הגשת תביעה משפטית נגד פסיכיאטר או פסיכולוג

בדומה לתחום בריאות הגוף מזמן גם תחום בריאות הנפש תביעות רשלנות רפואית, המוגשות נגד פסיכיאטרים ופסיכולוגים.

פסיכיאטר הינו רופא ולפיכך חלה עליו חובת הזהירות ועמידה בסטנדרטים, הנגזרים ממבחן הרופא הסביר בתחום התמחותו. בדומה, מצופה מכל פסיכולוג מורשה לעמוד ברף מקצועי קפדני ובאמות המידה, הנדרשות מפסיכולוג סביר, תוך קיום חובת זהירות כלפי המטופל. 

מקרי רשלנות רפואית - פסיכיאטריה / פסיכולוגיה

רשלנות בתחום עשויה לגרום לנכות נפשית בעלת השלכות על המטופל, משפחתו והסביבה הקרובה.

בין המקרים השכיחים: רשלנות באבחון הבעיה הנפשית, שהובילה להחלטה על טיפול בלתי מת אים; רשלנות במרשם תרופות פסיכיאטריות, המשפיעות על המוח ומעוררות תופעות לוואי וכן אשפוז כפוי - בקבלת החלטה, החורגת מהקריטריונים הנדרשים.

עילות להגשת תביעה נגד פסיכולוג או פסיכיאטר בגין רשלנות רפואית

פסיכולוג

• יחוד העיסוק במקצוע - אדם, המציג עצמו כפסיכולוג מורשה, שעה שבפועל אינו מוסמך לטפל בתחום ולא מחזיק ברישיון עיסוק במקצוע.

• הפרת חיסיון פסיכולוג / מטופל - מעוגן בחוק ומכתיב הגנה על המטופל מפני חשיפה, תוך שמירה על פרטיותו.

• הפרת יסוד הסכמה מדעת - דרישה מורכבת בשל אופיו הדינאמי של הטיפול הפסיכולוגי, המתפתח עם התקדמות ההליך ובהתאם לשיתוף הפעולה של המטופל. מקובל, שהפסיכולוג אינו אמור לשתף את המטופל בכל פרטי הפרוגנוזה ודרכי הטיפול. 

• רשלנות באבחון הבעיה הנפשית - אותה הבעיה שהובילה לקבלת החלטה מוטעית לגבי שיטת הטיפול וגרמה נזק למטופל.

• רשלנות בטיפול עצמו - אגב הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המידה המקובלות.

פסיכיאטר

• הפרת דרישת הסכמה מדעת - במטופל, שכושר שיפוטו תקין.

• כשלים באיתור הבעיה הנפשית - חוסר אבחון / אבחון לקוי של מחלת נפש לסוגיה, דיכאון, חרדה, מצבי חירום מסכני חיים למטופל ולסביבתו (ניסיונות התאבדות, אלימות, איומי רצח) ובעקבות כך אי מתן טיפול מתאים וגרימת נזק.

• רשלנות בטיפול - הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המידה הנוהגות.

רשלנות במתן תרופות פסיכיאטריות

• אי לקיחת אנמנזה - בדיקת עבר רפואי, מנטלי וגופני, של המטופל ומשפחתו

• טעות במינון תרופות - החלטה על מתן תרופות פסיכיאטריות חזקות, שעה שאין הכרח ותוך חשיפת המטופל לסיכוני פיתוח תלות גופנית ותופעות לוואי

• מתן תרופות שגויות - בהיבט סוג, מינון ואי בדיקת רגישות המטופל לתכשיר. 

החלטה רשלנית על אשפוז כפוי

1. עקב אבחון מוטעה של המצב הנפשי

    

2. שעה שאין הכרח וקיימות חלופות אחרות, שפגיעתן בחירות ובזכויות המטופל פחותה

    

3. קבלת ההחלטה על ידי מי שאינו פסיכיאטר מחוזי / כשלא מתקיימים שלושה תנאים: אבחון המטופל כמי שכושר שיפוטו נפגע עקב המחלה; קיום סכנה לחיי אדם - המטופל עצמו והסביבה; כשהמטופל מסרב להיבדק ולקבל טיפול פסיכיאטרי.

• החלטה נחפזת על שחרור המטופל לביתו, שעה שקיים היה פוטנציאל לפגיעה עצמית ובסביבה ונגרם נזק.

פסקי דין לדוגמא - תביעת רשלנות רפואית נגד פסיכיאטרים או פסיכולוגים

הליך ת"א 001449/06 פלוני נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות ואח' עסק בתביעת רשלנות בגין אשפוז פסיכיאטרי כפוי במרכז לבריאות הנפש שלוותה.

התביעה התבססה על טענות לפגיעה חמורה בזכויותיו, חירותו, כבודו ושמו הטוב של התובע, בביצוע ההליך שלא כדין. בהחלטה קודמת נפסק, כי האשפוז הכפוי בוצע שלא כחוק, בהתייחס לתקופה של שישה ימי אשפוז. עתה נסב הדיון לגבי הפיצוי.

נפסק, כי אף אם התקיים צידוק רפואי לאשפוז בתקופה האמורה (על בסיס החומר הרפואי ובהיעדר חוות דעת סותרת), לא היה קיים צידוק משפטי לכך. על הנתבעים הוטלו פיצויים בסכום כולל של 30,000 ש"ח.

הליך רע"א 1412/94 הדסה עין כרם נ' עפרה גלעד עסק בתביעת רשלנות רפואית בגין התאבדות אדם במהלך אשפוזו בבית חולים פסיכיאטרי. בנסיבות המקרה היה קיים רקע של ניסיונות התאבדות, שביצע המטופל בביתו ובעקבות כך אושפז.

חרף האמור קבע הפסיכיאטר, כי לא נשקפת סכנה שינסה להתאבד בשנית. נפסק, כי החלטת הפסיכיאטר היתה בלתי סבירה, בית החולים הואשם ברשלנות רפואית וחוייב בתשלום פיצויים לעיזבון.

לקבלת סיוע משפטי מיידי ליחצו: יעוץ לנפגעי רשלנות רפואית

בואו לדבר עם מומחים ועורכי דין: פורום רשלנות רפואית