אי-אבחון איסכמיה ומקרי רשלנות רפואית

תסמיני האיסכמיה, אופן אבחונה והטיפול בה

תסמיני האיסכמיה, אופן אבחונם והטיפול באסיכמיה נקבעים בהתאם לאיבר הפגוע ורמת חומרתה של הבעיה. כמובן שבאחריות הרופא המטפל בקופת חולים ו/או בבית החולים לאבחן את התופעה ואת רמת חומרתה, מוקדם ככל שניתן.

כך לדוגמא, איסכמיה קלה יחסית בעורקים הכליליים, שמונעת אספקת דם לשריר הלב, יכולה להתבטא בקוצר נשימה במאמץ, עייפות, חולשה וכאבים מפושטים באזור החזה בזמן מאמץ.

כאשר האיסכמיה מגיעה לדרגה חמורה יותר, היא עלולה להתבטא באוטם בשריר הלב המוכר בשם התקף לב.

כאמור, גם אופן אבחון האיסכמיה נעשה בהתאם לאיבר הפגוע. למשל, את האיסכמיה הלבבית ניתן לרוב לאבחן באמצעות אק"ג בזמן מאמץ, מאחר ולאיסכמיה יש תבנית מאד ברורה המוצגת בבדיקת א.ק.ג, אם כי האיסכמיה יכולה להופיע לעיתים גם במסגרת בדיקת א.ק.ג במנוחה.

סיכויי האבחון באמצעות בדיקת א.ק.ג נחשבים לגבוהים יחסית, אולם לעיתים יתכן שהבדיקה לא תאבחן את האיסכמיה בעיקר אצל נשים.

במידה והתברר שאכן ישנה איסכמיה לבבית, הטיפול בה יכול להתבצע באמצעות מתן טיפול תרופתי, מיפוי לב, או צנתור, לצורך בדיקת מצב הסתימה בעורקים הכליליים.

כמו כן, כאשר קיימת איסכמיה מוחית לדוגמא, אשר מתבטאת בפגיעה באספקת הדם התקינה למוח וגורמת לשבץ מוחי, יש לבדוק את הגורם לכך.

במידה ומתברר למשל כי קיים קריש דם אשר חוסם את אחד העורקים המובילים דם למוח, ניתן להשתמש בתרופות להמסת הקריש. עם זאת, לעתים חייבים להכניס צנתר לעורק כדי לשלוף את הקריש או להמיס אותו באופן ישיר.

האיסכמיה עלולה להיחשב במקרים רבים כמצב מסכן חיים, במיוחד כאשר מדובר באיסכמיה לבבית או מוחית ולכן, גם לאחר ההתאוששות ממנה, יש לערוך מעקב רפואי שוטף אחר מצב החולה.

במסגרת המעקב, יש, מצד אחד, לערוך בדיקות תכופות לאבחון מוקדם ככל הניתן של האיסכמיה ומצד שני, להקפיד על טיפול מונע במטרה להפחית את הסיכוי להתפתחות איסכמיה נוספת.

כגון באמצעות נטילת תרופות נגד קרישת דם למי שסובל מקרישיות יתר וכן הקפדה על אורח חיים בריא. אורח חיים כזה כולל הימנעות מעישון, פעילות ספורטיבית, הקפדה על משקל תקין, שמירה על רמת השומנים, הכולסטרול והסוכר בדם וכן רמת לחץ הדם.

מקרי רשלנות רפואית באבחון וטיפול באיסכמיה

כמו בכל טיפול רפואי, העילות לגרימת רשלנות רפואית בכל הקשור בטיפול באיסכמיה יכולות להתבטא בשלל צורות ולכל אורך הטיפול בחולה, החל מאופן אבחון האיסכמיה ועד לאופן הטיפול בה.

רשלנות רפואית בכל הקשור לאבחון

מטבע הדברים, ככל שאבחון האיסכמיה הנו מוקדם יותר, כך ניתן לטפל בה טוב יותר ולמנוע את החרפתה.

הרשלנות בהקשר זה יכולה להתבטא, בין היתר, בהיעדר אבחון בכלל, אבחון מאוחר, אבחון שגוי, אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל, מין, רקע בריאותי, אי ביצוע בדיקה גופנית על ידי הרופא ועמידה על התסמינים המתוארים על ידי המטופל.

רשלנות רפואית בכל הקשור לעריכת בדיקות

כאשר יש חשד לאיסכמיה באיבר כלשהו, יש לערוך שורה של בדיקות כלליות בהתאם לאיבר שחושדים שהוא נפגע.

כך לדוגמא, לצורך אבחון איסכמיה לבבית, יש לערוך בדיקות א.ק.ג במנוחה, א.ק.ג במאמץ, הולטר א.ק.ג 24 שעות, מיפוי לב, דופלקס עורקים, בדיקות הדמיה, בדיקות דם ועוד.

הרשלנות בהקשר זה יכולה להתבטא באי עריכת בדיקות כלל, עריכה מאוחרת של בדיקות, פענוח שגוי של תוצאות הבדיקות ובמיוחד של בדיקת דם וא.ק.ג.

רשלנות רפואית בכל הקשור למתן הטיפול

יש להקפיד על מתן טיפול מדוייק בהתאם לסוג האיסכמיה ומצבו האישי של החולה.

רשלנות בהקשר זה יכולה להתבטא בהשהיית מתן הטיפול, מתן טיפול תרופתי שאינו מתאים מבחינת סוג, מינון, או מבלי לוודא את רגישות החולה להן, ביצוע הליך רפואי שאינו מתאים לחולה או ביצוע רשלני של הליך רפואי שלכאורה מתאים לו ועוד.

פסיקת פיצויים בשל אי אבחון איסכמיה

במסגרת הליך ת"א 4177-02 אליהו אשכנזי נ' ד"ר לודמילה גנאדין אשר התנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, נדונה תביעת רשלנות רפואית של מטופל בן 65 כנגד רופאת משפחה בקופת חולים כללית.

המטופל התייצב אצל הרופאה כשהוא מתלונן על כאבים בחזה, כאבים בכתף, הזעה וקוצר נשימה בעיקר בזמן עליה במדרגות, כמו גם שיעול יבש.

הרופאה ערכה לו בדיקה גופנית, נתנה לו תרופות והפנתה אותו לבצע בדיקות מעבדה, צילומי רנטגן ובדיקת א.ק.ג, תוך שהוא התבקש לשוב אליה עם התוצאות.

כעבור יומיים המטופל איבד את הכרתו, לקה באירוע קרדיאלי חריף, אשר בגינו נגרם לו נזק בלתי הפיך בגזע המוח. כתוצאה מכך המטופל נמצא בתרדמת מוחלטת.

בית המשפט קבע שהרופאה התרשלה בכך שהיא לא אבחנה שהמטופל סובל ממחלת לב. בין היתר, הרופאה התרשלה בכך שהיא לא ערכה לו בדיקת א.ק.ג בעצמה וזאת בו במקום ובאופן מיידי, לאור תלונותיו השונות, ובעיקר על הכאבים בחזה, ואשר באמצעותה היא יכלה לאבחן סימני איסכמיה ללבו של התובע וכן סימן מוקדם לאוטם חריף.

בית המשפט הכריע ופסק פיצויים בסכום גבוה בשל האירוע הנדון.

פסק דין נוסף בו נפסקו פיצויים בשל רשלנות רפואית באבחון איסכמיה: ת"א 3709-02-12 ל'(המנוח) ואח' נ' מדינת ישראל ואח' בבית משפט השלום בנצרת