעת טיפול בבית חולים ומכיר מקרוב את מורכבותן של תביעות מסוג זה והקשיים הכרוכים בהוכחת הקשר הסיבתי הנדרש על מנת לבסס את עילת הרשלנות הרפואית.

מקרי רשלנות רפואית בהקשר של הדבקות בחיידק טורף יכולה להתבטא בשני מישורים עיקריים. רשלנות בטיפול בחולה שנדבק בחיידק טורף מגורם חיצוני וכן רשלנות בשמירה על כללי ההיגיינה והחיטוי באופן שגרם לחולה להידבק מהצוות הרפואי ו/או המכשירים הרפואיים.

רשלנות רפואית בטיפול בחולה שנדבק בחיידק טורף מגורם חיצוני, יכולה להתבטא באופנים שונים כגון:

• אי אבחון של ההידבקות בחיידק הטורף
• התעלמות מתסמיני החיידק הטורף
• אי מתן טיפול מהיר בחיידק הטורף
• רשלנות בכל הנוגע לתרופות האנטיביוטיקה שיש לתת לחולה ולמינון שלהן

ועוד...

כדי להוכיח שאכן התרחשה רשלנות רפואית יש להוכיח שהרופא התרשל בעת מתן הטיפול הרפואי, שלמטופל נגרם נזק ושקיים קשר סיבתי בין התנהגותו הרשלנית של הרופא לבין הנזק שנגרם למטופל.

במסגרת הליך ת"א 54662/08 עבד אל קדר נ' מרכז רפואי מאיר אשר התנהל בפני בית משפט השלום בתל-אביב, נדונה תביעה של הורי פעוט שנפטר מדלקת קרום המח שנגרמה על ידי חיידק טורף.

התיק עסק בתינוק בן שנה וחצי שסבל מחום גבוה והקאות והופנה בדחיפות לבית החולים מאיר בכפר סבא.

האבחנה הראשונית שניתנה על ידי רופאי בית החולים מאיר היתה כי התינוק סובל מדלקת במעיים. במסגרת הבדיקות שהתינוק עבר בחדר המיון הוא נמצא במצב כללי טוב, וללא סימני גירוי מנינגיאליים, שאמורים להצביע על קיומה של דלקת קרום המח.

בהסתמך על האבחנה הראשונית של דלקת מעיים ניתן לתינוק עירוי נוזלים ולאחר מכן הוא הועבר לאשפוז במחלקת הילדים בבית החולים מאיר. זמן קצר לאחר אשפוזו החל התינוק לסבול מפרכוסים, נכנס למצב של תרדמת ולבסוף נקבע מותו.

ההורים טענו כי התינוק נפטר עקב איחור באבחון דלקת קרום המח בה לקה התינוק וזאת מאחר שהצוות המטפל התעלם מעובדות שהצביעו על קיומה, ולא נקט בצעדים הדרושים כדי למנוע נזק מוחי.

בית המשפט קבע כי הצוות הרפואי התרשל בכך שלא המשיך את תהליך הבירור של מקור הזיהום בו לקה התינוק, חיידקי או נגיפי, וזאת באמצעות עריכת בדיקת דם למדדי דלקת, כגון שקיעת דם או בדיקת CRP.

מחדל אי עריכת בדיקת הדם לתינוק מהווה הפרה של חובת הזהירות המצופה מרופאים. יחד עם זאת, בית המשפט גם קבע כי גם אם התינוק היה מקבל את הטיפול המיטבי, שהיה מציל את חייו, לא היה בכוחו כדי להביא להחלמתו המלאה, מאחר ויתכן מאד שהוא היה סובל מנכות קשה, שאינה תוצאת הרשלנות, אלא תוצאת דלקת קרום המח עצמה.

מדובר בנכות שהיתה פוגעת מאד באיכות חייו של התינוק וכנראה גם מקצרת אותם. בהתאם לכך פסק בית המשפט להורים פיצויים בסך כולל של 715,000 ₪, מתוכם 700,000 ₪ בגין כאב וסבל עקב אובדנו של התינוק, ו-15,000 ₪ בגין הוצאות קבורה של התינוק.

כאשר מדובר ברשלנות רפואית עקב רשלנות בשמירה על כללי ההיגיינה והחיטוי באופן שגרם לחולה להידבק מהצוות הרפואי ו/או המכשירים הרפואיים, יש לזכור כי לא כל סיבוך שמתרחש בבית חולים מהווה בהכרח רשלנות רפואית.

על מנת לקבוע שאירעה רשלנות רפואית במקרה של הידבקות כזו, יש להוכיח שההידבקות התרחשה כתוצאה ממעשה או מחדל בלתי תקינים של מי מהצוות הרפואי, ושאפשר היה למנוע את אירוע ההדבקה.

כך, לדוגמא, יש לקבוע שהצוות לא שמר על כללי הסטריליזציה שלו או של המכשירים הרפואיים, או שאיש הצוות הרפואי שהדביק את החולה המשיך לעבוד בבית החולים גם לאחר שהוא בסימפטומים של כאב גרון קשה, חום גבוה וכדומה. 

במסגרת הליך רע"א 7699-12 המרכז הרפואי א.ג.מ מדיקל סנטר באר שבע נ' מ.א. נדונה תביעה של שני מטופלים בבית החולים מאיר בכפר סבא, שעברו באותו היום ניתוח לתיקון בקע מפשעתי על ידי אותו מנתח, ונדבקו בחיידק טורף במהלך הניתוחים הללו.

החולים טענו כי ההידבקות שלהם בחיידק הטורף במהלך הניתוחים אירעה עקב רשלנות רפואית של הצוות הרפואי.

התביעה הוגשה בתחילה בפני בית משפט השלום בירושלים. בית המשפט השלום דחה את תביעתם בקובעו כי הזיהום שנגרם לחולים אינו מעיד, ביתר הסתברות, על כך שלא ננקטה זהירות סבירה מצד הצוות הרפואי ועל כן המדובר ב"זיהום טבעי" שאירע עקב הדבקה אקראית ולא עקב רשלנות שאירעה במהלך שני הניתוחים.

החולים הגישו ערעור על פסק דין זה בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בקובעו כי מאחר שמדובר בזיהום שקורה לעיתים נדירות ביותר בניתוחים לתיקון בקע ומאחר שמדובר היה בשני מקרים של אותו זיהום שאירעו באותו יום, של מנותחים שהגיעו בריאים ונותחו אצל אותו מנתח, אחד אחרי השני, אזי סביר שלא מדובר בהדבקה אקראית, אלא ברשלנות רפואית שהתרחשה בניתוחים אלו על ידי הצוות הרפואי.

עוד נקבע כי הצוות הרפואי לא הצליח להוכיח במאזן ההסתברויות כי הוא נקט באמצעי זהירות סבירים במהלך שני הניתוחים הספציפיים, כדי למנוע את הידבקות המנותחים בחיידק הטורף.

בית החולים הגיש ערעור על פסק דין זה בפני בית המשפט העליון. אולם, בית המשפט העליון דחה את הערעור.

בהתאם לכך התיק הוחזר לבית משפט השלום כדי לקבוע את הפיצוי שיש לפסוק למטופלים.

רוצה להתייעץ עם עורך דין? חייג/י: 072-334-0001