פיצויים במקרים של רשלנות רפואית בהריון

עילות להגשת התביעה

רשלנות רפואית בהריון יכולה לקום בשל מספר מחדלים, אשר מניעתם מראש לא היתה מובילה קרוב לוודאי להולדה בעוולה.

כך לדוגמא, חוסר הסבר מספק של הרופאים או המוסד הרפואי לגבי בדיקות ההריון, הפוגע ביכולת ההורים לקבל החלטה מושכלת לגבי המשכו - לעניין זה נדרשת חתימת ההורים על טופס הסכמה מדעת לביצוע בדיקות הריון, המלווה בהסבר על מהות הבדיקה, הסיכונים הכרוכים בה והעובדה שגם אם תוצאותיה ימצאו תקינות, אין הדבר שולל קיום מומים אחרים אשר ניתן לאתרם בבדיקות מקיפות יותר, באופן פרטי.

סיבות אחרות לתביעה הן עריכת בדיקות הריון באופן רשלני, אשר גרם לחוסר אבחון מום בעובר - כלל או במועדו, פענוח לקוי של תוצאות הבדיקות ואי מתן טיפול רפואי וביצוע פעולות לשמירה על בריאות האם והעובר.  

קיראו על:  הידרוצפלוס   בעיות בלידה   רעלת הריון   לידת פג

גישת מערכת המשפט למקרי התרשלות במהלך ההריון

בתי המשפט רואים בחומרה רבה מקרים של רשלנות רפואית בהריון ומטילים אחריות רחבה על הרופאים והמוסדות הרפואיים הפועלים בתחום.

הגישה הכלכלית של המשפט מטה את הכף לחובת מי שהיה לאל ידו למנוע את המחדל בעקבותיו נגרם הנזק מבעוד מועד ובעלות הנמוכה האפשרית, ובארועי רשלנות רפואית בהריון הכוונה היא לגורם הרפואי או למוסד הרפואי אשר הידע והכלים שעמדו לרשותו אפשרו למנוע את הנזק באופן הזול ביותר ולחסוך חיי סבל והוצאות רבות למשפחה בהמשך.

לאור גישה זו נוטה בית המשפט לפסוק סכומי פיצוי גבוהים ביותר לילד הפגוע ולהוריו בתביעות כאלה.

קיראו בהרחבה על: סיבוכים בהריון

פסקי דין בנושא רשלנות רפואית בהריון

ההלכה המנחה בתחום ניתנה בפסק דין זייצוב נגד כץ (1982), בו עיגן בית המשפט העליון את זכותו של ילד שנולד בעל מום לתבוע בעילת "חיים בעוולה", קרי, חיים המלווים בהתמודדות עם הנזק הגופני שנגרם, שעה שלולא הרשלנות הרפואית ובמידה והמום היה מתגלה בזמן, יתכן שההורים היו בוחרים להפסיק את ההריון.

הלכה זו קבעה, כי עבור תינוקות מסוימים שנולדו בעוולה עדיף היה לא להיברא כלל מאשר לחיות חיי סבל, המהווים נזק בראי דיני הנזיקין.

פסק דין  חליפה נ' מדינת ישראל (2005) מחזק את הלכת זייצוב ובו נקבע, כי תינוק שנולד עם נכות מלאה בעקבות מום אשר לא אותר בהריון, בא בגדר המקרים הקשים, אשר בהם עדיף היה לולא נברא.

בפסק דין, אשר ניתן אשתקד נגד פרופ' שלמה מור - יוסף מבית החולים הדסה עין כרם בירושלים נקבע, כי רשלנות והפרת חובה מקצועית מצידו במהלך ליווי מטופלת בהריון, הם בין הגורמים שהביאו להולדת תינוק הסובל מפגיעה מוחית ומנכות, בשנת 1993.

השופט משה דרורי, מבית המשפט המחוזי בירושלים קבע, כי לולא התרשלותו של פרופ' מור - יוסף ניתן היה לגלות את המום בעמוד השדרה של העובר, אשר גרם לפגמים הגופניים עמם נולד.

עוד נפסק, כי הפרופ' נהג באופן שאנן, הנופל מסטנדרט ההתנהגות הנדרש מרופא סביר, ובפרט ממומחה להריון בסיכון גבוה, וכי כאשר התגלה החשד למום, בשלב מתקדם של ההריון, היה עליו ליידע את ההורים על כך ולהעלות בפניהם את האפשרות לבצע הפלה.

בנוסף נקבעה בפסק הדין רשלנות מטעם קופת חולים כללית ועיריית ירושלים, כגורם האחראי על טיפות החלב בעיר, אצלם נבדקה המטופלת לפני ובמקביל לבדיקות אצל פרופ' מור - יוסף.

במקרה זה נקבעה חלוקת אחריות בין הגורמים השונים לרשלנות ונפסקו לטובת הורי הילד פיצויים בסכום כולל של 9 מיליון שקלים (לא כולל שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט). כן נקבע בפסק הדין אשם תורם של האם, אשר לא עברה את כל הבדיקות הנדרשות בטיפת חלב.

במקרה נוסף של רשלנות רפואית בהריון מהשנים האחרונות, היעדר איתור פיגור בגדילה התוך רחמית של העובר הביא ללידת תינוקת הסובלת ממומים מולדים רבים, ובהם מום בלב (מחיצה בין חדרית גדולה), חוסר של חצי חוליה בעמוד השדרה ושינויים מולדים בעיניים.

אמה של התינוקת עברה במהלך ההריון מספר בדיקות אולטרסאונד במכון מור וביקרה פעמים רבות בתחנת טיפת חלב לצורכי ביקורת ומעקב.

לאורך כל שלבי ההריון דווחה האם, כי ההריון מתפתח באופן תקין וזאת חרף קיומו של פער בין התפתחות העובר לפי גילו הכרונולוגי (הנקבע בהתאם לווסת האחרונה) לבין גיל ההיריון, כפי שמוערך בבדיקות האולטרסאונד.

חוסר התאמה זה, אשר לא אובחן בתחילת ההריון, הגדיל בהדרגה את הפער והביא לגילוי ממצאים בלתי תקינים אשר העידו על התפתחות איטית של העובר, באופן החורג מעקומות ההתפתחות הנורמליות, אך לא פוענחו כשורה.

בנוסף, לא בוצעו לאם הבדיקות הנדרשות לאיתור מומים בעובר, בסקירת מערכות שגרתית לא אותר המום בלב ובסקירה המורחבת, בה התגלו איברים קטנים מהרגיל לגיל ההריון, לא דווחו על כך ההורים והונחו להמשך מעקב בלבד.

גם הצוות הרפואי בבית החולים אסף הרופא, אשר החליט להקדים את הלידה בעקבות גילוי ההפרעה בהתפתחות העובר, לא ידע את ההורים ולא סיפק הסבר על התופעה והשלכותיה.

בין הצדדים הושגה פשרה במסגרתה נקבע, כי מכון מור ומשרד הבריאות ישלמו להורי הילדה סכום של 2.2 מיליון ש"ח.

החשיבות שבפניה לייעוץ משפטי מקצועי!

לצערנו הרב, מדי שנה מתרחשים בישראל כמה עשרות מקרי רשלנות רפואית במהלך הריון.

לעיתים, בעקבות ביצוע מעקב לקוי אחר האם לאורך תשעת החודשים בהם היא נושאת ברחמה את העובר ובפעמים אחרות בגלל טעויות באבחון בדיקות ו/או אי ביצוע בדיקות מתאימות, המובילות ללידת עוברים הסובלים ממחלות ובמקרים חמורים מכך אף למות העובר!

משרדנו טיפל ומטפל בתביעות רבות ומורכבות שהוגשו על ידי האם ובני המשפחה בעקבות נזקי רשלנות רפואית. נזקים שבמקרים רבים היו צריכים ויכולים להמנע אילו אנשי הצוות הרפואי היו מבצעים את מלאכתם בצורה מקצועית.

מאחר ובמהלך חודשי ההריון ועד לרגע הלידה מקבלת האם ההריונית טיפולים רבים ועוברת בדיקות מגוונות, לעיתים לא קל לשים את האצבע ולמצוא היכן ומי בדיוק התרשל במילוי תפקידו וחובותיו הרפואיות. על כן, בכל מקרה של נזק לאם או לעובר שברחמה, חשוב להקדים ולפנות לקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך דין מיומן.

רק לאחר התייעצות עם עורך דין ובעת הצורך, הפנייה למומחים רפואיים בתחום, ניתן להעריך ולקבוע לגבי אופיו ואיכותו של הטיפול הרפואי שאותו קיבלה האם בעת ההריון והאם הטיפול שניתן לה עונה לסטנדרט הרפואי המקובל והמצופה.

אנו מציעים כל אדם החושש מפני פגיעה עקב רשלנות רפואית, שלא להסס ולפנות אלינו להתייעצות ללא תשלום.